גכְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל. מִמַּה שֶׁהִזְכִּיר ״נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל״ הָיִיתִי מַתִּיר כָּל בָּשָׂר כְּדַעַת הָאֻמּוֹת, לְכָךְ הֻצְרַךְ לוֹמַר ״כְּיֶרֶק עֵשֶׂב״, כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ בָּעֲשָׂבִים חֵלֶק מֻתָּר שֶׁהֵם טוֹבִים וּמוֹעִילִים, וְחֵלֶק נִמְנָע שֶׁהֵם מַזִּיקִים וּמְמִיתִים, כֵּן יֵשׁ בְּבַעֲלֵי חַיִּים חֵלֶק מֻתָּר וְהוּא מַה שֶׁהֻתַּר בַּתּוֹרָה, וְחֵלֶק הַנִּמְנָע וְהוּא מַה שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה. וְזֶהוּ הַנָּכוֹן בִּפְשַׁט הַכָּתוּב, כִּי לֹא בָּא הַכָּתוּב לְהַתִּיר כָּל בָּשָׂר.
וְרז״ל דָּרְשׁוּ: ״כְּיֶרֶק עֵשֶׂב״ שֶׁנָּתַתִּי לְאָדָם הָרִאשׁוֹן וְלֹא הִתַּרְתִּי לוֹ הַבָּשָׂר, ״נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל״, הִתַּרְתִּי לָכֶם כָּל דָּבָר וַאֲפִלּוּ הַבָּשָׂר. לְפִי שֶׁכָּל הַבָּשָׂר נִתְחַיֵּב כְּלָיָה בַּמַּבּוּל וּבִזְכוּתָם נִצּוֹלוּ, וְעַל כֵּן אֲנִי מַתִּיר לָכֶם לִשְׁחֹט וְלֶאֱכֹל.
דוְהִזְכִּיר ״אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ״. בֵּאֵר שֶׁלֹּא הִתִּיר הַנֶּפֶשׁ, רַק הַבָּשָׂר שֶׁהוּא הַגּוּף בִּלְבַד, וְעַל כֵּן אָסַר אֵבֶר מִן הַחַי. וְהֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר:
הוְאַךְ אֶת דִּמְכֶם. לְבָאֵר כִּי מַה שֶׁהִתִּיר הַגּוּף לֹא הִתִּיר אֶלָּא בְּנֶפֶשׁ הַתְּנוּעָה, אֲבָל לֹא בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, וְזֶהוּ ״וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ״. וְלִמֶּדְךָ הַכָּתוּב הַזֶּה עוֹד שֶׁהַהוֹרֵג אֶת עַצְמוֹ חַיָּב, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לִדְרֹשׁ דָּמוֹ מִיַּד עַצְמוֹ, כִּי מִלַּת ״לְנַפְשֹׁתֵיכֶם״ כְּמוֹ ״מִנַּפְשֹׁתֵיכֶם״.
אוֹ יֵשׁ לוֹמַר כִּי הַלָּמֶ״ד נוֹסֶפֶת, יֹאמַר: ״וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם שֶׁהוּא נַפְשֹׁתֵיכֶם״, וְלָמֶ״ד זוֹ כְּלָמֶ״ד (דה״א ג׳:ב׳) ״הַשְּׁלִישִׁי לְאַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה״, שֶׁמִּשְׁפָּטוֹ ״הַשְּׁלִישִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה״.
מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ. שֶׁיְּמִיתֶנָּה ה׳ יִתְבָּרַךְ. וּמַעֲשֶׂה הָיָה בְּתַרְנְגוֹל שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ וֶהֱבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין וּסְקָלוּהוּ. ״וּמִיַּד הָאָדָם״, אִם אֵין עֵדִים בַּדָּבָר אֲנִי אֶדְרֹשׁ אֶת דָּמוֹ, וְאִם יֵשׁ עֵדִים בַּדָּבָר הֲרֵי זֶה מָסוּר לְבֵית דִּין, וְזֶהוּ:
ושֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם. פֵּרוּשׁ ״בָּאָדָם״ בִּפְנֵי אָדָם, כְּלוֹמַר בִּפְנֵי עֵדִים, ״דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ״ עַל פִּי בֵית דִּין. וְזֹאת כַּוָּנַת תַּרְגּוּם אוּנְקְלוֹס שֶׁתִּרְגֵּם: ״דְּיֵשׁוֹד דְּמָא דֶּאֱינָשָׁא בְּסָהֲדִין עַל מֵימַר דַּיָּנָא דְּמֵיהּ יִתְּשַׁד״. תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס ״בָּאָדָם״ – ״בְּסָהֲדִין״.
כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה הָעוֹשֶׂה ״אֶת הָאָדָם.״ וּבַמִּדְרָשׁ: ״וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ״, לְהָבִיא הַחוֹנֵק אֶת עַצְמוֹ. יָכוֹל אֲפִלּוּ כְּשָׁאוּל, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אַךְ״. יָכוֹל כַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אַךְ״. ״מִיַּד כָּל חַיָּה״, אֵלּוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ חַיּוֹת. ״מִיַּד הָאָדָם״, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם״ (יחזקאל ל״ד:ל״א). ״מִיַּד אִישׁ אָחִיו״, אֵלּוּ בְּנֵי עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו״ (בראשית ל״ב:י״ב). ״אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם״, לֶעָתִיד לָבֹא.
זוְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ, סָמַךְ פְּרִיָּה וּרְבִיָּה לְשׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. וְדָרְשׁוּ רז״ל בִּיבָמוֹת: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים וּמְבַטֵּל אֶת הַדְּמוּת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּאִלּוּ מְמַעֵט אֶת הַדְּמוּת. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י״ז:ז׳) ״לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ״, בִּזְמַן שֶׁזַּרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ שְׁכִינָה שׁוֹרָה, אֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ עַל מִי שׁוֹרָה, עַל הָעֵצִים אוֹ עַל הָאֲבָנִים. יֵשׁ לְהָבִין מַהוּ ״מְבַטֵּל אֶת הַדְּמוּת״. גַּם לְשׁוֹן רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁאָמַר ״כְּאִלּוּ מְמַעֵט אֶת הַדְּמוּת״, וְלֹא אָמַר ״מְבַטֵּל״, וְאָמַר הַכָּתוּב (ישעיהו י״ג:ה׳): ״קוֹל הָמוֹן בֶּהָרִים דְּמוּת עַם רָב, ה׳ וּכְלֵי זַעְמוֹ לְחַבֵּל כָּל הָאָרֶץ״, וְדָרְשׁוּ רז״ל: ״דְּמוּת עַם רָב״, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְעוֹד בַּמִּדְרָשׁ: ״דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי״, אֵין ״דִּמִּיתִיךְ״ אֶלָּא ״דְּמוּת״, מְלַמֵּד שֶׁבְּדִמְיוֹנִים נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְׂרָאֵל, כְּאָדָם הַמְדַמֶּה אֶת חֲבֵרוֹ וְאוֹמֵר ״זֶה אִישׁ פְּלוֹנִי״, כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְדַמִּין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי״.
חוְאֶל בָּנָיו אִתּוֹ. בָּא דִּבּוּר הַשְּׁכִינָה גַּם לַבָּנִים. וּכְדֵי שֶׁלֹּא תָבִין כִּי הַדִּבּוּר הָיָה לְנֹחַ לְבַדּוֹ שֶׁיֹּאמַר זֶה לְבָנָיו, לְכָךְ הוֹסִיף מִלַּת ״אִתּוֹ״, לְבָאֵר שֶׁגַּם הֵם בִּכְלַל הַדִּבּוּר. וְעַל כֵּן תִּמְצָא לְשׁוֹן הַפָּרָשָׁה שֶׁיְּדַבֵּר עִמָּהֶם בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וְהַכַּוָּנָה עַל שֵׁם וָיֶפֶת, כִּי חָם אֵינֶנּוּ רָאוּי לְכָךְ.
יגאֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט טַעַם הַקֶּשֶׁת שֶׁיִּהְיֶה אוֹת, כְּטַעַם (בראשית ל״א:נ״ב) ״עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה״, וְכֵן (בראשית כ״א:ל׳) ״כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשֹׂת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה״, כִּי כָל הַדָּבָר הַנִּרְאֶה הַמּוּשָׂם לִפְנֵי שְׁנַיִם לְהַזְכִּיר עִנְיָן הוּא הַנִּקְרָא ״אוֹת״, כְּשֵׁם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהִזְכִּיר בַּמִּילָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י״א): ״וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם״, לְהַזְכִּיר עִנְיָן שֶׁיִּכָּנְסוּ כָּל זֶרַע אַבְרָהָם בִּבְרִית אֱמוּנַת הַיִּחוּד, כֵּן הַקֶּשֶׁת אוֹת לְהַזְכִּיר הַדּוֹרוֹת שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם. וּמִלַּת ״נָתַתִּי״ כּוֹלֶלֶת נָתַתִּי עַכְשָׁו, אוֹ נָתַתִּי כְּבָר מִבְּרֵאשִׁית. וְאֵין סָפֵק כִּי אוֹת הַקֶּשֶׁת בֵּין שֶׁהָיְתָה מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית בֵּין שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ עַתָּה לְנֹחַ, כִּי אֵין הַנְּתִינָה הַהִיא אֶלָּא לְהַזְכִּיר הַדָּבָר הַמֻּתְנֶה שֶׁלֹּא יָבוֹא עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ, וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ מַה שֶּׁאָמַר ״נָתַתִּי״ כְּאִלּוּ אָמַר ״נִשְׁבַּעְתִּי״, כִּי מַתְּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּאֲמִירָה בִּלְבַד הֲרֵי הִיא קַיֶּמֶת כִּשְׁבוּעָה, וְהָרְאָיָה מִמַּתְּנַת הָאָרֶץ לְאַבְרָהָם, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת״, וּמָצִינוּ כַּמָּה כְּתוּבִים שֶׁמַּזְכִּירִין בַּתּוֹרָה לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב״, וּכְתִיב: ״אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם״, וְאֵין בְּעִקַּר הַהַבְטָחָה שְׁבוּעָה כְּלָל, כִּי אִם לְשׁוֹן מַתָּנָה. וְכֵן אָנוּ יְכוֹלִין לְהָבִין בְּכָאן בְּאוֹת הַקֶּשֶׁת, כְּשֶׁאָמַר: ״אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי״ שֶׁהוּא כְּאִלּוּ אָמַר ״נִשְׁבַּעְתִּי״, וּמִזֶּה אָמַר הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם (ישעיהו נ״ד:ט׳) ״כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבָּעְתִּי״. וְאֵין בְּכָאן לְשׁוֹן שְׁבוּעָה כִּי אִם לְשׁוֹן מַתָּנָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁדָּרְשׁוּ ז״ל מִכָּאן: לָאו לָאו תְּרֵי זִמְנֵי שְׁבוּעָה הָוֵי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ״, דִּבְרֵי תּוֹרָה נִמְשְׁלוּ לָאֵשׁ וּמִתְחַלְּקִים לְכַמָּה טְעָמִים. וְתִמְצָא מֵחָכְמַת אוּנְקְלוֹס שֶׁתִּרְגֵּם ״לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי״ – ״יְהַבִית״, וְכֵן בְּכָאן ״אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי״, ״יְהַבִית״, לְפִי שֶׁמַּתְּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ הֲרֵי הִיא קַיֶּמֶת כְּאִלּוּ כְּבָר עָבְרָה. וּבְעִנְיַן אַבְרָהָם שֶׁכָּתוּב בּוֹ: ״נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי״, תִּרְגֵּם בּוֹ: ״אֶתֵּן״, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הַכֶּסֶף מָצוּי בְּיָדוֹ וְלֹא הָיָה רוֹצֶה לְהִתְחָרֵט, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נְתָנוֹ עֲדַיִן אֵינוֹ נִגְמָר עַד שֶׁיִּתֵּן, שֶׁמָּא יִתְחָרֵט לְפִי שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם, וְאֵין הַדָּבָר כֵּן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאֵין חֲרָטָה לְפָנָיו, וְעַל כֵּן תִּרְגֵּם בּוֹ ״יְהַבִית״, כִּי אַף הֶעָתִיד יַזְכִּיר בִּלְשׁוֹן עָבָר כֵּיוָן שֶׁהוּא מַבְטִיחַ עָלָיו.
וְדַע כִּי הָאוֹת הַזֶּה אֵינֶנּוּ נִרְאֶה בְּכָל יוֹם מְעֻנָּן אוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיּוֹרְדִין גְּשָׁמִים, אַךְ בִּזְמַן שֶׁהַדּוֹר מְחֻיָּב, כְּדֵי לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ. וְתֵדַע לְךָ שֶׁכֵּן הוּא, מִמַּה שֶּׁדָּרְשׁוּ רז״ל שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בְּדוֹרוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ וְלֹא בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, לְפִי שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים, וְהָיָה כָּל אֶחָד מֵהֶם מֵגֵן עַל דּוֹרוֹ, וְעַל זֶה לֹא נִצְטָרְכוּ לְאוֹת זֶה. וְכֵן אָמְרוּ עַל רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת מִיָּמָיו. וּמִזֶּה תִּמְצָא ״לְדֹרֹת עֹלָם״ חָסֵר הַוָּי״וִין, ״לְדֹרֹת״ כְּתִיב, וְסָמִיךְ לוֹ מִיָּד ״אֶת קַשְׁתִּי״, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין אוֹת הַקֶּשֶׁת אֶלָּא בִּזְמַן הַחִיּוּב וְדוֹרוֹת הַחֲסֵרִים.
וְעַל דֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל הַקֶּשֶׁת הוּא כְּלִי מִלְחָמָה, וְנִקְרָא ״קֶשֶׁת״ לְפִי שֶׁאֵינוֹ מוֹרֶה חִצִּים אֶלָּא כְּשֶׁאָדָם מַקְשֶׁה הַיֶּתֶר שֶׁבּוֹ, וּכְשֶׁהוּא נִרְאֶה בַּשָּׁמַיִם אֵינוֹ נִרְאֶה כִּי אִם רַגְלָיו לְמַטָּה, וְאִלּוּ הָיוּ רַגְלָיו לְמַעְלָה הָיָה סִימַן מִלְחָמָה כְּאִלּוּ מִן הַשָּׁמַיִם הָיוּ מוֹרִין בּוֹ עַל הָאָרֶץ, וְעַתָּה כַּאֲשֶׁר רַגְלָיו לְמַטָּה וְנִרְאֶה הָפוּךְ הוּא הַבְּרִית וְהוּא סִימַן שָׁלוֹם. וְעוֹד שֶׁאֵין הַמֵּיתָרִים נִרְאִים בּוֹ לִירוֹת הַחִצִּים. וְכֵן מִנְהַג הָאֻמּוֹת בִּזְמַן מִלְחָמָה לֶאֱחֹז בְּיָדָם הַקֶּשֶׁת כְּנֶגֶד פְּנֵיהֶם, וְכַאֲשֶׁר יִקְרְאוּ לְשָׁלוֹם מְהַפְּכִין אֶת הַקֶּשֶׁת וְאוֹחֲזִים אוֹתוֹ אֲחוֹרֵי הַקֶּשֶׁת כְּנֶגֶד פְּנֵיהֶם. וְחַכְמֵי הַמֶּחְקָר כָּתְבוּ בְּסִפְרֵיהֶם, כִּי עִנְיַן הַקֶּשֶׁת עִנְיַן טִבְעִי הוּא, וְכֵן אָמְרוּ הַקֶּשֶׁת יֶשׁ לוֹ שָׁלֹשׁ מַרְאוֹת, הָעֲגֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה אֲדֻמָּה, הַשְּׁנִיָּה יְרֻקָּה, שְׁלִישִׁית אַדְמִימוּת נוֹטָה לְשַׁחֲרוּת, וְהַמַּרְאֶה הַשְּׁלִישִׁית הַזֹּאת יִקְרָאֶנָּה בֶּן רֻשְׁדּ ״אָדֹם מְסֻקִּי״, כִּי הוּא כְּמַרְאֵה המוס״ק שֶׁהוּא אָדֹם נוֹטֶה לְשַׁחֲרוּת, וְאָמְרוּ כִּי חֹמֶר הַקֶּשֶׁת עָב הוּא, וְסִבַּת הֲוָיַת הַקֶּשֶׁת הוּא נִיצוֹץ הַשֶּׁמֶשׁ הַמַּכֶּה בֶּעָב הַלַּח שֶׁהָיָה מִמִּין הָרְבִיב הַדַּק אַחֲרֵי הַמָּטָר בְּרֹב הַפְּעָמִים, וּלְכָךְ יְקַבֵּל הֶעָב שֶׁהוּא שָׁחֹר מַרְאֶה אָדֹם, כִּי כֵן כָּל מַרְאֶה לָבָן בְּעָבְרוֹ בַּשַׁחֲרוּת יִתְיַלֵּד מִמֶּנּוּ בַּטֶּבַע מַרְאֶה אָדֹם. וְהַמּוֹפֵת עַל זֶה, הָעֵצִים הַלַּחִים כְּשֶׁיִּבְעֲרוּ בָּאֵשׁ תִּהְיֶה הַלַּהַב אֲדֻמָּה, מִפְּנֵי שֶׁהָאֵשׁ נוֹטָה לְמַרְאֵה לֹבֶן וְאַדְמִימוּת, וְהוּא עוֹבֵר בַּשַׁחֲרוּת שֶׁהוּא הֶעָשָׁן שֶׁהוּא שָׁחֹר, וְעַל כֵּן תִּמְצָא הַלֶּהָבָה אֲדֻמָּה.
וּמִמָּה שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל ״אֶת קַשְׁתִּי״ – דְּמוּת הַמּוּקָשׁ לִי, אֶפְשָׁר שֶׁיִּכְלֹל בּוֹ רֶמֶז לַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא נִמְשֶׁלֶת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמִזֶּה אָמַר: ״וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ״, כְּלוֹמַר בַּעֲשׂוֹתִי הַרְכָּבַת הַחֹמֶר, ״וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן״, יִצְטָרֵךְ שֶׁיִּתְרָאוּ וְיִתְגַּלּוּ כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ בַּגּוּף, זֶהוּ ״וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן״, כִּי הוּא הַמָּסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינוֹ לְבֵין הַשֵּׂכֶל.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״אֶת קַשְׁתִּי״ מִלְּשׁוֹן קֹשִׁי וָדִין, וְהוּא מִדַּת הַדִּין, אָמַר שֶׁתִּהְיֶה לְאוֹת בְּרִית וְהָאוֹת הַזֶּה הוּא הַמִּילָה. וְלֹא אָמַר הַכָּתוּב ״אֶת הַקֶּשֶׁת נָתַתִּי בֶעָנָן״ אֶלָּא ״אֶת קַשְׁתִּי״, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַקֶּשֶׁת נֶחְתֶּמֶת בְּאוֹת יוֹ״ד בַּסּוֹף, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״בֶּעָנָן״ כְּלוֹמַר הַיָּדוּעַ, כִּי אֵין הֶעָנָן הַזֶּה מִן הָעֲנָנִים הַמְרִיקִים גְּשָׁמִים, שֶׁהֲרֵי הַקֶּשֶׁת נִרְאֶה הַרְבֵּה פְּעָמִים וְשָׁמַיִם בְּטָהֳרָה, אֲבָל הוּא עֲנַן הַכָּבוֹד אֲשֶׁר עָלָיו אָמַר הַכָּתוּב (שמות ט״ז:י׳): ״וְהִנֵּה כְּבוֹד ה׳ נִרְאָה בֶּעָנָן״. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן״, כְּלוֹמַר, וְנִרְאֲתָה מִדַּת הַדִּין בֶּעָנָן. וּלְפִי שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (יחזקאל א׳:כ״ח): ״כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה׳״, דָּרְשׁוּ ז״ל: כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת עֵינָיו כֵּהוֹת. וְתָעִיר מַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֶל הַמַּאֲמָר הַנִּמְצָא בְּמִדְרַשׁ רז״ל בַּכָּתוּב הַזֶּה ״אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶעָנָן״, וְזֶה מַאֲמָרָם: ״קַשְׁתִּי״ – דָּבָר שֶׁהוּא מוּקָשׁ לִי, אֶפְשָׁר כֵּן? אֶלָּא קַשִּׁין דְּפִרְיָא.
וְתֵן לִבְּךָ לְהָבִין זֶה, וְהִסְתַּכֵּל בַּחֲתִימַת הַפָּרָשָׁה שֶׁהִזְכִּיר פַּעַם שֵׁנִית: ״זֹאת אוֹת הַבְּרִית״, וְנִתְיַחֵד לְנֹחַ מַאֲמָר בָּזֶה, כִּי לְמַעְלָה הוֹדִיעַ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עִנְיַן הַקֶּשֶׁת עַל פְּשׁוּטוֹ, וְכָאן גִּלָּה לוֹ לְבַדּוֹ הָעִנְיָן עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד, וְזֶהוּ: ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ זֹאת אוֹת הַבְּרִית״.
כוַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם. מַה שֶׁסָּמַךְ עִנְיַן הַיַּיִן לְאוֹת הַקֶּשֶׁת, יִתָּכֵן לוֹמַר לְפִי שֶׁהַיַּיִן רֶמֶז לְמִדַּת הַדִּין כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְתָּ, וְעַל זֶה אָמְרוּ רז״ל: אֵין מְבָרְכִין עַל הַיַּיִן עַד שֶׁיִּתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם.
וְדַע שֶׁלֹּא הָיָה אָדָם שֶׁהִסְתַּכֵּל בְּעִנְיַן זֶה עַד שֶׁבָּא נֹחַ, כִּי הָרִאשׁוֹנִים נָטְעוּ גֶּפֶן כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְעַצְמוֹ, אֲבָל נֹחַ הִתְחִיל עַתָּה לִנְטֹעַ גְּפָנִים שׁוּרוֹת הַנִּקְרָאִים ״כֶּרֶם״, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וַיָּחֶל״.
אוֹ אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ לְפִי שֶׁהָיָה נֹחַ עֲשִׂירִי וְהָעֲשִׂירִי קֹדֶשׁ, כַּאֲשֶׁר נִתְעַסֵּק עַתָּה בִּדְבַר הַיַּיִן נַעֲשָׂה חֻלִּין, וְזֶה לְשׁוֹן ״וַיָּחֶל״. וְהִגִּיד לָנוּ הַכָּתוּב צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת שֶׁהַיַּיִן סִבָּה לָהֶם, כִּי הֶחְטִיא אֶת הַצַּדִּיק הַתָּמִים אֲשֶׁר הִצִּיל כָּל הָעוֹלָם, וְגָרַם לוֹ שֶׁיִּהְיֶה זַרְעוֹ מְקֻלָּל. וְהִנֵּה הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת אַזְהָרָה עַל הַיַּיִן כְּפָרָשַׁת נָזִיר אוֹ יוֹתֵר, וְכֵן דָּרְשׁוּ ז״ל בְּסַנְהֶדְרִין (דף ע.): שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וָוִי״ן נֶאֶמְרוּ בַּיַּיִן: ״וַיָּחֶל, וַיֵּשְׁתְּ, וַיִּשְׁכָּר, וַיִּתְגַּל, וַיַּרְא חָם, וַיַּגֵּד, וַיִּקַּח, שֵׁם וָיֶפֶת, וַיָּשִׂימוּ וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ, וַיִּיקַץ, וַיֵּדַע״. וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה (משלי כ״ג:כ״ט): ״לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי לְמִי מִדְיָנִים לְמִי שִׂיחַ״ וְגוֹ׳. וְאֵין הַכַּוָּנָה בַּיַּיִן בִּלְבַד, כִּי הוּא הַדִּין לְכָל שְׁאָר תַּאֲווֹת הָעוֹלָם שֶׁהַנִּמְשָׁךְ אַחֲרֵיהֶן הוּא נִטְרָד מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, וְהַיַּיִן אָב לַכֹּל, שֶׁהוּא הַגּוֹרֵם אָבְדַן הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, וְאָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (קהלת ב׳:כ״ה): ״כִּי מִי יֹאכַל וּמִי יָחוּשׁ חוּץ מִמֶּנִּי״, כְּלוֹמַר מִי עָמַד עַל תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם וּמִי הִתְעַנֵּג בְּחוּשֵׁי הַגּוּף יוֹתֵר מִמֶּנִּי, וְאָמַר אַחֲרָיו ״גַּם זֶה הָבֶל״.
כאוַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה. ״אָהֳלָהּ״ כְּתִיב, בְּתוֹךְ אָהֳלָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ, מְלַמֵּד שֶׁתַּעֲנוּג רֹב הַיַּיִן מֵבִיא לִידֵי רִבּוּי תַּשְׁמִישׁ.
וּבַמִּדְרָשׁ, ״בְּתוֹךְ אָהֳלֹה״ רֶמֶז לְשׁוֹמְרוֹן שֶׁנִּקְרָא ״אָהֳלָה״ שֶׁלֹּא גָּלוּ אֶלָּא עַל עִסְקֵי יַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כ״ח:ז׳): ״וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ״, וְעַל זֶה הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״וַיִּתְגַּל״.
כדוַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן. חָם הָיָה הַקָּטָן שֶׁבְּבָנָיו, וְהֵיאָךְ הוּא אוֹמֵר ״אָרוּר כְּנָעַן״? הָיָה לוֹ לְקַלֵּל אֶת חָם שֶׁהָיָה בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה. וּמַה שֶּׁלֹּא קִלְּלוֹ מִפְּנֵי שְׁנֵי טְעָמִים: הָאֶחָד, שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לְקַלֵּל אֶת חָם לְפִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּרְכוֹ כְּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו״; וְהַשֵּׁנִי שֶׁאִלּוּ קִלֵּל אֶת חָם לֹא הָיָה מַזִּיק כִּי אִם לְגוּפוֹ אֲבָל לֹא הָיָה מַזִּיק לְזַרְעוֹ, וְעַל כֵּן רָצָה לְקַלֵּל כְּנַעַן שֶׁהָיָה בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ שֶׁל חָם, שֶׁאִם יוֹלִיד אַחַר כֵּן אֶלֶף בָּנִים כָּל זַרְעוֹ יִהְיֶה בִּכְלַל הַקְּלָלָה. וּמַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב: ״וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן״, שֶׁנִּרְאֶה כִּי כְּנַעַן הָיָה הַקָּטָן שֶׁבְּכֻלָּן, זֶה הָיָה אַחַר הַקְּלָלָה, שֶׁנָּתַן לְכָל אֶחָיו מַעֲלָה עָלָיו, לְפִיכָךְ הִזְכִּירוֹ בָּאַחֲרוֹנָה. וְהָרְאָיָה שֶׁהָיָה כְּנַעַן בְּכוֹרוֹ שֶׁל חָם, הוּא אָמְרוֹ: ״וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן״, וּכְבָר אָמַר לְמַעְלָה: ״וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן״, אֲבָל וַדַּאי בְּעֵת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה לֹא הָיָה לוֹ לְחָם זֶרַע אַחֵר כִּי אִם כְּנַעַן לְבַדּוֹ, וְהִנֵּה הוּא בְּכוֹרוֹ.
כהעֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט קִלְּלוֹ בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כִּי הוּא בָּזָה אֶת אָבִיו כַּאֲשֶׁר הִסְתַּכֵּל בְּעֶרְוָתוֹ, וְלֹא דַּי שֶׁלֹּא כִּסָּה אוֹתוֹ אֶלָּא שֶׁהִגִּיד בַּחוּץ, כְּלוֹמַר שֶׁלָּעַג. וְדָבָר יָדוּעַ כִּי הָעֶבֶד נִבְזֶה, וְעַל כֵּן קִלְּלוֹ בְּעַבְדוּת שֶׁיִּהְיֶה כָּל יָמָיו נִבְזֶה תַּחַת שֶׁבָּזָה אֶת אָבִיו. וְשֵׁם וָיֶפֶת אֲשֶׁר כִּסּוּ עֶרְוַת אֲבִיהֶם וַיָּשִׂימוּ אֶת הַשִּׂמְלָה עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם דֶּרֶךְ כָּבוֹד, קָבַע לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרָם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהֵם מִבְּנֵי שֵׁם זָכוּ לְמִצְוַת צִיצִית, גּוֹג וּמָגוֹג שֶׁהֵם מִבְּנֵי יֶפֶת עֲתִידִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּזְכּוּ לִקְבוּרָה שֶׁיִּהְיוּ מְכֻסִּין וְנִקְבָּרִין. גּוֹג וּמָגוֹג מִבְּנֵי יֶפֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר וּמָגוֹג״, יִזְכּוּ לִקְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ל״ט:י״א): ״אֶתֵּן לְגוֹג מְקוֹם שָׁם קָבֶר״.
וּמִכָּאן אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחַ בִּשְׁנַיִם הָעוֹשִׂים מִצְוָה אַחַת בְּיַחַד, אַף עַל פִּי שֶׁהַמִּצְוָה אַחַת, זֶה נוֹטֵל שָׂכָר יוֹתֵר מִזֶּה כְּשֶׁהוּא מַקְדִּים וּמִתְאַמֵּץ בַּעֲשִׂיָּתָהּ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת״, וְלֹא אָמַר ״וַיִּקְחוּ״, רָמַז לְךָ כִּי שֵׁם נִתְאַמֵּץ לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה יוֹתֵר, וּלְפִיכָךְ הֻקְבַּע לוֹ שְׂכַר מִצְוַת צִיצִית שֶׁהוּא גָּדוֹל יוֹתֵר מִשְּׂכַר הַקְּבוּרָה. וְדוֹמֶה לָזֶה אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה פֶּרֶק וְאֵלּוּ נֶאֱמָרִין: יוֹסֵף שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּצִנְעָה הוֹסִיף לוֹ אוֹת מִשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים פ״א:ו׳): ״עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ״, יְהוּדָה שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּפַרְהֶסְיָא נִקְרָא כֻּלּוֹ עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״יִהְיֶה לְאֶחָיו״, שְׁלֹשִׁים מִשְׁפָּחוֹת כְּמִנְיַן ״יִהְיֶה״ יָצְאוּ מִכְּנַעַן, וְהֵם הַנִּזְכָּרִים בַּפָּרָשָׁה, וְדִין תּוֹרָה בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי ״כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו״.
כזיַפְתְּ אֱלֹהִים. בֵּרֵךְ לְיֶפֶת בְּהַרְחָבַת הַגְּבוּל, וְתַרְגּוּם (דברים י״ב:כ׳) ״כִּי יַרְחִיב״ – ״אֲרֵי יַפְתֵּי״, כִּי עוֹד הַיּוֹם בְּנֵי יֶפֶת עַמִּים רַבִּים אֵין מִסְפָּר וְאַרְצוֹתָם רַבּוֹת וּרְחָבוֹת. וּבֵרֵךְ אֶת שֵׁם בְּהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה בְּאֹהָלָיו, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם״, לְשׁוֹן שְׁכִינָה, שֶׁאֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם כִּי אִם עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּנֵי שֵׁם. וּבְאָמְרוֹ ״בְּאָהֳלֵי שֵׁם״ רָמַז לַתּוֹרָה, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ה:כ״ז): ״יֹשֵׁב אֹהָלִים״, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם״ רָמַז לְךָ שֶׁהַשְּׁכִינָה נִמְשֶׁכֶת אַחֲרֵי הַתּוֹרָה. וְהִנֵּה שֵׁם נִתְבָּרֵךְ בִּשְׁתֵּי בְּרָכוֹת אֵלּוּ: בִּרְכַּת הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, וּבִרְכַּת הַתּוֹרָה שֶׁתִּנָּתֵן לָהֶם, מַה שֶּׁלֹּא זָכְתָה שׁוּם אֻמָּה לְאַחַת מִשְׁתֵּיהֶן.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם״ – אַף עַל פִּי שֶׁ״יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת״, שֶׁבָּנָה כּוֹרֶשׁ שֶׁהָיָה מִבְּנֵי יֶפֶת בַּיִת שֵׁנִי, ״וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם״, לֹא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בְּבַיִת שֵׁנִי אֶלָּא בְּבַיִת רִאשׁוֹן שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה שֶׁהָיָה מִבְּנֵי שֵׁם. וְכֵן אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא פֶּרֶק קַמָּא: אִי סְלִיקוּ כֻּלְּהוּ בִּימֵי עֶזְרָא לָא שַׁרְיָא שְׁכִינָה בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת״, אַף עַל פִּי שֶׁ״יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת״, דְּהַיְנוּ פָּרְסָאֵי דַּאֲתוֹ מִיֶּפֶת, אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא ״בְּאָהֳלֵי שֵׁם״, וּמְנָא לָן דְּפָרְסָאֵי מִיֶּפֶת קָא אֲתוֹ, דִּכְתִיב: ״בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס״, וְתָנֵי רַב יוֹסֵף: ״תִּירָס״ זוֹ פָּרַס.
וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ. מִלַּת ״לָמוֹ״ תַּחֲזֹר לְאֶחָיו שֶׁהִזְכִּיר, כְּלוֹמַר לִבְנֵי שֵׁם וְלִבְנֵי יֶפֶת. וּמַה שֶׁחָזַר זֶה שְׁנֵי פְּעָמִים לְחַזֵּק הָעִנְיָן וּלְקַיֵּם עַבְדוּתוֹ שֶׁל כְּנַעַן, וְלִרְמֹז כִּי שֵׁם יִנְחַל אֶת אַרְצוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ, וּמַה שֶׁקָּנָה עֶבֶד קָנָה רַבּוֹ.