פרק טו

אאַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ. יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ כִּי הִבְטִיחוֹ בַּכָּתוּב הַזֶּה עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים. הָאֶחָד שֶׁהִבְטִיחוֹ מִפַּחַד הַמְּלָכִים שֶׁהָרַג, וְאֵין אוֹמְרִים ״אַל תִּירָא״ אֶלָּא לְמִתְיָרֵא, כִּי מִתְיָרֵא הָיָה מִבְּנֵי הַמְּלָכִים פֶּן יִקְחוּ מִמֶּנּוּ נִקְמַת אֲבִיהֶם, וְעַל כֵּן אָמַר: ״אָנֹכִי מָגֵן לָךְ״, כְּלוֹמַר מִפַּחַד הַמְּלָכִים. וְהַשֵּׁנִי שֶׁהִבְטִיחוֹ בִּבְשׂוֹרַת הַבֵּן, וְהוּא שֶׁאָמַר: ״שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה״, וְהָיָה רָאוּי לוֹמַר ״שְׂכָרְךָ רַב״, וְהוֹסִיף שְׁתֵּי הֵהִי״ן כִּי מִבֵּין שְׁתֵּיהֶן נוֹלַד יִצְחָק, הֵ״א בְּשָׂרָה וְהֵ״א בְּאַבְרָהָם, וְזוֹ הִיא הַבְטָחַת הָעוֹלָם הַזֶּה. וְהַשְּׁלִישִׁי הַבְטָחַת הָעוֹלָם הַבָּא, מִמַּה שֶׁהוֹסִיף ״מְאֹד״, שֶׁהוּא רֶמֶז לָעוֹלָם הַבָּא, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (איוב ל״ה:ט״ו): ״וְלֹא יָדַע בַּפַּשׁ מְאֹד״, כִּי אֱלִיהוּא תְּפָשׂוֹ לְאִיּוֹב בִּהְיוֹתוֹ כּוֹפֵר בַּהַשְׁגָּחָה, וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ כִּי הוּא מוֹנֶה תָּמִיד כָּל הַיּוֹם יִסּוּרָיו וּמַכְאוֹבָיו, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ הַמְּנוּחָה הָרַבָּה הַמְעֻתֶּדֶת לַצַּדִּיקִים לָעוֹלָם הַבָּא. וּבַעֲבוּר שֶׁשָּׁלֹשׁ הַבְטָחוֹת הַלָּלוּ הָאַחַת מְפֹרֶשֶׁת וְהַשְּׁתַּיִם בִּרְמִיזָה, וְאַבְרָהָם הָלַךְ אַחַר הַנִּגְלֶה, וְלֹא הֵבִין הָרֶמֶז הַנִּכְלָל בִּדְבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל כֵּן הֻצְרַךְ לִשְׁאוֹל: ״מַה תִּתֶּן לִי״, כְּלוֹמַר מַה יִהְיֶה שְׂכָרִי אַחַר שֶׁאֵין לִי בָּנִים וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, יְחִידִי בְּלֹא בָּנִים, מִלְּשׁוֹן (ירמיהו י״ז:ו׳) ״כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה״, וְאֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא בְּבֵיתִי זוּלָתִי אֱלִיעֶזֶר אִישׁ נָכְרִי שֶׁלָּקַחְתִּי מִדַּמֶּשֶׂק, לֹא מִבֵּית אָבִי וְלֹא מֵאַרְצִי. וְאָז פֵּרֵשׁ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַשְּׁתַּיִם שֶׁרָמַז, הַבְטָחַת הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא שֶׁאָמַר: ״לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ״, הַבְטָחַת הָעוֹלָם הַבָּא מִמַּה שֶׁאָמַר: ״הוּא יִירָשֶׁךָ״, כִּי ״הוּא״ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאַתָּה תִּהְיֶה יְרֻשָּׁתוֹ, כְּעִנְיַן (שמות ל״ד:ט׳) ״וּנְחַלְתָּנוּ״, וְזֶה מְבֹאָר.
וְכָתַב הָרַמְבַּ״ן כִּי מַה שֶּׁאָמַר ״וְהִנֵּה דְבַר ה׳ אֵלָיו לֵאמֹר״, שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לִגְמֹר ״וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי״ עַד שֶׁבָּא אֵלָיו דְּבַר ה׳ פִּתְאוֹם: ״לֹא יִירָשְׁךָ זֶה״.

הוַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה. אֵין דֶּרֶךְ הָעוֹלָם לִרְאוֹת הַכּוֹכָבִים מִתּוֹךְ הַבַּיִת עַד צֵאתָם חוּץ לַבַּיִת, וְהִזְכִּיר הַלָּשׁוֹן הַזֶּה בְּאַבְרָהָם לְפִי שֶׁהִתְנַבֵּא עַד עַתָּה מִתּוֹךְ הַמַּדְרֵגָה הַנִּקְרָא ״בֵּית אֵל״, וּקְרָאָהּ דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים מ״ה:י״ד) ״כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה״, לְכָךְ הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר עַתָּה לְשׁוֹן ״וַיּוֹצֵא״. וְדַעַת רז״ל שֶׁהוֹצִיאוֹ חוּץ מִן הַמַּעֲרָכָה, וְכֵן דָּרְשׁוּ: ״וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה״, אָמַר לוֹ: צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ. ״הַבֵּט נָא הַשָּׁמַיְמָה״, אֵין לְשׁוֹן הַבָּטָה אֶלָּא מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, וּכְעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (שם פ): ״הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה״, וּכְתִיב (שם קב): ״ה׳ מִשָּׁמַיִם אֶל אֶרֶץ הִבִּיט״, וְדָרְשׁוּ רז״ל שֶׁהִגְבִּיהוֹ לְמַעְלָה מִן הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת וְהָיוּ הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מִדְרָס לְרַגְלוֹ.
וּלְפִי דַעְתִּי, זֶהוּ בֵּאוּר (ישעיהו מ״א:ב׳) ״צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ״, עַל כּוֹכַב צֶדֶק, וּמִכָּאן הוֹכִיחוּ ז״ל אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם לְמַעְלָה מֵהֶם. וְכֵן אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (שיר השירים ח׳:י״ד): ״בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי״, זֶה אַבְרָהָם שֶׁנִּקְרָא ״אֹהֲבִי״. ״עַל הָרֵי בְשָׂמִים״, אַל תִּקְרֵי ״בְּשָׂמִים״ אֶלָּא ״בַּשָּׁמַיִם״. וּמַה שֶּׁאָמְרוּ אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, בֵּאוּר הַדָּבָר בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בִּפְרָטָם יֵשׁ מַזָּל לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁהֲרֵי חָכְמַת הַמַּזָּלוֹת חָכְמָה גְּדוֹלָה וּמְפֹאָרָה הִיא, אֵין רז״ל מַכְחִישִׁין אוֹתָהּ כְּלָל.
וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אוֹתָם. כְּלוֹמַר וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם אַתָּה יָכוֹל לִסְפֹּר אוֹתָם, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּרִבּוּי עָצוּם כַּכּוֹכָבִים הַלָּלוּ אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ מֵרֹב.
וְיִכְלוֹל עוֹד כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ בְּמַדְרֵגוֹת הַחָכְמָה, כִּי כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ בַּכּוֹכָבִים מִי שֶׁאוֹרוֹ מַזְהִיר וּמַבְהִיק יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, וּמַדְרְגוֹתֵיהֶם חֲלוּקוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ בְּאוֹרָה וּבְהַשָּׂגָה, כָּךְ עֲתִידִין חֲכָמִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ מַדְרֵגוֹת חֲלוּקוֹת, אוֹר תּוֹרָתוֹ שֶׁל זֶה לְמַעְלָה מֵאוֹר תּוֹרָתוֹ שֶׁל זֶה, וְהַשָּׂגָתוֹ שֶׁל זֶה לְמַעְלָה מֵהַשָּׂגָתוֹ שֶׁל זֶה.
וְיִכְלוֹל עוֹד כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ בְּמַדְרֵגוֹת הַשָּׂכָר וְהַתַּעֲנוּג הַנִּצְחִי לְעוֹלָם הַבָּא, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לַנְּשָׁמוֹת הַזּוֹכוֹת מַדְרֵגוֹת חֲלוּקוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וְחֻפָּה לְמַעְלָה מֵחֻפָּה, וְאוֹרָה לְמַעְלָה מֵאוֹרָה. וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל בְּסִפְרֵי: לְשֶׁבַע שְׂמָחוֹת פְּנֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים דּוֹמוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא: לַחַמָּה, לַלְּבָנָה, לָרָקִיעַ, לַכּוֹכָבִים, לַבְּרָקִים, לַשּׁוֹשַׁנִּים, לִמְנוֹרַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

ווְהֶאֱמִין בַּה׳. הֶאֱמִין עִנְיַן הַבְּשׂוֹרָה כִּי נָכוֹן הַדָּבָר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.
וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה. וַיַּחְשְׁבֶהָ אַבְרָהָם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִצְדָקָה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה זֹאת בְּצִדְקָתוֹ, לֹא בִּזְכוּת אַבְרָהָם, כֵּן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן ז״ל.
וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ, וַיַּחְשְׁבֶהָ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם הָאֱמוּנָה בְּמַחְשָׁבָה כְּאִלּוּ עָשָׂה צְדָקָה בְּמַעֲשֶׂה.

זאֲנִי ה׳ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ. פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן ז״ל מֵעֵת אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְעָשִׂיתִי לְךָ נֵס הָיָה הָרָצוֹן לְפָנַי לָתֵת לְךָ הָאָרֶץ הַזֹּאת. וְהִנֵּה עַתָּה לֹא גָּזַר שֶׁיִּתְּנֶנָּה לוֹ, אֲבָל אָמַר שֶׁהוֹצִיאוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים עַל דַּעַת שֶׁיִּתְּנֶנָּה לוֹ. וְלָכֵן חָשַׁשׁ אַבְרָהָם פֶּן יִהְיֶה בִּירוּשַּׁת הָאָרֶץ תְּנַאי הַמַּעֲשִׂים, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר פַּעֲמַיִם: ״לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת״, כִּי עַתָּה לֹא יִגְזֹר הַמַּתָּנָה כַּאֲשֶׁר גָּזַר לוֹ הַזֶּרַע, וְלָכֵן אָמַר: ״בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה״, וְאֵינוֹ שׁוֹאֵל הָאוֹת, וְגַם הקב״ה לֹא עָשָׂה עִמּוֹ כִּשְׁאָר הָאוֹתוֹת לְהַרְאוֹת לוֹ אוֹת אוֹ מוֹפֵת בְּדָבָר נִפְלָא, אֲבָל בִּקֵּשׁ אַבְרָהָם שֶׁיֵּדַע יְדִיעָה אֲמִתִּית שֶׁיִּירָשֶׁנָּה וְלֹא יִגְרֹם חֶטְאוֹ אוֹ חֵטְא זַרְעוֹ לְמָנְעָהּ מֵהֶם, אוֹ שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ הַכְּנַעֲנִים תְּשׁוּבָה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרַת עִמּוֹ הַבְּרִית הַזֶּה שֶׁיִּירָשֶׁנָּה עַל כָּל פָּנִים.
וּבַמִּדְרָשׁ, ״אֲנִי ה׳ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים״, בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַד אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עָמַד כּוֹכָב אֶחָד מִמִּזְרָח וּבָלַע אַרְבָּעָה כּוֹכָבִים לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם. אָמְרוּ חֲכָמָיו לְנִמְרוֹד: בֵּן נוֹלַד לְתֶרַח בְּשָׁעָה זוֹ שֶׁעָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ אֻמָּה שֶׁתִּירַשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. אִם רְצוֹנְךָ, יִנָּתֵן לְאָבִיו מְלֹא בֵּיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְנַהַרְגֵהוּ. מִיָּד שִׁגֵּר נִמְרוֹד אֵצֶל אָבִיו, אָמַר לוֹ: בֵּן נוֹלַד לְךָ אֶמֶשׁ, עַכְשָׁו תְּנֵהוּ לִי וְנַהַרְגֵהוּ וְאֶתֵּן לְךָ מְלֹא בֵּיתְךָ כֶּסֶף וְזָהָב. אָמַר לוֹ תֶּרַח: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְסוּס אֶחָד שֶׁאָמְרוּ לוֹ: נַחְתֹּךְ אֶת רֹאשְׁךָ וְנִתֵּן לְךָ בַּיִת מָלֵא שְׂעוֹרִים, אָמַר הַסּוּס לָהֶם: שׁוֹטִים, אִם תַּחְתְּכוּ אֶת רֹאשִׁי מִי יֹאכַל הַשְּׂעוֹרִים? וְאַתֶּם אִם תַּהַרְגוּ אֶת בְּנִי, מִי יִירַשׁ הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב? הֵשִׁיב לוֹ הַמֶּלֶךְ: מִדְּבָרֶיךָ אֲנִי מַכִּיר שֶׁבֵּן נוֹלַד לְךָ. אָמַר לוֹ תֶּרַח: בֵּן נוֹלַד לִי וּמֵת. אָמַר לוֹ: עַל חַי אֲנִי אוֹמֵר לְךָ וְלֹא עַל מֵת. מֶה עָשָׂה תֶּרַח, הֶחְבִּיא אֶת בְּנוֹ בִּמְעָרָה שָׁלֹשׁ שָׁנִים. זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁתֵּי חַלּוֹנוֹת, מִן הָאֶחָד יוֹצֵא שֶׁמֶן וּמִן הַשֵּׁנִי סֹלֶת. כְּשֶׁהָיָה בֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים יָצָא מִן הַמְּעָרָה, הִרְהֵר בְּלִבּוֹ: מִי בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְאוֹתִי? הִתְפַּלֵּל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ לַשֶּׁמֶשׁ, וְלָעֶרֶב שָׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ בַּמַּעֲרָב וְזָרְחָה הַלְּבָנָה בַּמִּזְרָח. כְּשֶׁרָאָה הַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים סְבִיב הַיָּרֵחַ, אָמַר: זֶהוּ שֶׁבָּרָא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְאוֹתִי, וְהַכּוֹכָבִים הַלָּלוּ שָׂרָיו וַעֲבָדָיו. עָמַד כָּל הַלַּיְלָה בִּתְפִלָּה לַיָּרֵחַ. לַבֹּקֶר שָׁקַע הַיָּרֵחַ בַּמַּעֲרָב וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ בַּמִּזְרָח. אָמַר: אֵין בְּיַד אֵלּוּ כֹּחַ, אָדוֹן יֵשׁ עֲלֵיהֶם, אֵלָיו אֶתְפַּלֵּל וְאֵלָיו אֶשְׁתַּחֲוֶה. הָלַךְ אֵצֶל אָבִיו, אָמַר לוֹ: אָבִי, מִי בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְאוֹתִי? אָמַר לוֹ אָבִיו: אֱלֹהַי בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל אֵלֶּה. אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: הַרְאֵנִי אֱלֹהֶיךָ, שֶׁמָּא יֵשׁ בָּהֶם כֹּחַ לִבְרֹא אֶת כָּל אֵלֶּה. מִיָּד הֵבִיא עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְהֶרְאָהוּ אֱלֹהָיו. חָזַר אַבְרָהָם לְאִמּוֹ וְאָמַר לָהּ: אִמִּי עֲשִׂי לִי תַּבְשִׁילִין נָאִים וְטוֹבִים וַאֲבִיאֵם לֵאלֹהֵי אָבִי, אוּלַי יְקַבְּלוּ מִמֶּנִּי קָרְבָּנִי. מִיָּד עָשְׂתָה לוֹ אִמּוֹ תַּבְשִׁילִין נָאִים וְטוֹבִים וְהֵבִיא לֵאלֹהֵי אָבִיו, וְנָתַן לִפְנֵי הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה. חָזַר לְאִמּוֹ, אָמַר לָהּ: עֲשִׂי לִי תַּבְשִׁילִין נָאִים וְטוֹבִים מִן הָרִאשׁוֹנִים. עָשְׂתָה לוֹ, וֶהֱבִיאָם לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל אָבִיו, וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה. מִיָּד שָׁרְתָה עָלָיו שְׁכִינָה וְקָרָא עֲלֵיהֶם: ״פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ״. מִיָּד נָטַל אֵשׁ וּשְׂרָפָם, וְהוֹצִיא הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם לַחוּץ וְנָתַן הָאֵשׁ בְּיָדוֹ. כְּשֶׁבָּא אָבִיו לְבֵיתוֹ וּמָצָא אֱלֹהָיו שְׂרוּפִים, אָמַר לְאַבְרָהָם: בְּנִי, לָמָּה שָׂרַפְתָּ אֶת אֱלֹהַי? אָמַר: לֹא שָׂרַפְתִּי, אֶלָּא הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם קָצַף עֲלֵיהֶם וּשְׂרָפָם. אָמַר לוֹ: בְּנִי שׁוֹטֶה, וְכִי יֵשׁ בָּהֶם כֹּחַ אוֹ יֵשׁ בָּהֶם רוּחַ חַיִּים שֶׁהֵם יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת כָּל אֵלֶּה? וַהֲלֹא אֲנִי עֲשִׂיתִים מֵעֵץ. אָמַר לוֹ: יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶּׁפִּיךָ מְדַבֵּר, וְאִם אֵין בָּהֶם כֹּחַ, לָמָּה אָמַרְתָּ לִי אֱלֹהַי בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ? מֶה עָשָׂה תֶּרַח, הָלַךְ אֵצֶל נִמְרוֹד וְאָמַר לוֹ: בְּנִי שָׂרַף אֶת אֱלֹהַי וֵאלֹהֶיךָ בָּאֵשׁ. שָׁלַח נִמְרוֹד בִּשְׁבִיל אַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: לָמָּה עָשִׂיתָ כֵן? אָמַר לוֹ: אֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן אֶלָּא הַגָּדוֹל. אָמַר לוֹ נִמְרוֹד: וְכִי יֵשׁ בָּהֶם רוּחַ חַיִּים שֶׁיְּכוֹלִין לַעֲשׂוֹת כֵּן? אָמַר לוֹ: יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מְדַבֵּר בְּפִיךָ, וְאִם אֵין בָּהֶם כֹּחַ לָמָּה תַּנִּיחוּ לְמִי שֶׁבָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְתִשְׁתַּחֲווּ לָעֵץ? אָמַר לוֹ: אֲנִי בָּרָאתִי שָׁמַיִם וָאָרֶץ בְּכֹחִי. אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: אַתָּה יָכוֹל לִבְרֹאות? כְּשֶׁיָּצָאתִי מִן הַמְּעָרָה רָאִיתִי הַשֶּׁמֶשׁ יוֹצֵא בַּמִּזְרָח וְשׁוֹקֵעַ בַּמַּעֲרָב, עֲשֵׂה אַתָּה שֶׁיֵּצֵא בַּמַּעֲרָב וְיִשְׁקַע בַּמִּזְרָח וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לְךָ, וְאִם לָאו, מִי שֶׁהִגְבִּיר אֶת יָדִי לִשְׂרֹף אֶת הָאֱלִילִים הוּא יַגְבִּירֵנִי וְאֶהֱרֹג אוֹתְךָ. אָמַר נִמְרוֹד לַחֲכָמָיו: מַה יְּהֵא דִּינוֹ שֶׁל זֶה? אָמְרוּ לוֹ: זֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ עָלָיו, עֲתִידָה אֻמָּה לָצֵאת מִמֶּנּוּ שֶׁתִּירַשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, וְעַתָּה כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה שֶׁעָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לוֹ. מִיָּד הִשְׁלִיכוּהוּ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלֵּא עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים וְהִצִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲנִי ה׳ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים״.

חבַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, בְּאֵי זוֹ זְכוּת. אָמַר לוֹ: בִּזְכוּת הַקָּרְבָּנוֹת, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״קְחָה לִי״. וְשֵׁמוֹת אֵלּוּ אָלֶ״ף דָּלֶ״ת, יוּ״ד הֵ״א אַחֲרָיו, וְהַכַּוָּנָה אָדוֹן אֲשֶׁר בְּךָ הָרַחֲמִים, כִּי אַבְרָהָם לֹא הִתְנַבֵּא בְּמִדַּת רַחֲמִים כְּמֹשֶׁה אֶלָּא בְּאָלֶ״ף דָּלֶ״ת, הוּא ״אֵל שַׁדַּי״, וּמַה שֶׁנִּקּוּד יוּ״ד הֵ״א אַחֲרָיו בְּנִקּוּד אֱלֹהִים, כְּבָר יָדַעְתָּ שֶׁהַשֵּׁם הַנִּכְתָּב אֵין רַשָּׁאִין לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בְּכִנּוּי אָלֶ״ף דָּלֶ״ת אוֹ בְּכִנּוּי ״אֱלֹהִים״, כְּשֶׁהוּא לְבַדּוֹ נַזְכִּירֶנּוּ בְּכִנּוּי אָלֶ״ף דָּלֶ״ת, וְהַסִּימָן בָּזֶה (חבקוק ב׳:כ׳): ״וַה׳ בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ״, שֶׁלֹּא לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בְּהֵיכָלוֹ. וּכְשֶׁהוּא עִם אָלֶ״ף דָּלֶ״ת נַזְכִּירוֹ בְּכִנּוּי ״אֱלֹהִים״, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה אֶל הָרַחֲמִים.

טקְחָה לִי. הָיָה רָאוּי לוֹמַר ״קַח לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת״, אוֹ ״קַח לְךָ״, כְּמוֹ ״קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל״, כִּי הַלְּקִיחָה הַזֹּאת לְתוֹעֶלֶת אַבְרָהָם וּלְהַבְטִיחוֹ עַל מַתְּנַת הָאָרֶץ. אֲבָל יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ ״קְחָה לִי״ – ״לִשְׁמִי״, כְּלוֹמַר לַשֵּׁם הַמְּיֻחָד.
וּכְבָר יָדַעְתָּ מַאֲמַר רז״ל: בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת לֹא נֶאֱמַר לֹא אֵל וְלֹא אֱלֹהִים וְלֹא אֱלֹהֶיךָ, אֶלָּא הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד, שֶׁלֹּא לִיתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעַל הַדִּין לַחְלוֹק. וְכֵן נֶאֱמַר בַּקָּרְבָּנוֹת (במדבר כ״ח:ב׳): ״תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ״. וְתוֹסֶפֶת הֵ״א שֶׁל ״קְחָה״ כְּתוֹסֶפֶת הֵ״א ״הַמִּזְבֵּחָה״.
וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי הוּא הַמְקַבֵּל תְּחִלָּה וְהוּא הַנִּקְרָא ״צֶדֶק״, וְאָמַר הַכָּתוּב (דברים ל״ג:י״ט): ״שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק״. וּכְלַל הָעִנְיָן הַהֵ״א תְּחִלָּה, וּמִשָּׁם וּמַעְלָה מֵעִלּוּי לְעִלּוּי עַד הַסִּבָּה הָעֶלְיוֹנָה. וְזֶהוּ בֵּאוּר: ״קְחָה לִי״. וְאָמַר ״וַיִּקַּח לוֹ״, לְהוֹרוֹת כִּי עָשָׂה כַּאֲשֶׁר נִצְטַוָּה וְהִקְרִיב לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ.

יוְאֶת הַצִּפּוֹר לֹא בָתָר. מַה שֶּׁבִּתֵּר הַבְּהֵמוֹת וְלֹא הָעוֹפוֹת, לְפִי שֶׁהַבְּהֵמוֹת רֶמֶז לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁנִּמְשְׁלוּ לִבְהֵמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים כ״ב:י״ג) ״סְבָבוּנִי פָּרִים״, וּכְתִיב (דניאל ח׳:כ׳): ״הָאַיִל אֲשֶׁר רָאִיתָ״, וּכְתִיב (שם): ״וְהַצִּפּוֹר הַשָּׂעִיר״, וְהֵם עֲתִידִים לִהְיוֹת כָּלִים. אֲבָל יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לְיוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ה׳:ב׳): ״יוֹנָתִי תַמָּתִי״, וּכְתִיב (שם ב): ״יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע״, וְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ קַיָּמִים לְעוֹלָם, וְעַל כֵּן לֹא בִּתֵּר הָעוֹפוֹת.

יאוַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים. זֶה הָיָה רֶמֶז שֶׁיָּבוֹאוּ הָאֻמּוֹת לְבַטֵּל הַקָּרְבָּנוֹת, וְזַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם יַבְרִיחוּם, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיַּשֵּׁב אֹתָם אַבְרָם״.

יבוְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדוֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו. נִרְמַז לוֹ בְּכָאן שִׁעְבּוּד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁכֵּן דָּרְשׁוּ רז״ל: ״אֵימָה״ זוֹ בָּבֶל, ״חֲשֵׁכָה״ זוֹ מָדַי שֶׁהֶחְשִׁיכוּ עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וְתַעֲנִית, ״גְּדוֹלָה״ זוֹ יָוָן, ״נֹפֶלֶת עָלָיו״ זוֹ אֱדוֹם.
וְכָתַב הָרַמְבַּ״ן ז״ל, מָצָא הַנָּבִיא בְּנַפְשׁוֹ אֵימָה וְאַחַר כָּךְ בָּא בַּחֲשֵׁכָה, וְאַחַר כָּךְ גָּדְלָה הַחֲשֵׁכָה, וְאַחַר כָּךְ הִרְגִּישׁ כְּאִלּוּ הִיא נוֹפֶלֶת עָלָיו. וְהָיָה הָעִנְיָן הַזֶּה לְאַבְרָהָם, כִּי כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּרַת עִמּוֹ בְּרִית לָתֵת הָאָרֶץ לְזַרְעוֹ אֲחֻזַּת עוֹלָם, אָמַר לוֹ כִּמְשַׁיֵּר בְּמַתְּנָתוֹ, כִּי אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת יִשְׁתַּעְבְּדוּ בְּבָנָיו וְיִמְשְׁלוּ בְּאַרְצָם, וְזֶה בְּעַל מְנָת אִם יֶחֶטְאוּ לְפָנָיו. וְאַחֲרֵי כֵן הוֹדִיעוֹ בְּבֵאוּר גָּלוּת אַחֶרֶת שֶׁיִּגְלוּ תְּחִלָּה, זֶהוּ גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁכְּבָר נֶעֱנַשׁ בּוֹ, עַד כָּאן.

יגיָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ וְגוֹ׳. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט בֵּאוּרוֹ כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם, וְלֹא פֵּרֵשׁ כַּמָּה יִהְיוּ יְמֵי הָעַבְדוּת וְהָעִנּוּי.
וְהֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם אָמַר: ״יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם״, בְּעַבְדוּת וְעִנּוּי, עַד קֵץ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה מִן הַיּוֹם הַזֶּה. וּלְפִי זֶה הוֹדִיעוֹ קֵץ הַגְּאֻלָּה, וְהוֹדִיעוֹ כַּמָּה יְמֵי הַגָּלוּת.
אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. טַעַם הַמִּסְפָּר הַזֶּה בְּגָלוּת מִצְרַיִם לֹא נוֹדַע. וְאֶחָד מִמְּפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה אֵין מַגִּיד וְאֵין מַשְׁמִיעַ בָּזֶה דָּבָר.
אָמְנָם אִם תְּדַקְדֵּק תִּמְצָא כִּי הַמִּסְפָּר הַזֶּה נִזְכַּר בְּרֹב הַמְּקוֹמוֹת אֵצֶל עַיִן הָרַע, כִּי ״עַיִן רַע״ מִסְפָּרוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת, וְאוֹת תָּי״ו תַּכְלִית כָּל הָאוֹתִיּוֹת וְכֵן עַיִן הָרַע מְכַלָּה הַכֹּל. וּלְפִי שֶׁנִּתְוַסֵּף בְּאַבְרָהָם אוֹת הֵ״א שֶׁהִיא מִדַּת הַדִּין, לְכָךְ שָׁלְטָה בּוֹ עַיִן הָרַע שֶׁהוּא מִכֹּחַ הַדִּין, שֶׁנִּגְזַר עַל זַרְעוֹ לְהִשְׁתַּעְבֵּד אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה כְּמִסְפַּר עַיִן הָרַע, לְפִי שֶׁשָׁלְטָה בּוֹ עֵינוֹ שֶׁל שָׂטָן. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ״, כְּלוֹמַר זַרְעֲךָ הַנּוֹלָד מִבֵּין שְׁנֵי הֵהִי״ן שֶׁהֵם מִדַּת הַדִּין, וְשָׁלְטָה בּוֹ עַיִן הָרַע שֶׁהוּא מִכֹּחַ הַדִּין, לְכָךְ ״וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה״. וְכֵן תִּמְצָא בְּעֶפְרוֹן הַחִתִּי שֶׁהָיָה לוֹ עַיִן הָרַע, וְכֵן ״עֶפְרוֹן״ בְּגִימַטְרִיָּא ״עַיִן רַע״, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּיר ״אַרְבַּע מֵאוֹת״. וְכֵן תִּמְצָא בְּעֵשָׂו הַמִּתְפַּרְנֵס מִמִּדָּתוֹ שֶׁל יִצְחָק שֶׁהוּא מִדַּת הַדִּין, שֶׁהָיָה לוֹ עַיִן רַע, וְדָרְשׁוּ רז״ל (בראשית ל״ב:י״ז): ״וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר״, לָמָּה אָמַר יַעֲקֹב כֵּן, כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ עֵינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, וְכָתוּב בּוֹ: ״וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ״.
וּמָצָאתִי בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (דניאל ז׳:ח׳): ״וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֱנָשָׁא בְּקַרְנָא דָא״, זוֹ מַלְכוּת אֱדוֹם הָרְשָׁעָה, שֶׁהִיא מַכְנֶסֶת עַיִן הָרַע בְּמָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם.

ידוְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ. כָּתַב הָרַמְבַּ״ן ז״ל בְּפֵרוּשׁוֹ: ״וְגַם״ אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי גָּזַרְתִּי עַל זַרְעֲךָ לִהְיוֹת גֵּרִים בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אוֹתָם, אַף עַל פִּי כֵן אֶשְׁפֹּט אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ עַל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ לָהֶם, וְלֹא יִפָּטְרוּ בַּעֲבוּר שֶׁעָשׂוּ גְזֵרָתִי. וְהַטַּעַם כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (זכריה א׳:י״ד-ט״ו): ״קִנֵּאתִי לִירוּשָׁלַ‍ִם וּלְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה״, וְאָמַר (ישעיה מ״ז:ו׳): ״קָצַפְתִּי עַל עַמִּי חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי וָאֶתְּנֵם בְּיָדֵךְ״, וְכֵן אֵרַע בְּמִצְרַיִם שֶׁהִשְׁלִיכוּ בְּנֵיהֶם לַיְאוֹר וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם, וְכָל זֶה תּוֹסֶפֶת עַל הַנִּגְזָר, וְאֵין זֶה בִּכְלַל ״וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם״, אֲבָל הָיָה עֲקִירָתָם לְגַמְרֵי. וְעַל כֵּן נֶעֶנְשׁוּ וְנִתְבַּקֵּשׁ מִדָּה מַה שֶּׁהוֹסִיפוּ עַל הַנִּגְזָר. וְזֶה שֶׁאָמַר: ״דָּן אָנֹכִי״, כְּלוֹמַר אֲבִיאֵם בְּמִשְׁפָּט אִם עָשׂוּ כַּנִּגְזָר עֲלֵיהֶם אוֹ הוֹסִיפוּ עַל הַנִּגְזָר. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר יִתְרוֹ (שמות י״ח:י״א): ״כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם״, כִּי הַזָּדוֹן אֲשֶׁר עָשׂוּ בַּמַּיִם הֵבִיא עֲלֵיהֶם הָעֹנֶשׁ בַּמַּיִם.
וְתֵדַע כִּי אִם נִגְזַר עַל רְאוּבֵן שֶׁיֵּהָרֵג וְנִכְתַּב וְנֶחְתַּם עָלָיו בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כֵּן, לֹא יִנָּקֶה הַהוֹרֵג אוֹתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה הַנִּגְזָר, כִּי הוּא רָשָׁע בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת וְדָמוֹ מִיַּד הַהוֹרֵג יְבֻקַּשׁ. אֲבָל כְּשֶׁשָּׁמַע הַגְּזֵרָה מִפִּי נָבִיא וְקָם וַהֲרָגוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הקב״ה וּמִצְוָתוֹ כְּמוֹ שֶׁגָּזַר עָלָיו, אֵין בָּזֶה חֵטְא אֲבָל יֵשׁ לוֹ זְכוּת בַּדָּבָר, כְּעִנְיַן שֶׁמָּצִינוּ בְּיֵהוּא (מלכים ב׳): ״יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל״. אֲבָל אִם לֹא שָׁמַע הַגְּזֵרָה וַהֲרָגוֹ דֶּרֶךְ שִׂנְאָה אוֹ כְּדֵי לִשְׁלוֹל אוֹתוֹ, יֵשׁ עָלָיו עֹנֶשׁ, כִּי בְוַדַּאי לְחֵטְא וְלַעֲבֵרָה נִתְכַּוֵּן, וּפָסוּק מָלֵא הוּא (ישעיהו י׳:ה׳-ז׳): ״הוֹי אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי וּמַטֶּה הוּא בְיָדָם זַעְמִי... בְּגוֹי חָנֵף אֲשַׁלְּחֶנּוּ וגו׳ וְהוּא לֹא כֵן יְדַמֶּה וּלְבָבוֹ לֹא כֵן יַחְשֹׁב״ וְגוֹ׳, לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁהקב״ה גָּזַר בְּיִשְׂרָאֵל הַשֵּׁבֶט וְהַמַּטֶּה הַהוּא כְּדֵי לְהָצֵר אוֹתָם וְאַף עַל פִּי כֵן הֶעֱנִישׁוֹ לְבַסּוֹף, דִּכְתִיב (שם י״ב): ״אֶפְקֹד עַל פְּרִי גֹדֶל לְבַב״ וְגוֹ׳, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מַעֲשֶׂה זֶה נִגְזָר לֹא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ לְקַיֵּם מִצְוַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּגְזֵרָתוֹ כִּי אִם דֶּרֶךְ שִׂנְאָה וּכְדֵי לְהַגְדִּיל מַעֲלָתוֹ וּלְהַרְחִיב מַלְכוּתוֹ. וְכֵן הָיָה הָעִנְיָן בְּעַצְמוֹ בִּנְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים פֶּה אֶחָד יִקְרָאוּהוּ לְהַחֲרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם, וְהוּא וְכָל עַמּוֹ נִצְטַוּוּ עַל כָּךְ מִפִּי הַנָּבִיא, דִּכְתִיב (ירמיה ל״ב:כ״ח): ״הִנְנִי נֹתֵן אֶת הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד הַכַּשְׂדִּים וּבְיַד נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְהִצִּיתוּ אֶת הָעִיר הַזֹּאת בָּאֵשׁ״, וּמָצִינוּ שֶׁנֶּעֱנַשׁ בְּעָנְשׁוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב, שֶׁלְּכָךְ הִשְׁוָה אוֹתָם הַכָּתוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כ׳): ״לָכֵן כֹּה אָמַר ה׳ הִנְנִי פֹקֵד אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֶל אַרְצוֹ כַּאֲשֶׁר פָּקַדְתִּי אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר״, עַד כָּאן כַּוָּנַת הָרַב ז״ל עִם קְצָת לְשׁוֹנוֹ.
וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כְּשֶׁנִּכְרַת לְאַבְרָהָם הַבְּרִית הַזֶּה שֶׁל בֵּין הַבְּתָרִים הָיָה אַבְרָהָם בֶּן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה: ״וְאַבְרָהָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן״, שְׁתֵּי פְּעָמִים יָצָא מֵחָרָן, אֶחָד כְּשֶׁהָיָה בֶּן שִׁבְעִים, וְאֶחָד כְּשֶׁהָיָה בֶּן חָמֵשׁ וְשִׁבְעִים שָׁנָה, וְאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. וּכְשֶׁהָיָה בֶּן שִׁבְעִים נֶאֱמַר לוֹ הַבְּרִית הַזֹּאת, וּמִן הַבְּרִית הַזֹּאת עַד שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק הָיָה שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וּכְתִיב: ״וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה״, וּגְזֵרַת הַגָּלוּת אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק, הֲרֵי שְׁלֹשִׁים וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות י״ב:מ׳): ״וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״יָדֹעַ תֵּדַע״, יָדֹעַ שֶׁאֲנִי מְפַזְּרָן תֵּדַע שֶׁאֲנִי מַכְנִיסָן, יָדֹעַ שֶׁאֲנִי מְמַשְׁכְּנָן, תֵּדַע שֶׁאֲנִי גּוֹאֲלָן וּמְפָרְקָן. ״וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ״, לְרַבּוֹת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁרָמַז לְמַעְלָה, שֶׁאַף הֵם כָּלִים עַל שֶׁשִּׁעְבְּדוּ בְּיִשְׂרָאֵל. ״דָּן אָנֹכִי״, מִמַּכַּת הַדָּם עַד ״עוֹד נֶגַע אֶחָד״ תִּמְצָא עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁבָּהֶם נִדּוֹנוּ.

טזוְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י ז״ל כִּי מֵעֵת שֶׁהֵחֵל גָּלוּת מִצְרַיִם עַד שֶׁיָּרְשׁוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ הָיוּ אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת, וְאֵלּוּ הֵם: יְהוּדָה, פֶּרֶץ, חֶצְרוֹן, כָּלֵב, שֶׁהֲרֵי כָּלֵב בֶּן חֶצְרוֹן מִבָּאֵי הָאָרֶץ הָיָה.
וְהָרַמְבַּ״ן ז״ל כָּתַב כִּי דּוֹר רְבִיעִי לָאֱמֹרִי הַמַּשְׁלִים עֲוֹנוֹ, כִּי מִיּוֹם הַגְּזֵרָה הֶאֱרִיךְ לוֹ, כִּי הוּא פּוֹקֵד עֲוֹן עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים, כִּי אִם יָשׁוּבוּ לֹא יַחֲרִימֵם אֲבָל יִהְיוּ לְמַס עֹבֵד, אוֹ יִפְנוּ לָהֶם, עַד כָּאן. וּמַה שֶּׁאָמַר ״עֲוֹן הָאֱמֹרִי״, כְּאִלּוּ אָמַר הַכְּנַעֲנִים, אֲבָל הִזְכִּיר הָאֱמֹרִי לְפִי שֶׁהוּא הַתַּקִּיף שֶׁבָּהֶם, ״אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים״.
עַד הֵנָּה, עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתוֹ. וְהָיָה הַכָּתוּב רָאוּי לוֹמַר ״יָבֹאוּ הֵנָּה״, אֲבָל אָמַר ״יָשׁוּבוּ״ מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר נִתְיַשְּׁבוּ שָׁם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּבָנָיו שֶׁהֵם זַרְעָם, שֶׁהֲרֵי יִצְחָק לֹא יָצָא מִן הָאָרֶץ לְעוֹלָם, יַעֲקֹב גַּם כֵּן כָּתוּב בּוֹ (בראשית ל״ז:א׳): ״וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו״, וְעַל כֵּן יֹאמַר עַתָּה: ״וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה״, כִּי מֵאַחַר שֶׁהָאָבוֹת שֶׁהֵם הַכְּלָל הָיוּ מִשָּׁם, יָכוֹל הַכָּתוּב לוֹמַר עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל הַיּוֹצְאִים מֵהֶם: ״יָשׁוּבוּ הֵנָּה״. אוֹ נוּכַל לוֹמַר עוֹד כִּי רוֹמֵז עַל מַעֲלַת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁשָּׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַעְלָה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַטָּה, וּמִשָּׁם הַנְּשָׁמוֹת נִכְנָסוֹת וְיוֹצְאוֹת, וְעַל כֵּן אָמַר ״יָשׁוּבוּ הֵנָּה״, כְּלוֹמַר מִכָּאן יָצְאוּ וְכָאן יָשׁוּבוּ. וּמִפְּנֵי זֶה הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים נִכְסָפִים לְהֵאָסֵף שָׁם, כְּדֵי שֶׁתִּמְצָא הַנְּשָׁמָה מַסְלוּל וָדֶרֶךְ לַעֲלוֹת וְלָשׁוּב לְשָׁרְשָׁהּ אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ.
וּבַמִּדְרָשׁ, ״כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי״, עֲוֹן הָאֲמִירָה שֶׁאָמַר: ״בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה״.

יזוְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן. לְפִי הַנִּרְאֶה הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְהִנֵּה עֲשַׁן תַּנּוּר״, כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בְּמַעֲמַד הַר סִינַי: ״וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן״.
אֲבָל יִתָּכֵן עַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה כִּי בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֵנוּ הַכֹּחַ הַזֶּה שֶׁעָבַר וְקִבֵּל קָרְבְּנוֹתָיו שֶׁל אַבְרָהָם, וְכִי יֵשׁ בּוֹ כֹּחַ זַכְרוּת וְכֹחַ נַקְבוּת, יֵשׁ בּוֹ כֹּחַ זַכְרוּת לִפְעֹל הַפְּעֻלּוֹת, וְכֹחַ נַקְבוּת שֶׁהוּא מְקַבֵּל מִזּוּלָתוֹ כִּנְקֵבָה זוֹ שֶׁמְּקַבֶּלֶת מִן הַזָּכָר, וְכָל הַפְּעֻלּוֹת מִתְגַּדְּלוֹת בָּהּ מִכֹּחוֹ, וְעַל כֵּן נִקְרָא הַכֹּחַ הַזֶּה ״שְׁכִינָה״ בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס (שמות ל״ג:י״ד) ״פָּנַי יֵלֵכוּ״ – ״שְׁכִינְתִי תְּהָךְ״, וְלֹא ״יְהָךְ״, וְשֵׁם הַכֹּחַ הַזֶּה יָדוּעַ.
וְיֵשׁ בָּזֶה הִתְעוֹרְרוּת וָרֶמֶז בְּמִלַּת ״תַּנּוּר״ בְּחִלּוּף תָּי״ו בְּטֵי״ת (באלפ״א ביתא של א״ח ב״ז), וְעַל כֵּן הִזְכִּיר בְּכָאן ״תַּנּוּר עָשָׁן״ שֶׁהוּא הַכְּלִי הַמְקַבֵּל הָאֵשׁ, וְזֶהוּ רֶמֶז לְכֹחַ הַנַּקְבוּת, וְ״לַפִּיד אֵשׁ״ הוּא הַזַּכְרוּת, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ״אֲשֶׁר עָבַר״ וְלֹא אָמַר ״אֲשֶׁר עָבְרוּ״, וְזֶהוּ לְשׁוֹן ״כָּרַת ה׳ אֶת אַבְרָם בְּרִית״, כִּי הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא הַבְּרִית הֶעֱבִיר בֵּין הַבְּתָרִים.
וְדַע כִּי עַל כֹּחַ הַזֶּה הִזְכִּיר לְמַעְלָה בְּרֹאשׁ הַפָּרָשָׁה: ״וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה׳ הַנִּרְאֶה אֵלָיו״, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין.

יחבַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה׳ אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי. אַחַר שֶׁהִזְכִּיר לְמַעְלָה מַתְּנַת הָאָרֶץ שְׁנֵי פְּעָמִים: ״לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן״, ״לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה״, בִּלְשׁוֹן עָתִיד, אָמַר עַתָּה ״נָתַתִּי״ בִּלְשׁוֹן עָבָר, כִּי הִזְכִּיר לוֹ הַמַּתָּנָה שֶׁנָּתַן לוֹ כְּבָר. וּמִלַּת ״נָתַתִּי״ כְּמוֹ ״נִשְׁבַּעְתִּי״, כִּי מַתְּנַת הַשֵּׁם בַּאֲמִירָה לְבַד הֲרֵי הִיא כִּשְׁבוּעָה, וּמִזֶּה יֹאמַר בְּכָל מָקוֹם ״אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבוֹתֵיכֶם״. וּכְבָר בֵּאַרְתִּי מִזֶּה בְּפָסוּק (בראשית ט׳:י״ג) ״אֶת קַשְׁתִּי״. וְאַחַר הַמַּתָּנָה הַזֹּאת שֶׁהִיא הַשְּׁבוּעָה הָיָה הַבְּרִית שֶׁל בֵּין הַבְּתָרִים, כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ כּוֹרְתֵי בְּרִית שֶׁיִּשָּׁבְעוּ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יִכְרְתוּ בְּרִית, וְהַבְּרִית הוּא שֶׁעוֹבְרִין בֵּין בִּתְרֵי הַבְּהֵמָה, וּכְעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (ירמיה ל״ד:י״ח): ״הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו״. וְהַבְּרִית הַזֹּאת הָיְתָה כְּעֵין חֵרֶם, וְהִיא קִיּוּם הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבְּעוּ כְּבָר, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר: יְהִי מְבֻתָּר כִּבְהֵמָה זוֹ מִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל הַשְּׁבוּעָה. וְעַל כֵּן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס ״בְּרִית״ – ״קְיָמָא״, שֶׁהוּא קִיּוּם הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבְּעוּ תְּחִלָּה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק: ״תְּהִי נָא אָלָה בֵינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ״. הִזְכִּיר הַשְּׁבוּעָה תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַבְּרִית, וּבְרִית שֶׁהוּא כָּזֶה אֵינוֹ נוֹפֵל בַּשְּׁכִינָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַכַּוָּנָה בַּבְּרִית הַזֹּאת כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ בְּתָרִים חוֹזְרִים לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ כָּךְ אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְבַּטֵּל מַתְּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ.
מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל. יַזְכִּיר הַכָּתוּב בְּפָרָשָׁה זוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מַתְּנַת הָאָרֶץ, תְּחִלָּה כְּשֶׁהִתְחִיל אַבְרָהָם לִכָּנֵס בָּאָרֶץ אָמַר לוֹ: ״לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת״, וְלֹא בֵּאֵר הַמַּתָּנָה, כִּי מַה טַּעַם שֶׁאָמַר ״לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת״ וְהוּא לֹא הָלַךְ אֶלָּא עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה בִּלְבַד. וּפַעַם שֵׁנִית אָמַר לוֹ: ״שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה״, וְיָדוּעַ כִּי רְאוּת הָאָדָם אֵינָהּ לְמֵרָחוֹק, אֲבָל כִּוֵּן לוֹמַר שֶׁיִּתֵּן לוֹ עַל מַרְאֵה עֵינָיו הָרוּחוֹת, וְאָמַר: ״כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה״, וְהוֹסִיף לוֹמַר: ״וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם״, וְהִבְטִיחוֹ גַּם כֵּן שֶׁיַּרְבֶּה זַרְעוֹ כַּעֲפַר הָאָרֶץ. וּבַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁי בֵּאֵר לוֹ תְּחוּמֵי הָאָרֶץ, זֶהוּ ״מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת״. וְאָמַר: ״לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי״ בִּלְשׁוֹן עָבָר, כִּי עַד עַתָּה הִזְכִּיר ״לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה״ בִּלְשׁוֹן עָתִיד, וְהַכַּוָּנָה לוֹמַר שֶׁיִּכְרֹת לוֹ בְּרִית עַל הַמַּתָּנָה שֶׁכְּבָר נָתַן לוֹ. הָרַמְבַּ״ן ז״ל.
וּמַה שֶׁקָּרָא לִנְהַר פְּרָת ״הַנָּהָר הַגָּדוֹל״ וְהַכָּתוּב מוֹנֵהוּ רְבִיעִי בְּנַהֲרוֹת גַּן עֵדֶן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דָּבֵק לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכֵן הַמָּשָׁל אוֹמֵר: עֶבֶד מֶלֶךְ מֶלֶךְ, הִדָּבֵק לַשַּׁחְוָר וְיִשְׁתַּחֲווּ לָךְ. וּלְפִי שֶׁהָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הִיא מִבְחַר הַיִּשּׁוּב, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם נִקְרָא ״הַבַּיִת הַגָּדוֹל״, וְהָעוֹבֵד שָׁם נִקְרָא ״הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל״, וְהַשֵּׁם הַשּׁוֹכֵן בְּקִרְבָּהּ נִקְרָא ״הָאֵל הַגָּדוֹל״, וְכֵן הִזְכִּיר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דה״ב ב׳:ד׳): ״וְהַבַּיִת אֲשֶׁר אֲנִי בוֹנֶה גָּדוֹל כִּי גָדוֹל אֱלֹהֵינוּ מִכָּל הָאֱלֹהִים״, לְכָךְ קָרָא הַכָּתוּב אַף הַנָּהָר הַסּוֹבֵב אוֹתָהּ ״הַנָּהָר הַגָּדוֹל״. וּמַה שֶׁהִזְכִּיר ״לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי״ בַּעֲשָׂרָה עֲמָמִין הַלָּלוּ, וְלֹא נוֹלְדוּ עֲדַיִן לֹא יִשְׁמָעֵאל וְלֹא יִצְחָק, אֵין לְהָבִין מִזֶּה הַבְטָחָה לְיִשְׁמָעֵאל בֶּן הַשִּׁפְחָה, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ עִקַּר זַרְעוֹ, אֲבָל הוּא הַבְטָחָה לְיִצְחָק בֶּן הַגְּבִירָה שֶׁהוּא עִקַּר זַרְעוֹ, וּכְעִנְיַן שֶׁהִבְטִיחוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״ (בראשית כ״א:י״ב).