טאָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ וְגוֹ׳ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים. בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּלוֹמַר אֶהְיֶה קָרוּי חוֹטֵא כָּל הַיָּמִים לִהְיוֹת חֶלְקִי עִם הַחוֹטְאִים, כְּגוֹן גּוֹזֵל אֲבוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ״ח:כ״ד) ״גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ וְאֹמֵר אֵין פָּשַׁע״.
יכִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ. פֵּרֵשׁ רַבֵּינוּ חֲנַנְאֵל ז״ל: לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁדָּחֲקוּ עַצְמָן בְּמַאֲכָל וְלֹא הֵטִיחוּ דְּבָרִים כְּלַפֵּי אֲבִיהֶם עַד שֶׁנִּתְרַצָּה מֵעַצְמוֹ, לְפִי שֶׁכָּבוֹד גָּדוֹל הָיוּ נוֹהֲגִים בּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁנִּתְרַצָּה הִשִּׂיאֵם עֵצָה בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים: הָאֶחָד ״הוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה״; הַשֵּׁנִי ״וְכֶסֶף מִשְׁנֶה קְחוּ בְיֶדְכֶם״; הַשְּׁלִישִׁי ״וְאֶת הַכֶּסֶף הַמּוּשָׁב וְגוֹ׳ אוּלַי מִשְׁגֶּה הוּא״, שֶׁמָּא הַמְמֻנֶּה עַל הַבַּיִת שְׁכָחוֹ שׁוֹגֵג, צִוָּה לָהֶם יַעֲקֹב לְהַחֲזִירוֹ מִפְּנֵי קִדּוּשׁ הַשֵּׁם; הָרְבִיעִי ״וְאֶת אֲחִיכֶם קָחוּ״; הַחֲמִישִׁי תְּפִלָּה, אָמַר לָהֶם: ״וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ״.
ידוְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִן. מַה שֶּׁלֹּא הִזְכִּיר אֶת שִׁמְעוֹן בִּשְׁמוֹ נִרְאֶה שֶׁלֹּא הָיָה רָצוּי לְאָבִיו עַל דְּבַר שְׁכֶם, וְעַל כֵּן לֹא אָמַר ״וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת שִׁמְעוֹן״. וּבַמִּדְרָשׁ: ״וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם״ זֶה יוֹסֵף, ״אַחֵר״ זֶה שִׁמְעוֹן. כַּוָּנָתוֹ בְּעֵת הַתְּפִלָּה לְהִתְפַּלֵּל סְתָם גַּם עַל הָאָח הָאַחֵר, אוּלַי עוֹדֶנּוּ חַי.
וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ. דָּרְשׁוּ רז״ל: לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם תְּפִלָּה לַצָּרָה, שֶׁהֲרֵי יַעֲקֹב קֹדֶם שֶׁשָּׁלַח לְבִנְיָמִן הִקְדִּים לְהִתְפַּלֵּל.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים״, מַה שֶּׁרָאָה לְבָרְכָם בְּאֵל שַׁדַּי, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַרְבֵּה יִסּוּרִין עָבְרוּ עַל יַעֲקֹב: עַד שֶׁהוּא בִּמְעֵי אִמּוֹ עֵשָׂו מֵרִיב עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ״ה:כ״ב): ״וַיִּתְרוֹצְצוּ הַבָּנִים״; בָּרַח מִפְּנֵי עֵשָׂו לְלָבָן וְנִצְטַעֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (שם לא): ״הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה״ וְגוֹ׳; כֵּיוָן שֶׁנִּמְלַט מִלָּבָן בָּא עֵשָׂו לְהָרְגוֹ; בָּאָה לוֹ צָרַת דִּינָה וְצָרַת רָחֵל; בִּקֵּשׁ לָנוּחַ מְעַט, בָּא לוֹ רוֹגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף, הוּא שֶׁכָּתוּב (איוב ג׳:כ״ו): ״לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז״, וְלֹא הָיָה מְקַבֵּל תַּנְחוּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם״; מִיָּד בָּאָה לוֹ צָרַת שִׁמְעוֹן וְאַחַר כָּךְ צָרַת בִּנְיָמִן; לְפִיכָךְ הִתְפַּלֵּל בְּאֵל שַׁדַּי: מִי שֶׁאָמַר לָעוֹלָם דַּי, יֹאמַר לְצָרוֹתַי דַּי. וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל (תהילים כ׳:ב׳): ״יַעַנְךָ ה׳ בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב״ וְגוֹ׳, ״אֱלֹהֵי יַעֲקֹב״ וְלֹא אָמַר ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְיִצְחָק״, מִכָּאן לְבַעַל הַקּוֹרָה שֶׁיִּכָּנֵס בְּעָבְיָהּ שֶׁל קוֹרָה״. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַר קְרָיָהּ בַּגָּלוּת, ״וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים״ וּכְמוֹ דִּכְתִיב (שם קו) ״וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים לִפְנֵי כָּל שׁוֹבֵיהֶם״. ״לִפְנֵי הָאִישׁ״, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ט״ו:ג׳): ״ה׳ אִישׁ מִלְחָמָה״. ״וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם״, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. ״אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִן״, זֶה שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִן. ״וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי״, שָׁכַלְתִּי בְּחֻרְבַּן רִאשׁוֹן שָׁכַלְתִּי בְּחֻרְבַּן שֵׁנִי, לֹא אֶשְׁכַּל עוֹד (ב״ר). מַה שֶּׁדָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי ״הָאִישׁ״ זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶפְשָׁר שֶׁכִּוֵּן עַל מִדַּת רַחֲמִים. וְאָמַר ״וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים״, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּלוֹמַר יִתֵּן לָכֶם שְׁמוֹ שֶׁהוּא מִדַּת רַחֲמִים. וּבָא לְבָאֵר כִּי הַנָּבִיא נָתַן דַּעְתּוֹ בִּתְפִלָּתוֹ גַּם לְדוֹרוֹת בְּקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת, שֶׁהַשְּׁכִינָה הַשּׁוֹרָה עִמָּנוּ בַּגָּלוּת תִּתְעַלֶּה וְתִתְיַחֵד עִם הָרַחֲמִים. וְאֶפְשָׁר גַּם כֵּן שֶׁכִּוֵּן עַל מִלַּת ״הָאִישׁ״, מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֶה עַל יוֹסֵף, שֶׁכְּבָר אָמַר: ״וְקוּמוּ שׁוּבוּ אֶל הָאִישׁ״, וְדַי שֶׁיֹּאמַר ״יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לְפָנָיו״, וּמַה טַּעַם שֶׁיַּחֲזוֹר ״הָאִישׁ״ פַּעַם אַחֶרֶת. וּמִפְּנֵי שֶׁדִּבְרֵי הַנָּבִיא מְיוּסָּדִים עַל קַו הַמְכֻוָּן, אַף כִּי בִּתְפִלָּתוֹ, עַל כֵּן הוּצְרַךְ לִדְרֹשׁ ״לִפְנֵי הָאִישׁ״ זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא אֵל שַׁדַּי, וְהוּא כְּאִלּוּ אָמַר: ״יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לְפָנָיו״. וּמַה שֶּׁלֹּא אָמַר ״לְפָנָיו״ כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ כִּי קָרָא בְּכָאן לְאֵל שַׁדַּי ״הָאִישׁ״, וְכֵן מָצִינוּ (שמות ט״ו:ג׳): ״ה׳ אִישׁ מִלְחָמָה״. וּבְמִדְרָשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים (שיר השירים א׳:א׳): ״אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר״, בֶּן נְזִירָא אֲמַר: ״אֶשְׁכֹּל״ זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִישׁ שֶׁהַכֹּל בּוֹ.
טווַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַמִּנְחָה הַזֹּאת עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט מַה שֶּׁהִזְכִּירָם בְּשֵׁם אֲנָשִׁים וְלֹא בְּשֵׁם אַחִים, לְהוֹרוֹת עַל הֲלִיכָתָם בִּזְרִיזוּת גְּדוֹלָה כַּאֲנָשִׁים. וְעוֹד כִּי הָיוּ נִכְנָסִים בָּאָרֶץ בְּפַחַד גָּדוֹל, וְהָיוּ מִתְנַכְּרִים שֶׁלֹּא יַכִּיר אוֹתָם שׁוּם אָדָם כְּאַחִים אֶלָּא כַּאֲנָשִׁים נָכְרִים.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, הִזְכִּיר לְשׁוֹן אֲנָשִׁים רֶמֶז לַעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת, וּמִן הַכָּתוּב הַזֶּה יַתְחִיל הָרֶמֶז בָּהֶם, וּלְכָךְ תִּמְצָא שֶׁהִזְכִּיר בַּפָּרָשָׁה עֲשָׂרָה פְּעָמִים ״הָאֲנָשִׁים״, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה.
טזוּטְבֹחַ טֶבַח. צִוָּה זֶה לִמְנַשֶּׁה בְּנוֹ, שֶׁהֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב נִזְהָרִים הָיוּ עַל הַשְּׁחִיטָה.
וְהָכֵן. זֶה נִקּוּר הַחֵלֶב. אוֹ יֵשׁ לְפָרֵשׁ וְהָכֵן שֶׁזִּמֵּן אוֹתָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת לְיוֹם שַׁבָּת, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (שמות ט״ז:ה׳): ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ״ וְגוֹ׳. וְכֵן תִּמְצָא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה: ״וְהָכֵן״, אֵין וְהָכֵן אֶלָּא שַׁבָּת, כְּמָה דְּתֵימַר: ״וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ״. הָדָא אָמְרָה שֶׁשָּׁמַר יוֹסֵף אֶת הַשַּׁבָּת.
בַּצָּהֳרָיִם זוֹ הִיא שְׁעַת מַאֲכַל הַשָּׂרִים וְהַשּׁוֹפְטִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לְהִתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי צִבּוּר. וְכֵן הַכָּתוּב יְגַנֶּה הָאוֹכְלִים בַּשַּׁחַר, הוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (קהלת י׳:ט״ז): ״אִי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר וְשָׂרַיִךְ בַּבֹּקֶר יֹאכֵלוּ״; וִישַׁבַּח הָאוֹכְלִים בַּצָּהֳרַיִם, הוּא שֶׁאָמַר (שם): ״אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ״.
יחעַל דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ. אָמְרוּ, אֵין דֶּרֶךְ הַבָּאִים לְמִצְרַיִם מִשְּׁאָר הָאֲרָצוֹת לִשְׁבֹּר בָּר לָלוּן בְּבֵית יוֹסֵף כִּי אִם בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת הָעִיר וּבְפֻנְדְּקָאוֹת, וּמַה שֶׁאֲנַחְנוּ מוּבָאִים בַּבַּיִת הַזֶּה אֵין זֶה אֶלָּא ״לְהִתְגּוֹלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ״, כְּלוֹמַר שֶׁיַּעֲלִילוּ עָלֵינוּ, וְכֵן תַּרְגּוּמוֹ: ״לְאִסְתַּקָּפָא״, כְּתַרְגּוּם (דברים כ״ב:י״ד) ״עֲלִילֹת דְּבָרִים״ – ״תַּסְקוּפֵּי מִלִּין״.
וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ. כִּי יִדְאֲגוּ עַל חֲמוֹרֵיהֶם, לְפִי שֶׁהַבְּהֵמָה בַּדֶּרֶךְ הִיא חַיֵּי הָאָדָם, וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִשְׁלֹחַ לְבָתֵּיהֶם בָּר וְיִפְחֲדוּ פֶּן יָמוּתוּ בָּרָעָב. וְכַיּוֹצֵא בּוֹ (שמות י״ז:ג׳): ״לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי בַּצָּמָא״, הִזְכִּיר בְּיַחַד בְּהֶמְתָּם עִמָּם לְפִי שֶׁהַבְּהֵמוֹת הָיוּ חַיֵּיהֶם בַּמִּדְבָּר.
כטאֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי. כְּשֶׁאָמַר יַעֲקֹב לְעֵשָׂו ״הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ״ עֲדַיִן לֹא נוֹלַד בִּנְיָמִין, וּלְכָךְ בֵּרְכוֹ עַתָּה בַּחֲנִינָה.
לכִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו. כְּמִנְהַג הָאַחִים מֵאָב וָאֵם. וּבַמִּדְרָשׁ: ״כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו״, שְׁאָלוֹ: יֵשׁ לְךָ אָח מֵאֵם? אָמַר לוֹ: אָח הָיָה לִי וְאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא. יֵשׁ לְךָ בָּנִים? אָמַר לוֹ: עֲשָׂרָה בָּנִים יֵשׁ לִי. אָמַר לוֹ: וּמַה שְּׁמָם? ״בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל״ וְגוֹ׳. אָמַר לוֹ: וּמַה טִיבָן שֶׁל שֵׁמוֹת אֵלּוּ? אָמַר לוֹ: עַל שֵׁם אָחִי וְהַצָּרוֹת שֶׁמְּצָאוּהוּ: בֶּלַע – עַל שֵׁם שֶׁנִּבְלַע בֵּין הָאֻמּוֹת, בֶּכֶר – עַל שֵׁם שֶׁהָיָה בְּכוֹר לְאִמּוֹ, וְאַשְׁבֵּל – שֶׁנִּשְׁבָּה לְבֵין הָאֻמּוֹת, גֵּרָא – עַל שֵׁם שֶׁגָּר בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת בֵּין הָאֻמּוֹת, וְנַעֲמָן – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מַעֲשָׂיו נְעִימִים, אֵחִי – שֶׁהָיָה אָחִי מֵאָב וָאֵם, וָרֹאשׁ – שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנִּי וַעֲטָרָה לְרֹאשִׁי, מֻפִּים – עַל שֶׁלָּמַד תּוֹרָה מִפִּי אָבִי כָּל מַה שֶׁלָּמַד מִשֵּׁם וְעֵבֶר, וְחֻפִּים – שֶׁנִּתְחַפָּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, דָּבָר אַחֵר, מֻפִּים וְחֻפִּים – הוּא לֹא נִתְיַפָּה בְּחֻפָּתִי וַאֲנִי לֹא נִתְיַפֵּיתִי בְּחֻפָּתוֹ, וָאָרְדְּ – עַל שֵׁם שֶׁאָמַר אָבִינוּ (בראשית ל״ז:ל״ה): ״כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה״, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שֶׁהָיוּ פָּנָיו דּוֹמִים לְוֶרֶד. מִיָּד, ״וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה״. וְכֵן הוּא נִדְרָשׁ גַּם כֵּן בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה.
לגהַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ. מַכֶּה בַּגָּבִיעַ וְאוֹמֵר: רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה יִשָּׂשכָר וּזְבוּלוּן – בְּנֵי אֵם אַחַת, הֵסֵבּוּ כַּסֵּדֶר הַזֶּה כְּפִי תּוֹלְדוֹתֵיהֶן, וְכֵן כֻּלָּם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְבִנְיָמִין, אָמַר: זֶה אֵין לוֹ אֵם וַאֲנִי אֵין לִי אֵם, יֵשֵׁב אֶצְלִי, מִיָּד ״וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ״, זֶה מִדְרַשׁ רז״ל.
וְיֵשׁ לִשְׁאוֹל, מַה הָיָה מַחְשַׁבְתָּם בַּגָּבִיעַ, אִם תֹּאמַר שֶׁהָיָה אֶצְלָם הַגָּבִיעַ הַהוּא כְּמַעֲשֵׂה הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לְשָׁעוֹת אוֹ בְּחָכְמַת הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת, בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הֻרְגְּלוּ בָּזֶה הַרְבֵּה וְלֹא הָיָה לָהֶם לִתְמֹהַּ בָּזֶה. אֲבָל נִרְאֶה שֶׁהָיְתָה חָכְמָה מְחֻדֶּשֶׁת אֶצְלָם בְּהֶכֵּר הַקּוֹלוֹת, שֶׁהֲרֵי יָדוּעַ הוּא כִּי בַּקּוֹל מִתְעָרֵב בּוֹ הַדִּבּוּר לְמִי שֶׁיָּבִין הַחָכְמָה, וְכֵן אָמְרוּ ״קוֹל וְרוּחַ וְדִבּוּר״, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רז״ל בַּקּוֹל הַנִּשְׁמָע בַּשִּׁבֳּלִים בִּימֵי נִיסָן בְּשָׁעָה שֶׁאֵין הָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת, כִּי אוֹתָהּ תְּנוּעָה הוּא שֶׁבַח וְהוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא שֶׁאָמְרוּ רז״ל: מִנַּיִן שֶׁהַשִּׁבֳּלִים אוֹמְרִים שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ס״ה:י״ד): ״יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ״. וּבְאוֹתָהּ תְּנוּעָה יֵשׁ קוֹל, וּבְאוֹתוֹ הַקּוֹל מִתְעָרֵב בּוֹ דִּבּוּר לְמֵבִין הַחָכְמָה הַהִיא. וְעַל כֵּן הָיוּ אֲחֵי יוֹסֵף חוֹשְׁבִים כִּי בְּהַכָּאַת הַגָּבִיעַ הָיָה הַדִּבּוּר מִתְעָרֵב עִם הַקּוֹל, וְאֵין הַדִּבּוּר נִשְׁמָע וּמוּבָן כִּי אִם לְבַעַל הַחָכְמָה לְבַדָּהּ, וְעַל כֵּן אָמַר ״וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ״, כִּי לֹא הָיָה הָעִנְיָן מִן הַחָכְמוֹת הַמְּצוּיוֹת בֵּינֵיהֶם, רַק הָיְתָה חָכְמָה מְחֻדָּשָׁה וְהָיוּ תְּמֵהִים עָלֶיהָ.
לדחָמֵשׁ יָדוֹת. חֵלֶק בִּנְיָמִן עִם אֶחָיו, וְחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְחֵלֶק אָסְנַת, וּמְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם הֲרֵי חֲמִשָּׁה.
וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ. בְּאוֹתוֹ יוֹם, כִּי מִיּוֹם שֶׁמְּכָרוּהוּ לֹא שָׁתוּ יַיִן עַד אוֹתוֹ יוֹם, וְגַם הוּא לֹא שָׁתָה. וְכֵן תּוֹרֶה מִלַּת ״עִמּוֹ״, וְזֶה שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״ט:כ״ו): ״נְזִיר אֶחָיו״.