אוְלֹא יָכוֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו. נִרְאֶה מִזֶּה כִּי הַנִּצָּבִים עָלָיו שֶׁהָיוּ שָׁם בְּבֵית הַמַּלְכוּת הָיוּ מְחַלִּים פָּנָיו בָּזֶה, מִפְּנֵי שֶׁנִּתְרַכֵּךְ לִבָּם לְתַחֲנוּנֵי יְהוּדָה, וְיַגִּיד הַכָּתוּב כִּי לֹא יָכוֹל יוֹסֵף לִסְבֹּל זֹאת וּלְחַזֵּק לִבּוֹ כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וּמִפְּנֵי זֶה קָרָא: ״הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי״, וְאַחֲרֵי כֵן ״וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי״, כְּלוֹמַר בְּצֵאתָם, ״וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה״.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״וְלֹא יָכוֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק״, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: בְּצָרָה גְדוֹלָה הֵבִיא יוֹסֵף נַפְשׁוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁאִלְמָלֵי הֲרָגוּהוּ אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לְהַצִּילוֹ וְאֵין כָּל בְּרִיָּה תּוֹבְעוֹ. וְלָמָּה אָמַר ״הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי״? אָמַר, מוּטָב שֶׁאֵהָרֵג וְלֹא אַלְבִּין פְּנֵיהֶם בָּרַבִּים.
גהַעוֹד אָבִי חָי. תְּחִלַּת דִּבּוּרוֹ שָׁאַל לָהֶם עַל אָבִיו ״הַעוֹד אָבִי חָי״. וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו. לְבָשָׁם חֲרָדָה וְאִשְׁתְּקַל מִלּוּלָם, מִפְּנֵי שֶׁמְּכָרוּ אוֹתוֹ לְעֶבֶד וְהָיוּ רוֹאִים אוֹתוֹ כְּמוֹ מֶלֶךְ. וְעוֹד נִבְהֲלוּ, כִּי יָרְאוּ לְנַפְשָׁם שֶׁמָּא יִגְמְלֵם רָעָה, וּכְעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (שעיה יג): ״וְנִבְהֲלוּ צִירִים וַחֲבָלִים יֹאחֵזוּן״.
וּבַמִּדְרָשׁ: אָמַר לָהֶם יוֹסֵף: לֹא כָּךְ אֲמַרְתֶּם – אָחִיו שֶׁל זֶה מֵת? אֲנִי קוֹרֵא אוֹתוֹ וְהוּא בָּא אֶצְלִי. וְהָיָה קוֹרֵא: ״יוֹסֵף בֶּן יַעֲקֹב, בּוֹא אֶצְלִי! וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִין בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת. אָמַר לָהֶם: מָה אַתֶּם מִסְתַּכְלִים, ״אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם״, מִיָּד פָּרְחָה נִשְׁמָתָם ״וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וַוי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין, וַוי לָנוּ מִיּוֹם תּוֹכֵחָה; וּמַה יוֹסֵף כְּשֶׁאָמַר לְאֶחָיו ״אֲנִי יוֹסֵף״ לֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אוֹתוֹ, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד לַדִּין עַל בְּרוּאָיו – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו י׳:ג׳): ״וּמַה תַּעֲשׂוּ לְיוֹם פְּקֻדָּה וּלְשׁוֹאָה מִמֶּרְחָק תָּבוֹא״, וּכְתִיב (מלאכי ג׳:ב׳): ״וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת יוֹם בּוֹאוֹ וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאֹתוֹ״.
דגְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ. רָאָה אוֹתָם נִבְהָלִים וְנִרְתָּעִים לַאֲחוֹרֵיהֶם, אָמַר לָהֶם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו כְּדֵי לְהַשְׁקִיט אֵימָה שֶׁנָּפְלָה עֲלֵיהֶם.
וּבַמִּדְרָשׁ:, ״גְּשׁוּ נָא אֵלַי״, הֶרְאָה לָהֶם בְּרִית מִילָה. ״אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם״, אַף עַל פִּי שֶׁמְּכַרְתֶּם אוֹתִי מִצְרַיְמָה – אֲחִיכֶם אֲנִי, אֵינִי מִשְׂתָּרֵר עֲלֵיכֶם כְּלָל.
יוְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלָי. גֹּשֶׁן קָרוֹב לְמִצְרַיִם הָיָה, וְהָיָה יוֹדֵעַ יוֹסֵף בְּאָבִיו שֶׁלֹּא יִרְצֶה לַעֲמֹד בְּעִיר מִצְרַיִם אֲשֶׁר שָׁם הַבִּירָה לַמַּלְכוּת, וְעַל כֵּן שָׁלַח לוֹ שֶׁיּוֹשִׁיבֶנּוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. וּמַה שֶּׁכָּתוּב: ״וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם פֶּן תִּוָּרֵשׁ,״ יֹאמַר שֶׁאִם תִּתְעַכֵּב בְּאֶרֶץ כְּנַעַן תִּוָּרֵשׁ, וַאֲנִי אִי אֶפְשָׁר לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם, פֶּן יַחְשְׁדוּנִי אַנְשֵׁי הָאָרֶץ שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ שָׁם תְּבוּאָה לִמְכֹּר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת שָׁם אוֹצְרוֹת כֶּסֶף וּמַטְמוֹנֵי מִסְתָּרִים, וְכִי רְצוֹנִי לָשׁוּב לְאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי; אֲבָל בְּבוֹא כֻּלְּכֶם לְגֹשֶׁן קָרוֹב לְמִצְרַיִם יֵדְעוּ הַכֹּל כִּי בָּאוּ אֵלַי אָבִי וְאַחַי, וְאָז יִתֵּן לִי הַמֶּלֶךְ רְשׁוּת, כֵּן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן ז״ל.
יבוְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִן. הִשְׁוָה בִּנְיָמִן לִשְׁאָר אֶחָיו, לְלַמֵּד שֶׁאַהֲבָתָם שָׁוָה אֶצְלוֹ כְּאַהֲבַת בִּנְיָמִן שֶׁלֹּא הָיָה בִּמְכִירָתוֹ. כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם. בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְכָתַב הָרַמְבַּ״ן ז״ל כִּי זוֹ אֵינָהּ רְאָיָה שֶׁיְּדַבֵּר אָדָם אֶחָד בְּמִצְרַיִם בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְרַבִּים בְּמִצְרַיִם יוֹדְעִים אוֹתוֹ אַף כִּי הַמּוֹשֵׁל, כִּי מִנְהַג הַמְּלָכִים וְהַמּוֹשְׁלִים לָדַעַת הַלְּשׁוֹנוֹת. וְהָרְאָיָה הַגְּמוּרָה בְּהַזְכִּיר שְׁמוֹ וְעִנְיַן הַמְּכִירָה: ״אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי״. אֲבָל כַּוָּנַת הַכָּתוּב לוֹמַר ״וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִן״, כִּי אֲנִי הַמּוֹשֵׁל וְהָאָדוֹן לְכָל מִצְרַיִם, הַמַּגִּיד לָכֶם מִפִּי כִּי אֲנִי אֲחִיכֶם, וּמְצַוֶּה אֶתְכֶם לְהוֹרִיד אֶת אָבִי לְכַלְכְּלוֹ.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם״, כְּפִי כֵּן לִבִּי. וְלֹא נִזְכַּר לֵב בַּכָּתוּב, אֲבָל דָּרְשׁוּ רז״ל כֵּן מִפְּנֵי שֶׁהָיָה יָכוֹל לוֹמַר ״כִּי אֲנִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם״, וּמַה שֶּׁהִזְכִּיר ״כִּי פִי״ מִפְּנֵי שֶׁהַדִּבּוּר הַמּוּשָׂם בַּפֶּה הוּא כְּלִי הַלֵּב לְהוֹצִיא אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ, וּמִזֶּה דָּרְשׁוּ: כְּפִי כֵּן לִבִּי.
ידוַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו. יַגִּיד הַכָּתוּב כִּי יוֹסֵף נָפַל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן, וּבִנְיָמִן גַּם כֵּן נָפַל עַל צַוָּארוֹ כְּמִנְהַג אַחִים בְּנֵי אֵם אַחַת שֶׁאַהֲבָתָם עַזָּה, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ח׳:א׳): ״מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי״, וּכְתִיב (דברים י״ג:ז׳): ״כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ״. וּמַה שֶּׁהִזְכִּיר ״צַוְּארֵי״ בִּלְשׁוֹן רַבִּים, יָדוּעַ כִּי הַצַּוָּאר שֶׁהוּא אֲחוֹרֵי הָאָדָם הוּא הַנִּקְרָא עֹרֶף, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַפָּנִים, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (ירמיהו ב׳:כ״ז): ״עֹרֶף וְלֹא פָנִים״, וְשֶׁלִּפְנֵי הָאָדָם גַּם הַצְּדָדִים נִקְרָאִים צַוָּאר. וְעַל כֵּן הִזְכִּיר הַכָּתוּב ״צַוְּארֵי״ בִּלְשׁוֹן רַבִּים.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו״, בָּכָה יוֹסֵף עַל שְׁנֵי מִקְדָּשִׁים שֶׁעֲתִידִים לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִן וַעֲתִידִים לֵחָרֵב. וּמִפְּנֵי שֶׁהַצַּוָּאר בְּגֹבַהּ גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם הִמְשִׁיל בּוֹ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּגֹבַהּ הָהָר. וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל מִשְׁכַּן שִׁילֹה שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְעָתִיד לֵחָרֵב.
טווַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵיהֶם. הוֹדִיעָם שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ עֲלֵיהֶם, וְדַעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ לְהֵיטִיב לָהֶם. ״וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ״, כִּי עַד עַתָּה נִטַּל מֵהֶם הַדִּבּוּר וְלֹא יָכְלוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו, וְעַתָּה נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתָּם וְדִבְּרוּ עִמּוֹ.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו״, מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מְנַשְּׁקוֹ וּבוֹכֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵיהֶם״. וּכְשֵׁם שֶׁלֹּא פִּיֵּס אֶת אֶחָיו אֶלָּא מִתּוֹךְ בְּכִיָּה כָּךְ אֵין הַיְשׁוּעָה בָּאָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא מִתּוֹךְ בְּכִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ל״א:ט׳): ״בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם״.
טזוְהַקּוֹל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה. כְּבָר הָיוּ יוֹדְעִים כָּל מִצְרַיִם כִּי הָיוּ לְיוֹסֵף אַחִים נִכְבָּדִים בְּאֶרֶץ הָעִבְרִים, כִּי הִגִּיד לָהֶם, וְעַתָּה כְּשֶׁשָּׁמְעוּ בְּבוֹאָם, אָמַר: ״וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו״, כִּי מִתְּחִלָּה הָיָה לָהֶם לְחֶרְפָּה לִמְשֹׁל עֲלֵיהֶם אִישׁ נָכְרִי, עֶבֶד מִבֵּית הָסוּרִים יָצָא לִמְלֹךְ, וְעַתָּה שָׂמְחוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בִּרְאוֹתָם כִּי הוּא נִכְבָּד וְכָל בֵּית אָבִיו נִכְבָּדִים.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״וְהַקּוֹל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה״, כֵּיוָן שֶׁהִכִּירוּ אֶחָיו לְיוֹסֵף בִּקְשׁוּ לְהָרְגוֹ, יָרַד מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם וּפִזְּרָם לְאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צָוַח יְהוּדָה בְּקוֹל גָּדוֹל וְנָפְלוּ כָּל חוֹמוֹת שְׁוָקִים שֶׁבְּמִצְרַיִם, וְהִפִּילוּ כָּל הַמְעֻבָּרוֹת, וְנָפַל יוֹסֵף מִכִּסְאוֹ, וְגִבּוֹרִים שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים עִמּוֹ נֶהְפְּכוּ פְּנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ד׳:י׳): ״שַׁאֲגַת אַרְיֵה וְקוֹל שָׁחַל וְשִׁנֵּי כְפִרִים נִתָּעוּ״, הֱוֵי אוֹמֵר: ״וְהַקּוֹל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה״, וְאֵין קוֹל זֶה אֶלָּא קוֹלוֹ שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל״ג:ז׳): ״שְׁמַע ה׳ קוֹל יְהוּדָה״.
יחוְאִכְלוּ אֶת חֵלֶב הָאָרֶץ. פַּרְעֹה נִבָּא וְלֹא יָדַע מַה נִּבָּא, וְכֵן אָמַר: ״כִּי טוּב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָכֶם הוּא״, רָמַז הַכָּתוּב לְמַה שֶּׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לָהֶם בִּגְאֻלַּת מִצְרַיִם, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (שמות י״ב:ל״ו): ״וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם״.
יטוְאַתָּה צֻוֵּיתָה זֹאת עֲשׂוּ. הָיָה יוֹדֵעַ פַּרְעֹה עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְנֶאֱמָנוּתוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה שׁוֹלֵחַ כְּלוּם לְאָבִיו וּלְאֶחָיו זוּלָתִי אִם יְצַוֶּה עָלָיו, וְעַל כֵּן הֻצְרַךְ לֵאמֹר לוֹ כֵּן בְּדֶרֶךְ צַוָּאָה.
כאעֲגָלוֹת עַל פִּי פַרְעֹה. שָׁלַח לוֹ סִימָן, שֶׁפֵּרַשׁ מִמֶּנּוּ בְּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב״ וְגוֹ׳.
כבוּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף. טַעַם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כְּנֶגֶד מַה שֶׁהָיוּ הָאַחִים חַיָּבִים בִּמְכִירָתוֹ ,כִּי עֲשָׂרָה פְּעָמִים שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים, שֶׁהֵם דְּמֵי עֶבֶד, הֵם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת. וְזֶה מִמַּה שֶׁאָמְרוּ: הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְגוֹי קוֹנְסִין אוֹתוֹ עַד עֲשָׂרָה בְּדָמָיו, כְּלוֹמַר בִּדְמֵי הָעֶבֶד, שֶׁהֵם שְׁלֹשִׁים.
וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת. רָמַז לוֹ שֶׁעָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק שֶׁיָּצָא בַּחֲמִשָּׁה לְבוּשֵׁי מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ח׳:ט״ו): ״וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן״, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (אסתר ב׳:ה׳): ״בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי״, כִּי מִבִּנְיָמִן הָיָה.
כגוּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת. כַּמִּנְחָה הַזֹּאת, כְּשֵׁם שֶׁנָּתַן צֵדָה לְאֶחָיו לַדֶּרֶךְ כָּךְ שָׁלַח לְאָבִיו לַדֶּרֶךְ. וּמַה שָּׁלַח? עֲשָׂרָה חֲמֹרִים וְעֶשֶׂר אֲתֹנֹת שֶׁיִּהְיוּ נוֹשְׂאִים הַמַּשָּׂא שֶׁלּוֹ, וְשָׁלַח הַמִּנְחָה הַזֹּאת זְכָרִים וּנְקֵבוֹת כַּמִּנְחָה שֶׁשָּׁלַח אָבִיו לְעֵשָׂו (בראשית ל״ב:ט״ו): ״עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים״.
בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן. ״בָּר״ זוֹ תְּבוּאָה, וְהוּא כּוֹלֵל חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. ״וָלֶחֶם״ אֵלּוּ מִינֵי קִטְנִיּוֹת, כְּגוֹן פּוֹל וַעֲדָשִׁים, שֶׁמֵּהֶם עוֹשִׂים לֶחֶם. ״וּמָזוֹן״ אֵלּוּ מִינֵי פֵּרוֹת שֶׁהֵן מָזוֹן לָאָדָם, כְּגוֹן תְּאֵנִים וְצִמּוּקִים וּתְמָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. וְדַע כִּי כָל בָּר עוֹשִׂים מִמֶּנּוּ לֶחֶם, אֲבָל כָּל לֶחֶם אֵינוֹ מִן הַבָּר, וְכֵן כָּל לֶחֶם מָזוֹן אֲבָל כָּל מָזוֹן אֵינוֹ לֶחֶם.
כדוַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ. כָּל אֶחָיו, רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְכָל הַשְּׁאָר וּבִנְיָמִן בִּכְלָלָם. וְהִנֵּה יְהוּדָה קִיֵּם תְּנָאוֹ בְּמַה שֶּׁנָּדַר וְנִדָּה אֶת עַצְמוֹ ״אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ״, וּמַה שֶּׁנֶּעֱנַשׁ עַל זֹאת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רז״ל: כָּל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה מְגֻלְגָּלִין בָּאָרוֹן – לְפִי שֶׁהַנֵּדֶר הַהוּא הָיָה תָּלוּי בְּיַד אֲחֵרִים, וְהָיָה הַדָּבָר סָפֵק בְּיָדוֹ אִם יִתְקַיֵּם אִם לָאו, וּלְפִיכָךְ נֶעֱנַשׁ אַף עַל פִּי שֶׁהֶחֱזִירוֹ לְאָבִיו. וּמִכָּאן לָמְדוּ רז״ל: נִדּוּי עַל תְּנַאי אֲפִלּוּ מְקַיְּמוֹ צָרִיךְ הֲפָרָה. וְכֵן דָּרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת פֶּרֶק ״וְאֵלּוּ הֵן הַגּוֹלִין״ (דף יא:): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: נִדּוּי עַל תְּנַאי צָרִיךְ הֲפָרָה, מְנָא לָן, מִיהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ״ וְגוֹ׳.
אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ. אַל תִּפְחֲדוּ, מִלְּשׁוֹן (דברים כ״ח:ס״ה) ״וְלֵב רַגָּז״, (דברים ב׳:כ״ה) ״וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ״. וּלְפִי שֶׁבְּנֹהַג הָעוֹלָם נוֹשְׂאֵי בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן בִּימֵי הַבַּצֹּרֶת הֵם מִתְפַּחֲדִים, כָּל שֶׁכֵּן בְּשׁוּבָם עִם כָּל רְכוּשָׁם, וְלֹא יְמַהֲרוּ לַדָּבָר, לָכֵן אָמַר לָהֶם שֶׁיֵּלְכוּ בִּזְרִיזוּת וִימַהֲרוּ לָבֹא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: ״מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי״ וְלֹא יִפְחֲדוּ בַּדֶּרֶךְ כְּלָל, כִּי שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם שֶׁהוּא מוֹשֵׁל עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וְחַיֵּי כָּל הָאֲרָצוֹת הָהֵם בְּיָדוֹ, וּמִמּוֹרָאוֹ יִירְאוּ הַכֹּל, וְיֵלְכוּ וְיָבֹאוּ בְּשָׁלוֹם, זֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ״ן ז״ל.
וְדָרְשׁוּ ז״ל: ״אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ״, אַל תִּתְעַסְּקוּ בִּדְבַר הֲלָכָה, מִפְּנֵי טֹרַח הַדֶּרֶךְ. וְלֹא מָנַע מֵהֶם כִּי אִם הָעִיּוּן הַגָּדוֹל מִפְּנֵי הַטֹּרַח, אֲבָל לֹא מָנַע מֵהֶם שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ רז״ל: שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַמְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ וְאֵין בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה רְאוּיִם לִשָּׂרֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (מ״ב ב״:י״א): ״וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם״, לְפִי שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים דִּבְרֵי תּוֹרָה ״וַיַּפְרִדוּ״, הָא לֹא הָיוּ מְדַבְּרִים הָיוּ נִשְׂרָפִים.
כווַיָּפָג לִבּוֹ. מִלְּשׁוֹן (איכה ג׳:מ״ט) ״מֵאֵין הֲפֻגוֹת״, כְּלוֹמַר אֵין הֶפְסֵק לַדְּמָעוֹת, וּפֵרוּשׁוֹ פָּסְקָה תְּנוּעַת לִבּוֹ וְהָיָה כְּמֵת. וְכֵן בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע כַּאֲשֶׁר תָּבֹא שִׂמְחָה פִּתְאוֹם עַל הָאָדָם, יִתְעַלֵּף וְיִהְיֶה כְּמֵת. וְטַעַם הַדָּבָר, כִּי יִפָּתַח הַלֵּב וְיִתְרַחֵב פִּתְאוֹם, וְהַחֹם הַטִּבְעִי שֶׁבְּתוֹךְ הַלֵּב יֵצֵא מִמֶּנּוּ וְיִתְפַּשֵּׁט בְּחִיצוֹנֵי הַגּוּף, וְאָז יִשָּׁאֵר הַלֵּב מִבִּפְנִים קַר וּמִתּוֹךְ כָּךְ בָּא לִידֵי עִלּוּף. וְהָעִנְיָן הַזֶּה בָּרֹב הוּא נִמְצָא בִּזְקֵנִים וּבִבְנֵי אָדָם חֲלוּשֵׁי הַכֹּחַ בְּבוֹא לָהֶם הַשִּׂמְחָה פִּתְאֹם. וּכְעִנְיַן שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל בְּמַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת: הֲוָת יָתְבָא דְּבֵיתְהוּ וְקָא נַהֲלָה קִמְחָא, דַּל עֵינַהּ חֲזִיתֵיהּ, סְוֵי לִבַּהּ פְּרַח רוּחַהּ, אָמַר: עֲנִיָּה זוֹ לַשָּׁוְא שִׁמְּרָה? בְּעָא רַחֲמֵי עֲלַהּ וְאַחְיַיהּ. כִּי בְּרֹב הַשִּׂמְחָה שֶׁבָּא לָהּ פִּתְאוֹם בִּרְאוֹתָהּ אֶת בַּעֲלָהּ, וַיָּפָג לִבָּהּ וּפָרְחָה נִשְׁמָתָהּ.
כזוַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם. כָּתַב הָרַמְבַּ״ן ז״ל: זֶהוּ שֶׁהִגִּידוּ לוֹ ״כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳, וְכִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁלָחוֹ לְמִחְיָה לָהֶם וְשֶׁיְּכַלְכֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו. וּבְאָמְרוֹ ״אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף״, אֵין בִּכְלָלָם שֶׁיַּגִּידוּ לוֹ מַה שֶּׁאָמַר לָהֶם ״אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה״, כִּי יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא יָדַע זֶה מֵעוֹלָם, אֲבָל חָשַׁב כִּי הָיָה תּוֹעֶה בַּשָּׂדֶה וְהַמּוֹצְאִים אוֹתוֹ לְקָחוּהוּ וּמְכָרוּהוּ לְמִצְרַיִם. וְהֵם לֹא הִגִּידוּ לוֹ כִּי לֹא יַגִּידוּ חֶטְאָם, וְעוֹד, כִּי יִפְחֲדוּ פֶּן יְקַלֵּל אוֹתָם כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לִרְאוּבֵן גַּם לְשִׁמְעוֹן וּלְלֵוִי. גַּם יוֹסֵף בְּמוּסָרוֹ וְעַנְוְתָנוּתוֹ לֹא הִגִּיד לְאָבִיו. וְהָרְאָיָה שֶׁלֹּא יָדַע זֶה מֵעוֹלָם, הַכָּתוּב הָאוֹמֵר (בראשית מ״ט): ״וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר אָנָּא שָׂא נָא״, וְאִלּוּ יָדַע יַעֲקֹב בָּעִנְיָן, הָיָה רָאוּי שֶׁיְּחַלּוּ פְּנֵי אֲבִיהֶם לְצַוּוֹת אֶת יוֹסֵף שֶׁיִּמְחֹל לָהֶם, וּבְוַדַּאי יִשָּׂא פָנָיו וְלֹא יַמְרֶה דְּבָרוֹ, וְלֹא יִצְטָרְכוּ לִבְדוֹת דְּבָרִים מִלִּבָּם.
וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם. תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: ״וּשְׁרָת רוּחַ נְבוּאָה״ לְפִי שֶׁהָיָה יָכוֹל לוֹמַר ״וַיְחִי יַעֲקֹב אֲבִיהֶם״, וּמִפְּנֵי שֶׁהוֹסִיף מִלַּת ״רוּחַ״, תִּרְגֵּם ״רוּחַ נְבוּאָה״.
כחוַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל. עַד שֶׁלֹּא בָּאָה אֵלָיו רוּחַ נְבוּאָה הִזְכִּירוֹ הַכָּתוּב בְּשֵׁם יַעֲקֹב: ״וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב״, מִשֶּׁבָּאָה אֵלָיו הָרוּחַ הִזְכִּירוֹ בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל: ״וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל״, ״וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל״, ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה״. וּמַה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ יַעֲקֹב וְהוּא עַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ קָרָא שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל, מִכֵּיוָן שֶׁנְּסִיעָתוֹ לְמִצְרַיִם הָיְתָה לִהְיוֹתוֹ גּוֹלֶה שָׁם, לֹא הִזְכִּירוֹ בְּשֵׁם הַשְּׂרָרָה רַק בְּשֵׁם הַשִּׁפְלוּת, וְאַחַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ בְּשֵׁם יַעֲקֹב יַזְכִּירֶנּוּ הַכָּתוּב גַּם כֵּן בַּשֵּׁם הַזֶּה: ״וַיָּקָם יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע״, ״אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם״. וּמַה שֶׁכָּתוּב ״וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל״, כִּי רָצָה לְהַזְכִּיר בִּירִידָה זוֹ שְׁנֵי שְׁמוֹתָיו, יִשְׂרָאֵל וְיַעֲקֹב, לְהוֹרוֹת שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא עַתָּה יַעֲקֹב בִּירִידָה, עֲתִידִים הַבָּנִים לְהִגָּאֵל וְלָצֵאת בְּיָד רָמָה וְלַחֲזֹר לִשְׂרָרוּתָם וְלִגְדוֹלָה מִמֶּנָּה, וּמִזֶּה הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר ״בְנֵי יִשְׂרָאֵל״, כִּי יָכוֹל הָיָה הַכָּתוּב לוֹמַר ״וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יַעֲקֹב אֶת אֲבִיהֶם״, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה יַעֲקֹב וּבָנָיו״, כִּי הַבָּאִים מִצְרַיְמָה הֵם יַעֲקֹב וּבָנָיו, וְהֵם עֲתִידִים לְהִקָּרֵא ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וּלְהִפָּקֵד בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.
רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, לְפִי שֶׁאָמְרוּ לוֹ שְׁנֵי דְּבָרִים: ״עוֹד יוֹסֵף חַי, וְכִי הוּא מֹשֵׁל״, הֵשִׁיב לָהֶם: מַה לִּי אִם הוּא מוֹשֵׁל, רַב לִי שֶׁהוּא חַי.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי״, שָׂכָר הַרְבֵּה וְרִבּוּי טוֹבָה יֶשׁ לִי בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא כַּאֲשֶׁר יוֹסֵף בְּנִי חַי, וְהוּא כִּלְשׁוֹן (תהלים ל״א:כ׳) ״מָה רַב טוּבְךָ״. וְהוֹסִיף מִלַּת ״עוֹד״, הַמּוֹרָה עַל הָעִנְיָן לְהַבָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פ״ד:ה׳): ״עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה״.
וְנִרְאֶה לִי כִּי לָזֶה רָמַז אוּנְקְלוֹס שֶׁתִּרְגֵּם ״סַגִּי לִי חֶדְוָא״, וְאֵין רִבּוּי שִׂמְחָה כִּי אִם לַנֶּפֶשׁ לָעוֹלָם הַבָּא, כִּי שִׂמְחַת הָעוֹלָם הַזֶּה דָּבָר כָּלֶה, וְאַף כִּי לְיַעֲקֹב שֶׁכָּל יָמָיו מְצָאוּהוּ צָרוֹת רַבּוֹת, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: אֵין הַבְטָחָה לַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּכְלַפֵּי שֶׁאָמַר כְּשֶׁאָבַד מִמֶּנּוּ: ״כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה״, מִפְּנֵי שֶׁמִּיתַת בְּנוֹ בְּחַיָּיו הִיא הַמֵּעִיד עַל רִשְׁעוֹ, וּמִפְּנֵי זֶה הָיָה מִתְיָרֵא מֵעֹנֶשׁ גֵּיהִנָּם שֶׁהוּא שְׁאוֹל, אָמַר עַתָּה כְּשֶׁרָאָהוּ חַי, כִּי בָּטוּחַ הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לְגַן עֵדֶן וְלָעוֹלָם הַבָּא.