פרק ל

בהֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, וְכִי בִּמְקוֹמוֹ אֲנִי שֶׁיִּהְיֶה לִי כֹּחַ שֶׁאֶפְקֹד אֶת הָעֲקָרוֹת, וַהֲלֹא מַפְתֵּחַ זֶה לֹא נִמְסַר בְּיַד שָׁלִיחַ. וְהוּא שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: שְׁלֹשָׁה מַפְתְּחוֹת לֹא נִמְסְרוּ בְּיַד שָׁלִיחַ, וְאֵלּוּ הֵם: מַפְתֵּחַ שֶׁל חַיָּה, מַפְתֵּחַ שֶׁל גְּשָׁמִים, וְשֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים. וְעַל כֵּן אָמַר: ״הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי״ – וְכִי בִּמְקוֹמוֹ אֲנִי אוֹ שְׁלוּחוֹ אֲנִי שֶׁאֶתֵּן לָךְ מַה שֶּׁמָּנַע מִמֵּךְ?
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה: ״הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי״ כְּבָר רְמַזְתִּיו לְמַעְלָה בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה, וְאֵינָהּ הֵ״א הַתְּמִיהָה אֶלָּא הֵ״א וַדָּאִית, כְּמוֹ ״הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי״ (שמואל א ב׳:כ״ז), וּכְאִלּוּ אָמַר: תַּחַת ה׳ שֶׁהוּא אֱלֹהִים אָנֹכִי, הוֹדִיעַ אוֹתָהּ כִּי דְּיוֹקָנוֹ חָקוּק בַּמֶּרְכָּבָה וּמִזֶּה הוּא יוֹדֵעַ כִּי הָאֱלֹהִים הוּא הַמּוֹנֵעַ. וְעַל כֵּן דָּחֲקָה עַצְמָהּ לִמְסֹר לוֹ בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ כְּדֵי לִמְשֹׁךְ כֹּחַ הַלֵּידָה מִמֶּנָּה, מִכֹּחַ הַהֵ״א שֶׁהוּא הָאֱלֹהִים הַמּוֹנֵעַ, וְאֵלָיו הִתְפַּלְּלָה בַּסּוֹף, הוּא שֶׁכָּתוּב: ״וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים״.

ווַתֹּאמֶר רָחֵל דָּנַנִּי. כְּשֶׁיָּלְדָה בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל הַבֵּן הָרִאשׁוֹן, אָמְרָה רָחֵל: ״דָּנַנִּי אֱלֹהִים״. וְרָאוּי לְאָדָם לִזָּהֵר בִּדְבָרָיו כֻּלָּם, אַף כִּי בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו. וּכְבָר דָּרְשׁוּ רז״ל: אַרְבָּעָה פָּתְחוּ בְּ״אַף״ וְאָבְדוּ מִן הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵם: נָחָשׁ, וְשַׂר הָאוֹפִים, וַעֲדַת קֹרַח, וְהָמָן. וּכְבָר יָדַעְתָּ אַחֲרִית רָחֵל שֶׁמֵּתָה בְּלִדְתָּהּ, כִּי מִדַּת הַדִּין נִמְתְּחָה כְּנֶגְדָּהּ.
וְיֵשׁ לְךָ לְהָבִין אֵיךְ קָרְאָה שְׁמוֹ ״דָּן״, כִּי פֵּרְשָׁה בִּשְׁמוֹ מַה שֶּׁרָמְזָה לֵאָה בְּשֵׁם ״רְאוּבֵן״. וּלְפִי שֶׁמִּדַּת הַדִּין כְּלוּלָה בְּרַחֲמִים, לְכָךְ הוֹסִיפָה עוֹד לוֹמַר: ״וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי״ כְּנֶגֶד ״שִׁמְעוֹן״. וְהַשֵּׁנִי קְרָאַתּוּ ״נַפְתָּלִי״ כְּנֶגֶד ״ה׳ הַצַּדִּיק״, וְגַם זֶה מִמַּטָּה לְמַעְלָה.

יאוַתֹּאמֶר לֵאָה בָּגָד. דָּרְשׁוּ רז״ל שֶׁנּוֹלַד מָהוּל. וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ לְפִי זֶה כִּי מַה שֶּׁהוּא חָסֵר אָלֶ״ף לִרְמֹז שֶׁהוּא עֲשִׂירִי לַנִּמּוֹלִים, וְהֵם: אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה דָּן וְנַפְתָּלִי גָּד. וּמִנְיַן הַתֵּבָה ״בָּגָד״ עוֹלֶה תִּשְׁעָה, לִרְמֹז כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ הַנִּמּוֹלִים לְפָנָיו תִּשְׁעָה וְהוּא הָעֲשִׂירִי, אַף עַל פִּי כֵן אֵינָם כִּי אִם תִּשְׁעָה עִמּוֹ, לְפִי שֶׁנּוֹלַד מָהוּל. וּמַה שֶּׁנִּמְצָא קְרִי ״בָּא גָד״ בְּאָלֶ״ף, כִּי הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה זִמֵּן בְּפִי לֵאָה לִקְרוֹתוֹ גָּד, מִלְּשׁוֹן ״גַּד גַּדִּי״, כְּלוֹמַר בַּעַל מַזָּל, וְעַל כֵּן אָמְרָה ״בָּא גָד״, כְּלוֹמַר בָּא הַמַּצְלִיחַ בַּעַל הַמַּזָּל. כִּי בְנֵי גָּד הָיוּ בַּעֲלֵי גְּבוּרָה מַצְלִיחִים בַּמִּלְחָמוֹת, כָּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״ט:י״ט): ״גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב״, כְּלוֹמַר יַצְלִיחַ וְיִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם לְבַסּוֹף.
וְעַל הַכַּוָּנָה הַפְּנִימִית קְרָאַתּוּ לֵאָה גָּד מִלְּשׁוֹן הַמְשָׁכָה, בִּרְאוֹתָהּ שֶׁעָמְדָה מִלֶּדֶת הֻצְרְכָה לַחְזֹר וְלִמְשֹׁךְ מִן הַמָּקוֹם שֶׁפָּסְקָה מִשָּׁם כְּשֶׁיָּלְדָה יְהוּדָה, וּבְכֹחַ הַתְּפִלָּה שֶׁאָמְרָה ״גַּד גַּדִּי״, כְּלוֹמַר יִתְחַזֵּק מַזָּלִי, מָשְׁכָה כֹּחַ הַלֵּדָה וְיָלְדָה לְיִשָּׂשכָר שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַבִּינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ד״ה א יב): ״וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים״. וְהַבֵּן הַשֵּׁנִי קְרָאַתּוּ אָשֵׁר כִּי הִתְפַּלְּלָה בּוֹ גַּם כֵּן וְאָמְרָה ״יִישַׁר כֹּחִי״, שֶׁאֶתְחַזֵּק וְאֵלֵד עוֹד וּתְהִי הַמְשָׁכָתִי דֶּרֶךְ סְלוּלָה, מִלְּשׁוֹן (משלי כ״ג:י״ט) ״וְאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ לִבֶּךָ״, וְאָז נָתַן לָהּ זְבוּלֻן, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַקַּו הָאֶמְצָעִי הַמְכֻוָּן עִם הַתְּשׁוּבָה רְצוּעָה יְשָׁרָה. וְנִמְצֵאתָ לָמֵד כִּי גָּד וְאָשֵׁר לֹא עַל פִּי הַמִּדּוֹת נִקְרָא אֶלָּא עַל שֵׁם הַתְּפִלָּה. וּבְכֹחַ הַתְּפִלָּה שֶׁהִתְפַּלְּלָה בְּגָד נָתַן לָהּ יִשָּׂשכָר, וּבְכֹחַ הַתְּפִלָּה שֶׁהִתְפַּלְּלָה בְּאָשֵׁר נָתַן לָהּ זְבוּלֻן, וְזֶה מְבֹאָר.

ידוַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה. דּוּדָאִים כְּצוּרַת בֶּן אָדָם יֵשׁ לָהֶם דְּמוּת רֹאשׁ וְיָדַיִם וְהוּא הַמּוֹעִיל לְהֵרָיוֹן, וְזֶהוּ בְּדֶרֶךְ סְגֻלָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, לֹא בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, כִּי הַתּוֹלָדָה שֶׁלָּהֶן קָרָה אֲבָל הַפְּרִי וְהוּא כִּדְמוּת תַּפּוּחִים יֵשׁ לָהֶם רֵיחַ טוֹב, וּמִזֶּה אָמַר הַכָּתוּב (שיר השירים ז׳:י״ד): ״הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ״. וּרְאוּבֵן לֹא הֵבִיא לְאִמּוֹ הַשֹּׁרֶשׁ כִּי אִם הַפְּרִי, לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בּוֹ וּלְהִתְעַנֵּג בְּרֵיחוֹ, וְרָצְתָה בָזֶה לִכְבוֹד יַעֲקֹב לְבַשֵּׂם יְצוּעָיו, כָּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (משלי ז׳:י״ז): ״נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן״. כֵּן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן ז״ל.

כוַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ זְבוּלֻן. כְּנֶגֶד הַקַּו הָאֶמְצָעִי שֶׁל מַעְלָה, שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הַקַּו הָאֶמְצָעִי שֶׁל מַטָּה. וְלָכֵן נִקְרָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַטָּה ״זְבוּל״, וְהוּא הַבֵּן הַשִּׁשִּׁי כְּנֶגֶד וָא״ו שֶׁבַּשֵּׁם, וְזֶהוּ לְשׁוֹן ״כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ זְבוּלֻן״.

כאוְאַחַר יָלְדָה בַּת. וְאַחַר שֶׁיָּלְדָה לֵאָה שִׁשָּׁה בָּנִים יָלְדָה בַּת אַחַת. וּלְשׁוֹן ״וְאַחַר״ בֵּאוּרוֹ וּבָאַחֲרוֹנָה, כְּמוֹ (בראשית ל״ג:ז׳): ״וְאַחַר נִגַּשׁ יוֹסֵף״. וְאוּלַי כִּוְּנָה בָזֶה כְּנֶגֶד ה׳ אַחֲרוֹנָה, וְעַל כֵּן יֹאמַר: וְאַחַר שֶׁיָּלְדָה לוֹ שִׁשָּׁה בָּנִים, שֶׁהֵם שֵׁשׁ קְצָווֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם כְּנֶגְדָּם קְצָווֹת תַּחְתּוֹנִים שֶׁהֵם חֲתוּמִים בִּשְׁמוֹ, יָלְדָה בָאַחֲרוֹנָה בַּת, כִּי הַשְּׁכִינָה כְּלוּלָה מִשֵּׁשׁ קְצָווֹת וְהִנֵּה הִיא מִדַּת הַדִּין, וְזֶהוּ: ״וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה״, שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֶמְצָעִית הַכִּנּוּי מְשֻׁלָּבוֹת עִם שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם הָרַחֲמִים, כִּי הִיא בַּת מֵי זָהָב. אוֹ נֹאמַר כִּי לֹא כִּוְּנָה כְּלָל אַךְ כַּאֲשֶׁר יָלְדָה לִזְבוּלֻן לֹא רָצְתָה לָרֶדֶת וּלְקַבֵּל מִן הַכֹּחוֹת שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ וְלֹא חָשְׁשָׁה לָהֶם, כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלָה כְּבָר כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁל מַעְלָה שֶׁהֵם הָעִקָּר. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רז״ל חַכְמֵי הָאֱמֶת: לֵאָה הִתְפַּלְּלָה וְחָזְרָה נְקֵבָה, וְכַוָּנָתָם בָּזֶה לוֹמַר כִּי הָיְתָה לֵאָה רְאוּיָה לְהִנָּתֵן לָהּ יוֹסֵף, אֶלָּא שֶׁלֹּא רָצְתָה וְחָזְרָה נְקֵבָה, כִּי לֹא חָשְׁשָׁה לְכָל מַה שֶׁלְּמַטָּה מִזְּבוּלֻן, וְעַל כֵּן בָּאָה לִידֵי מִכְשׁוֹל וְאֵרַע בָּהּ מַה שֶּׁאֵרַע.
וּלְפִי הַפְּשָׁט מַה שֶׁהִתְפַּלְּלָה וְחָזְרָה נְקֵבָה, לִכְבוֹד רָחֵל עָשְׂתָה כֵן, הוּא שֶׁאָמְרוּ בִּבְרָכוֹת פֶּרֶק הָרוֹאֶה (ברכות ד״ף:ס׳) שֶׁהִתְפַּלְּלָה תּוֹךְ אַרְבָּעִים יוֹם, אָמְרָה: לֹא תְּהֵא רָחֵל אֲחוֹתִי כְּאַחַת הַשְּׁפָחוֹת, מִיָּד נֶהְפְּכָה וְהָיְתָה לְבַת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה״.

כגאָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי. כְּלוֹמַר שֶׁהָיוּ מְחָרְפִין אוֹתָהּ. לֵאמֹר יֹסֵף ה׳ לִי בֵּן אַחֵר, וּבְהַזְכָּרַת שֵׁם יוֹסֵף רָמְזָה זֶה. וּמַה שֶּׁאָמְרָה ״בֵּן אַחֵר״ וְלֹא אָמְרָה ״בָּנִים אֲחֵרִים״ יוֹרֶה שֶׁהָיְתָה יוֹדַעַת בְּכָךְ, לְפִי שֶׁכְּבָר הָיוּ לְלֵאָה שִׁשָּׁה בָנִים וּלְבִלְהָה וּלְזִלְפָּה שְׁנַיִם שְׁנַיִם, הֲרֵי עֲשָׂרָה, וְכֵיוָן שֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף שֶׁהָיָה אַחַד עָשָׂר יָדְעָה כִּי עוֹד יִהְיֶה לָהּ בֵּן אַחֵר לְתַשְׁלוּם שְׁנֵים עָשָׂר.
וְהִנֵּה רָחֵל הִזְכִּירָה בּוֹ שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת: לְשׁוֹן אֲסִיפָה וּלְשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. בֵּאֲרָה עַל הַנִּגְלֶה בִּלְשׁוֹן תּוֹסֶפֶת וְעַל הַנִּסְתָּר בִּלְשׁוֹן אֲסִיפָה, ״אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי״, לְהוֹרוֹת כִּי יוֹסֵף יִרְמֹז עַל הַקַּו הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת, מְחַבֵּר כָּל הַקְּצָווֹת מַעְלָה וּמַטָּה. וְהִנֵּה עֲנָפָיו הַנִּמְשָׁכִים מִמֶּנּוּ, הַנֶּצַח וְהַהוֹד, לְכָךְ יָצָא מִיּוֹסֵף שְׁנֵי שְׁבָטִים, מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם. וְהָיָה בִּנְיָמִין כְּנֶגֶד שְׁתֵּי הַמִּדּוֹת שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ. וְאִמּוֹ קְרָאַתּוּ ״בֶּן אוֹנִי״, כְּלוֹמַר ״בֶּן כֹּחִי״, שֶׁהוּא מִדַּת הַדִּין. וְאָבִיו קָרָא לוֹ ״בִּנְיָמִין״, שֶׁהוּא הָרַחֲמִים, כְּלוֹמַר ״בֶּן יָמִין״. וּשְׁתֵּי מִדּוֹת אַחֲרוֹנוֹת כְּבָר רָמַזְתִּי בְּדָן וְנַפְתָּלִי. וְהָבֵן כִּי דָּן וְנַפְתָּלִי צֶדֶק וְצַדִּיק, וְיוֹסֵף הַקַּו הָאֶמְצָעִי עִם עֲנָפָיו, וּבִנְיָמִין יְדֵי אֲבִיר יַעֲקֹב הַמְּקַבְּלוֹת מִמַּעַל לוֹ, וְאִם כֵּן הַכֹּל בִּכְלָל, וְזֶה מְבֹאָר.

לכִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי וְגוֹ׳ וַיְבָרֶךְ ה׳ אֹתְךָ לְרַגְלִי. יֹאמַר מִיּוֹם שֶׁבָּאָה רַגְלִי לְבֵיתְךָ בָּאָה לְךָ הַבְּרָכָה. וְכֵן הִזְכִּיר לָבָן: ״נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי ה׳ בִּגְלָלֶךָ״. וְהַבְּרָכָה הִיא שֶׁפָּרַץ הַמִּקְנֶה חוּץ מִגִּדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִתְּחִלָּה לֹא מָסַר בְּיָדוֹ אֶלָּא שִׁבְעִים וְעָלוּ לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא, וְאָמְרֵי לָהּ לְמֵאָה וְעֶשְׂרִים רִבּוֹא. וְכֵן דָּרְשׁוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה: ״מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי״ רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר: ״מְעַט״ – שִׁבְעִים, נֶאֱמַר כָּאן ״מְעַט״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים כ״ו:ה׳) ״וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט״, מַה לְּהַלָּן שִׁבְעִים אַף כָּאן שִׁבְעִים.
מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי. שֶׁאֶשְׁתַּדֵּל בְּתוֹעֶלֶת בֵּיתִי כְּמוֹ שֶׁהִשְׁתַּדַּלְתָּ אַתָּה עַד עַתָּה בָּעֲבוֹדָה אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ. אוֹ פֵּרוּשׁוֹ מָתַי אֶעֱשֶׂה לְבֵיתִי כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי לְבֵיתְךָ. וּמַה שֶּׁאָמַר: ״אֶרְעֶה צֹאנְךָ אֶשְׁמֹר״, פֵּרוּשׁ אֶהְיֶה שׁוֹמֵר שָׂכָר.

לבאֶעֱבֹר בְּכָל צֹאנְךָ הַיּוֹם הָסֵר מִשָּׁם כָּל שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא וְגוֹ׳ וְהָיָה שְׂכָרִי. אוֹתָן שֶׁיִּוָּלְדוּ מִכָּאן וּלְהַבָּא נְקֻדִּים וּטְלוּאִים בָּעִזִּים וּשְׁחוּמִים בַּכְּבָשִׂים יִהְיוּ שֶׁלִּי, וְאִם תִּמְצָא בְּצֹאנִי גָּוֶן אַחֵר בִּלְתִּי זֶה הַגָּוֶן תֵּדַע שֶׁהוּא גָּנוּב אִתִּי. וְהֵשִׁיב לָבָן: ״הֵן לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ״, לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁקִּבֵּל לָבָן הָעִזִּים רֻבָּן שְׁחֹרוֹת, עַל כֵּן אָמַר: ״כֹּל אֲשֶׁר לָבָן בּוֹ״. וְקִבֵּל הָרְחֵלִים רֻבָּן לְבָנוֹת, וְעַל כֵּן אָמַר: ״כָל חוּם בַּכְּשָׂבִים״ אֵלּוּ הַשְּׁחֹרוֹת. וּלְפִי שֶׁפֵּרֵשׁ בַּתְּיָשִׁים הָעֲקֻדִּים וְהַטְּלוּאִים בְּלֹא נְקֻדִּים, וּפֵרֵשׁ בָּעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלוּאוֹת בְּלֹא עֲקֻדִּים, עַל כֵּן הֻצְרַךְ לוֹמַר ״כֹּל אֲשֶׁר לָבָן בּוֹ״.

לזמַקַּל לִבְנֶה. מַקֵּל שֶׁל לִבְנֶה, וְהוּא אֶרֶז מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן, כְּלוֹמַר מַטֵּה שֶׁל לִבְנֶה לַח.
וְלוּז וְעַרְמוֹן. פֵּרוּשׁוֹ מַקֵּל מֵאִילָן שֶׁשְּׁמוֹ לוּז וְהוּא שְׁקֵדִים, וּמֵאִילָן עַרְמוֹנִים.
וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת. פֵּרוּשׁ קִלֵּף בְּאוֹתָם הַמַּקְלוֹת מִקְצָת הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם שְׁחֹרוֹת, וּבִמְקוֹם הַקֶּלֶף נִרְאָה לָבָן וּבִמְקוֹם שֶׁהַקְּלִפָּה עוֹמֶדֶת בּוֹ הוּא שָׁחֹר. זֶהוּ ״מַחְשׂוֹף הַלָּבָן״, הֶחָשׂוּף הוּא הַלָּבָן שֶׁעַל הַמַּקְלוֹת. וְהַמַּקְלוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר פִּצֵּל הִצִּיג אוֹתָם בָּרְהָטִים בְּשִׁקְתוֹת הַמַּיִם, כְּשֶׁהָיָה רוֹצֶה נְקֻדִּים הָיָה מְקַלֵּף מְקוֹמוֹת מִן הַמַּקְלוֹת מִלְּשׁוֹן ״נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף״, כֵּן הָיוּ נְקֻדִּים, מְקוֹם הֲסָרַת הַקְּלִפָּה הָיָה לָבָן וּמְקוֹם הַקְּלִפָּה שָׁחֹר, וְאָז הָיוּ נוֹלָדִים נְקֻדִּים. וּכְשֶׁהָיָה רוֹצֶה עֲקֻדִּים הָיָה מְקַלֵּף מִקְצָת הַמַּקְלוֹת לְמַעְלָה, וּמִקְצָת הַמַּקְלוֹת לְמַטָּה נִשְׁאַר בָּהֶם הַקִּלּוּף. וּכְשֶׁהָיָה רוֹצֶה חוּם בַּכְּבָשִׂים לֹא הָיָה מְקַלֵּף כְּלָל, אַךְ הַגָּוֶן שֶׁהוּא שָׁחֹר נִשְׁאַר בּוֹ, וְאָז הָיוּ נוֹלָדִים שְׁחֹרִים. וּכְשֶׁהָיָה רוֹצֶה בְּרֻדִּים לֹא הָיָה מְקַלֵּף כְּלָל, כִּי הַגָּוֶן הַהוּא הָיָה שָׁחֹר עֲשָׁנִי. וְיַעֲקֹב הָיוּ לוֹ מַקְלוֹת רַבּוֹת בְּמִינֵי הָאֶרֶז בְּגָוֶן זֶה.
וְהָיָה הָעִנְיָן הַזֶּה לְיַעֲקֹב דְּבַר חָכְמָה וְסוֹד הַטֶּבַע מְעֹרָב בְּנֵס. כִּי הָיָה עִנְיָן טִבְעִי מִצַּד פִּצּוּל הַמַּקְלוֹת, וּמִצַּד אַחֵר הָיָה נֵס גָּמוּר, שֶׁלֹּא הָיוּ נוֹלָדִים כְּפִי הָאִמָּהוֹת, אִם שְׁחוֹרִים שְׁחוֹרִים אִם לְבָנִים לְבָנִים. וְאִם תֹּאמַר שֶׁצִּיּוּר הַמַּקְלוֹת לְעֵינֵי הַצֹּאן הָיָה גּוֹבֵר עַל הַטֶּבַע הַפָּשׁוּט, מִכָּל מָקוֹם שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם בְּגָוֶן הַמַּקְלוֹת שֶׁהוּא הַצִּיּוּר וְאֵין גַּם אֶחָד שֶׁיְּהֵא בְּגָוֶן הָאִמָּהוֹת – אִי אֶפְשָׁר זֶה בְּלֹא נֵס. וְכֵן אָמַר יַעֲקֹב: ״וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי״, בָּא לְלַמֵּד כִּי לוּלֵא הַנֵּס וְסִיּוּעַ אֱלֹהִי לֹא הָיָה הָעִנְיָן נִגְמָר בְּפִצּוּל הַמַּקְלוֹת בִּלְבַד. וְכֵן אָמַר עוֹד: ״וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן לִי״, יִחֵס הָעִנְיָן לֵאלֹהִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ לְהַפְלִיא.

לחוַיֵּחַמְנָה הַנְּקֵבוֹת. וַיֶּחֱמוּ הַזְּכָרִים. וְהָיוּ הַצֹּאן מִצַּד אֶחָד מִתְקָרְבוֹת אֶל הָרְהָטִים לִשְׁתּוֹת מַיִם וּמִצַּד אַחֵר הָיוּ מִתְפַּחֲדוֹת מֵהִתְקָרֵב אֶל הַמַּקְלוֹת, וְהָיוּ נִרְתָּעוֹת וְשָׁבוֹת לַאֲחוֹרֵיהֶן וְהַזָּכָר בָּא וְרוֹבְעָהּ, וּמִתְקָרֶבֶת אֶל הַמַּיִם וְאָז הָיְתָה צוּרַת הַמַּקְלוֹת שֶׁכְּנֶגֶד עֵינֵיהֶן חֲקוּקָה מִצְטַיֶּרֶת בְּלִבָּם וּבְמַחְשַׁבְתָּן בִּשְׁעַת הַחִמּוּם וּמִזֶּה הָיוּ הַנּוֹלָדִים עֲקֻדִּים נְקֻדִּים. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים״.
וּמַה שֶּׁאָמַר לְנֹכַח הַצֹּאן יַחְזֹר לְהַצָּגַת הַמַּקְלוֹת, כִּי לְנֹכַח הַצֹּאן הָיָה מַצִּיג הַמַּקְלוֹת בְּעֵת שֶׁיֶּחֱמוּ הַצֹּאן.וְהִנֵּה הַצֹּאן דַּרְכָּן לֵילֵד שְׁנֵי פְּעָמִים בַּשָּׁנָה, כִּי הֵם יוֹלְדוֹת לַחֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בְּהֵמָה דַּקָּה מִתְעַבֶּרֶת בַּאֲדָר וְיוֹלֶדֶת בְּאָב. וְאוֹתָם הַנּוֹלָדִים בָּרִאשׁוֹנָה הֵם הַמְקֻשָּׁרוֹת, שֶׁהַצֹּאן בְּכֹחוֹ בְּעֵת שֶׁקּוֹשֵׁר וּבוֹעֵט, וְהֵם הַנּוֹלָדִים בָּרִאשׁוֹנָה. וּבַשְּׁנִיָּה הֵם הָעֲטוּפִים תְּשׁוּשֵׁי כֹּחַ, הָאִמָּהוֹת וְהַנּוֹלָדִים מֵהֶן, וּמִתְּשִׁישׁוּתָן אֵין מַשְׁגִּיחִין עַל מַה שֶׁכְּנֶגְדָּן. וְעַל כֵּן בְּהַעֲטִיף הַצֹּאן לֹא הָיָה מֵשִׂים מַקְלוֹת בָּרְהָטִים, כִּי אִם פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה בִּימֵי נִיסָן הָיָה מַצִּיג הַמַּקְלוֹת, אֲבָל בְּהַעֲטִיף הַצֹּאן, בִּימֵי תִּשְׁרֵי, לֹא יָשִׂים כִּי לֹא יִשָּׁאֵר לְלָבָן עַד פַּרְסָה.
וְדַע כִּי מַה שֶׁלָּקַח לוֹ יַעֲקֹב מַקֵּל לִבְנֶה, לֹא עָשָׂה זֶה מֵעַצְמוֹ רַק עַל פִּי הַמַּלְאָךְ, כִּי כֵן אָמַר יַעֲקֹב לְרָחֵל וּלְלֵאָה, שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ: ״שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתֻּדִים״ וְגוֹ׳. וְאַחֲרֵי כֵן: ״וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה״, וְאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. וְהִנֵּה יַעֲקֹב כְּשֶׁרָאָה הַמַּרְאָה הַזֹּאת בַּחֲלוֹם יָדַע שֶׁהקב״ה עוֹשֶׂה לוֹ נֵס כְּדֵי שֶׁלֹּא יְרַמֶּה אוֹתוֹ לָבָן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: ״וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי״, וְאָמַר: ״לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי״. וְאַחַר שֶׁרָאָה כִּי מִן הַשָּׁמַיִם עוֹזְרִים אוֹתוֹ, הִצִּיג הַמַּקְלוֹת הָהֵם לִשְׁנֵי עִנְיָנִים:
הָאֶחָד, לְהַעֲלִים הַנֵּס וּלְהַסְתִּירוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בּוֹ עַיִן הָרַע, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר אֱלִישָׁע לְגֵחֲזִי (מלכים ב ד׳:כ״ט): ״וְקַח מִשְׁעַנְתִּי בְיָדְךָ וָלֵךְ כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ וְשַׂמְתָּ מִשְׁעַנְתִּי עַל פְּנֵי הַנָּעַר״, וְהָיְתָה כַּוָּנַת אֱלִישָׁע כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְבֶּה בִּדְבָרִים עִם בְּנֵי אָדָם וְשֶׁלֹּא יְגַלֶּה שְׁלִיחוּתוֹ וְלֹא יִשְׁלֹט בּוֹ עַיִן הָרַע, וְגֵחֲזִי לֹא נִשְׁמַר מִזֶּה כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ, וְגִלָּה הַדָּבָר, וְשָׁלְטָה בּוֹ עַיִן הָרַע, הוּא שֶׁכָּתוּב (שם): ״לֹא הֵקִיץ הַנָּעַר״.
וְאַל תִּתְמַהּ בָּזֶה אִם כֹּחַ עַיִן הָרַע גָּדוֹל כָּל כָּךְ שֶׁהוּא שׁוֹלֵט אֲפִילּוּ בִּדְבָרִים שֶׁהַנֵּס מִתְפַּשֵּׁט בָּהֶם, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּלֵידַת הַשְּׁבָטִים שֶׁבִּשְׁבִיל דִּבּוּר אֶחָד שֶׁל לֵאָה שֶׁאָמְרָה ״אוֹדֶה אֶת ה׳״, שֶׁנָּתְנָה הוֹדָאָה בְּבֵן רְבִיעִי עַל שֶׁהִכִּירָה שֶׁנָּטְלָה יוֹתֵר מֵחֶלְקָהּ, שָׁלַט בָּהּ עַיִן הָרַע, הוּא שֶׁכָּתוּב מִיָּד: ״וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת״. וְעוֹד מָצִינוּ בִּבְנֵי יוֹסֵף שֶׁהָיָה הַנֵּס מִתְפַּשֵּׁט בָּהֶם בִּדְבָרִים מִבִּרְכַּת אֲבִיהֶם, שֶׁאָמַר (בראשית מ״ט:כ״ב): ״בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן״, כְּשֶׁאָמְרוּ לִיהוֹשֻׁעַ (יהושע י״ז:י״ד-ט״ו): ״וַאֲנִי עַם רָב אֲשֶׁר עַד כֹּה בֵּרְכַנִי ה׳״, הֵשִׁיב לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ: ״אִם עַם רַב אַתָּה עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה״, וְדָרְשׁוּ רז״ל: הַחְבִּיאוּ עַצְמְכֶם בַּיְּעָרוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּכֶם עַיִן הָרַע. וְעוֹד, אֵין לְךָ מַעֲשֵׂה נֵס גָּדוֹל כְּעִנְיַן מַתַּן תּוֹרָה, וְשָׁם מָצִינוּ שֶׁשָּׁלְטָה בּוֹ עַיִן הָרַע, וְכֵן אָמְרוּ רז״ל: לָמָּה נִשְׁתַּבְּרוּ לוּחוֹת רִאשׁוֹנוֹת, לְפִי שֶׁנִּתְּנוּ בְּפוּמְבֵּי שָׁלְטָה בָּהֶן עַיִן הָרַע וְנִשְׁתַּבְּרוּ. לוּחוֹת שְׁנִיּוֹת שֶׁנִּתְּנוּ בְּצִנְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל״ד:ג׳): ״וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ וְגַם אִישׁ אַל יֵרָא בְּכָל הָהָר״ לֹא שָׁלְטָה בָּהֶן עַיִן הָרַע וְלֹא נִשְׁתַּבְּרוּ. וּמִזֶּה עָשָׂה יַעֲקֹב עִנְיַן הַמַּקְלוֹת, שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה טֶבַע, כְּדֵי לְהַעְלִים מַעֲשֵׂה הַנֵּס, שֶׁלֹּא יָבִינוּ לָבָן וַאֲנָשָׁיו וְשֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בּוֹ עַיִן הָרַע.
הַשֵּׁנִי, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַנֵּס עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הַטֶּבַע, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיהוֹשֻׁעַ בְּמִלְחֶמֶת הָעַי (יהושע ח׳:ב׳): ״שִׂים לְךָ אֹרֵב לָעִיר מֵאַחֲרֶיהָ״, וְכֵיוָן שֶׁכָּל מִלְחֲמוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיוּ עַל יְדֵי נֵס, מַה לָּהֶם לְאֹרֵב? אֲבָל צִוָּהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה סִבָּה לַנֵּס.
וְהִנֵּה יַעֲקֹב כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ: ״שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתּוּדִים הָעֹלִים״ וְגוֹ׳ הֵבִין מִיָּד כִּי לְצֹרֶךְ מָשָׁל וְדִמְיוֹן נֶאֱמַר לוֹ, כְּעִנְיַן מַה שֶּׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹשֵׁעַ (הושע א׳:ב׳): ״קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים״, שֶׁהֲרֵי הַדָּבָר הַזֶּה מִדִּין תּוֹרָה אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, שֶׁכֵּן דָּרְשׁוּ ז״ל: אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּעוֹף וּבִבְהֵמָה בְּשָׁעָה שֶׁנִּזְקָקִין זֶה לָזֶה, וְאִם כָּךְ אֵיךְ יֹאמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁיִּסְתַּכֵּל? אֲבָל הָעִנְיָן הָיָה כִּי מִתּוֹךְ הַחֲלוֹם הַזֶּה בָּא יַעֲקֹב לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר וּלְהִתְנַהֵג בְּחָכְמַת הַטֶּבַע בְּעִנְיַן הַמַּקְלוֹת, לֹא לְרַמּוֹת אֶת לָבָן חַס וְשָׁלוֹם אֶלָּא לְהִשָּׁמֵר מִלָּבָן שֶׁלֹּא יְרַמֵּהוּ.
וּמִמַּעֲשֵׂה הַטֶּבַע שֶׁבְּפָרָשָׁה זוֹ יֵשׁ לִלְמֹד חִיּוּב בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֵׂכֶל וָדַעַת לְקַדֵּשׁ עַצְמָם בְּשָׁעָה שֶׁנִּזְקָקִין עִם נְשׁוֹתֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי אָנוּ רוֹאִים בַּבְּהֵמוֹת צִיּוּר הָעוּבָּר יוֹצֵא כְּפִי צִיּוּר הַמַּחְשָׁבָה. וְעַל כֵּן אָמְרוּ ז״ל: לְעוֹלָם יְקַדֵּשׁ אָדָם אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ, וּקְדֻשָּׁה זוֹ הִיא טָהֳרַת הַמַּחְשָׁבָה, שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת וְלֹא בִּדְבָרִים אֲחֵרִים רַק בְּאִשְׁתּוֹ. וְזֶהוּ קַל וָחֹמֶר שֶׁאֵין עָלָיו תְּשׁוּבָה: אִם הַבְּהֵמוֹת שֶׁאֵין לָהֶם דֵּעָה לְהָבִין תּוֹעֶלֶת הַדָּבָר וְנִזְקוֹ וְאֵינָן עוֹשׂוֹת אֶלָּא מִכֹּחַ הַטֶּבַע, יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לִפְעֹל בַּתּוֹלָדוֹת כְּפִי הַצּוּרָה הַמִּצְטַיֶּרֶת בְּלִבָּם וְהַקָּבוּעַ בְּמַחְשַׁבְתָּם, קַל וָחֹמֶר לִבְנֵי אָדָם אֲשֶׁר לָהֶם כֹּחַ גָּדוֹל בַּנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית לְצַיֵּר בְּמַחְשַׁבְתָּם וּבְלִבָּם הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וְיֵשׁ לָהֶם כַּוָּנָה בְּדַעַת וּבְשֵׂכֶל לְהִתְכַּוֵּן בְּאוֹתוֹ הַצִּיּוּר, שֶׁצְּרִיכִים לְטַהֵר מַחְשְׁבוֹתָם בָּעִנְיַן הַהוּא.