פרק יז

אאֲנִי אֵל שַׁדַּי. שֶׁדַּי בֶּאֱלֹהוּתוֹ לְכָל בְּרִיָּה, לְשׁוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה ז״ל.
וְכָתַב רַבֵּינוּ חֲנַנְאֵל ז״ל כִּי נִתְּנָה מִצְוַת מִילָה בַּשֵּׁם הַזֶּה לְפִי שֶׁכֹּחַ גְּבוּרָתוֹ שֶׁל אָדָם תָּשֵׁשׁ בַּמִּילָה, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל (משלי ב׳:ז׳): ״יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה״, זוֹ מִילָה שֶׁהִצְפִּינָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעֶשְׂרִים דּוֹר, שֶׁהֲרֵי מֵאָדָם וְעַד אַבְרָהָם עֶשְׂרִים דּוֹר. וְהַשֵּׁם הַזֶּה הוּא נִזְכָּר בִּגְבוּרָה, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (יחזקאל א׳:כ״ד) ״כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל שַׁדַּי״. וּמִפְּנֵי שֶׁלֹּא תֹּאמַר הַחוֹתֵךְ בְּשָׂרוֹ כֹּחוֹ תָּשֵׁשׁ וְשׂוֹנְאָיו קָמִים עָלָיו, לְכָךְ אָמַר לוֹ ״אֲנִי אֵל שַׁדַּי״, אֲנִי מַסְפִּיק לְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה שֶׁתִּתְגַּבֵּר עַל שׂוֹנְאֶיךָ, אַתָּה וְכָל זַרְעֲךָ הַנִּמּוֹלִים.
וְהָרַמְבָּ״ם ז״ל פֵּירֵשׁ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ בִּמְצִיאוּת מַה שֶּׁנִּמְצָא וְלֹא בְּקִיּוּם מְצִיאוּת לְזוּלָתוֹ, אֲבָל מְצִיאוּתוֹ תַּסְפִּיק בְּעַצְמוֹ.
וְהַפֵּרוּשׁ הַנָּכוֹן בַּשֵּׁם הַזֶּה הוּא מַה שֶּׁפֵּירֵשׁ בְּשֵׁם הַנָּגִיד ז״ל שֶׁהוּא מִגִּזְרַת ״שׁוֹדֵד״, כְּלוֹמַר מְשַׁדֵּד וּמְנַצֵּחַ מַעַרְכוֹת הַכּוֹכָבִים. וְנִרְאֶה לִי כִּי מִפְּנֵי זֶה יִחֵס הַכָּתוּב הַשֹּׁד בַּשֵּׁם הַזֶּה, הוּא שֶׁהִזְכִּיר יְשַׁעְיָה (יג) ״כְּשֹׁד מִשַּׁדַּי יָבֹא״.
וְהַגָּאוֹן רַבֵּינוּ סְעַדְיָה פֵּרֵשׁ שֶׁעִנְיָנוֹ מִלְּשׁוֹן ״דֵּי מַחְסֹרוֹ״, כְּלוֹמַר שֶׁהוּא מַסְפִּיק חֶסְרוֹן כָּל הַנִּמְצָאִים כֻּלָּם. וְעוֹד פֵּרְשׁוּ בוֹ שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן (ישעיהו ס״ו:כ״ג) ״מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ״, (שמואל א א׳:ז׳) ״מִדֵּי עֲלֹתָהּ בְּבֵית ה׳״, שֶׁהוּא לָשׁוֹן נֶאֱמָר עַל הַדָּבָר כְּשֶׁהוּא הוֹוֶה, וְיִהְיֶה עִנְיָנוֹ בְּהקב״ה נִצְחוּת, כְּשֵׁם הַהֲוָיָה שֶׁהוּא לְשׁוֹן נִצְחוּת.
וְהָרַמְבַּ״ן פֵּרֵשׁ בָּזֶה כִּי הוּא מִדַּת הַגְּבוּרָה מַנְהֶגֶת הָעוֹלָם שֶׁיֹּאמְרוּ בָּהּ הַחֲכָמִים, מִדַּת הַדִּין שֶׁל מַטָּה. וְטַעַם שֶׁהִזְכִּיר זֶה הַשֵּׁם בַּמִּילָה כִּי הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא ״אֵל שַׁדַּי״, כְּלוֹמַר תַּקִּיף מְשַׁדֵּד וּמְנַצֵּחַ מַזָּלוֹ וְיוֹלִיד, וְיָדוּעַ כִּי בַּשֵּׁם הַזֶּה יֵעָשׂוּ הַנִּסִּים הַנִּסְתָּרִים, וְאַבְרָהָם שֶׁהָיָה בְּטִבְעוֹ וּבְמַזָּלוֹ שֶׁלֹּא יוֹלִיד, וְהַשֵּׁם הַזֶּה בִּטֵּל כֹּחַ הַמַּזָּל שֶׁיּוֹלִיד, הִנֵּה זֶה נִסְתָּר אֵינוֹ מְפֻרְסָם לְעֵינֵי הָרוֹאִים, כִּי יֹאמְרוּ הִנֵּה טֶבַע בְּנֵי אָדָם לְהוֹלִיד, וְיֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁהֵם מוֹלִידִים לְמֵאָה שָׁנָה, וְאֵין בָּזֶה שִׁנּוּי מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּמוֹ הַנִּסִּים הַנַּעֲשִׂים בַּשֵּׁם הַמְּיֻחָד עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהֵם נִסִּים מְפֻרְסָמִים, מְשַׁנִּים טִבְעוֹ שֶׁל עוֹלָם וּמִנְהָגוֹ כִּקְרִיעַת יַם סוּף וִירִידַת הַמָּן וְזוּלָתָם, עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ בְּטַעַם שֶׁהִזְכִּיר בְּמִצְוָה זוֹ הַשֵּׁם הַזֶּה לְפִי שֶׁהוּא חָתוּם בְּיוּ״ד, וּמְצֻיָּר בְּתַבְנִית הַגּוּף לַנִּמּוֹל הֶחָתוּם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, וְעִם הָאוֹת הַזֶּה מִתְפַּרְסֶמֶת מַעֲלָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וֶהֱיוֹתָם נִבְדָּלִים מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת עַרְלֵי לֵב וְעַרְלֵי בָּשָׂר שֶׁהֵם מִצַּד הַשֵּׁדִים, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מִצַּד ״אֵל שַׁדַּי״, וְעִם הָאוֹת הַזֶּה נִקְרָא הָאָדָם ״תָּמִים״, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וֶהְיֵה תָמִים״. וְכֵיוָן שֶׁהוּא תָּמִים בּוֹ רָאוּי לוֹ שֶׁיִּשְׁתַּמֵּר מֵעָוֹן הַמְּיֻחָד, הוּא עֲוֹן הָעֲרָיוֹת, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמואל ב כ״ב:כ״ד): ״וָאֶהְיֶה תָמִים עִמּוֹ וָאֶשְׁתַּמְּרָה מֵעֲוֹנִי״. וְלִקְדֻשַּׁת הַבְּרִיתוֹת נִקְשַׁר וְנִרְשַׁם בָּאָדָם שֵׁם יוּ״ד הֵ״א וָא״ו מִמַּטָּה לְמַעְלָה, וְכֵן בְּפָסוּק זֶה, וְהָבֵן זֶה.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״אֲנִי אֵל שַׁדַּי״, אָמַר לוֹ: אִם אַתָּה תְּקַבֵּל הַמִּילָה הֲרֵי טוֹב, וְאִם לָאו אוֹמַר לָעוֹלָם דַּי. אִם לֹא תְּקַבֵּל אֶת הַמִּילָה דַּיּוֹ לְעוֹלָמִי עַד כָּאן, דַּיָּהּ לַעָרְלָה, עַד כָּאן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה.
וּבֵאוּר הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה, כִּי כֹחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי בְּרִית הוּא הַלֵּב, וְשִׁבְעִים שָׂרִים הֵם הַקְּלִפּוֹת הַחִיצוֹנוֹת, שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה מַיְמִינִים לִזְכוּת וּשְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה מַשְׂמְאִילִים לְחוֹבָה, וְזֶהוּ לְשׁוֹן ״עָרְלָה״, וְאֵין אָדָם רַשַּׁאי לְהֵאָחֵז בַּלֵּב עַד שֶׁיָּסוּרוּ הַקְּלִפּוֹת, וְאִלּוּ לֹא קִבֵּל אַבְרָהָם אֶת הַמִּילָה הָיִיתִי אוֹמֵר: דַּיּוֹ לְעוֹלָמִי עַד כָּאן, דַּיָּהּ לָעָרְלָה עַד כָּאן, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יִפְעֲלוּ פְּעֻלָּה לֹא הַשְּׁכִינָה וְלֹא הַשָּׂרִים, מִכָּאן וְאֵילָךְ יִבָּטֵל הָעוֹלָם.
הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי. תִּהְיֶה נִמְשָׁךְ לַעֲבוֹדָתִי, ״וֶהְיֵה תָמִים״ שָׁלֵם בְּלִי תּוֹסֶפֶת וּמִגְרַעַת, כִּלְשׁוֹן ״תּוֹרַת ה׳ תְּמִימָה״, וּכְתִיב (דברים י״ג:א׳): ״לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ״.
וְדַע כִּי נִקְרָא תָּמִים מִי שֶׁתּוֹכוֹ כְּבָרוֹ וּפִיו וְלִבּוֹ שָׁוִים. וּמִפְּנֵי שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְרֹאשׁ כָּל הַמְיַחֲדִים, וְעִנְיַן הַיִּחוּד צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה עֵדוּת הַלֵּב וְהַפֶּה שָׁוִים, עַל כֵּן הִזְכִּירוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ ״וֶהְיֵה תָמִים״, הוּא הַדִּין בְּכָל שְׁאָר עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּצְטָרֵךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיוּ פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִים, שֶׁיַּצְדִּיק כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ וְיָעִיד עָלָיו וְלֹא יַחְלֹק עָלָיו בְּשׁוּם עִנְיָן, כִּי כָּל מִי שֶׁהוּא אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב וְהִנֵּה הוּא חוֹלֵק קְצָתוֹ עַל קְצָתוֹ וּמְכַזֵּב קְצָתוֹ אֶת קְצָתוֹ, הוּא מִן הַכַּת שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (תהילים ע״ח:ל״ו-ל״ז): ״וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ״. וְעַל כֵּן בָּאָה מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י״ח:י״ג): ״תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה׳ אֱלֹהֶיךָ״. וְהוּא הַשֶּׁבַח הַגָּדוֹל הָאָמוּר בְּכָל הַצַּדִּיקִים: ״אִישׁ צַדִּיק תָּמִים״, וּכְתִיב (בראשית כ״ה:כ״ז): ״וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם״, וְכֵן יִצְחָק נִקְרָא ״עוֹלָה תְמִימָה״, וּכְתִיב (תהילים ט״ו:ב׳): ״הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק״, וּכְתִיב (שם קא): ״אַשְׂכִּילְךָ בְּדֶרֶךְ תָּמִים״, וּכְתִיב (שם קיט): ״אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ״. וּכְבָר הוֹדִיעָנוּ דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם כִּי בַּעַל מִדָּה זוֹ הוּא לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קַיָּם נִצְחִי לְעוֹלָם, הוּא שֶׁאָמַר (שם מא): ״וַאֲנִי בְּתֻמִּי תָּמַכְתָּ בִּי וַתַּצִּיבֵנִי לְפָנֶיךָ לְעוֹלָם״. וְאָמַר שְׁלֹמֹה (משלי י׳:ט׳): ״הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח״, וְאָמַר עוֹד (שם יא): ״וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָרֶךְ״.

דאֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ. כָּתַב הָרַמְבַּ״ן ז״ל: עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת טַעַם ״הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ״ כְּטַעַם ״וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ״, (שמות ג׳:י״ב) ״וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ״, (מלכים א ח׳:נ״ז) ״יְהִי ה׳ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ״. יֹאמַר כִּי הַבְּרִית יִהְיֶה עִמּוֹ, וְלָכֵן יִפְרֶה וְיִרְבֶּה, וְאַחֲרֵי כֵן צִוָּה שֶׁיִּשְׁמֹר אַבְרָהָם הַבְּרִית הַזֹּאת וְתִהְיֶה הַמִּילָה לְאוֹת בְּרִית. וְהִנֵּה הָאוֹת הַזֶּה הוּא אוֹת הַשַּׁבָּת וְלָכֵן יִדְחֶה אוֹתוֹ, וְהָבֵן זֶה, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ ז״ל.

הוְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם. הַהֵ״א הַזֹּאת שֶׁנִּתּוֹסְפָה בּוֹ הִיא אַחֲרוֹנָה שֶׁבַּשֵּׁם, וְעִמָּהּ הָיָה לוֹ כֹּחַ הַתּוֹלָדָה וּמִשְׁתַּלְשֶׁלֶת מִמֶּנּוּ, וְכֵן מָצִינוּ בְּאַבְרָהָם שֶׁנִּקְרָא מִשָּׁרָה וְהִיא תַּשְׁלוּם בִּנְיָנוֹ, כִּי כֵן הוּא לְמַעְלָה תַּשְׁלוּם הַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה.
כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֵב הָעוֹלָם כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה אַב הֲמוֹן גּוֹיִם שֶׁכָּל הַתּוֹלָדוֹת מִשְׁתַּלְשְׁלוֹת וְכֵן מָצִינוּ בְּאַבְרָהָם שֶׁנִּקְרָא אָדָם, מִמַּה שֶּׁדָּרְשׁוּ רז״ל (יהושע י״ד:ט״ו) ״הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים״, זֶה אַבְרָהָם, וּכְבָר רָמַזְתִּי זֶה בְּסֵדֶר בְּרֵאשִׁית.
וּבַפָּרָשָׁה הַזֹּאת נִתְּנָה לוֹ מִצְוַת מִילָה וְנִכְרְתוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת, וְהִנֵּה הֵם רְמוּזִים שָׁם.

יגוְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט טַעַם הַמִּילָה לִהְיוֹתָהּ אוֹת קָבוּעַ בַּבָּשָׂר עַל אֱמוּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִחוּדוֹ, לֹא יִשְׁתַּנֶּה וְלֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ, בֵּין מֵחַיִּים בֵּין לְאַחַר מִיתָה, וְהִנֵּה הוּא נִכְנָס בֶּאֱמוּנַת הַיִּחוּד, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב ״לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, מִצְוַת מִילָה הִיא כְּעִנְיַן קָרְבָּן, וּכְשֵׁם שֶׁדַּם הַקָּרְבָּן לְכַפָּרָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּךְ דַּם הַמִּילָה מְכַפֵּר. וְעַל כֵּן מִצְוָתָהּ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, כִּי הַקָּרְבָּן לֹא יִכְשַׁר עַד יוֹם שְׁמִינִי, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ״ב:כ״ז) ״וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה״. וּכְשֵׁם שֶׁכָּתוּב בַּקָּרְבָּן (שמות כ״ט:ל״ג) ״וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם״, שֶׁאֲכִילַת הַקָּרְבָּן לְכַפָּרָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין סְעוּדָה בְּיוֹם הַמִּילָה. וְעוֹד גָּדוֹל כֹּחָהּ יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּן, שֶׁהַקָּרְבָּן בְּמָמוֹנוֹ וְהַמִּילָה בְּגוּפוֹ, בְּאֵבֶר שֶׁכָּל גִּידֵי הָאֵבָרִים נִקְשָׁרִים בּוֹ, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה נִקְרָא ״רֹאשׁ הַגְּוִיָּה״, כְּלוֹמַר רֹאשׁ כָּל הַגּוּף, וְעַל כֵּן חָשׁוּב לוֹ לַעֲקֵדָה וְזֶבַח כְּאִלּוּ עָקַד אֶת עַצְמוֹ, וּכְתִיב (תהילים נ׳:ה׳): ״כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח״.
וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית ג׳:כ״ד): ״וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת״, רַב הוּנָא וְרַבָּנָן, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא אָמַר: הַחֶרֶב זוֹ מִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ה׳:ב׳): ״עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צֻרִים״. רַבָּנָן אַמְרֵי: הַחֶרֶב זוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים קמ״ט:ו׳): ״וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם״. רַבִּי אַבְדִּימֵי אָמַר: ״וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב״, ״לַהַט״ זוֹ גֵּיהִנָּם שֶׁמְּלַהֶטֶת הָאָדָם מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו, ״הַחֶרֶב״ זוֹ הַמִּילָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי מַצִּיל אֶת בָּנַי מֵאֵשׁ לוֹהֵט, הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ הַמִּילָה. (משלי ל״א:כ״א) ״לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים״, ״מִשֶּׁלֶג״ זוֹ גֵּיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ס״ח:ט״ו-ט״ז): ״תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן״, בִּזְכוּת מִילָה, ״כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים״, זֶה דַּם מִילָה.
וּבְפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פֶּרֶק כ״ט, אַבְרָהָם מָל אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁכֵּן כְּתִיב בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים (ויקרא כ״ג:כ״ח): ״וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה״, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית י״ז:כ״ו): ״בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם״, הֱוֵי אוֹמֵר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִמּוֹל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה רוֹאֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דַּם הַבְּרִית שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט״ז:ל׳): ״כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה׳ תִּטְהָרוּ״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, דָּבָר יָדוּעַ כִּי חִתּוּךְ הָאֵבֶר מַחֲלִישׁ כֹּחוֹ שֶׁל אֵבֶר, וְאֵין אֵבֶר מִכָּל אֵבְרֵי הַגּוּף שֶׁנֶּחְתַּךְ מִתְּחִלַּת תּוֹלַדְתּוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בַּטֶּבַע חָסֵר מִכֹּחוֹ, וְעַל כֵּן בָּאָה מִצְוַת הַמִּילָה שֶׁהִיא סִבָּה לְהַחֲלִישׁ כֹּחַ הַתַּאֲוָה וְגוֹרֵעַ הֲנָאַת הַתַּשְׁמִישׁ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַנִּבְעֶלֶת לְעָרֵל קָשָׁה לִפְרוֹשׁ. וּבִשְׁבִיל הַמִּילָה אֵין קִיּוּם הַזֶּרַע מִתְבַּטֵּל בְּכָךְ, כִּי הָעִנְיָן הַטִּבְעִי יִשָּׁאֵר עַל טִבְעוֹ וְהוּא נִשְׁמָר מִן הַמּוֹתָר. וּמַה שֶׁבָּאָה הַמִּצְוָה לִשְׁמוֹנָה יָמִים, לְפִי שֶׁקֹּדֶם לָכֵן הוּא חַלָּשׁ מְאֹד וְהוּא בְּתַכְלִית לַחוּתוֹ וּכְאִלּוּ הוּא עֲדַיִן בַּבֶּטֶן, וְאִם יֻנַּח עַד שֶׁיִּגְדַּל יָבֹא הַדָּבָר לִידֵי בִּטּוּל, כָּךְ פֵּירֵשׁ הָרַמְבָּ״ם ז״ל.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה ״וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם״, יֹאמַר ״בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם״ תִּהְיֶה דּוּגְמָא ״לִבְרִית עוֹלָם״, הוּא הַנִּקְרָא ״צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם״, וְעָלָיו יֵאָמֵר ״בְּרִית מֶלַח עוֹלָם״, כִּי הוּא קִיּוּם הָעוֹלָם, כִּי הַכָּתוּב הָיָה רָאוּי לוֹמַר ״וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לְעוֹלָם״, אֲבָל אָמַר ״לִבְרִית עוֹלָם״ וּ״בְרִית עוֹלָם״ זֶה הוּא בֵּין הָרַגְלַיִם הַנִּקְרָאִים ״נֶצַח וָהוֹד״. וְעַל זֶה בָּא הַמַּאֲמָר הַמֵּאִיר עֵינֵי הַלֵּב לְרז״ל חַכְמֵי הָאֱמֶת, אָמְרוּ: (איכה ב׳:א׳) ״וְלֹא זָכַר הֲדֹם רַגְלָיו בְּיוֹם אַפּוֹ״, הֲדֹם שֶׁבֵּין רַגְלָיו. וּלְפִי שֶׁסָּמוּךְ לוֹ ״מַלְכוּת״ שֶׁכְּנֶגְדָּהּ הַפְּרִיעָה, עַל כֵּן אָמְרוּ: מָל וְלֹא פָּרַע כְּאִלּוּ לֹא מָל, לְפִי שֶׁהוּא כְּמַפְרִיד וּמְקַצֵּץ, וַהֲרֵי שְׁלֵמוּת הַמִּצְוָה בִּשְׁנֵיהֶם הוּא הַיִּחוּד, וְזֶה מְבֹאָר.

טזוּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ. בְּנַעֲרוּת וְעִדּוּן בָּשָׂר, עַל שֵׁם שֶׁכָּתוּב (בראשית י״ח:י״ב) ״אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה״, וּבֵרְכָהּ הַשֵּׁם בְּרִבּוּי חָלָב לְהָנִיק, עַל שֵׁם שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״א:ז׳): ״הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה״. ״מַלְכֵי עַמִּים״ זֶה יַעֲקֹב וְעֵשָׂו.

יזוַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו. כְּבָר הִזְכִּיר זֶה לְמַעְלָה: ״וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו״, אֲבָל אוֹתוֹ הָיָה לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ לִנְבוּאָה, וְזֶה הָיָה לְהִתְפַּלֵּל עַל יִשְׁמָעֵאל.
וּמַה שֶּׁהִזְכִּיר בּוֹ הַכָּתוּב לְשׁוֹן נְפִילָה בְּכָל פַּעַם וּפַעַם, לְלַמֶּדְךָ שֶׁקֹּדֶם הַמִּילָה לֹא הָיָה מִתְנַבֵּא אֶלָּא נוֹפֵל, לְפִי שֶׁהָעָרְלָה מְאוּסָה אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מָצִינוּ בְּבִלְעָם שֶׁכָּתוּב בּוֹ (במדבר כ״ד:ד׳): ״נוֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם״, אֲבָל אַחַר שֶׁנִּמּוֹל הָיָה מִתְנַבֵּא מֵעֹמֶד, וְהוּא שֶׁכָּתוּב (בראשית י״ח:כ״ב): ״וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה׳״.
הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד. חַס וְשָׁלוֹם שֶׁיַּרְחִיק אַבְרָהָם הֱיוֹת הָעִנְיָן הַגָּדוֹל עַל דֶּרֶךְ הַנֵּס וְהַפֶּלֶא.
אֲבָל עַל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע דִּבֵּר, וְאָמַר: ״הַלְּבֶן מֵאָה״ שֶׁלֹּא הוֹלִיד בְּבַחֲרוּתוֹ מִן הָאִשָּׁה הַזֹּאת, יוֹלִיד עַתָּה, ״וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים תֵּלֵד״ אַחֲרֵי שֶׁנִּפְסַק הָאֹרַח מִמֶּנָּה, זֶה אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם פָּנִים עַל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע. אֲבָל עַל דֶּרֶךְ הַנֵּס וְהַפֶּלֶא יָדַע וְהֶאֱמִין שֶׁאֶפְשָׁר בִּיכֹלֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד עָלָיו הַכָּתוּב לְמַעְלָה: ״וְהֶאֱמִין בַּה׳״.
וּמַה שֶׁיַּזְכִּיר בּוֹ הַכָּתוּב ״וַיִּצְחָק״, אֵין זֶה צְחוֹק וְלַעַג חַס וְשָׁלוֹם, רַק לְשׁוֹן שִׂמְחָה, כִּלְשׁוֹן (תהילים קכ״ו:ב׳) ״אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ״. וְעַל כֵּן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס תַּרְגּוּם ״יִשְׂמַח״ שֶׁהוּא ״וַחֲדִי״ וְלֹא תִּרְגֵּם ״וְחָיֵיךְ״. וְהָרְאָיָה כִּי לְשׁוֹן ״וַיִּצְחָק״ הוּא מִלְּשׁוֹן שִׂמְחָה, מַה שֶּׁנִּצְטַוָּה מִפִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִקְרוֹתוֹ ״יִצְחָק״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק״, וְאִלּוּ לָעַג אַבְרָהָם עַל הָעִנְיָן לֹא יְצַוֵּהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּקְרָא לוֹ שֵׁם עַל שֵׁם הַלַּעַג. אֲבָל וַדַּאי כֵּיוָן שֶׁצִּוָּה עָלָיו כֵּן, אֵין בְּכַוָּנָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם רַק טוֹב.

יטוְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק. הַשֵּׁם הַזֶּה הוּשַׂם לוֹ עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִפְּנֵי זֶה לֹא נִשְׁתַּנָּה שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִקְרוֹתוֹ בְּשֵׁם אַחֵר כְּשֵׁם שֶׁמָּצִינוּ בְּאַבְרָהָם שֶׁנִּשְׁתַּנָּה שְׁמוֹ מֵ״אַבְרָם״ לְ״אַבְרָהָם״, וְכֵן יַעֲקֹב מָצִינוּ שֶׁנִּשְׁתַּנָּה שְׁמוֹ מִ״יַּעֲקֹב״ לְ״יִשְׂרָאֵל״, לְפִי שֶׁהוּשַׂם הַשֵּׁם בְּכָל אֶחָד מֵהֶם עַל יְדֵי אֲבִיהֶם, אֲבָל יִצְחָק שֶׁהוּשַׂם עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֻקְבַּע לוֹ לְעוֹלָם הַשֵּׁם הַהוּא וְלֹא נִשְׁתַּנָּה. וְכֵן מָצָאתִי בַּיְּרוּשַׁלְמִי דִּבְרָכוֹת: מִפְּנֵי מַה נִּשְׁתַּנָּה שְׁמוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וּשְׁמוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וּשְׁמוֹ עַל יִצְחָק לֹא נִשְׁתַּנָּה, אֶלָּא אֵלּוּ אֲבוֹתָם קָרְאוּ אוֹתָם, יִצְחָק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק״, עַד כָּאן. וּמַה שֶׁתִּמְצָא שְׁמוֹ שֶׁל יִצְחָק בְּשִׂי״ן, וְהוּא שֶׁכָּתוּב (תהילים ק״ה:ט׳): ״וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק״, אֵין זֶה שִׁנּוּי, אֲבָל רָצָה הַנָּבִיא לִרְמֹז עַל מִדָּתוֹ שֶׁהִיא הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה, וְיָדַעְתָּ זֶה מִמַּה שֶׁאָמְרוּ בְּסֵפֶר יְצִירָה: ״שָׁלֹשׁ אִמּוֹת אמ״ש, אֲוִיר מַיִם אֵשׁ, מֵ״ם דּוֹמֶמֶת, שִׁי״ן שׁוֹרֶקֶת״. וְעוֹד טַעַם אַחֵר כִּי ״אַבְרָם״ הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְשַׁנּוֹתוֹ ״אַבְרָהָם״ עַל שֵׁם ״כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ״, וְ״יַעֲקֹב״ ״יִשְׂרָאֵל״ עַל שֵׁם ״כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים״, וְעַל יְדֵי הָעִנְיָנִים וְהַמְּאֹרָעִים שֶׁאֵרְעוּ בִּשְׁנֵיהֶם הֻצְרְכוּ לְשַׁנּוֹת שְׁמָם. אֲבָל יִצְחָק לֹא הֻצְרַךְ לְכָךְ, כִּי לֹא אֵרְעוּ לוֹ מְאֹרָעוֹת כְּמוֹתָם וְלֹא רָאָה עַצְמוֹ לְחוּץ הַמִּקְרִים כְּאַבְרָהָם וְיַעֲקֹב, אֲבָל מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד נִתְקַדֵּשׁ בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ וְנִתְיַשֵּׁב בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, לֹא יָצָא מִמֶּנָּה לְעוֹלָם:

כוּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ. כְּלוֹמַר וּלְיִשְׁמָעֵאל אֲבָרֵךְ מִצַּד הַתְּפִלָּה שֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל עָלָיו, אַךְ לֹא מִצַּד הַבְּרִית שֶׁל יִצְחָק.
שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד, הָיוּ לְיִשְׁמָעֵאל שְׁנֵים עָשָׂר בָּנִים, וְהֵם מְפֹרָשִׁים בִּשְׁמוֹתָם בְּסוֹף סֵדֶר ״וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה״, שֶׁכָּתוּב שָׁם: ״בְּכוֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיֹת וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא חֲדַד וְתֵימָא יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה״, הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר. וּמַה שֶׁאָמַר ״שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם״ וְלֹא אָמַר ״שְׁנֵים עָשָׂר גּוֹיִם יוֹלִיד״, זֶה לְהוֹרוֹת עַל הִתְנַשְּׂאוּתָם וּמַעֲלָתָם הַגְּדוֹלָה, שֶׁתָּחוּל עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת הָרִבּוּי יוֹתֵר מִשְּׁאָר הָעַמִּים, כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: ״הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד״. וְעוֹד תִּכְלוֹל מִלַּת ״נְשִׂיאִם״ שֶׁיֹּאבְדוּ מִן הָעוֹלָם אַחַר הַמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁהִיא מִלְּשׁוֹן (משלי כ״ה:י״ד) ״נְשִׂיאִים וְרוּחַ״, וּבָא לְרַמֵּז שֶׁהֵם כָּלִים וְאוֹבְדִים מִן הָעוֹלָם, כִּלְשׁוֹן (איוב ז׳:ט׳) ״כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ״. זֶהוּ שֶׁתִּמְצָא ״נְשִׂיאִם״ חָסֵר יוֹ״ד הָאַחֲרוֹנָה. וְלִמֶּדְךָ הַכָּתוּב עַל מַלְכוּת יִשְׁמָעֵאל, שֶׁתְּחִלָּתוֹ חָזָק וְסוֹפוֹ תָּשֵׁשׁ, וְכֵן אָמַר הַמַּלְאָךְ לְהָגָר: ״וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם״, כְּלוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה בֵּין בְּנֵי אָדָם כְּפֶרֶא שֶׁיְּנַצֵּחַ הַכֹּל, וְאַחַר כָּךְ ״יַד כֹּל בּוֹ״.
וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל. כָּתַב רַבֵּינוּ חֲנַנְאֵל ז״ל: רָאִינוּ שֶׁנִּתְאַחֲרָה הַבְטָחָה זוֹ לָהֶם אַלְפַּיִם של״ג שָׁנָה, וְלֹא הָיָה אִחוּרָם תָּלוּי בַּעֲוֹנָם, וְהָיוּ מְצַפִּים לָהּ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ, וְסוֹף סוֹף בָּאָה וְנִתְקַיְּמָה וְאַחַר כָּךְ נִתְחַזְּקָה הַמַּלְכוּת בְּיָדָם. אָנוּ שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנּוּ בַּעֲוֹנֵינוּ, וְשָׂם זְמַנּוֹ אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁנִּהְיֶה מְצַפִּים לְהַבְטָחָתוֹ וְלֹא נִתְיָאֵשׁ, עַד כָּאן.

כבוַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם. הָאָבוֹת חֲשׁוּבִים כַּכְּרוּבִים שֶׁל מַעְלָה, עַל כֵּן הִזְכִּיר הַכָּתוּב ״מֵעַל אַבְרָהָם״, כַּלָּשׁוֹן שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ט, ג): ״וּכְבוֹד יִשְׂרָאֵל נַעֲלָה מֵעַל הַכְּרוּבִים״. וּמְפֹרָשׁ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה.

כגוַיָּמָל אֵת בְּשַׂר עָרְלָתָם. הִשְׁתַּדֵּל תְּחִלָּה בְּמִילָתָם וּבָאַחֲרוֹנָה מָל אֶת עַצְמוֹ. וְכֵן כָּתוּב אַחַר כָּךְ: ״בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם״, שֶׁאִלּוּ הִקְדִּים מִילָתוֹ לְמִילָתָם הָיָה חוֹלֶה וּמְסֻכָּן וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְעַסֵּק בָּהֶם.

כדבְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. כְּמוֹ שֶׁנִּצְטַוָּה לְמַעְלָה: ״וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית״, וּבֵאֵר לָנוּ כִּי הַמִּצְוָה הִיא אוֹת קָבוּעַ בַּבָּשָׂר וְהָיָה הַבָּשָׂר לְאוֹת בְּרִית, וְעַל כֵּן נִקְרֵאת הַמִּצְוָה הַזֹּאת ״אוֹת״. וְשָׁלֹשׁ מִצְוֹת בַּתּוֹרָה הֵן שֶׁנִּקְרְאוּ ״אוֹת״, וְאֵלּוּ הֵן: מִילָה, שַׁבָּת, תְּפִלִּין. וּשְׁלָשְׁתָּן עֵדוּת וְאוֹת עַל הַיִּחוּד וְהָאֱמוּנָה. וְאֵין רָאוּי לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לַעֲמוֹד זוּלַת הַשְּׁתַּיִם מֵהֶן, כִּי קִיּוּם כָּל דָּבָר עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים, וְעַל זֶה יִצְטָרֵךְ שֶׁיֵּלְכוּ שְׁנֵי עֵדִים עִמּוֹ, וּלְפִיכָךְ חַיָּב אָדָם לְהִזָּהֵר בְּמִצְוַת תְּפִלִּין וְאָז יִהְיוּ שְׁנֵי עֵדָיו לֹא יָסוּרוּ מִמֶּנּוּ. וּכְאוֹתוֹ שֶׁנִּשְׁתַּבַּח בָּהֶן אוֹתוֹ חָכָם: ״מִיָּמַי לֹא הָלַכְתִּי אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תּוֹרָה וּבְלֹא תְּפִלִּין״. וּבְיוֹם שַׁבָּת שֶׁהוּא פָּטוּר מִתְּפִלִּין, מִילָה וְשַׁבָּת נִמְצֵאת בּוֹ. מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַזָּהִיר בְּמִצְוַת תְּפִלִּין אֵין שְׁנֵי עֵדָיו זָזִין מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם לֹא בְּחוֹל וְלֹא בְּשַׁבָּת.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״בְּהִמּוֹלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ״, גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מָהוּל אֵינוֹ יוֹרֵד לְגֵיהִנָּם, כְּתִיב הָכָא: ״בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה׳ אֶת אַבְרָם בְּרִית״, וּכְתִיב הָתָם (ויקרא י״ב:ג׳): ״וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל״. וּמִי יוֹרֵד לְגֵיהִנָּם, מִי שֶׁכָּתוּב אַחֲרָיו: ״אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֶת הַקַּדְמֹנִי״, שֶׁכֻּלָּם עַרְלֵי לֵב. וְכָל הָרְשָׁעִים יוֹרְדִים לְגֵיהִנָּם, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּיחֶזְקֵאל (יחזקאל ל״ב:י״ח): ״בֶּן אָדָם נְהֵה עַל הֲמוֹן מִצְרַיִם וְהוֹרִדֵהוּ״, ״שָׁם אַשּׁוּר וְכָל קְהָלָהּ״, ״שָׁם מֶשֶׁךְ תֻּבַל וְכָל הֲמוֹנָהּ כֻּלָּם עֲרֵלִים מְחַלְּלֵי חָרֶב״, ״שָׁמָּה נְסִיכֵי צָפוֹן״, וְכֵן אָמַר יְשַׁעְיָה (ישעיהו ה׳:י״ד): ״לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק״, לְמִי פָּעֲרָה פִיהָ – לְמִי שֶׁאֵין לָהֶם חֹק, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ק״ה:י׳): ״וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק״. וְאָמַר עוֹד הַפָּסוּק (זכריה ט׳:י״א): ״גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ״, וּכְתִיב (משלי ל״א:כ״א): ״לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים״, עַד כָּאן. וְעַל כֵּן נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לַנַּעַר הַיֻּלָּד שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ יָמָיו לְמִצְוַת מִילָה, שֶׁמּוֹהֲלִין אוֹתוֹ בַּקֶּבֶר.
זָכוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְוָה זֹאת שֶׁהִיא מֻחְזֶקֶת בְּיָדָם וּבָהּ הֻבְטְחוּ עַל שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת: עַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁלֹּא תִפָּסֵק, וְעַל מַתְּנַת הָאָרֶץ שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם לַאֲחֻזַּת עוֹלָם, וְעַל הַשְּׁכִינָה שֶׁתִּהְיֶה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. וּשְׁלָשְׁתָּן רְמוּזוֹת בְּפָרָשָׁה זוֹ. מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁאָמַר: ״וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ״, וְהַכָּתוּב הַזֶּה בַּבְּרִית, וּמָצִינוּ בְּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד בְּרִית, הוּא שֶׁכָּתוּב (תהלים פ״ט): ״כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּי, עַד עוֹלָם אָכִין זַרְעֶךָ וּבָנִיתִי לְדֹר וָדֹר כִּסְאֲךָ סֶלָה״. מַתְּנַת הָאָרֶץ, הוּא שֶׁאָמַר: ״וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם״, בֵּאֵר שֶׁתִּהְיֶה הָאָרֶץ לְיִשְׂרָאֵל אֲחֻזַּת עוֹלָם שֶׁלֹּא יִירָשׁוּהָ וְשֶׁלֹּא יוֹשִׁיבוּהָ רַק הֵם, וְאִם אוּלַי יִגְלוּ מִמֶּנָּה יָשׁוּבוּ אֵלֶיהָ כִּי אֲחֻזַּת עוֹלָם הִיא לָהֶם, לֹא לְאֻמָּה אַחֶרֶת, וְזֶה הוּא סִימָן גָּדוֹל לְיִשְׂרָאֵל שֶׁמִּיּוֹם שֶׁגָּלוּ מִמֶּנָּה לֹא נִתְיַשְּׁבָה שָׁם אֻמָּה כְּלָל, אֲבָל הִיא חֲרֵבָה וְשׁוֹמֵמָה עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ אֶפְרוֹחֶיהָ לְתוֹכָהּ. הַשְּׁכִינָה שֶׁתִּשְׁרֶה בְּיִשְׂרָאֵל, הוּא שֶׁאָמַר: ״וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים״, כְּלוֹמַר לָהֶם לְבַדָּם וְלֹא לְאֻמָּה אַחֶרֶת. וְאַשְׁרֵי הָעָם שֶׁהֻבְטַח בְּשָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת כָּאֵלֶּה: מַלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁלֹּא תִּפָּסֵק לְעוֹלָם, וְשֶׁתִּהְיֶה הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לָהֶם לְבַדָּם מַתָּנָה לַאֲחֻזַּת עוֹלָם, וְשֶׁתִּהְיֶה הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בֵּינֵיהֶם, מַה שֶּׁלֹּא זָכוּ שׁוּם אֻמָּה וְלָשׁוֹן לְאַחַת מִכָּל אֵלּוּ. וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד (תהילים קמ״ד:ט״ו): ״אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה׳ אֱלֹהָיו״.