פרק כג

אאֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה (משלי טו, כד)
שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוֹדִיעָנוּ בְּכָאן כִּי הַמַּשְׂכִּיל הַמַּכִּיר תְּכוּנַת הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא עוֹלַם הַהֶפְסֵד, הוּא יוֹדֵעַ אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הַנִּצְחִי, וְעַל כֵּן מֵסִיר וּמְסַלֵּק עַצְמוֹ מִתַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא יַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ קֶבַע, זֶהוּ ״לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה״. וְהַמָּשָׁל בָּזֶה, לְמִי שֶׁדָּר בְּעִיר אַחַת וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵין דִּירָתוֹ לָדוּר בָּהּ אֶלָּא דִּירַת עֲרַאי, כִּי רְצוֹנוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ לָלֶכֶת אֶל עִיר אַחֶרֶת שֶׁעָתִיד לָדוּר בָּהּ דִּירַת קֶבַע, אֵין סָפֵק שֶׁלֹּא יִשְׁתַּדֵּל לִקְנוֹת שָׁם שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְלֹא כֵּלִים וְחֶפְצֵי בַיִת, שֶׁהֲרֵי אֵין כַּוָּנָתוֹ לִקְבּוֹעַ דִּירָתוֹ וּלְהִתְיַשֵּׁב שָׁם. כֵּן הַמַּשְׂכִּיל הַיּוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה אֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל בְּעִנְיַן הַגּוּף כְּלָל בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם בַּמֻּכְרָחִים, וּבְאוֹתָם שֶׁהֵם הֲכָנָה לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמוֹד זוּלָתָם. לְפִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הוּא דִּירַת קֶבַע וְהָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא דִּירַת עֲרַאי. וּלְפִי שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הֶבֶל וָרִיק וְאֵין רָאוּי לַמַּשְׂכִּיל לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ עִקָּר כִּי אִם בְּיִרְאַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְכָךְ הִתְחִיל שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֶת סִפְרוֹ (קהלת א׳:ב׳) ״הֲבֵל הֲבָלִים״, וְחָתַם בְּמִדַּת הַיִּרְאָה. אוֹ יִהְיֶה פֵּירוּשׁ הַכָּתוּב ״אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל״, שֶׁיְּדַבֵּר עִם הַמַּשְׂכִּיל, וְאוֹמֵר לוֹ: אַתָּה הַמַּשְׂכִּיל, דַּע שֶׁיֵּשׁ לְךָ אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה, וּלְמַעַן זֶה סוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה, כְּלוֹמַר יֵשׁ לְךָ לְהִסְתַּלֵּק מִן הַתַּאֲווֹת הַגּוּפָנִיּוֹת כְּדֵי שֶׁתִּזְכֶּה לְאֹרַח חַיִּים אֲשֶׁר לְמַעְלָה.
וּלְפִי פֵּרוּשׁ זֶה תִּהְיֶה מִלַּת ״סוּר״ צִוּוּי, לֹא מָקוֹר, וְיִהְיֶה הַכָּתוּב אַזְהָרָה וְצִוּוּי לַמַּשְׂכִּיל, שֶׁאִם יִרְצֶה לִזְכּוֹת אֶל הַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים שֶׁיָּסוּר מִתַּעֲנוּגֵי הַגּוּף שֶׁהוּא מִשְּׁאוֹל מָטָּה. וּמַה שֶּׁהִזְכִּיר לְשׁוֹן אֹרַח וְלֹא דֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן אוֹרֵחַ, לְפִי שֶׁהָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאוֹרֵחַ נָטָה לָלוּן, וּכְשֵׁם שֶׁהָאוֹרֵחַ הַנִּכְנָס בְּפֻנְדָּק וְיוֹדֵעַ עַצְמוֹ שֶׁנְּסִיעָתוֹ יוֹם מָחָר וְדִירָתוֹ שָׁם מְעַט וְהוּא נִכְסָף לָשׁוּב לִמְקוֹמוֹ וְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, כֵּן הַמַּשְׂכִּיל חוֹשֵׁב עַצְמוֹ גֵּר וְאוֹרֵחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג שֶׁיֵּשׁ לְמַעְלָה אֹרַח חַיִּים, וְנַפְשׁוֹ נִכְסְפָה לָשׁוּב לְשָׁרְשָׁהּ שֶׁהוּא מְקוֹר הַחַיִּים, וְעַל כֵּן נִקְרֵאת הַנֶּפֶשׁ חַיָּה, וְהִנֵּה הִיא חַיָּה בְּטֶבַע. וְכֵן אָמְרוּ חַכְמֵי הַמֶּחְקָר כִּי הַנֶּפֶשׁ חַיָּה בְּטֶבַע מֵתָה בְּמִקְרֶה וְהַמִּקְרֶה, הוּא הַחֵטְא, וְהַגּוּף מֵת בְּטֶבַע חַי בְּמִקְרֶה, כִּי חַיּוּתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּסִבַּת חִבּוּר הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף, וְהִפָּרְדָהּ הִיא מִיתַת הַגּוּף.
וְיָדוּעַ כִּי מִיתַת הַגּוּף סִבַּת הַחַיִּים לַנֶּפֶשׁ. עַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (קהלת ז׳:א׳): ״וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ״. שִׁבַּח יוֹם הַמִּיתָה מִיּוֹם הַלֵּידָה בֵּין בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבֵין בָּעוֹלָם הַבָּא, לָעוֹלָם הַבָּא הוּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַנֶּפֶשׁ לְהַשִּׂיג מַעֲלַת הָאָדָם הָעֶלְיוֹן כִּי אִם בְּמִיתַת הַגּוּף, וּבָעוֹלָם הַזֶּה לְפִי שֶׁאֵין שְׁבָחָיו שֶׁל אָדָם וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים נִכָּרִים וּמְפֻרְסָמִים כִּי אִם בְּיוֹם הַמִּיתָה, שֶׁהֲרֵי בְּיוֹם הַלֵּידָה לֹא יַכִּירוּ מִי הוּא, אֲבָל בְּיוֹם הַמִּיתָה הַכֹּל מַכִּירִין אוֹתוֹ וּמַזְכִּירִין מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וְצִדְקוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה. וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל בְּשָׂרָה אִמֵּנוּ: כָּל זְמַן שֶׁשָּׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה לָהּ נֵר דָּלוּק מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת וּבְרָכָה מְצוּיָה בָּעִסָּה וְעָנָן קָשׁוּר עַל הָאֹהֶל, וּכְשֶׁמֵּתָה פָּסְקוּ וְנִתְפַּרְסֵם זְכוּתָהּ. וְעוֹד שֶׁמֵּתָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנִקְבְּרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי שֶׁהֶאֱרִיכָה יָמִים, הוּא שֶׁכָּתוּב: ״וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה״. וּכְתִיב אַחֲרָיו: ״וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן״. רְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשָׁה זוֹ לְהִדָּבֵק וּלִהְיוֹתָהּ סְמוּכָה לְמַעְלָה אַחַר פָּרָשַׁת הָעֲקֵדָה, כִּי עַל שְׁמוּעַת הָעֲקֵדָה מֵתָה שָׂרָה וּפָרְחָה נִשְׁמָתָהּ.
וּמִן הַיָּדוּעַ כִּי כָל הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁהֵן מְסֻדָּרוֹת וּסְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ יֵשׁ טַעַם גָּדוֹל לִסְמִיכָתָן, כִּי לֹא לְחִנָּם נִסְמְכוּ, אֲבָל מִתּוֹךְ סְמִיכוּת פָּרָשִׁיּוֹת יִתְבָּאֵר לָנוּ לִפְעָמִים חָכְמָה מְפֹאָרָה בְּהוֹרָאַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם אוֹ בְּסוֹד הַיְּצִירָה כְּעִנְיַן פָּרָשָׁה זוֹ. אוֹ בְּחָכְמַת הַטֶּבַע כִּסְמִיכוּת פָּרָשַׁת נְגָעִים לְפָרָשַׁת אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְכֵן בִּשְׁאָר חָכְמוֹת. וּמַה שֶׁבָּאָה פָּרָשַׁת נָחוֹר וְהִפְסִיק בֵּינְתַיִם, לוֹמַר כִּי בִּזְמַן הָעֲקֵדָה מִיָּד אַחַר אוֹתָן הַתּוֹלָדוֹת נוֹלְדָה רִבְקָה בַּת זוּגוֹ שֶׁל יִצְחָק, וּכְשֶׁנּוֹלְדָה רִבְקָה כְּבָר מֵתָה שָׂרָה, וּלְכָךְ סָמַךְ מִיָּד ״וַתָּמָת שָׂרָה״.
וּמֵעַתָּה נִתְבָּאֵר לָנוּ סְמִיכוּת רִבְקָה בַּמִּשְׁפָּט בֵּין לְפָרָשַׁת הָעֲקֵדָה שֶׁלְּפָנֶיהָ וּבֵין לְפָרָשַׁת מִיתַת שָׂרָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ. וּמַה שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁלְּכָךְ נִסְמְכָה מִיתַת שָׂרָה לְפָרָשַׁת עֲקֵדָה, עָשָׂה הַמִּדְרָשׁ רִבְקָה וְשָׂרָה כְּאִלּוּ הֵן אַחַת, לְפִי שֶׁלֹּא נוֹלְדָה רִבְקָה עַד שֶׁמֵּתָה שָׂרָה, וּלְפִי שֶׁהָיְתָה בִּמְקוֹמָהּ וְגַם הִיא דּוֹמָה לָהּ בְּמַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ ״שָׂרָה אִמּוֹ״, ״וְהִנֵּה הִיא שָׂרָה אִמּוֹ״, וְהוּא הַמִּדְרָשׁ שֶׁהִזְכַּרְתִּי.
(א) מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים. הָיָה הַכָּתוּב רָאוּי לוֹמַר ״מֵאָה וְעֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנִים״.
אֲבָל עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט מִנְהַג הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר ״שָׁנָה״ בְּכָל פְּרָט וּפְרָט, וְהַטַּעַם כְּדֵי לְחַלֵּק בֵּין חֶלְקֵי הַמִּסְפָּר שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה: אֲחָדִים, עֲשָׂרוֹת, מֵאוֹת. וְכֵן תִּמְצָא בְּאַבְרָהָם (בראשית כ״ה:ז׳): ״מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים״, גַּם בְּיִשְׁמָעֵאל הִזְכִּיר (שם): ״מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים״. ״שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה״, כֻּלָּם הָיוּ שָׁוִים בִּזְכוּת.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ: ״מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים״, בַּת מֵאָה כְּבַת עֶשְׂרִים לְחֵטְא, וּבַת עֶשְׂרִים כְּבַת שֶׁבַע לְיֹפִי. וּבֵאוּרוֹ שֶׁהָיָה יָפְיָהּ הוֹלֵךְ וּמוֹסִיף בִּהְיוֹתָהּ בַּת עֶשְׂרִים שֶׁהוּא זְמַן הָעֲמִידָה, כְּמוֹ בַּת שֶׁבַע שֶׁהוּא זְמַן הַתּוֹסֶפֶת, בְּשֶׁכְּבָר יָדַעְתָּ כִּי זְמַנּוֹ שֶׁל אָדָם שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: נַעֲרוּת, וּבַחֲרוּת, וְזִקְנָה. הַנַּעֲרוּת הוּא זְמַן הַתּוֹסֶפֶת וְהָעִלּוּי, הַבַּחֲרוּת הוּא זְמַן הָעֲמִידָה בִּתְכוּנָה אַחַת, הַזִּקְנָה הוּא זְמַן הַחֶסְרוֹן וְהַיְּרִידָה.
וְעוֹד עַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ: ״שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה״ כְּמִנְיַן ״וַיִּהְיוּ״ – שְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע, כִּי מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק עַד יוֹם הָעֲקֵדָה שְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה הָיוּ, וְהֵם הָיוּ עִקַּר חַיֶּיהָ שֶׁל שָׂרָה, כִּי קֹדֶם לָכֵן לֹא הָיָה לָהּ בֵּן, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים חָשׁוּב כְּמֵת, וּלְכָךְ יֹאמַר ״וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה״ כִּי עִקַּר הַחַיִּים שֶׁלָּהּ כְּמִסְפַּר ״וַיִּהְיוּ״. אֲבָל ״שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה״ כְּלוֹמַר כָּל הַשָּׁנִים שֶׁחָיְתָה – מֵאָה עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה הָיוּ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (בראשית מ״ז:כ״ח) ״וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם״ – שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה כְּשֶׁפֵּרֵשׁ יוֹסֵף מִמֶּנּוּ, וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּמִצְרַיִם, הֲרֵי שְׁלֹשִׁים וְאַרְבַּע, מִנְיַן ״וַיְחִי״, כִּי הֵם הָיוּ עִקַּר חַיָּיו שֶׁל יַעֲקֹב וְכָל מַה שֶׁבֵּינְתַיִם הָיוּ חַיֵּי צַעַר.
וְאֶפְשָׁר עוֹד לוֹמַר, ״וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה״ עַל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא נֶאֱמַר, וְיִהְיֶה זֶה לְמַה שֶׁתִּמְצָא בִּסְמִיכוּת הַפָּרָשָׁה שְׁמוּעַת הָעֲקֵדָה וּפָרְחָה נִשְׁמָתָהּ, וּלְכָךְ הִזְכִּיר ״וַיִּהְיוּ״, שֶׁהוּא לְשׁוֹן קִיּוּם, וְלֹא הִזְכִּיר ״שְׁנֵי״, כִּי הַחַיִּים הָהֵם אֵינָם נוֹפְלִים תַּחַת הַזְּמַן וְאֵינָם מְחֻבָּרִים מִשָּׁנִים. ״שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה״ הוּא חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, וּלְכָךְ הִזְכִּיר בְּמִסְפָּר וְאָמַר בּוֹ ״שְׁנֵי״ כִּי הוּא הַמִּסְפָּר הַמְחֻבָּר מִשָּׁנִים.

בוַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע, הוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב כִּי הַצַּדֶּקֶת הַזֹּאת מֵתָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנִקְבְּרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי בְּמִיתָתָהּ כְּתִיב: ״הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן״, וּבִקְבוּרָתָהּ כְּתִיב בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה: ״וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ וְגוֹ׳ הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן״. וּבָא וְלִמֵּד עַל זְכוּתָהּ הַגְּדוֹלָה כִּי מִיתָתָהּ וּקְבוּרָתָהּ הָיוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם עָתִיד לִהְיוֹת בֵּית אֱלֹהִים, וְשָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם. וְיִקְרָא הַכָּתוּב לְחֶבְרוֹן ״קִרְיַת אַרְבַּע״ עַל שֵׁם אַרְבָּעָה זוּגוֹת שֶׁנִּקְבְּרוּ שָׁם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ: אָדָם וְחַוָּה, אַבְרָהָם וְשָׂרָה, יִצְחָק וְרִבְקָה, יַעֲקֹב וְלֵאָה. אוֹ עַל אַרְבַּעַת הַגִּבּוֹרִים, אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי וַאֲבִיהֶם שֶׁהָיוּ דָּרִים שָׁם. אוֹ עַל שֵׁם שֶׁהָיְתָה מֵחֵלֶק שִׁבְטוֹ שֶׁל יְהוּדָה שֶׁהָיָה הַבֵּן הָרְבִיעִי.
וְיִתָּכֵן לוֹמַר עוֹד בְּשֵׁם ״קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן״ הִיא נִקְרֵאת ״חֶבְרוֹן״ עַל שֵׁם שֶׁכָּל הַקָּבוּר שָׁם נַפְשׁוֹ מִתְחַבֶּרֶת לְמַעְלָה בְּעִיר אֱלֹהִים עִם אַרְבַּע מַחֲנוֹת שְׁכִינָה, וְלֹא לְחִנָּם חֲמָדוּהָ אֲבוֹת הָעוֹלָם אֶלָּא שֶׁמִּשָּׁם זוֹכוֹת הַנְּשָׁמוֹת לְהִתְחַבֵּר לְשָׁרְשָׁן שֶׁהוּא כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְזֶהוּ ״קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן״.
וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ. אִם הָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁבָּא מִמָּקוֹם אַחֵר הָיָה מְפָרֵשׁ הַכָּתוּב וְאוֹמֵר ״וַיָּבֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי״, אֲבָל פֵּרוּשׁוֹ שֶׁנִּתְעוֹרֵר בְּהֶסְפֵּדָהּ שֶׁל שָׂרָה, כִּי כָל הַמִּתְעוֹרֵר בְּאֵיזוֹ מְלָאכָה שֶׁתִּהְיֶה יִקְרָאֶנּוּ הַכָּתוּב ״בָּא אֵלֶיהָ״. וְזֶה לְשׁוֹן רז״ל בַּמִּשְׁנָה בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד בְּעִנְיַן הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ שֶׁל עוֹלָה, אָמַר: ״בָּא לַדֹּפֶן הַשְּׂמָאלִית״, ״בָּא לוֹ לַגֵּרָה וְהִנִּיחַ בּוֹ שְׁתֵּי צְלָעוֹת״, ״בָּא לוֹ לָעֹקֶץ״, ״אֲנִי לֹא בָּאתִי לִידֵי מִדָּה זוֹ״. וּמַה שֶׁיְּחַזֵּק לְךָ זֶה, כִּי הִזְכִּיר לְשׁוֹן בִּיאָה בְּלָמֶ״ד, כִּי לֹא אָמַר ״וַיָּבֹא אַבְרָהָם וַיִּסְפֹּד אֶת שָׂרָה״. וּמַה שֶׁאָמַר ״לִסְפֹּד לְשָׂרָה״ כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּירָהּ כְּבָר בִּשְׁמָהּ ״וַתָּמָת שָׂרָה״, הָיָה רָאוּי לוֹמַר ״לִסְפֹּדָהּ וְלִבְכֹּתָהּ״, אֲבָל דֶּרֶךְ הַסּוֹפְדִים לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמֵּת בְּהֶסְפֵּדָן. כְּעִנְיַן דָּוִד (שמואל ב א׳:כ״ג): ״שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם״. וְהָיָה רָאוּי לוֹמַר עוֹד ״וְלִבְכֹּתָהּ וּלְקָבְרָהּ״, כִּי הַקְּבוּרָה עִקַּר גְּמִילוּת הַחֶסֶד וּגְמַר הַהֶסְפֵּד וְהַבֶּכִי, וְעִקַּר הַדְּבָרִים שֶׁהִתְעוֹרֵר אַבְרָהָם לָהֶם הִיא הַקְּבוּרָה שֶׁהִיא מִמִּדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא רַב חֶסֶד. אֲבָל אִלּוּ אָמַר כֵּן הָיָה נִרְאֶה שֶׁהָיוּ כָּל הַדְּבָרִים תְּכוּפִים זֶה אַחַר זֶה, מִסְפֵּד וּבְכִי וּקְבוּרָה, וְלֹא כֵן הַדָּבָר אֲבָל הַמִּסְפֵּד וְהַבֶּכִי הָיוּ תְּכוּפִים וְאֵין כֵּן הַקְּבוּרָה, כִּי הֻצְרַךְ תְּחִלָּה לְבַקֵּשׁ מָקוֹם.
וְנִרְאֶה לִי עוֹד כִּי הָיָה הַכָּתוּב רָאוּי שֶׁיֹּאמַר ״וַיָּבֹא אַבְרָהָם וְיִצְחָק לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ״, כִּי בְּוַדַּאי רָאוּי הָיָה יִצְחָק לִסְפֹּד לְאִמּוֹ הַצַּדֶּקֶת וְלִבְכּוֹת עָלֶיהָ, שֶׁהֲרֵי הַחִיּוּב בּוֹ גָּדוֹל מְאֹד יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא בְּאַבְרָהָם, וְעוֹד שֶׁהִיא אֲהֵבַתּוּ אַהֲבָה יְתֵרָה שֶׁיְּלָדָה אוֹתוֹ עַל דֶּרֶךְ הַפֶּלֶא, וְהָיְתָה נַפְשָׁהּ קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ.
אֲבָל יִתָּכֵן לוֹמַר שֶׁלֹּא יָדַע יִצְחָק בְּאוֹתוֹ הַפֶּרֶק שֶׁמֵּתָה אִמּוֹ, כִּי לְפִי שֶׁמִּיתָתָהּ הָיְתָה בִּשְׁבִילוֹ בִּשְׁמוּעַת הָעֲקֵדָה, עַל כֵּן הֶעְלִימוּ מִמֶּנּוּ מִיתָתָהּ וְלֹא הִגִּידוּ לוֹ. וּמִן הַטַּעַם הַזֶּה לֹא רָאִינוּ שֶׁיַּזְכִּירֶנּוּ הַכָּתוּב לְיִצְחָק כְּלָל לֹא בְּמִיתָתָהּ וְלֹא בִּקְבוּרָתָהּ. גַּם מֵעֵת שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ לֹא רְאִינוּהוּ, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁהָלְכוּ אַבְרָהָם וְיִצְחָק לְהַר הַמּוֹרִיָּה כָּתוּב בַּחֲזָרָה (בראשית כ״ב:י״ט): ״וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו״, וְהָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר ״וַיָּשׁוּבוּ אֶל הַנְּעָרִים״, וְלֹא הִזְכִּיר חֲזָרַת יִצְחָק.
וְיִתָּכֵן שֶׁנִּשְׁאַר שָׁם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה שָׁלֹשׁ שָׁנִים עַד שֶׁנִּשְׁלְמוּ לוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנָשָׂא רִבְקָה, וּמִפְּנֵי זֶה לֹא נִזְכַּר שׁוּבוֹ עַד שֶׁהֵבִיא לוֹ הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה, וְאָז הִזְכִּירוֹ הַכָּתוּב, הוּא שֶׁאָמַר (בראשית כ״ד:ס״ב): ״וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי״.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״וַיָּבֹא אַבְרָהָם״, מֵהַר הַמּוֹרִיָּה בָּא, שָׁמְעָה בָּעֲקֵדָה וּפָרְחָה נִשְׁמָתָהּ, וּלְכָךְ נִסְמְכָה מִיתָתָהּ לְפָרָשָׁה הָעֲקֵדָה.

גוַיָּקָם אַבְרָהָם וְגוֹ׳ וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת. אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הָיוּ בְּנֵי חֵת, וְכֵן כְּתִיב (בראשית י׳:ט״ו): ״וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת״, וְכֻלָּם בְּנֵי כְּנַעַן הֵם, וְלִמְּדָנוּ הַכָּתוּב דֶּרֶךְ אֶרֶץ כִּי הַמְדַבֵּר בָּרַבִּים צָרִיךְ לַעֲמוֹד, וְכֵן חָזַר לְמַטָּה: ״וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר״.
וְנִרְאֶה כִּי הַמִּנְהָג הָיָה כְּשֶׁיְּדַבֵּר הַיָּחִיד בִּפְנֵי רַבִּים מְדַבֵּר מֵעוֹמֶד וּבְכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר יֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ, וְכֵן עָשָׂה אַבְרָהָם דִּבֵּר מֵעוֹמֶד, וְאָמַר: ״גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם״, וְאַחַר כָּךְ יָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ וְעָנוּ בְּנֵי חֵת: ״שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה״, וְכַאֲשֶׁר רָצָה לְדַבֵּר שֵׁנִית עָמַד וְדִבֵּר, וְעַל כֵּן הֻצְרַךְ לַחֲזֹר שֵׁנִית: ״וַיָּקָם אַבְרָהָם״.
וּמַה שֶּׁאָמַר ״מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ״ וְהִיא הָיְתָה נְקֵבָה, מִפְּנֵי שֶׁהַגּוּף לְשׁוֹן זָכָר, וּמַה שֶׁיָּמוּת מִן הָאָדָם הוּא הַגּוּף לֹא הַנֶּפֶשׁ כִּי הִיא קַיֶּמֶת נִצְחִית.

דתְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם. הָיָה הַמִּנְהָג לִהְיוֹת לְכָל מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה שְׂדֵה בֵּית הַקְּבָרוֹת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהָיָה לָהֶם שָׂדֶה אֶחָד יִקָּבְרוּ שָׁם הַגֵּרִים. וְעַל כֵּן אָמַר אַבְרָהָם: ״גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם״, כְּלוֹמַר גֵּר אָנֹכִי מֵאֶרֶץ אַחֶרֶת שֶׁבָּאתִי לְהִתְיַשֵּׁב עִמָּכֶם וְאֵין לִי בֵּית הַקְּבָרוֹת שֶׁיִּהְיֶה לִי נַחֲלַת אָבוֹת, וְאַתֶּם ״תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם״, שֶׁאֶהְיֶה כְּאֶחָד מִכֶּם אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי גֵּר, מֵאַחַר שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהִתְיַשֵּׁב עִמָּכֶם. וְהֵשִׁיבוּ לוֹ: ״שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי״. אָמַר ״שְׁמָעֵנוּ״ בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וְאָמַר ״אֲדֹנִי״ בִּלְשׁוֹן יָחִיד, כִּי הָיָה יָחִיד מְדַבֵּר עִם אַבְרָהָם בְּעַד כֻּלָּם, וּמִפְּנֵי כְּבוֹדָם לֹא רָצָה לֵאמֹר ״אֲדֹנֵנוּ״ וְאָמַר ״אֲדֹנִי״ דֶּרֶךְ מוּסָר. וְאָמַר ״נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ״, כְּלוֹמַר אֵינְךָ נֶחְשָׁב בְּעֵינֵינוּ כְּגֵר אֲבָל אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ נְשִׂיא אֱלֹהִים, כִּי הַגֵּר הַבָּא מִן הַחוּץ הוּא נִבְזֶה וְאַתָּה בְּתוֹכֵנוּ נִכְבָּד וְנָשִׂיא כַּמֶּלֶךְ, וַאֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְךָ, וְעַל כֵּן בְּחַר לְךָ אֵיזֶה שְׂדֵה בֵּית הַקְּבָרוֹת שֶׁתִּרְצֶה, וְשָׁם קְבֹר מֵתֶךָ, כִּי אִישׁ מִמֶּנּוּ לֹא יִמְנַע מִמְּךָ אֲפִלּוּ קִבְרוֹ הַמְיֻחָד לוֹ. וְהוּא הֵשִׁיב לָהֶם ״אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם״, כְּלוֹמַר אֵין חֶפְצִי לִקְבֹּר מֵתִי בִּשְׂדֵה קֶבֶר אַחֵר, אֲבָל אִם תִּרְצוּ לְהֵיטִיב לִי ״פִּגְעוּ בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר״, כָּךְ פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן.

טוְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, נִקְרֵאת ״מַכְפֵּלָה״ עַל שֵׁם שֶׁכָּפַל שָׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹמָתוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְהָיָה נִקְרָא כֵן מֵעוֹלָם וּבְנֵי חֵת לֹא הָיוּ יוֹדְעִים הַטַּעַם לָמָּה. גַּם עֶפְרוֹן לֹא הָיָה מוֹכֵר עַל דַּעַת שֶׁיֵּשׁ שָׁם קֶבֶר. וּמַה שֶׁאָמַר ״וְיִתֶּן לִי״, וְאָמַר ״יִתְּנֶנָּה לִי״, כְּלוֹמַר אֲנִי אֶחְשׁוֹב שֶׁיִּתְּנֶנָּה לִי מַתָּנָה אֲבָל ״בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִי״, כִּי אַבְרָהָם לֹא הָיָה שׁוֹאֵל מַתָּנָה כִּי אִם מְכִירָה, גַּם לֹא הָיָה שׁוֹאֵל הַשָּׂדֶה רַק הַמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַשָּׂדֶה כִּי דַּי לוֹ בָּזֶה לִקְבוּרָה. וְעֶפְרוֹן הֵשִׁיב לוֹ דֶּרֶךְ מוּסָר: ״הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ״, כִּי נִכְבָּד כָּמוֹךָ לֹא יִתָּכֵן לְךָ שֶׁתִּהְיֶה הַמְּעָרָה שֶׁלְּךָ וְהַשָּׂדֶה לְאַחֵר, אֲבָל הַכֹּל אֲנִי נוֹתֵן לְךָ מַתָּנָה הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה. וּלְשׁוֹן ״נָתַתִּי״ יִרְצֶה בּוֹ הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ נָתַתִּי, וְכֵן הֵשִׁיב אַבְרָהָם לוֹ: ״נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה״, כְּלוֹמַר אֵינִי רוֹצֶה מַתְּנַת חִנָּם רַק שֶׁתִּמְכְּרֶנָּה לִי, וְעִנְיַן הַפֵּרָעוֹן הֲרֵי כְּאִלּוּ נָתַתִּי.

טואֶרֶץ אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף. כְּתַרְגּוּמוֹ אֶרֶץ שֶׁהִיא שָׁוָה כֵן. אוֹ יֹאמַר כִּי עֶפְרוֹן קָנָה אוֹתָהּ אוֹ אֲבוֹתָיו הַקַּדְמוֹנִים בַּסָּךְ הַזֶּה. וְדַעַת רז״ל שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁוָה כָּל כָּךְ אֲבָל עֶפְרוֹן קָצַב הַדָּמִים בְּיֹקֶר גָּדוֹל, וְאַבְרָהָם מִתּוֹךְ נְדִיבוּתוֹ הוֹדָה בַּדָּבָר.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִיא״, הַצַּדִּיקִים אוֹמְרִים מְעַט וְעוֹשִׂים הַרְבֵּה, מִנַּיִן, מֵאַבְרָהָם שֶׁאָמַר (בראשית י״ח:ו׳): ״וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם״, וּכְתִיב: ״מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת״, וּכְתִיב: ״וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם״. אֲבָל הָרְשָׁעִים אוֹמְרִים הַרְבֵּה וַאֲפִלּוּ מְעַט אֵינָם עוֹשִׂים, מִנַּיִן, מֵעֶפְרוֹן שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם: ״אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף״ וְגוֹ׳, וּלְבַסּוֹף כְּתִיב: ״וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרוֹן עֹבֵר לַסֹּחֵר״. עֶפְרוֹן רָשָׁע הָיָה וְהָיְתָה עֵינוֹ צָרָה, ״עֶפְרֹן״ כְּתִיב, בְּגִימַטְרִיָּא רַ״ע עַיִ״ן.
וְהִנֵּה אַבְרָהָם שׂוֹנֵא מַתָּנוֹת הָיָה וְלֹא רָצָה לְקַבֵּל מַתָּנָה מִמֶּנּוּ כִּי אִם בְּכֶסֶף מָלֵא, וְכֵן דַּרְכָּן שֶׁל צַדִּיקִים. וְכֵן מָצִינוּ בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁקָּנָה הַגֹּרֶן וְלֹא רָצָה לְקַבֵּל מִן אֲרַוְנָה שֶׁהָיָה נוֹתֵן לוֹ בְּמַתָּנָה. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמואל ב כ״ד:כ״ב): ״וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל דָּוִד יִקַּח וְיַעַל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב בְּעֵינָיו רְאֵה הַבָּקָר לְעֹלָה וְהַמּוֹרִגִּים וּכְלֵי הַבָּקָר לָעֵצִים״, וְהֵשִׁיב לוֹ דָּוִד: ״לֹא כִּי קָנֹה אֶקְנֶה מֵאִתְּךָ בִּמְחִיר וְלֹא אַעֲלֶה לַה׳ אֱלֹהַי עֹלוֹת חִנָּם״, וּכְתִיב: ״וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים וַיִּבֶן שָׁם דָּוִד מִזְבֵּחַ לַה׳״.

כוַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ. וַהֲלֹא כְּבָר אָמַר לְמַעְלָה: ״וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה וְגוֹ׳ לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה״. אֲבָל הָרִאשׁוֹן ״וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן״ הָיָה אַחֲרֵי הַפֵּרָעוֹן וְקֹדֶם הַקְּבוּרָה, לוֹמַר כִּי קָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה, וְאַחֲרֵי הַקְּבוּרָה הִזְכִּיר ״וַיָּקָם הַשָּׂדֶה״, וְהִזְכִּיר לְשׁוֹן ״אֲחֻזָּה״ כִּי כַּאֲשֶׁר קָבַר אֶת מֵתוֹ שָׁם אָז הָיָה מֻחְזָק בַּקַּרְקַע וְהָיָה אֲחֻזָּתוֹ. וְאָמַר ״מֵאֵת בְּנֵי חֵת״ וְהָיָה רָאוּי לוֹמַר ״מֵאֵת עֶפְרוֹן״, אֲבָל בָּא הַכָּתוּב הָרִאשׁוֹן לוֹמַר כִּי מֵאֵת עֶפְרוֹן הָיָה לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה, וְלָכֵן הִזְכִּיר ״שְׂדֵה עֶפְרוֹן״ וְלֹא ״הַשָּׂדֶה״, וּבְכָאן אָמַר ״וַיָּקָם הַשָּׂדֶה״ לוֹמַר כִּי קָם הַשָּׂדֶה לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קֶבֶר ״מֵאֵת בְּנֵי חֵת״ שֶׁלֹּא עִרְעְרוּ בּוֹ מֵעוֹלָם.
וְיֵשׁ בְּפָרָשָׁה זוֹ שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים ״בְּנֵי חֵת״, וְאֶחָד בְּסוֹף הַסִּדְרָה (בראשית כ״ה:י׳): ״הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי חֵת״, וְאֶחָד בְּסוֹף הַסֵּפֶר בְּעִנְיַן יַעֲקֹב (בראשית מ״ט:ל״ב) ״מִקְנֵה הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ מֵאֵת בְּנֵי חֵת״, הֲרֵי עֶשֶׂר.
וְנִרְאֶה כִּי זְכוּת גָּדוֹל לִבְנֵי חֵת שֶׁהוֹדוּ לִמְקוֹם הַקְּבוּרָה שֶׁיִּהְיוּ נִזְכָּרִים בַּתּוֹרָה עֶשֶׂר פְּעָמִים בִּקְבוּרַת כָּל הָאָבוֹת.
וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: כַּמָּה דְּיוֹאוֹת מִשְׁתַּפְּכִין וְכַמָּה קוּלְמוּסִין מִשְׁתַּבְּרִין לִכְתּוֹב עֶשֶׂר פְּעָמִים בַּתּוֹרָה ״בְּנֵי חֵת״, כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַמְבָרֵר מִקָּחוֹ שֶׁל צַדִּיק כְּאִלּוּ מְקַיֵּם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. וְכֵן מָצִינוּ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים כְּשֶׁקָּנָה דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן מֵאֲרַוְנָה הַיְבוּסִי עֶשֶׂר פְּעָמִים ״אָרְנָן״. וְיֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת הָרוֹמֶזֶת כִּי אַף אִם תִּגְדַּל מַעֲלַת הָאָדָם וְהָיָה הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּמְלוֹאוֹ שֶׁלּוֹ, אֵין לוֹ בּוֹ אֶלָּא קִבְרוֹ שֶׁל אַרְבַּע אַמּוֹת, שֶׁהֲרֵי אַבְרָהָם כָּל הָאָרֶץ נִתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה, וּמַה שֶׁקָּנָה שָׁם רִאשׁוֹנָה מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה הָיָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ לָקְחוּ רֻבָּהּ לְפִי חֶרֶב, מָצִינוּ שְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ מְעֻלִּים מִכָּל שְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת, אֲשֶׁר בָּאוּ לְיָדָם עַל יְדֵי קְנִיַּת כֶּסֶף, וְאֵלּוּ הֵן: חֶבְרוֹן, וְהַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל, וְהַר הַמּוֹרִיָּה. חֶבְרוֹן, הוּא שֶׁכָּתוּב כָּאן: ״לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה״, וּכְתִיב: ״הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם״ וְגוֹ׳. הַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל שֶׁשָּׁם כָּרַתְנוּ בְּרִית וְקִבַּלְנוּ עָלֵינוּ הַתּוֹרָה בְּאָלָה, וּכְתִיב עָלָיו (בראשית ל״ג:י״ט): ״וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה״. הַר הַמּוֹרִיָּה, הוּא שֶׁכָּתוּב (שמואל ב כ״ד:כ״ד): ״וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן״ וְגוֹ׳.