פרק לז

א״אַל תִּגְזָל דַּל כִּי דַל הוּא וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר, כִּי ה׳ יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ״ (משלי כב, כב)
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוֹדִיעָנוּ בִּשְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ (משלי כ״ב) עֹנֶשׁ הַגּוֹזֵל אֶת הַדַּל. וְיָדוּעַ כִּי אַרְבַּע כִּתּוֹת הֵן שֶׁהִזְהִירָה הַתּוֹרָה עַל הָאָדָם לְרַחֵם אוֹתָם וְשֶׁלֹּא לְהָרַע לָהֶם, וְאֵלּוּ הֵם: עֲנִיִּים, יְתוֹמִים, אַלְמָנוֹת, גֵּרִים. וְכֵן מָצִינוּ הַכָּתוּב שֶׁהִזְהִיר עַל אַרְבַּעְתָּם בְּפָסוּק אֶחָד, הוּא שֶׁכָּתוּב (דברים ט״ז:י״ד): ״וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה״, וְדָרְשׁוּ רז״ל: אַרְבָּעָה שֶׁלִּי כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה שֶׁלָּךְ, וְאִם אַתָּה מְשַׂמֵּחַ אֶת שֶׁלִּי אֲנִי אֲשַׂמֵּחַ אֶת שֶׁלָּךְ. וְהִזְכִּיר הַלֵּוִי כְּנֶגֶד הָעֲנִיִּים, שֶׁהֲרֵי לְוִיִּם עֲנִיִּים הֵם, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ, אֲבָל הָיוּ זוֹכִין עַל שֻׁלְחַן גָּבוֹהַּ וְנֶהֱנִין מִקָּדְשֵׁי שָׁמַיִם, וְהֵם חֵיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (דברים ל״ג:י״א): ״בָּרֵךְ ה׳ חֵילוֹ״. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֶלְקָם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י״ח:כ׳): ״אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ״. עֲנִיִּים הֵם שֶׁהִזְהִירָה עֲלֵיהֶם הַתּוֹרָה בְּמִצְוַת עֲשֵׂה וּבְמִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה, בְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט״ו:ח׳): ״נָתוֹן תִּתֵּן״, וּכְתִיב (שם ח): ״פָּתוֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ״. מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (שם י): ״וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ״, וּכְתִיב (שם ז): ״וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ״. וְאַחַר שֶׁהַתּוֹרָה הִזְהִירָה עַל הַגָּזֵל בְּלָאו שֶׁל ״לֹא תִגְזֹל״ לְכָל הָעוֹלָם לְכָךְ לֹא הֻצְרְכָה לְהַזְהִיר עַל גֵּזֶל הֶעָנִי, וְחַיָּב הוּא לָתֵת לוֹ וְאֵיךְ יִגְזֹל מִמֶּנּוּ, וְעַל כֵּן בָּא שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְהוֹסִיף בֵּאוּר בְּעֹנֶשׁ הַגּוֹזֵל אֶת הֶעָנִי, כִּי אֵין דַּרְכּוֹ בְּכָל סֵפֶר מִשְׁלֵי לְהַזְכִּיר מִצְוָה מִן הַמִּצְוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה אֶלָּא אִם כֵּן יוֹסִיף בֵּאוּר אוֹ יְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר, כִּי מִי הָאָדָם שֶׁיָּבֹא אַחֲרֵי מֹשֶׁה אִם לֹא לַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו. וְעַל כֵּן אָמַר: ״אַל תִּגְזָל דַּל כִּי דַל הוּא״, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לַדַּל כִּי אֲפִלּוּ לֶעָשִׁיר אָסוּר לִגְזֹל, וּמַה שֶׁהִזְכִּיר דַּל מִפְּנֵי שֶׁהוּא מָצוּי, שֶׁהַכֹּל גּוֹזְלִין אוֹתוֹ לְפִי שֶׁאֵין לוֹ עוֹזְרִים, וְאֵין מִי שֶׁיְּדַבֵּר בַּעֲדוֹ כָּאִישׁ הֶעָשִׁיר, אֶלָּא הַכֹּל שׂוֹנְאִין אוֹתוֹ וּמִתְרַחֲקִים מִמֶּנּוּ וַאֲפִלּוּ קְרוֹבָיו, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (משלי י״ט:ז׳): ״כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ אַף כִּי מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ״. וְעַל כֵּן יֹאמַר ״אַל תִּגְזָל דַּל״ מִצַּד שֶׁהוּא דַּל וְהוּא חֲסַר הַכֹּחַ, וְיוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁאֵין לוֹ עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ כְּנֶגְדְּךָ וְאֵין מִי יָרִיב רִיבוֹ, אַל תְּדַמֶּה בְּנַפְשְׁךָ זֹאת, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָרִיב רִיבוֹ, וְהוּא הַטּוֹעֵן שֶׁלּוֹ, וְהוּא יַעֲנִישׁ אֶת הַגּוֹזְלִים אוֹתוֹ לֹא עֹנֶשׁ מָמוֹן רַק עֹנֶשׁ הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, זֶהוּ: ״וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ״, שֶׁהִיא מִלָּה כּוֹלֶלֶת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ. יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת הוּא שֶׁהִזְהִירָה עֲלֵיהֶן הַתּוֹרָה בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת (שמות כ״ב:כ״א): ״כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן״. וְדָרְשׁוּ רז״ל: אֲפִלּוּ אַלְמְנָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וַאֲפִלּוּ יְתוֹמִים שֶׁל מֶלֶךְ. וְהַטַּעַם, לְפִי שֶׁנַּפְשָׁם שְׁפֵלָה וְדִמְעָתָם מְצוּיָה, וְדָבָר מָצוּי הוּא שֶׁהַכֹּל מְרֵעִין וּמְעַנִּין אוֹתָם. וְאָמַר הַכָּתוּב (שם): ״אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ״, יַחְזֹר לְכָל אֶחָד מֵהֶם, לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה שֶׁהִזְכִּיר, וְכָפַל הָעִנּוּי לְהַתְמָדַת הַבְּרִיּוֹת בְּעִנּוּיָם, וּכְשֵׁם שֶׁכָּפַל הָעִנּוּי כָּךְ כָּפַל הַצְּעָקָה גַּם שְׁמִיעַת ה׳ יִתְעַלֶּה, זֶהוּ (שם): ״כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ״. וּלְפִי שֶׁשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם הַמְעֻנִּים יִטְרְחוּ אַחֲרֵי מוֹשִׁיעִים וְיָשִׂימוּ בִּטְחוֹנָם בָּהֶם, אֲבָל הַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה שֶׁאֵין לָהֶם מוֹשִׁיעִים אֵינָם בּוֹטְחִים כִּי אִם בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַל כֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ צַעֲקָתָם וְיָרִיב רִיבָם. וְכֵן דִּבֶּר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם עַל הַיְּתוֹמִים בְּפָרָשָׁה זוֹ בְּעַצְמָהּ, הוּא שֶׁאָמַר: ״אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל תָּבֹא, כִּי גֹאֲלָם חָזָק הוּא יָרִיב אֶת רִיבָם אִתָּךְ״. גֵּרִים הוּא שֶׁהִזְהִירָה עֲלֵיהֶם הַתּוֹרָה בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת, וְהוּא שֶׁכָּתוּב (שמות כ״ב:כ׳): ״וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ״ וְגוֹ׳, יַזְהִיר שֶׁלֹּא יוֹנֶה אוֹתוֹ בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים וְלֹא יִלְחָצֶנּוּ בִּגְזֵלַת מָמוֹן ״כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם״. וְהוֹסִיף טַעַם הַכָּתוּב הָאַחֵר: ״וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר״, לֹא אָמַר ״אֶת הַגֵּר״ אֶלָּא ״אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר״ כְּלוֹמַר נַפְשׁוֹ שְׁפֵלָה וְנִכְנַעַת וְעֵינָיו תָּמִיד אֶל ה׳. וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל: הָיָה בֶּן גֵּרִים, לֹא יֹאמַר לוֹ: ״זְכֹר מַעֲשֵׂי אֲבוֹתֶיךָ״, בָּא לִלְמֹד תּוֹרָה, לֹא יֹאמַר לוֹ: ״פֶּה שֶׁאָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁרָצִים וּרְמָשִׂים יָבֹא וְיִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִפִּי הַגְּבוּרָה?״. ״כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם״ – ״מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרְךָ״. וְכֵן מָצִינוּ הַצַּדִּיקִים נִקְרָאִים גֵּרִים. וּלְשׁוֹן ״גֵּר״ מִלְּשׁוֹן גַּרְגִּיר הַנִּפְרָד מֵעִקָּרוֹ, וְכֵן הַצַּדִּיק רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ יְחִידִי, אֵין דִּירָתוֹ בָּאָרֶץ כִּי אִם דִּירַת עֲרַאי, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהילים קי״ט:י״ט): ״גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ אַל תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי מִצְוֹתֶיךָ״. הִמְשִׁיל עַצְמוֹ לַגֵּר שֶׁהוּא מְזֻמָּן לִנְסִיעָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הָעֵת, וּלְפִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הָעֵת הוּא צָרִיךְ שֶׁיִּקַּח צֵידָה לַדֶּרֶךְ פֶּן יָבֹא עָלָיו הָעֵת פִּתְאֹם, וּמָה הִיא הַצֵּדָה – קִיּוּם הַמִּצְוֹת, זֶהוּ ״אַל תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי מִצְוֹתֶיךָ״. וְכֵן מָצִינוּ הָאָבוֹת כֻּלָּם שֶׁנִּקְרְאוּ גֵּרִים. אַבְרָהָם, הוּא שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ג:ד׳): ״גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם״. יִצְחָק, הוּא שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ו:ג׳): ״גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת״. יַעֲקֹב הוּא שֶׁכָּתוּב:
וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. הִזְכִּיר ״וַיֵּשֶׁב״ וְלֹא אָמַר ״וַיָּגָר יַעֲקֹב״, מִפְּנֵי שֶׁהִזְכִּיר לְמַעְלָה בְּעֵשָׂו: ״וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר״, כִּי תּוֹלְדוֹת עֵשָׂו הַמְּלָכִים וְהָאַלּוּפִים שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ נִתְיַשְּׁבוּ בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם, הָאָרֶץ שֶׁיָּצְאָה לָהֶם לַאֲחֻזַּת עוֹלָם, לְכָךְ הִגִּיד כָּאן בְּיַעֲקֹב כִּי נִתְיַשֵּׁב הוּא בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו. וְאָמַר לְשׁוֹן ״מְגוּרֵי״ כִּי מָצִינוּ שֶׁקְּרָאָהּ הַכָּתוּב כֵּן (שמות ו׳:ד׳): ״לָתֵת לָהֶם אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ״, כִּי לְפִי שֶׁהָאָבוֹת הָיָה עִקָּרָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר הָיוּ עַתָּה גָּרִים בָּאָרֶץ שֶׁהָיְתָה לִכְנַעַן בַּזְּמַן הַהוּא.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב״, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיֵּשֶׁב״ אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן צַעַר, (שמות ל״ב:ו׳) ״וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק״, (בראשית ל״ז:כ״ה) ״וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם, וַיִּרְאוּ״ וְגוֹ׳, (מלכים א ה) ״וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח וַיָּקֶם ה׳ שָׂטָן לְיִשְׂרָאֵל״, (במדבר כ״ה:א׳) ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם״ וְגוֹ׳; אַף כָּאן ״וַיֵּשֶׁב״, בִּקֵּשׁ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא דַיָּן לַצַּדִּיקִים מַה שֶּׁמְּתֻקָּן לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא שֶׁמְּבַקְשִׁים לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה? מַה כְּתִיב לְמַעְלָה: ״וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם״, ״וְאֵלֶּה שְׁמוֹת אַלּוּפֵי עֵשָׂו״, רָאָה יַעֲקֹב אַלּוּפֵי עֵשָׂו נִתְיָרֵא, אָמַר: מִי יוּכַל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמְּלָכִים וְהָאַלּוּפִים הַלָּלוּ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לִגְמַלִּים טְעוּנִים קַשׁ, הָיָה הַצּוֹרֵף עוֹמֵד וְתָמֵהַּ הֵיכָן יִכָּנֵס כָּל אוֹתוֹ הַקַּשׁ, הָיָה שָׁם פִּקֵּחַ אֶחָד, אָמַר לוֹ: מַה תִּתְמַהּ מִן הַקַּשׁ, נִיצוֹץ אֶחָד יוֹצֵא מִכִּירָתְךָ וִיכַלֶּה כָּל הַקַּשׁ. כָּךְ כְּשֶׁרָאָה יַעֲקֹב לְעֵשָׂו וְאַלּוּפָיו וְגִבּוֹרָיו נִתְיָרֵא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: נִיצוֹץ אֶחָד שֶׁלְּךָ יְכַלֶּה אוֹתָם, הוּא שֶׁכָּתוּב (עובדיה א׳:י״ח): ״וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם״. וְזֶה שֶׁכָּתוּב: ״אֵלֶּה תּוֹלְדֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף״, כְּלוֹמַר נִיצוֹץ יוֹצֵא מִתּוֹלְדוֹת שֶׁל יַעֲקֹב, וְהוּא יוֹסֵף, שֶׁיְּכַלֶּה כָּל תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל עֵשָׂו שֶׁהָיָה יַעֲקֹב מִתְיָרֵא מֵהֶם.

באֵלֶּה תּוֹלְדֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף. הָיָה רָאוּי שֶׁיַּזְכִּיר תּוֹלְדוֹתָיו כֻּלָּן, אֲבָל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט כָּלַל תּוֹלְדוֹתָיו בְּיוֹסֵף לְהוֹרוֹת שֶׁהוּא כָּלוּל מִכָּל מַעֲלוֹת שְׁאָר אֶחָיו. וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל: כָּל מַעֲלוֹת מִדּוֹת הַשְּׁבָטִים הָיוּ בּוֹ: בְּכוֹרָתוֹ שֶׁל רְאוּבֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א ה׳:א׳): ״וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְכֹרָתוֹ לְיוֹסֵף״; מַלְכוּתוֹ שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ״ב:ו׳): ״וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ״; נְבוּאָתוֹ שֶׁל לֵוִי (שם מא): ״וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה״; חָכְמָתוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): ״אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ: ״אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף״, הִקִּישׁ יוֹסֵף לְיַעֲקֹב מִפְּנֵי שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ״, שֶׁהָיָה זִיו אִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לְאָבִיו. וְעוֹד, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לוֹ בְּכָל עִנְיָנָיו: מַה יַּעֲקֹב הָיָה נִרְדָּף מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיו שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ – כָּךְ יוֹסֵף נִרְדָּף מִפְּנֵי אֶחָיו שֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁים לְהָרְגוֹ; מַה יַּעֲקֹב הָיְתָה אִמּוֹ עֲקָרָה – אַף יוֹסֵף הָיְתָה אִמּוֹ עֲקָרָה; מַה יַּעֲקֹב נוֹלַד מָהוּל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ״ה:כ״ז): ״וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם״, שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא ״תָּם״ אֶלָּא מָהוּל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יז): ״הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים״ – אַף יוֹסֵף נוֹלַד מָהוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַעֲקֹב יוֹסֵף״, שֶׁהָיָה כָּמוֹהוּ בְּכָל עִנְיָן; מַה יַּעֲקֹב נִתְקַשֵּׁית אִמּוֹ בִּשְׁעַת לֵדָה – אַף יוֹסֵף נִתְקַשֵּׁית אִמּוֹ בִּשְׁעַת לֵדָה; מַה יַּעֲקֹב יָלְדָה אִמּוֹ שְׁנַיִם – אַף יוֹסֵף יָלְדָה אִמּוֹ שְׁנַיִם; מַה יַּעֲקֹב הָיָה רוֹעֶה – אַף יוֹסֵף כֵּן; מַה יַּעֲקֹב נָשָׂא אִשָּׁה בְּחוּצָה לָאָרֶץ – אַף יוֹסֵף נָשָׂא אִשָּׁה בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְהוֹלִיד שָׁם בָּנִים; מַה יַּעֲקֹב לִוּוּ אוֹתוֹ הַמַּלְאָכִים – אַף יוֹסֵף לִוּוּ אוֹתוֹ מַלְאָכִים. אָמַר רַבִּי יַנַּאי: שְׁלֹשָׁה מַלְאָכִים נִזְדַּוְּגוּ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ״, ״וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ״, ״וַיֹּאמֶר הָאִישׁ״. מַה יַּעֲקֹב נִתְעַלָּה עַל יְדֵי חֲלוֹם – אַף יוֹסֵף נִתְעַלָּה עַל יְדֵי חֲלוֹם; מַה יַּעֲקֹב נִתְבָּרֵךְ בֵּית לָבָן בִּגְלָלוֹ – אַף יוֹסֵף נִתְבָּרֵךְ בֵּית פּוֹטִיפַר בִּגְלָלוֹ; מַה יַּעֲקֹב יָרַד לְמִצְרַיִם וְכִלָּה אֶת הָרָעָב – אַף יוֹסֵף יָרַד לְמִצְרַיִם וְכִלָּה אֶת הָרָעָב; מַה יַּעֲקֹב מֵת בְּמִצְרַיִם – אַף יוֹסֵף מֵת בְּמִצְרַיִם; מַה יַּעֲקֹב נֶחֱנַט – אַף יוֹסֵף נֶחֱנַט; מַה יַּעֲקֹב עָלוּ עַצְמוֹתָיו – אַף יוֹסֵף עָלוּ עַצְמוֹתָיו.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״יַעֲקֹב יוֹסֵף״, יַעֲקֹב הוּא הַכְּרוּב וְכֵן יוֹסֵף, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״אַפֵּי רַבְרְבֵי וְאַפֵּי זוּטְרֵי״, וְכָל אֶחָד מֵהֶם נִקְרָא ״נַעַר״, הוּא שֶׁכָּתוּב (הושע י״א:א׳): ״כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ״, וּכְתִיב בְּיוֹסֵף: ״וְהוּא נַעַר״.
וַיָּבֵא יוֹסֵף. כָּל לְשׁוֹן ״מֵבִיא דִּבָּה״ הוּא אוֹמֵר אֱמֶת, כִּי הוּא מֵבִיא רְאָיָה לִדְבָרָיו, וְכָל לְשׁוֹן ״הוֹצָאַת דִּבָּה״ הוּא שֶׁקֶר, שֶׁמּוֹצִיא דִּבְרֵי שְׁקָרִים מִלִּבּוֹ, כַּלָּשׁוֹן הָאָמוּר בַּמְרַגְּלִים (במדבר י״ג:ל״ב): ״וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ רָעָה״. וּכְתִיב (משלי י׳:י״ח-י״ט): ״מוֹצִיא דִבָּה הוּא כְסִיל״. וְהֵם דִּבְרֵי כָזָב, כִּלְשׁוֹן (איוב ח׳:י׳) ״וּמִלִּבָּם יוֹצִיאוּ מִלִּים״.
אֶת דִּבָּתָם רָעָה. יָדוּעַ כִּי כָל דִּבָּה רָעָה, אֲבָל הִזְכִּיר ״רָעָה״ לְהַפְלִיג. ״אֶת דִּבָּתָם רָעָה״, פֵּרֵשׁ רַשִִׁ״י ז״ל, כָּל רָעָה שֶׁהָיָה רוֹאֶה בְּאֶחָיו בְּנֵי לֵאָה הָיָה מַגִּיד לְאָבִיו: שֶׁהֵם אוֹכְלִים אֵבֶר מִן הַחַי, וּמְזַלְזְלִים בִּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת לִקְרוֹתָם עֲבָדִים, וַחֲשׁוּדִין עַל הָעֲרָיוֹת; וּבִשְׁלָשְׁתָּן לָקָה. וְכָתַב הָרַמְבַּ״ן, שֶׁאִם כֵּן רָאוּי הָיָה לִבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת לְהַצִּיל אֶת יוֹסֵף מִיַּד אֶחָיו, מֵאַחַר שֶׁהָיָה אוֹהֵב אוֹתָם וְחָס עַל כְּבוֹדָם, וְהָיָה בָא בִּשְׁבִילָם כְּנֶגֶד בְּנֵי לֵאָה לְהַגִּיד לְאָבִיו דִּבָּתָם. וְאִם נֹאמַר כִּי הָיוּ בְנֵי הַשְּׁפָחוֹת מִתְיָרְאִים מֵהֶם, אֵין זֹאת, כִּי הָיוּ אַרְבָּעָה: דָּן וְנַפְתָּלִי גָּד וְאָשֵׁר, וּרְאוּבֵן הָיָה עִמָּהֶם, וְיוֹסֵף עַצְמוֹ, הֲרֵי שִׁשָּׁה כְּנֶגֶד שְׁאָר בְּנֵי לֵאָה, וַאֲנַחְנוּ רוֹאִים בְּוַדַּאי כִּי כָל הָאַחִים הִסְכִּימוּ בִּמְכִירָתוֹ מִלְּבַד רְאוּבֵן הַגָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם וּבִנְיָמִן הַקָּטָן שֶׁבְּכֻלָּן. וְעַל כֵּן פֵּרֵשׁ הוּא ז״ל, כִּי עַל בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת הָיָה מוֹצִיא הַדִּבָּה, וְהֵם בְּנֵי בִלְהָה וּבְנֵי זִלְפָּה כַּנִּזְכָּר בַּכָּתוּב, וְיִהְיֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אָמַר: אֵלֶּה תּוֹלְדֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, וְהוּא נַעַר בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן, שֶׁהֵם בְּנֵי בִלְהָה וּבְנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו, וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה שֶׁל בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת הַנִּזְכָּרִים. וְיֹאמַר אַחַר כָּךְ: ״וַיִּרְאוּ אֶחָיו״, אֵלּוּ בְּנֵי לֵאָה, ״כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ״, וְנִמְצָא יוֹסֵף שָׂנוּי מִכֻּלָּם, מִבְּנֵי בִלְהָה וּמִבְּנֵי זִלְפָּה מִפְּנֵי הַדִּבָּה שֶׁהֵבִיא אֶל אֲבִיהֶם, וּמִבְּנֵי לֵאָה מִפְּנֵי שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אוֹהֵב אוֹתוֹ יוֹתֵר מֵהֶם וְהֵם בְּנֵי הַגְּבִירָה כָּמוֹהוּ.

גוְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף. מֵעֵת שֶׁקָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל יִנְהֲגוּ הַכְּתוּבִים הַמִּנְהָג הַזֶּה לִקְרוֹתוֹ פַּעַם יַעֲקֹב וּפַעַם יִשְׂרָאֵל, לְהוֹרוֹת כִּי מַה שֶׁקְּרָאוֹ יִשְׂרָאֵל מוּסָף עַל יַעֲקֹב. וְכֵן בְּסָמוּךְ: ״וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף״, וּבִתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה ״וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב״, וְכֵן בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה: ״וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו״.
וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים. בֶּגֶד מְעֻלֶּה הָיָה, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (שמות כ״ח:ד׳): ״וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ״, וְעָלָיו נִתְקַנְּאוּ אֶחָיו. וּמִזֶּה דָּרְשׁוּ רז״ל: לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם אֶת בְּנוֹ בֵּין הַבָּנִים. וְהַכְּתֹנֶת הַזֶּה הָיָה תְּחִלַּת הַסִּבּוֹת, וְעָלָיו נִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים בְּשִׁעְבּוּד גּוּפוֹתָם בְּמִצְרַיִם, וְכֵן לְאַחַר זְמַן עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת, כִּי כֵן הַגּוּף כְּתֹנֶת הַנֶּפֶשׁ. וּלְשׁוֹן ״פַּסִּים״ אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ, עַל שֵׁם שֶׁהָיְתָה גְּדוֹלָה וּמְכַסָּה שְׁתֵּי פַּסּוֹת יָדָיו. דָּבָר אַחֵר, ״פַּסִּים״ עַל שֶׁהִטִּילוּ פַּיִס בֵּינֵיהֶם בְּאֵיזוֹ מִיתָה יְמִיתוּהוּ בְּאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ״. כֵּיוָן שֶׁמְּכָרוּהוּ הִטִּילוּ פַּיִס בֵּינֵיהֶם מִי יוֹלִיךְ הַכְּתֹנֶת לַאֲבִיהֶם, נָפַל הַפַּיִס עַל יְהוּדָה, זֶהוּ שֶׁאָמַר לוֹ: ״הַכֶּר נָא״, וּלְכָךְ נֶאֱמַר לוֹ (בראשית ל״ח:כ״ה): ״הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת״. וּכְשֶׁאָמַר לוֹ: ״הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ״ פָּסְקוּ חַיָּיו שֶׁל יַעֲקֹב, לְכָךְ פָּסְקוּ חַיֵּי בָּנָיו מִן הָעוֹלָם, זֶה עֵר וְאוֹנָן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ל״ב:י״ח): ״וּמְשַׁלֵּם עֲוֹן אָבוֹת אֶל חֵיק בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם״. דָּבָר אַחֵר, ״פַּסִּים״, כְּנֶגֶד אַרְבַּע צָרוֹת שֶׁאֵרְעוּ לוֹ: פּ׳וֹטִיפַר, ס׳וֹחֲרִים, יִ׳שְׁמְעֵאלִים, מִ׳דְיָנִים. דָּבָר אַחֵר, ״כְּתֹנֶת פַּסִּים״, שֶׁמָּסַר לוֹ סוֹד כ״ב אוֹתִיּוֹת, עַד כָּאן. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁהִלְבִּישׁוֹ יְדִיעַת הַחָכְמָה בְּשֵׁם כ״ב אוֹתִיּוֹת כְּמוֹ שֶׁלָּמַד מִפִּי שֵׁם וָעֵבֶר, וְהָבֵן זֶה.

דוְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם. זוֹ מִדָּה טוֹבָה בָּהֶם שֶׁהָיוּ מַרְאִין הַשִּׂנְאָה שֶׁבְּלִבָּם וְלֹא הָיוּ מַחֲנִיפִין. וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי כ״ט:ה׳): ״גֶּבֶר מַחֲלִיק עַל רֵעֵהוּ רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ עַל פְּעָמָיו״. וְהִנֵּה הַכָּתוּב מְשַׁבֵּחַ לְאַבְשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ש״א י״ג): ״וְלֹא דִבֶּר אַבְשָׁלוֹם עִם אַמְנוֹן לְמֵרָע וְעַד טוֹב כִּי שָׂנֵא אַבְשָׁלוֹם אֶת אַמְנוֹן״.

זוְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים וְגוֹ׳. הָיוּ רוֹאִים בְּחָכְמָתָם כִּי הַפִּתְרוֹן בַּחֲלוֹם הָאֲלֻמּוֹת שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים לַאֲלֻמָּתוֹ הִיא מַעֲלַת הַמַּלְכוּת, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וְגַם נִצָּבָה״, שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן מַלְכוּת, כִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב (מלכים א כ״ב:מ״ח): ״נִצָּב מֶלֶךְ״. וּמִפְּנֵי שֶׁיָּדְעוּ זֶה בְּחָכְמַת הַפִּתְרוֹן, אָמְרוּ לוֹ כְּמַלְעִיגִים: ״הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ״, אֲבָל נֶעְלַם מֵהֶם שֶׁעַל יְדֵי תְּבוּאָה עָתִיד לָבֹא אֵלָיו הַמַּלְכוּת. וּמִן הַיָּדוּעַ שֶׁכֵּיוָן שֶׁהָיוּ שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ הָיָה רָאוּי לָהֶם לִפְתֹּר לְרָעָה, אֲבָל הַכֹּל הָיָה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זִמֵּן בְּפִיהֶם הַפִּתְרוֹן הַזֶּה לְמַלְכוּת. וְהִנֵּה זֶה כָּעִנְיַן הָאָמוּר בְּגִדְעוֹן (שופטים ז׳:י״ד): ״אֵין זֹאת בִּלְתִּי אִם חֶרֶב גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ אִישׁ יִשְׂרָאֵל״, לְפִי שֶׁאָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: ״רֵד אֶל מַחֲנֵה מִדְיָן וְאִם יָרֵא אַתָּה לָרֶדֶת רֵד אַתָּה וּפֻרָה נַעַרְךָ אֶל הַמַּחֲנֶה״, וְכַאֲשֶׁר יָרַד אֶל מַחֲנֵה מִדְיָן שָׁמַע לְאִישׁ אֶחָד מִמַּחֲנֵה מִדְיָן שֶׁהָיָה מְסַפֵּר לְרֵעֵהוּ חֲלוֹם, וְאָמַר לוֹ: ״חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן״, וַחֲבֵרוֹ הֱשִׁיבוֹ: ״אֵין זֹאת בִּלְתִּי אִם חֶרֶב גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ אִישׁ יִשְׂרָאֵל״, זִמֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַפִּתְרוֹן בְּפִי חֲבֵרוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע גִּדְעוֹן הַחֲלוֹם וְהַפִּתְרוֹן וְיִתְחַזֵּק בַּדָּבָר, וְכֵן עָשָׂה. גַּם בְּכָאן בְּעִנְיַן יוֹסֵף, זִמֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַפִּתְרוֹן בְּפִי אֶחָיו לְהוֹצִיאוֹ לְמַלְכוּת, וְהוּא שֶׁאָמְרוּ: ״הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ״.
וְתִמְצָא בַּכָּתוּב שָׁלֹשׁ פְּעָמִים ״וְהִנֵּה״ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שֶׁהֻצְרְכוּ לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַאֲלֻמָּתוֹ, וְהָיָה לָהֶם הַכְנָעָה לְפָנָיו: פַּעַם רִאשׁוֹנָה כְּשֶׁהָיָה רָעָב בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וּפַעַם שְׁנִיָּה כְּשֶׁאָמַר לָהֶם יַעֲקֹב ״שׁוּבוּ שִׁבְרוּ לָנוּ מְעַט אֹכֶל״ (בראשית מ״ג:ב׳) שֶׁבּוֹ נִתְגַּלָּה יוֹסֵף, וּפַעַם שְׁלִישִׁית כְּשֶׁחָזְרוּ אֵלָיו עִם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאָז נִתְקַיְּמוּ כָּל הַחֲלוֹמוֹת.
וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי. גַּם הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים שֶׁהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, וְהֵם יַעֲקֹב וּבִלְהָה וְאַחַד עָשָׂר אֶחָיו, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב בְּאֶחָיו: ״וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה״, וּכְתִיב בְּיַעֲקֹב: ״וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה״ (בראשית מ״ז:ל״א).

חוַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמוֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו. בֵּאֵר כִּי הַשִּׂנְאָה שֶׁשְּׂנָאוּהוּ הָיְתָה עַל שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד עַל חֲלוֹם שֶׁחָלַם, וְהַשֵּׁנִי עַל סִפּוּר שֶׁהָיָה מְסַפֵּר אֹתוֹ לָהֶם וְהָיָה מִתְהַלֵּל בּוֹ כְּגוֹי אֲשֶׁר צְדָקָה עָשָׂה, וְאוֹמֵר לָהֶם: ״שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי״.

יוַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו. רָצָה לְבַטֵּל הַחֲלוֹם בִּפְנֵי אֶחָיו, וְעַל כֵּן גָּעַר בּוֹ לְשַׁכֵּךְ חֲמָתָם מֵעָלָיו.
וְאָמַר הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ. וַהֲלֹא אִמְּךָ כְּבָר מֵתָה, כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּאִמְּךָ כָּךְ הַשְּׁאָר בָּטֵל. וְאַף עַל פִּי כֵן ״וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר״, כִּי הָיָה יוֹדֵעַ גֹּדֶל הַחֲלוֹם וּמַמְתִּין שֶׁיִּתְקַיֵּם, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (דניאל ז׳:כ״ח): ״וּמִלְּתָא בְּלִבִּי נִטְרֵת״. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה: ״וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר״, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת ״שְׁמֹר אֶת הַדָּבָר״.

יאוַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו. בְּיָדוּעַ כִּי הַשִּׂנְאָה בָּרֹב תָּבֹא מִצַּד הַקִּנְאָה, וְהַשִּׂנְאָה שֶׁהִזְכִּיר לְמַעְלָה ״וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ״, הָיְתָה מִפְּנֵי קִנְאַת הָאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכֹּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ״, וְאִם כֵּן לָמָּה חָזַר בְּכָאן ״וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו״. וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ כִּי מִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ מְקַנְאִים בּוֹ מִפְּנֵי יִתְרוֹן מַעֲלָה שֶׁהָיָה לוֹ עֲלֵיהֶם רַק מִפְּנֵי קִנְאַת אַהֲבַת הָאָב שֶׁהָיָה אוֹהֵב אֹתוֹ יוֹתֵר מֵהֶם, וְלָמָּה יְקַנְאוּ בּוֹ וְהֵם גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ, וְהוּא נַעַר בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְאֵין אָדָם מְקַנֵּא בַּחֲבֵרוֹ אֶלָּא בְּכַיּוֹצֵא בּוֹ וְשָׁוֶה לוֹ. אֲבָל עַתָּה אַחֲרֵי שֶׁסִּפֵּר חֲלוֹמוֹתָיו, וְהֵם חֲכָמִים מְחֻכָּמִים בְּפִתְרוֹנִים רָאוּ כִּי הוּא מְעֻתָּד לִמְלֹךְ, וְהִתְלַבְּשׁוּ קִנְאָה בָּזֶה, זֶהוּ לְשׁוֹן ״וַיְקַנְאוּ בוֹ״, לֹא אָמַר ״וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ״ כְּמוֹ (בראשית כ״ו:י״ד) ״וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים״, אֶלָּא ״בוֹ״, בַּמַּעֲלָה שֶׁהָיוּ רוֹאִים בּוֹ.

ידוַיָּבֹא שְׁכֶמָה. מְקוֹם הַפֻּרְעָנוּת, בִּשְׁכֶם עִנּוּ אֶת דִּינָה, בִּשְׁכֶם מָכְרוּ אֶת יוֹסֵף, בִּשְׁכֶם נֶחְלְקָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מִיִּשְׂרָאֵל וְהִמְלִיכוּ לְיָרָבְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א י״ב:א׳): ״וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶם כִּי שְׁכֶם בָּאוּ כָל יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ״. כֵּיוָן שֶׁנִּתְחַלְּקוּ הַשְּׁבָטִים הִמְלִיכוּ שָׁם לְיָרָבְעָם וְהָיָה שָׁם בֵּית מַלְכוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): ״וַיִּבֶן יָרָבְעָם אֶת שְׁכֶם״.

יזכִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים. יֶחְסַר מִלַּת ״אוֹתָם״, כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹתָם אֹמְרִים. נֵלְכָה דֹּתָיְנָה. עֲשָׂאוּהוּ רז״ל בְּמִדְרָשָׁם מִלְּשׁוֹן ״נִכְלֵי דָּתוֹת״, כִּי הַמַּלְאָךְ רָצָה לְגַלּוֹת לְיוֹסֵף מַחְשַׁבְתָּם הָרָעָה. וְהִנֵּה יוֹסֵף לֹא הֵבִין הַנִּסְתָּר שֶׁבְּתוֹךְ הַלָּשׁוֹן, שֶׁהוּא ״נִכְלֵי דָּתוֹת״, וְהָלַךְ אַחַר הַנִּגְלֶה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן. וְהוּא שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: ״נָסְעוּ מִזֶּה״, הִסִּיעוּ עַצְמָם מִן הָאַחְוָה וְהָלְכוּ לְבַקֵּשׁ לְךָ נִכְלֵי דָּתוֹת שֶׁיְּמִיתוּךָ בָּהֶם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ״, הָיוּ מְחַשְּׁבִין תַּחְבּוּלוֹת הֵיאָךְ יְסַבְּבוּ לוֹ מִיתָה, וְשֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לַהֲמִיתוֹ הֵם עַצְמָם בִּידֵיהֶם. וּמִזֶּה דָּרְשׁוּ רז״ל שֶׁאָמְרוּ: נְשַׁסֶּה בּוֹ אֶת הַכְּלָבִים. וְאוּלַי כִּי כֵן עָשׂוּ בְּטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וְלֹא עָלְתָה בְּיָדָם, וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּתְקָרֵב אֲלֵיהֶם אָמְרוּ לְהָרְגוֹ בַּיָּדַיִם, וְהוּא שֶׁכָּתוּב: ״הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ״.

כאלֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ. קָשֶׁה הָיָה לִרְאוּבֵן עֲצַת הָאַחִים וְהָיְתָה כַּוָּנָתוֹ לְהַצִּילוֹ, וְאִלּוּ אָמַר ״לֹא נַכֶּנּוּ״ סְתָם, הָיָה מַרְאֶה עַצְמוֹ בִּדְבָרָיו כִּי מְנִיעָתוֹ זֹאת לְחֶמְלָה עָלָיו, וְעַל כֵּן הוֹסִיף לְהַזְכִּיר ״נָפֶשׁ״, כְּלוֹמַר שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עָלָיו רַק עֲלֵיהֶם, שֶׁלֹּא יַכּוּ נֶפֶשׁ שׁוּם אָדָם. וְכֵן מַה שֶּׁאָמַר: ״אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם״ וְלֹא אָמַר ״דָּמוֹ״, כְּלוֹמַר גַּם אָנֹכִי כָּכֶם שְׂנֵאתִיו וְאֵין אֲנִי מַקְפִּיד עַל דָּמוֹ כְּלָל כִּי אִם עֲלֵיכֶם שֶׁלֹּא תִהְיוּ שׁוֹפְכֵי דָּם.

כדוַיִּקָּחֻהוּ דָּרְשׁוּ רז״ל: שִׁמְעוֹן לְקָחוֹ, וּלְכָךְ כְּתִיב (בראשית מ״ב:כ״ד): ״וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן״.
וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם. אֲפִלּוּ הָיָה בּוֹ מְעַט מַיִם יִקָּרֵא ״רֵק״. וְעַל כֵּן כְּשֶׁאָמַר ״אֵין בּוֹ מָיִם״ הַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ מַיִם כְּלָל.
וְדָרְשׁוּ רז״ל: מַיִם אֵין בּוֹ, אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ. וְהֻצְרְכוּ הַחֲכָמִים לוֹמַר כֵּן מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּכָּתוּב שְׁנֵי מִעוּטִין: ״וְהַבּוֹר רֵק״ מִעוּט אֶחָד, ״אֵין בּוֹ מָיִם״ מִעוּט שֵׁנִי, וְאֵין מִעוּט אַחַר מִעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת, וּבָא לְרַבּוֹת דָּבָר הַמַּזִּיקוֹ, וְהוּא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים.
וְרַבֵּינוּ תָּם ז״ל פֵּרֵשׁ כִּי בָּא לָהֶם לרז״ל זֶה מִדִּיּוּק הַכָּתוּב ״אֵין בּוֹ מָיִם״, מִמַּה שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְבָּר (דברים ח׳:ט״ו): ״וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם״, וְהָיוּ שָׁם נְחָשִׁים, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב: ״נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב״. וְכָתַב הָרַמְבַּ״ן ז״ל: הָיוּ בְּחוֹרֵי הַבּוֹר נְחָשִׁים וְלֹא רָאוּ אוֹתָם כְּלָל, כִּי אִלּוּ רָאוּ אוֹתָם וְלֹא יַזִּיקוּהוּ הָיָה מִתְבָּרֵר אֶצְלָם שֶׁיֵּעָשֶׂה לוֹ נֵס וּזְכוּתוֹ תַּצִּילֶנּוּ מִיָּדָם, וְאֵיךְ יִגְּעוּ בִּמְשִׁיחַ ה׳ אֲשֶׁר חָפֵץ בּוֹ וּמַצִּילוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (דניאל ו׳:כ״ג): ״אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי״.
וּבַמִּדְרָשׁ ״וְהַבּוֹר רֵק״, נִתְרוֹקֵן בּוֹרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וְלֹא יָדְעוּ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״אֵין בּוֹ מָיִם״, אֵין בָּהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו נ״ה:א׳): ״הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם״. וְאֵינָם יוֹדְעִים מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים כ״ד:ז׳): ״כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא״, וְהֵם מָכְרוּ אֶת אֲחִיהֶם.

כהוַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם. לְשׁוֹן עִכּוּב וּקְבִיעוּת, קָבְעוּ עַצְמָם בִּסְעוּדָה.
וּבְמִדְרַשׁ תְּהִלִּים: ״וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם״, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתֶּם מְכַרְתֶּם אֲחִיכֶם מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם״, הֲרֵי בְּנֵיכֶם נִמְכָּרִים בְּשׁוּשָׁן מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר א׳:ג׳): ״בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ״ וְגוֹ׳, וְהָמָן בָּא וְלוֹקֵחַ אֶתְכֶם מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ג): ״וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת״ וְגוֹ׳.

כזלְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים. הוּא סָבוּר בַּחֲלוֹמוֹתָיו שֶׁיִּמְלֹךְ עָלֵינוּ וְשֶׁנִּהְיֶה לּוֹ לַעֲבָדִים – לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לְעֶבֶד.

כחוַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ. לְפִי הַפְּשָׁט הָעוֹבְרִים מְשָׁכוּהוּ וּמְכָרוּהוּ, לֹא הָאַחִים, וּלְפִי זֶה מַה שֶׁאָמַר לָהֶם יוֹסֵף: ״אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אוֹתִי מִצְרָיְמָה״, הָעִנְיָן כִּי הִשְׁלַכְתֶּם אוֹתִי לַבּוֹר שֶׁהָיְתָה סִבַּת הַמְּכִירָה, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״מִצְרָיְמָה״, כְּלוֹמַר שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל מֵאָדוֹן לְאָדוֹן וְנִמְכַּר פְּעָמִים רַבּוֹת עַד שֶׁהוּרַד לְמִצְרַיִם. וְהַחֵטְא שֶׁנִּמְצָא עֲלֵיהֶם הַמְּפֹרָשׁ בַּעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת הוּא זֶה שֶׁהֵם הָיוּ סִבַּת הַמְּכִירָה, וּגְדוֹלֵי עוֹלָם כְּמוֹתָם רְאוּיִים לְהֵעָנֵשׁ עַל הַשְׁלָכַת אֲחִיהֶם הַנִּכְבָּד לַבּוֹר, וּלְהֵחָשֵׁב לָהֶם לִרְצִיחָה כְּאִלּוּ הֲרָגוּהוּ בְּיָדָם, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (שמואל ב י״ב:ט׳): ״וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן״. כִּי אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין הַהוֹרֵג אֶת חֲבֵרוֹ בְּיָדַיִם אוֹ הַמְּסַבֵּב לוֹ מִיתָה, אֶלָּא דִּינָא רַבָּה וְדִינָא זוּטָא.
בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף. נִצְטַוֵּינוּ בַּתּוֹרָה בְּפִדְיוֹן הַבֵּן שֶׁיִּהְיֶה חָמֵשׁ סְלָעִים, הוּא שֶׁכָּתוּב (במדבר י״ח:ט״ו-ט״ז): ״וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים״. וְהַסֶּלַע אַרְבָּעָה דִּינָרִים, וְאִם כֵּן חֲמִשָּׁה סְלָעִים אַרְבַּע פְּעָמִים הֵם עֶשְׂרִים כֶּסֶף. וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס ״בְּעֶשְׂרִים כְּסַף״, וְלֹא תִּרְגֵּם ״בְּעֶשְׂרִין סִלְעִין דִּכְסַף״, וְהָא לָמַדְתָּ לְמִצְוַת פִּדְיוֹן הַבֵּן שֶׁהוּא חֲמִשָּׁה סְלָעִים שֶׁהֵם עֶשְׂרִים כֶּסֶף, לְפִי שֶׁבָּא לְכַפֵּר עַל מְכִירַת יוֹסֵף בְּכוֹרוֹ שֶׁל רָחֵל שֶׁנִּתְּנָה לוֹ הַבְּכוֹרָה, שֶׁנִּמְכַּר בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף.

לבוַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיָּבִיאוּ אֶל אֲבִיהֶם. הַשְּׁלוּחִים הֱבִיאוּהָ. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: ״הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ״, שֶׁאִלּוּ הֱבִיאוּהָ הָאַחִים הָיוּ אוֹמְרִים ״הַכְּתֹנֶת יוֹסֵף״. וְיֵשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ ״וַיְשַׁלְּחוּ״ מִלְּשׁוֹן (איוב ל״ו:י״ב) ״בַּשֶּׁלַח יַעֲבֹרוּ״, וְיַחְזֹר ״וַיָּבִיאוּ״ אֶל הָאַחִים, וְזֶהוּ אַכְזָרִיּוּתָם.

לגכְּתֹנֶת בְּנִי. כְּלוֹמַר כְּתֹנֶת בְּנִי הִיא זוֹ. חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, אִם הֲרָגוּהוּ לִסְטִים הָיוּ נוֹטְלִין הַכֻּתֹּנֶת.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ״, נִצְנְצָה בּוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ סוֹפוֹ שֶׁתִּתְגָּרֶה בוֹ אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר. וְלָמָּה לֹא גִּלָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִי שֶׁהֶחֱרִימוּ וְקִלְּלוּ כָּל מִי שֶׁיְּגַלֶּה לְיַעֲקֹב וְשִׁתְּפוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהֶם, כֵּן כָּתוּב בְּפִרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וּבֵאוּר הַדָּבָר, כִּי הֵם הָיוּ תִּשְׁעָה וּלְכָךְ שִׁתְּפוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַשְׁלִים לַעֲשָׂרָה וְהֶחֱרִימוּ הַדָּבָר. וְאַל יְהִי דָּבָר קָשֶׁה בְעֵינֶיךָ, שֶׁכֵּן עָשָׂה אַבְרָהָם בְּעִנְיַן סְדוֹם, בִּקֵּשׁ צֵרוּפוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם תִּשְׁעָה לְכָל כְּרַךְ וּכְרַךְ, אָמַר לוֹ: אַתָּה צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם הִצְטָרֵף עִמָּהֶם וְיִנָּצְלוּ. וְאִם תֹּאמַר, אֵינוֹ דּוֹמֶה, כִּי זֶה לְהַצָּלָה וְזֶה לְפֻרְעָנוּת, אֵין זֶה פֻּרְעָנוּת כִּי אִם הַצָּלַת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְכָבוֹד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי פָּחֲדוּ לְנַפְשָׁם שֶׁאִם חַס וְשָׁלוֹם יִתְגַּלֶּה הַדָּבָר לְיַעֲקֹב יְקַלְּלֵם קְלָלָה עוֹלָמִית, וְנִמְצְאוּ יִשְׂרָאֵל הַתְּלוּיִם בְּזַרְעוֹ שֶׁל יַעֲקֹב בְּטֵלִים מִן הָעוֹלָם, וְאֵין מִי יְפַרְסֵם הָאֱלֹהוּת, וּכְעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (יהושע ז׳:ט׳): ״וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ וּמַה תַּעֲשֵׁה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל״. וְעַל כֵּן נִרְאָה לָהֶם כִּי הַצֵּרוּף וְהַשִּׁתּוּף עִנְיָן מֻכְרָח הָיָה, צֹרֶךְ גָּבוֹהַּ וְהַצָּלַת כָּל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מָצִינוּ בְּמֹשֶׁה שֶׁבִּקֵּשׁ צֵרוּפוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵית דִּינוֹ עִמּוֹ בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה. וְאִם אוּלַי תִּשְׁאַל, מִנַּיִן יָדַע יִצְחָק, שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: ״וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו״ וְלֹא אֲבִי אָבִיו. יֵשׁ לוֹמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִגִּיד לוֹ, וְכֵן הִגִּיד לְבִנְיָמִין שֶׁיָּדַע בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהֲרֵי אַבְנוֹ שֶׁל בִּנְיָמִן ״יָשְׁפֵה״, וְדָרְשׁוּ רז״ל: יֵשׁ פֶּה, וְאַף עַל פִּי כֵן שָׁתַק וְלֹא גִּלָּה מִפְּנֵי הַחֵרֶם, שֶׁכֵּן הִסְכִּימוּ כָּל הַתִּשְׁעָה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּצֵרוּף עִמָּהֶם שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה הַדָּבָר לְיַעֲקֹב, שֶׁאֵין הַקְּפֵידָה אֶלָּא עַל יַעֲקֹב פֶּן יְקַלְּלֵם וּכְמוֹ שֶׁהִזְכַּרְתִּי.

לדיָמִים רַבִּים. אֵלּוּ שִׁבְעָה יְמֵי אֶבְלוֹ. וְאֵין לִתְמֹהַּ אִם קְרָאָם הַכָּתוּב ״רַבִּים״ שֶׁהֲרֵי שְׁלֹשָׁה יָמִים קְרוּאִים ״רַבִּים״, מִמַּה שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל (ויקרא ט״ו:כ״ה): ״וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים״ – ״יָמִים״ שְׁנַיִם, ״רַבִּים״ שְׁלֹשָׁה.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״יָמִים רַבִּים״, עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, מִשֶּׁפָּרַשׁ יוֹסֵף מִמֶּנּוּ וְעַד שֶׁיָּרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם, כֵּיצַד, יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה כְּשֶׁפָּרַשׁ מֵאָבִיו, וּכְתִיב: ״וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה״, וְשֶׁבַע שְׁנֵי שָׂבָע, וּכְתִיב: ״כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב״, כְּשֶׁבָּא יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם, הֲרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שֶׁנִּצְטַעֵר מִיּוֹסֵף כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה שֶׁלֹּא קִיֵּם יַעֲקֹב כִּבּוּד אָב וָאֵם, וְהֵם עֶשְׂרִים שָׁנָה עִם לָבָן, אַרְבַּע עֶשְׂרֵה בִּשְׁתֵּי בְנוֹתָיו וְשֵׁשׁ שָׁנִים בַּצֹּאן, וּשְׁתֵּי שָׁנִים בַּדֶּרֶךְ, שָׁנָה וָחֵצִי בַּסֻּכּוֹת וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּבֵית אֵל.

להכָּל בָּנָיו. אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים. וְכָל בְּנֹתָיו. זוֹ דִּינָה וְסֶרַח בַּת אָשֵׁר. וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם. לְפִי שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לְקַבֵּל תַּנְחוּמִין עַל הַחַי וְסָבוּר שֶׁמֵּת, שֶׁעַל הַמֵּת נִגְזְרָה גְּזֵרָה שֶׁיִּשְׁתַּכַּח מִן הַלֵּב, לֹא עַל הַחַי. כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה. כְּלוֹמַר בְּאֵבֶל אֶקָּבֵר וְלֹא אֶתְנַחֵם כָּל יְמֵי חַיַּי.
וּבַמִּדְרָשׁ ״שְׁאֹלָה״, גֵּיהִנֹּם, לְפִי שֶׁהָיָה בָּטוּחַ שֶׁלֹּא יָמוּת אֶחָד מֵהֶם בְּחַיָּיו, וְכַאֲשֶׁר הָיָה יוֹסֵף נֶאֱבָד בְּחַיָּיו פָּחַד לְנַפְשׁוֹ מֵעֹנֶשׁ גֵּיהִנֹּם, לְפִי שֶׁהָיָה זֶה מֵעִיד עַל רִשְׁעוֹ, שֶׁאִלּוּ הָיָה זְכוּתוֹ שָׁלֵם לֹא יָמוּת אֶחָד מִבָּנָיו בְּחַיָּיו.
וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו. זֶה יִצְחָק, שֶׁהָיָה בּוֹכֶה מִפְּנֵי צָרָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, אֲבָל לֹא הָיָה מִתְאַבֵּל שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיּוֹסֵף חַי.