פרק מד

אכַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְׂאֵת. פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן ז״ל: יוֹתֵר מִן הַמַּגִּיעַ לָהֶם בַּכֶּסֶף אֲשֶׁר הֵבִיאוּ לוֹ.
וְשִׂים כֶּסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ. כֶּסֶף שֵׁנִי זֶה לְדַעְתָּם, שֶׁאִם עָשָׂה זֶה כַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא לְדַעְתָּם הָיָה לָהֶם הִתְנַצְּלוּת בַּגָּבִיעַ שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה בַּכֶּסֶף, אֲבָל הָיָה זֶה לְדַעְתָּם, וְיָדְעוּ בַּכֶּסֶף כַּאֲשֶׁר יָדְעוּ בַּמַּשָּׂא, כִּי הִכִּירוּ כִּי נָתַן לָהֶם כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְׂאֵת. וְאִם הָיָה שֶׁלֹּא לְדַעְתָּם, אוּלַי טָעַן עֲלֵיהֶם כִּי הָיָה הַכֶּסֶף גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת מַטְמוֹן, וְלֹא יִתָּכֵן כֵּן בַּגָּבִיעַ, וּמִי יוּכַל לָדוּן עִם שֶׁתַּקִּיף מִמֶּנּוּ.
וְדַע כִּי בַּעֲבוּר הֱיוֹת הַשֹּׁבְרִים רַבִּים מְאֹד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּמְהוּמוֹת רַבּוֹת בְּתוֹכָהּ, הָיוּ הַבָּאִים נוֹתְנִים שַׂקֵּיהֶם וְכַסְפֵּיהֶם לַמַּשְׁבִּיר וְהוּא מוֹדֵד לָהֶם כְּפִי הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא, וְהֵם לוֹקְחִים הַנָּתוּן לָהֶם ״בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן״, וְעוֹד, כִּי בֶאֱמוּנָה הוּא עוֹשֶׂה. וְעַל כֵּן לָקְחוּ פַּעַם רִאשׁוֹנָה גַּם בַּשְּׁנִיָּה שַׂקֵּיהֶם סְגוּרִים, וְלֹא יָדְעוּ מַה שֶּׁבְּתוֹכָם.

גוְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵ׳מָּה וַ׳חֲמֹרֵיהֶם הֵ׳ם יָ׳צְאוּ אֶת הָעִיר. גַּם זֶה מִן הָרְמָזִים שֶׁבַּתּוֹרָה, כִּי מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה כְּנֶגְדָּם מִפְּנֵי חֵטְא הַמְּכִירָה. וּכְבָר בֵּאַרְתִּי לְךָ בְּעִנְיַן דּוֹר הַפַּלָּגָה כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּמְצָא בַּתּוֹרָה הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד רָשׁוּם לְמַפְרֵעַ הוּא רֶמֶז לְמִדַּת הַדִּין. וּמִפְּנֵי זֶה הֻצְרְכוּ אֲחֵי יוֹסֵף לַחֲזֹר לְאָחוֹר בְּלֶכְתָּם לִמְחוֹז חֶפְצָם.
לֹא הִרְחִיקוּ. כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִיחוּ עֲלֵיהֶם שֶׁיִּצְטָרְכוּ לַחֲזֹר מִמָּקוֹם רָחוֹק.

ההֲלֹא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ. פֵּרוּשׁ, הֲלֹא זֶה שֶׁלְּקַחְתֶּם הוּא אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ. וְהֶעֱלִיל אוֹתָם בַּגָּבִיעַ כְּדֵי לְהַגְדִּיל אַשְׁמָתָם, כִּי הַגּוֹנֵב כּוֹס מִבֵּית הַמֶּלֶךְ הֲלֹא הוּא מְבַזֶּה אֶת הַמַּלְכוּת וְהוּא חַיָּב מִיתָה.
וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בּוֹ. כְּלוֹמַר הָיָה לָכֶם לַחְשֹׁב כִּי יִשְׁאַל לַמְנַחֲשִׁים עַל זֶה וְיֵדַע שֶׁאַתֶּם גְּנַבְתֶּם אוֹתוֹ. וְנָתַן בִּדְבָרָיו אֵלּוּ טַעַם לְמָה שֶׁרָדַף אַחֲרֵיהֶם יוֹתֵר מִכָּל הַבָּאִים שָׁם מִשְּׁאָר הָאֲרָצוֹת, לְפִי שֶׁיָּדַע זֶה בְּחָכְמַת הַנַּחַשׁ שֶׁהֵם גְּנָבֻהוּ. וְהֵשִׁיבוּ הֵם:

זלָמָּה יְדַבֵּר אֲדֹנִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגוֹ׳. הֵן כֶּסֶף אֲשֶׁר מָצָאנוּ בְּפִי אַמְתְּחֹתֵינוּ הֱשִׁיבֹנוּ אֵלֶיךָ וְאֵיךְ נִגְנֹב. וְזֶהוּ קַל וָחֹמֶר שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל מִכְּלַל עֲשָׂרָה קַל וָחֹמֶר הַנִּמְצָאִים בַּתּוֹרָה: אִם הַמְּצִיאָה חָזַרְנוּ, קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא נִגְנֹב.

יגַּם עַתָּה כְדִבְרֵיכֶם כֶּן הוּא. כֵּן הַדִּין אֶצְלֵנוּ כְּדִבְרֵיכֶם שֶׁכֻּלְּכֶם חַיָּבִין בַּדָּבָר, עֲשָׂרָה שֶׁנִּמְצֵאת גְּנֵבָה אֵצֶל אֶחָד מֵהֶם – כֻּלָּם נִתְפָּשִׂין. אֲבָל אֲנִי אֶעֱשֶׂה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין: ״אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה לִי עָבֶד וְאַתֶּם תִּהְיוּ נְקִיִּים״.

יבבַּגָּדוֹל הֵחֵל. כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין הַגָּבִיעַ כִּי אִם בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן, וְעָשָׂה זֶה כְּדֵי לְהִתְנַכֵּר.
וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן. הָיוּ מְבַיְּשִׁים אוֹתוֹ וְהָיוּ קוֹרִין לוֹ ״גַּנָּב בַּר גַּנַּבְתָּא״, עַל שֵׁם שֶׁכָּתוּב (בראשית ל״א:י״ט): ״וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים״, וְהָיוּ מַכִּים אוֹתוֹ עַל כְּתֵפָיו. וּלְפִי שֶׁהָיוּ חוֹשְׁדִים אוֹתוֹ וְאֵין בּוֹ, זָכָה שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים ל״ג:י״ב-י״ג): ״וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן״. וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם״, אַף בִּנְיָמִן בַּכְּלָל, וּלְפִי שֶׁהָיוּ חוֹשְׁדִים אוֹתוֹ וְהָיָה זַכַּאי, זָכָה וְלָקַח עֲטָרָה עַל זֶה, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ מָרְדְּכַי שֶׁקָּרַע בְּגָדָיו עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו״. אֲבָל הֵם הָיוּ רְאוּיִים לָזֶה, שֶׁבְּסִבָּתָם קָרַע אֲבִיהֶם אֶת בְּגָדָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל״ז:ל״ד): ״וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו״. וְהִנֵּה הָעִנְיָן ״מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה״ הֵן לְעֹנֶשׁ הֵן לְשָׂכָר. וּמַה שֶּׁקָּרְעוּ אֲחֵי יוֹסֵף שִׂמְלוֹתָם הַכֹּל הָיָה עַל יְדֵי מְנַשֶּׁה, שֶׁהֲרֵי מַה שֶּׁכָּתוּב: ״וַיְצַו אֶת אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ״, מְנַשֶּׁה הָיָה. וּלְפִי שֶׁהוּא עָשָׂה כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה וְהָיָה שָׁלִיחַ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וּלְהִתְעוֹלֵל עֲלֵיהֶם בַּגָּבִיעַ, וְהָיָה סִבָּה שֶׁקָּרְעוּ שִׂמְלוֹתָם, לְכָךְ נִקְרְעָה נַחֲלָתוֹ, חֶצְיָהּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וְחֶצְיָהּ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.

ידוַיִּפְּלוּ לְפָנָיו אָרְצָה. כָּל הָעֲשָׂרָה וּבִנְיָמִן עִמָּהֶם גַּם כֵּן, כְּדֵי לְקַיֵּם ״וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי״.

טזמַה נֹּאמַר לַאדֹנִי. בְּכֶסֶף רִאשׁוֹן. מַה נְּדַבֵּר עַתָּה בַּגָּבִיעַ. וּמַה נִּצְטַדָּק וּמַה טַּעֲנָה נִטְעֹן וְנִצְטַדֵּק. הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲו‍ֹן עֲבָדֶיךָ. הִצְדִּיקוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין וְאָמְרוּ: יָדַעְנוּ כִּי נְקִיִּים אֲנַחְנוּ מִכָּל זֶה, אֲבָל אֲנַחְנוּ חַיָּבִין מִמָּקוֹם אַחֵר, וּמִלִּפְנֵי ה׳ יִתְעַלֶּה יָצָא הַמְּקַטְרֵג לְהַזְכִּיר אֶת עֲו‍ֹן עֲבָדֶיךָ. הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ.

יזחָלִילָה לִּי מֵעֲשׂוֹת זֹאת. כִּי שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ אֲנִי, וְחָלִילָה לִי מֵעֲשׂוֹת חָמָס לָכֶם. וְנִרְאֶה כִּי דַּעַת יוֹסֵף הָיְתָה כִּי חִיּוּב הָעֲשָׂרָה אֲשֶׁר נִמְצֵאת גְּנֵבָה בְּיַד אַחַד מֵהֶם אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁהֵם מִתְאַסְּפִים כֻּלָּם בְּיַחַד לִגְנֹב וְלָקַח אֶחָד מֵהֶם אֶת הַגְּנֵבָה לְדַעַת כֻּלָּם, אָז יִתְחַיְּבוּ, אֲבָל כְּשֶׁנִּמְצְאָה הַגְּנֵבָה בְּיַד אֶחָד מֵהֶם, הוּא לְבַדּוֹ חַיָּב מִיתָה וְהָאֲחֵרִים פְּטוּרִין, כִּי אוּלַי לֹא יָדְעוּ בַּגְּנֵבָה. וְעַל כֵּן אָמְרוּ הֵם: ״הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי״, אָנוּ קוֹנְסִים אֶת עַצְמֵנוּ לִהְיוֹת עֲבָדִים לַאדֹנִי, זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: ״גַּם אֲנַחְנוּ״, כְּלוֹמַר גַּם אֲנַחְנוּ הַנְּקִיִּים שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ בַּגְּנֵבָה, ״גַּם אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ״ אָנוּ מְקַבְּלִים עַל עַצְמֵנוּ לִהְיוֹת הַדִּין שָׁוֶה בָּנוּ כְּאִלּוּ יָדַעְנוּ בַּגְּנֵבָה. וְהֵשִׁיב יוֹסֵף: ״חָלִילָה לִּי מֵעֲשׂוֹת זֹאת״ לָקַחַת אֶתְכֶם לַעֲבָדִים, כִּי אוּלַי לֹא יְדַעְתֶּם בַּגְּנֵבָה, אֲבָל הָאִישׁ הַנִּמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ הוּא חַיָּב מִיתָה, וְזֶהוּ שֶׁהוֹסִיף: ״הוּא״, אֲבָל אֵינִי רוֹצֶה לַהֲמִיתוֹ אֶלָּא ״הוּא יִהְיֶה לִּי עָבֶד״, ״וְאַתֶּם״ הַנְּקִיִּים ״עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, מַה שֶׁנֶּחְתְּמָה פָּרָשָׁה זֹאת בְּפָסוּק ״עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם״, זֶה רֶמֶז לַעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת, אֲשֶׁר עָלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַחַר שֶׁנִּתְלַבְּנוּ וְנִצְרְפוּ מֵחֶטְאוֹ שֶׁל יוֹסֵף.
וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי כְּתֹנֶת הַפַּסִּים הָיָה תְּחִלַּת הַסִּבּוֹת וְרֵאשִׁית גִּלְגּוּל הַדְּבָרִים, וְנֶחְשַׁב לָהֶם לְאַכְזָרִיּוּת גָּדוֹל מַה שֶּׁטָּבְלוּ הַכְּתֹנֶת בְּדַם הַשָּׂעִיר וְאָמְרוּ לַאֲבִיהֶם ״זֹאת מָצָאנוּ״, לְפִיכָךְ הָיָה הָעֹנֶשׁ בָּהֶם בְּגוּפָם, שֶׁהִתְחִיל הַשִּׁעְבּוּד בָּהֶם אַחֲרֵי מוֹת יוֹסֵף מִיָּד, וְאַחַר זְמַן בַּהֲרוּגֵי מַלְכוּת שֶׁנִּדּוֹנוּ בְּגוּפוֹתָם, כִּי הַגּוּף כְּתֹנֶת לַנֶּפֶשׁ. וְעַל כֵּן תִּמְצָא בְּפָרָשָׁה זוֹ עֶשֶׂר פְּעָמִים ״הָאֲנָשִׁים״, לִרְמֹז עַל עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת, וְהָיָה לוֹ לוֹמַר ״אֲחֵי יוֹסֵף״ אוֹ ״בְּנֵי יַעֲקֹב״. וְאֵלּוּ הֵם: ״וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַמִּנְחָה הַזֹּאת״, ״הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים״, ״כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים״, ״וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים״, ״וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים״, ״וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים״, ״וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים״, ״אַמְתְּחֹת הָאֲנָשִׁים״, ״וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ״, ״אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים״ – הֲרֵי עֶשֶׂר פְּעָמִים ״אֲנָשִׁים״. וְאֵלּוּ הֵם עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע כֹּהֵן גָּדוֹל, רַבִּי עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא, רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן, רַבִּי יְשֵׁבָב הַסּוֹפֵר, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דָּמָא, רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי, רַבִּי חוּצְפִּית הַמְּתֻרְגְּמָן, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ. עֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהילים ט׳:י״ג): ״כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים״. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת שֶׁלֹּא הָיוּ בִּזְמַן אֶחָד וְלֹא נִדּוֹנוּ כֻּלָּן בְּיַחַד.
וְכֵן תִּמְצָא בְּפִרְקֵי הֵיכָלוֹת: אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אוֹתוֹ הַיּוֹם חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת הָיָה, כְּשֶׁבָּאַת הַשְּׁמוּעָה מִכְּרַךְ גָּדוֹל שֶׁבְּרוֹמִי שֶׁצִּוָּה לוּפִינוּס קֵיסָר וְתָפְשׂוּ אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים אֵלּוּ מֵאַבִּירֵי יִשְׂרָאֵל: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דָּמָא, וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא, וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנָה אֲלָפִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִירוּשָׁלַיִם פִּדְיוֹן שֶׁלָּהֶם. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה גְּזֵרָה זוֹ, עָמַד וְהוֹרִידַנִי לַמֶּרְכָּבָה, וּבִקַּשְׁתִּי שְׁאֵלָה מִסּוּרִיאֵל שַׂר הַפְּנִים, וְאָמַר לִי: עֲשָׂרָה נִכְתְּבוּ בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה וְנִתְּנוּ לוֹ לְסַמָּאֵ״ל הָרָשָׁע שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, וְאָמְרוּ לוֹ: לֵךְ וְהַכְחֵד מֵאַבִּירֵי יִשְׂרָאֵל כָּל נֵתַח טוֹב יָרֵךְ וְכָתֵף״, לְהַשְׁלִים גְּזֵרַת (שמות כ״א:ט״ז) ״וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת״, וּשְׁמוּרָה לוֹ לְהִנָּקֵם מִמֶּנּוּ עַד שֶׁתַּגִּיעַ (ישעיהו כ״ד:כ״א) ״יִפְקֹד ה׳ עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם״, בִּגְדָיִים וּכְבָשִׂים שֶׁל יוֹם הַבִּכּוּרִים. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כָּל הַהַתְרָאוֹת הַלָּלוּ וְכָל הַתְּנָאִין הַלָּלוּ הִתְרוּ בוֹ וְהִתְנוּ עִם סַמָּאֵ״ל הָרָשָׁע, וְהוּא אָמַר ״קִבַּלְתִּי עָלַי״, וַיִּבְחַר עֲשָׂרָה מֵאַבִּירֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מֶה עָשָׂה זְהוֹרִיאֵל ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר לַסּוֹפֵר: כְּתֹב גְּזֵרוֹת וּמַכּוֹת גְּדוֹלוֹת קָשׁוֹת וְעַזּוֹת וּמְבֹהָלוֹת וְנוֹרָאוֹת וּכְבֵדוֹת עַל רוֹמִי, מִפְּנֵי חֵמָה שֶׁנִּתְמַלֵּא עַל סַמָּאֵ״ל הָרָשָׁע, שֶׁקִּבֵּל עָלָיו כָּל הַתְּנָאִים הַלָּלוּ, אֶלָּא מִיָּד נָטַל נְיָר וְכָתַב עָלָיו: נְקָמָה זוֹ עֲתִידָה וּשְׁמוּרָה לְרוֹמִי הָרְשָׁעָה, תַּעֲלֶה עָנָן אֶחָד וְתַעֲמֹד לְמַעְלָה מֵרוֹמִי שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, וְיֵרֵד שְׁחִין לַח עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל הַכֶּסֶף וְעַל הַזָּהָב וְעַל הַפֵּרוֹת וְכָל מִינֵי מַתָּכוֹת, וְאַחֲרֵי כֵן תַּעֲלֶה עָנָן אַחֶרֶת וְתִדְחֶה אֶת חֲבֶרְתָּהּ, וְתַעֲמֹד בִּמְקוֹמָהּ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים אֲחֵרִים, וְיֵרֵד נֶגַע צָרַעַת וְסַפַּחַת וּבַהֶרֶת וְכָל מִינֵי נְגָעִים עַל רוֹמִי הָרְשָׁעָה, עַד שֶׁתָּבֹא שָׁעָה שֶׁיֹּאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: הֵילָךְ רוֹמִי הָרְשָׁעָה בִּפְרוּטָה, הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ, וְיֹאמַר לוֹ: אֵינָהּ מִתְבַּקֶּשֶׁת לִי. עַד כָּאן בְּפִרְקֵי הֵיכָלוֹת.
אֲבָל יֵשׁ לִתְמֹהַּ מִמַּה שֶּׁכָּתוּב כִּי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן הֻחְלַף בְּלוּפִינוּס קֵיסָר וְלוּפִינוּס קֵיסָר הוּא שֶׁנִּשְׂרַף, וְכֵן כָּל הַשְּׁאָר, כִּי כֵן כָּתוּב שָׁם: ״וּכְמִדָּה זֹאת לְכָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל״. וְשָׁמַעְתִּי בָּזֶה כִּי כְּשֵׁם שֶׁהֻחְלַף יִצְחָק בְּאַיִל וְהֻקְבַּע לוֹ שָׂכָר כְּאִלּוּ הֻקְרַב וּכְאִלּוּ עֲפָרוֹ צָבוּר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כֵּן הֻחְלְפוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בַּאֲחֵרִים, וְכֵיוָן שֶׁטָּעֲמוּ טַעַם מִיתָה בְּמַה שֶׁנִּתְפְּשׂוּ וְנִגְמַר דִּינָם לְכָךְ הֵם קִבְּלוּ עָנְשָׁם וַהֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ נֶהֶרְגוּ. וּמַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב: ״וְשִׂים כֶּסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ״, יִרְמֹז אֶל הָעִנְיָן הַזֶּה, כִּי הַכָּתוּב הִמְשִׁיל אֶת הַנֶּפֶשׁ לְכֶסֶף צָרוּר וְהַגּוּף לְאַמְתַּחַת, כִּי הוּא אַמְתַּחַת הַנֶּפֶשׁ. וְכֵן לְפִי דַעְתִּי מַה שֶּׁהִזְכִּיר לְמַעְלָה ״כִּי עַתָּה שַׁבְנוּ זֶה פַעֲמָיִם״, רֶמֶז לְמַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב ל״ד:ל״ו): ״עַל תְּשֻׁבֹת בְּאַנְשֵׁי אָוֶן״, וּכְתִיב (איוב ל״ג:כ״ט): ״פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר״, וְהוּא מַאֲמַר יְהוּדָה שֶׁהִתְחִיל בְּמִצְוַת יִבּוּם תְּחִלָּה. וְהָבֵן הֵיטֵב כִּי מִזֶּה הִזְכִּיר בַּסּוֹף ״וַיָּשֻׁבוּ הָעִירָה״ וְהָיָה אֶפְשָׁר לוֹמַר ״וַיָּשֻׁבוּ מִצְרָיְמָה״, אֲבָל הוּא מִלְּשׁוֹן ״עִיר קְטַנָּה״, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין. וּמִפְּנֵי זֶה נֶחְתְּמָה הַפָּרָשָׁה
וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם. וְהָיָה יָכוֹל לוֹמַר ״לְכוּ לְשָׁלוֹם לְדַרְכְּכֶם״, אֲבָל הַפָּרָשָׁה מְבֹאֶרֶת בְּאַחֵי יוֹסֵף לְשָׁעָה, וְרוֹמֶזֶת לַעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת לְדוֹרוֹת, אֲשֶׁר עָלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל חַכְמֵי הָאֱמֶת ז״ל: עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת אֵין כָּל בִּרְיָה יְכוֹלָה לַעֲמֹד בִּמְחִצָּתָן, וְכֵן הַכָּתוּב אוֹמֵר (ישעיהו ס״ד:ג׳): ״עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ״.

יח״מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר עֶצֶב יַעֲלֶה אָף״ (משלי טו, א)
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם יַזְהִיר בַּכָּתוּב הַזֶּה עַל הָאָדָם לְגַדֵּל נַפְשׁוֹ וּלְהַרְגִּיל טִבְעוֹ וּלְשׁוֹנוֹ בְּמַעֲנֵה רַךְ, כִּי הַמַּעֲנֵה הָרַךְ יַשְׁקִיט וְיַנִּיחַ כַּעַס הַכּוֹעֵס, וְהַדְּבָרִים הַמַּעֲצִיבִים שֶׁהֵם בְּהֶפֶךְ מַעֲנֵה רַךְ הֵם יוֹלִידוּ הַכַּעַס וְהַחֵמָה.
וְדָבָר יָדוּעַ כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל הֵן לְטוֹב הֵן לְהֶפְכּוֹ, וְהוּא עִקַּר הֲוָיַת הָאָדָם כַּפְּרִי הַזֶּה שֶׁהוּא עִקַּר הָאִילָן, וּמִזֶּה אָמַר הַכָּתוּב (בראשית ב׳:ז׳): ״וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה״, בֵּאוּרוֹ שֶׁעִקַּר הֲוָיַת הָאָדָם בִּשְׁבִיל ״נֶפֶשׁ חַיָּה״, שֶׁהִיא הַנֶּפֶשׁ הַמְדַבֶּרֶת, וְכֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס ״לְרוּחַ מְמַלְּלָא״. וְעַל כֵּן נִקְרָא הַדִּבּוּר ״פְּרִי״, וְהוּא שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ז:י״ט): ״בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם״, כִּי הַדִּבּוּר פְּרִי שְׂפָתַיִם. וּמַה שֶׁיִּחֵס הַכָּתוּב הַדִּבּוּר לַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה, מִפְּנֵי שֶׁהַדִּבּוּר הוּא נֶאֱצָל מִכֹּחַ הַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא מִצַּד הַנֶּפֶשׁ הַמְדַבֶּרֶת שֶׁבָּאָדָם, כִּי הַבְּהֵמוֹת שֶׁאֵין לָהֶם שֵׂכֶל אֵין לָהֶם דִּבּוּר, וְעִם הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ לָאָדָם יִתְרוֹן עַל שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים, וְהוּא שֶׁכָּתוּב (איוב ל״ה:י״א): ״מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ״.
וְיֵשׁ בַּדִּבּוּר שְׁנֵי דְּרָכִים, דֶּרֶךְ הַחַיִּים וְדֶרֶךְ הַמָּוֶת, וְהוּא שֶׁכָּתוּב (משלי י״ח:כ״א): ״מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ״. וְזֶה אַזְהָרָה לְמִי שֶׁהוּא בַּעַל דְּבָרִים, אוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְעִנְיְנֵי הַמִּצְוֹת שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַחַיִּים, אוֹ בְּלָשׁוֹן הָרָע וּשְׁאָר הָעֲבֵרוֹת הַתְּלוּיוֹת בַּדִּבּוּר שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַמָּוֶת. וּבָא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְאָמַר כִּי לְפִי רִבּוּי דְּבָרָיו בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב יִהְיֶה פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה׳, וְיִהְיֶה לוֹ שָׂכָר טוֹב הַרְבֵּה, וּלְפִי רִבּוּי דְּבָרָיו בְּדֶרֶךְ הָרָע יִהְיֶה פִּרְיוֹ מַר וָרָע וְיִהְיֶה לּוֹ עֹנֶשׁ הַרְבֵּה. וּמִפְּנֵי שֶׁהַדִּבּוּר הוּא עִקָּר גָּדוֹל בָּאָדָם לְהוֹשִׁיעַ נַפְשׁוֹ וְגוּפוֹ אוֹ לְהַאֲבִידוֹ, בָּא שְׁלֹמֹה וְלִמֵּד דַּעַת אֶת הָעָם שֶׁיִּהְיוּ מַחֲזִיקִים בַּמִּדָּה זוֹ שֶׁל מַעֲנֵה רַךְ כִּי הוּא יָשִׁיב חֵמָה, וַאֲפִלּוּ חֲמַת הַמֶּלֶךְ שֶׁכָּתוּב (משלי ט״ז:י״ד): ״חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת״.
וְהִנֵּה יְהוּדָה בֶּן יַעֲקֹב הֶחֱזִיק בַּמִּדָּה הַזֹּאת, שֶׁדִּבֵּר לְיוֹסֵף בְּלָשׁוֹן רַכָּה וְעַל כֵּן הֵשִׁיב חֲמָתוֹ שֶׁהָיָה מַרְאֶה לָהֶם שֶׁהוּא כּוֹעֵס עַל דְּבַר הַגָּבִיעַ.
וְיָדוּעַ כִּי לֹא הָיָה רָאוּי כַּעַס לְיוֹסֵף הַמַּעֲלִיל אוֹתָם בְּעִנְיַן הַגָּבִיעַ כִּי אִם לִיהוּדָה וְיֶתֶר אֶחָיו הַנְּקִיִּים שֶׁהָיוּ מִתְנַצְּלִים וְלֹא שָׁוָה לָהֶם, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה יְהוּדָה חָכָם גָּדוֹל וְגִבּוֹר בִּגְבוּרַת הַגּוּף וּבִגְבוּרַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁכָּבַשׁ אֶת יִצְרוֹ וְלֹא כָּעַס, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה רָאוּי לָהֶם לִכְעֹס רָאָה יְהוּדָה כִּי עַתָּה לֹא הָיָה מָקוֹם לִכְעֹס אֲבָל הָיָה צָרִיךְ לְמַעֲנֵה רַךְ כְּדֵי לְהָשִׁיב חֲמַת הָאָדוֹן יוֹסֵף. וְעַל כֵּן נִגַּשׁ אֵלָיו לְהִתְוַכֵּחַ עִמּוֹ, וְרָצָה לְגַלְגֵּל הָעִנְיָנִים כֻּלָּן שֶׁאֵרְעוּ לָהֶם עִמּוֹ עַד עַתָּה וְכִוֵּן לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: לְדִין, לְפִיּוּס, וּלְמִלְחָמָה, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב:
וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה. מָצִינוּ לְשׁוֹן ״הַגָּשָׁה״ מְשַׁמֶּשֶׁת לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: דִּין וּפִיּוּס וּמִלְחָמָה. דִּין, הוּא שֶׁכָּתוּב (דברים כ״ה:א׳): ״וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם״. פִּיּוּס, הוּא שֶׁכָּתוּב (יהושע י״ד:ו׳): ״וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי יְהוּדָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ״. לְמִלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב י׳:י״ג): ״וַיִּגַּשׁ יוֹאָב וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ לַמִּלְחָמָה״. וְהִנֵּה יְהוּדָה כִּוֵּן לִשְׁלָשְׁתָּם, וּמִזֶּה אָמַר ״בִּי אֲדֹנִי״, כְּמִי שֶׁבָּא וּכְלֵי מִלְחַמְתּוֹ בְּיָדוֹ וְהוּא עֱרוּךְ מִלְחָמָה, וְאוֹמֵר: בִּי תִּמְצָא כָּל מַה שֶׁתִּרְצֶה, אִם לְדִין אִם לְפִיּוּס אִם לְמִלְחָמָה.
אוֹ יֹאמַר ״בִּי אֲדֹנִי״, הֶעָוֹן בִּי, מִפְּנֵי שֶׁנִּמְצָא עֲוֹן הַגָּבִיעַ לְבִנְיָמִן וְאֵין לִיהוּדָה וְאֶחָיו בָּזֶה עָוֹן אֲשֶׁר חֵטְא זוּלָתִי לְבִנְיָמִן לְבַדּוֹ, עַל כֵּן יְחַלֶּה פָּנָיו לֵאמֹר לוֹ שֶׁלֹּא יָשִׂים הֶעָוֹן בְּבִנְיָמִן כִּי אִם בּוֹ, וּכְשֶׁיְּעַכֵּב אוֹתוֹ כְּאִלּוּ נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ וְשֶׁיִּפְטֹר לְבִנְיָמִן, כִּי זֹאת שְׁאֵלָתוֹ שֶׁל יְהוּדָה בְּכָל סִפּוּרֵי דְבָרָיו וְהוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה מְבַקֵּשׁ, שֶׁעָלָיו אָמַר ״יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר״, כִּי הַדָּבָר הַזֶּה הוּא חֲלִיפֵי בִּנְיָמִן בּוֹ.
וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ. כְּלוֹמַר כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֵר לִפְטֹר לְבִנְיָמִן הֶחָשׁוּד וְלִתְפֹּשׂ אוֹתִי שֶׁאֲנִי נָקִי, טַעֲנָה יֵשׁ לִי בָּזֶה, כִּי אִישׁ כָּמוֹךָ נָגִיד וּמְצַוֵּה לְאֻמִּים כְּפַרְעֹה, רָאוּי לְךָ שֶׁתִּשְׁמַע טַעֲנוֹתַי וְהַסִּבָּה שֶׁעָלֶיהָ אֲנִי אוֹמֵר לְךָ כָּזֹאת לִתְפֹּס הַנָּקִי וְלִפְטֹר הֶחָשׁוּד. וּמְסַפֵּר טַעֲנוֹתָיו וְהוֹלֵךְ כִּי זֹאת לוֹ בְּסִבַּת הָעַרְבוּת שֶׁעָשָׂה עָלָיו, וּמַתְחִיל לְהַזְכִּיר רִאשׁוֹנוֹת: ״אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו״.
יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר. נָטַל רְשׁוּת מִמֶּנּוּ שֶׁיּוּכַל לְדַבֵּר לְפָנָיו. וְהִתְחִיל לְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן רַכָּה, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (משלי כ״ה:ט״ו): ״בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם״, וּכְתִיב (משלי ט״ו:א׳): ״מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה״. וְדִבְרֵי יְהוּדָה בְּפָרָשָׁה זוֹ הֵם דִּבְרֵי וִכּוּחִין שֶׁמִּתְוַכֵּחַ עִם יוֹסֵף, וּמִתּוֹךְ חָכְמָתוֹ שֶׁל יְהוּדָה רָצָה לְגַלְגֵּל עַתָּה קְצָת מִן הָעִנְיָנִים שֶׁאֵרְעוּ לָהֶם עִמּוֹ כְּדֵי לְהָעִיר רַחֲמָיו וּכְדֵי שֶׁיִּתְפַּיֵּס אֵלָיו בְּרִבּוּי תַּחֲנוּנָיו, כִּי חָשַׁב שֶׁהָיָה יְרֵא אֱלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּיר לָהֶם (בראשית מ״ב:י״ח-י״ט): ״אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא״. וְעַל כֵּן אָמַר:
אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר כְּלוֹמַר לֹא מֵעַצְמֵנוּ רַק מֵאֹנֶס הִגַּדְנוּ בְּאָחִינוּ זֶה, מִפְּנֵי שְׁאֵלַת אֲדֹנִי, וְלֹא הוֹדִינוּ גַּם לְהוֹרִידוֹ לְפָנֶיךָ כְּמִצְוָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה, רַק אָמַרְנוּ כִּי ״לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו״. אֲבָל לְפִי שֶׁאָמַרְתָּ ״לֹא תֹסִיפוּ לִרְאוֹת פָּנָי״, הֻצְרַכְנוּ לַהֲבִיאוֹ בְּנַפְשֵׁנוּ מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב, וְהֻצְרַךְ אָבִינוּ לְשַׁלְּחוֹ עִמָּנוּ עַל כָּרְחוֹ בִּדְאָגָה גְּדוֹלָה. וְעַתָּה בִּרְאוֹתוֹ ״כִּי אֵין הַנַּעַר״, יָמוּת בְּנֶפֶשׁ מָרָה.
וְהוֹרִידוּ עֲבָדֶיךָ. כִּנּוּי, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְהוֹרַדְתָּ״. אוֹ יֹאמַר ״וְהוֹרִידוּ״, כִּי הֵם הַגּוֹרְמִים. וּלְכָךְ תִּפָּל נָא תְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ שֶׁתִּתְחַסֵּד עִמָּנוּ וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל הַזָּקֵן, וְקַח אוֹתִי תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד עוֹלָם, כִּי טוֹב אֲנִי מִמֶּנּוּ לְכָל דָּבָר, וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה, וְנִמְצֵאתָ אַתָּה עוֹשֶׂה כַּמָּה טוֹבוֹת: תִּקְנֶה עֶבֶד טוֹב מִמֶּנּוּ, וּתְקַיֵּם נֶפֶשׁ הַזָּקֵן, וְתַצִּיל אוֹתִי מִן הַחֵטְא, כִּי אֵין תַּקָּנָה בְּלֹא זֹאת.
וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד לַאדֹנִי וְגוֹ׳ כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי. כְּלוֹמַר טוֹב לִי שֶׁאֶהְיֶה עֶבֶד עוֹלָם מִמַּה שֶׁאֶעֱלֶה אֶל אָבִי מִבַּלְעֲדֵי הַנַּעַר.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה״, עָמַד הָאַרְיֵה כְּנֶגֶד הַשּׁוֹר, יְהוּדָה נִקְרָא אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ״ט:ט׳): ״גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה״, יוֹסֵף נִקְרָא שׁוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל״ג:י״ז): ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ״. ״וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי״, אַל תַּעֲבִיר עָלֵינוּ מִדַּת הַדִּין. ״יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי״, יִכָּנְסוּ דְבָרַי בְּאָזְנֶיךָ, זְקֵנָתוֹ שֶׁל זֶה, עַל יְדֵי שֶׁעִכְּבָהּ פַּרְעֹה לַיְלָה אֶחָד – לָקָה הוּא וּבֵיתוֹ בִּנְגָעִים גְּדוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י״ב:י״ז): ״וַיְנַגַּע ה׳ אֶת פַּרְעֹה״ וְגו׳, הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּלְקֶה. אִמּוֹ שֶׁל זֶה לֹא מֵתָה אֶלָּא מִקִּלְלָתוֹ שֶׁל אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל״א:ל״ב): ״עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה״, הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תָּחוּל עָלֶיךָ קְלָלָה. שְׁנַיִם מִמֶּנּוּ נִכְנְסוּ לִכְרַךְ שְׁכֶם וְהֶחֱרִיבוּהוּ בִּשְׁבִיל נְקֵבָה, וְכָאן בִּשְׁבִיל זָכָר, כָּל שֶׁכֵּן עַל אַכְסַנְיָא שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל״ג:י״ב): ״חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם״. ״כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה״, מַה פַּרְעֹה גּוֹזֵר וְאֵינוֹ מְקַיֵּם אַף עַתָּה גּוֹזֵר וְאֵינְךָ מְקַיֵּם, וְכִי זוֹ הִיא שִׂימַת עַיִן שֶׁאָמַרְתָּ ״וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו״? מַה פַּרְעֹה לָהוּט אַחַר הַזְּכָרִים אַף אַתָּה לָהוּט אַחַר הַזְּכָרִים. מַה פַּרְעֹה מֶלֶךְ וְאַתָּה שֵׁנִי לוֹ, כָּךְ אַבָּא מֶלֶךְ בָּאָרֶץ וַאֲנִי שֵׁנִי לוֹ. וְאִם שׁוֹלֵף אֲנִי חַרְבִּי – מִמְּךָ אֲנִי מַתְחִיל, וּמְסַיֵּם אֲנִי בְּפַרְעֹה רַבְּךָ.

כבוְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת. יָמוּת הַנַּעַר בְּבוֹאוֹ בַּדֶּרֶךְ, מִצַּד שֶׁהוּא מְעֻנָּג וָרַךְ וְלֹא נִסָּה שֶׁיָּבֹא אֹרַח בְּרַגְלָיו. וְיִכְלֹל עוֹד מַה שֶׁיָּמוּת גַּם אָבִיו מִצַּעַר בְּנוֹ. וּבָא לְלַמֵּד בָּזֶה כִּי חַיֵּי הָאָב תְּלוּיִים בְּחַיֵּי הַנַּעַר. וְכֵן בֵּאֵר אַחַר כָּךְ כִּי מִצַּד שֶׁנֶּפֶשׁ יַעֲקֹב קְשׁוּרָה בְּנֶפֶשׁ הַנַּעַר, אִם אוּלַי יִקְרֶה לוֹ אָסוֹן לַנַּעַר – יָמוּת גַּם אָבִיו, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וְהָיָה כִרְאוֹתוֹ כִּי אֵין הַנַּעַר וָמֵת״.

כזיָלְדָה לִּי אִשְׁתִּי. הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר ״יָלְדָה רָחֵל״, אֲבָל הָעִנְיָן כִּי לֹא לָקַח אִשָּׁה מִדַּעְתּוֹ כִּי אִם רָחֵל, וְלָכֵן יֹאמַר עָלֶיהָ ״אִשְׁתִּי״, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא נוֹלַד לִי מֵאִשָּׁה שֶׁהִיא אִשְׁתִּי בִּרְצוֹנִי רַק שְׁנַיִם, וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם אַהֲבָתִי כְּאִלּוּ הֵם יְחִידִים וְהַשְּׁאָר כִּבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים הֵם אֵלַי. וְזֶהוּ שֶׁמַּקְדִּים הַכָּתוּב בְּכָל מָקוֹם רָחֵל לְלֵאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (רות ד׳:י״א): ״כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶן אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל״, (בראשית ל״א) ״וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה״, כִּי עִקַּר הַבַּיִת הָיְתָה רָחֵל. וּבְפָרָשָׁה זוֹ כָּתוּב: ״בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב״, וּבְלֵאָה לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב כֵּן. כֵּן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן ז״ל.

לבכִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר. נִכְנַסְתִּי עָרֵב בִּשְׁבִילוֹ וְקִבַּלְתִּי עָלַי תְּנַאי מַה שֶׁאֵין לוֹ פִּדְיוֹן כָּל הַיָּמִים, כָּל אַחַי מִבַּחוּץ וַאֲנִי מִבִּפְנִים לִהְיוֹת מְנֻדֶּה בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, וְזֶהוּ שֶׁהִזְכִּיר ״כָּל הַיָּמִים״ – בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, כִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב (דברים ו׳:כ״ד): ״לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים״ שֶׁפֵּרוּשׁוֹ כֵן.
וְנִרְאֶה כִּי כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר לְשׁוֹן ״אֵלֶיךָ״ הָיָה רָאוּי לוֹמַר ״וְחָטָאתִי לְךָ״, וְעוֹד, כִּי כֵן אָמַר לוֹ (בראשית מ״ג:ט׳): ״אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים״, אֲבָל אָמַר ״וְחָטָאתִי לְאָבִי״, כְּאִלּוּ אָמַר ״וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים״, וְיִכְלֹל יַעֲקֹב אָבִיו וְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר הִזְכִּיר לָהֶם ״אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא״ לְכָךְ יוֹדִיעֶנּוּ יְהוּדָה כִּי נִקְשַׁר בָּזֶה בְּקֶשֶׁר חָזָק וְאַמִּיץ לִהְיוֹת גּוֹזֵל אֲבוֹתָיו וְחוֹטֵא לִשְׁנֵיהֶם בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״כָּל הַיָּמִים״, כְּלוֹמַר בְּכָל הַיָּמִים.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר״, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי ו׳:א׳): ״בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ״ וְגוֹ׳, דֶּרֶךְ הֶעָרֵב לִשְׁאֹל מִן הַלֹּוֶה: ״תִּרְצֶה שֶׁאֶכָּנֵס עָרֵב בִּשְׁבִילְךָ?״ עַל זֶה אָמַר: ״נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ״, וְדֶרֶךְ הֶעָרֵב גַּם כֵּן שֶׁהוּא מוֹדֶה לַמַּלְוֶה בְּכָךְ, וְעַל זֶה אָמַר (שם): ״נִלְכַּדְתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ״. ״עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ״, ״רֵעֶיךָ״ הַשֵּׁנִי מָלֵא, כְּלוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְרַפֵּס לִפְנֵי שְׁנֵיהֶם, לִפְנֵי הַמַּלְוֶה שֶׁיַּמְתִּין לוֹ וְלִפְנֵי הַלֹּוֶה שֶׁיּוֹצִיאֶנּוּ מִן הָעַרְבוּת. וְעַל מִי נֶאֱמַר מִקְרָא זֶה, עַל יְהוּדָה שֶׁהָיָה עָרֵב לְיַעֲקֹב אָבִיו, שֶׁאָמַר: ״כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר״. אָמַר לוֹ יוֹסֵף: כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה עָרַבְתָּ לְבִנְיָמִן, לָמָּה לֹא עָרַבְתָּ לְאָחִיךָ, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה בִּגְבִיעִי שֶׁלִּי שֶׁאַתָּה מָכַרְתָּ לְאָחִיךָ בְּכֶסֶף וְצִעַרְתָּ אֶת אָבִיךָ עַד שֶׁאָמַר ״טָרֹף טֹרַף״. כְּשֶׁשָּׁמַע יְהוּדָה צָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל, אָמַר: ״כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי״ וְגוֹ׳. אָמַר לוֹ: בֹּא וְנִתְוַכַּח שְׁנֵינוּ, אֱמֹר מִלֶּיךָ וְסַדֵּר זַיְנָךְ. אָמַר יְהוּדָה לְנַפְתָּלִי: לֵךְ וּרְאֵה כַּמָּה שְׁוָקִים בְּמִצְרַיִם. קָפַץ וְחָזַר וְאָמַר: שְׁנֵים עָשָׂר. אָמַר יְהוּדָה לְאֶחָיו: אֲנִי אַחֲרִיב מֵהֶם שְׁלֹשָׁה, טֹלוּ כָּל אֶחָד שׁוּק אֶחָד. אָמְרוּ לוֹ: יְהוּדָה, אֵין מִצְרַיִם כִּשְׁכֶם, אִם תַּחֲרִיב מִצְרַיִם תַּחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. אָמַר לוֹ: בַּתְּחִלָּה בָּאתָ עָלֵינוּ בַּעֲלִילָה וְאָמַרְתָּ לָנוּ ״מְרַגְּלִים אַתֶּם״, שְׁנִיָּה, ״לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם״, שְׁלִישִׁית, גָּבִיעַ גְּנַבְתֶּם, אֲנִי נִשְׁבָּע בְּחַיֵּי אָבִי הַזָּקֵן וְאַתָּה נִשְׁבָּע בְּחַיֵּי פַרְעֹה הָרָשָׁע, אִם אֲנִי מוֹצִיא חַרְבִּי מִנַּרְתְּקָהּ אֲמַלֵּא כָּל מִצְרַיִם הֲרוּגִים. אָמַר לוֹ יוֹסֵף: אִם תּוֹצִיא חַרְבְּךָ אֲנִי כּוֹרְכָהּ עַל צַוָּארְךָ. אָמַר לוֹ יְהוּדָה: אִם אֶפְתַּח פִּי אֶבְלַע אוֹתְךָ. אָמַר לוֹ יוֹסֵף: אִם תִּפְתַּח פִּיךָ אֲנִי סוֹתְמָהּ בְּאֶבֶן. אָמַר יְהוּדָה: מַה נֹּאמַר לְאָבִי? אָמַר לוֹ יוֹסֵף: אֱמֹר לוֹ, הָלַךְ הַחֶבֶל אַחַר הַדְּלִי. אָמַר לוֹ: דִּין שֶׁקֶר אַתָּה דָּן אוֹתָנוּ. אָמַר לוֹ: אֵין דִּין שֶׁקֶר אֶלָּא מְכִירַת אֲחִיכֶם. אָמַר יְהוּדָה: נוּרָא דִּשְׁכֶם דָּלוּק בְּלִבִּי. אָמַר לוֹ יוֹסֵף: נוּרָא דְּתָמָר כַּלְּתָךְ אֲנָא מְטַפֵּי. אָמַר יְהוּדָה: רָתַח אֲנָא וְלֵית מְהֵימָן לִי. אָמַר יוֹסֵף: רִתְחָא דִּידָךְ אֲנָא מְתַבַּר. אָמַר יְהוּדָה: עַכְשָׁיו אֲנִי צוֹבֵעַ שְׁוָקִים שֶׁבְּמִצְרַיִם בְּדָם. אָמַר לוֹ: צוֹבְעִים אַתֶּם כָּל יְמֵיכֶם, שֶׁכֵּן צְבַעְתֶּם כְּתֹנֶת אֲחִיכֶם בְּדָם וַאֲמַרְתֶּם לַאֲבִיכֶם ״טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף״. הִסְכִּימָה דַּעְתָּם לְהַחֲרִיב אֶת מִצְרַיִם. כֵּיוָן שֶׁרָאָה יוֹסֵף כֵּן, אָמַר, אֶתְוַדַּע לָהֶם וְלֹא יַחֲרִיבוּ מִצְרַיִם. מִיָּד: ״וַיֹּאמֶר יוֹסֵף לְאֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם״.