אוַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר. אַמְרָפֶל זֶה נִמְרוֹד שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם לִפֹּל לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְהוּא הָיָה הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן מֵעֲשָׂרָה מְלָכִים שֶׁמָּלְכוּ בַּכִּפָּה עִם מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לֶעָתִיד שֶׁהוּא הָעֲשִׂירִי. וְתַגִּיד לְךָ הַפָּרָשָׁה שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה, כִּי אַרְבָּעָה מְלָכִים עָשׂוּ מִלְחָמָה עִם הַחֲמִשָּׁה וְנִצְּחוּ הָאַרְבָּעָה, וְאַבְרָהָם אָבִינוּ נִצַּח אֶת הָאַרְבָּעָה וְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם.
וּבַמִּדְרָשׁ: (ב״ר מב, ז) אַרְבָּעָה מְלָכִים אֵלּוּ כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁעֲתִידִין לְהִשְׁתַּעְבֵּד בְּיִשְׂרָאֵל: שִׁנְעָר, זֶה מֶלֶךְ בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב, לח): ״אַנְתְּ הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא״. אֶלָּסָר, זוֹ מַלְכוּת מָדַי, כִּי אֶלָּסָר הוּא עִיר בְּמָדַי אוֹ בְּפָרַס, וּמֶלֶךְ עֵילָם, זֶה יָוָן, שֶׁכֵּן דָּרְשׁוּ רז״ל (ע״ז י א) בְּמַלְכוּת יָוָן: שֵׁשׁ שָׁנִים מָלְכוּ בְּעֵילָם וְאַחַר כָּךְ נִתְפַּשְּׁטָה מַלְכוּתָם בְּכָל הָעוֹלָם. מֶלֶךְ גּוֹיִם, זֶה מַלְכוּת אֱדוֹם, שֶׁהֻמְלַךְ עַל עַמִּים רַבִּים שׁוֹנִים אֲשֶׁר מִנּוּהוּ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין, וְהוּא מֶלֶךְ רוֹמִי שֶׁהִיא עִיר מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים, כִּתִּים וְיֶתֶר גּוֹיִם. וְהַכַּוָּנָה בַּמִּדְרָשׁ הַזֶּה, כִּי כְּשֵׁם שֶׁהִתְגַּבֵּר אַבְרָהָם עַל אַרְבָּעָה מְלָכִים אֵלּוּ וְנִצַּח אוֹתָם וְנָפְלוּ בְּיָדוֹ, כֵּן לֶעָתִיד לָבֹא עֲתִידִים אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁיִּפְּלוּ בְּיַד זַרְעוֹ, וְזַרְעוֹ יְנַצְּחוּם.
דוּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָרָדוּ. שִׁעוּרוֹ וּבִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, כְּלוֹמַר בִּשְׁנַת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מָרָדוּ, וְכֵן ״כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים״ שִׁעוּרוֹ בְּשֵׁשֶׁת.
הבָּא כְדָרְלָעֹמֶר. יַגִּיד הַכָּתוּב גְּבוּרַת הַמֶּלֶךְ הַזֶּה עִם הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, שֶׁהִכּוּ אֶת הַגִּבּוֹרִים שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּעָרֵי הַחֹזֶק וְהַמִּבְצָר, וְזֶהוּ ״בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם״, כִּי חֹזֶק הַבְּהֵמָה הֵם הַקַּרְנַיִם, וְהִכּוּ גַּם כֵּן לְאוֹתָן שֶׁהָיוּ עֲשִׁירֵי הָעָם עִם הֶהָמוֹן שֶׁלָּהֶם, זֶהוּ ״וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם״. וְלִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִכּוּ אֶת הָרְפָאִים, וְהֵם הַגִּבּוֹרִים, בְּתוֹךְ הֶעָרִים הַבְּצוּרוֹת, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר הַגִּבּוֹרִים שֶׁהָיוּ בַּמִּישׁוֹר, זֶהוּ ״וְאֵת הָאֵימִים״ אֲשֶׁר ״בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם״. הָאֵמִים הֵם הַגִּבּוֹרִים הַמַּטִּילִים אֵימָה, ״בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם״ בֵּאוּרוֹ בְּעָרֵי הַמִּישׁוֹר. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עוֹבְדֵי הָאֲדָמָה שֶׁהָיוּ בִּמְקוֹם מִבְצָר בָּהָר שֶׁלָּהֶם הוּא שֵׂעִיר, זֶהוּ ״וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר״, וְיָדוּעַ כִּי בְּנֵי הַחֹרִי הָיוּ עוֹבְדֵי הָאֲדָמָה, וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם חֹרִי, עַל שֵׁם שֶׁמְּרִיחִין אֶת הֶעָפָר כְּחִוְיָא. וְטַעַם ״עֵין מִשְׁפָּט״ הוּא הַסֶּלַע שֶׁבְּקָדֵשׁ שֶׁבּוֹ עָתִיד מֹשֶׁה שֶׁיְּהֵא נִדּוֹן בּוֹ. וְטַעַם ״בְּחַצְצֹן תָּמָר״ בַּחֶצְיוֹן שֶׁל תָּמָר, הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא בְּאֶמְצָעוּת הָעוֹלָם, שֶׁהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהּ. וְהֶאֱרִיךְ הַכָּתוּב בְּסִפּוּר הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת וּבִגְבוּרָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל כְּדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, שֶׁנִּצְּחוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים עִם הַגִּבּוֹרִים הַגְּדוֹלִים הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרֵי הַמִּבְצָר וְעִם הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל שֶׁלָּהֶם, כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּרְסֵם מִזֶּה עִנְיָנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ בִּגְבוּרָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁנִּצַּח אֶת הַמְּלָכִים הַנּוֹצְחִים, וּכְעִנְיַן שֶׁכָּתוּב: ״אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר וְאֶת הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ״.
יוְעֵמֶק הַשִּׂדִּים בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר. דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ כִּי הָיוּ בְּאֵרוֹת שֶׁבָּהֶם טִיט הַרְבֵּה שֶׁלּוֹקְחִים מֵהֶם אֲדָמָה לְבִנְיָן, וְנַעֲשָׂה נֵס לְמֶלֶךְ סְדוֹם שֶׁיָּצָא, כִּי הָיוּ בָּאֻמּוֹת מִקְצָתָם שֶׁלֹּא הָיוּ מַאֲמִינִים בְּאַבְרָהָם שֶׁנִּצַּל מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא זֶה מִן הַחֵמָר הֶאֱמִינוּ בְּאַבְרָהָם לְמַפְרֵעַ.
וְכָתַב הָרַמְבַּ״ן ז״ל: וְיֵשׁ לִתְמוֹהַּ, כִּי בְּוַדַּאי הָאֻמּוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ מַאֲמִינִים בְּנִסּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ, בִּרְאוֹתָם נִסּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ סְדוֹם לֹא יוֹסִיפוּ אֱמוּנָה בְּהקב״ה, אֲבָל נִסּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ סְדוֹם הָיָה מְחַזֵּק יְדֵי עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי מֶלֶךְ סְדוֹם עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה, וַאֲפִלּוּ לַמַּאֲמִינִים נִסּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סָפֵק.
אֲבָל בֵּאוּר עִנְיַן הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה, כִּי מֶלֶךְ סְדוֹם נִצַּל בִּזְכוּת אַבְרָהָם, וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס שֶׁיָּצָא לִקְרַאת אַבְרָהָם לְכַבְּדוֹ וּלְבָרְכוֹ, וְאַבְרָהָם בְּשׁוּבוֹ הִבִּיט בַּבּוֹר הַהוּא כִּי חָפֵץ לְהַצִּיל הַמְּלָכִים וּלְהָשִׁיב לָהֶם רְכוּשָׁם. וְהִנֵּה כַּוָּנַת הַחֲכָמִים כִּי אִם נַעֲשָׂה לְמֶלֶךְ סְדוֹם נֵס לִכְבוֹד אַבְרָהָם, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לְהַאֲמִין שֶׁיֵּעָשֶׂה נֵס לְאַבְרָהָם עַצְמוֹ וּלְהַצִּילוֹ מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, עַד כָּאן.
וּבַמִּדְרָשׁ, ״וְעֵמֶק הַשִּׂדִּים״, שֶׁהָיְתָה מְנִיקָה אוֹתָם כַּשָּׁדַיִם לַתִּינוֹק. ״הוּא יָם הַמֶּלַח״, שֶׁבַּעֲוֹנָם נַעֲשָׂה אוֹתוֹ הָעֵמֶק מַיִם מְלוּחִים, וּכְדִכְתִיב (תהלים ק״ז:ל״ד): ״אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ״.
יגוַיָּבֹא הַפָּלִיט. זֶה עוֹג שֶׁפָּלַט מֵהַמַּבּוּל, וְאַבְרָהָם הֶעֱלָה אֶת שְׁמוֹ עוֹג עַל שֵׁם שֶׁכְּשֶׁבָּא לְפָנָיו הָיְתָה שָׂרָה מִתְעַסֶּקֶת בְּעוּגוֹת. וְעַל כֵּן נִתְיָרֵא מֹשֶׁה שֶׁלֹּא יַעֲמוֹד זְכוּת זֶה לְעוֹג בְּנוֹ שֶׁהָיָה מֶלֶךְ הַבָּשָׁן. וְכָל שֶׁכֵּן אִם הָיָה זֶה עוֹג מַמָּשׁ, כְּדַעַת רז״ל שֶׁהָיָה כָּל כָּךְ גָּדוֹל וְהֶאֱרִיךְ יָמִים עַד זְמַנּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה.
וּבְמִדְרָשׁ פִּרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: ״וַיָּבֹא הַפָּלִיט״ – זֶה מִיכָאֵל. וְהוּא הַפָּלִיט שֶׁנֶּאֱמַר בִּיחֶזְקֵאל, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (יחזקאל ל״ג:כ״א): ״בָּא אֵלַי הַפָּלִיט מִירוּשָׁלַיִם״.
וְהוּא שׁוֹכֵן בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי. יָדוּעַ כִּי שְׁלֹשֶׁת רֵעֵי אַבְרָהָם עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הָיוּ אֱמֹרִיִּים, אֲבָל לֹא מָצִינוּ בַּכָּתוּב שֶׁיַּזְכִּיר בְּאַחַד מֵהֶם לְשׁוֹן ״אֱמֹרִי״ כִּי אִם בְּמַמְרֵא לְבַדּוֹ, וְגַם לֹא מָצִינוּ שֶׁיִּהְיֶה נִזְכָּר בְּמָקוֹם אַחֵר זוּלָתִי בְּכָאן. וְהָעִנְיָן מִפְּנֵי שֶׁהִזְכִּיר בְּרִית, וּכְדֵי שֶׁלֹּא תָּבִין כְּשֶׁתֹּאמַר ״וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם״ שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן נָתְנוּ לְאַבְרָהָם עֲצַת הַמִּילָה, כִּי לֹא נָתַן לוֹ הָעֵצָה כִּי אִם מַמְרֵא לְבַדּוֹ, שֶׁכָּךְ הִזְכִּירוּ ז״ל, וְעַל כֵּן הִזְכִּיר ״הָאֱמֹרִי״ מִלְּשׁוֹן אֲמִירָה, שֶׁהוּא אָמַר לוֹ: וּמָה אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לֹא הָיִיתָ מוֹסְרָהּ לוֹ, אֵבֶר אֶחָד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וְעוֹד מִי הִצִּילְךָ מִן הַמְּלָכִים וּמִן הָרָעָב, וּמִי הִצִּילְךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיַּצִּיל אוֹתְךָ עַכְשָׁו. וְזֶהוּ לְשׁוֹן מַמְרֵ״א נוֹטָרִיקוֹן: מְ״לָכִים מִ״ילָה רְ״עָבוֹן אֵ״שׁ. וּמָצִינוּ לְשׁוֹן ״אֲמִירָה״ בְּמִצְוַת מִילָה (תהילים קי״ט:קס״ב): ״שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ״.
ידוַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו. הִתְלַבֵּשׁ גְּבוּרָה כְּשֶׁשָּׁמַע הָעִנְיָן, וּמִיָּד ״וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ״. וְלִמֶּדְךָ הַכָּתוּב כִּי אֲנָשָׁיו בְּנֵי בֵּיתוֹ הַסְּמוּכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ הָיוּ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת.
וּבַמִּדְרָשׁ ״שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת״ – זֶה אֱלִיעֶזֶר שֶׁעוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּא שי״ח. וְיֵשׁ לִשְׁאוֹל, כִּי לְפִי הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה ״שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת״ אֵינוֹ כִּפְשׁוּטוֹ אֶלָּא חִידָה עַל אֱלִיעֶזֶר לְבַדּוֹ, וְאֵין לָנוּ לְהוֹצִיא הַמִּקְרָא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ, שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב מֵעִיד עַל יְלִידֵי בֵּיתוֹ שֶׁהֵם שי״ח.
אֲבָל הָעִנְיָן הָיָה כִּי כָל הַמִּסְפָּר הַזֶּה הָיוּ יְלִידֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אוֹכְלֵי שֻׁלְחָנוֹ, וְאַחַר שֶׁנִּזְדָּרֵז לָצֵאת לַמִּלְחָמָה מִעֵט אוֹתָן וְרִיקְנָן, לְפִי שֶׁהַזְּכוּת הוּא הַמְנַצֵּחַ לֹא רִבּוּי עָם, וּלְכָךְ צִוָּה שֶׁיַּחְזְרוּ כָּל הַחוֹטְאִים כְּדִין תּוֹרָה בְּיוֹצְאֵי מִלְחָמָה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים כ״ח): ״מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא״ וְגוֹ׳. וְזֶהוּ לְשׁוֹן ״וַיָּרֶק״ שֶׁכּוֹלֵל לְשׁוֹן זַיִן וּלְשׁוֹן מִעוּט, מִלְּשׁוֹן ״רַק״. וְכֵיוָן שֶׁנִּתְמַעֲטוּ מָצָא אַבְרָהָם אֶת עַצְמוֹ עִם אֱלִיעֶזֶר לְבַדּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב ״חֲנִיכָיו״ בְּיוֹ״ד, יֵשׁ בִּכְלַל מָאתַיִם מָנֶה וְיֵשׁ בִּכְלַל ״חֲנִיכָיו״ ״חֲנִיכוֹ״, וְלוֹמַר כִּי כָּל חֲנִיכָיו עָמְדוּ עִם חֲנִיכוֹ, הוּא אֱלִיעֶזֶר לְבַדּוֹ. וּמַה שֶּׁאָמַר ״אָחִיו״, וְהָיָה בֶּן הָרָן אָחִיו, הוֹדִיעָנוּ בָּזֶה יְפִי מִדָּתוֹ וּמַעֲלָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, כִּי קִנֵּא אֶל הַדָּבָר וּפָנָה אֶל הָאַחְוָה וְלֹא פָּנָה אֶל הַמְּרִיבָה שֶׁהָיְתָה בֵּינֵיהֶם, אֲבָל נִזְדָּרֵז בַּדָּבָר כְּאִלּוּ הָיָה אָחִיו מַמָּשׁ.
וַיִּרְדֹּף עַד דָּן. עַד שֶׁחָלָה עֲלֵיהֶן מִדַּת הַדִּין. וְכֵן אָמַר יְשַׁעְיָה (ישעיה מ״א:ג׳): ״יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם״ וְגוֹ׳.
וּבַמִּדְרָשׁ ״וַיִּרְדֹּף עַד דָּן״, שָׁם תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ לְפִי שֶׁעֲתִידִים בָּנָיו לְהַעֲמִיד שָׁם עֲבוֹדָה זָרָה, הוּא שֶׁכָּתוּב (מלכים א יב): ״וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן״.
טווַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה. כְּלוֹמַר שֶׁהֶחְשִׁיךְ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִמְנַע מִלְּרָדְפָם עַד חֲצִי הַלַּיְלָה.
וּבַמִּדְרָשׁ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם: אַתָּה הָרַגְתָּ בְּשׂוֹנְאַי מֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, חַיֶּיךָ אֲנִי אֶהֱרֹג בְּשׂוֹנְאֵי בָּנֶיךָ מֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות י״א:ד׳): ״כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם״ . הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה יוֹרֶה כִּי מִלְחַמְתּוֹ הָיְתָה מֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר.
וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא נִרְאֶה לִי כִּי כָל הַלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ וְלֹא רָאָה שֵׁנָה, אַךְ הִתְעַסֵּק לְהִלָּחֵם כְּנֶגְדָּם כָּל הַלַּיְלָה, חֲצִי הַלַּיְלָה רָדַף וְחֶצְיוֹ הִכָּה, וְזֶהוּ ״וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם״, כְּלוֹמַר שֶׁהִכָּם בְּחֶצְיוֹ הָאַחֲרוֹן אַחַר שֶׁרְדָפָם בְּחֶצְיוֹ רִאשׁוֹן.
עַד חוֹבָה עַד שֶׁהוֹדוּ בְּחִיּוּבָם שֶׁקָּרָה לָהֶם מִן הַשְּׂמֹאל וְנִתְבָּרֵר לָהֶם שֶׁהָיוּ חַיָּבִים לַמָּקוֹם בְּמִדַּת הַדִּין, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״ד:ט״ז): ״הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ״, וּלְכָךְ הָיוּ נוֹפְלִים בִּשְׂמֹאלוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר הַמַּכֶּה בָּהֶם, זֶהוּ ״מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק״, כִּי מִלַּת ״מִשְּׂמֹאל״ נִמְשֶׁכֶת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְיִתְפָּרֵשׁ כֵּן ״עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל״ וְכֵן ״מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק״, וְתִמְצָא כָּמוֹהוּ (תהלים נ׳:ב׳) ״מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי״, שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.
יחוּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, זֶה שֵׁם בֶּן נֹחַ. ״וְהוּא כֹּהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן״, עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט כֹּהֵן מְשָׁרֵת. וּמִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בְּכָל הָאֻמּוֹת כֹּהֲנִים מְשָׁרְתִים לַמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים ״אֱלֹהִים״, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ו׳): ״מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה׳״, עַל כֵּן יִקָּרֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״אֵל עֶלְיוֹן״, כִּי עֶלְיוֹן עַל כָּל אֱלֹהִים וְגָבוֹהַּ עַל כָּל גְּבוֹהִים הוּא. וְעַל דַּעַת רז״ל כֹּהֵן מַמָּשׁ הָיָה, וּלְכָךְ נָתַן לוֹ אַבְרָהָם מַעֲשֵׂר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל״.
יטקֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. אֵין לְהָבִין קוֹנֶה מִמּוֹכֵר, אֲבָל פֵּרוּשׁ ״קוֹנֵה״ – זוֹכֶה, מִלְּשׁוֹן רז״ל בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת: ״קָנָה חֲבֵרוֹ״, כְּלוֹמַר זָכָה לְעַצְמוֹ, כִּלְשׁוֹן: הַמַּגְבִּיהַּ מְצִיאָה לַחֲבֵרוֹ קָנָה חֲבֵרוֹ – אֵין הַכַּוָּנָה בּוֹ שֶׁקָּנָה מֵאַחֵר.
וְדַע כִּי כָל יֵשׁ – קִנְיָן, כִּי הָאַיִן אֵינוֹ קִנְיָן. וּלְפִי שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ הוֹצִיא הָעוֹלָם יֵשׁ מֵאַיִן, מַזְכִּיר הַכָּתוּב לְשׁוֹן קִנְיָן: ״קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ״, וְאִם כֵּן בֵּאוּר מִלַּת ״קוֹנֵה״ שֶׂשָּׂם אוֹתָן לְיֵשׁ:
אֲבָל בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה נִרְאֶה שֶׁהֵבִינוּ הַחֲכָמִים מִלַּת ״קוֹנֵה״ כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁקְּנָאָן מֵאַחֵר, וְהוּא הַחֹמֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּרָא הַכֹּל. וְהוּא שֶׁדָּרְשׁוּ: ״קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ״ – מִמִּי קְנָאָן? כְּהָדֵין דְּאָמַר ״פְּלַנְיָא עֵינוֹהִי יָאֵי, שַׂעֲרוֹהִי לָא יָאֵי״ בִּתְמִיהָה. וּבֵאוּר זֶה, כִּי מִמָּה שֶׁשִּׁבַּח אֶת הָעֵינַיִם לֹא תָּבִין מִזֶּה שֶׁאֵין שְׂעָרוֹ נָאֶה, כִּי כֻּלּוֹ נָאֶה, אֲבָל לֹא בָּא סִפּוּר הַשֶּׁבַח אֶלָּא בְּמַה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר. וְכֵן בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״קוֹנֵה״, שֶׁקְּנָאָן מֵהַחֹמֶר, לֹא תָּבִין שֶׁאוֹתוֹ חֹמֶר קַדְמוֹן הָיָה אֶצְלוֹ מִתְּחִלָּה, כִּי גַם הַחֹמֶר מְחֻדָּשׁ, בְּרָאוֹ וְחִדְּשׁוֹ מֵאַיִן.
וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם וְגוֹ׳ וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן. הִקְדִּים מַלְכִּי צֶדֶק בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְבִרְכַּת אֵל עֶלְיוֹן וְחָטָא בָּזֶה, כִּי הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים בִּרְכַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּעִנְיַן שֶׁמָּצִינוּ בְּדָוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שמואל א כ״ה:ל״ב-ל״ג): ״בָּרוּךְ ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁלָחֵךְ הַיּוֹם הַזֶּה לִקְרָאתִי וּבָרוּךְ טַעְמֵךְ וּבְרוּכָה אָתְּ״ וְגוֹ׳. וְהָיָה עָנְשׁוֹ שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנּוּ כְּהֻנָּתוֹ וְנִתְּנָה לְאַבְרָהָם. הוּא שֶׁאָמַר דָּוִד בְּמִזְמוֹר (תהילים ק״י:א׳) ״נְאֻם ה׳ לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי״, שֶׁהוּא מְיֻסָּד עַל אַבְרָהָם שֶׁקְּרָאוֹ דָּוִד ״אֲדֹנִי״ מִפְּנֵי שֶׁהָיָה זְקֵנוֹ, אָמַר: ״נִשְׁבַּע ה׳ וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק״, כְּלוֹמַר בְּסִבַּת אוֹתוֹ הַדִּבּוּר שֶׁהָיָה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן שֶׁהִקְדִּים בָּשָׂר וָדָם לְבִרְכַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמַה שֶּׁדָּן יְהוּדָה לְתָמָר בִּשְׂרֵפָה, שֶׁהָיְתָה בִּתּוֹ שֶׁל שֵׁם, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁנִּטַּל מִמֶּנּוּ כְּהֻנָּתוֹ.
וּכְפִי דַּעַת הַמִּדְרָשׁ, ״קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ״ יַחְזֹר לְאַבְרָהָם, שֶׁכֵּן אָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ מִשְׁלֵי (משלי י״ז:א׳), בַּפָּסוּק ״טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ״: זָכָה אַבְרָהָם לִקְנוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ״, שֶׁזָּכוּ בָּנָיו לִנְחֹל אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִן הַשָּׁמַיִם, ״וָאָרֶץ״ – שֶׁזָּכוּ בָּנָיו לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כַּעֲפַר הָאָרֶץ.
כגאִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל. הֶרְאָה בָּזֶה אַבְרָהָם כֹּחַ נְדִיבוּתוֹ, שֶׁלֹּא רָצָה לֵהָנוֹת מִשְּׁלַל הַמְּלָכִים וַאֲפִלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם דָּמִים, וְנִשְׁבַּע בָּזֶה וְאָמַר: ״הֲרִמֹתִי יָדִי״, וְהוּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, כִּלְשׁוֹן (במדבר י״ד:ל׳): ״נָשָׂאתִי אֶת יָדִי״, וְאָמַר: ״הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה׳: לִהְיוֹת הֶקְדֵּשׁ הַכֹּל לְפָנָיו, ״וְאִם אֶקַּח מִכֹּל אֲשֶׁר לָךְ״, וּמִפְּנֵי זֶה אָמַר ״הֲרִמֹתִי יָדִי״ וְלֹא אָמַר ״נָשָׂאתִי״, לְפִי שֶׁהַהֶקְדֵּשׁ נִקְרָא תְּרוּמַת יָד, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (שמות ל״ד): ״תְּרוּמַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת״.
וְהַגָּאוֹן רַבִּי סְעַדְיָה כָּתַב: ״אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל״, הִזְכִּיר הַכָּתוּב הַצּוֹמֵחַ וְהַחַי וְהַדּוֹמֵם, שֶׁהֵם הַקִּנְיָנִים כֻּלָּם שֶׁהֵם בִּרְשׁוּת הַמְדַבֵּר: ״אִם מִחוּט״ – זֶה הַצּוֹמֵחַ, וְכוֹלֵל הַתְּבוּאָה וְהַפֵּרוֹת; ״וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל״ – זֶה הַחַי, וְכוֹלֵל הַבְּהֵמוֹת וְהָעוֹפוֹת; ״וְאִם אֶקַּח״ – זֶה הַדּוֹמֵם, וְכוֹלֵל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. וּלְכָךְ הוֹסִיף וְאָמַר: ״וְאִם אֶקַּח מִכֹּל אֲשֶׁר לָךְ״ וְגוֹ׳.
וּבַמִּדְרָשׁ, ״אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל״, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם: אַתָּה אָמַרְתָּ ״אִם מִחוּט״, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְבָנֶיךָ מִצְוַת צִיצִית שֶׁנִּקְרָא ״חוּט״, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ח׳): ״וְנָתְנוּ עַל צִיצִית הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת״, וּמְתַרְגְּמִינַן ״חוּטָא״, וַאֲטַהֵר אֶת בָּנֶיךָ בַּמִּזְבֵּחַ שֶׁהָיָה מֻקָּף בְּחוּט הַסִּקְרָא. אַתָּה אָמַרְתָּ ״וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל״, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְבָנֶיךָ מִצְוַת רְצוּעָה שֶׁל תְּפִלִּין וּמִצְוַת אֲכִילַת הַפֶּסַח שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שמות י״ב:י״א) ״וְנַעֲלֵיכֶם״, וּמִצְוַת יְבָמָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ (דברים כ״ה:ט׳) ״וְחָלְצָה נַעֲלוֹ״, וְכֵן בִּלְשׁוֹן ״נַעַל״ אֲנִי עָתִיד לִפָּרַע מֵעֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ס׳:י׳): ״עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי״, וְכֵן בִּלְשׁוֹן ״נַעַל״ אֲנִי מְשַׁבֵּחַ אֶת בָּנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ז׳:ב׳): ״מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב״.