פרק ב

אוַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. סָמַךְ ״וַיְכֻלּוּ״ לְיוֹם הַשִּׁשִּׁי לִרְמוֹז הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד בְּרָאשֵׁי תֵּיבוֹת, וּכְדֵי לְהוֹרוֹת שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית לֹא הִזְכִּירוֹ, הוּא הָעוֹשֶׂה הַכֹּל וְהוּא הַמַּתְחִיל וְהַגּוֹמֵר. וּמַה שֶּׁלֹּא הִזְכִּיר בְּפָסוּק רִאשׁוֹן ״וְכָל צְבָאָם״, לְפִי שֶׁשָּׁם הִזְכִּיר הָאֶ״תִּין שֶׁהֵם רִבּוּי לְכָל הַצְּבָאוֹת, אֲבָל בְּכָאן שֶׁלֹּא הִזְכִּיר ״אֵת״ הוּצְרַךְ לוֹמַר ״וְכָל צְבָאָם״. וּמִלַּת ״צְבָאָם״ כּוֹלֶלֶת הַמַּלְאָכִים, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (מלכים א כ״ב:י״ט): ״וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם״ וְגוֹ׳, וְאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה כ״ד:כ״א): ״יִפְקֹד ה׳ עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם״, וְאַחַר כָּךְ ״עַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה בָּאֲדָמָה״, שֶׁאֵין אֻמָּה נוֹפֶלֶת עַד שֶׁתִּפּוֹל שָׂרָהּ תְּחִלָּה; וְכוֹלֶלֶת הַנְּפָשׁוֹת גַּם כֵּן. וְלֹא נִזְכַּר בָּהֶן בְּרִיאָה בְּכָל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, לֹא בַּמַּלְאָכִים וְלֹא בַּנְּפָשׁוֹת. וּמַה שֶּׁאָמַר ״וְכָל צְבָאָם״ בִּלְשׁוֹן יָחִיד וְלֹא ״צִבְאוֹתָם״, לְהוֹרוֹת כִּי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ כֻּלָּן כֹּחוֹת מְיֻחָדִים וְנִקְשָׁרִים זֶה עִם זֶה, שֶׁהֲרֵי כָּל הַמְּצִיאוּת שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: עוֹלַם הַמַּלְאָכִים וְעוֹלַם הַגַּלְגַּלִּים וְעוֹלַם הַשָּׁפָל. עוֹלַם הַמַּלְאָכִים הֵם נֶפֶשׁ לַגַּלְגַּלִּים, וְהַגַּלְגַּלִּים פּוֹעֲלִים בַּשְּׁפָלִים, וְאִם כֵּן הַכֹּל נִקְשָׁר וּמְיֻחָד זֶה בָּזֶה, וּפָסוּק מָלֵא מֵעִיד עַל זֶה, הוּא שֶׁכָּתוּב (הושע ב׳:כ״ג): ״אֶעֱנֶה נְאֻם ה׳ אֶעֱנֶה אֶת הַשָּׁמַיִם וְהֵם יַעֲנוּ אֶת הָאָרֶץ״.

בוַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. עַל דֶּרֶךְ הַפֶּשֶׁט אֵין הַכַּוָּנָה בַּכָּתוּב הַזֶּה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּלָּה מְלַאכְתּוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מַמָּשׁ, שֶׁאִם כֵּן יֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּת הַלָּשׁוֹן הַזֶּה שֶׁבְּמִקְצָת הַיּוֹם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עָשָׂה מְלָאכָה. אֲבָל הַכַּוָּנָה בַּפָּסוּק כִּי מִיָּד שֶׁבָּא יוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּבָר כִּלָּה כָּל מְלַאכְתּוֹ, וְדוֹמֶה לָזֶה (שמות י״ב:ט״ו): ״אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאוֹר״, שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה לְבַעֵר הֶחָמֵץ בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, אֲבָל הַכַּוָּנָה בּוֹ כְּשֶׁיַּגִּיעַ יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח כְּבָר יִהְיֶה הֶחָמֵץ מוּשְׁבָּת מִבָּתֵּיכֶם.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי״ – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בָּשָׂר וָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ עִתָּיו וּרְגָעָיו צָרִיךְ לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יוֹדֵעַ עִתָּיו וּרְגָעָיו אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, וְנִכְנַס בּוֹ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה וְנִרְאֶה כְּאִלּוּ בּוֹ בַּיּוֹם כִּלָּה.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי״ – רָמַז לְךָ כִּי כָל הַמְּלָאכוֹת תִּכְלֶינָה בָּאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי, וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ ז״ל: וְחַד חָרִיב. ״וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי״ – לְשׁוֹן שְׁבִיתָה נוֹפֵל עַל מִי שֶׁשּׁוֹבֵת הַיּוֹם וְעָתִיד לַחֲזוֹר לִמְלַאכְתּוֹ מָחָר. וּבְכָאן רָמַז שֶׁתַּחֲזוֹר הַמְּלָאכָה אַחַר הָאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי. וְלָכֵן סִיְּמָה פָּרָשָׁה זוֹ שֶׁל יוֹם שְׁבִיעִי בְּמִלַּת ״לַעֲשׂוֹת״, לִרְמוֹז עַל מַעֲשֶׂה אַחַר יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְהָבֵן זֶה.

גוַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי. רש״י ז״ל פֵּרֵשׁ: בֵּרְכוֹ בַּמָּן וְקִדְּשׁוֹ בַּמָּן, עַד כָּאן. וּכְבוֹד הָרַב בִּמְקוֹמוֹ מֻנָּח, אֵינֶנּוּ נָכוֹן שֶׁיִּרְמוֹז לֶעָתִיד. אֲבָל הַנָּכוֹן לְפָרֵשׁ שֶׁבֵּרְכוֹ בְּחִדּוּשׁ שֶׁהָיָה בּוֹ בַּיּוֹם, וְהִיא בִּרְכַּת הָאוֹרָה, כִּי הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁוִים בָּאוֹרָה, וְזֹאת הִיא הַבְּרָכָה וְתוֹסֶפֶת הַטּוֹבָה. וְעַל כֵּן לֹא תִּמְצָא בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי זִכְרוֹן עֶרֶב וָבֹקֶר כְּמוֹ בִּשְׁאָר הַיָּמִים, כִּי זְמַנּוֹ כֻּלּוֹ בֹּקֶר אֵין בּוֹ עֶרֶב כְּלָל. וְאָמַר: ״וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ״, כְּלוֹמַר לְהַבְדִּילוֹ מִשְּׁאָר הַיָּמִים, כִּי הַנִּבְדָּל מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ. וְכֵן יִשְׂרָאֵל הַנִּבְדָּלִים מִן הָעַמִּים נִקְרְאוּ ״גּוֹי קָדוֹשׁ״, וּכְתִיב (ויקרא י״ט:ב׳): ״קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, יוֹם הַשְּׁבִיעִי הוּא הַסְּפִירָה הַשְּׁבִיעִית נִקְרֵאת ״עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת״, כִּי שָׁם כֹּחַ הַנְּשָׁמָה וְשָׁרְשָׁהּ, וְהִנֵּה הִיא מַעְיַן הַבְּרָכוֹת. וְהַנֶּפֶשׁ בִּימוֹת הַחֹל דּוּגְמַת אַכְסְנָאי בְּלֹא בֵּיתוֹ, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת דּוּגְמַת אַכְסְנָאי בְּבֵיתוֹ. וְעַל כֵּן אָמַר ״וַיְבָרֶךְ״, כִּי הֶאֱצִיל עָלָיו מִמְּקוֹר הַבְּרָכָה, וְכֵן ״וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ״ כִּי יִמְשֹׁךְ מִן הַקֹּדֶשׁ, וְהָבֵן זֶה.
אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. מְלָאכָה שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לַעֲשׂוֹתָהּ בְּשַׁבָּת כָּפַל וְעָשָׂה בַּשִּׁשִּׁי. וְהָרַמְבַּ״ן ז״ל פֵּרֵשׁ שֶׁשָּׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא יֵשׁ מֵאַיִן לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ כָּל הַמַּעֲשִׂים הַנִּזְכָּרִים בְּשִׁשָּׁה יָמִים. וְהִנֵּה אָמַר כִּי שָׁבַת מִבְּרִיאָה וּמִמַּעֲשֶׂה, מִן הַבְּרִיאָה שֶׁבָּרָא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה בִּשְׁאָר הַיָּמִים, עַד כָּאן.
וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ מַה שֶׁחָתַם מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בְּ״בָּרָא אֱלֹהִים״ כִּי כֵן הִתְחִיל בּוֹ: ״בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים״, וְהַכַּוָּנָה כְּדֵי לִתְלוֹת כָּל הַמְּלָאכָה לְעוֹשֶׂה אֶחָד, וּלְהוֹרוֹת כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ הַמַּתְחִיל וְהַגּוֹמֵר בָּרֹאשׁ וּבַסּוֹף. וּמַה שֶׁהוֹסִיף ״לַעֲשׂוֹת״, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא עַד עַתָּה וְהוֹסִיף וְהוֹצִיא כָּל הַנִּמְצָאִים יֵשׁ מֵאַיִן, גָּזַר עַל הַנִּמְצָאִים לַעֲשׂוֹת הֵם פְּעֻלּוֹתֵיהֶם יֵשׁ מִיֵּשׁ מִכָּאן וְאֵילָךְ.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, מַה שֶׁהוֹסִיף ״לַעֲשׂוֹת״ כְּבָר רְמַזְתִּיו לְמַעְלָה, וְכֵן רָמַז דָּוִד ע״ה (תהילים צ״ב:י״ג) ״מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת״, וְהִזְכִּיר אַחֲרֵי כֵן (שם) ״צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה״. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין.
וּבְפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דָּרְשׁוּ: שָׁמַיִם וָאָרֶץ עֲתִידִים לַעֲבוֹר וּלְהִתְחַדֵּשׁ. מַה כְּתִיב עֲלֵיהֶם (ישעיה ל״ד:ד׳) – ״וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם״, כְּאָדָם שֶׁהוּא קוֹרֵא בְּסֵפֶר תּוֹרָה וְגוֹלֵל אוֹתוֹ וְחוֹזֵר וּפוֹתֵחַ וְקוֹרֵא וְגוֹלֵל אוֹתוֹ, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לִגְלוֹל אֶת הַשָּׁמַיִם כַּסֵּפֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם״. וְ״הָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה״, כְּאָדָם שֶׁהוּא פּוֹשֵׁט טַלִּיתוֹ וּמְקַפֵּל אוֹתָהּ וְחוֹזֵר וְלוֹבֵשׁ אוֹתָהּ, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְקַפֵּל אֶת הָאָרֶץ כַּבֶּגֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה״. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם עָתִיד לִיבּוֹל וּלְהִתְחַדֵּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): ״וְכָל צְבָאָם יִבּוֹל כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן״, מַה הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה הַזֹּאת עֲלֵיהֶן נוֹבְלוֹת וְעוֹמְדוֹת כְּעֵץ יָבֵשׁ וְחוֹזְרוֹת וּפוֹרְחוֹת וְנוֹצְצוֹת וּמוֹצִיאוֹת עָלִים חֲדָשִׁים רַעֲנַנִּים, כָּךְ כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֲתִידִים לִיבּוֹל כַּגֶּפֶן וּתְאֵנָה וְהֵן חוֹזְרִין וּמִתְחַדְּשִׁים לְפָנָיו, לְהוֹדִיעַ שֶׁיֵּשׁ אֵל מְבַלֶּה וְאֵינוֹ בּוֹלֶה, עַד כָּאן.
וְדַע וְהָבֵן כִּי שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית אֵלֶּה מְבָאֲרִים לָנוּ מַה שֶׁעָבַר וְרוֹמְזִים לָנוּ עַל הֶעָתִיד, וְהִנֵּה הֵם כְּנֶגֶד שִׁיתָּא אַלְפֵי שְׁנֵי וְחַד חָרִיב, וְדָרְשׁוּ רז״ל: יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים צ׳:ד׳): ״כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל״. וְדָבָר בָּרוּר הוּא שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית אֵלֶּה הוּא רוֹמֵז לַדְּבָרִים הָעֲתִידִין לִהְיוֹת בָּעוֹלָם בְּאוֹתוֹ הָאֶלֶף שֶׁכְּנֶגֶד הַיּוֹם. יוֹם רִאשׁוֹן נִבְרָא בּוֹ הָאוֹר הָעֶלְיוֹן, כְּנֶגְדּוֹ הָאֶלֶף הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּבְרָא בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה אוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם. וּמִמַּה שֶׁתִּמְצָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן חָמֵשׁ פְּעָמִים ״אוֹר״ וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים ״חֹשֶׁךְ״ תּוּכַל לְהָבִין כִּי בָּאֶלֶף הָרִאשׁוֹן גָּבְרוּ סִימָנֵי הָאוֹרָה וְהַטּוֹב וְהַשַּׁלְוָה עַל סִימָנֵי הַחֹשֶׁךְ וְהָרַע. יוֹם שֵׁנִי כְּנֶגְדּוֹ הָאֶלֶף הַשֵּׁנִי שֶׁבּוֹ הָיָה הַמַּבּוּל, וְעַל כֵּן לֹא נֶאֱמַר בּוֹ ״כִּי טוֹב״, כִּי אֵין לְהַזְכִּיר טוֹבָה בְּחֻרְבַּן הָעוֹלָם. וּלְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ הַנִּבְרָאִים הוֹוִים וְקַיָּמִים עַד שֶׁבָּא מַעֲשֵׂה ה׳ הַגָּדוֹל וְהוּא הַמַּבּוּל, עַל כֵּן לֹא הִזְכִּיר ״וַיְהִי כֵן״ אֶלָּא אַחַר ״וַיַּעַשׂ״. וְעַל הַטַּעַם הַזֶּה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל: אֵין מַתְחִילִין בְּב׳, כְּלוֹמַר בְּיוֹם שֵׁנִי, לְפִי שֶׁאֵין רָאוּי לְהַתְחִיל בִּמְלָאכָה בְּיוֹם שֶׁאִבֵּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ בַּמַּבּוּל. וְאִם תַּחְשׁוֹב כִּי מָנְעוּ הַתְחָלַת הַמְּלָאכוֹת בְּיוֹם שֵׁנִי מִפְּנֵי שַׁמָּשֵׁי הָרָקִיעַ שֶׁהֵם רָעִים וּמַזִּיקִים, זֶה אֵינוֹ, שֶׁהֲרֵי לֵיל שֵׁנִי שׁוֹלֵט עָלָיו צֶדֶק וְיוֹם שֵׁנִי שׁוֹלֵט עָלָיו לְבָנָה, וּשְׁנֵיהֶם הֵם כּוֹכְבֵי הָאוֹר וְהַיֹּשֶׁר וְרָאוּי לְהַתְחִיל בָּהֶם כָּל מַעֲשֶׂה, וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁמָּנְעוּ הַחֲכָמִים הַתְחָלַת הַמְּלָאכוֹת בַּיּוֹם שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין וְשׁוֹלְטִים עָלָיו צֶדֶק וּלְבָנָה. יוֹם שְׁלִישִׁי כְּנֶגֶד הָאֶלֶף הַשְּׁלִישִׁי, וְנִזְכַּר בּוֹ שְׁנֵי פְּעָמִים ״כִּי טוֹב״, הָאֶחָד עַל יוֹם שֵׁנִי עַל בִּטּוּל גְּזֵרַת הַמַּבּוּל, וְהַשֵּׁנִי עַל הַתּוֹרָה הַנִּקְרֵאת ״טוֹב״ הָעֲתִידָה לְהִנָּתֵן בָּאֶלֶף הַשְּׁלִישִׁי, הוּא אַלְפַּיִם תמ״ח. וּכְשֵׁם שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְשׁוּת לָאָרֶץ לְהוֹצִיא גִּדּוּלֶיהָ וְלֹא נִרְאוּ אֶלָּא עָמְדוּ עַל פֶּתַח הַקַּרְקַע עַד שֶׁבָּא אָדָם שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, כֵּן בָּאֶלֶף הַשְּׁלִישִׁי הָיוּ פָּרִין וְרָבִין, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (שמות א׳:ז׳) ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ״ וְגוֹ׳, וְלֹא נִרְאֲתָה לִבְנֵי הָעוֹלָם קְדֻשָּׁתָן וּמַעֲלָתָם עַד שֶׁבָּאָה הַתּוֹרָה שֶׁהִיא עִקָּרוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם. יוֹם רְבִיעִי כְּנֶגֶד אֶלֶף הָרְבִיעִי שֶׁבּוֹ הָיְתָה הַמַּלְכוּת וְהַשַּׁלְוָה לְיִשְׂרָאֵל וְהַמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה, וּבְאוֹתוֹ זְמַן הָיְתָה הַחָכְמָה לְיִשְׂרָאֵל רְחָבָה מִנִּי יָם, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״יְהִי מְאוֹרֹת״, ״אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם״ זוֹ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, ״וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה״ זוֹ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, ״וְאֵת הַכּוֹכָבִים״ הֵם בָּרַיְיתוֹת וְתוֹסֶפְתּוֹת וּמְכִילְתּוֹת וְהַגָּדוֹת שֶׁמְּחֻבָּרוֹת עִם הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כִּי כֵן הַכּוֹכָבִים נִמְנִים עִם הַמָּאוֹר הַקָּטָן. יוֹם חֲמִישִׁי כְּנֶגְדּוֹ אֶלֶף הַחֲמִישִׁי שֶׁבּוֹ הָיִינוּ שְׁרוּיִין בְּגָלוּת בֵּין הָאֻמּוֹת שֶׁהֵן נִמְשָׁלוֹת לְנֶפֶשׁ חַיָּה הָרוֹמֶשֶׁת, וְכֻלּוֹ מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ הָיָה לָנוּ בּוֹ גָּלוּת, וְעַל כֵּן לֹא נֶאֱמַר בְּיוֹם חֲמִישִׁי ״וַיְהִי כֵן״, לְפִי שֶׁאֵין גָּלוּתֵנוּ לְעוֹלָם, אֲבָל אַחֲרִיתֵנוּ לִגְאֻלָּה, וְאֵימָתַי בְּיוֹם שִׁשִּׁי שֶׁיָּבֹא מָשִׁיחַ שֶׁהִזְכִּיר כְּנֶגְדּוֹ ״נַעֲשֶׂה אָדָם״. יוֹם שִׁשִּׁי כְּנֶגֶד הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי שֶׁיֵּשׁ לָנוּ הַיּוֹם חֲמִשִּׁים וְאַחַת שָׁנָה, וּכְשֵׁם שֶׁהִזְכִּיר בִּתְחִלַּת יוֹם שִׁשִּׁי: ״תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ״, כֵּן בָּאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי בִּתְחִלָּתוֹ יֵשׁ לָנוּ בּוֹ גָּלוּת וְאָנוּ מְשֻׁעְבָּדִים בּוֹ תַּחַת יַד הָאֻמּוֹת, וְהִנֵּה הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת נִבְרְאוּ קֹדֶם זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהוּא זְמַן מֶמְשַׁלְתָּם, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (תהילים ק״ד:כ״ב): ״תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן״ וְגוֹ׳, וּבִזְרוֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ נִבְרָא הָאָדָם, שֶׁהוּא זְמַן מֶמְשַׁלְתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים שם): ״יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ״. וּכְשֵׁם שֶׁבָּא אָדָם לְבָקְרוֹ שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״נַעֲשֶׂה אָדָם״, כָּךְ יָבֹא הַמָּשִׁיחַ לְבָקְרוֹ שֶׁל אֶלֶף שִׁשִּׁי אַחַר עֲשִׂירִית הָאֶלֶף כְּשִׁיעוּר נֵץ הַחַמָּה לַיּוֹם. וְזֶהוּ מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים פ״ט:ל״ז): ״וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי״, וְהוּא הַנַּעֲשֶׂה בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (דניאל ז׳:י״ג): ״וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵי הֲוָה״, וְיִהְיֶה זֶה לִזְמַן קי״ח שָׁנָה אַחַר הָאֶלֶף הַחֲמִישִׁי, לְהַשְׁלִים חֲזוֹן דָּנִיֵּאל שֶׁאָמַר (דניאל י״ב:י״א): ״יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים״. וְזֶהוּ הַחֶשְׁבּוֹן בְּכִוּוּן: יָדוּעַ כִּי קע״ב שָׁנָה אַחַר חֻרְבַּן הַבַּיִת נִשְׁלְמוּ ד׳ אֲלָפִים לַיְּצִירָהף תְּצָרֵף קע״ב עִם קי״ח יִהְיוּ מָאתַיִם וְתִשְׁעִים, וְהוּא כִּוּוּן הַחֶשְׁבּוֹן. וּמַה שֶׁכָּתוּב לְאַחֲרָיו (שם): ״אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה״ הֵם מ״ה שָׁנִים אַחַר קי״ח, שֶׁאָז יִהְיוּ כָּל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַקְּנָאוֹת עוֹבְרוֹת. וְעַל כֵּן תָּלָה הַדָּבָר בְּ״אַשְׁרֵי״, כִּי יֵשׁ בֵּין גְּאֻלַּת הַנִּדָּחִים וּגְאֻלַּת הַנְּפוּצִים מ״ה שָׁנִים, וְכֵן מָצִינוּ בְּבַיִת שֵׁנִי י״ח שָׁנָה בֵּין הַפְּקִידָה וּבֵין בִּנְיַן הַבַּיִת, וְכֵן מִגְּאֻלַּת מִצְרַיִם עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה. וּמ״ה שָׁנָה אֵלּוּ אַחַר קי״ח יָבֹא לְךָ לְחֶשְׁבּוֹן קס״ג, וְהוּא הַחֶשְׁבּוֹן הָאָרוֹךְ וְהָרָחוֹק יוֹתֵר, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְרַחֵק בְּשׁוּם פָּנִים מִקס״ג וְאֵילָךְ, לְפִי שֶׁיְּמֵי הַגְּאֻלָּה לְיִשְׂרָאֵל תתל״ז שָׁנִים, וְהוּא רֶמֶז (ישעיה ט׳:ז׳) ״לְםַרְבֵּ״ה הַמִּשְׂרָה״ שֶׁחֶשְׁבּוֹנוֹ תתל״ז, כִּי הַמ״ם סְתוּמָה, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ז׳:א׳): ״כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם״, רֶמֶז כִּי יְמֵי הַמָּחוֹל וְהַמַּלְכוּת לְיִשְׂרָאֵל בַּגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה כִּימֵי עֲמִידַת הַשַּׁלְוָה וְהַטּוֹבָה לְשֶׁעָבַר, וְהֵם ת״י שָׁנָה לְבַיִת רִאשׁוֹן וְת״כ שָׁנִים לְבַיִת שֵׁנִי וְז׳ שָׁנִים שֶׁנִּתְעַסְּקוּ בְּבִנְיַן בַּיִת רִאשׁוֹן שֶׁגַּם הֵם הָיוּ יְמֵי שִׂמְחָה וּמָחוֹל, הֲרֵי תתל״ז. וְהָסֵר מִן הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי תתל״ז, שֶׁהֵם יְמֵי גְּאֻלָּתֵנוּ הָעֲתִידָה, נִשְׁאֲרוּ קס״ג שָׁנָה אַחַר הָאֶלֶף הַחֲמִישִׁי שֶׁיִּהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין, וְיִהְיוּ בּוֹ כָּל הַמִּלְחָמוֹת עוֹבְרוֹת, וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ. וְאִם תְּצָרֵף קע״ב תַּשְׁלוּם אַרְבָּעָה אֲלָפִים עִם קס״ג, יֵצֵא בְּכִוּוּן לְיָמִים אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה. וְהִנֵּה זֶה בְּבֵאוּר ״עַד עִדָּן עִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן״ אִם תִּסְתַּכֵּל בּוֹ, וְנִרְאֶה שֶׁהוּא בְּלֹא וָא״ו אַף עַל פִּי שֶׁמָּצִינוּ בִּסְפָרִים מְדֻיָּקִים ״עִדָּן וְעִדָּנִין״ בְּוָא״ו, לְפִי שֶׁ״עִדָּן״ הוּא סָמוּךְ לְ״עִדָּנִין״ וְאֵינוֹ חֶשְׁבּוֹן, וּכְשֶׁאָמַר ״עַד עִדָּן עִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן״ הֵם הַחֶשְׁבּוֹן, וְיִהְיֶה הָעִדָּן הָאֶחָד מִשֶּׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַד שֶׁנִּבְנָה בַּיִת רִאשׁוֹן, וְהֵם ת״פ שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ו׳:א׳): ״וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּבֶן הַבַּיִת לַה׳״, וְעִדָּן הַשֵּׁנִי ת״י שָׁנָה שֶׁעָמַד הַבַּיִת בְּבִנְיָנוֹ, וְהֵם שְׁנֵי עִדָּנִים תת״ץ, הוֹסֵף עֲלֵיהֶם חֲצָיִים שֶׁהֵם תמ״ה, יֵצֵא לְךָ בְּכִוּוּן אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה, וְהוּא הַחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה בְּעַצְמוֹ, (דניאל י״ב:ז׳) ״כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי״ כְּלוֹמַר לִזְמַן שְׁנֵי הַמּוֹעֲדִים, וְכַאֲשֶׁר תְּחַבְּרֵם וְתֵדַע מִנְיָנָם תְּחַלְּקֵם לַחֲצִי, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וָחֵצִי״ וְלֹא אָמַר ״וַחֲצִי הַמּוֹעֵד״, וּכְשֶׁתּוֹסִיף עַל שְׁנֵי הַמּוֹעֲדִים חֲצִי שְׁנֵיהֶם עוֹד תִּמְצָא הַכֹּל שָׁוֶה. וְיִהְיֶה פֵּרוּשׁ ״וּפְלַג עִדָּן״ עַל עִדָּן רִאשׁוֹן שֶׁאֵינוֹ חֶשְׁבּוֹן לֹא עַל עִדָּן מִשְּׁנֵי עִדָּנִין. וְהִנְנִי אֲעִירְךָ וְאֶרְמוֹז לְךָ בָּזֶה כִּי תִּמְצָא כִּוּוּן הַחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה בְּמִלַּת ״בַּאדוֹנָ״י״ בְּמִלּוּי אוֹתִיּוֹת, כִּי אָלֶ״ף דָּלֶ״ת וָא״ו נוּ״ן יוּ״ד הָסֵר מִן הָרָאשִׁים הַשֵּׁם, יַעֲלוּ לְךָ שְׁאָר הָאוֹתִיּוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עִם תּוֹסֶפֶת הַבֵּי״ת אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה, כִּי לַזְּמַן הַהוּא יִתְבָּרֵר אֲדֹנוּת ה׳ יִתְבָּרַךְ וְתִהְיֶה הַמְּנוּחָה וְהַשַּׁלְוָה. וְכֵן בְּעִנְיַן מָנוֹחַ הַשֵּׁם הַזֶּה בְּמִלּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים י״ג:ח׳) ״וַיֶּעְתַּר מָנוֹחַ אֶל ה׳ וַיֹּאמֶר בִּי אֲדוֹנָי״, וּמַה שֶׁנִּרְמַז בְּמִלּוּי בְּשֵׁם מָנוֹחַ לִרְמוֹז כִּי בִּזְמַן הַמְּנוּחָה יִתְפַּרְסֵם אֲדֹנוּתוֹ.
וְהִנֵּה זֶה סוֹד הָעִנְיָן שֶׁחָתַם כָּל הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ בְּכָל הַיָּמִים בְּ״טוֹב מְאֹד״, לְהוֹרוֹת כִּי תֵּכֶף בּוֹא הַגְּאֻלָּה בְּבָקְרוֹ שֶׁל הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי יִהְיוּ כָּל הַצָּרוֹת נִשְׁכָּחוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (ישעיה ס״ה:ט״ז): ״כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְכִי נִסְתְּרוּ מֵעֵינָי״. וּמִפְּנֵי זֶה אָמַר ״יוֹם הַשִּׁשִּׁי״ בְּה״א הַיְּדִיעָה, דֶּרֶךְ שֶׁבַח וּמַעֲלַת הַיּוֹם, לְבָאֵר שֶׁתִּהְיֶה גְּאֻלָּה גְּלוּיָה וּמְפֻרְסֶמֶת בְּכָל הָעוֹלָם. יוֹם שְׁבִיעִי כְּנֶגֶד אֶלֶף הַשְּׁבִיעִי שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים, וְהוּא אַחַר יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וּתְחִיַּת הַמֵּתִים, וּבְנֵי תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִזְכּוּ אֵלָיו וְיִתְעַנְּגוּ בְּגוּף וּבְנֶפֶשׁ תַּעֲנוּג שֶׁאֵין לוֹ סוֹף.
וּלְפִי דַעְתִּי לָזֶה הָיוּ רוֹמְזִים שַׁמַּאי וְהִלֵּל שֶׁאָמְרוּ: מֵחַד שַׁבִּיךְ לְשַׁבְּתִיךְ, כִּי הַמַּאֲמָר הַזֶּה הוּא כּוֹלֵל עִנְיְנֵי הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, כִּי כְּשֵׁם שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת עֵינֵי הַגּוּף צוֹפוֹת בְּכָל שֵׁשֶׁת הַיָּמִים לְיוֹם הַשַּׁבָּת לְהַצְנִיעַ מָנָה יָפָה וְחֵלֶק טוֹב לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת, כֵּן עֵינֵי הַשֵּׂכֶל צוֹפוֹת אַחַר עֲבוֹר שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שֶׁיִּזְכּוּ לְמַעֲלַת הַשַּׁבָּת הוּא הָאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי. וְאִם כֵּן הַחֲכָמִים הָאֵלֶּה לֹא הָיוּ מִתְפָּאֲרִים בְּעִנְיְנֵי הַגּוּף לְבַד, רַק בִּמְזוֹן הַנֶּפֶשׁ הַנִּצְחִי וְהַקַּיָּם, וְהָבֵן זֶה.

דאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. יָדוּעַ כִּי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ הֵם כְּלַל כָּל הַנִּבְרָאִים בַּעֲלֵי הַגּוּף.
וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט כָּתַב בָּהֶן לְשׁוֹן תּוֹלָדָה, לְעֵדוּת שֶׁהֵם מְחֻדָּשִׁים נִבְרָאִים, כְּמוֹ הַיִּלּוֹד הַזֶּה שֶׁנּוֹלַד עַכְשָׁיו. וְהַמִּלָּה הַזֹּאת מְקַטַּעַת רַגְלֵיהֶם שֶׁל מַאֲמִינֵי הַקַּדְמוּת.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ״ – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״אֵלֶּה״ פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים, מִכָּאן שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן עַד שֶׁבָּרָא אֶת אֵלּוּ וְאָמַר: ״דֵּין הַנְיָן לִי וְדֵין לֹא הַנְיָן לִי״. בֵּאוּר הַבְּרִיאָה וְהַחֻרְבָּן בְּמַחְשָׁבָה, לֹא שֶׁיָּצְאוּ לִידֵי מַעֲשֶׂה, וּכְבָר הִזְכַּרְתִּי מִזֶּה קְצָת בְּפָסוּק ״יְהִי אוֹר״.
וְעוֹד בַּמִּדְרָשׁ: לָמָּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְתוֹלְדוֹת הָאָמוּר לְגַבֵּי פֶּרֶץ מְלֵאִים וְכָל תּוֹלְדוֹת שֶׁבַּמִּקְרָא חֲסֵרִים, מִפְּנֵי שֶׁכְּשֶׁהַקב״ה בָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ לֹא הָיָה מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְכֵיוָן שֶׁחָטָא אָדָם הִשְׁלִיט הַקב״ה הַמָּוֶת בָּעוֹלָם, וְחָסֵר כָּל תּוֹלְדוֹת שֶׁבַּמִּקְרָא, וְכֵיוָן שֶׁבָּא פֶּרֶץ נַעֲשׂוּ תּוֹלְדוֹת שֶׁלּוֹ מָלֵא, שֶׁהַמָּשִׁיחַ עוֹמֵד מִמֶּנּוּ וְהַקב״ה מְבַלֵּעַ הַמָּוֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כ״ה:ח׳): ״בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, יֵשׁ בְּמִלַּת ״תּוֹלְדוֹת״ מָלֵא שְׁנֵי תָּוִי״ן מְכֻוָּנִין זֶה כְּנֶגֶד זֶה וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, תָּי״ו שֶׁל מַעְלָה רוּם הַשָּׁמַיִם, תָּי״ו שֶׁל מַטָּה עֹמֶק הָאָרֶץ, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי כ״ה:ג׳): ״שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק״, תָּי״ו שֶׁל שָׁמַיִם הִיא כַּסֵּדֶר בְּרֹאשׁ הַמִּלָּה, וְתּי״ו שֶׁל הָאָרֶץ הִיא מְהֻפֶּכֶת, וְעַל כֵּן אַחַר שֶׁהִזְכִּיר הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ הָפַךְ וְאָמַר ״אֶרֶץ וְשָׁמָיִם״, לְלַמֶּדְךָ כִּי הַמְּצִיאוּת כֻּלּוֹ עִנְיָן אֶחָד, שֶׁל מַעְלָה פּוֹנֶה לְמַטָּה וְשֶׁל מַטָּה פּוֹנֶה לְמַעְלָה, כִּי כֵן יִתְחַיְּבוּ תּוֹלְדוֹת שְׁנֵיהֶם. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי לָזֶה נִתְכַּוְּנוּ וְרָמְזוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל בְּאָמְרָם (שמות ג׳:י״ד): ״אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה״ – כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה הֹוֶה עִמִּי כֵּן אֲנִי הֹוֶה עִמְּךָ, אִם אַתָּה פּוֹתֵחַ אֶת יָדְךָ וְנוֹתֵן צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט״ו:ח׳): ״פָּתוֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ״ – אַף אֲנִי אֶפְתַּח אֶת יָדִי, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ״ח:י״ב): ״יִפְתַּח ה׳ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב״.
בְּהִבָּרְאָם דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל: בְּהֵ״א בְּרָאָם. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט בְּלֹא עָמָל וִיגִיעָה, שֶׁאֵין לָנוּ אוֹת בְּכָל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ אָדָם לִקְפֹּץ בָּהּ אֶת פִּיו חוּץ מֵאוֹת הֵ״א, שֶׁאָדָם יָכוֹל לְאָמְרָהּ בְּרוּחַ פִּיו וּבְלֹא קְפִיצַת פִּיו וּשְׂפָתָיו כְּלָל וּבְלֹא שׁוּם עָמָל, כָּךְ הַקָּבָּ״ה בָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ בְּלֹא עָמָל וִיגִיעָה אֶלָּא בְּרוּחַ פִּיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ל״ג:ו׳): ״בִּדְבַר ה׳ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם״. אַף עַל פִּי שֶׁהִזְכִּיר בְּכָל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית לְשׁוֹן עֲשִׂיָּה, לִמֶּדְךָ כָּאן כְּשֶׁאָמַר ״נַעֲשֶׂה״ שֶׁאוֹתָהּ עֲשִׂיָּה אֵינָהּ אֶלָּא בְּרוּחַ פִּיו, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״בִּדְבַר ה׳ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ״ וְהִזְכִּיר תֵּכֶף ״וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״בְּהִבָּרְאָם״ – בְּאַבְרָהָם, שֶׁבִּזְכוּת אַבְרָהָם נִבְרָא הָעוֹלָם. וְכֵן אָמְרוּ: אָמַר רַבִּי יוּדָן: ״בְּהִבָּרְאָם״ בְּאַבְרָהָם, הֵן הֵן הָאוֹתִיּוֹת. וְאִם אַתָּה תָּמֵהַּ בַּדָּבָר, רְאֵה מַה כְּתִיב (תהלים ק״ד:י״ח): ״הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים״, וּמַה אִם הָרִים הַגְּבֹהִים לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַיְּעֵלִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בִּזְכוּת אַבְרָהָם. וּבֵאוּר הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בְּחֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ״ט:ג׳): ״אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה״, וְאַבְרָהָם זָכָה לְמִדַּת הַחֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז׳:כ׳): ״חֶסֶד לְאַבְרָהָם״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״בְּהִבָּרְאָם״ – בְּהֵ״א בְּרָאָם, הַהֵ״א הַזֹּאת הֵ״א אַחֲרוֹנָה בַּשֵּׁם, וְהִיא זְעֵירֵי, נֶאֱצֶלֶת מִכֹּחַ אֱלֹהִים, וְהִיא שֶׁבָּרְאָה אֶת הָעוֹלָם, וְהִיא הַנִּקְרֵאת ״יַד ה׳״ שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר בְּפֵרוּשׁ (ישעיה ס״ו:ב׳): ״וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה״, וּכְתִיב (איוב י״ב:ט׳): ״מִי לֹא יָדַע בְּכָל אֵלֶּה כִּי יַד ה׳ עָשְׂתָה זֹּאת״. וְכָל ״אֱלֹהִים״ שֶׁבְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית הִיא הַתְּשׁוּבָה, וְהִיא הֵ״א רִאשׁוֹנָה שֶׁבַּשֵּׁם, וְאֵלֶיהָ נְכַוֵּן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, כִּי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה לִתְשׁוּבָה. וְעַל כֵּן תִּקְּנוּ בַּתְּפִלָּה לוֹמַר ״מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן״ בְּהֵ״א, עַל הֵ״א רִאשׁוֹנָה שֶׁבַּשֵּׁם, וְהֵ״א אַחֲרוֹנָה שֶׁבַּשֵּׁם שֶׁנּוֹסְפָה לְאַבְרָהָם שֶׁנָּתְנָה לוֹ כֹּחַ הַהוֹלָדָה, וּכְמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ ז״ל: אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, אַבְרָהָם מוֹלִיד, וּכְמוֹ שֶׁאֲפָרֵשׁ בַּפָּסוּק (בראשית י״ז:ה׳) ״וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם״; וְהִתְעוֹרֵר לָזֶה כִּי בְּאוֹתוֹ הָאוֹת בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּבְרָא בּוֹ הָעוֹלָם וְנִתְיַסֵּד בּוֹ, אוֹתוֹ הַטֶּבַע בְּעַצְמוֹ שִׁנָּה אוֹתוֹ, לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי אֲשֶׁר פָּעַל הַטֶּבַע הוּא אֲשֶׁר שִׁנָּה אוֹתוֹ כִּרְצוֹנוֹ, כִּי הַכֹּל בְּיָדוֹ וְהוּא הַפּוֹתֵחַ וְהוּא הַנּוֹעֵל וְאֵין זוּלָתוֹ.
בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה׳ אֱלֹהִים. לֹא הִזְכִּיר הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד עַד עַתָּה בְּכָל שֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט שֵׁם ״אֱלֹהִים״ נוֹפֵל עַל מַעֲשֵׂה הַטֶּבַע וּמֵעִיד עַל הַחִדּוּשׁ, וְשֵׁם הַמְּיֻחָד מֵעִיד עַל קַדְמוּתוֹ וּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל כֵּן לֹא הִזְכִּיר הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד בְּכָל מַעֲשֵׂה הַטֶּבַע רַק שֵׁם ״אֱלֹהִים״, כִּי הַתּוֹרָה רָצְתָה לְהַתְחִיל בְּסִפּוּר הַחִדּוּשׁ, וְעַל כֵּן הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר הַשֵּׁם הַמּוֹרֶה עַל הַמְּחַדֵּשׁ, וְהוּא הַכִּנּוּי שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ לוֹ בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ. וְאִלּוּ הָיְתָה כַּוָּנַת הַתּוֹרָה לְהַתְחִיל בְּסִפּוּר קַדְמוּתוֹ וּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, הָיָה רָאוּי לְהַזְכִּיר הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד הַמֵּעִיד עַל זֶה, וְעַל כֵּן הִזְכִּיר הַנִּגְלֶה וְהִסְתִּיר הַנִּסְתָּר.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא עוֹלָמוֹ בְּמִדַּת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים״, רָאָה שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּים, שִׁתֵּף עִמּוֹ מִדַּת רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה׳ אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, חֶלְקֵי הַמְּצִיאוּת כ״ו חֲלָקִים, וְאֵלּוּ הֵן מַעֲלוֹת הַשְּׂכָלִים הַנִּפְרָדִים וְהַגַּלְגַּלִּים וְהַיְסוֹדוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת, הֲרֵי כ״ו כְּמִנְיַן הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד. וְיָדוּעַ כִּי הַחֲלָקִים הָאֵלֶּה לֹא הָיוּ נִשְׁלָמִים וְנִגְמָרִים בִּגְמַר שְׁלֵמוּתָם עַד יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְאִם כֵּן אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁיַּזְכִּיר ה׳ הַשָּׁלֵם בְּכָל יְמֵי בְּרֵאשִׁית עַל פְּעֻלָּה בִּלְתִּי נִשְׁלֶמֶת. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי הַחֲלָקִים הָאֵלֶּה כֻּלָּם הֵם נִכְלָלִים בְּד׳, וְד׳ בְּג׳, כִּי כֵן הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד שֶׁהוּא כ״ו הוּא בֶּן ד׳ אוֹתִיּוֹת, וְעִקַּר אַרְבַּעְתָּם הַשְּׁלֹשָׁה כִּי הָרְבִיעִית כְּפוּלָה, וְהָבֵן זֶה מְאֹד.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, תָּלָה הַפְּעֻלָּה בַּשֵּׁם הַמְּיֻחָד כִּי הוּא הַפּוֹעֵל וְהוּא הָאוּמָּן שֶׁהִזְכִּירוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה שֶׁאֵין הַמֶּלֶךְ בּוֹנֶה מִדַּעְתּוֹ אֶלָּא מִדַּעַת הָאוּמָּן, וְהָאוּמָּן אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא כְּפִי מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה בְּשִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ. וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב שֶׁבְּקֹהֶלֶת (קהלת ב׳:י״ב): ״אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ״, ״עָשָׂהוּ״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״עָשׂוּהוּ״, כִּבְיָכוֹל הוּא וּבֵית דִּינוֹ.

הוְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה. הָיָה רָאוּי לוֹמַר וְכֹל עֲצֵי הַשָּׂדֶה, אֲבָל אָמַר ״שִׂיחַ״ מִלְּשׁוֹן ״לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה״ שֶׁדְּרָשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל ״לְשׁוֹן תְּפִלָּה״, וּבָא לִרְמֹז כִּי כָל הָאִילָנוֹת וְהַצְּמָחִים מְשַׁבְּחִין וּמְקַלְּסִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּעִנְיָן שֶׁדְּרָשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל בְּפָסוּק (תהלים ס״ה:י״ד) ״יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ״, שֶׁהַשִּׁבֳּלִים אוֹמְרִים שִׁירָה וְשִׁירָתָן זֶהוּ קִלּוּסָן. כִּי רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת קִלּוּסוֹ עוֹלֶה מִכָּל הַמִּינִים וַאֲפִלּוּ מִבַּעֲלֵי נֶפֶשׁ הַצּוֹמַחַת.

ווְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הֶעָשָׁן הָעוֹלֶה מִלַּחוּת הַמֵּימִיּוֹת שֶׁבָּאָרֶץ בִּהְיוֹתוֹ חַם וְלֹא נִתְעָרְבוּ הַחֲלָקִים הַמֵּימִיִּים עִם הַחֲלָקִים הָאַרְצִיִּים, נִקְרָא ״אֵד״. וּלְפִי שֶׁהַמָּטָר מִן הָאֵד הַלַּח הַזֶּה וְהֶעָנָן מְקַבְּלוֹ עַל כֵּן נִקְרָא הֶעָנָן בִּלְשׁוֹן ״אֵד״, שֶׁכָּתוּב (איוב ל״ו:כ״ז) ״יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדוֹ״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, אֵלּוּ עַנְנֵי כָבוֹד שֶׁהָיוּ מִתְגַּבְּרִים וְעוֹלִין, וּלְפִי הַמִּדְרָשׁ יִהְיֶה מִן הָאָרֶץ הַנִּזְכֶּרֶת בַּפָּסוּק הָרִאשׁוֹן וְהִתְגַּבְּרוּת עַנְנֵי כָבוֹד רֶמֶז לְקַבָּלַת שֶׁפַע הַכָּבוֹד שֶׁהוּא מְקַבֵּל מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ רַז״ל בְּעִנְיַן דְּשָׁאִים: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתַח שַׂר הָעוֹלָם וְאָמַר (תהלים ק״ד:ל״א): ״יְהִי כְבוֹד ה׳ לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה׳ בְּמַעֲשָׂיו״. וְדֶרֶךְ תְּפִלָּה אָמַר כֵּן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְהִי ה׳ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ״, וּבֵאוּרוֹ – יִשְׂמַח, כְּדֵי שֶׁיִּשְׂמַח, וְהָבֵן זֶה.
וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה. אֵלּוּ הַגַּלְגַּלִּים וְכָל מַה שֶׁלְּמַטָּה מֵהֶם שֶׁהֵם פּוֹעֲלִים בָּאֲדָמָה. ״וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה״, מִלַּת ״כָּל״ רוֹמֶזֶת לְמַה שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם הוּצְבַּר עֲפָרוֹ.

זוַיִּיצֶר ה׳ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה אַחַר שֶׁהִזְכִּירָה הַתּוֹרָה בְּרִיאַת הָאָדָם בְּפָרָשַׁת יוֹם הַשִּׁשִּׁי בִּכְלָל חָזַר וּפֵרֵשׁ בְּפָרָשָׁה זוֹ עִנְיַן הַבְּרִיאָה בִּפְרָט, וּבֵאֵר בְּכָאן הַבְּרִיאָה שֶׁאָמַר: ״וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ״, הָיְתָה בְּרִיאַת עָפָר מִן הָאֲדָמָה, וְהוֹסִיף לְפָרֵשׁ כִּי אַחַר שֶׁבָּרָא וְיָצַר אוֹתוֹ גֹּלֶם וְצוּרָה, נָפַח בּוֹ נְשָׁמָה מֵרוּחַ קָדְשׁוֹ. וּמַה שֶׁלֹּא הִזְכִּיר לְמַעְלָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי: ״וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים״, לְפִי שֶׁלֹּא רָצָה לְהַזְכִּיר בַּיּוֹם הַשִׁשִּׁי מִמִּדּוֹת הַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית כְּלָל כִּי אִם מִמִּדּוֹת גּוּפָנִיּוֹת שֶׁהֵם מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה בִּלְבַד, שֶׁהֲרֵי הַבְּרִיאָה וְעִנְיַן הַבְּרָכָה בִּפְרִיָּה וְרִבְיָה, וְעִנְיַן הָרְדִיָּה וְהַמֶּמְשָׁלָה אֵינָן מֵעִסְקֵי הַנֶּפֶשׁ רַק מֵעִסְקֵי הַגּוּף, וּמֵעִסְקֵי הַנֶּפֶשׁ הַמִּתְאַוָּה שֶׁהִיא כָּלָה בִּכְלוֹת הַגּוּף. וְעַד כָּאן הִזְכִּיר מִדּוֹת גּוּפוֹ לְבַד, לְפִי שֶׁהוּא מִצַּד גּוּפוֹ הֹוֶה וְנִפְסָד כְּמוֹ הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ עִמּוֹ בּוֹ בַּיּוֹם, וְאֵין לְהַזְכִּיר בַּיּוֹם הַהוּא מִדּוֹת נַפְשׁוֹ שֶׁהִיא קַיֶּמֶת נִצְחִית בִּכְלַל הַנְּפָשׁוֹת הַמֵּתוֹת עַד אֲשֶׁר נִשְׁלְמוּ שֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית שֶׁהֵם שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמִּיתָה, וְאָז הִזְכִּיר אוֹתָהּ אַחַר יוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁהוּא יוֹם הַחַיִּים.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״וַיִּיצֶר ה׳ אֱלֹהִים״ ״וַיִּטַּע ה׳ אֱלֹהִים״ זֶהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב הַנִּמְרָץ (דה״א ד׳:כ״ג): ״הֵמָּה הַיּוֹצְרִים וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם״, וְכֵן דָּרְשׁוּ זַ״ל בְּבְרֵאשִׁית רַבָּה רַבִּי לֵוִי אָמַר: ״בְּנַפְשׁוֹתֵיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים נִמְלַךְ״ שֶׁנֶּאֱמַר ״הֵמָּה הַיּוֹצְרִים וְיוֹשְׁבֵי נְטָעִים״, ״הֵמָּה הַיּוֹצְרִים״ עַל שֵׁם ״וַיִּיצֶר ה׳ אֱלֹהִים״, ״יוֹשְׁבֵי נְטָעִים״ עַל שֵׁם ״וַיִּטַּע ה׳ אֱלֹהִים״. עַד כָּאן.
וְיֵשׁ לְךָ לִקְנוֹת לֵב וּלְהָבִין כִּי לְמַעְלָה בְּמַאֲמַר ״נַעֲשֶׂה אָדָם״ אָמַר ״וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ״ וְלֹא הִזְכִּיר שָׁם עָפָר כְּלָל, וְלֹא שֶׁיֹּאמַר ״נַעֲשֶׂה אָדָם מִן הָאֲדָמָה״, כִּי כָל עִנְיְנֵי מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית הֵם נִגְלֶה וְנִסְתָּר, מְבֹאָר בַּתַּחְתּוֹנִים וְרוֹמֵז בָּעֶלְיוֹנִים. וּמִפְּנֵי זֶה יֵשׁ לְךָ לְהָבִין הַנִּסְתָּר מִן הַנִּגְלֶה, וְתָבִין כַּוָּנַת הַכָּתוּב: ״זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרוֹא אֱלֹהִים״, לָמָּה הִזְכִּיר זֶה שְׁנֵי פְּעָמִים, וְכָאן בְּפָסוּק זֶה הִזְכִּיר עָפָר וַאֲדָמָה. וְכֵן יֵשׁ לְךָ לְהִתְעוֹרֵר בִּשְׁנֵי כְּתוּבִים שֶׁל אַחַר זֶה, שֶׁהֵם ״וַיִּטַּע״ ״וַיַּצְמַח״, ״וַיִּטַּע״ רוֹמֵז בָּעֶלְיוֹנִים, ״וַיַּצְמַח״ מְבֹאָר בַּתַּחְתּוֹנִים. וְעַד כָּאן לֹא הִזְכִּיר בְּפָסוּק ״וַיִּטַּע״ זִכְרוֹן אֲדָמָה וְלֹא עֵץ וּפְרִי, וּבְפָסוּק ״וַיַּצְמַח״ הִזְכִּיר אֲדָמָה וְעֵץ וּפְרִי. וְהִנֵּה זֶה בָּרוּר לְפָנֶיךָ כַּשֶּׁמֶשׁ כִּי עִנְיְנֵי כָּל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית כְּפוּלִים, וְתוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ נִקְשָׁרִים יַחְדָּו אֵלֶּה עִם אֵלֶּה, וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְתִּי לְמַעְלָה.
עָפָר מִן הָאֲדָמָה. שָׁעָה רִאשׁוֹנָה הוּצְבַּר עֲפָרוֹ, וּשְׁנִיָּה גִּבְּלוֹ, ג׳ רִקְּמוֹ, ד׳ נִזְרְקָה בּוֹ נְשָׁמָה, ה׳ עָמַד עַל רַגְלָיו, ו׳ קָרָא שֵׁמוֹת, ז׳ נִזְדַּוְּגָה לוֹ חַוָּה, ח׳ עָלוּ לַמִּטָּה שְׁנַיִם וְיָרְדוּ אַרְבָּעָה, ט׳ נִצְטַוָּה, י׳ סָרַח, י״א נִדּוֹן, י״ב נִטְרַד וְהָלַךְ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מ״ט:י״ג): ״וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ״, כֵּן דָּרְשׁוּ בְּסַנְהֶדְרִין סוֹף פֶּרֶק אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְכֵן עוֹד בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְהָעִנְיָן כִּי סֵדֶר הַשָּׁעוֹת בִּבְרִיאַת הָאָדָם וְגָמְרוֹ וְתִקּוּנוֹ – כְּסֵדֶר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַבְּרִיאָה. שָׁעָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהוּצְבַּר עֲפָרוֹ, כְּנֶגֶד ״יְהִי אוֹר״ שֶׁהָיָה הָאֲצִילוּת מְעֹרָב וְלֹא נִבְדַּל דָּבָר מִדָּבָר. שְׁנִיָּה שֶׁנָּתַן גְּבוּל לֶעָפָר הַנִּצְבָּר בְּאֵיזֶה מָקוֹם יִהְיֶה הָרֹאשׁ אוֹ רַגְלָיו וּשְׁאָר הָאֵבָרִים, כְּנֶגֶד ״יְהִי רָקִיעַ״ שֶׁנָּתַן סִימָן בְּתוֹךְ הַמַּיִם לִפְעֹל הַפְּעֻלּוֹת בָּהֶם, כְּאָדָם הַבּוֹנֶה חֻרְבָּה וְהוּא מְסַמֵּן: זֶה חֶדֶר וְזוֹ עֲלִיָּה. שְׁלִישִׁית שֶׁנָּתַן בּוֹ צִיּוּר אֵבָרִים וְנִתְגַּלּוּ הָאֵבָרִים, כְּנֶגֶד יוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁנִּתְגַּלְּתָה הָאָרֶץ וְנִצְטַיְּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה״. רְבִיעִית נִזְרְקָה בּוֹ נְשָׁמָה, כְּנֶגֶד הַמְּאוֹרוֹת, וְכֵן הַנְּשָׁמָה אוֹר הַגּוּף. חֲמִישִׁית עָמַד, כְּנֶגֶד הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּבְרְאוּ בְּיוֹם חֲמִישִׁי שֶׁנִּקְרָאִים עוֹמְדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ג׳:ז׳): ״בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה״. שִׁשִּׁית קָרָא שֵׁמוֹת, כְּנֶגֶד יוֹם שִׁשִּׁי שֶׁהָיָה. שְׁבִיעִית נִזְדַּוְּגָה לוֹ חַוָּה, כְּנֶגֶד יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁהוּא שַׁבָּת (שישראל בן זוגה) נִזְדַּוְּגָה לוֹ חַוָּה לְמַטָּה.
וְאָמְרוּ בְּמִדְרָשׁ רַבָּה: ״עָפָר מִן הָאֲדָמָה״, רַב הוּנָא אָמַר: עָפָר זָכָר וַאֲדָמָה נְקֵבָה; הַיּוֹצֵר הַזֶּה מֵבִיא עָפָר זָכָר וַאֲדָמָה נְקֵבָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כֶּלְיוֹ בָּרִיא. וּבֵאוּר הַמִּדְרָשׁ, כִּי כָל הַנִּבְרָאִים כֻּלָּם בַּעֲלֵי חֹמֶר וּבַעֲלֵי חַיִּים כֻּלָּם הֵם זָכָר וּנְקֵבָה, וְאַף בַּצּוֹמֵחַ וּבַדּוֹמֵם. דָּבָר אַחֵר, ״עָפָר מִן הָאֲדָמָה״, מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִמְּקוֹם כַּפָּרָתוֹ נִבְרָא, כְּתִיב הָכָא ״מִן הָאֲדָמָה״, וּכְתִיב הָתָם (דברים ל״ב:מ״ג) ״וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ״, וְכֵן (שמות כ׳:כ״א) ״מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי״.
וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי מִכָּאן נִבְרָא וּלְכָאן חָזַר מִשֶּׁסָּרַח וְגֹרַשׁ מִגַּן עֵדֶן, הוּא שֶׁכָּתוּב: ״לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם״, וְכָאן נִתְיַשֵּׁב וְהֶעֱמִיד תּוֹלְדֹתָיו, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר קַיִן: ״הֵן גֵּרַשְׁתָּ אוֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה״, וְהוֹסִיף עוֹד וְאָמַר: ״וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר״ כְּלוֹמַר מִמְּקוֹם שְׁכִינָתְךָ, וְהוּא כַּלָּשׁוֹן שֶׁכָּתוּב (תהלים כ״ד:ו׳): ״מְבַקְּשֵׁי פָנֶיךָ״ (שם כז) ״אֶת פָּנֶיךָ ה׳ אֲבַקֵּשׁ״ (שם קה ד), ״בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד״, וְזֶהוּ שֶׁהִזְכִּיר: ״וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה׳״ כַּלָּשׁוֹן הָאָמוּר בְּיוֹנָה הַנָּבִיא (יונה א׳:ג׳) ״וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה׳״, שֶׁהָיְתָה כַּוָּנָתוֹ לָצֵאת מִן הַמָּקוֹם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה שָׁם כְּדֵי שֶׁלֹּא תָּחוּל עָלָיו רוּחַ נְבוּאָה וְשֶׁלֹּא יְצֻוֶּה לָלֶכֶת בַּשְּׁלִיחוּת הַהוּא.
וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים. דַּע כִּי הַחוֹטֶם כְּלִי לַנְּשָׁמָה שֶׁלְּשָׁם הִיא נִכְנֶסֶת וּמִשָּׁם יוֹצֵאת, וְעַל כֵּן הִצְרִיכוּ בּוֹ רז״ל עַל מִי שֶׁנָּפַל בּוֹ מַפּוֹלֶת לִבְדּוֹק אוֹתוֹ עַד חָטְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו״ וְגוֹ׳, וּמִנִּפְלְאוֹת הַיְּצִירָה בָּאָדָם כִּי תִּמְצָא אוֹת שִׁי״ן רְשׁוּמָה בִּכְלִי זֶה מִשֵּׁם שֶׁל שַׁדַּי הֶחָקוּק בְּצוּרַת הַגּוּף לְכָל נִמּוֹל, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איוב ל״ב:ח׳) ״וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם״. וְיָדוּעַ כִּי הוּא כְּלִי הָרֵיחַ כִּי הַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִן הָרֵיחַ, וְעַל כֵּן אָסְרוּ רז״ל רֵיחַ עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי אֵין רָאוּי שֶׁתֵּהָנֶה הַנְּשָׁמָה מִזִּכְרוֹן עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי רֵיחַ כָּל דָּבָר הוּא הַזִּכָּרוֹן, וּכְעִנְיָן שֶׁכָּתוּב בַּקָּרְבָּנוֹת (ויקרא ו׳:ח׳): ״רֵיחַ נִיחֹחַ אַזְכָּרָתָהּ לַה׳״, וְהָבֵן זֶה.
וְצָרִיךְ אַתָּה לָדַעַת כִּי חַכְמֵי הַמֶּחְקָר נֶחְלְקוּ בְּעִנְיַן הַנֶּפֶשׁ וְיִסְּדוּ בָזֶה סְפָרִים אֵין קֵץ, וְהֶאֱרִיכוּ וְהִרְחִיבוּ לָשׁוֹן בָּהֶם. יֵשׁ מֵהֶם אוֹמְרִים שֶׁהַנֶּפֶשׁ אַחַת וְיֵשׁ בָּהּ שָׁלֹשׁ כֹּחוֹת: הַכֹּחַ הַמִּתְאַוֶּה אֲשֶׁר לְבַעֲלֵי הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית, וְהַכֹּחַ הַצּוֹמֵחַ אֲשֶׁר לְבַעֲלֵי הַנֶּפֶשׁ הַצּוֹמַחַת, וְהַכֹּחַ הַמַּשְׂכִּיל הִיא הַנֶּפֶשׁ הַחֲכָמָה; וְשָׁלֹשׁ כֹּחוֹת אֵלּוּ הֵם נֶפֶשׁ אַחַת. וְיֵשׁ מֵהֶם אוֹמְרִים כִּי הֵם בָּאָדָם שָׁלֹשׁ נְפָשׁוֹת שׁוֹנוֹת חֲלוּקוֹת זוֹ מִזּוֹ: הַנֶּפֶשׁ הַחֲכָמָה לְעַצְמָהּ, וְהַצּוֹמַחַת לְעַצְמָהּ וְהַבַּהֲמִית לְעַצְמָהּ. הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית הִיא הַנֶּפֶשׁ הַמִּתְאַוָּה הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה וְהַמִּשְׁגָּל וְהַשֵּׁנָה וְהַכַּעַס, בָּהּ יִשְׁתַּתֵּף הָאָדָם עִם הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת וְכָל בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ הַתְּנוּעָה, וּמִשְׁכָּנָהּ בַּכָּבֵד, וְהִיא הַנִּקְרֵאת נֶפֶשׁ וְרוּחַ, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (דברים י״ב:כ׳): ״כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר״, וּכְתִיב (קהלת ז׳:ט׳): ״אַל תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס״, וּכְתִיב (משלי כ״ט:י״א): ״כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל״. הַנֶּפֶשׁ הַצּוֹמַחַת הוּא הַכֹּחַ הַמְגַדֵּל בָּאָדָם, בָּהּ יִשְׁתַּתֵּף עִם הָאִילָנוֹת וְהַצְּמָחִים, וְעִנְיַן הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת שֶׁתְּגַדֵּל גּוּף הַצֶּמַח וְהָאִילָן וְיַגְבִּיהֶנּוּ וְיַרְחִיבֶנּוּ, וְכֵן בָּאָדָם, וְאֵין מִשְׁכָּנָהּ בְּמָקוֹם מְיֻחָד בַּגּוּף רַק בְּכֻלּוֹ, וְהִיא מִתְגַּבֶּרֶת עַד זְמַן קָצוּב. הַנֶּפֶשׁ הַחֲכָמָה נִמְצֵאת בָּאָדָם לְבַדּוֹ, בָּהּ מִשְׁתַּתֵּף עִם הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים הָעוֹמְדִים לָעַד לְעוֹלָם בְּחָכְמָה וְשֵׂכֶל, וּמִשְׁכָּנָהּ בַּמּוֹחַ, וְהִיא הַנִּקְרֵאת נְשָׁמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים״, וּכְתִיב (ישעיה מ״ב:ה׳): ״נוֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ״ וּכְתִיב (שם נז): ״וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי״, וּכְתִיב (איוב ל״ב:ח׳): ״וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם״. וּלְדַעַת אֵלֶּה הַחֲכָמִים הַסּוֹבְרִים שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם שָׁלֹשׁ נְפָשׁוֹת חֲלוּקוֹת, מָצִינוּ רְאָיָה לְרַבּוֹתֵינוּ ז״ל מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ: רָבָא בְּרָא גַּבְרָא, שַׁדְּרֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי זֵירָא, הֲוָה מִשְׁתַּעֵי לֵיהּ וְלָא מִשְׁתַּעֵי. אָמַר: דְּמִן חַבְרַיָּא אַתְּ, תּוּב לְעַפְרָךְ!״, הַמַּאֲמָר זֶה יוֹרֶה שֶׁשְּׁלָשְׁתָּם בָּאָדָם נְפָשׁוֹת שׁוֹנוֹת חֲלוּקוֹת זוֹ מִזּוֹ. כִּי רָבָא מִתּוֹךְ חָכְמָתוֹ הָרְחָבָה שֶׁצָּפָה וְהֶעֱמִיק בְּחָכְמַת סֵפֶר יְצִירָה, בָּרָא הָאָדָם הַהוּא וְהֵטִיל בּוֹ נֶפֶשׁ הַתְּנוּעָה, וְלֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ לָתֵת הַדִּבּוּר בּוֹ, כִּי הַדִּבּוּר מִצַּד הַנֶּפֶשׁ הַחֲכָמָה.
אָמְנָם הַכָּתוּב הַזֶּה מוֹכִיחַ כְּדַעַת הָאוֹמְרִים שֶׁהַנֶּפֶשׁ אַחַת וְיֵשׁ בָּהּ שָׁלֹשׁ כֹּחוֹת וְאֵינָם נְפָשׁוֹת שׁוֹנוֹת, לְפִי שֶׁגּוּפוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה מֻטָּל כְּאֶבֶן דּוּמָם, לֹא הָיְתָה בוֹ תְּנוּעָה כְּלָל, הוּא שֶׁאָמַר: ״וַיִּיצֶר ה׳ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה״, וּמִיָּד שֶׁנָּפַח בְּאַפָּיו נְשָׁמָה זוֹ ״וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה״, שֶׁהִתְנוֹעֵעַ בָּהּ כְּמוֹ הַחַיּוֹת וְהַדָּגִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן ״שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה״, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״חַיָּה״, שֶׁעִם נִשְׁמַת חַיִּים זֹאת חָזַר הָאָדָם לִהְיוֹת נֶפֶשׁ שֶׁבָּהּ חַיִּים, תַּחַת שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה מֻטָּל כְּאֶבֶן דּוּמָם וְאֵין תְּנוּעָה בּוֹ. וּבֵין לְדֵעָה זוֹ וּבֵין לְדֵעָה זוֹ, בֵּין שֶׁתִּהְיֶה הַנֶּפֶשׁ אַחַת וּבָהּ שָׁלֹשׁ כֹּחוֹת בֵּין שֶׁתִּהְיֶינָה שָׁלֹשׁ נְפָשׁוֹת שׁוֹנוֹת, הַכֹּל מוֹדִים בְּקִיּוּם הַנֶּפֶשׁ הַחֲכָמָה אַחַר הִפָּרְדָהּ מִן הַגּוּף.
וּכְבָר הֵבִיאוּ חַכְמֵי הַמֶּחְקָר עַל זֶה רְאָיוֹת בְּרוּרוֹת וּגְדוֹלוֹת וּמוֹפְתִים נֶחְתָּכִים רַבִּים, אַזְכִּיר שְׁנַיִם מֵהֶם. הַמּוֹפֵת הָרִאשׁוֹן, כִּי הַנֶּפֶשׁ הַחֲכָמָה הַזֹּאת תֵּדַע כָּל הַדְּבָרִים הָרְחוֹקִים וְהַקְּרוֹבִים אֲשֶׁר לְמַעְלָה וַאֲשֶׁר לְמַטָּה, בְּלִי רְאוּת עֵינַיִם וּבְלִי שְׁמֹעַ אָזְנַיִם וּבְלִי שְׁאָר הַחוּשִׁים, כִּי חֲמֵשֶׁת הַחוּשִׁים אֵינָן רַק לַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית, כִּי הֵם לָהּ כִּכְלִי בְּיַד הָאֻמָּן, כִּי הָעַיִן תִּרְאֶה עֵין הַשֶּׁמֶשׁ בְּגֹדֶל גָּבְהוֹ, וְהַנֶּפֶשׁ הַחֲכָמָה זֹאת תֵּדַע שֶׁהוּא גָּדוֹל מִן הָאָרֶץ מֵאָה וְשִׁבְעִים פַּעַם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַב הַגָּדוֹל רַבֵּינוּ מֹשֶׁה בֶּן מַיְמוֹן בִּתְחִלַּת סֵפֶר הַמַּדָּע פֶּרֶק שְׁלִישִׁי; וְהָעַיִן תִּרְאֶה בַּמַּיִם וּבַמַּרְאָה צוּרוֹת רַבּוֹת, וְהַנֶּפֶשׁ הַחֲכָמָה הַזֹּאת תֵּדַע שֶׁהֵן בְּמִקְרֶה וְאֵינָן בֶּאֱמֶת; וְהָאֹזֶן תִּשְׁמַע הַדְּבָרִים וְקוֹלוֹת בִּמְקוֹמוֹת חֲלוּקִים, וְהַנֶּפֶשׁ הַחֲכָמָה הַזֹּאת תֵּדַע שֶׁהֵם בְּמִקְרֶה. וְאִלּוּ הָיוּ חֲמֵשֶׁת הַחוּשִׁים לַנֶּפֶשׁ הַחֲכָמָה וְהִרְגִּישָׁה בָּהֶם הַדְּבָרִים אוֹ בִּקְצָתָם, הָיוּ הַקְּצָווֹת הַנִּשְׁאָרוֹת בְּטֵלִים וְשֶׁקֶר, אֵין בָּהֶם מוֹעִיל, וְאֵין בַּנֶּפֶשׁ הַחֲכָמָה מְאוּמָה שֶׁקֶר וְאֵין בָּהּ קָצֶה שֶׁלֹּא תֵדַע כִּי תֵדַע כָּל הַדְּבָרִים עַל עִנְיָנָם וְעַל אֲמִתָּתָם. וְהַנֶּפֶשׁ הַחֲכָמָה בַּגּוּף דִּמְיוֹנָהּ כְּמוֹ הַמַּלָּח בָּאֳנִיָּה, אֲשֶׁר בְּהִפָּרְדָהּ מִן הַגּוּף תַּעֲמֹד וְלֹא תֹאבַד כַּאֲשֶׁר יַעֲמֹד הַמַּלָּח בְּהִפָּרְדוֹ מִן הָאֳנִיָּה. וְהַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית תִּתְעָרֵב בַּגּוּף, עַל כֵּן בְּהִפָּרְדָהּ מִן הַגּוּף תֹּאבַד בַּאֲבֹד הַגּוּף, כִּי לֹא תוּכַל הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית וְהַנֶּפֶשׁ הַצּוֹמֵחַ לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה מִבִּלְתִּי הַגּוּף אֲשֶׁר הֵנָּה בּוֹ, כִּי כָל פְּעֻלּוֹתֵיהֶן בַּגּוּף, וּבַאֲבֹד הַגּוּף תֹּאבַדְנָה הֵן וּפְעֻלּוֹתֵיהֶן, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לְכָל אַחַת מֵהֶן חֹמֶר וְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֹמֶר לֹא יוּכַל לִפְעֹל פְּעֻלּוֹתָיו כִּי אִם בְּחָמְרוֹ. וְהַנֶּפֶשׁ הַחֲכָמָה הַזֹּאת תִּפְעַל פְּעֻלּוֹתֶיהָ מִבִּלְתִּי הַגּוּף, שֶׁהֲרֵי הִיא יוֹדַעַת דֵּעוֹת הַשָּׁמַיִם וַאֲשֶׁר לְמַעְלָה מֵהֶם וְעִנְיְנֵי הָאָרֶץ וּמַה שֶׁתַּחְתֶּיהָ, לְפִי שֶׁהִיא שֵׂכֶל וְאֵין לָהּ חֹמֶר, וְכָל עֵת שֶׁתַּחְפֹּץ לָדַעַת הַדְּבָרִים הַמֻּרְכָּבִים תֵּדַע אוֹתָם בַּחֲמֵשֶׁת הַחוּשִׁים אֲשֶׁר לַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית, וּכְשֶׁתַּחְפֹּץ לָדַעַת הַדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים תֵּדַע אוֹתָם בְּשִׂכְלָהּ וְחָכְמָתָהּ. וּבְהִפָּרְדָהּ מִן הַגּוּף לֹא תֵדַע כִּי אִם הַדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהּ חֲמֵשֶׁת הַחוּשִׁים שֶׁבָּהֶם הָיְתָה מַשֶּׂגֶת הַדְּבָרִים הַמֻּרְכָּבִים לְפִי שֶׁכְּבָר אָבְדוּ מִמֶּנָּה. וְכָל זֶה רְאָיָה וּמוֹפֵת כִּי הַנֶּפֶשׁ תִּשָּׁאֵר אַחֲרֵי מוֹת הַגּוּף. וְהַמּוֹפֵת הַשֵּׁנִי מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים בָּעַיִן כִּי הָאָדָם בִּתְחִלָּתוֹ כְּשֶׁהוּא נַעַר אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ כְּלוּם, וְכַאֲשֶׁר יִגְדַּל וְיוֹסִיף הָלוֹךְ וְגָדֵל יִרְבּוּ הַמֻּשְׂכָּלוֹת בַּנֶּפֶשׁ וְתִרְבֶּה הַדַּעַת. וּמַה שֶּׁיִּקְנֶה לְנַפְשׁוֹ מִן הַחָכְמָה וּמִן הַדַּעַת לֹא יִמָּלֵט מֵאֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה חֲלָקִים, אֵין בָּזֶה רְבִיעִי: אוֹ מִפְּנֵי גּוּפוֹ בִּלְבַד, אוֹ מִפְּנֵי נַפְשׁוֹ בִּלְבַד, אוֹ מִפְּנֵי גוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ יַחַד. אִם הָיָה מִפְּנֵי גּוּפוֹ יִתְחַיֵּב הָאָדָם שֶׁכָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה גּוּפוֹ יוֹתֵר בָּרִיא וְחָזָק וְיִתְרַבֶּה הַחֹמֶר בּוֹ שֶׁיִּהְיֶה יוֹתֵר חָכָם וּמוּכָן לְקַבֵּל הַמֻּשְׂכָּלוֹת, וּמִי שֶׁהָיָה גוּפוֹ כָּחוּשׁ וְחָמְרוֹ מוּעָט שֶׁיִּהְיֶה יוֹתֵר סָכָל וְיוֹתֵר רָחוֹק לְקַבֵּל הַמֻּשְׂכָּלוֹת. וְאָנוּ רוֹאִים בְּהֶפֶךְ, כִּי הַמִּתְנַוְנֶה וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֳלִי הַשִּׁדָּפוֹן, גּוּפוֹ יֶחְסַר בְּכָל יוֹם, וְשִׂכְלוֹ עוֹמֵד עַל הַשְּׁלֵמוּת עַד שֶׁתִּפָּרֵד נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ. וּרְאָיָה זוֹ מְבַטֶּלֶת הֱיוֹת קִנְיַן הַחָכְמָה וְהַדַּעַת מִפְּנֵי גּוּפוֹ. וְעִם הָרְאָיָה הַזֹּאת בְּעַצְמָהּ מִתְבַּטֵּל הֱיוֹתָהּ מִפְּנֵי גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ יַחַד. וְאִם כֵּן כָּל קִנְיַן הָאָדָם מִן הַחָכְמָה וּמִן הַדַּעַת אֵינוֹ כִּי אִם מִפְּנֵי הַנֶּפֶשׁ לְבַדָּהּ, וְאֵין לַגּוּף חֵלֶק בָּזֶה זוּלָתִי שֶׁהוּא כְּלִי אֵלֶיהָ כְּעִנְיַן הַכְּלִי לָאֻמָּן. וְאִי אֶפְשָׁר מְצִיאוּת הַחָכְמָה וְהַדַּעַת בַּמֵּתִים, וְאָמְנָם יִתְחַיֵּב מְצִיאוּתָם מִן הַחַי, הִנֵּה הַנֶּפֶשׁ אִם כֵּן חַיָּה בְּטֶבַע, כִּי יֵשׁ בְּטִבְעָהּ לְקַבֵּל הַחָכְמוֹת, וְהַגּוּף מֵת בְּטֶבַע, וְאֵין בְּטִבְעוֹ לְקַבֵּל דָּבָר מִזֶּה. הִנֵּה נִתְבָּאֵר בְּמוֹפֵת כִּי הָאָדָם מֻרְכָּב מִשְּׁנֵי עֲצָמִים, הָאֶחָד מֵהֶם חַי בְּטֶבַע וְהַשֵּׁנִי מֵת בְּטֶבַע, וְהוּא הַגּוּף, וְשֶׁהֵם מִפְּנֵי שֶׁהִתְחַבְּרוּ קָרָה לְכָל אַחַת וְאַחַת מִקְרֶה מִפְּנֵי חֲבֵרוֹ: קָרָה לַגּוּף הַחַיּוּת, אֲשֶׁר הִיא הַהֶרְגֵּשׁ, מִפְּנֵי הַנֶּפֶשׁ; וְקָרָה לַנֶּפֶשׁ הַמָּוֶת, אֲשֶׁר הוּא הָעֹנֶשׁ, מִפְּנֵי הַגּוּף הַמַּטְעֶה אוֹתָהּ. הִנֵּה הַנֶּפֶשׁ אִם כֵּן חַיָּה בְּטֶבַע וּמֵתָה בְּמִקְרֶה, וְהַגּוּף מֵת בְּטֶבַע וְחַי בְּמִקְרֶה. וְכַאֲשֶׁר נִבְדַּל כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מֵחֲבֵרוֹ, נִתְיַחֵד לַגּוּף הַמָּוֶת הַגָּמוּר אֲשֶׁר הוּא טִבְעוֹ, וְנִבְדַל מִמֶּנּוּ הַחַיּוּת הַמִּקְרִי שֶׁקָּרָה לוֹ קְנִיָּתוֹ מִן הַנֶּפֶשׁ; וְנִתְיַחֵד לַנֶּפֶשׁ הַחַיּוּת הַגָּמוּר אֲשֶׁר הוּא טִבְעָהּ, וְנִבְדַל מִמֶּנָּה הַמָּוֶת הַמִּקְרִי אֲשֶׁר קָרָה לָהּ מִפְּנֵי הִשְׁתַּקְּעָהּ בַּגּוּף. וְאַף עַל פִּי שֶׁדִּבַּרְנוּ הַמְּעַט הַזֶּה בְּעִנְיְנֵי הַנֶּפֶשׁ וְהֵבֵאנוּ רְאָיוֹת אֵלּוּ מִדִּבְרֵי הַפִילוֹסוֹפִים וּקְצָת מִמּוֹפְתֵיהֶם הַנֶּחְתָּכִים וְהַנִּרְאִים הַמִּתְיַשְּׁבִים עַל הַלֵּב, אֵין הָעִקָּר אֶלָּא לְתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא מְקוֹר חַיִּים, מִמֶּנָּה שָׁאֲבוּ כָּל הַמַּעֲמִיקִים בַּחָכְמָה, וְאֵין כָּל חָכְמָתָם אֶלָּא פֵּירוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה. וְעִנְיַן הֱיוֹת הַנֶּפֶשׁ אַחֲרֵי הִפָּרְדָהּ מִן הַגּוּף קַיֶּמֶת נִצְחִית זֶה מִתְבָּאֵר מִכָּתוּב הַזֶּה שֶׁאָמַר: ״נִשְׁמַת חַיִּים״, כְּלוֹמַר נְשָׁמָה חֲצוּבָה מִמְּקוֹר חַיִּים, כִּי הַנְּשָׁמָה חֲצוּבָה מִמְּקוֹר הַחָכְמָה, הוּא שֶׁכָּתוּב (איוב ל״ב:ז׳): ״אָמַרְתִּי יָמִים יְדַבֵּרוּ וְרֹב שָׁנִים יוֹדִיעוּ חָכְמָה אָכֵן רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ״, סָמַךְ חָכְמָה לָרוּחַ לְבָאֵר כִּי הָרוּחַ מִמְּקוֹר הַחָכְמָה. וּמִזֶּה הִזְכִּיר הַכָּתוּב הַזֶּה ״נִשְׁמַת חַיִּים״ עַל שֵׁם (קהלת ז׳:י״ב) ״וְהַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ״, וְהוּא שֶׁהִבְטִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנָּבִיא שֶׁתִּהְיֶה נַפְשׁוֹ בְּחֶבְרַת הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת, הוּא שֶׁכָּתוּב (זכריה ג׳:ז׳): ״אִם בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ וְאִם אֶת מִשְׁמַרְתִּי תִשְׁמֹר וְגַם אַתָּה תָּדִין אֶת בֵּיתִי וְגַם תִּשְׁמֹר אֶת חֲצֵרָי וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה״. וְאִם תָּבִין הַכָּתוּב שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ, אָז תָּבִין מַעֲלַת הַנֶּפֶשׁ וְעִלּוּי מַדְרֵגָתָהּ וִיסוֹדָהּ וְסוֹדָהּ, הוּא שֶׁאָמַר (קהלת ג׳:י״ט): ״וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן״, בֵּאֵר כִּי יִתְרוֹן הָאָדָם עַל הַבְּהֵמָה הוּא מִצַּד הָעִנְיָן שֶׁקְּרָאוֹ ״אָיִן״, וְהוּא מִצַּד הַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית, שֶׁבּוֹ נִמְשֶׁכֶת מִן הַחָכְמָה שֶׁהִיא הַיּוֹ״ד, הַמִּתְיַחֶדֶת עִם הָרָצוֹן שֶׁהוּא הָאָלֶ״ף, וְהָבֵן זֶה מְאֹד. וּמִזֶּה הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״וַיִּפַּח בְּאַפָּיו״, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוּבַן יְסוֹד הַנֶּפֶשׁ וְעֹצֶם מַעֲלָתָהּ בִּהְיוֹתָהּ אֲצוּלָה מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְעַל כֵּן נִמְשְׁלָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים, וְהִיא דּוֹמָה לוֹ בְּכָל מִדּוֹתֶיהָ, וּגְדוֹלָה הִיא מֵהַמַּלְאָכִים, שֶׁהַנֶּפֶשׁ נִבְרֵאת בְּיוֹם רִאשׁוֹן וְהַמַּלְאָכִים בְּיוֹם שֵׁנִי, וְיָדוּעַ כִּי הַנִּבְרָאִים הָעֶלְיוֹנִים מַעֲלָתָן וְדַקּוּתָן לְפִי קְדִימָתָן בַּבְּרִיאָה. וְכֵן אָמְרוּ בְּפֵרוּשׁ: ״גְּדוֹלִים צַדִּיקִים יוֹתֵר מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת״. סוֹף דָּבָר, כָּל מַה שֶּׁהַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר בְּמַעֲלַת מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִי מַה שֶּׁהוּא בּוֹרֵא הַכֹּל, נִכְלָל בְּמִדּוֹת הַנֶּפֶשׁ לְפִי מַה שֶּׁהִיא בְּרוּאָה, וְאָמַר הֶחָכָם: ״דְּעוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם – תֵּדְעוּ אֱלֹהֵיכֶם״. וְדַע כָּל זֶה.
וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה. לֹא תִמְצָא בְּכָל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁיַּחְזֹר מִלַּת ״וַיְהִי״ עִם הַדָּבָר הַנִּבְרָא, כִּי אִם בִּבְרִיאַת הָאוֹר וְהָאָדָם שֶׁהִזְכִּיר בָּהֶם לְשׁוֹן ״וַיְהִי״, הוּא שֶׁכָּתוּב ״וַיְהִי אוֹר״ וּכְתִיב ״וַיְהִי אָדָם״, לְהוֹרוֹת כִּי נֶפֶשׁ הָאָדָם קַיֶּמֶת נִצְחִית כְּמוֹ הָאוֹר הָעֶלְיוֹן וּמְעֻתֶּדֶת לְהִתְעַנֵּג מִזִּיווֹ. וּכְבָר יָדַעְתָּ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ ז״ל כִּי הַנְּשָׁמוֹת נִבְרְאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן. וּמִזֶּה אָמַר הַפַּיָּט: ״תִּקֵּן נְשָׁמוֹת עִם הָאוֹר הָרִאשׁוֹן, תְּחִלַּת דִּבֶּר ה׳״. וּבֵאוּר הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, כִּי עִקַּר הֲוָיַת הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַנֶּפֶשׁ הַחַיָּה.

חוַיִּטַּע ה׳ אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יִחֵס הַכָּתוּב הַנְּטִיעָה לַשֵּׁם יִתְעַלֶּה לְבָאֵר שֶׁהוּא מַטַּע ה׳, לֹא שֶׁהֵבִיא אִילָנוֹת מִמָּקוֹם אַחֵר וּנְטָעָם שָׁם, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מַטָּעָיו מַעֲשֵׂה יָדָיו לְהִתְפָּאֵר. וְכֵן קְרָאָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: ״עֲצֵי ה׳״, הוּא שֶׁכָּתוּב (תהלים ק״ד:ט״ז): ״יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה׳ אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע״, וְדָרְשׁוּ רז״ל: יִשְׂבְּעוּ חַיֵּיהֶם, יִשְׂבְּעוּ מֵימֵיהֶם, יִשְׂבְּעוּ מַטַּעְתָּן. אֵינָן צְרִיכִים הַשְׁקָאָה וְלֹא עֲבוֹדָה וְלֹא זְמִירָה, שֶׁאִלּוּ לֹא כֵן, מִיּוֹם שֶׁגֹּרַשׁ אָדָם מִשָּׁם, מִי עָבַד אוֹתָם וּמִי הִשְׁקָה אוֹתָם וּמִי הִתְעַסֵּק בָּהֶם, אֲבָל הֵם כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (יחזקאל מ״ז:י״ב): ״לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ כִּי מֵימָיו מִן הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יֹצְאִים״. וְהִזְכִּיר ״מִקֶּדֶם״ וְהוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב בָּזֶה מַעֲלַת רוּחַ מִזְרָחִית אֲשֶׁר גַּן עֵדֶן נְטוּעָה שָׁם. וְיָדוּעַ כִּי מִבְחַר הַפֵּירוֹת הֵם בַּמִּזְרָח, וְהוּא שֶׁכָּתוּב (דברים ל״ג:י״ד): ״וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ״, וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל: רוּחַ מִזְרָחִית מְיַשֵּׁב הַדַּעַת וּמְאַמֵּץ הַכֹּחַ וּמְחַזֵּק אֶת הַלֵּב. כִּי הָאֲוִיר שֶׁבּוֹ מְשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר, וְעַל זֶה אָמַר: ״וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״וַיִּטַּע ה׳ אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם״ פֵּרוּשׁוֹ כְּבָר נָטַע, וְאֵין הַכַּוָּנָה שֶׁנָּטַע עַכְשָׁו, שֶׁאִם כֵּן הָיָה רָאוּי לוֹמַר: יִהְיוּ הָאִילָנוֹת בְּגַן עֵדֶן, כְּמוֹ שֶׁנִּזְכַּר בְּכָל שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית: יְהִי דָּבָר פְּלוֹנִי בְּצִוּוּי, אוֹ שֶׁיֹּאמַר: תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ עֵדֶן. וְעוֹד מִי הִזְכִּיר לָנוּ עַד עַתָּה עֵדֶן שֶׁיֹּאמַר הַכָּתוּב שֶׁהקב״ה נָטַע גַּן בְּעֵדֶן. אֲבָל הַנְּטִיעָה הַזֹּאת מִן הָעֵדֶן כְּבָר נִרְמְזָה בְּפָסוּק בְּרֵאשִׁית, וּכְמוֹ שֶׁרָמַזְתִּי שָׁם. וְעִנְיַן ״מִקֶּדֶם״, קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. וּלְפִי זֶה ״וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר״ כְּבָר, מִצּוּר הַחָכְמָה. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי הַנְּשָׁמוֹת הַזַּכּוֹת בָּאוֹת מִן הַמִּזְרָח, וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ ז״ל בְּסֵפֶר הַבָּהִיר: מִמִּזְרָחוֹ שֶׁל עוֹלָם בָּא הַזֶּרַע לְיִשְׂרָאֵל. כִּי חוּט הַשִּׁדְרָה מָשׁוּךְ מִן הַמֹּחַ שֶׁל אָדָם וּבָא לוֹ לָאַמָּה, וּמִשָּׁם הָיָה הַזֶּרַע, דִּכְתִיב (ישעיה מ״ג:ה׳): ״מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ״, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל טוֹבִים – מִזֶּה הַמָּקוֹם אָבִיא זַרְעֶךָ וְיִתְחַדֵּשׁ לְךָ זֶרַע חָדָשׁ, וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל רָעִים – בָּאִים מִן הַזֶּרַע שֶׁכְּבָר בָּא לָעוֹלָם, דִּכְתִיב (קהלת א׳:ד׳): ״דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא״, מְלַמֵּד שֶׁכְּבָר בָּא. וּמַאי ״מִמַּעֲרָב אֲקַבְּצֶךָּ״, מֵאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁנּוֹטָה תָּמִיד לְמַעֲרָב, וְלָמָּה אִקְרֵי מַעֲרָב, מִפְּנֵי דְּשָׁם מִתְעָרֵב כָּל הַזֶּרַע, עַד כָּאן. בֵּאוּר הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה לְפִי דַּעְתִּי, מִדַּת הַמִּזְרָח הִיא הַתִּפְאֶרֶת שֶׁהוּא קַו הָאֶמְצָעִי, וּמִשָּׁם הַנְּשָׁמוֹת בָּאוֹת אֶל יְסוֹד עוֹלָם הַנִּקְרָא בְּרִית, עַל כֵּן אָמַר: וּבָא לָאַמָּה וּמִשָּׁם הוּא הַזֶּרַע. וּמִדַּת הַמַּעֲרָב הִיא הָעֲטָרָה, וְהוּא שֶׁאָמַר: שְׁכִינָה בַּמַּעֲרָב. וּכְשֵׁם שֶׁהַזֶּרַע נִמְשָׁךְ מִן הַמֹּחַ דֶּרֶךְ חוּט הַשִּׁדְרָה וּבָא לָאַמָּה, כֵּן הַנְּשָׁמָה מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת מִן הַתְּשׁוּבָה דֶּרֶךְ הַקַּו הָאֶמְצָעִי שֶׁהוּא מִזְרָחוֹ שֶׁל עוֹלָם וּבָא דֶּרֶךְ הַמַּעֲרָב. וּלְפִי דַּעְתִּי אֶל הָעִנְיָן הַזֶּה רָמַז יְשַׁעְיָה עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁאָמַר (ישעיהו מ״ח:א׳): ״שִׁמְעוּ זֹאת בֵּית יַעֲקֹב הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל וּמִמֵּי יְהוּדָה יָצָאוּ״, כְּלוֹמַר מִזֶּרַע יְהוּדָה. וְהִזְכִּיר יְהוּדָה לְפִי שֶׁהָיָה דִּגְלוֹ בַּמִּזְרָח, וְהָבֵן זֶה.

טוַיַּצְמַח ה׳ אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הַכְּתוּבִים מוֹכִיחִים שֶׁיֵּשׁ גַּן עֵדֶן בָּאָרֶץ וְשָׁם עֵץ הַחַיִּים וְעֵץ הַדַּעַת, עֵץ הַחַיִּים נוֹתֵן בְּאוֹכְלָיו חַיִּים אֲרֻכִּים, וְעֵץ הַדַּעַת נוֹתֵן בְּאוֹכְלָיו רָצוֹן וּבְחִירָה, אִם לְעִנְיָנִים שִׂכְלִיִּים וְאִם לְעִנְיָנִים גּוּפָנִיִּים. וְכֵן יוֹכִיחַ הַלָּשׁוֹן שֶׁהוּא נֶאֱמַר עַל הָרָצוֹן וְהַבְּחִירָה, וְהוּא לְשׁוֹן רז״ל: לָא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁדַּעְתּוֹ לַחֲזֹר. וְכֵן לְשׁוֹן הַכָּתוּב (תהלים קמ״ד:ג׳): ״מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ״, כְּלוֹמַר מָה עִנְיָנוֹ שֶׁתִּרְצֶה בּוֹ. וְאִם כֵּן בֵּאוּר עֵץ הַדַּעַת כְּאִלּוּ אָמַר: וְעֵץ הָרָצוֹן. וְהקב״ה מְנָעוֹ מִמֶּנּוּ, לְפִי שֶׁהָאָדָם הָיָה מֻכְרָח עַל מַעֲשָׂיו קֹדֶם שֶׁחָטָא וְהָיוּ כָּל פְּעֻלּוֹתָיו שֵׂכֶל גָּמוּר, כְּמַלְאַךְ ה׳ שֶׁהוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת כָּל פְּעֻלּוֹתָיו שִׂכְלִיּוֹת לְפִי שֶׁאֵין לוֹ מוֹנֵעַ, כֵּן הָאָדָם, אֲבָל אַחַר שֶׁחָטָא וְאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת הָיָה לוֹ רָצוֹן וּבְחִירָה לָדַעַת טוֹב וָרָע, וְנִתְלַבֵּשׁ בַּתַּאֲווֹת הַגּוּפָנִיּוֹת. וּלְזֶה רוֹמֶזֶת מִלַּת ״וַיֵּדְעוּ״, הוּא אָמְרוֹ: ״וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ״, כְּלוֹמַר הִמְשִׁיכוּ רָצוֹן וּבְחִירָה מֵעֵץ הַדַּעַת, וְהָיְתָה הַבְּחִירָה בְּיָדָם לְהָרַע אוֹ לְהֵטִיב, זוֹ מִדַּת אֱלֹהִים, וּמִדָּה טוֹבָה מִצַּד אֶחָד וְרָעָה מִצַּד אַחֵר, כִּי הָיָה לוֹ לָאָדָם הָרִאשׁוֹן בָּהּ יֵצֶר וְתַאֲוָה.
וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן. בֵּאֵר הַכָּתוּב בְּעֵץ הַחַיִּים שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ הַגָּן בְּאֶמְצָעוֹ מַמָּשׁ, וְלֹא יַעֲשֶׂה כֵן בְּעֵץ הַדַּעַת כִּי לֹא פֹרַשׁ בְּאֵיזֶה מָקוֹם הָיָה מִן הַגָּן.
אָמְנָם מִמַּה שֶׁהִזְכִּיר ״בְּתוֹךְ הַגָּן״ וְהוּשַׂם בֵּין עֵץ הַחַיִּים וְעֵץ הַדַּעַת אָנוּ מְבִינִים כִּי שְׁנֵיהֶם הָיוּ בְּוַדַּאי בְּתוֹךְ הַגָּן, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם שְׁנַיִם וְאִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי אִילָנוֹת לִהְיוֹת בָּאֶמְצַע מַמָּשׁ, הָיוּ בְּכָאן לְמַטָּה אֶחָד וּלְמַעְלָה שְׁנַיִם, כִּי חִבּוּרָן אֶחָד מִלְּמַטָּה וְהוֹלְכִים וּמִתְפָּרְדִים לְמַעְלָה, וּבְכֵן הָיוּ שְׁנֵיהֶם בְּאֶמְצָעוּת הַגָּן מַמָּשׁ. וְהַכָּתוּב מְסַפֵּר וְהוֹלֵךְ נַהֲרוֹת גַּן עֵדֶן וּמְצָרָיו וְהָאֲרָצוֹת הַמַּקִּיפוֹת אוֹתוֹ, וְהוֹדִיעָנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבַּע נְהָרוֹת, וְאוֹתָן אַרְבַּע נְהָרוֹת יוֹצְאִים וְנִמְשָׁכִים מִנָּהָר אֶחָד, וְאוֹתוֹ הַנָּהָר הוּא הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן וְהוּא הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן וּמִן הַגָּן הוּא מִתְחַלֵּק וְנִפְרָד לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי כָּל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה בְּגַן עֵדֶן שֶׁבָּאָרֶץ הֵם, וְכֻלָּן צִיּוּרִין וְדֻגְמָא לְעִנְיָנִים שִׂכְלִיִּים שֶׁבְּגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, אַרְבַּע נְהָרוֹת כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. ״שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן״ – זֶה מֶלֶךְ בָּבֶל, עַל שֵׁם שֶׁכָּתוּב (חבקוק א׳:ח׳): ״וּפָשׁוּ פָרָשָׁיו״. ״הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה״, שֶׁעָלָה וְהִקִּיף אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מ״ב:ו׳): ״הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ״. ״אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב״, אֵלּוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים י״ט:י״א): ״הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב״. ״וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב״, מְלַמֵּד שֶׁאֵין תּוֹרָה כְּתוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֵין חָכְמָה כְּחָכְמַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. ״שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם״, שָׁם מִקְרָא מִשְׁנָה וְתַלְמוּד הֲלָכוֹת תּוֹסֶפְתּוֹת וְהַגָּדוֹת. ״וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן״ – הוּא מָדַי. ״חִדֶּקֶל״ – זֶה יָוָן, שֶׁהָיְתָה חַדָּה וְקַלָּה בִּגְזֵרוֹתֶיהָ. ״וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת״ – זוֹ מַלְכוּת אֱדוֹם, שֶׁהֵפֵרָה וְהֵצֵרָה לְפָנָיו. ״פְרָת״, עַל שֵׁם סוֹפָהּ (ישעיה ס״ג:ג׳): ״פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, עֵץ הַחַיִּים וְעֵץ הַדַּעַת לְמַעְלָה הֵם תִּפְאֶרֶת וַעֲטֶרֶת, וְהָאָדָם חָטָא בְּמַעֲשֶׂה וּבְמַחְשָׁבָה בְּעֵץ הַדַּעַת וּבְדֻגְמָתוֹ.
וְהִנֵּה אָדָם בְּחֶטְאוֹ לֹא כָּפַר בַּשֵּׁם הַמְיֻחָד, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה רוֹאֶה עֵץ הַחַיִּים כְּנֶגְדּוֹ הָיָה סָבוּר שֶׁעֵץ הַדַּעַת עִקָּר, וְנִמְשַׁךְ אַחֲרָיו לְהַאֲמִין כִּי הוּא הָעִקָּר בִּהְיוֹתוֹ טוֹב וָרָע, כּוֹלֵל כָּל הַהֲפָכִים כֻּלָּן וְכָל הַפְּעֻלּוֹת בָּעֶלְיוֹנִים וּבַשְּׁפֵלִים נַעֲשִׂים עַל יָדוֹ. וּמִטַּעַם זֶה הִזְכִּיר הַכָּתוּב פְּרִי בְּעֵץ הַדַּעַת וְלֹא תִמְצָא כֵן בְּעֵץ הַחַיִּים. וְחֶטְאוֹ הָיָה שֶׁקִּצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת, כְּלוֹמַר שֶׁקִּצֵּץ כֹּחַ הַשֵּׁם הַמְיֻחָד הַנִּכְנָס בַּנְּטִיעָה, וְהָיָה סִבָּה שֶׁתִּיבַשׁ הַנְּטִיעָה וְתִשָּׁחֵת. וּרְאוּיָה הַנְּטִיעָה שֶׁתִּנָּקֵם מִמֶּנּוּ, וּלְכָךְ נֶעֱנַשׁ בְּמִיתָה שֶׁתִּפָּרֵד נַפְשׁוֹ בְּמוֹתוֹ מִגּוּפוֹ כְּנֶגֶד מַה שֶׁהִפְרִיד הַכֹּחַ הָעֶלְיוֹן מִן הַנְּטִיעָה. וּבָזֶה הָיָה חֵטְא נָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁנֶּעֶנְשׁוּ בַּנְּטִיעָה, זֶהוּ: ״וַתֵּצֵא אֵשׁ״. וְכֵן אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה, אִיתְיְהִיבָא לֵיהּ לְמִקְלִינְהוּ זְכוּתָא דְּאַחֵר. אֲבָל בְּדוֹר הַפַּלָּגָה כָּפְרוּ בַּשֵּׁם הַמְיֻחָד, לְכָךְ נֶעֶנְשׁוּ בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּרֶד ה׳״, וְלֹא נֶעֶנְשׁוּ בַּנְּטִיעָה לְפִי שֶׁהַנְּקָמָה לַשֵּׁם הַגָּדוֹל הָיְתָה, וּכְמוֹ שֶׁאַזְכִּיר שָׁם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. וְכַאֲשֶׁר חָזַר בִּתְשׁוּבָה וְרָאָה כִּי הוּא מְקַבֵּל מִלְּמַעְלָה מִמִּדַּת שְׂמֹאל, אָז הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ שׁוֹר, כְּנֶגֶד הַמִּדָּה הַהִיא שֶׁנָּתַן בָּהּ פְּגָם שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת מִן הַשְּׂמֹאל. ״וְנָהָר״ מִלְּשׁוֹן תַּרְגּוּם אוֹר – ״נְהוֹרָא״, וְהוּא הָאוֹר הַבָּא מֵאֵין סוֹף, זֶהוּ שֶׁפֵּירֵשׁ ״מֵעֵדֶן״, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ מָסֹרֶת עַד, שֶׁאֵין מִשָּׁם וָאֵילָךְ גְּבוּל וְהַשָּׂגָה שֶׁיֵּאָמֵר בּוֹ עַד מְקוֹם פְּלוֹנִי. וּמָצִינוּ כַּיּוֹצֵא בּוֹ (איוב כ״ה:ה׳): ״הֵן עַד יָרֵחַ וְלֹא יַאֲהִיל״, כִּי בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּסִיר אוֹר הַיָּרֵחַ וְלֹא יָהֵל אוֹרוֹ. וְהָאוֹר הַהוּא הַבָּא מֵאֵין סוֹף אֵינוֹ פּוֹסֵק לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה, וּמִפְּנֵי זֶה אָמַר ״יוֹצֵא״ וְלֹא אָמַר ״יָצָא״. ״לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן״, הִיא הָעֲטֶרֶת, וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי כָל הַסְּפִירוֹת כֻּלָּן עַד הָעֲטֶרֶת הַכֹּל מְיֻחָד, אֵין שָׁם קִצּוּץ וְלֹא פֵּרוּד כְּלָל, אֲבָל מִשָּׁם וָאֵילָךְ הוּא נִמְשָׁךְ עוֹלַם הַשְּׂכָלִים הַנִּפְרָדִים. זֶהוּ אָמְרוֹ: ״וּמִשָּׁם יִפָּרֵד״, כִּי מִשָּׁם יָחֵל עוֹלַם הַשְּׂכָלִים הַנִּפְרָדִים, ״וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים״ אַרְבַּע מַחֲנוֹת שְׁכִינָה הַמַּמְשִׁיכִין כֹּחַ לְאַרְבַּע נַהֲרוֹת גַּן עֵדֶן וּמַמְשִׁיכִין כֹּחַ לְאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁבָּאָרֶץ. וְהַמָּקוֹם יָאִיר עֵינֵינוּ בִּמְאוֹר תּוֹרָתוֹ.

טולְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, לְפִי שֶׁכְּבָר מִנָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת מַאֲכָלוֹ הַזְּרָעִים וְהַפֵּרוֹת, הִנִּיחוֹ עַתָּה בְּגַן עֵדֶן שֶׁיִּהְיֶה עוֹבֵד אַדְמַת הַגָּן וְיִזְרַע לוֹ שָׁם כָּל מִינֵי תְּבוּאוֹת וְיִטַּע לוֹ שָׁם כָּל מִינֵי פֵּרוֹת, כִּי לְכָךְ הֻנַּח שָׁם לִהְיוֹת מִתְעַנֵּג וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ כִּרְצוֹנוֹ, וְהָיְתָה פַּרְנָסָתוֹ מֵעֲצֵי הַגָּן, וְהָיָה מִשְׁתֵּהוּ מִנַּחֲלֵי עֵדֶן, וּמַלְבּוּשׁוֹ עַנְנֵי כָבוֹד, וְהָיְתָה עֲמִידָתוֹ שָׁם בְּתַעֲנוּג רַב גָּדוֹל וְעָצוּם לָרֹב הַרְבֵּה בְּתַעֲנוּג הַנֶּפֶשׁ וּמְעַט בְּתַעֲנוּג הַגּוּף בְּהַשְׁקֵט וַהֲנָחָה וְקֹרַת רוּחַ שֶׁאֵין כָּמוֹהָ בִּהְיוֹת כֻּלּוֹ שִׂכְלִי, נַפְשׁוֹ וְגוּפוֹ הֵם אַחַת בְּהַשָּׂגַת בּוֹרְאוֹ בִּלְבַד. וּלְכָךְ מָנַע מִמֶּנּוּ עֵץ הַדַּעַת, הַגּוֹרֵם הַהִמָּשֵׁךְ אַחַר הַתַּאֲווֹת, וְלֹא נִמְנַע מִמֶּנּוּ תְּחִלָּה עֵץ הַחַיִּים הַגּוֹרֵם לִחְיוֹת חַיֵּי עַד. אֲבָל לְאַחַר שֶׁחָטָא וְאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת, הָאֲכִילָה הַהִיא גָּרְמָה לוֹ שֶׁיִּמָּשֵׁךְ אַחַר הַתַּאֲווֹת וְשֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בְּצָרְכֵי הַגּוּף יוֹתֵר מִצָּרְכֵי הַנֶּפֶשׁ, כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם, הוּא הֵפֶךְ הַמְבֻקָּשׁ מִמֶּנּוּ, וּלְכָךְ נִתְחַיֵּב שֶׁיִּתְקַצְּרוּ יָמָיו וְתִשְׁלוֹט עָלָיו מִיתָה.
וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי לְשִׁעוּר תַּעֲנוּג הָאָדָם בַּגָּן עָתִיד הָעוֹלָם שֶׁיַּחְזֹר לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, כִּי בְּנֵי תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִתְעַנְּגוּ כְּאֶחָד, הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, וְיִהְיוּ הָרֹב בְּתַעֲנוּג הַנֶּפֶשׁ וּמְעַט בְּתַעֲנוּג הַגּוּף, כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן קֹדֶם שֶׁחָטָא. וּלְכָךְ נִתְחַיֵּב שֶׁיִּחְיוּ חַיִּים אֲרֻכִּים אוֹ חַיִּים נִצְחִיִּים, כִּי אָז יַחְזֹר הָעוֹלָם לִשְׁלֵמוּתוֹ כְּשֶׁהָיָה. וְטַעַם ״לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ״ יַחְזֹר אֶל אַדְמַת הַגָּן.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ ״לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ״, מֶה עֲבוֹדָה הָיְתָה בְּתוֹךְ הַגָּן שֶׁאָמַר ״לְעָבְדָהּ״, שֶׁמָּא תֹאמַר לִזְמֹר כְּרָמִים וְלַחֲרֹשׁ וּלְשַׂדֵּד הָאֲדָמָה אוֹ לִקְצֹר אוֹ לְעַמֵּר, וַהֲלֹא כָּל הָאִילָנוֹת נִצְמָחִים מֵאֲלֵיהֶם! שֶׁמָּא תֹאמַר יֵשׁ מְלָאכָה בְּגַן עֵדֶן, וַהֲלֹא נָהָר מוֹשֵׁךְ וְיוֹצֵא מֵעֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן״! וּמַה ״לְעָבְדָהּ״, אֶלָּא לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְלִשְׁמֹר כָּל הַמִּצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים״, וְאֵין עֵץ הַחַיִּים אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג׳:י״ח): ״עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ״. ״לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ״ זוֹ שַׁבָּת, ״לְעָבְדָהּ״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד״, ״וּלְשָׁמְרָהּ״, דִּכְתִיב: ״שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת״. ״לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ״, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת, ״לְעָבְדָהּ״, דִּכְתִיב (שמות ג׳:י״ב): ״תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה״, ״וּלְשָׁמְרָהּ״, דִּכְתִיב (במדבר כ״ח:ב׳): ״תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ״, יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בִּשְׁתֵּי הֵהִי״ן אֵלּוּ, כִּי הָיָה רָאוּי לוֹמַר ״לְעָבְדוֹ וּלְשָׁמְרוֹ״, שֶׁהֲרֵי הַגָּן לְשׁוֹן זָכָר הוּא, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (שיר ד׳:י״ב): ״גַּן נָעוּל״, אֲבָל הֵהִי״ן אֵלּוּ רֶמֶז לִשְׁתֵּי הֵהִי״ן שֶׁבַּשֵּׁם, ״לְעָבְדָהּ״ הֵ״א רִאשׁוֹנָה שֶׁבַּשֵּׁם ״וּלְשָׁמְרָהּ״ הֵ״א אַחֲרוֹנָה שֶׁבַּשֵּׁם. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (שמות כ״ג:כ״א): ״הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו״, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין.

טזוַיְצַו ה׳ אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הֻזְהַר אָדָם בְּכָאן בִּשְׁתֵּי מִצְוֹת, מִצְוַת עֲשֵׂה וּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. מִצְוַת עֲשֵׂה ״מִכֹּל הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל״, מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה ״וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, נִצְטַוָּה בְּכָאן בְּשֶׁבַע מִצְוֹת, וְהֵם שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁאָמְרוּ עֲלֵיהֶם רז״ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁבַע מִצְוֹת בְּנֵי נֹחַ שֶׁנִּצְטַוּוּ. וְאֵלּוּ הֵן: עֲבוֹדָה זָרָה, בִּרְכַּת ה׳, דִּינִין, שְׁפִיכוּת דָּמִים, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, גָּזֵל, אֵבֶר מִן הַחַי, ״וַיְצַו״, זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִיב (הושע ה׳:י״א): ״כִּי הוֹאִיל הָלַךְ אַחֲרֵי צָו״. ״ה׳״, זוֹ בִּרְכַּת ה׳, דִּכְתִיב (ויקרא כ״ד:ט״ז): ״וְנֹקֵב שֵׁם ה׳ מוֹת יוּמָת״. ״אֱלֹהִים״, אֵלּוּ הַדִּינִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ״ב:כ״ז): ״אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל״. ״עַל הָאָדָם״, זוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם״ וְגוֹ׳. ״לֵאמֹר״, אֵלּוּ עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר״. ״מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל״, זֶה הַגָּזֵל, כְּלוֹמַר מִדָּבָר פְּלוֹנִי וְלֹא מֵאַחֵר. ״וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ״, זֶה אֵבֶר מִן הַחַי, כְּלוֹמַר מִדָּבָר פְּלוֹנִי לֹא תֹאכַל מִקְצָתוֹ. הֲרֵי לָךְ שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁל בְּנֵי נֹחַ רְמוּזוֹת בְּכָאן.

יזמוֹת תָּמוּת. אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁיָּמוּת בְּיוֹם אָכְלוֹ אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה בֶּן מָוֶת. כִּי עַל דַּעַת רז״ל לוּלֵא שֶׁחָטָא לֹא יָמוּת לְעוֹלָם, אֲבָל יִהְיֶה קַיָּם נִצְחִי כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.
וְעַל דַּעַת חַכְמֵי הַמֶּחְקָר, אִלּוּ לֹא חָטָא הָאָדָם הָיָה מֵת מִיתָה טִבְעִית, לְפִי שֶׁכָּל מֻרְכָּב סוֹפוֹ שֶׁיִּפָּרֵד וְיָמוּת מִיתָה טִבְעִית, כִּי עִנְיָן מֻכְרָח הוּא בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע לָשׁוּב כָּל מֻרְכָּב לְשָׁרְשׁוֹ וּלְעִקָּרוֹ. וּלְפִי זֶה כַּוָּנַת הַכָּתוּב ״מוֹת תָּמוּת״ – מִיתָה מִקְרִית, שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם מֵתִים בָּהּ. וְדַעְתָּם לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ לֹא חָטָא אָדָם הָיָה מֵת מִיתָה טִבְעִית, וְכַאֲשֶׁר חָטָא הִשְׁלִיט עָלָיו חֶטְאוֹ מִיתָה מִקְרִית, שֶׁיָּמוּת קֹדֶם זְמַנּוֹ, כְּדִין מְחֻיַּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם. וְעִנְיַן כֵּפֶל הַמִּיתָה לְפִי שֶׁהַמִּיתוֹת הַמִּקְרִיּוֹת הֵם שְׁתַּיִם, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (שמואל א כ״ו:י׳): ״כִּי אִם ה׳ יִגֳּפֶנּוּ אוֹ יוֹמוֹ יָבֹא וָמֵת אוֹ בַמִּלְחָמָה יֵרֵד וְנִסְפָּה״. וּמַה שֶּׁאָמַר ״אוֹ יוֹמוֹ יָבֹא״, זוֹ מִיתָה טִבְעִית. וְכֵיוָן שֶׁשָּׁלְטָה עָלָיו בְּחֶטְאוֹ מִיתָה מִקְרִית, הֻצְרַךְ לִמְנוֹעַ מִמֶּנּוּ עֵץ הַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים הַטִּבְעִיִּים. עַל כֵּן נִקְרָא ״עֵץ הַחַיִּים״, עֵץ שֶׁמַּגִּיעַ אֶל הַחַיִּים הַטִּבְעִים עַד בּוֹא זְמַן פֵּרוּד הַרְכָּבָתוֹ וּמַצִּילוֹ מִן הַמִּיתָה הַמִּקְרִית. וּלְשׁוֹן ״וָחַי לְעֹלָם״ אֵינוֹ אֶל לֹא תַכְלִית אֶלָּא זְמַן קָצוּב, כִּלְשׁוֹן (שמות כ״א:ו׳) ״וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם״ (שמואל א א׳:כ״ב), ״וְיָשַׁב שָׁם עַד עוֹלָם״. וּלְפִי דַּעְתָּם זֹאת, אִלּוּ מְנָעוֹ תְּחִלָּה מֵעֵץ הַחַיִּים וְחָטָא בּוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, הוּא הַדִּין שֶׁיִּהְיֶה מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ גַּם כֵּן עֵץ הַדַּעַת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁלוֹט עָלָיו מִיתָה מִקְרִית, שֶׁכְּבָר נִצַּל מִמֶּנָּה בְּאָכְלוֹ מֵעֵץ הַחַיִּים. וְיֵשׁ לָהֶם רְאָיוֹת עַל מַה שֶּׁיִּסְמְכוּ לְפִי דַּעְתָּם, וְהָיִיתִי כּוֹתֵב שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה מֵהֶם לוּלֵא שֶׁדַּעְתָּם כְּנֶגֶד הָעִקָּר, וְהוּא דַּעַת רז״ל, וְאָנוּ אֵין רָאוּי לָנוּ לְהַאֲמִין וְלִקְבּוֹעַ מַסְמְרוֹת אֶלָּא מִדִּבְרֵי רז״ל הַמְקֻבָּלִים מִפִּי הַנְּבִיאִים, שֶׁאִלְמָלֵא שֶׁחָטָא הָיָה חַי לְעוֹלָם. וְכֵן אָמַר הַכָּתוּב (תהלים פ״ב:ו׳): ״אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם״, וְלֹא אָמַר ״כֵּאלֹהִים״ וְ״כִבְנֵי עֶלְיוֹן״ אֶלָּא ״אֱלֹהִים״ מַמָּשׁ וּ״בְנֵי עֶלְיוֹן״ מַמָּשׁ, וְרַבּוּ הַכְּתוּבִים עַל זֶה.
וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, כֵּפֶל הַלָּשׁוֹן ״מוֹת תָּמוּת״ הוּא דֶּרֶךְ הַכְּתוּבִים, וּבְהַרְבֵּה כְּפוּלוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּכָּתוּב כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ אָמְרוּ רז״ל: דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ ״כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת״, יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנִים, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יֵצֵא דְּבַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַטָּלָה נָתַן לוֹ יוֹם אֶחָד מִשֶּׁלּוֹ וּמֵת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁהֲרֵי שִׁבְעִים שָׁנָה חָסְרוּ לוֹ מִמֶּנּוּ.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, כֵּפֶל הַלָּשׁוֹן כְּנִכְפַּל מִיתַת בְּנֵי אַהֲרֹן, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (ויקרא ט״ז:א׳): ״אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְנֵי אַהֲרֹן וַיָּמֻתוּ״, אוֹ כִּתְפִלַּת מֹשֶׁה (דברים ל״ג:ו׳): ״יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת״, כְּדַעַת הַתַּרְגּוּם. וְזֶהוּ שֶׁתִּמְצָא בְּאַבְרָהָם שֶׁהָיָה אָב לְכָל הָעוֹלָם, וּכְתִיב בֵּיהּ: ״כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ״, וּקְרָאוֹ הַכָּתוּב גַּם כֵּן ״הָאָדָם הַגָּדוֹל״, כִּי בָּרִאשׁוֹנָה קִצֵּץ וּלְבַסּוֹף יִחֵד. וְיֵשׁ בָּזֶה דַּעַת אַחֶרֶת מִמַּה שֶׁאָמַר בַּמִּדְרָשׁ אֲנִי נוֹתֵן לוֹ מִשְּׁנוֹתַי שִׁבְעִים שָׁנָה. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין.

יחלֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ. הִזְכִּיר עַד עַתָּה בְּכָל אֶחָד מֵהֶם ״כִּי טוֹב״, לְפִי שֶׁהַטּוֹב הוּא הַקִּיּוּם בְּכָל הַמִּינִין, אֲבָל בִּבְרִיאַת אָדָם שֶׁאֵין הַמִּין יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם בּוֹ לְבַדּוֹ אָמַר ״לֹא טוֹב״. וּבֵאוּר הַכָּתוּב, לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם בְּחִבּוּר אֶחָד דּוּ פַּרְצוּפִין, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: דּוּ פַּרְצוּפִין נִבְרְאוּ, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם״, וְהָיוּ נַעֲשִׂין בְּאוֹתוֹ הַחִבּוּר הָאֶחָד בְּעִנְיָן שֶׁהָיָה בָּהֶם טֶבַע מֵבִיא בְּאֵבְרֵי הַתּוֹלָדָה כֹּחַ מוֹלִיד מִן הַזָּכָר לַנְּקֵבָה, וְהָיָה הַפַּרְצוּף הַשֵּׁנִי עֵזֶר לָרִאשׁוֹן בְּתוֹלַדְתּוֹ. וְעַל כֵּן אָמַר: ״אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ״, טוֹב שֶׁיִּפָּרֵד מִמֶּנּוּ וְיִתְחַבֵּר אֵלָיו כְּפִי רְצוֹנוֹ, וְיִהְיֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד עוֹמֵד בְּעַצְמוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ עֵזֶר עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ. וּלְפִי זֶה יִהְיֶה בַּדָּבָר הַמְלָכָה וְשִׁנּוּי רָצוֹן, וְחָלִילָה לָאֵל מִזֶּה.
אֲבָל עִקַּר הַכָּתוּב ״לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ״ לֹא נֶאֱמַר אַחַר בְּרִיאַת הָאָדָם, אֶלָּא בַּתְּחִלָּה קֹדֶם הַבְּרִיאָה כְּשֶׁעָלָה בְּמַחְשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ״, שֶׁיִּהְיֶה יְחִידִי בָּעוֹלָם הַשָּׁפֵל מַכִּיר וְעוֹמֵד וְקַיָּם לָנֶצַח כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, ״אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ״, שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מִין, וְאִישָׁיו מִתְרַבִּין זֶה מִזֶּה, הֹוִים וְנִפְסָדִים כִּשְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים.
וּמֵעַתָּה מְבָאֵר וְהוֹלֵךְ בְּרִיאַת הָאִשָּׁה כִּי לֻקְּחָה מִצַּלְעוֹתָיו, וְאֵין הַמְלָכָה בַּדָּבָר וְשִׁנּוּי רָצוֹן חַס וְשָׁלוֹם, לְפִי שֶׁקֹּדֶם בְּרִיאַת הָאָדָם נֶאֱמַר הַכָּתוּב. וּמַה שֶׁדָּרְשׁוּ ז״ל: אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: כְּתִיב ״זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם״ וּכְתִיב ״בָּרָא אוֹתוֹ״, אֶלָּא בַּתְּחִלָּה עָלָה בְּמַחְשָׁבָה לִבְרֹאות שְׁנַיִם וּלְבַסּוֹף לֹא נִבְרָא אֶלָּא אֶחָד, וַהֲרֵי אָנוּ רוֹאִים שֶׁלְּבַסּוֹף נִבְרְאוּ שְׁנַיִם כְּשֶׁנִּלְקְחָה חַוָּה מֵאָדָם, וְנִרְאֶה מִזֶּה עִנְיַן הַמְלָכָה וְשִׁנּוּי רָצוֹן.
וְכָתַב הֶחָכָם מוֹרִי רַבִּי שְׁלֹמֹה נוּחוֹ עֵדֶן: יֵשׁ לְפָרֵשׁ בְּכָאן שְׁנֵי עִנְיָנִים וּשְׁנֵיהֶם אֲמִתִּיִּים לְפִי דַעְתִּי. מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: ״בַּתְּחִלָּה עָלָה בְּמַחְשָׁבָה לִבְרֹאת שְׁנַיִם״, יָדוּעַ כִּי דִּבְרֵי הַכְּתוּבִים וְהַהַגָּדוֹת רְמִיזוֹת וְצִיּוּרִים גַּשְׁמִיִּים לְצִיּוּר הָעִנְיָנִים בַּנְּפָשׁוֹת, וּכְדֵי לְהָעִיר שֶׁנִּבְרָא הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ עַל תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כִּנָּה הַדְּבָרִים לְדָבָר מְכֻוָּן בַּמַּחְשָׁבָה, וְאָמַר, בְּרִיאַת הָאָדָם הָיְתָה בְּמַחְשָׁבָה וְהִתְבּוֹנְנוּת, וְעָלָה בְּמַחְשָׁבָה לִבְרֹאת שְׁנַיִם, כְּלוֹמַר זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ, וְלִהְיוֹתָן עוֹמְדִים לְעַצְמָם כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל זֶה מִזֶּה, כִּי צוּרַת הַזָּכָר וְהַנְּקֵבָה כְּעִנְיַן הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ. וְאַחַר כָּךְ חִיְּבָה הַחָכְמָה שֶׁאֵינוֹ טוֹב לִהְיוֹת הָאָדָם שֶׁהוּא עִקָּר בַּיְּצִירָה לְבַדּוֹ, אֶלָּא לִהְיוֹת הוּא פּוֹעֵל וְהַנְּקֵבָה כִּכְלִי, כְּעִנְיַן הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, שֶׁאֵין הַיָּרֵחַ אֶלָּא כִּכְלִי וְהַשֶּׁמֶשׁ פּוֹעֵל בָּהּ וְהִיא מְקַבֶּלֶת מִמֶּנּוּ. וְזֶהוּ מַאֲמַר רַבִּי אַבָּהוּ: בַּתְּחִלָּה עָלָה בְּמַחְשָׁבָה לִבְרֹאת שְׁנַיִם זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ, וּלְבַסּוֹף בְּמַעֲשֶׂה לֹא נִבְרָא אֶלָּא אֶחָד, שֶׁהוּא הַזָּכָר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַנְּקֵבָה נִלְקְחָה מִמֶּנּוּ וְהָיוּ שְׁנַיִם, אֵין הַנְּקֵבָה נֶחְשֶׁבֶת בַּבְּרִיאָה, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא כְּדָבָר נִטְפָּל אֶל הָעִקָּר, לָקוּחַ מִמֶּנּוּ לְצֹרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ, וּלְפִיכָךְ קְרָאוּהָ ז״ל זָנָב.
עוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ, בַּתְּחִלָּה עָלָה בְּמַחְשָׁבָה לִבְרֹאת שְׁנַיִם, כְּעִנְיַן יְצִירַת שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים, הַזָּכָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְהַנְּקֵבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וּלְבַסּוֹף לֹא נִבְרָא אֶלָּא אֶחָד, הַזָּכָר לְבַדּוֹ, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַנְּקֵבָה לְקוּחָה מִצַּלְעוֹתָיו לִהְיוֹת מְיֻחֶדֶת לְתַשְׁמִישׁוֹ כְּאֶחָד מֵאֵיבָרָיו הַמְּיֻחָדִים לְתַשְׁמִישׁוֹ, וְהוּא גַּם כֵּן יִשְׁתַּדֵּל בְּתוֹעַלְתָּהּ כַּאֲשֶׁר יִשְׁתַּדֵּל בְּתוֹעֶלֶת גּוּפוֹ, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ מוֹרֵנוּ ז״ל.

יטוְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ. אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: הֶעֱבִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפָנָיו כָּל הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת וְקָרָא לָהֶן שֵׁמוֹת, וְאָמַר: לָזֶה נָאֶה לִקְרוֹתוֹ אַרְיֵה, וְלָזֶה נָאֶה לִקְרוֹתוֹ חֲמוֹר, וְלָזֶה סוּס, וְכֵן כָּל דָּבָר וָדָבָר. וְהִנֵּה בָּזֶה נִתְפַּרְסְמָה חָכְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּצֶלֶם אֱלֹהִים וּמַעֲשֵׂה יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְנִרְאֶה לִי בֵּאוּר הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה, כִּי הָאָדָם הֵבִין בְּחָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ טֶבַע כָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה, וְקָרָא לְכָל אַחַת וְאַחַת שֵׁם מֵעֵין הַטֶּבַע וְהַמִּדָּה שֶׁהִכִּיר בָּהּ. וְהָאוֹתִיּוֹת שֶׁצֵּרַף בִּשְׁמוֹתֵיהֶן, הַכֹּל לְפִי טִבְעֵיהֶן וּמִדּוֹתֵיהֶן, וְהִנֵּה הָיוּ שֵׁמוֹת מֻשְׂכָּלוֹת, כְּאָמְרְךָ: הִכִּיר בְּחָכְמָתוֹ טֶבַע הָאַרְיֵה שֶׁהוּא גִּבּוֹר גָּדוֹל וּמֶלֶךְ שֶׁבַּחַיּוֹת, עַד שֶׁהַנְּבִיאִים הִמְשִׁילוּ בּוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרוֹ (הושע י״א:י׳): ״אַחֲרֵי ה׳ יֵלְכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג״, וְהֶעֱלָה שְׁמוֹ ״אַרְיֵה״, מִפְּנֵי שֶׁאוֹתִיּוֹת ״אַרְיֵה״ רוּחָנִיּוֹת, כִּי הָאָלֶ״ף וְהַהֵ״א וְהַיּוֹ״ד הֵן אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָרֵי״שׁ פֵּרוּשׁוֹ ״רוּחַ״, וְאִם כֵּן עֶצֶם הַשֵּׁם שֶׁל ״אַרְיֵה״ מְבָאֵר עִנְיָנוֹ. וְכֵן ״נֶשֶׁר״ הִכִּיר בְּחָכְמָתוֹ שֶׁהַנֶּשֶׁר מֶלֶךְ שֶׁבָּעוֹפוֹת וַעֲפִיפָתוֹ גָּבוֹהַּ מִכָּל עוֹף, וּכְמוֹ שֶׁיָּדוּעַ מֵעִנְיָנָיו כִּי כְּשֶׁיַּשְׁלִימוּ לוֹ עֶשֶׂר שָׁנִים יַגְבִּיהַּ עֲפִיפָתוֹ עַד מְאֹד עַד שֶׁהוּא מִתְקָרֵב לְגַלְגַּל הָאֵשׁ, וּלְרֹב הַחֲמִימוּת מְחַבֵּט וּמַפִּיל עַצְמוֹ לַיָּם וְהִנֵּה הוּא נִמְרָט, וְאַחֲרֵי כֵן יִתְחַדֵּשׁ וְיַעֲלֶה אֵבֶר כַּבַּתְּחִלָּה. וְכֵן מִנְהָגוֹ כָּל עֶשֶׂר וְעֶשֶׂר שָׁנִים עַד מֵאָה שָׁנָה, וּבִשְׁנַת הַמֵּאָה מִתְקָרֵב בְּיוֹתֵר לְגַלְגַּל הָאֵשׁ וּמַגְבִּיהַּ הָעֲפִיפָה כְּמִנְהָגוֹ וְנוֹפֵל בַּיָּם וָמֵת. וְכֵן כָּתַב רָב סְעַדְיָה גָּאוֹן ז״ל. וְעַל כֵּן יָדַע הָאָדָם הָעִנְיָן הַזֶּה בְּחָכְמָתוֹ, וְקָרָא שְׁמוֹ ״נֶשֶׁר״, כִּי הַשִּׁי״ן אֵשׁ, וְהָרֵי״שׁ רוּחַ, וְהַנּוּ״ן לְשׁוֹן נְפִילָה, וְהִנֵּה שְׁמוֹ מְבָאֵר עַל מִנְהָגוֹ וְטִבְעוֹ וּמָה אַחֲרִיתוֹ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: לָזֶה נָאֶה לִקְרוֹתוֹ נֶשֶׁר. וּמַה שֶׁהִזְכִּיר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד ״נָאֶה״, כְּאִלּוּ אָמַר נָאוֹת וְרָאוּי. וְכֵן בְּשֵׁם הַחֲמוֹר, הִכִּיר בְּחָכְמָתוֹ שֶׁהוּא פֶּתִי וְסָכָל וְכָבֵד מִכָּל הַבְּהֵמוֹת, וְנִמְשָׁךְ אַחַר הַתַּאֲווֹת, וְעַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ ״חֲמוֹר״ מִלְּשׁוֹן חֹמֶר, וְעוֹד שֶׁדֶּרֶךְ הַחֲמוֹר לִטְעֹן מַשָּׂא הַתְּבוּאוֹת כַּמָּה מִדּוֹת, מִלְּשׁוֹן ״חֹמֶר שְׂעֹרִים״. וְכֵן בְּשֵׁם הַסּוּס, הִכִּיר בְּחָכְמָתוֹ שֶׁהַסּוּס קַל הַתְּנוּעָה וְשָׂמֵחַ לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה, וְהֶעֱלָה שְׁמוֹ ״סוּס״ מִלְּשׁוֹן שִׂישָׂה, כִּי הַסָּמְכִ״ין מִתְחַלְּפִין בְּשִׂינִ״ין, וּכְתִיב (איוב ל״ט:כ״ה): ״בְּדֵי שׁוֹפָר יֹאמַר הֶאָח וּמֵרָחוֹק יָרִיחַ מִלְחָמָה״. וְכֵן קָרָא שֵׁמוֹת לְכָל דָּבָר וְדָבָר. וּמְסַיֵּם הַמִּדְרָשׁ: לְאַחַר שֶׁקָּרָא לְכֻלָּן שֵׁמוֹת אָמַר לוֹ: ״וַאֲנִי מַה שְּׁמִי״, אָמַר לוֹ ״הַשֵּׁם״, אָמַר לוֹ ״לָמָּה״, ״שֶׁאַתָּה אָדוֹן לְכָל הַבְּרִיּוֹת״ הוּא שֶׁכָּתוּב (ישעיה מ״ב:ח׳): ״אֲנִי ה׳ הוּא שְׁמִי״ – הוּא שְׁמִי שֶׁקָּרָא לִי אָדָם הָרִאשׁוֹן, עַד כָּאן. וְאִם תִּשְׁאַל, הֵיכָן קָרָא שְׁמוֹ יוֹ״ד הֵ״א, אִם תְּסַלֵּק הַחֵי״ת תִּמְצָא.

כאוַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. דָּרְשׁוּ ז״ל: כֵּיוָן שֶׁנִּבְרֵאת אִשָּׁה נִבְרָא שָׂטָן עִמָּהּ; מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן לֹא תִּמְצָא אוֹת סָמֶ״ךְ, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּבְרֵאת אִשָּׁה נִבְרָא שָׂטָן עִמָּהּ. וְאִם תֹּאמַר ״הַסּוֹבֵב״, הַהוּא בַּנְּהָרוֹת כְּתִיב.

כבוַיִּבֶן ה׳ אֱלֹהִים. שֵׁם מָלֵא עַל עוֹלָם מָלֵא, וּכְשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בָּאָדָם ״וַיִּיצֶר ה׳ אֱלֹהִים״ שֵׁם מָלֵא עַל עוֹלָם מָלֵא, וְהוּא כָּלוּל מִן הַנְּקֵבָה וְכֹחַ הַנְּקֵבָה גָּנוּז בּוֹ, כֵּן הַנְּקֵבָה כְּלוּלָה מִן הַזָּכָר וְכֹחַ הַזָּכָר גָּנוּז בָּהּ. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״ו:ט״ו): ״אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב״, יִחֵס הַבָּנִים לַנְּקֵבָה לְהוֹרוֹת כִּי כֹּחַ הַזָּכָר נִגְנַז בַּנְּקֵבָה. וְזֶהוּ (ויקרא י״ב:ב׳) ״אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר״. וְיִחוּס הַנְּקֵבָה לַזָּכָר הוּא שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״ו:ט״ו): ״וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ״, לְהוֹרוֹת כִּי כֹּחַ הַנְּקֵבָה גָּנוּז בַּזָּכָר.
וּמִזֶּה תִּמְצָא שְׁנֵי מַאֲמָרוֹת בִּבְרִיאַת אָדָם וְחַוָּה, וְהֵם מִכְּלַל עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת פְּרָטִיִּים שֶׁתִּמְצָא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית חוּץ מִ״בְּרֵאשִׁית״ שֶׁהוּא מַאֲמָר כְּלָלִי, וּשְׁנֵי מַאֲמָרוֹת, אֵלּוּ הֵן: ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם״, ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ״. וְהָבֵן זֶה, כִּי הַמַּאֲמָר בִּבְרִיאַת חַוָּה מַאֲמָר עֲשִׂירִי הוּא.
וְיֵשׁ שֶׁמּוֹנִין עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת חֲמִשָּׁה בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים רִאשׁוֹנִים וַחֲמִשָּׁה בִּשְׁלֹשָׁה אַחֲרוֹנִים. וּלְפִי זֶה לֹא יִהְיֶה בִּכְלָלָן מַאֲמַר ״הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם״. אֲבָל הָעִקָּר אֶצְלֵנוּ כִּי ״בְּרֵאשִׁית״ מַאֲמָר הוּא, וְ״נַעֲשֶׂה אָדָם״ תְּשִׁיעִי, וּמַאֲמַר ״לֹא טוֹב״ עֲשִׂירִי, וְאֵין בִּכְלָלָן מַאֲמַר ״פְּרוּ וּרְבוּ״ וְלֹא ״הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם״.

כגזֹאת הַפַּעַם. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, זֹאת הַפַּעַם בִּלְבַד הִיא שֶׁנִּלְקְחָה עֶצֶם מֵעֲצָמַי אֲבָל מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא יִצְטָרֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה מִצֵּלָע אֶלָּא הַבְּרִיּוֹת יִתְעַסְּקוּ בִּפְרִיָּה רְבִיָּה, כֵּן פֵּרֵשׁ רש״י ז״ל.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״עֶצֶם מֵעֲצָמַי״, הָאִשָּׁה קָשָׁה בְּטִבְעָהּ לְפִי שֶׁנִּבְרְאָה מִן הָעֶצֶם, אֲבָל טֶבַע הָאָדָם הוּא נוֹחַ שֶׁנִּבְרָא מִן הֶעָפָר שֶׁהוּא נוֹחַ. וּמִפְּנֵי זֶה תִּמְצָא בָּאָדָם ״וַיִּיצֶר״, כִּי הָיָה כְּמוֹ הַטִּיט שֶׁהוּא נוֹחַ בְּיַד הַיּוֹצֵר. וּבָאִשָּׁה נֶאֱמַר בָּהּ ״וַיִּבֶן״, כְּאָדָם שֶׁבּוֹנֶה בִּנְיָן בַּאֲבָנִים שֶׁהֵם קָשִׁים. וּמִזֶּה אָמַר הַכָּתוּב (תהלים ק״ג:י״ג): ״כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים״, יִחֵס הָרַחֲמִים לָאָב וְיִחֵס מִדַּת הַדִּין אֶל הָאֵם, הוּא שֶׁכָּתוּב (משלי ל״א:א׳): ״מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ״. וּמִתּוֹךְ הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת מִתְבָּאֵר כִּי הָאִשָּׁה נִבְרְאָה בְּגַן עֵדֶן, כִּי שָׁם נִלְקְחָה מִצַּלְעוֹת הָאָדָם וְעֶצֶם מֵעֲצָמָיו, וְהָאָדָם שֶׁהוּנַּח בְּגַן עֵדֶן נִבְרָא חוּץ לַגָּן.