אוַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה. נֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב בְּעִנְיַן דִּינָה מִכַּמָּה טְעָמִים. הָאֶחָד, מִמַּה שֶׁאָמַר לְלָבָן (בראשית ל׳:ל״ג): ״וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר״. וְהַשֵּׁנִי, עַל שֶׁמָּנַע דִּינָה מֵעֵשָׂו אָחִיו, כִּי שֶׁמָּא תַּחֲזִירֶנּוּ לַמּוּטָב. וְהַשְּׁלִישִׁי, עַל שֶׁנָּטַל שְׂרָרָה לְעַצְמוֹ. וְהוּא שֶׁאָמְרוּ בְּבֵרֵאשִׁית רַבָּה: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (משלי כ״ז:א׳): ״אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר״, אַתָּה אָמַרְתָּ: ״וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי״ וְגוֹ׳, מָחָר בִּתְּךָ יוֹצְאָה וּמִתְעַנָּה.
וְעוֹד שָׁם: ״וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו״ – וְדִינָה הֵיכָן הָיְתָה? מְלַמֵּד שֶׁהִכְנִיסָהּ יַעֲקֹב בְּתֵבָה וְנָעַל בְּפָנֶיהָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא בִּקַּשְׁתָּ שֶׁתִּנָּשֵׂא לְמָהוּל – תִּנָּשֵׂא לְעָרֵל, לֹא בִּקַּשְׁתָּ שֶׁתִּנָּשֵׂא בְּהֶתֵּר – תִּנָּשֵׂא בְּאִסּוּר, מָחָר בִּתְּךָ יוֹצְאָה וּמִתְעַנָּה.
וְעוֹד שָׁם: ״וַיִּקְרָא לוֹ אֵל״ וְגוֹ׳, אָמַר לוֹ: אַתָּה אֱלוֹהַּ בָּעֶלְיוֹנִים וַאֲנִי אֱלוֹהַּ בַּתַּחְתּוֹנִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲפִלּוּ חַזָּן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֵינוֹ נוֹטֵל שְׂרָרָה לְעַצְמוֹ, וְאַתָּה נָטַלְתָּ שְׂרָרָה לְעַצְמְךָ? מָחָר בִּתְּךָ יוֹצְאָה וּמִתְעַנָּה, לְכָךְ סָמַךְ ״וַתֵּצֵא״. עַד כָּאן.
נִרְאֶה שֶׁהֵבִינוּ שָׁם שֶׁיַּעֲקֹב הוּא הָאוֹמֵר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְכָךְ הֶעֱנִישׁוֹ מִיָּד בְּעִנְיַן דִּינָה עַל שֶׁנָּטַל שְׂרָרָה לְעַצְמוֹ.
וְעִנְיַן ״וַתֵּצֵא דִינָה״ לִמֶּדְךָ שֶׁיָּצְאָה מְקֻשֶּׁטֶת, כְּשֵׁם שֶׁיָּצְאָה לֵאָה אִמָּהּ שֶׁהִזְכִּיר בָּהּ הַכָּתוּב (בראשית ל׳:ט״ז): ״וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ״. כְּלוֹמַר יַצְאָנִית בַּת יַצְאָנִית. וְהַכָּתוּב מְגַנֶּה אֶת הָאִשָּׁה כְּשֶׁהִיא יַצְאָנִית, הוּא שֶׁכָּתוּב (משלי ז׳:י״א-י״ב): ״הוֹמִיָּה הִיא וְסוֹרֶרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ, פַּעַם בַּחוּץ פַּעַם בָּרְחֹבוֹת״. אֲבָל כְּשֶׁהִיא צְנוּעָה וְעוֹמֶדֶת בְּבֵיתָהּ הַכָּתוּב מְשַׁבְּחָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים מ״ה:י״ד): ״כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה״, וְכֵן כָּתוּב בְּשָׂרָה אִמֵּנוּ (בראשית י״ח:ט׳): ״הִנֵּה בָאֹהֶל״.
וּבַמִּדְרָשׁ: בִּזְמַן שֶׁהָאִשָּׁה עוֹמֶדֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ מְכַפֶּרֶת עַל בֵּיתָהּ כְּשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ מְכַפֵּר עַל הָאָרֶץ, הוּא שֶׁכָּתוּב (תהילים קכ״ח:ג׳): ״אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ״, כְּתִיב הָכָא ״בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ״, וּכְתִיב הָתָם גַּבֵּי מִזְבֵּחַ (ויקרא א׳:י״א) ״וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ״, אִם עָשְׂתָה כֵן תַּעֲמִיד בָּנִים רְאוּיִם לְהִמָּשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים״.
וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא בִּתְחִלַּת פֶּרֶק הוֹצִיאוּ לוֹ: מַעֲשֶׂה בְּקִמְחִית שֶׁהָיוּ לָהּ שִׁבְעָה בָּנִים וְכֻלָּן שִׁמְּשׁוּ בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה בְּחַיֶּיהָ. אָמְרוּ לָהּ: מֶה עָשִׂית שֶׁזָּכִית לְכָךְ? אָמְרָה לָהֶן: מִיָּמַי לֹא רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי קַלְעֵי שְׂעָרִי. וּבֵאוּר ״אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה״, הִמְשִׁיל הָאִשָּׁה הַצְּנוּעָה לְגֶפֶן, לְפִי שֶׁהַמִּנְהָג לִנְטֹעַ הַגֶּפֶן בְּיַרְכְּתֵי הַבַּיִת, וְכַאֲשֶׁר יִגְדַּל מוֹצִיאִין עֲנָפָיו מֵחֹר הַבַּיִת וְלַחוּץ אֶל הַשֶּׁמֶשׁ. וְהִנֵּה הַשֹּׁרֶשׁ עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת וַעֲנָפָיו חוּץ לַבַּיִת. כֵּן הָאִשָּׁה הַצְּנוּעָה רְאוּיָה לֵישֵׁב בְּיַרְכְּתֵי הַבַּיִת, לֹא לְפֶתַח הַבַּיִת, פֶּן יִרְאוּ אוֹתָהּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים, כְּעִנְיָן שֶׁהִזְכִּיר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי ט׳:י״ד): ״וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ״, וְכֵיוָן שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּיַרְכְּתֵי הַבַּיִת וּבָנֶיהָ יוֹצְאִין לַחוּץ לַשָּׂדֶה לִמְלַאכְתָּם, הִנֵּה הַבָּנִים הַלָּלוּ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים. וְהִמְשִׁילָם לְזֵיתִים מִפְּנֵי שֶׁאֵין לְךָ אִילָן שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַרְכָּבָה חוּץ מֵאִילַן הַזַּיִת שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַרְכָּבָה כְּלָל, וְכֵן הַבָּנִים בְּנֵי אֲבִיהֶם, שֶׁהֲרֵי אִמָּם צְנוּעָה בְּיַרְכְּתֵי הַבַּיִת לֹא נִזְקְקָה כִּי אִם לְבַעֲלָהּ. וְעוֹד הִמְשִׁילָם לְזַיִת לְכַוָּנָה אַחֶרֶת, וְהוּא שֶׁהַזַּיִת נוֹשֵׂא פִּרְיוֹ לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים, וְכֵן הָאִשָּׁה הַזֹּאת בִּשְׂכַר צְנִיעוּתָהּ אֵינָהּ מַפֶּלֶת אֲבָל תֵּלֵד בָּנֶיהָ לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים. וְכֵן דָּרְשׁוּ ז״ל בִּבְכוֹרוֹת: בְּהֵמָה גַסָּה טְהוֹרָה לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים, וּכְנֶגְדָּהּ בָּאִילָן – זַיִת. וְכֵן תִּמְצָא בַּמַּעֲלוֹת שֶׁהֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שֶׁבָּא הַכָּתוּב הַזֶּה בַּמַּעֲלָה הַתְּשִׁיעִית. ״סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ״, כְּלוֹמַר יִהְיוּ מְזֻמָּנִים לְשָׁרֵת אוֹתְךָ בְּעֵת שֶׁתֹּאכַל.
וְעוֹד יָדוּעַ שֶׁכָּל הָאִילָנוֹת יֵשׁ לָהֶן לֵב כְּשֶׁתַּחְתֹּךְ אוֹתוֹ, אֲבָל אִילַן זַיִת אֵין לוֹ לֵב. וְאוּלַי מִפְּנֵי זֶה טֶבַע הַפְּרִי מְשַׁכֵּחַ הַתַּלְמוּד וּמְטַמְטֵם הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל בַּזַּיִת.
וְיֵשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ עוֹד: ״אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה״, שֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּזְמַן נִדּוּתָהּ שֶׁהִיא רוֹאָה דָּם, וְעַל כֵּן אָמַר ״כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה״. וְאָמַר ״בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ״, כְּלוֹמַר שֶׁתִּהְיֶה מְרֻחֶקֶת מִמְּךָ לְצַד אַחֵר כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה מִתְרַחֵק מִן הָאֵשׁ, וּמִזֶּה אָמַר ״אֶשְׁתְּךָ״ בְּסֶגּוֹל וְלֹא בְּחִירִיק. וְאִם תַּעֲשֶׂה כֵן, עוֹד יִהְיוּ ״בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים״, שֶׁיִּהְיוּ הֲגוּנִים וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם שֶׁמֶץ פְּסוּל.
לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. בָּאָה לִרְאוֹת בְּנוֹת הָאָרֶץ שֶׁהָיוּ חוֹלוֹת בַּמְּחֹלוֹת, כְּעִנְיַן (שופטים כ״א:כ״א) ״וְהָיָה אִם יֵצְאוּ בְנוֹת שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת״.
וּבַמִּדְרָשׁ ״לִרְאוֹת״, יָצְאָה לִרְאוֹת וְנִרְאֵית. ״וַיֵּצֵא חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם אֶל יַעֲקֹב לְדַבֵּר אִתּוֹ״, אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: אָמַר לוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאַבְרָהָם זְקֵנְךָ נָשִׂיא הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ״ג:ו׳): ״נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ״, וַאֲנִי נְשִׂיא הָאָרֶץ, תְּנוּ בַּת נָשִׂיא לְנָשִׂיא. אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: אֵין נָשִׂיא אֶלָּא שׁוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י״ח:ז׳): ״וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם״, וּכְתִיב (משלי י״ד:ד׳): ״וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר״, וְאַתָּה חֲמוֹר וְאֵין יְכוֹלִין לְהִזְדַּוֵּג, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה אָמְרָה: ״לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּו״, וְהַנָּבִיא צוֹוֵחַ: לְרָעָתְךָ אַתָּה מְבַקְּשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב י״ד:ט׳) ״הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן שָׁלַח אֶל הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן לֵאמֹר תְּנָה אֶת בִּתְּךָ לִבְנִי לְאִשָּׁה וַתַּעֲבֹר חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וַתִּרְמֹס אֶת הַחוֹחַ״. ״וַתַּעֲבֹר חַיַּת הַשָּׂדֶה״ – אֵלּוּ בְּנֵי יַעֲקֹב שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְחַיּוֹת: יְהוּדָה – ״גּוּר אַרְיֵה״, דָּן – ״יְהִי דָן נָחָשׁ״, ״בִּנְיָמִן – זְאֵב יִטְרָף״, ״נַפְתָּלִי – אַיָּלָה שְׁלֻחָה״. ״וַתִּרְמֹס אֶת הַחוֹחַ״ – ״וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר״. וְכֵן הַנָּבִיא צוֹוֵחַ (הושע ו׳:ט׳): ״וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים חֶבֶר כֹּהֲנִים דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה״. וְלָמָּה? ״כִּי זִמָּה עָשׂוּ״.
גוַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּדִינָה. הָיְתָה דִּינָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בַּת שְׁמוֹנֶה שָׁנִים וְחֹדֶשׁ אֶחָד, שֶׁכֵּן דָּרְשׁוּ רז״ל: דִּינָה קֹדֶם יוֹסֵף נוֹלְדָה, וְיוֹסֵף נוֹלַד בְּסוֹף אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְבִיאַת יַעֲקֹב לְחָרָן, וְעָבַד לְלָבָן בְּצֹאנוֹ שֵׁשׁ שָׁנִים וְיָצָא, עָשָׂה בְּסֻכּוֹת שְׁמוֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ וּבָא לִשְׁכֶם, נִמְצָא יוֹסֵף בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים וָחֵצִי, וְדִינָה הָיְתָה גְּדוֹלָה מִמֶּנּוּ שִׁבְעָה חֳדָשִׁים, נִמְצֵאת דִּינָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בַּת שְׁמוֹנֶה שָׁנִים וְחֹדֶשׁ אֶחָד.
דאֶל חֲמוֹר אָבִיו לֵאמֹר. טַעַם ״לֵאמֹר״, שֶׁיֹּאמַר כֵּן לְיַעֲקֹב, אוֹ לְחַזֵּק הָעִנְיָן, כְּלוֹמַר אֲמִירָה וַדָּאִית שֶׁתִּתְקַיֵּם. וְכֵן בְּלָבָן (בראשית ל״א:כ״ט): ״אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר״. וְכֵן בְּאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר (בראשית ל״ט:י״ד): ״וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר רְאוּ הֵבִיא לָנוּ״.
יגוַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר אָבִיו בְּמִרְמָה. מִן הָרָאוּי הָיָה שֶׁיְּדַבֵּר יַעֲקֹב, כִּי לְפָנָיו הָיוּ, אֲבָל לְפִי שֶׁהָיָה לָהֶם הָעִנְיָן לְקָלוֹן לֹא רָצוּ הַבָּנִים שֶׁיְּדַבֵּר בּוֹ הָאָב וְיִפְתַּח פִּיו בָּזֶה כְּלָל, כִּי הֵם יְדַבְּרוּ בִּמְקוֹמוֹ, וְעָשׂוּ זֶה לִכְבוֹד הָאָב.
וְכָתַב הָרַמְבַּ״ן כֵּיוָן שֶׁעָנוּ בִּרְצוֹן אֲבִיהֶם וַעֲצָתוֹ וְהוּא יוֹדֵעַ כִּי דִּבְּרוּ בְּמִרְמָה, אִם כֵּן לָמָּה כָּעַס עַל שִׁמְעוֹן וְלֵוִי שֶׁאָמַר לָהֶם ״עֲכַרְתֶּם אֹתִי״? וְעוֹד, שֶׁלֹּא יִתָּכֵן לְהַשִּׂיא בִּתּוֹ לַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר טִמֵּא אוֹתָהּ. וְהִנֵּה כָּל הָאַחִים עָנוּ כָּל הַמַּעֲנֶה הַזֶּה בְּמִרְמָה, וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי לְבַדָּם עָשׂוּ הַמַּעֲשֶׂה וַאֲבִיהֶם אֵרַר אַפָּם לָהֶם לְבַדָּם. וְהַתְּשׁוּבָה, כִּי הַמִּרְמָה הָיְתָה בְּאָמְרָם לְהִמּוֹל לָהֶם כָּל זָכָר, כִּי חָשְׁבוּ שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי הָעִיר, וְאִם אוּלַי יִשְׁמְעוּ לִנְשִׂיאָם וְיִהְיוּ כֻּלָּם נִמּוֹלִים – יָבֹאוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כּוֹאֲבִים וְיִקְחוּ אֶת אֲחוֹתָם מִבֵּית שְׁכֶם. וְזֹאת עֲצַת כָּל הָאַחִים וּבִרְשׁוּת אֲבִיהֶם. וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי רָצוּ לְהִנָּקֵם מֵהֶם וְהָרְגוּ כָּל הָעִיר, וְעַל כֵּן אֵרַר אַפָּם כַּאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי הָעִיר אֲשֶׁר לֹא חָטְאוּ לָהֶם. וְהַהֶתֵּר שֶׁמָּצְאוּ בְּנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי לִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי, כָּתַב הָרַמְבָּ״ם ז״ל, לְפִי שֶׁבְּנֵי נֹחַ נִצְטַוּוּ עַל שֶׁבַע מִצְוֹת וְהַדִּינִין בִּכְלָלָם, וּבֶן נֹחַ שֶׁעָבַר וְגָנַב אוֹ גָּזַל אוֹ אָנַס בִּתּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ אוֹ פִּתָּה אוֹתָהּ חַיָּב מִיתָה בְּסַיִף, וְכֵן הָרוֹאֶה אֶחָד שֶׁעָבַר עַל אַחַת מֵהֶן וְלֹא דָּנָהוּ לְהָרְגוֹ – הֲרֵי זֶה הָרוֹאֶה יֵהָרֵג בְּסַיִף, וּמִפְּנֵי זֶה נִתְחַיְּבוּ כָּל אַנְשֵׁי שְׁכֶם, שֶׁהֲרֵי שְׁכֶם גָּזַל וְאָנַס וְהֵם רָאוּהוּ וְיָדְעוּ וְלֹא דָנוּהוּ. אֲבָל כָּתַב עָלָיו הָרַמְבַּ״ן: וְלֹא יִתָּכֵן לוֹמַר כֵּן, לְפִי שֶׁאֵין הַדָּבָר מָסוּר לְיַעֲקֹב וּלְבָנָיו לַעֲשׂוֹת בָּהֶן דִּין. אֲבָל הַהֶתֵּר שֶׁמָּצְאוּ שִׁמְעוֹן וְלֵוִי מְבֹאָר הוּא, כִּי הָיוּ אַנְשֵׁי שְׁכֶם רְשָׁעִים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה מְגַלֵּי עֲרָיוֹת, וּכְעִנְיַן שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (ויקרא י״ח:כ״ז): ״כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳, וְעַל כֵּן רָאוּ כִּי דָּמָם חָשׁוּב לָהֶם כַּמַּיִם וְרָצוּ לְהִנָּקֵם מֵהֶם, וְהָרְגוּ הַנָּשִׂיא וְכָל אַנְשֵׁי הָעִיר כִּי כֻּלָּם אוֹחֲזִים דַּרְכּוֹ, עַד כָּאן.
ידלָתֵת אֶת אֲחֹתֵנוּ. אַחַר כָּךְ אָמְרוּ: ״וְלָקַחְנוּ אֶת בִּתֵּנוּ״, כִּי הֵם הַמְדַבְּרִים בִּמְקוֹם אֲבִיהֶם, וְלָכֵן הִזְכִּירוּ ״אֲחוֹתֵנוּ״ כְּלַפֵּי עַצְמָם וְהִזְכִּירוּ ״בִּתֵּנוּ״ כְּלַפֵּי הָאָב. אוֹ יִהְיֶה ״בִּתֵּנוּ״ כְּמוֹ ״אֲחוֹתֵנוּ״, וְכֵן מָצִינוּ כָּתוּב בִּיהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט (מלכים ב ח׳:י״ח): ״כִּי בַת אַחְאָב הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה״, וְאַחְאָב לֹא הָיְתָה לוֹ בַּת, וּפֵרוּשׁוֹ ״אֲחוֹת אַחְאָב״, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן.
כהוַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים. יָדוּעַ מִדֶּרֶךְ חָכְמַת הַטֶּבַע כִּי כָל שְׁלִישִׁי חָלוּשׁ בְּכָל הַנִּבְרָאִים כֻּלָּם, בֵּין שֶׁהוּא יוֹם שְׁלִישִׁי לְלֵידָה בֵּין שֶׁהוּא יוֹם שְׁלִישִׁי לִימוֹת הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי יוֹם שְׁלִישִׁי כּוֹכַב מַאְדִּים, וּמִפְּנֵי זֶה יִגְדַּל הַכְּאֵב בְּכָל מַכָּה בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְיִהְיֶה הַנִּמּוֹל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לַמִּילָה יוֹתֵר חָלוּשׁ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ שֶׁמֻּתָּר לַעֲשׂוֹת לַנִּמּוֹל בְּיוֹם שְׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת כָּל מַה שֶּׁיִּצְטָרֵךְ כְּמוֹ בְּחֹל מַמָּשׁ, לְפִי שֶׁהוּא מְסֻכָּן בְּיוֹם שְׁלִישִׁי יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַיָּמִים. וְחַכְמֵי הַתְּכוּנָה כָּתְבוּ כִּי יוֹם שְׁלִישִׁי מַזָּלוֹ עַקְרָב וּמַלְכּוֹ סַמָּאֵל וּמְשָׁרְתוֹ מַאְדִּים. וּמִזֶּה אָמְרוּ רז״ל (תענית כ״ז:ב׳): ״אַנְשֵׁי מַעֲמָד [לֹא] הָיוּ מִתְעַנִּין בְּיוֹם רִאשׁוֹן מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹם שְׁלִישִׁי לַיְּצִירָה״, פֵּרוּשׁ, לִיצִירַת אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּבְרָא בַּשִּׁשִּׁי. וְזֶהוּ טַעַם בִּרְכַּת עֲצֵי בְּשָׂמִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, כְּדֵי לְחַזֵּק כֹּחַ הַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית בְּרֵיחַ טוֹב.
וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי. מִן הַכְּתוּבִים יֵשׁ לָנוּ לִלְמֹד כַּמָּה שָׁנִים הָיוּ לָהֶם כְּשֶׁהֶחֱרִיבוּ שְׁכֶם. יָדוּעַ כִּי יַעֲקֹב הָיָה בְּבֵית לָבָן עֶשְׂרִים שָׁנָה, אַרְבַּע עֶשְׂרֵה בִּשְׁתֵּי בְנוֹתָיו וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנוֹ, וְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁעָבַד בְּרָחֵל רִמָּהוּ לָבָן וְהִכְנִיס לוֹ אֶת לֵאָה וְיָלְדָה לִרְאוּבֵן בְּשִׁבְעָה חֳדָשִׁים, וְאַחֲרָיו נוֹלַד שִׁמְעוֹן לְשִׁבְעָה חֳדָשִׁים, נִמְצָא כְּשֶׁפֵּרֵשׁ יַעֲקֹב מִלָּבָן לְסוֹף עֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה שִׁמְעוֹן בֶּן שְׁנֵים עָשָׂר שָׁנָה פָּחוֹת שְׁנֵי חֳדָשִׁים. נִתְעַכֵּב יַעֲקֹב בְּסֻכּוֹת שְׁמוֹנָה עָשָׂר חֳדָשִׁים וּבָא לִשְׁכֶם, נִמְצָא שִׁמְעוֹן בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, וְלֵוִי בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים, וּקְרָאָן הַכָּתוּב ״אִישׁ״, דִּכְתִיב: ״וַיִּקְחוּ שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אִישׁ חַרְבּוֹ״ וְגוֹ׳.
לעֲכַרְתֶּם אֹתִי. לִשְׁפֹּךְ דַּם חִנָּם. וְהִזְכִּיר לְשׁוֹן עֲכִירָה כְּאָדָם שֶׁעוֹכֵר הַיַּיִן בִּשְׁמָרָיו כֵּן עֲכַרְתֶּם אֹתִי בְּיוֹשֵׁב הָאָרֶץ לְהוֹצִיא עָלַי שֵׁם רָע, שֶׁיֹּאמְרוּ: הֵרֵעוּ לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמָם.
וּבַמִּדְרָשׁ:״עֲכַרְתֶּם אֹתִי״, צְלוּלָה הָיְתָה הֶחָבִית וַעֲכַרְתֶּם אוֹתָהּ, מְסוּרָה הִיא בְּיַד כְּנַעֲנִים שֶׁיִּפְּלוּ בְּיַד בָּנַי, אֶלָּא שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים ״עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ״, לְפִיכָךְ הָיוּ שׁוֹתְקִין. וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר. אֲנָשִׁים מוּעָטִים.
לאהַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ. כָּתַב רַשִׁ״י כְּתַרְגּוּמוֹ ״יָת אַחָתָנָא״, וְלֹא הֵבַנְתִּי זֶה.