פרק מט

אוַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו. אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: הִתְחִיל יַעֲקֹב בִּרְכָתוֹ מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק יִצְחָק אָבִיו לְבָרֵךְ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ״ח:א׳): ״וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ״. וְהִתְחִיל מֹשֶׁה (דברים ל״ג:א׳): ״וְזֹאת הַבְּרָכָה״, מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק יַעֲקֹב בִּרְכוֹתָיו. וְהִתְחִיל דָּוִד סֵפֶר תְּהִלִּים בְּ״אַשְׁרֵי הָאִישׁ״ מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק מֹשֶׁה בִּרְכוֹתָיו (דברים ל״ג:כ״ט): ״אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה׳״. וְעַל זֶה אָמַר דָּוִד (תהלים קי״ט): ״מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן״.
בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. הֵם יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְרָאוּי הָיָה שֶׁיַּגִּיד לָהֶם דְּבָרִים עֲתִידִים בְּעִנְיַן הַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה הִיא גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁיַּנִּיחַ הָעִנְיָן הַקָּרוֹב וְלֹא יִרְמֹז הַגְּאֻלָּה הַנִּפְלָאָה הַהִיא, וְיִרְמֹז הַגְּאֻלָּה הָרְחוֹקָה הָעֲתִידָה לִהְיוֹת בְּאַחֲרִית הַיָּמִים?
וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ שֶׁכְּבָר רָמַז לִגְאֻלַּת מִצְרַיִם לְמַעְלָה בְּתוֹךְ דְּבָרָיו, כִּי מַה שֶׁאָמַר: ״וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם״ רָמַז לָהֶם גָּלוּת מִצְרַיִם, וּמַה שֶׁאָמַר: ״וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ אֲבֹתֵיכֶם״ זוֹ גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, שֶׁהֲרֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים הָיוּ לִכָּנֵס לָאָרֶץ תֶּכֶף צֵאתָם מִמִּצְרַיִם לוּלֵא עֲוֹן מְרַגְּלִים שֶׁעִכְּבָם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה. וְאַחַר שֶׁרָמַז לִגְאֻלַּת מִצְרַיִם הוֹסִיף לִרְמֹז הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה הַזּוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, לְפִי שֶׁשְּׁתֵּיהֶן דּוֹמוֹת זוֹ לָזוֹ, וְקַבָּלָה בְּיַד הַנְּבִיאִים שֶׁעֲתִידָה גְּאֻלָּתֵנוּ זֹאת שֶׁתִּהְיֶה בְּדִמְיוֹן גְּאֻלַּת מִצְרַיִם בְּהַרְבֵּה עִנְיָנִים, מִלְּבַד שֶׁתִּהְיֶה בָּהּ תּוֹסֶפֶת מַעֲלָה וְהַשָּׂגָה בַּלְּבָבוֹת בִּידִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהִזְכִּיר בָּהּ שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת, וְהֵם: ״הֵאָסְפוּ״ וְ״הִקָּבְצוּ״, לְרַמֵּז עַל שְׁנֵי קִבּוּצִים, הֵם נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפוּצוֹת יְהוּדָה, עַל שֵׁם הַכָּתוּב (ישעיהו י״א:י״ב): ״וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ״, וְאָמַר הַכָּתוּב גַּם כֵּן (שם נו): ״עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו״, כְּלוֹמַר עוֹד אוֹסִיף קִבּוּץ אַחֵר, זֶהוּ שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, עַל הַנִּקְבָּצִים הָהֵם, וְהֵם עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, וְלֹא מָצִינוּ קִבּוּץ כָּל גָּלוּת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם בִּגְאֻלַּת אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבִגְאֻלָּה זוֹ הָעֲתִידָה. וּמִזֶּה אָמַר הַכָּתוּב (שם יא): ״יוֹסִיף ה׳ שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ״, אָמַר ״שֵׁנִית״ כְּנֶגֶד גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁשָּׁם הָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקֻבָּצִים, כִּי בִּגְאֻלַּת בָּבֶל לֹא נִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם, שֶׁלֹּא עָלוּ מִבָּבֶל רַק אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע רִבּוֹא, וְרֹב יִשְׂרָאֵל גָּלוּ לַחְלַח וְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדַי וְשׁוּב לֹא חָזְרוּ. וּמִזֶּה אָמַר הַכָּתוּב: ״שֵׁנִית״.

בהִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ. הִזְכִּיר לָהֶם שְׁנֵי שְׁמוֹתָיו, יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל, וְהִזְכִּיר הַבָּנִים אֵצֶל יַעֲקֹב כִּי בִּזְמַן שֶׁהָיָה שְׁמוֹ יַעֲקֹב הָיוּ לוֹ הַבָּנִים, וְאַחַר כָּךְ נִקְרָא בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ (בראשית ל״ב:כ״ט): ״לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל״. גַּם יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ ״הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ״ לִדְבָרַי, בְּנֵי יַעֲקֹב, וּמָה הֵם כְּלַל דְּבָרַי – שֶׁתִּשְׁמְעוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זֶהוּ ״וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם״ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יִשְׂרָאֵל סָבָא, וְעַל כֵּן כָּפַל הַשְּׁמִיעָה.
וּמָצָאתִי סִיּוּעַ לָזֶה מַה שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁהֶאֱמִינוֹ הַמֶּלֶךְ עַל כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ. בָּא אוֹתוֹ עֶבֶד לָמוּת, קָרָא לְבָנָיו לַעֲשׂוֹתָן בְּנֵי חוֹרִין וְלוֹמַר לָהֶם הֵיכָן דַּיְיתִיקֵי שֶׁלָּכֶם. בָּא הַמֶּלֶךְ, רָאָה אוֹתוֹ הָעֶבֶד, הִפְלִיג לָהֶם אֶת הַדָּבָר, אָמַר לָהֶם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, עֲבָדָיו שֶׁל מֶלֶךְ, כַּבְּדוּ אוֹתוֹ כְּשֵׁם שֶׁהָיִיתִי מְכַבְּדוֹ כָּל יָמַי. כָּךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ קָרָא לְבָנָיו לְהוֹדִיעָם הַקֵּץ, מִיָּד נִגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לוֹ: לְבָנֶיךָ אַתָּה קוֹרֵא וְלִי אִי אַתָּה קוֹרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מ״ג:כ״ב) ״וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב״? כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ יַעֲקֹב, הִתְחִיל וְאָמַר לְבָנָיו: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם הֱיוּ מְכַבְּדִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֶרֶךְ שֶׁכִּבְּדוּהוּ אֲבוֹתַי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ״ח:ט״ו): ״הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו״ וְגוֹ׳. אָמְרוּ לוֹ: יוֹדְעִין אָנוּ מַה בְּלִבְּךָ, ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע יַעֲקֹב כָּךְ, הִשְׁתַּחֲוָה עַל הַמִּטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה״, וְאָמַר בִּלְחִישָׁה: ״בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״.

גרְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה. הָיָה רָאוּי לִטּוֹל שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת: הַבְּכֹרָה, וְהַכְּהוּנָּה, וְהַמַּלְכוּת; וּבְחֶטְאוֹ אָבְדוּ מִמֶּנּוּ – הַבְּכֹרָה נִתְּנָה לְיוֹסֵף, הַכְּהוּנָּה לְלֵוִי, וְהַמַּלְכוּת לִיהוּדָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״פַּחַז כַּמַּיִם״, וְהוּא מִלְּשׁוֹן רז״ל: עַמָּא פְּחִיזָא, אַכַּתִּי בְּפַחֲזוּתַיְיכוּ קַיְימִיתוּ. וּבֵאוּרוֹ, עַל שֶׁנִּמְהַרְתָּ בְּדֶרֶךְ פְּחִיזוּת וְקַלּוּת הַדַּעַת כַּמַּיִם הַנֶּחְפָּזִים וְהַשּׁוֹטְפִים, ״אַל תּוֹתַר״, לֹא יִהְיֶה לְךָ אוֹתוֹ יִתְרוֹן שֶׁהָיָה רָאוּי לְךָ, וְהוּא הַבְּכֹרָה – ״בְּכֹרִי אַתָּה״, וְהַכְּהוּנָּה – ״יֶתֶר שְׂאֵת״, מִלְּשׁוֹן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם, וּכְתִיב (ויקרא י׳:י״ז): ״וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה״, וְהַמַּלְכוּת – זֶהוּ שֶׁאָמַר ״יֶתֶר עָז״, יִתְרוֹן הַמַּלְכוּת, לְשׁוֹן (שמואל א ב׳:י׳) ״וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ״, וְכָתוּב (תהילים צ״ט:ד׳): ״וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב״.

דכִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ. בֵּאֵר בְּכָאן כִּי מַה שֶּׁכָּתוּב ״וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה״ אֵין הַכַּוָּנָה שְׁכִיבָה מַמָּשׁ, אֶלָּא שֶׁבִּלְבֵּל יְצוּעֵי אָבִיו כְּמִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל. וְזֶהוּ שֶׁלֹּא תְּפָשׂוֹ כִּי אִם עַל הָעֲלִיָּה. ״אָז חִלַּלְתָּ״ מִי שֶׁעָלָה עַל יְצוּעִי. וּבֵאוּר הַכָּתוּב: כְּשֶׁעָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ אָבִיךָ עֶלְיוֹן שֶׁעָלָה עַל יְצוּעִי, זוֹ שְׁכִינָה, שֶׁדַּרְכּוֹ לַעֲלוֹת עַל יְצוּעִי. וּלְכָךְ הִזְכִּיר ״מִשְׁכְּבֵי״ לְשׁוֹן רַבִּים. וְדָרְשׁוּ רז״ל בְּפֶרֶק ״בַּמֶּה בְּהֵמָה יוֹצְאָה״: אֲחֵרִים אוֹמְרִים: שְׁתֵּי מַצָּעוֹת בִּלְבֵּל, אַחַת שֶׁל אָבִיו וְאַחַת שֶׁל שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ״. וְהֻצְרְכוּ אֲחֵרִים לוֹמַר כֵּן לְפִי שֶׁהַשְּׁכִינָה מְצוּיָה תָּמִיד עִמּוֹ וְלֹא תִּפָּרֵד מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ לְעוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל (בראשית ל׳:ט״ז): ״וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא״, לֹא אָמַר ״הַהוּא״ אֶלָּא ״הוּא״, מְלַמֵּד שֶׁהקב״ה סִיְּעוֹ בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה. וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁכָּל הַמְכַבֵּד אֶת אָבִיו מְכַבֵּד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָל הַמְבַזֶּה כְּבוֹד אָבִיו הֲרֵי זֶה מְחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם. וְזֶהוּ שֶׁהִזְכִּיר כָּאן ״חִלַּלְתָּ״, שֶׁהֲרֵי כְּבוֹד אָבִיו וָאֵם וּמוֹרָאָם שְׁקָלָם הַכָּתוּב בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם וּמוֹרָאוֹ. וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: שְׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִין יֶשׁ בּוֹ בָּאָדָם: הקב״ה וְאָבִיו וְאִמּוֹ, וּכְשֶׁאָדָם מְכַבֵּד אָבִיו וְאִמּוֹ, אָמַר הקב״ה: מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ דַּרְתִּי בֵינֵיכֶם וְכִבַּדְתּוּנִי.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה״, אָמַר לוֹ: יַעֲקֹב בְּנִי, אֵין לְךָ רְפוּאָה עַד שֶׁיָּבֹא מִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שמות י״ט:ג׳) ״וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים״. וְכֵיוָן שֶׁבָּא מֹשֶׁה וְעָמַד בְּהַר עֵיבָל וּמָנָה שִׁבְטוֹ שֶׁל רְאוּבֵן תְּחִלָּה עַל הַקְּלָלוֹת, וּפָתַח פִּיו שִׁבְטוֹ שֶׁל רְאוּבֵן וְאָמַר: ״אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֵשֶׁת אָבִיו״, יָדְעוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה רְאוּבֵן זַכַּאי, עַד כָּאן.
וְצָרִיךְ שֶׁתַּשְׂכִּיל כִּי רְאוּבֵן יִרְמֹז לְמִדַּת הַדִּין שֶׁלְּמַטָּה, וּכְבָר הִזְכַּרְתִּי זֶה בְּלֵידַת הַשְּׁבָטִים, וְשָׁם כָּתַבְתִּי מַה שֶּׁנִּרְמַז בְּשְׁמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְזֶהוּ לְשׁוֹן ״כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי״. וְכֵן ״פַּחַז כַּמַּיִם״ לְשׁוֹן חִפָּזוֹן כְּשֶׁטֶף מַיִם.

השִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים. יָדוּעַ כִּי אַחִים הָיוּ, אֲבָל עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט שֶׁנִּתְאַחֲווּ כְּאֶחָד בִּכְלֵי חָמָס בְּמַעֲשֵׂה שְׁכֶם. וּלְשׁוֹן ״מְכֵרֹתֵיהֶם״ – סְעוּדּוֹתֵיהֶם, מִלְּשׁוֹן (איוב מ׳:ל׳) ״יִכְרוּ עָלָיו חַבָּרִים״. וְהַכַּוָּנָה, בִּכְלֵי חָמָס יִחְיוּ וְיִזּוֹנוּ. וּבֵאֵר בָּזֶה כִּי חָמָס עָשׂוּ כְּשֶׁהָרְגוּ שְׁכֶם שֶׁלֹּא חָטְאוּ לָהֶם אֲבָל בָּאוּ בִּבְרִית וְנִמּוֹלוּ, וְלֹא הָיָה רָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְעַל כֵּן יִתְנַצֵּל שֶׁלֹּא הָיָה בַּעֲצָתָם. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ: ״שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים״ בְּדִינָה וְלֹא אַחִים בְּיוֹסֵף. ״אַחִים בְּדִינָה״, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל״ד:כ״ה): ״אֲחֵי דִינָה״, ״וְלֹא אַחִים בְּיוֹסֵף״, שֶׁהֵם מְכָרוּהוּ. תֵּדַע לָךְ, רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה הָיוּ הַגְּדוֹלִים. רְאוּבֵן, כְּתִיב (בראשית ל״ז:כ״ב): ״לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ״. יְהוּדָה, כְּתִיב (שם): ״מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג״. הָא לָמַדְתָּ שֶׁשִּׁמְעוֹן וְלֵוִי מְכָרוּהוּ. לְפִיכָךְ כְּשֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם לֹא לָקַח מֵאִתָּם אֶלָּא שִׁמְעוֹן, עַד כָּאן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה.
כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. כֵּלִים שֶׁבְּיָדָם חֲמוּסִים וּגְזוּלִים הֵם מֵעֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה): ״מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים״, כְּבָר כָּתַבְתִּי כִּי יֵשׁ בָּהֶם רֶמֶז לְשֵׁשׁ קְצָווֹת עִם מַה שֶׁלְּמַעְלָה מֵהֶם, כִּי הַכֹּל אֶחָד וּמְיֻחָד זֶה בָּזֶה, וְהָרֶמֶז עָלֶיהָ בְּוַדַּאי ״שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים״.

ז אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב שֶׁלֹּא יִוָּסְדוּ. וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִקָּהֲלוּ. וְכֵן הָיָה, כִּי נַחֲלַת שִׁמְעוֹן נָפְלָה בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י׳:ט׳): ״וַיְהִי נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה״. וְהָיוּ עָרֵיהֶם מְחֻלָּקוֹת זוֹ מִזּוֹ בְּתוֹךְ שֵׁבֶט יְהוּדָה. וְנַחֲלַת לֵוִי עָרֵי מִקְלָט מְנוּפָצוֹת בְּכָל יִשְׂרָאֵל. וּמַה שֶׁפִּזֵּר אוֹתָם בְּכָל יִשְׂרָאֵל, הָעִנְיָן הַזֶּה לְתוֹעֶלֶת יִשְׂרָאֵל בְּהוֹרָאוֹתֵיהֶם, וּכְעִנְיַן שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (דברים ל״ג:י׳): ״יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל״.
וְהִנֵּה יַעֲקֹב לֹא בֵּרַךְ לִרְאוּבֵן וְלֹא לְשִׁמְעוֹן וְלֹא לְלֵוִי, אֲבָל הֶאֱשִׁים אוֹתָם. הֶאֱשִׁים לִרְאוּבֵן עַל מַעֲשֵׂה בִלְהָה, וּלְשִׁמְעוֹן וּלְלֵוִי עַל מַעֲשֵׂה שְׁכֶם. וּמִכָּאן וָאֵילָךְ מַזְכִּיר שְׁאָר הַשְּׁבָטִים וּמְבָרֵךְ אוֹתָם.

חיוֹדוּךָ אַחֶיךָ. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, לִהְיוֹת לָהֶם מֶלֶךְ.
יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ. לֹא אָמַר ״בְּנֵי אִמֶּךָ״ כִּי אֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּנֵי לֵאָה אִמּוֹ אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּנֵי רָחֵל וּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת הַכֹּל יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ. וְהִזְכִּיר בּוֹ ״גּוּר אַרְיֵה״, וְהָיָה רָאוּי לוֹמַר ״אַרְיֵה יְהוּדָה״, אֲבָל אָמַר ״גּוּר״ עַל שֵׁם שֶׁהָיָה יֶלֶד. וּקְרָאוֹ ״אַרְיֵה״ עַל שֵׁם גְּבוּרָתוֹ, כִּי הָאַרְיֵה הוּא מֶלֶךְ שֶׁבַּחַיּוֹת וְנִקְרָא גִּבּוֹר. הוּא שֶׁכָּתוּב (משלי ל׳:ל׳): ״לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה״, וְנֶאֱמַר בִּיהוּדָה: ״כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו״.

טמִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ. מִמַּה שֶׁחֲשַׁדְתִּיךָ בְּ״טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף״ וְאָמַרְתִּי כִּי ״חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ״, זֶה יְהוּדָה שֶׁנִּמְשַׁל לְאַרְיֵה, סִלַּקְתָּ עַצְמְךָ וְאָמַרְתָּ (בראשית ל״ז:כ״ו): ״מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ״.
וְהִזְכִּיר ״לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה״, שֶׁבָּא לְהוֹרוֹת עַל גְּאֻלַּת מִצְרַיִם הָעֲתִידָה הַקְּרוֹבָה. כִּי אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁיַּתְחִיל הַגָּלוּת עַתָּה בְּיַעֲקֹב וּבְזַרְעוֹ, וְלֹא יַזְכִּיר עִנְיַן הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן הַקָּרוֹב וְלֹא יִתְנַבֵּא עָלָיו וְלֹא יְבַשְּׂרֵם בּוֹ וְיַזְכִּיר הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה הָרְחוֹקָה בַּגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וּמִפְּנֵי זֶה אָמַר: ״עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹ״ה״ וְהוּא רֶמֶז עַל מֹשֶׁ״ה. וּבֵאוּר הַכָּתוּב כִּי הַמַּלְכוּת לִיהוּדָה עַד זְמַנּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁתָּשׁוּב הַמַּלְכוּת וְהַמֶּמְשָׁלָה לְבֵית לֵוִי, וְהוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן הַמּוֹלֵךְ עַל יִשְׂרָאֵל, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (דברים ל״ג:ה׳): ״וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם״, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ אֵלָיו, וְעַל זֶה אָמַר: ״וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים״. וְיִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ עַמִּים, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (דברים ל״ג:ג׳): ״אַף חֹבֵב עַמִּים״. הֲרֵי לְךָ הַפָּרָשָׁה מְבֹאֶרֶת בְּבִרְכַּת יְהוּדָה בֶּן יַעֲקֹב וּבַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה הַקְּרוֹבָה לָהֶם.
וְכָתַב הָרַמְבַּ״ן ז״ל בִּפְשַׁט הַכָּתוּב הַזֶּה, ״לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה״, כִּי יַעֲקֹב הוֹרִישׁ הַמַּלְכוּת וְהַמֶּמְשָׁלָה לִיהוּדָה, וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יָסוּר הַמַּלְכוּת מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה אֶל אֶחָד מִשְּׁאָר הַשְּׁבָטִים. וְהִבְטִיחַ כִּי כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הַמַּלְכוּת לְיִשְׂרָאֵל לֹא יִהְיֶה רַק מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה. וְאֵין עִנְיַן הַכָּתוּב שֶׁלֹּא יָסוּר הַמַּלְכוּת מִיהוּדָה מֵעֵת שֶׁיָּחֵל, שֶׁהֲרֵי פָּסוּק מָלֵא הוּא (דברים כ״ח:ל״ו): ״יוֹלֵךְ ה׳ אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ״ וְגוֹ׳, וְאֵין לָנוּ הַיּוֹם מֶלֶךְ וְשָׂרִים, אֲבָל בָּא הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁכָּל זְמַן שֶׁתִּהְיֶה הַמַּלְכוּת לְיִשְׂרָאֵל – לִיהוּדָה הִיא רְאוּיָה, וְאִם תִּתְבַּטֵּל מַלְכוּתָם מִפְּנֵי חֵטְא, לִיהוּדָה תָּשׁוּב, וְזֹאת הַבְטָחַת הַכָּתוּב הַזֶּה. וְעַל כֵּן אָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (דברי הימים א כ״ח:ד׳): ״וַיִּבְחַר ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּי לִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם. כִּי בִיהוּדָה בָּחַר לְנָגִיד וּבְבֵית יְהוּדָה בֵּית אָבִי וּבִבְנֵי אָבִי בִּי״, וּכְתִיב (דברי הימים ב י״ג:ה׳): ״כִּי ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִד עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם לוֹ וּלְבָנָיו בְּרִית מֶלַח״. וּלְפִי שֶׁלֹּא נִתְּנָה הַמַּלְכוּת כִּי אִם לְשֵׁבֶט יְהוּדָה לְכָךְ נֶעֶנְשׁוּ הַמְּלָכִים שֶׁלֹּא הָיוּ מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה וְלֹא הִצְלִיחָה מַלְכוּתָם. כְּעִנְיַן שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּהֱרַג הוּא וּבָנָיו וְלֹא הָיְתָה מַלְכוּת שֶׁל קַיָּמָא. וּכְעִנְיַן הַחַשְׁמוֹנִים שֶׁאָבְדָה מַלְכוּתָם וְנֶעֶנְשׁוּ בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וְתַחַת שֶׁהָיוּ רוֹצִים לִמְלֹךְ וְלֹא לָהֶם מִשְׁפַּט הַמְּלוּכָה, הָיוּ עֲבָדִים לְעַבְדֵיהֶם, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִמְשִׁיל עֲלֵיהֶם עַבְדֵיהֶם וְהִכְרִיתוּם. וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ רז״ל: כָּל דְּאָמַר ״מִבֵּית חַשְׁמוֹנַאי קָא אָתֵינָא״ עַבְדָּא הוּא. וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר הַנָּבִיא (הושע ח׳:ד׳): ״הֵם הִמְלִיכוּ וְלֹא מִמֶּנִּי הֵשִׂירוּ וְלֹא יָדָעְתִּי״. וּמִלְּבַד טַעֲנָה זוֹ שֶׁלֹּא הָיוּ הַחַשְׁמוֹנִים מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה, עוֹד יֵשׁ בּוֹ טַעֲנָה אַחֶרֶת שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם לִמְלֹךְ לְפִי שֶׁהָיוּ כֹּהֲנִים, וְנִצְטַוּוּ בַּתּוֹרָה (במדבר י״ח:ז׳): ״תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת״. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא, לֹא הָיוּ רְאוּיִם לְבַקֵּשׁ מַלְכוּת רַק לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת ה׳, וּמִפְּנֵי זֶה נֶעֶנְשׁוּ בְּעֹנֶשׁ זֶה.
וְכֵן אָמְרִינַן בַּיְּרוּשַׁלְמִי: אֵין מוֹשְׁחִין מְלָכִים מִן הַכֹּהֲנִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה (דברים י״ז:כ׳): ״לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ״, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ ״לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים״ וְגוֹ׳ עַד כָּאן.
וְיֵשׁ שֶׁפֵּרֵשׁ ״לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה״, כִּי לֹא מָצִינוּ מַלְכוּת לִיהוּדָה עַד עֲמוֹד דָּוִד הַמֶּלֶךְ. וְעַל כֵּן יֹאמַר הַכָּתוּב לֹא יַגִּיעַ אֶחָד מִבְּנֵי יְהוּדָה לְשֵׁבֶט מַלְכוּת וְלֹא יַגִּיעַ אֶחָד מִבֵּין רַגְלָיו לִמְחֹקֵק, וְהוּא מִלְּשׁוֹן (שמות ג׳:ג׳) ״אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה״, (רות ד׳) ״סוּרָה שְׁבָה פֹה״. ״עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה״, עַד אֲשֶׁר יֶחֱרַב מִשְׁכַּן שִׁילֹה, וְהוּא מִלְּשׁוֹן ״כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ״. וְכֵן מָצִינוּ מְפֹרָשׁ בַּכָּתוּב שֶׁלֹּא הָיְתָה הַמַּלְכוּת לִיהוּדָה עַד שֶׁחָרַב שִׁילֹה, וְהוּא שֶׁאָמַר דָּוִד (תהלים ע״ח): ״וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר וַיִּבְחַר אֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה אֶת הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן״, שֶׁהֲרֵי אַחַר שֶׁנֶּחֱרַב שִׁילֹה בָּא שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא וּמְשָׁחוֹ לְדָוִד.
וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ כִּי הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת כִּפְשׁוּטָהּ תְּבָאֵר בְּבִרְכַּת יְהוּדָה בֶּן יַעֲקֹב וּתְרַמֵּז בִּשְׁנֵי הַמְּשִׁיחִים הָעֲתִידִים, דָּוִד הַמֶּלֶךְ וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.
וּלְפִי דַּעְתִּי לְכָךְ נִכְתְּבוּ בְּבִרְכַּת יְהוּדָה שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל בְּבִרְכַּת שֶׁבַח אַרְצוֹ, וּבְכָל אֶחָד מֵהֶם הִזְכִּיר יְהוּדָה, מַה שֶׁלֹּא תִּמְצָא כֵן בְּיֶתֶר הַשְּׁבָטִים שֶׁיַּזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם פַּעֲמַיִם. וְהָיָה הָעִנְיָן שֶׁהִזְכִּירוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים כְּדֵי לִרְמֹז עַל שְׁלָשְׁתָּן: עַל יְהוּדָה בֶּן יַעֲקֹב, וְעַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְעַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. הַפָּסוּק הָרִאשׁוֹן: ״יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ״, עַל יְהוּדָה בֶּן יַעֲקֹב, שֶׁבֵּרֵךְ אֹתוֹ בִּגְבוּרָה וּבְנִקְמַת אוֹיְבָיו וּבְהַנְהָגַת שְׂרָרָה עַל כָּל אֶחָיו אֲפִלּוּ בְּנֵי אָבִיו, וּלְכָךְ הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר בּוֹ לְשׁוֹן ״אַתָּה״. הַפָּסוּק הַשֵּׁנִי: ״גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה״, עַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְכִנָּה אוֹתוֹ בְּשֵׁם ״יְהוּדָה״ לְפִי שֶׁהוּא מִזֶּרַע יְהוּדָה, וְהִזְכִּיר בּוֹ ״גּוּר״ כִּי בִּימֵי שָׁאוּל גּוּר הָיָה וְאַחֲרֵי מוֹת שָׁאוּל מָלַךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְנַעֲשָׂה אַרְיֵה. וְאָמַר: ״מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ״, שֶׁנִּצַּל מִטֶּרֶף שָׁאוּל שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחֲרָיו. ״כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה״, בִּימֵי שְׁלֹמֹה בְּנוֹ, ״אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ״. הַשְּׁלִישִׁי: ״לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה״, עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה״, כְּלוֹמַר בְּנוֹ הַיּוֹצֵא מִזַּרְעוֹ. וְטַעַם מִלַּת ״שִׁילֹה״ שֶׁלֹּא אָמַר בְּנוֹ, הִזְכִּיר יַעֲקֹב הַמָּשִׁיחַ בְּשֵׁם ״שִׁילֹה״, כְּלוֹמַר בְּנוֹ שֶׁיִּוָּלֵד מִשִּׁלְיַת אִשָּׁה כְּדֶרֶךְ כָּל הַנּוֹלָדִים, מִלְּשׁוֹן (דברים כ״ח:נ״ז) ״וּבְשִׁלְיָתָהּ הַיּוֹצֵאת מִבֵּין רַגְלֶיהָ״. וְתוֹסֶפֶת הֵ״א שֶׁבְּמִלַּת ״שִׁילֹה״ רֶמֶז לְהֵ״א אַחֲרוֹנָה שֶׁבַּשֵּׁם, וְהִיא בִּתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וְהִיא שֶׁנִּשֵׂׂאת לִשְׁלֹמֹה וְהִיא הִיא מִדָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, עָלָיו רָמַז הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם חֲמִשָּׁה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל שֶׁבַח, הוּא שֶׁכָּתוּב (ישעיה י״א:ב׳): ״וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה׳ רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה׳ וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה׳״. שֶׁהֲרֵי בִּזְמַנּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִהְיֶה שֶׁפַע הַנְּבוּאָה וְהַחָכְמָה וְהַדַּעַת ״כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים״. וְיִהְיֶה בֵּאוּר הַכָּתוּב, שֶׁלֹּא תִּפָּסֵק הַמַּלְכוּת לִיהוּדָה לָעַד כְּשֶׁיָּבֹא ״שִׁילֹה״.
וּבַמִּדְרָשׁ, ״שִׁילֹה״ – שַׁי לוֹ, ״יוֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא״. וְדַעַת אוּנְקְלוֹס ״שִׁילֹה״ – שֶׁהַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ. וּפֵרֵשׁ הָרַב מוֹרִי רַבִּי שְׁלֹמֹה ז״ל, כִּי מִלַּת ״עַד״ בַּמָּקוֹם הַזֶּה כְּמוֹ ״לָעַד״, וְעַל כֵּן בָּא הַטַּעַם בְּ״עַד״ לְהוֹרוֹת שֶׁאֵינֶנּוּ נִמְשָׁךְ אַחַר ״כִּי יָבֹא שִׁילֹה״, וּמִזֶּה תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס ״עַד עָלְמָא״, וְתִרְגֵּם ״כִּי יָבֹא שִׁילֹה״ – ״דְּיֵיתֵי מְשִׁיחָא״, וְהַמְּתַרְגֵּם ״עַד דְּיֵיתֵי מְשִׁיחָא״ טוֹעֶה. וְעִנְיַן הַכָּתוּב, כִּי בְּבֹא הַמָּשִׁיחַ לֹא תִּפְסֹק הַמַּלְכוּת מִיהוּדָה ״לָעַד לְעוֹלָם״, וְהוּא כַּלָּשׁוֹן הָאָמוּר בְּדָנִיֵּאל ״דִּי לְעָלְמִין לָא תִתְחַבַּל״ (דניאל ב׳:מ״ד).
וְיֵשׁ לְךָ לְהִתְבּוֹנֵן כִּי בְּאָמְרוֹ ״עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה״ נִכְלַל הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן וְהַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּהְיֶה בְּנוֹ שֶׁל יְהוּדָה וּמִזַּרְעוֹ, וְיִזְכֶּה אָז לְהִכָּנֵס בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְלִרְעוֹת צֹאנוֹ שֶׁל מָקוֹם. וְזֶהוּ מַאֲמַר רז״ל: ״שָׁר״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״יָשִׁיר״, מִכָּאן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה.
וְתִמְצָא בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּה בְּפָסוּק ״פְּסָל לְךָ״: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֶּיךָ, כְּשֵׁם שֶׁנָּתַתָּ נַפְשְׁךָ עֲלֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה אַף לֶעָתִיד לָבֹא כְּשֶׁאָבִיא לָהֶם אֶת אֵלִיָּהוּ שְׁנֵיכֶם בָּאִין כְּאֶחָד, מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב (נחום א׳:ג׳): ״ה׳ בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ״, ״בְּסוּפָה״ זֶה מֹשֶׁה, דִּכְתִיב (שמות ב׳:ג׳): ״וַתָּשֶׂם בַּסּוּף״, ״וּבִשְׂעָרָה״ זֶה אֵלִיָּהוּ, דִּכְתִיב (מלכים ב ב׳:י״א): ״וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיְמָה״, עַד כָּאן. וְזֶהוּ דְּבַר הַנָּבִיא (מיכה ז׳:ט״ו): ״כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת״, ״אַרְאֲךָ״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״אַרְאֶנּוּ״, כְּלוֹמַר, לְמִי שֶׁרָאָה תְּחִלָּה אַרְאֶנּוּ עוֹד. וְעַל כֵּן סָמַךְ לוֹ מִיָּד: ״אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה״ וְגוֹ׳, הַמְדַבֵּר בְּשֶׁבַח הָאָרֶץ בְּבִרְכַּת הַפֵּרוֹת וּבְרִבּוּי הַתְּבוּאָה, וְהָבֵן זֶה.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״יוֹדוּךָ אַחֶיךָ״, כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר לִרְאוּבֵן מַעֲשֵׂה בִלְהָה וּלְשִׁמְעוֹן וּלְלֵוִי מַעֲשֵׂה שְׁכֶם, הָיָה יְהוּדָה מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יַזְכִּיר לוֹ מַעֲשֵׂה תָּמָר, לְכָךְ אָמַר לוֹ: ״יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ״, אַתָּה הוֹדִיתָ מַעֲשֵׂה תָמָר לְכָךְ יוֹדוּךָ אַחֶיךָ לִהְיוֹת לָהֶם מֶלֶךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. בָּעוֹלָם הַזֶּה עָמְדוּ מִמֶּנּוּ שְׁלֹשִׁים מְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (רות ד׳:י״ח): ״וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ״ וְגוֹ׳ וְתַחְשֹׁב מִדָּוִד עַד יְהוֹיָכִין, וְכֵן בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ל״ו): ״וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם״, עַד כָּאן.
בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה: ״מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ״, יְהוּדָה הִצִּיל אַרְבָּעָה: יוֹסֵף, תָּמָר, פֶּרֶץ וְזֶרַח, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִצִּיל מִזַּרְעוֹ דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, עַד כָּאן. כַּוָּנַת הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה כִּי כְּנֶגֶד מַה שֶּׁהִצִּיל לְיוֹסֵף מִן הַבּוֹר הִצִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָנִיֵּאל מִבּוֹר אֲרָיוֹת. וּכְנֶגֶד שֶׁהִצִּיל לְתָמָר וּשְׁנֵי תְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ מִן הָאֵשׁ כָּךְ הִצִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִזַּרְעוֹ לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִגּוֹ אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא. וְעוֹד שָׁם: בַּיִת רִאשׁוֹן בָּנָה שְׁלֹמֹה שֶׁהָיָה מִזֶּרַע יְהוּדָה. בַּיִת שֵׁנִי בָּנָה זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל שֶׁהָיָה מִזֶּרַע יְהוּדָה, הוּא שֶׁכָּתוּב (חגי ב׳:כ״ג): ״נְאֻם ה׳ צְבָאוֹת אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי״, וּכְתִיב (זכריה ד׳:ז׳): ״יְדֵי זְרֻבָּבֶל יִסְּדוּ אֶת הַבַּיִת הַזֶּה״, וּכְתִיב (שם): ״מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר״. הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ עָתִיד הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לִהְיוֹת מִזֶּרַע יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו י״א:י׳): ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ״, נִרְמָז בִּשְׁמוֹ שֶׁל יְהוּדָה הַתְחָלַת הַהִתְפַּשְּׁטוּת, וְזֶהוּ לְשׁוֹן ״יוֹדוּךָ אַחֶיךָ״, כִּי שָׁם כָּל הַהוֹדָאָה, בִּין תָּבִין. וּמִכָּאן יָצָא שֵׁם הַגְּבוּרָה, ״כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו״, וְהוּא רָמוּז בְּדִבְרֵי רִבְקָה וְכֵן בִּתְחִלַּת בְּרָכָה שְׁנִיָּה.

יאאֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה. נִתְנַבֵּא עַל אֶרֶץ יְהוּדָה שֶׁתִּהְיֶה מוֹשֶׁכֶת יַיִן כְּמַעְיָן, וְשִׁעוּר הַכָּתוּב: אִישׁ יְהוּדָה יֶאֱסֹר עַיִר אֶחָד לְגֶפֶן אֶחָד וְיִטְעוֹן אוֹתוֹ מִגֶּפֶן אֶחָד, וְכֵן אָתוֹן אַחַת יִטְעוֹן מִשֹּׂרֵק אֶחָד. וְאָמַר: ״כִּבֵּס בַּיַּיִן״, מָשָׁל לְרִבּוּי הַיַּיִן בְּאַרְצוֹ.
וּלְפִי דַּעַת אוּנְקְלוֹס הַכָּתוּב מְדַבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם: ״אֹסְרִי לַגֶּפֶן״ אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, ״עִירֹה״ זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, ״וְלַשֹּׂרֵקָה״ אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ב׳:כ״א): ״וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק״, ״בְּנִי אֲתֹנוֹ״ תַּרְגּוּמוֹ ״עַמָּא יִבְנוֹן הֵיכְלֵיהּ״, תִּרְגֵּם ״בְּנִי״ מִלְּשׁוֹן בִּנְיָן וְתִרְגֵּם ״אֲתֹנוֹ״ מִלְּשׁוֹן ״שַׁעַר הָאִיתוֹן״, שֶׁכָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל (מ). אוֹ יִרְמֹז הַכָּתוּב לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְעַל כֵּן אָמַר ״עִירֹה״ וְאָמַר ״בְּנִי אֲתֹנוֹ״ כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב בּוֹ (זכריה ט׳:ט׳): ״וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת״.

יבחַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן. גַּם זֶה מָשָׁל לְרִבּוּי הַיַּיִן, אָמַר שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאֶרֶץ יְהוּדָה יִהְיֶה כְּחוֹל עֵינַיִם מִן הַיַּיִן, וְהַמִּלָּה הֲפוּכָה וּמִשְׁפָּטָהּ ״כַּחְלִלִי״, וְהָעִנְיָן כִּי כַּאֲשֶׁר יִכְחֹל הָאָדָם אֶת עֵינָיו בַּפּוּךְ כֵּן יִכְחֲלוּ אוֹתָם בְּאֶרֶץ יְהוּדָה בַּיַּיִן. ״וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב״, מָשָׁל גַּם כֵּן לְרִבּוּי הֶחָלָב.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״חַכְלִילִי״, חֵיךְ שֶׁטּוֹעֲמוֹ אוֹמֵר ״לִי לִי״. וְדַעַת אוּנְקְלוֹס בַּכָּתוּב, כִּי הֶהָרִים שֶׁבְּאֶרֶץ יְהוּדָה מִתְאַדְּמִים בַּכְּרָמִים, וְעַל כֵּן כִּנָּה אוֹתָם בִּלְשׁוֹן ״עֵינַיִם״ הָעוֹמְדִים בְּגָבְהוֹ שֶׁל גּוּף כֵּן הֶהָרִים גְּבוֹהִים עַל הָאָרֶץ. וְאָמַר כִּי יַלְבִּינוּ הַבְּקָעוֹת בַּתְּבוּאָה וּבְעֶדְרֵי הַצֹּאן שֶׁמֵּהֶם הֶחָלָב, תִּרְגֵּם ״שִׁנַּיִם״ מִלְּשׁוֹן ״שִׁנֵּי הַסְּלָעִים״. וְאִם תִּסְתַּכֵּל בְּפָרָשָׁה זוֹ בְּבִרְכַּת יְהוּדָה תִּמְצָא שָׁם כָּל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה רְשׁוּמוֹת חוּץ מֵאוֹת זַיִ״ן, וְהַטַּעַם לְפִי שֶׁמַּלְכוּת יִשְׂרָאֵל הַבָּא מִיהוּדָה אֵין עִקַּר נִצְחוֹנָן בִּכְלֵי זַיִן כִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת, כִּי הַחֶרֶב יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו, אֲבָל מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ, וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת מִנְהַג הַטֶּבַע וּבְכֹחַ הַיָּד, רַק לְפִי הַזְּכוּת וְהָעֹנֶשׁ בְּכֹחַ הָעֶלְיוֹן יִתְבָּרַךְ. וּמִזֶּה תִּמְצָא בִּשְׁמוֹ שֶׁל יְהוּדָה שֶׁהַמַּלְכוּת מִמֶּנּוּ, הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד שָׁלֵם, כִּי כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם יִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה חַיִל וּמַלְכוּתָם מִתְגַּבֶּרֶת וּמַצְלַחַת, וְהַשֵּׁם הַמְּיֻחָד עִמָּהֶם, אֵין לָהֶם צֹרֶךְ לִכְלֵי זַיִן, וּלְכָךְ נֶחְסְרָה אוֹת זַיִ״ן מִבִּרְכַּת יְהוּדָה. וּמַה שֶּׁנִּתּוֹסַף בִּשְׁמוֹ עַל אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם אוֹת דָּלֶ״ת, לְפִי שֶׁהָיָה רְבִיעִי בַּלֵּידָה, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בְּגַלְגַּל רְבִיעִי וְנִבְרָא בַּיּוֹם רְבִיעִי, וּמַלְכוּת יְהוּדָה נִמְשְׁלָה לַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ״ט:ל״ז): ״וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי״. אוֹ אוּלַי נֹאמַר עוֹד כִּי לְפִי שֶׁמִּדָּתוֹ שֶׁל יְהוּדָה הִיא הַנִּקְרֵאת ״זֹאת״, וְהִיא מֻכְתֶּרֶת בְּכֶתֶר זַיִ״ן, וְעַל כֵּן לֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּירָהּ, כִּי כְּבָר הִזְכִּיר אוֹתָהּ בְּמַה שֶּׁאָמַר ״יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ״, וְהוּא הַקֶּשֶׁת שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית ט׳:י״ב): ״זֹאת אוֹת הַבְּרִית״, וְזֶהוּ (שמואל ב ב) ״לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר״, וּבָא מֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם וּפֵרֵשׁ: ״וְזֹאת לִיהוּדָה״, וְכֵן הִזְכִּיר שָׁם (דברים ל״ג:ז׳): ״יָדָיו רָב לוֹ״.
וְעוֹד נוּכַל לוֹמַר טַעַם אַחֵר לָמָּה נֶחְסְרָה מִשָּׁם אוֹת הַזַּיִ״ן, לְפִי שֶׁיְּהוּדָה בְּעַצְמוֹ הוּא לָאָבוֹת שְׁבִיעִי בַּנְּפָשׁוֹת, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה, וְאִם כֵּן יְהוּדָה הוּא כְּנֶגֶד יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל שַׁבָּת. וְעַל כֵּן הִזְכִּיר בּוֹ ״יוֹדוּךָ אַחֶיךָ״, כִּי כֵן תִּמְצָא בְּשַׁבָּת (תהילים צ״ב:ב׳): ״טוֹב לְהֹדוֹת לַה׳״. וְהִזְכִּיר ״מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ״ מִלְּשׁוֹן (משלי ל׳:ח׳) ״הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי״, וְהַכַּוָּנָה לוֹמַר, יֵשׁ לְךָ לְסַלֵּק עַצְמְךָ בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ מִמְּזוֹן אֹכֶל נֶפֶשׁ, וּכְעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (דברים ה׳:י״ד): ״לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה״. וְאָמַר ״כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ״, כְּשֵׁם שֶׁכָּתוּב בְּשַׁבָּת (שמות ט״ז:כ״ט): ״שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו״. ״וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו״, רָמַז לַמִּילָה שֶׁהִיא דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. וְאָמַר ״אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ״, שֶׁכֵּן כָּתוּב בְּשַׁבָּת (שמות כ״ג:י״ב): ״לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ״. ״כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ״, רֶמֶז לְקִדּוּשׁ הַיַּיִן בְּשַׁבָּת. וְאָמַר ״חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן״, מִמַּה שֶּׁמָּצִינוּ בְּשַׁבָּת, שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: פְּסִיעָה גַּסָּה נוֹטֶלֶת אֶחָד מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִמְּאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם, וּמַהְדַּר לֵיהּ בְּקִדּוּשָׁא דְּבֵי שִׁמְשֵׁי.

יגזְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. סֵדֶר הַשְּׁבָטִים בְּכָאן עַל סֵדֶר הַנָּכוֹן כְּפִי תּוֹלְדוֹתָם, וְהַשִּׁשָּׁה הָרִאשׁוֹנִים בְּנֵי לֵאָה, וְסִדֵּר כְּאֶחָד דָּן וְגָד וְאָשֵׁר וְנַפְתָּלִי שֶׁהֵם בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת, וְאַחַר סִדֵּר יוֹסֵף וּבִנְיָמִן שֶׁהֵם בְּנֵי רָחֵל. וְהָיָה רָאוּי לְהַקְדִּים יִשָּׂשכָר לִזְבוּלֻן, לְפִי שֶׁיִּשָּׂשכָר נוֹלַד תְּחִלָּה, אֲבָל הִקְדִּים זְבוּלוּן מִפְּנֵי שֶׁתּוֹרָתוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר עַל יָדוֹ. וְכֵן הִקְדִּימוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (דברים ל״ג:י״ח): ״שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ״.
וְטַעַם לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן, עַל חוֹף יַמִּים תְּהֵא אַרְצוֹ וְשָׁם יִהְיֶה מָצוּי תָּדִיר, שֶׁהֲרֵי הוּא עוֹסֵק בְּפְרַקְמַטְיָא וּמַמְצִיא מָזוֹן לְשֵׁבֶט יִשָּׂשכָר הָעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, וְנִמְצָא זְכוּתוֹ שֶׁל זְבוּלוּן גָּדוֹל, לְפִי שֶׁהוּא הַסִּבָּה לְתוֹרָתוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז׳:י״ב): ״כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף״, מִלַּת ״בְּצֵל״ מִלְּשׁוֹן אֲצִילוּת, וּבֵאוּרוֹ: אֲצִילוּת הַחָכְמָה מִתְקַיֶּמֶת בַּאֲצִילוּת הַכֶּסֶף. וּמִן הַטַּעַם הַזֶּה הִקְדִּים הַכָּתוּב זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר.
וְיֵשׁ לְךָ לְהַשְׂכִּיל כִּי זְבוּלוּן יִרְמֹז לַקַּו הָאֶמְצָעִי הַמְחַבֵּר מַעְלָה וּמַטָּה, וְזֶהוּ ״לְחוֹף יַמִּים״, כִּלְשׁוֹן (בראשית א׳:י׳) ״וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים״, וְהוּא כִּלְשׁוֹן (תהילים י״ט:ו׳) ״וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ״, וְזֶה מְבֹאָר.

ידיִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הִמְשִׁיל שֵׁבֶט יִשָּׂשכָר לַחֲמוֹר חָזָק בַּעַל עֲצָמוֹת שֶׁהַבָּשָׂר מוּעָט בּוֹ, כֵּן הָיוּ בְּנֵי יִשָּׂשכָר זַכֵּי הַחֹמֶר דַּלֵּי בָּשָׂר, סוֹבְלֵי עֹל תּוֹרָה כַּחֲמוֹר שֶׁמַּטְעִינִין אוֹתוֹ לְמַשּׂוֹי. רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. כַּחֲמוֹר הָרוֹבֵץ וּמְהַלֵּךְ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וְאֵין לוֹ לִינָה בַּבַּיִת, וּכְשֶׁהוּא רוֹבֵץ רוֹבֵץ בֵּין תְּחוּמֵי הָעֲיָרוֹת.

טווַיַּרְא מְנוּחָה כִּי טוֹב. מָאַס דֶּרֶךְ מִלְחָמָה וְהַחַיָּלוֹת וְרָאָה מְנוּחַת הַתּוֹרָה ״כִּי טוֹב״, זֶהוּ הֶגְיוֹן הַתּוֹרָה שֶׁצְּרִיכָה מְנוּחַת הַגּוּף וִיגִיעַת הַנֶּפֶשׁ, בְּהֵפֶךְ מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם שֶׁצְּרִיכִים יְגִיעַת הַגּוּף וּמְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ. וּמִפְּנֵי שֶׁעֵסֶק הַתּוֹרָה צָרִיךְ פְּנַאי וְהַשְׁקֵט הַגּוּף וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְקַיֵּם בְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טְרָדוֹת וַאֲנָחוֹת, עַל כֵּן תִּקְּנוּ לָנוּ רז״ל בַּתְּפִלָּה: ״הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה״, וְאֵין הַכַּוָּנָה בַּמִּתְפַּלֵּל שֶׁיָּשִׁיב לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַשּׁוֹפְטִים וְהַיּוֹעֲצִים כְּדֵי שֶׁיִּנְגּוֹשׂ עִסְקֵי חוֹבוֹתָיו, וְלֹא לָזֶה כִּוֵּן יְשַׁעְיָה שֶׁאָמַר (ישעיהו א׳:כ״ו): ״וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה״, אֲבָל עִקַּר הַבְּרָכָה הַהִיא וּדְבַר הַנָּבִיא הוּא סוֹד הָעִבּוּר, שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּשׁוּבוּ לָנוּ הַשּׁוֹפְטִים שֶׁיִּהְיוּ יוֹשְׁבִים בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית לִשְׁפּוֹט בֵּינֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְלָתֵת עֵצָה כְּבַתְּחִלָּה, וְאָז יִהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מוּכָנִים לְקַבֵּל הַמֻּשְׂכָּלוֹת וּמַשִּׂיגִים בְּאוֹתוֹ זְמַן יְדִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (ישעיהו י״א:ט׳): ״כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה׳״ וְגוֹ׳, וּלְכָךְ סָמַךְ לָזֶה: ״וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה״, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג יְדִיעַת הַשֵּׁם עַל הַשְּׁלֵמוּת עִם הַיָּגוֹן וְהָאֲנָחָה, רַק עִם הַשִּׂמְחָה וְעִם הַמְּנוּחָה. וְהִנֵּה בְּרָכָה זוֹ תִּקְנוּהָ אַחַר בִּרְכַּת ״תְּקַע בְּשׁוֹפָר״, שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת בְּקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת.
כִּי טוֹב. כִּלְשׁוֹן (משלי ד׳:ב׳) ״כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם״. וְאֶת הָאָרֶץ, מִלְּשׁוֹן (יחזקאל ל״ו:כ׳) ״וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ״, שֶׁתַּרְגּוּמוֹ ״וּמֵאוֹרָיְתֵיהּ״. כִּי נָעֵמָה, עַל שֵׁם (משלי ג׳:י״ז) ״דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם״. וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, עֹל תּוֹרָה, וְכֵן כָּתוּב בְּמַתַּן תּוֹרָה (תהילים י״ח:י׳): ״וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד״, וְיִכְלוֹל עוֹד ״וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל״, שֶׁהָיָה מַשְׁפִּיל עַצְמוֹ, וּמִכָּאן רָאוּי לְכָל לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה לִהְיוֹת בָּהֶם מִדַּת הַשִּׁפְלוּת. וַיְהִי לְמַס עֹבֵד. שֶׁהָיָה מְשֻׁעְבָּד לְכָל יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלֶה לָהֶם מַס בְּהוֹרָאוֹת וּתְשׁוּבוֹת וְסִדְרֵי עִבּוּרִין, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (א יב): ״וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם״, כְּשֶׁבָּא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב שָׁמְעָה לֵאָה קוֹל הַחֲמוֹר שֶׁהָיָה גּוֹעֶה, מִיָּד ״וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא״, וּכְתִיב (בראשית ל׳:ט״ז): ״וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא״. הָדָא הוּא דִּכְתִיב: ״יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם״, חֲמוֹר גָּרַם לוֹ.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם״ הִזְכִּיר בּוֹ ״רֹבֵץ״ וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים כ״ב:ו׳): ״וְהָאֵם רֹבֶצֶת״, וְזֶהוּ לְשׁוֹן ״בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם״, בִּין תָּבִין, כִּי כֵן כָּתוּב: ״וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה״, שָׁם בֵּית הַנֶּפֶשׁ מְנוּחָתָהּ וְנַחֲלָתָהּ, וּלְכָךְ סָמוּךְ לוֹ ״וַיַּרְא מְנֻחָה״, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: ״וְאַחְסָנְתֵיהּ בֵּין תְּחוּמַיָּא״, וְזֶה מְבֹאָר.

טזדָּן יָדִין עַמּוֹ. זֶה שִׁמְשׁוֹן שֶׁהָיָה מִשֵּׁבֶט דָּן וְהָיָה שׁוֹפֵט יִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן הִזְכִּיר ״יָדִין״ כִּי הָיָה שׁוֹפֵט לֹא מֶלֶךְ. כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל כַּמְיֻחָד שֶׁבַּשְּׁבָטִים, זֶה יְהוּדָה שֶׁכָּתוּב בּוֹ: ״יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ״, גַּם הַשּׁוֹפֵט הַזֶּה יִגְבַּר עַל אוֹיְבָיו וִינַצְּחֵם.
וּבַמִּדְרָשׁ ״כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל״, כִּיחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵינוֹ צָרִיךְ לַאֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ס״ג:ג׳): ״פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי״, כָּךְ שִׁמְשׁוֹן אֵינוֹ צָרִיךְ לַאֲחֵרִים, לֹא לְחֶרֶב וְלֹא לַחֲנִית וְלֹא לְקֶשֶׁת אוֹ שְׁאָר כְּלֵי מִלְחָמָה אֶלָּא לִלְחִי הַחֲמוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ט״ו:ט״ז): ״בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ״.

יזיְהִי דָן. הִמְשִׁילוֹ הַכָּתוּב לְנָחָשׁ לְכַמָּה טְעָמִים. הָאֶחָד, שֶׁלֹּא הָיָה שִׁמְשׁוֹן נִלְחָם כְּנֶגֶד אוֹיְבָיו כִּשְׁאָר הַמְּלָכִים אוֹ הַשּׁוֹפְטִים בְּחֵילוֹת רַבּוֹת, רַק לְבַדּוֹ יוֹצֵא עֲלֵיהֶם פִּתְאוֹם כְּצִפְעוֹנִי הַיּוֹצֵא מִמְּאוּרָתוֹ. וְהַשֵּׁנִי, מָה הַנָּחָשׁ מְקַבֵּל לַחַשׁ כָּךְ שִׁמְשׁוֹן קִבֵּל לַחַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ט״ז:ט״ז-י״ז): ״וַיְהִי כִּי הֵצִיקָה לּוֹ בִדְבָרֶיהָ כָּל הַיָּמִים וַתְּאַלְצֵהוּ וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיַּגֶּד לָהּ אֶת כָּל לִבּוֹ״, וּכְתִיב (שם): ״אִם גֻּלַּחְתִּי וְסָר מִמֶּנִּי כֹחִי וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי כְּכָל הָאָדָם״. וְעוֹד, מַה נָּחָשׁ נִקְרָא שָׂרָף, עַל שֵׁם שֶׁהָאֶרֶס שׂוֹרֵף, כָּךְ שִׁמְשׁוֹן שָׂרַף בָּאֵשׁ קָמוֹת פְּלִשְׁתִּים, דִּכְתִיב (שופטים ט״ו:ה׳): ״וַיַּבְעֶר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה״. וּמַה נָּחָשׁ אֵין לוֹ רַגְלַיִם כָּךְ שִׁמְשׁוֹן חִגֵּר בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו הָיָה. וּמַה נָּחָשׁ אֵינוֹ מַכֶּה אֶלָּא בְּמָקוֹם נָמוּךְ מִפְּנֵי קִלְלַת נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי ״עַל גְּחֹנְךָ תֵּלֵךְ״, וּכְתִיב (בראשית ג׳:ט״ו): ״וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב״, כָּךְ שִׁמְשׁוֹן ״הַנּוֹשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס״, רָמַז לִשְׁנֵי עַמּוּדִים אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם, וְאָמַר ״וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר״ עַל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אֲשֶׁר עַל הַגָּג, וְקָרָא אוֹתָם רֹכֵב הַנּוֹפֵל אָחוֹר, כִּי כַּאֲשֶׁר יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּעִקְּבֵי הַסּוּס יַגְבִּיהַּ הַסּוּס רֹאשׁוֹ וְרַגְלָיו הָרִאשׁוֹנוֹת וְיִפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר. וּמַה נָּחָשׁ מַכֶּה בְּלֹא חֶרֶב כָּךְ הֲרוּגֵי שִׁמְשׁוֹן בְּלֹא חֶרֶב, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ט״ז:ל׳): ״וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו״. וְתִמְצָא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה: מַה נָּחָשׁ נוֹקֵם כָּךְ שִׁמְשׁוֹן נוֹקֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): ״וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים״, עַד כָּאן.
וְדַע כִּי הַכַּוָּנָה מְפֹרֶשֶׁת בְּדָן, וּמַה שֶּׁנִּרְמַז בִּרְאוּבֵן נִתְפָּרֵשׁ בְּדָן, וְזֶהוּ לְשׁוֹן ״יָדִין עַמּוֹ״ וְכֵן ״נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ״, וְזֶה מְבֹאָר.
שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח. הַמִּין הַקָּטָן שֶׁבַּנְּחָשִׁים נִקְרָא שְׁפִיפֹן. וּבַמִּדְרָשׁ: ״שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח״, שִׁמְשׁוֹן חִגֵּר בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו הָיָה, שֶׁכֵּן כְּתִיב בְּבִלְעָם (במדבר כ״ב:כ״ה-כ״ו): ״וַתִּלְחַץ אֶת רֶגֶל בִּלְעָם אֶל הַקִּיר״, וּכְתִיב (שם כג): ״וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי״, וְכָאן כְּתִיב ״שְׁפִיפֹן״, חִגֵּר בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו.

יחלִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה׳. כָּתַב הָרַמְבַּ״ן ז״ל כִּי הַכָּתוּב הַזֶּה תְּפִלַּת יַעֲקֹב, לְפִי שֶׁרָאָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כִּי הָיָה שִׁמְשׁוֹן הַמּוֹשִׁיעַ אַחֲרוֹן לַשּׁוֹפְטִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה שְׁמוּאֵל אַחֲרָיו, שְׁמוּאֵל נָבִיא הָיָה וְלֹא הָיָה נִלְחָם כָּמוֹהוּ, וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁרָאָה יַעֲקֹב כִּי תְּשׁוּעַת שִׁמְשׁוֹן נִפְסְקָה עִמּוֹ וָמֵת בִּנְפִילַת הָרוֹכֵב יַחְדָּו, אָמַר: ״לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה׳״, לֹא לִישׁוּעַת שִׁמְשׁוֹן הַנִּמְשָׁל לְנָחָשׁ וּשְׁפִיפֹן.
וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ כִּי הוּא תְּפִלַּת שִׁמְשׁוֹן, כִּי רָאָה יַעֲקֹב אַחֲרִית הַשּׁוֹפֵט הַזֶּה הָאַחֲרוֹן, כִּי הוּא הַנּוֹשֵׁךְ וְהַמַּפִּיל וְהָרוֹכֵב אָחוֹר, וְהוּא הַמִּתְפַּלֵּל ״לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה׳״ שֶׁכֵּן הִתְפַּלֵּל (שופטים ט״ז:כ״ח): ״זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱלֹהִים״, וְאַף עַל פִּי שֶׁמֵּת בִּכְלָלָם, הִנֵּה זֹאת תְּשׁוּעָתוֹ שֶׁיִּנָּקֵם מֵאוֹיְבָיו וְיָמוּת עִמָּהֶם, כִּי בָּזֶה הָיָה חָפֵץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם) ״תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים״.
וְדַע כִּי בַּעֲלֵי הַשֵּׁמוֹת מוֹצִיאִים מִן הַכָּתוּב הַזֶּה הַשֵּׁם שֶׁמּוֹעִיל בַּדֶּרֶךְ כְּנֶגֶד הַשּׂוֹנְאִים. וְכֵן שִׁמְשׁוֹן הַהוֹרֵג בְּשׂוֹנְאָיו וַאֲשֶׁר הִרְבָּה אֶת חַלְלֵיהֶם, מָצִינוּ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שם): ״וַיֵּט בְּכֹחַ וַיִּפֹּל הַבַּיִת עַל הַסְּרָנִים וְעַל כָּל הָעָם אֲשֶׁר בּוֹ״, לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״וַיֵּט בְּכֹחוֹ״ אֶלָּא ״וַיֵּט בְּכֹחַ״, כְּלוֹמַר בְּכֹחַ הַשֵּׁם עִם כֹּחוֹ, כִּי שִׁתֵּף כֹּחַ הַשֵּׁם עִם כֹּחוֹ וְחָלָה בָהֶם נְקָמָה. וְהַשֵּׁם הַיּוֹצֵא מִן הַכָּתוּב הַזֶּה הוּא בְּסֵדֶר אוֹתִיּוֹת הַכָּתוּב וְהַתֵּבוֹת מְשֻׁלָּשׁוֹת, וְיָדוּעַ וּמְפֻרְסָם הוּא בְּנִקּוּדוֹ, וְצָרִיךְ אָדָם לְהַזְכִּירוֹ כְּסִדְרָן לְמַפְרֵעַ גַּם כֵּן כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ סְלוּלָה וְיָשִׁיב אוֹיְבָיו אָחוֹר, וּמִזֶּה סָמַךְ לוֹ ״אָחוֹר״.

יטגָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ. שִׁבַּח אוֹתוֹ בִּגְבוּרָה וְאָמַר כִּי יִהְיוּ לוֹ מִלְחָמוֹת רַבּוֹת וּגְדוּדִים יָבֹאוּ עָלָיו וְהוּא יָגֻד עָקֵב, כְּלוֹמַר בָּאַחֲרוֹנָה הוּא יֵלֵךְ בִּגְדוּדוֹ עֲלֵיהֶם וְיִתְגַּבֵּר. אוֹ פֵּרוּשׁ ״וְהוּא יָגֻד עָקֵב״, וְהוּא יַכְרִיתֵם בָּאַחֲרוֹנָה, מִלְּשׁוֹן ״גֹּדּוּ אִילָנָא״. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב הַזֶּה, הוּא שֶׁאָמַר (דברים ל״ג:כ׳): ״בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד״.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״וְהוּא יָגֻד עָקֵב״, כֵּיוָן שֶׁרָאָה יַעֲקֹב לְשִׁמְשׁוֹן הַבָּא מִדָּן, אָמַר: ״לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה׳״, אֵין זֶה מֵבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה אֶלָּא מִגָּד, ״וְהוּא יָגֻד עָקֵב״, אוֹתוֹ שֶׁבָּא בֶּעָקֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג׳:כ״ג): ״הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא״ שֶׁהוּא מִגָּד, עַד כָּאן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה.

כמֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ. מַאֲכָלוֹ שָׁמֵן עַל שֵׁם רִבּוּי הַזֵּיתִים שֶׁהוּא בְּחֶלְקוֹ שֶׁל אָשֵׁר וְהוּא מוֹשֵׁךְ שֶׁמֶן כַּמַּעְיָן, וְכֵן פֵּרֵשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (דברים ל״ג:כ״ד): ״וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ״. וְהָיָה הַכָּתוּב רָאוּי לוֹמַר: ״אָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ״.
אֲבָל יִתָּכֵן לוֹמַר בְּטַעַם תּוֹסֶפֶת הַמֵּ״ם, שֶׁבָּא לְהוֹרוֹת עַל הַפְלָגַת הַדָּבָר, כִּי אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁתִּהְיֶה הַבְּרָכָה בְּרִבּוּי הַשֶּׁמֶן בְּחֶלְקוֹ שֶׁל אָשֵׁר, כִּי אִם גַּם בִּשְׁאָר הָאֲרָצוֹת תִּמָּצֵא בִּרְכַּת רִבּוּי הַשֶּׁמֶן מֵחֶלְקוֹ שֶׁל אָשֵׁר, וְזֶה טַעַם תּוֹסֶפֶת הַמֵּ״ם, כִּי מִמֶּנּוּ שֶׁפַע הַשֶּׁמֶן וּמֵאִתּוֹ יוּבַל לִשְׁאָר הָאֲרָצוֹת.

כאנַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, בֵּרְכוֹ בְּקַלּוּת, שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי נַפְתָּלִי קַלִּים כְּאַיָּלָה לָרוּץ וּלְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת וּלְהוֹדִיעָם תְּחִלָּה, כְּאַיָּלָה זוֹ הַמְבַשֶּׂרֶת בִּכְתָב הַשָּׁלוּחַ בֵּין קַרְנֶיהָ.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה״, זוֹ בִּקְעַת גִּנּוֹסַר שֶׁמְּמַהֶרֶת פֵּרוֹתֶיהָ כְּאַיָּלָה. הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר שֶׁהָיוּ בְּנֵי נַפְתָּלִי מְכַבְּדִין אֶת הַמְּלָכִים מִפֵּרוֹתֵיהֶן, וְהָיוּ מְשַׁפְּרִין דִּבְרֵיהֶם וְהַמְּלָכִים הָיוּ מִתְרַצִּין לָהֶן.
דָּבָר אַחֵר ״נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה״, מְלַמֵּד שֶׁקָּפַץ לְמִצְרַיִם כְּאַיָּלָה לְהָבִיא שִׁטְרֵי הַמְּעָרָה לִקְבֹּר אֶת אָבִיו, וְלֹא הִסְפִּיק לֵילֵךְ עַד שֶׁעָמַד חוּשִׁים בֶּן דָּן וַהֲרָגוֹ לְעֵשָׂו עַל שֶׁהָיָה מְעַכֵּב עַל קְבוּרָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, כֵּן דָּרְשׁוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה״, יִרְמֹז לַצַּדִּיק, וְיַזְכִּיר בּוֹ ״אַיָּלָה שְׁלֻחָה״ לְפִי שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, וְהִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, מִלְּשׁוֹן (תהלים כ״ב:א׳) ״אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר״, וְכֵן ״שְׁלוּחָה״ מִלְּשׁוֹן ״שָׁלִיחַ״, וְנַפְתָּלִי זֶה ״נוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר״ לְהקב״ה. וְאֶפְשָׁר שֶׁאוּנְקְלוֹס רָמַז לָזֶה, וְכֵן אָמְרוּ רז״ל: מַלְאָךְ אֶחָד מַמְתִּין עַד שֶׁתִּתְפַּלֵּל כְּנֵסִיָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְנוֹטֵל כָּל הַתְּפִלּוֹת וְעוֹשֶׂה אוֹתָם עֲטָרָה לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הקב״ה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י׳:ו׳): ״בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק״, וְיָדוּעַ מִי הוּא רֹאשׁוֹ שֶׁל צַדִּיק, וְזֶה מְבֹאָר.

כבבֵּן פֹּרָת יוֹסֵף. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט מִלַּת ״בֵּן״ מִלְּשׁוֹן (תהלים פ׳:ט״ז) ״וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ״, וּפֵרוּשׁוֹ נֶטַע שֶׁבּוֹ פֹּארֹת רַבּוֹת, וְזֶהוּ רֶמֶז לִשְׁנֵי שְׁבָטִים הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה. וּמִפְּנֵי זֶה הִזְכִּיר שְׁנֵי פְּעָמִים ״בֵּן פֹּרָת״. וְזֶהוּ שֶׁהִמְשִׁילוֹ מֹשֶׁה לְשׁוֹר וְלִרְאֵם, וּפֵרֵשׁ וְאָמַר (דברים ל״ג:י״ז): ״וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה״. וּמַה שֶׁהִקְדִּים הַשֶּׁבַח לְשֵׁם יוֹסֵף וְלֹא נָהַג כֵּן בְּיֶתֶר הַשְּׁבָטִים, מִפְּנֵי שֶׁהֻצְרַךְ לִכְפֹּל שְׁנֵי פְּעָמִים ״בֶּן פּוֹרָת״ כְּנֶגֶד שְׁנֵי הַשְּׁבָטִים, וְלֹא יִתָּכֵן לִכְתֹּב ״יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן״, עַל כֵּן הֻצְרַךְ לְהַקְדִּים הַשֶּׁבַח לְשֵׁם יוֹסֵף וְאָמַר: ״פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן״. וְאָמַר ״בֵּן פֹּרָת״ הָרִאשׁוֹן כְּנֶגֶד מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר, וּ״בֵן פֹּרָת״ הַשֵּׁנִי כְּנֶגֶד אֶפְרַיִם, וּלְפִי שֶׁהָיְתָה מַעֲלָתוֹ גְּדוֹלָה עַל מְנַשֶּׁה הוֹסִיף ״עֲלֵי עָיִן״.
וְהָרַמְבַּ״ן ז״ל פֵּרֵשׁ ״בֵּן פֹּרָת״ ״בֶּן חֵן״ מִלְּשׁוֹן רז״ל: ״אַפִּרְיִין נִמְטְיֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן״ בְּסוֹף בָּבָא מְצִיעָא, וְכֵן לְשׁוֹן בְּרָכָה וְשֶׁבַח, מִלְּשׁוֹן ״פּוּרְנָא לְיַתְמֵי״, עַד כָּאן.
בָּנוֹת צָעֲדָה. בְּנוֹת הַמְּלָכִים בְּמִצְרַיִם הָיוּ עוֹלוֹת וְצוֹעֲדוֹת עַל הַחוֹמוֹת שֶׁבָּעִיר כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְלֹא תָּלָה עֵינָיו לְאַחַת מֵהֶן, לְכָךְ סָמַךְ לוֹ: ״וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ: ״בֵּן פֹּרָת״ ״בֵּן פָּרוֹת״, שֶׁעַל יְדֵי פָּרוֹת נִתְגַּדֵּל. ״עֲלֵי עָיִן״, אַל תִּקְרֵי ״עֲלֵי עָיִן״ אֶלָּא ״עוֹלֵי עָיִן״, שֶׁעוֹלִים עֲלֵי עַיִן, זֶה זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁאֵין עַיִן הָרָע שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״בֵּן פֹּרָת״ יִרְמוֹז לְתִפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ לְשׁוֹן ״בֵּן פֹּרָת״. וְטַעַם ״עֲלֵי עָיִן״, כִּי הוּא עַל הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן מַאֲצִיל עַל הַנָּהָר וּמַשְׁפִּיעַ בּוֹ. וּבַעֲבוּר הֱיוֹת הַנֶּצַח מִן הַיָּמִין וְהַהוֹד מִן הַשְּׂמֹאל, לְכָךְ יָצְאוּ מִמֶּנּוּ שְׁנֵי שְׁבָטִים, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר״, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: ״תְּרֵין שִׁבְטִין יִפְּקוּן מִבְּנוֹהִי״. וּמִזֶּה הִזְכִּיר מֹשֶׁה בְּבִרְכָתוֹ (דברים ל״ג:י״ז): ״בְּכֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ״, בָּא לְבָאֵר שְׁתֵּי הַמִּדּוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לְיוֹסֵף, הַשּׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל וְהָדָר שֶׁהוּא הַנֶּצַח מֵהַיָּמִין, וְזֶה מְבֹאָר.

כהמֵאֵל אָבִיךָ. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, מִמֶּנּוּ יָבֹא הָרָצוֹן שֶׁיַּעְזְרֶךָּ וּמִשַּׁדַּי הַמְשַׁדֵּד מַעֲרֶכֶת הַכּוֹכָבִים תָּבֹא לְךָ הַבְּרָכָה, בִּרְכוֹת שָׁמַיִם וּבִרְכוֹת תְּהוֹם, שֶׁתִּהְיֶה מְבֹרָךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְכֵן ״בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם״, כְּלוֹמַר שֶׁיַּגִּיעוּ לְךָ בְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכוּךָ אָבִיךָ וְאִמְּךָ כַּתַּרְגּוּם. וְדַעַת אוּנְקְלוֹס בְּ״שָׁדַיִם״ שֶׁיִּרְמֹז לָאָב, עַל שֵׁם שֶׁהַזָּכָר פּוֹעֵל יוֹרֶה כְּחֵץ מִתַּרְגּוּם ״שְׁדִי בְיַמָּא״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״מֵאֵל אָבִיךָ״, אָבִיךָ הוּא ״אֲבִיר יַעֲקֹב״, יָבֹא לְךָ הָעֵזֶר אַחַר קַבָּלָתוֹ הַשֶּׁפַע מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁהִזְכִּיר, וְהוּא הַשָּׁמַיִם הַמְּקַבֵּל מֵעָל, וְעִם שַׁדַּי תִּהְיֶה בִּרְכָתְךָ, וְהִיא הַתְּהוֹם שֶׁהִיא רֹבֶצֶת תָּחַת, וְהֵם הֵם ״שָׁדַיִם וָרָחַם״, כְּתַרְגּוּמוֹ ״בִּרְכָתָא דַּאֲבוּךְ וּדְאִמָּךְ״ כְּעִנְיַן (שמות כ׳:י״ב) ״כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ״ עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד, כִּי הָאָב וְהָאֵם כְּנֶגְדָּם.

כובִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט ״הוֹרַי״ הֵם אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיֹאמַר: הַבְּרָכוֹת שֶׁלִּי תִּהְיֶינָה נוֹסָפוֹת עַל ״בִּרְכֹת הוֹרַי״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ״, כְּלוֹמַר שֶׁפַע אֲצִילוּת אָבִיךָ יְקַבֵּל וְיִמָּשֵׁךְ מִלְמַעְלָה, וְיִתְגַּבֵּר עַל בִּרְכוֹת הוֹרַי, הֵם הָאָבוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְהֵם הַמִּדּוֹת שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהֶם אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְהֵם הַחֶסֶד וְהַפַּחַד, וְהֵם יְדֵי אֲבִיר יַעֲקֹב שֶׁבֵּאַרְתִּי לְךָ לְמַעְלָה. וּקְרָאָם הוֹרִים כִּי הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה. וְכֵן דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם קְרָאָם הָרִים, הוּא שֶׁאָמַר (תהלים קכ״א:א׳): ״אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים״, וְדָרְשׁוּ רז״ל: ״אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים״ אֵלּוּ הָאָבוֹת, פֵּרוּשׁ הָעֶלְיוֹנִים. ״עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם״, עַד שֶׁיַּשְׁלִימוּ הַמִּדּוֹת, וְאָז יִהְיֶה הַשֵּׁם וְהַכִּסֵּא שָׁלֵם, וְהָבֵן זֶה, כִּי הוֹרַי שֶׁהִזְכִּיר הֵם הֵם גִּבְעוֹת עוֹלָם, כְּלוֹמַר כִּתְרִיס לָעוֹלָם, מִלְּשׁוֹן (שמות כ״ח:מ׳) ״וּמִגְבָּעוֹת תַּעֲשֶׂה לָהֶם״, שֶׁהֲרֵי כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ תָּלוּי בָּהֶם, וְהֵם הֵם זְרוֹעוֹת עוֹלָם, כְּמוֹ הַקָּמֵיעַ שֶׁהַגִּבּוֹר נוֹשֵׂא בִּזְרוֹעוֹ, שֶׁהַגִּבּוֹר נוֹשֵׂא הַקָּמֵיעַ וְהַקָּמֵיעַ נוֹשֵׂא אֶת הַגִּבּוֹר וּמַעֲמִיד אוֹתוֹ. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁקְּרָאָם דָּוִד הָרִים וּגְבָעוֹת, הוּא שֶׁאָמַר (תהלים ע״ב:ג׳): ״יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה״. וּפְקַח עֵינֵי שִׂכְלְךָ וּרְאֵה אֵיךְ קְרָאָם יַעֲקֹב גִּבְעוֹת עוֹלָם, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ פִּתְחֵי עוֹלָם, בְּשֶׁכְּבָר הִזְכִּיר (תהלים כ״ד:ז׳): ״שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם״, שֶׁהֵם הַמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, כִּי שְׁעָרִים מִלְּשׁוֹן מִדָּה וְשִׁעוּר, וְהָבֵן זֶה.

כזבִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, הִמְשִׁיל אֶת בִּנְיָמִין לַזְּאֵב הַחוֹטֵף, עַל שֵׁם שֶׁעֲתִידִים לִהְיוֹת בְּנֵי בִנְיָמִין חוֹטְפִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים כ״א:כ״א): ״וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף״, עֲשָׂרָה בָּנִים הָיוּ לוֹ לְבִנְיָמִין כְּמִנְיַן ״זְאֵב״. ״בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד״, זֶהוּ שָׁאוּל בֶּן קִישׁ שֶׁהוּא מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין, שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן וְהָיָה תְּחִלַּת בַּקֶּרֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. ״וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל״, אַף מִשֶּׁתִּשְׁקַע שִׁמְשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי נְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁיַּגְלֵם לְבָבֶל, ״יְחַלֵּק שָׁלָל״, מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר שֶׁהֵם מִבְּנֵי בִּנְיָמִין יְחַלְּקוּ אֶת שְׁלַל הָמָן, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ח׳:ז׳): ״הִנֵּה בֵית הָמָן נָתַתִּי לְאֶסְתֵּר״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף״, הָיָה בִּנְיָמִין כָּלוּל מִשְּׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁכָּל הַבִּנְיָן נִכְלָל בָּהֶם וְנִקְשָׁר מַעְלָה וּמַטָּה. וְכֵן הַשְּׁכִינָה הַשּׁוֹרָה בְּחֶלְקוֹ כְּלוּלָה מִן הַכֹּל. וְהִמְשִׁילוֹ לִזְאֵב הַטּוֹרֵף הָאוֹכֵל תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר וְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וּלְפִי שֶׁהוּא כָּלוּל מִן הָעֶשֶׂר הוֹלִיד בָּנִים כְּמִנְיָנָם וּכְנֶגְדָּם, וְזֶהוּ לְשׁוֹן ״יְחַלֵּק שָׁלָל״, כִּלְשׁוֹן (תהילים ס״ח:י״ג) ״וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל״, וְהִיא הַשְּׁכִינָה, וּמִזֶּה תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: ״בְּאַרְעֵיהּ תִּשְׁרֵי שְׁכִינְתֵּיהּ״, וְהָבֵן זֶה.
וְאַחַר שֶׁבֵּאַרְתִּי לְךָ בְּכָאן גַּם בְּפָרָשַׁת לֵידַת הַשְּׁבָטִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם נִקְרָא עַל שֵׁם מִדָּה יְדוּעָה מִמִּדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עוֹד תִּמְצָא אִם תִּפְקַח עֵינֵי שִׂכְלְךָ כִּי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַבְנֵי הַחֹשֶׁן שֶׁבָּהֶם קְבוּעִים וּמְפֻתָּחִים שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים גָּוֶן הָאֲבָנִים הָהֵם כְּפִי גָּוֶן מִדּוֹתֶיהָ לְמַעְלָה, כִּי רְאוּבֵן הָרוֹמֵז לְמִדַּת הַדִּין – אַבְנוֹ אֹדֶם, וּבִנְיָמִן הַכָּלוּל מִכָּל הַמִּדּוֹת – אַבְנוֹ יָשְׁפֵה, שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִגְּוָנִין הַרְבֵּה. וּבְפָסוּק ״וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט״ אַזְכִּיר זֶה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם וְשָׁם תִּרְאֶה.

כחכָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר. הָיָה הַכָּתוּב רָאוּי לוֹמַר ״אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל״, וּמַה שֶׁהִזְכִּיר ״כָּל אֵלֶּה״ לְפִי שֶׁרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי קִנְטְרָם וְלֹא בֵּרְכָם, לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב הַזֶּה שֶׁכֻּלָּן שְׁקוּלִין זֶה כְּזֶה וּרְאוּיִים לִבְרָכָה, כָּךְ פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י ז״ל.
וּלְפִי דַּעְתִּי יִרְמֹז הַכָּתוּב כִּי כָל הַמְּצִיאוּת כֻּלּוֹ מִתְקַיֵּם בִּזְכוּת שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר, וְעַל כֵּן הִזְכִּיר בָּהֶם לְשׁוֹן ״כָּל אֵלֶּה״ כַּלָּשׁוֹן הָאָמוּר בְּכָל הַנִּמְצָאִים כֻּלָּם (ישעיהו ס״ו:ב׳): ״וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה״, וּבָא לְהוֹרוֹת שֶׁכָּל הַנִּמְצָאִים כֻּלָּם מְיֻסָּדִים עַל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר, וְהוּא מַה שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: מַחְשַׁבְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדְמָה לָעוֹלָם. וְעַל כֵּן תִּמְצָא מִסְפַּר שְׁנֵים עָשָׂר רָשׁוּם בִּשְׁלֹשֶׁת חֶלְקֵי הַמְּצִיאוּת: בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, שְׁנֵים עָשָׂר מַלְאָכִים הַסּוֹבְבִים כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁכְּנֶגְדָּם כָּתוּב בְּכִסֵּא שְׁלֹמֹה (מלכים א י׳:כ׳): ״וּשְׁנֵים עָשָׂר אֲרָיִים עֹמְדִים שָׁם עַל שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה״; בָּעוֹלָם הָאֶמְצָעִי שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת; בָּעוֹלָם הַשָּׁפָל שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ (קהלת ז׳:י״ד): ״גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים״, וְהָבֵן זֶה.
וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט בֵּאוּרוֹ: וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה מִלַּת ״זֹאת״ הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב בָּהּ (שיר השירים ז׳:ח׳): ״זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר״, וְהִיא הַתְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ״ה:ג׳): ״וְזֹאת הַתְּרוּמָה״, וְהִיא הַבְּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט׳:י״ב): ״זֹאת אוֹת הַבְּרִית״, וְהִיא הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזֹאת הַתּוֹרָה״, שֶׁנִּתְּנָה בַּשֵּׁם הַמְּיֻחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים״. וְלָזֶה רָמַז הַנָּבִיא שֶׁאָמַר (חבקוק ג׳:י׳): ״נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ״, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ויקרא ט״ז:ג׳): ״בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ״, כִּי זֶה הַשַּׁעַר לַה׳ אֲשֶׁר צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים קל״ד:ב׳): ״שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה׳״.
וְהִנֵּה יַעֲקֹב הִשִּׂיג הַמִּדָּה הַזֹּאת וְהִיא שֶׁיָּרְדָה עִמּוֹ לְמִצְרַיִם. וְעַל כֵּן אָמַר הַכָּתוּב: ״וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם״, שֶׁהִשְׁכִּין עָלָיו הַבְּרָכָה הַזֹּאת. וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: ״וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם״ אָמַר לָהֶם יַעֲקֹב: עָתִיד אָדָם כַּיּוֹצֵא בִּי לְבָרֵךְ אֶתְכֶם, וּמִמָּקוֹם שֶׁפָּסַקְתִּי אֲנִי מִשָּׁם הוּא מַתְחִיל. רָמְזוּ לָנוּ בָּזֶה כִּי יַעֲקֹב לֹא הִשִּׂיג כִּי אִם ״זֹאת״ הָאַחֲרוֹנָה, וְעַל כֵּן הִזְכִּירָהּ בָּאַחֲרוֹנָה וְהִפְסִיק דְּבָרָיו בָּהּ. אֲבָל מֹשֶׁה שֶׁזָּכָה וְהִשִּׂיג לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ עַד הַחָכְמָה, לְכָךְ הִתְחִיל בְּ״זֹאת״ הָאַחֲרוֹנָה, וּבָהּ הָיוּ תְּחִלַּת דְּבָרָיו וּמִשָּׁם יַעֲלֶה וְיָבֹא אֶל הַקֹּדֶשׁ. וְעַל כֵּן תִּמְצָא שֶׁרָמַז מֹשֶׁה עֶשֶׂר סְפִירוֹת בַּפָּרָשָׁה הַהִיא, וְשָׁם אֲבָאֵר זֶה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם.
אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם. וַהֲלֹא כְּבָר הִזְכִּיר ״וַיְבָרֶךְ אֹתָם״. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, ״וַיְבָרֶךְ אֹתָם״ אָמַר בִּכְלָל, ״אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם״ בִּפְרָט, אוֹ יֹאמַר ״וַיְבָרֶךְ אֹתָם״ לְשָׁעָה, ״בֵּרַךְ אֹתָם״ לְדוֹרוֹת.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, לְפִי שֶׁנָּתַן לִיהוּדָה גְּבוּרָתוֹ שֶׁל אַרְיֵה וּלְנַפְתָּלִי קַלּוּתוֹ שֶׁל אַיִל וּלְבִנְיָמִן חֲטִיפָתוֹ שֶׁל זְאֵב, יָכוֹל שֶׁלֹּא כְּלָלָן בְּכָל הַבְּרָכוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בֵּרַךְ אֹתָם״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם״, שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הֵם דֻּגְמַת שְׁנֵים עָשָׂר צִנּוֹרוֹת שֶׁל מַעְלָה, וַעֲלֵיהֶם רָמַז דָּוִד כְּשֶׁאָמַר (תהילים קכ״ב:ד׳): ״שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ״, הִזְכִּיר ״שְׁבָטִים״ עַל שְׁנֵים עָשָׂר שֶׁל מַעְלָה, וְ״שִׁבְטֵי יָהּ״ עַל שְׁנֵים עָשָׂר שֶׁל מַטָּה הַחֲתוּמִים יוֹ״ד הֵ״א בָּרֹאשׁ וּבַסּוֹף: הָראוּבֵנִי וְהַשִּׁמְעוֹנִי. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם״, כְּבִרְכָתָם שֶׁל מַעְלָה בֵּרַךְ אוֹתָם לְמַטָּה.

לגוַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו. וְלֹא הִזְכִּיר בּוֹ מִיתָה, וְדָרְשׁוּ רז״ל: יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת.
וְהִנֵּה הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת מְעִידָה שֶׁמֵּת, וְכִי חָנְטוּ אוֹתוֹ מִצְרַיִם וּבָכוּ אוֹתוֹ שִׁבְעִים יוֹם וְאַחַר כָּךְ קְבָרוּהוּ בָּנָיו בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה מְקוֹם קְבוּרַת אֲבוֹתָיו.
אֲבָל פֵּרוּשׁ ״לֹא מֵת״ – לֹא טָעַם טַעַם מִיתָה. אוֹ יִהְיֶה עִנְיַן ״לֹא מֵת״, כִּי נַפְשׁוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הָיָה מְרַחֶפֶת עַל גּוּפוֹ תָּמִיד לְתֹקֶף קְדֻשָּׁתוֹ, כִּי שְׁאָר נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁאֵינָם בְּמַדְרֵגַת הַקְּדֻשָּׁה כָּמוֹהוּ חוֹזְרוֹת לְשָׁרְשָׁן וּלְעִקָּרָן, וְכֵיוָן שֶׁעָלוּ לֹא יֵרְדוּ, אֲבָל יַעֲקֹב לִקְדֻשַּׁת גּוּפוֹ וּמַעֲלָתוֹ הָיְתָה נַפְשׁוֹ עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת. וְהַכֹּחַ הַגָּדוֹל הַזֶּה אֵינוֹ נִמְצָא רַק לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת, כְּגוֹן רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ, וּמִזֶּה דָּרְשׁוּ רז״ל בִּכְתֻבּוֹת פֶּרֶק הַנּוֹשֵׂא (כתובות ד״ף:ק״ג): כָּל בֵּי שִׁמְשֵׁי הֲוָה אָתֵי לְבֵיתֵיהּ. יוֹמָא חַד אָתְיָא שֵׁבָבְתֵיהּ וְקָא קָרְיָא אַבָּבָא. אָמְרָה לָהּ אַמְתֵּיהּ: שְׁתִיקִי, דְּרַבֵּינוּ יָתֵיב. כְּשֶׁשָּׁמַע רַבִּי תּוּ לָא אֲתָא, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עַל הַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים, כְּלוֹמַר שֶׁחָזְרָה נִשְׁמָתָם לְשָׁרְשָׁהּ וְלֹא הִגִּיעוּ אֶל הַמַּעֲלָה הַזֹּאת לִהְיוֹת לָהֶם כֹּחַ גָּדוֹל כָּל כָּךְ כְּמוֹ רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ. וְכָל שֶׁכֵּן בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ בְּשָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת, בִּקְדֻשַּׁת אַבְרָהָם שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ בְּמִצְוַת מִילָה קֹדֶם שֶׁיּוֹלִיד יִצְחָק, וּבִקְדֻשַּׁת יִצְחָק שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ בָּעֲקֵדָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ לִהְיוֹת עוֹלָה תְּמִימָה, וּבִקְדֻשַּׁת עַצְמוֹ שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי לָאָבוֹת תַּשְׁלוּם הַמֶּרְכָּבָה וְלֹא הָיָה בְזַרְעוֹ שׁוּם פְּסוּל. וּמִטַּעַם זֶה נִרְאֶה לוֹמַר שֶׁנִּקְרָא הקב״ה עַל שְׁמוֹ (ישעיה כ״ט:כ״ג): ״קְדוֹשׁ יַעֲקֹב״, וְלֹא מָצָאנוּ ״קְדוֹשׁ אַבְרָהָם״, ״קְדוֹשׁ יִצְחָק״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת – שֶׁלֹּא הָיְתָה מִדָּתוֹ כְּעִנְיַן שְׁאָר מִדּוֹת הַקְּצָווֹת שֶׁהֵן גּוֹרְמוֹת הַהֲפָכִים. וּבֵאוּר זֶה, כִּי מִדָּתוֹ הוּא הַמַּכְרִיעַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא כָּלוּל מִכָּל הַמִּדּוֹת וּמְקַבֵּל מֵהֶן בַּעֲבוּר שֶׁהוּא עוֹלֶה דֶּרֶךְ סְלוּלָה עַד רֵאשִׁית הָרֵאשִׁית שֶׁהוּא מְקוֹר הַחַיִּים, עַל כֵּן אָמְרוּ בְּיַעֲקֹב ״לֹא מֵת״ וְלֹא אָמְרוּ כֵן עַל אַבְרָהָם וְיִצְחָק, לְפִי שֶׁהֵן מִדּוֹת הַקְּצָווֹת לַיָּמִין וְלַשְּׂמֹאל הַגּוֹרְמוֹת הַהֲפָכִים. וּלְפִיכָךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת, אַךְ נִשְׁאַר קַיָּם בַּגּוּף וּבַנֶּפֶשׁ, הַגּוּף הַזֶּה הוּא הַגּוּף הַשֵּׁנִי הַדַּק שֶׁבּוֹ הַנֶּפֶשׁ מִתְלַבֶּשֶׁת בְּצוּרַת גּוּף וְיֵשׁ לוֹ מַמָּשׁ, אֲבָל הוּא דַּק עַד מְאֹד, מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת, וְהוּא מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת אוֹ מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, הוּא מְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הקב״ה וּמִתְרָאֶה לְמִי שֶׁהוּא חָפֵץ בּוֹ, כִּי הָרִאשׁוֹן הַגַּס נֶחֱנַט וְנִקְבַּר כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא. וְזֶהוּ מַאֲמַר הֶחָכָם שֶׁאָמַר: מִקְרָא אֲנִי דּוֹרֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה מ״ו:כ״ז): ״הִנְנִי מוֹשִׁעֲךָ וְאֶת זַרְעֲךָ״, מַקִּישׁ הוּא לְזַרְעוֹ, מַה זַּרְעוֹ בַּחַיִּים אַף הוּא בַּחַיִּים, כְּלוֹמַר, מַה זַּרְעוֹ בַּחַיִּים בַּגּוּף וּבַנֶּפֶשׁ אַף הוּא בַּחַיִּים בַּגּוּף וּבַנֶּפֶשׁ, וְהוּא הַגּוּף שֶׁהִזְכַּרְתִּי.
וְנִרְאֶה לִי כִּי לָזֶה רָמְזוּ בְּאֵיכָה רַבָּתִי, שֶׁדָּרְשׁוּ שָׁם (איכה ב׳:ג׳): ״וַיִּבְעַר בְּיַעֲקֹב כְּאֵשׁ לֶהָבָה״: כְּשֶׁהַפֻּרְעָנוּת בָּאָה לְיִשְׂרָאֵל אֵין מַרְגִּישׁ בָּהּ אֶלָּא יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּבְעַר בְּיַעֲקֹב״, וּכְשֶׁהַטּוֹבָה בָּאָה לְיִשְׂרָאֵל אֵין מַרְגִּישׁ בָּהּ אֶלָּא יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים י״ד:ז׳): ״יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל״, עַד כָּאן. וּמִן הַיָּדוּעַ כִּי לְשׁוֹן ״מַרְגִּישׁ״ אֵינוֹ נוֹפֵל עַל הַגּוּף שֶׁנֶּחֱנַט וְנִקְבַּר כִּי אִם עַל הַגּוּף הַדַּק שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ וְהוּא בַּעַל הֶרְגֵּשׁ. וְזֶהוּ עִנְיַן רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁבִּכְתֻבּוֹת וְהַנְהוּ קַפּוּלָאֵי בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק הַשּׁוֹאֵל, וְכָל שֶׁכֵּן בְּיַעֲקֹב שֶׁדְּיוֹקָנוֹ חֲקוּקָה בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד. וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב (משלי י׳:ב׳) ״וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת״, וְזֶהוּ ״זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים״, כִּי מְצִיאוּת הַחַיִּים מִן הָרַחֲמִים, וְהוּא שֶׁקְּרָאוֹ דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהילים פ״ד:ט׳): ״יַעֲקֹב סֶלָה״, וְהָבֵן זֶה. וּמִזֶּה אָמְרוּ מְקֻבְּלֵי הָאֱמֶת בַּמִּדְרָשׁ (בראשית כ״ח:י״ב): ״עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ״ – עוֹלִים לְמַעְלָה, רוֹאִים דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב חֲקוּקָה בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד; יוֹרְדִים לְמַטָּה, מוֹצְאִים אוֹתוֹ יָשֵׁן.