אוַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה קְרָאָם עַתָּה מַלְאָכִים, וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט מַה שֶּׁקְּרָאָם פַּעַם אֲנָשִׁים וּפַעַם מַלְאָכִים, כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁתַּלְּחִים לִבְנֵי אָדָם וְהֵם מִשְׁתַּדְּלִים בְּעִנְיְנֵיהֶם יַזְכִּירֵם בִּלְשׁוֹן אֲנָשִׁים, וְאַחַר שֶׁעָשׂוּ שְׁלִיחוּתָם יַזְכִּירֵם בִּלְשׁוֹן מַלְאָכִים כִּי חָזְרוּ לַמַּעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה. וְדֶרֶךְ הָאֱמֶת כְּבָר בֵּאַרְתִּיו לְמַעְלָה.
וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם. אַבְרָהָם רָאָה אוֹתָם מֵרָחוֹק, כִּי בַּבֹּקֶר הָיָה כְּחֹם הַיּוֹם, וּלְפִיכָךְ אָמַר: ״וַיָּרָץ לִקְרָאתָם״. אֲבָל לוֹט לֹא רָאָה אוֹתָם עַד שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים אֵלָיו, כִּי בָּעֶרֶב בָּאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״סְדֹמָה בָּעֶרֶב״, וּלְפִיכָךְ אָמַר ״וַיָּקָם״.
גוּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ הַלֶּחֶם בִּסְעוּדַת אַבְרָהָם בֵּאֵר כָּאן ״וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ״, כִּי בְּכָאן אָכְלוּ לֶחֶם וְשָׁם הָיָה הַבָּשָׂר מִסְתַּלֵּק רִאשׁוֹן כְּקָרְבָּן הַקָּרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
דוְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם. בָּא לִרְמֹז כִּי אַנְשֵׁי סְדֹם הָיוּ אַנְשֵׁי הָעִיר וְהַמִּגְדָּל רְשָׁעִים גְּמוּרִים, הֵם דּוֹר הַפַּלָּגָה שֶׁאָמְרוּ: ״נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל״. וְיִהְיֶה ״אַנְשֵׁי הָעִיר״ בֵּאוּר לְ״אַנְשֵׁי סְדֹם״.
חהִנֵּה נָּא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת וְגוֹ׳. רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל וְגוֹ׳. הָיָה טוֹרֵחַ עַל אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ לְהַצִּיל אוֹתָם מִפְּנֵי שֶׁבָּאוּ בְּצֵל קוֹרָתוֹ, אֲבָל שֶׁיְּפַיֵּס אַנְשֵׁי הָעִיר בְּהֶפְקֵר בְּנוֹתָיו אֵין זֶה כִּי אִם רֹעַ לֵב, שֶׁלֹּא הָיָה עִנְיַן הַזִּמָּה בַּנָּשִׁים מְרֻחָק מֵעֵינָיו וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה חָמָס גָּדוֹל לִבְנוֹתָיו כְּפִי דַּעְתּוֹ. וְלָכָךְ דָּרְשׁוּ רז״ל בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם מוֹסֵר עַצְמוֹ עַל בְּנוֹתָיו וְעַל אִשְׁתּוֹ וְהוֹרֵג אוֹ נֶהֱרָג, וְזֶה מוֹסֵר בְּנוֹתָיו לְהִתְעוֹלֵל בָּהֶן, אָמַר לוֹ הקב״ה: לְעַצְמְךָ אַתָּה מְשַׁמְּרָן.
וְדַע, כִּי הָעִנְיָן הַזֶּה דּוֹמֶה לְפִילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה, וְעוֹד הוּא קָשֶׁה מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי בְּפִילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה אַף עַל פִּי שֶׁבָּאוּ בִּשְׁבִיל הָאוֹרֵחַ שָׁתְקוּ בְּפִילַגְשׁוֹ, וּבְכָאן לֹא הָיוּ שׁוֹתְקִים בִּמְסִירַת בְּנוֹתָיו, וְעוֹד כִּי שָׁם לֹא הִסְכִּימוּ כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר, וְכָאן מִנַּעַר וְעַד זָקֵן כָּל הָעָם מִקָּצֶה, כָּךְ פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן ז״ל. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה ״רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל״, אֱלוֹהוֹת הֵן אֵלּוּ, עַד כָּאן.
יגכִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ. הָיָה לָהֶם לוֹמַר ״כִּי מַשְׁחִית ה׳״, אֲבָל תָּלוּ הַפְּעֻלָּה בְּעַצְמָם וְלֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁהוֹדוּ עַל כָּרְחָם כִּי אֵין הַדָּבָר תָּלוּי בָּהֶם אֲבָל הֵם שְׁלוּחִים מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֶהוּ שֶׁהֻצְרְכוּ לוֹמַר: ״וַיְשַׁלְּחֵנוּ ה׳ לְשַׁחֲתָהּ״. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב ד׳:י״ח): ״הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה״, וּכְתִיב (שם טו): ״הֵן בִּקְדֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין וְשָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו״. ״הֵן בִּקְדֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין״ – אֵלּוּ הַחֲסִידִים וְהַנְּבִיאִים וְהַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם (תהילים ט״ז:ג׳): ״לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה״. וְכֵן מָצִינוּ בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁאָמַר (דברים א׳:י״ז): ״וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם״ וְגוֹ׳, וְנִסְתַּפֵּק לוֹ בָּעֹנֶשׁ הַזֶּה דִּין בְּנוֹת צְלָפְחָד. וְכֵן שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁאָמַר לְשָׁאוּל (שמואל א ט׳:י״ט): ״אָנֹכִי הָרֹאֶה״, וּכְשֶׁבָּא לִמְשֹׁחַ אֶת דָּוִד וְרָאָה אֶת אֱלִיאָב אָמַר (שם טז): ״אַךְ נֶגֶד ה׳ מְשִׁיחוֹ״, אָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: ״אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְגוֹ׳ כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַה׳ יִרְאֶה לַלֵּבָב״. וְכֵן דָּוִד שֶׁאָמַר (תהילים מ׳:ט׳): ״וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי״, טָעָה בְּדָבָר שֶׁאֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן יוֹדְעִין אוֹתוֹ. וְכֵן דְּבוֹרָה שֶׁשִּׁבְּחָה אֶת עַצְמָהּ וְאָמְרָה (שופטים ה׳:ז׳): ״עַד שֶׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל״, נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהֻצְרְכָה לוֹמַר (שם): ״עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר״. ״וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה״ – אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּשְׁתַּלְּחוּ לִסְדוֹם, שֶׁאָמְרוּ: ״מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ״, עַל שֶׁנִּתְגָּאוּ וְתָלוּ הַדָּבָר בְּעַצְמָם נִדְחוּ מִמְּחִיצָתָם קל״ח שָׁנָה. בֵּאוּר זֶה, שֶׁלֹּא נִשְׁתַּלְּחוּ בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד יַעֲקֹב שֶׁחָזְרוּ אֵלָיו בִּשְׁלִיחוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ״ח:י״ב): ״וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳. וּמִמַּהְפֵּכַת סְדוֹם שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בֶּן צ״ט שָׁנָה עַד שֶׁבָּאוּ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים הַלָּלוּ לְיַעֲקֹב תִּמְצָא קל״ח שָׁנָה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב שָׁם: ״עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ״, כְּלוֹמַר אוֹתָם שֶׁעָלוּ בְּמַהְפֵּכַת סְדוֹם עַכְשָׁו יוֹרְדִים בּוֹ, וְכָל זְמַן הַזֶּה נֶעֶנְשׁוּ וְלֹא הָלְכוּ בִּשְׁלִיחוּת שֶׁל מָקוֹם כְּלָל. וּמִכָּאן יֵשׁ עֹנֶשׁ גָּדוֹל לְמִי שֶׁהוּא תּוֹלֶה כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, כִּי כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין רָאוּי לָתֵת כְּבוֹדוֹ לְאַחֵר.
יזאַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י ז״ל: אַתָּה הִרְשַׁעְתָּ עִמָּהֶם וּבִזְכוּת אַבְרָהָם אַתָּה נִצּוֹל, אֵינְךָ רַשַּׁאי לִרְאוֹת בְּפֻרְעָנוּתָם.
וְהָרַמְבַּ״ן ז״ל נָתַן בָּהּ טַעַם כִּי מְנָעוֹ מֵהַבִּיט, מִפְּנֵי שֶׁהָרְאִיָּה בָּאֲוִיר בְּמָקוֹם שֶׁהַדֶּבֶר שָׁם, תַּזִּיק מְאֹד וְתַדְבִּיק אוֹתוֹ. וְכֵן בְּכָל שְׁאָר הֶחֳלָאִים הַנִּדְבָּקִין שֶׁהָרְאִיָּה תַּזִּיק מְאֹד וְתַדְבִּיק אוֹתָם, וְכֵן הַמַּחְשָׁבָה בָּהֶם כַּיָּדוּעַ מִנְּשׁוּכֵי חַיּוֹת, כִּי נְשׁוּךְ הַכֶּלֶב הַשּׁוֹטֶה יִרְאֶה בַּשֶּׁתֶן שֶׁלּוֹ דְּמוּת גּוּרִים קְטַנִּים, וְאִם תַּעֲבִיר הַמַּיִם הָהֵם בְּמַסְנֶנֶת לֹא יֵרָאוּ שָׁם כְּלָל, תַּמְתִּין לְסוֹף שָׁעָה יֵרָאוּ שָׁם כְּבַתְּחִלָּה.
וְיָדוּעַ כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַחֹלִי הַזֶּה אֵינוֹ שׁוֹתֶה שׁוּם מַשְׁקֶה כְּלָל, וְאִם אוּלַי יִרְאֶה שׁוּם מַשְׁקֶה יִצְטַעֵר מְאֹד וְיֵרָאֶה לוֹ דְּמוּת הַכֶּלֶב הַשּׁוֹטֶה שֶׁנְּשָׁכוֹ.
וּבַמִּדְרָשׁ ״אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ״, אָמַר לָהֶם: אַל תַּבִּיטוּ אַחֲרֵיכֶם, שֶׁהֲרֵי יָרְדָה שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַמְטִיר עַל סְדוֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ. עִירִית אֵשֶׁת לוֹט נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנוֹתֶיהָ הַנְּשׂוּאוֹת בִּסְדוֹם, וְהִבִּיטָה לְאַחֲרֶיהָ לִרְאוֹת אִם הוֹלְכוֹת אַחֲרֵיהֶם, וְרָאֲתָה הַשְּׁכִינָה אַחֲרֶיהָ וְנַעֲשֵׂית נְצִיב מֶלַח.
כדוַה׳ הִמְטִיר. הִזְכִּירוּ רז״ל בַּכָּתוּב הַזֶּה שָׁלֹשׁ דֵּעוֹת, וְכָךְ דָּרְשׁוּ: רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר: ״וַה׳ הִמְטִיר״ – זֶה גַּבְרִיאֵל. ״מֵאֵת ה׳ – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וַה׳״ – הוּא וּבֵית דִּינוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: בַּתּוֹרָה בַּנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצִינוּ שֶׁהֶדְיוֹט מַזְכִּיר שְׁמוֹ שְׁנֵי פְּעָמִים, בַּתּוֹרָה: ״וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו נְשֵׁי לֶמֶךְ״. עַד כָּאן בַּמִּדְרָשׁ. הֲרֵי לְךָ שָׁלֹשׁ דֵּעוֹת בְּבֵאוּר הַכָּתוּב, כִּי רַבִּי יְהוּדָה יִחֵס הַשֵּׁם הָרִאשׁוֹן לְגַבְרִיאֵל שֶׁהוּא הַשָּׁלִיחַ לְשַׁחֵת, וְיִקָּרֵא הַשָּׁלִיחַ בְּשֵׁם הַשּׁוֹלֵחַ. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כִּי הוּא וּבֵית דִּינוֹ הִסְכִּים בַּמִּשְׁפָּט וּמֵאִתּוֹ בָּא. וְרַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה דַּעַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הוּא הַנָּכוֹן. וּכְלָל גָּדוֹל אָמְרוּ: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וַה׳״ – הוּא וּבֵית דִּינוֹ.
וְיֵשׁ לְךָ לְהִתְבּוֹנֵן כִּי בֵית דִּינוֹ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (בראשית ל״א:י״ג): ״אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל״, וְהוּא שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל: ״עִלָּאָה בֵּית שְׁכִינְתֵּיהּ״, הִזְכִּיר לְשׁוֹן בַּיִת וּלְשׁוֹן שְׁכִינָה, וְעָלָיו נֶאֱמַר בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (במדבר י״ב:ז׳): ״בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא״. וְהוּא הַבַּת הַנֶּאֱצֶלֶת מִיסוֹד עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּיר הָרַמְבַּ״ן ז״ל בְּפֵרוּשָׁיו בְּפָסוּק ״בַּכֹּל״, וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר (שמות י״ג:כ״א): ״וַה׳ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם״, וְסָמִיךְ לֵיהּ: ״וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים״, וְאֵינוֹ סָמוּךְ רַק בֵּאוּר. וְכֵן הִזְכִּיר לְמַעְלָה: ״וַה׳ אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם״, וְאָמַר: ״וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה׳״, וְלֹא אָמַר ״דַּרְכִּי״, ״וּלְמַעַן הָבִיא ה׳״, וְלֹא אָמַר ״אָבִיא״. וְכֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּמְצָא שֵׁם הַמְיֻחָד בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו הַכַּוָּנָה בְּתוֹסֶפֶת בֵּית דִּינוֹ, וְאָב לְכֻלָּן: ״וַה׳ הִמְטִיר״. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁהוּא לְשׁוֹן ״מַטְּרַת״.
מֵאֵת ה׳ מִן הַשָּׁמָיִם. הוּא הַשֵּׁם הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: ״וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם״, כִּי מֵאִתּוֹ בָּא הָעֹנֶשׁ, עַל כֵּן נִזְכַּר בּוֹ לְשׁוֹן ״אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה״, כְּעִנְיַן דּוֹר הַפַּלָּגָה שֶׁכָּתוּב שָׁם (שם יא): ״וַיֵּרֶד ה׳,״ וְהָבֵן זֶה.
כהוַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל. רָאוּי לוֹמַר ״אֶת הֶעָרִים הָהֵם״, וְאָמַר ״הָאֵל״ מִפְּנֵי שֶׁהִזְכִּיר לְמַעְלָה סְדוֹם וַעֲמֹרָה, וְרָמַז לְךָ הַכָּתוּב כִּי הָיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּמִנְיַן ה׳, כִּי לְכָךְ בִּקֵּשׁ אַבְרָהָם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים, עֲשָׂרָה לְכָל כְּרַךְ וּכְרַךְ, וּמִזֶּה ״וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל״, וְהָיוּ סְדוֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוֹיִם וְאֶרֶץ הַכִּכָּר.
כווַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח. יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ מֵאַחֲרֵי הַמַּלְאָךְ הַהוֹפֵךְ, שֶׁכָּתוּב בּוֹ לְמַעְלָה ״וַיַּהֲפֹךְ״, כִּי הוּא הַהוֹפֵךְ הַמַּמְטִיר גָּפְרִית וָאֵשׁ ״מֵאֵת ה׳ מִן הַשָּׁמָיִם״, וְעַל כֵּן לָקְתָה בִּנְצִיב מֶלַח שֶׁהוּא מִכֹּחַ הָאֵשׁ. וּמַה שֶּׁהִזְכִיר מֹשֶׁה (דברים כ״ט:כ״ב) ״אֲשֶׁר הָפַךְ ה׳״ עַל כֵּן הוּא אוֹמֵר ״בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ״, וְהוּא הַמַּלְאָךְ שֶׁקְּרָאוֹ ״אַף וְחֵמָה״.
וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח. כָּתַב הֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא: ״וַתְּהִי״ – הָאָרֶץ. וְעַל דֶּרֶךְ רז״ל ״וַתְּהִי״ – אִשְׁתּוֹ. וְכֵן בַּמִּדְרָשׁ: בָּא עָנִי עַל פִּתְחָהּ לִשְׁאוֹל מִמֶּנָּה מֶלַח וְלֹא רָצְתָה לִיתֵּן לוֹ, וּבִשְׁבִיל כֵּן נֶעֶנְשָׁה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, הִיא חָטְאָה בַּמֶּלַח וְלָקְתָה בִּנְצִיב מֶלַח.
כטוַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים. זֶה הַמַּלְאָךְ. וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם. זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט. בְּזִכְרוֹן אַבְרָהָם הִצִּיל הַדְּבֵקִים בּוֹ. וְטַעַם הַדָּבָר שֶׁאִלְמָלֵא אַבְרָהָם עֲדַיִן הָיָה לוֹט בְּחָרָן שֶׁהוּא אַרְצוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ, אֲבָל לִכְבוֹד אַבְרָהָם יָצָא עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַפָּסוּק (בראשית י״ב:ד׳): ״וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה׳ וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט״. וּלְכָךְ הִזְכִּיר הַכָּתוּב כִּי מִתּוֹךְ זִכְרוֹן אַבְרָהָם נִצַּל לוֹט עִמּוֹ. וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: מַצִּילִין תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר וְתִיק הַתְּפִלִּין עִם הַתְּפִלִּין, וַאֲפִלּוּ הָיוּ בְּתוֹךְ הַתִּיק מָעוֹת מַצִּילִין אוֹתוֹ לִכְבוֹד הַסֵּפֶר אוֹ לִכְבוֹד הַתְּפִלִּין. לְלַמֶּדְךָ: אַשְׁרֵי הַצַּדִּיקִים וְאַשְׁרֵי דְּבוּקֵיהֶן. וְכֵן מָצִינוּ בְּנֹחַ הַצַּדִּיק: ״וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה״.
בַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהֵן לוֹט. יֵשׁ לִשְׁאוֹל, הַהֲפֵכָה הַזֹּאת וְהַמִּשְׁפָּט הַגָּדוֹל הַזֶּה בִּסְדוֹם לָמָּה, כִּי בְּוַדַּאי אֻמּוֹת הָיוּ בָּעוֹלָם שֶׁהֵם רָעִים וְחַטָּאִים כְּמוֹתָם וְלֹא הָיָה בָּהֶם הָעֹנֶשׁ כָּל כָּךְ. וְעוֹד, אַבְרָהָם שֶׁהָיָה שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה, וְהַתְּשׁוּבָה עוֹלָה עַל הַכֹּל. אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה עִיר סְדוֹם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל כֵּן הָיָה הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה גָּדוֹל כָּל כָּךְ לְמַעֲלַת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁאֵינָהּ סוֹבֶלֶת עוֹבְרֵי עֲבֵרָה, וְהָיְתָה מְקִיאָה אַנְשֵׁי הַתּוֹעֵבוֹת הָהֵם, וְעַל כֵּן הִקְדִּימָה עַתָּה וְקָאָה הַגּוֹי הַזֶּה מִשָּׁם.
וְהִנֵּה הָעִנְיָן הַזֶּה שֶׁל מַהְפֵּכַת סְדוֹם הָיָה אוֹת וְסִימָן לְיִשְׂרָאֵל הָעֲתִידִים לְיָרְשָׁהּ, שֶׁאִם לֹא יִזָּהֲרוּ בִּירוּשַּׁת הָאָרֶץ בִּשְׁמִירַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, תָּקִיא אוֹתָם מִמֶּנָּה כַּאֲשֶׁר הִקְדִּימָה וְקָאָה אַנְשֵׁי סְדוֹם, וְכַאֲשֶׁר קָאָה אַנְשֵׁי הַכְּנַעֲנִים אַחֲרֵיהֶם. וְכֵן הִזְכִּיר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּסוֹף יָמָיו, וְהִזְכִּיר לָהֶם הַחֻרְבָּן שֶׁל סְדוֹם וְאָמַר שֶׁתֶּחֱרַב הָאָרֶץ אִם יַעַזְבוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, וְהוּא אָמְרוֹ (דברים כ״ט:כ״ב): ״גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָּל אַרְצָהּ וְגוֹ׳ כְּמַהְפֵּכַת סְדוֹם וַעֲמֹרָה וְגוֹ׳, עַל מֶה עָשָׂה ה׳ כָּכָה וְגוֹ׳, עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ וְגוֹ׳״.
לוַיֵּשֶׁב בָּהָר וּשְׁתֵּי בְנוֹתָיו עִמּוֹ. מַעֲשֵׂה בְּנוֹת לוֹט עִנְיָן מְחֻדָּשׁ הָיָה, וְהֵן הָיוּ צְנוּעוֹת וּמִתְבַּיְּשׁוֹת לִתְבּוֹעַ אֶת אֲבִיהֶן, שֶׁהֲרֵי בֶּן נֹחַ מֻתָּר בְּבִתּוֹ.
וְרז״ל אָמְרוּ שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם כְּדֵי לְיַשֵּׁב הָעוֹלָם, כִּי הָיוּ רוֹאוֹת הַחֻרְבָּן הַגָּדוֹל בַּדּוֹר הַהוּא וְהָיוּ מִתְפַּחֲדוֹת לְאַבֵּד מִין הָאָדָם, וּלְפִי שֶׁכְּבָר נֶאֶבְדָה אִמָּן בְּלָקוּת נְצִיב מֶלַח וַאֲבִיהֶן הָיָה יָחִיד בְּלֹא בַּת זוּגוֹ, עַל כֵּן הֻצְרְכוּ לַעֲשׂוֹת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה בּוֹ כְּדֵי לְחַיּוֹת הַזֶּרַע מִמֶּנּוּ וְשֶׁלֹּא יִכְלֶה הַמִּין. וּמִזֶּה אָמְרוּ בְּטַעֲנָתָם: ״וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ״ וְגוֹ׳. וּמִפְּנֵי זֶה לֹא תִּמְצָא שֶׁהִזְכִּיר בָּהֶן הַכָּתוּב לְשׁוֹן זְנוּת בְּכָל הַפָּרָשָׁה, לְפִי שֶׁכַּוָּנָתָם הָיְתָה לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְעַל כֵּן זָכְתָה הַבְּכִירָה שֶׁיָּצְתָה מִמֶּנָּה רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה שֶׁקִּבְּלָה עָלֶיהָ תר״ו מִצְוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל יְתֵרִים עַל בְּנֵי נֹחַ. וְזָכְתָה הַצְּעִירָה שֶׁיָּצְתָה מִמֶּנָּה נַעֲמָה הָעַמּוֹנִית, שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה, וְנִמְצָא שֶׁשְּׁתֵּיהֶן זָכוּ לְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רז״ל בְּעִנְיַן עַמּוֹן וּמוֹאָב: ״אַל תְּצוּרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם״, בִּשְׁבִיל שְׁתֵּי פְּרֵידוֹת טוֹבוֹת שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהוֹצִיא מֵהֶם זוֹ רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית. וְהַפָּרָשָׁה הַזֹּאת מִפָּרָשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרָאִין וּמִתַּרְגְּמִין, וְהוּא מַאֲמָרָם בְּשִׁלְהֵי מַסֶּכֶת מְגִלָּה: מַעֲשֵׂה לוֹט וּשְׁתֵּי בְּנוֹתָיו נִקְרָאִין וּמִתַּרְגְּמִין, פְּשִׁיטָא, מַהוּ דְּתֵימָא נֵיחוּשׁ מִשּׁוּם יְקָרֵיהּ דְּאַבְרָהָם, קָא מַשְׁמַע לָן.
לבלְכָה נַשְׁקֶה. הָיָה לוֹ לוֹמַר ״לְכִי״, וְאָמַר ״לְכָה״ בִּלְשׁוֹן זָכָר, כִּי הַבְּכִירָה הִזְהִירָה אֶת הַצְּעִירָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה זָכָר, כִּי דֶּרֶךְ הַזָּכָר לִכְבּוֹשׁ אֶת הַנְּקֵבָה וְלִתְבּוֹעַ בַּפֶּה, מַה שֶּׁאֵין רָאוּי כֵּן לַנְּקֵבָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל (בראשית א׳:כ״ח): ״וְכִבְשֻׁהָ״, ״וְכִבְשָׁהּ״ כְּתִיב, אִישׁ דַּרְכּוֹ לִכְבּוֹשׁ וְאֵין אִשָּׁה דַּרְכָּהּ לִכְבּוֹשׁ. וּמִמָּה שֶׁאָמְרוּ: ״וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבֹא עָלֵינוּ״, הִתְבָּאֵר כַּוָּנָתָם כִּי בְּחֶסְרוֹן הַזְּכָרִים מִן הַדּוֹר צִוְּתָה עַל אֲחוֹתָהּ לִנְהוֹג בְּעַצְמָהּ מִנְהַג לִכְבּוֹשׁ וְלִתְבּוֹעַ. וּמִפְּנֵי שֶׁשִּׁנְּתָה מִנְהַג הָעוֹלָם וְעִנְיַן דֶּרֶךְ אֶרֶץ, כָּךְ שִׁנָּה בָהּ הַכָּתוּב בְּמִלַּת ״לְכָה״ שֶׁהוּא לְשׁוֹן זָכָר, כְּשֵׁם שֶׁהִיא שִׁנְּתָה מִנְהַג הַנְּקֵבָה בְּשֶׁל זָכָר.
וְהַנָּכוֹן לְפִי דַּעְתִּי תּוֹסֶפֶת הֵ״א בְּמִלַּת ״לְכָה״ מִפְּנֵי שֶׁאוֹת הֵ״א רֶמֶז לְמִדַּת הַדִּין, כִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שמות ג׳:י׳): ״וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה״, שֶׁעָלֶיהָ אָמַר הַכָּתוּב (שם): ״וְזֶה לְּךָ הָאוֹת״ זֶה אוֹת הֵ״א שֶׁבְּמִלַּת ״לְכָה״, וְהַיַּיִן רֶמֶז לְמִדַּת הַדִּין, עַל כֵּן אָמְרוּ חַכְמֵי הָאֱמֶת: אֵין מְבָרְכִין עַל הַיַּיִן אֶלָּא אִם כֵּן נָתַן לְתוֹכוֹ מַיִם. וְהִנֵּה הַבָּנוֹת תּוֹפְשׂוֹת פֶּלֶךְ אִמָּם אֲשֶׁר הֶחֱטִיאָה אֶת הָאָדָם, וְזֶה דַּעַת הָאוֹמֵר בַּמִּדְרָשׁ: עֲנָבִים סָחֲטָה וְהֵבִיאָה לוֹ. וּכְנֶגֶד הַחֵטְא הַזֶּה נֶעֶנְשָׁה בְּדַם נִדָּה, כִּי הַמַּרְאֶה אֶחָד, וּפֵרַשׁ מִמֶּנָּה בְּאוֹתוֹ מַרְאֶה. וְזֶה סוֹד הַלָּשׁוֹן שֶׁקָּרָא הַכָּתוּב אֶת הַיַּיִן בִּלְשׁוֹן דָּם, הוּא שֶׁכָּתוּב (דברים ל״ב:י״ד): ״וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר״, וּכְתִיב (בראשית מ״ט:י״א): ״כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה״. וְתוֹסֶפֶת הֵהִי״ן לֹא לְחִנָּם, וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רז״ל: אִישׁ מַזְרִיעַ לֹבֶן וְאִשָּׁה מַזְרַעַת אֹדֶם.
וְהִנֵּה חֵטְא הָאֵם וְחֵטְא הַבָּנוֹת בַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה שָׁוֶה עַל יְדֵי הַיַּיִן שֶׁהוּא הַגּוֹרֵם רָעוֹת הָעוֹלָם, וְאוּלַי רִבּוּי ״אֶת אָבִינוּ״, אֶת אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן, שֶׁגַּם הוּא שָׁתָה עַל יְדֵי אִשָּׁה, וְהָבֵן.
לגוַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן בַּלַּיְלָה הוּא. הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר ״בַּלַּיְלָה הַהוּא״, אֲבָל מִלַּת ״הוּא״ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִיַּע בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וְנִזְדַּמֵּן לָהֶן יַיִן בַּמְּעָרָה.
לזוַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב. דָּרְשׁוּ רז״ל: אַל תִּקְרֵי ״מוֹאָב״ אֶלָּא ״מֵאָב״; לֹא הָיְתָה צְנוּעָה וּפֵרְשָׁה הַדָּבָר שֶׁנּוֹלַד מֵאָבִיהָ. אֲבָל הַצְּעִירָה קְרָאַתּוּ לְשׁוֹן נְקִיָּה: ״בֶּן עַמִּי״. וְדָרְשׁוּ רז״ל בְּהוֹרָיוֹת (דף י׳:): אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר שִׂיחָה נָאָה, דְּאִלּוּ בְּכִירָה דִּקְרָאַתּוּ ״מוֹאָב״ אָמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא לְמֹשֶׁה (דברים ב׳:ט׳): ״אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה״, מִלְחָמָה הוּא דְּלָא, הָא צַעוֹרֵי צַעֲרִינְהוּ, וְאִילּוּ צְעִירָה דִּקְרָאַתּוּ ״בֶּן עַמִּי״ אָמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא לְמֹשֶׁה: ״אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם״ כְּלָל, וַאֲפִילּוּ צַעַר.