פרק לא

יגאָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, שֶׁנִּגְלָה לְךָ בְּבֵית אֵל.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, הַמַּלְאָךְ הַזֶּה שֶׁקָּרָא עַצְמוֹ ״אֵל״, הוּא הַטּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל״ג:י״ט): ״אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ״, וְהוּא הַבַּיִת שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (במדבר י״ב:ז׳): ״בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא״, כִּי טוּב הָאָדָם – בֵּיתוֹ. וְעַל כֵּן אָמַר עַל עַצְמוֹ: ״אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל״, וְכֵן בְּיַעֲקֹב: ״וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל״. וְהִנֵּה הַכָּתוּב הַזֶּה נָכוֹן כִּפְשׁוּטוֹ, כִּי הַמַּלְאָךְ הַזֶּה שֶׁהוּא אֵל הוּא בֵּית אֵל. וְהָבֵן זֶה.

יטוַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים. דַּעַת הָרַמְבַּ״ן בַּתְּרָפִים כִּי הָיוּ כֵּלִים לְקַבֵּל הַשָּׁעוֹת, וְיִקְסְמוּ לָדַעַת הָעֲתִידוֹת. וְהַמִּלָּה נִגְזְרָה מִלְּשׁוֹן ״נִרְפִּים״, וְיִקְרְאוּ לָהֶם ״תְּרָפִים״ לִרְמֹז עֲלֵיהֶם כִּי דִּבְרֵיהֶם כְּמוֹ נְבוּאָה ״רָפָה״, תָּבֹא בָּרֹב וּתְכַזֵּב לְעִתִּים רְחוֹקוֹת. וְהָיוּ מְדַבְּרִים מִדֶּרֶךְ חָכְמַת הַשָּׁעוֹת, וְהוּא שֶׁכָּתוּב (זכריה י׳:ב׳): ״כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ אָוֶן״. וְלָמָּה גָּנְבָה אוֹתָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְגַלּוּ לְאָבִיהָ אִם יִשְׁאַל בָּהֶם כִּי בּוֹרֵחַ יַעֲקֹב. וּמַה שֶׁאָמַר לָבָן לְיַעֲקֹב: ״לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי״, לְאוֹת וּלְעֵד כִּי הַתְּרָפִים הָיוּ אֱלֹהָיו.
וְהִנֵּה לָבָן הָיָה קוֹסֵם וּמְנַחֵשׁ, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב: ״נִחַשְׁתִּי״, וְאַרְצוֹ חָרָן הִיא אֶרֶץ קֶדֶם מְלֵאָה קְסָמִים, הוּא שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ב׳:ו׳): ״כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם״ וְגוֹ׳. גַּם בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם מִשָּׁם הָיָה, הוּא שֶׁכָּתוּב (במדבר כ״ג:ז׳): ״מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרְרֵי קֶדֶם״.
וְכָתַב רַבִּי אַבְרָהָם ז״ל: הַקָּרוֹב אֵלַי שֶׁהַתְּרָפִים הָיוּ עַל צוּרַת בֶּן אָדָם, וְהִיא צוּרָה עֲשׂוּיָה לְקַבֵּל כֹּחַ הָעֶלְיוֹנִים, וְלֹא אוּכַל לְפָרֵשׁ, וְהָעֵד בָּזֶה הַתְּרָפִים שֶׁשָּׂמָה מִיכַל בַּמִּטָּה עַד שֶׁחָשְׁבוּ שׁוֹמְרֵי הַבַּיִת שֶׁהוּא דָּוִד. וּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (הושע ג׳:ד׳): ״וְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים״, שֶׁלֹּא יַעַבְדוּ אֶת ה׳ וְלֹא עֲבוֹדָה זָרָה, עַד כָּאן.
וְרַבֵּינוּ חֲנַנְאֵל כָּתַב כִּי מַה שֶּׁגָּנְבָה אוֹתָם כְּדֵי שֶׁיַּחְזֹר בּוֹ וְשֶׁיֹּאמַר: אֱלוֹהַּ הַגָּנוּב אֵין בּוֹ מַמָּשׁ, כִּדְבַר יוֹאָשׁ שֶׁאָמַר (שופטים ו׳:ל״א): ״אִם אֱלֹהִים הוּא יָרֶב לוֹ כִּי נָתַץ אֶת מִזְבְּחוֹ״. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (יחזקאל כ״ח:ט׳): ״הֶאָמוֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי לִפְנֵי הֹרְגֶךָ וְאַתָּה אָדָם וְלֹא אֵל בְּיַד מְחַלְּלֶיךָ״.
וּבַמִּדְרָשׁ: לָמָּה גָּנְבָה אוֹתָם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מַגִּידִים שֶׁיַּעֲקֹב בּוֹרֵחַ. וְכִי הַתְּרָפִים מְדַבְּרִים? וַהֲלֹא כְּתִיב (תהלים קי״ה:ז׳): ״לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם״! אָמַר לֵיהּ: אִין, דִּכְתִיב (זכריה י׳:ב׳): ״כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ אָוֶן״. כֵּיצַד עוֹשִׂין? מְבִיאִים אָדָם בְּכוֹר וְשׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ וּמוֹלְחִין אוֹתוֹ בְּמֶלַח וּבִבְשָׂמִים, וְכוֹתְבִין עַל צִיץ שֶׁל זָהָב שֵׁם רוּחַ טֻמְאָה, וּמַנִּיחִים הַצִּיץ בְּכִשּׁוּף תַּחַת לְשׁוֹנוֹ, וְנוֹתְנִים אוֹתוֹ בַּקִּיר וּמַדְלִיקִים לְפָנָיו נֵרוֹת וּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ, וּמְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּלַחַש, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ אָוֶן״. וּמַה שֶּׁגָּנְבָה אוֹתָם כְּדֵי לַעֲקֹר עֲבוֹדָה זָרָה מִבֵּית אָבִיהָ. וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבְטִיחַ לְבָנֶיהָ לְהַעֲבִיר עֲבוֹדָה זָרָה מִן הָעוֹלָם, הוּא שֶׁכָּתוּב (ישעיה ב׳:י״ח): ״וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף״.

כבוַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. הָיָה דֶּרֶךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים בֵּין צֹאן יַעֲקֹב לְצֹאן לָבָן, וּכְשֶׁהָלַךְ הַמַּגִּיד לְהַגִּיד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לָקַח לָבָן אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וְחָזַר מִמְּקוֹם הַצֹּאן עַד פַּדַּן, הֲרֵי שִׁשָּׁה יָמִים, שְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁל מַגִּיד וּשְׁלֹשָׁה שֶׁל חֲזָרַת לָבָן, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הִשִּׂיגוֹ, הוּא שֶׁכָּתוּב: ״וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים״. נִמְצָא כָּל מַה שֶּׁהָלַךְ יַעֲקֹב בְּשִׁשָּׁה יָמִים הָלַךְ לָבָן בְּיוֹם אֶחָד, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ״י. וְאֶפְשָׁר שֶׁהִתְחִיל יַעֲקֹב לִנְסוֹעַ מִפַּדַּן אֲרָם בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁבּוֹ הָלַךְ לָבָן וְהִשִּׂיגוֹ הָיָה יוֹם שַׁבָּת.

כטיֵשׁ לְאֵל יָדִי. הָרְשָׁעִים מִתְהַלְלִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וְכֵן לָבָן הָרָשָׁע הָיָה מִתְהַלֵּל בְּכָאן בְּמַעֲשֶׂה רָע. וּמַה שֶׁאָמַר: ״יֵשׁ לְאֵל יָדִי״ דָּבוּק עִם ״וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם״. אָמַר, יֶשׁ לְאֵל יָדִי כָּל הָעֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁהָיִיתָ בְּבֵיתִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע, שֶׁלֹּא הָיָה לִי מוֹנֵעַ, שֶׁהֲרֵי אֱלֹהֵי אֲבִיכֶם לֹא נִרְאָה לִי מֵעוֹלָם עַד אֶמֶשׁ, וְזֶה לְאוֹת כִּי אֵין כַּוָּנָתִי רָעָה עִמָּכֶם. וְעַתָּה שֶׁהָלַכְתָּ מִטַּעַם שֶׁנִּכְסַפְתָּ לְבֵית אָבִיךָ, לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי? וְכָפַל הָאֲמִירָה בַּכָּתוּב לְחַזֵּק, כְּלוֹמַר בַּאֲמִירָה מֻחְלֶטֶת.
מִטּוֹב עַד רָע. טוֹבָתוֹ הָיָה רַע אֵצֶל יַעֲקֹב, שֶׁהֲרֵי אִם חָשַׁב לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ טוֹבָה שֶׁלֹּא יַהַרְגֵהוּ אֶלָּא שֶׁיִּטּוֹל מִטּוּבוֹ, הָיָה זֶה רַע אֵצֶל יַעֲקֹב, לְכָךְ הֻצְרַךְ לוֹמַר: ״מִטּוֹב עַד רָע״. וְכָמוֹהוּ (יחזקאל כ״א:ח׳): ״וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע״ – צַדִּיק לַבַּעַל וְרָשָׁע לַבַּעַל. וְהָעֵד עַל פֵּרוּשׁ זֶה, שֶׁאָמַר לוֹ יַעֲקֹב: ״לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי וְגוֹ׳ כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי״, כִּי הוּא הַטּוֹב שֶׁחָשַׁבְתָּ עָלַי.

לכִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ. כָּפַל הַלָּשׁוֹן לְרַמֵּז כִּי נִכְסַף לְאָבִיו וְנִכְסַף לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, כִּלְשׁוֹן (תהילים פ״ד:ג׳) ״נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת אֱלֹהָי״.
וְיִתָּכֵן לוֹמַר כִּי תּוֹסֶפֶת הַהֵ״א רֶמֶז לַכָּבוֹד שֶׁכָּתוּב בּוֹ (ישעיהו ס״ד:י׳): ״בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ״. וְאֵלָיו הָיָה נִכְסָף, כִּי ״בֵּית קָדְשֵׁנוּ״ הוּא הַכָּבוֹד, ״וְתִפְאַרְתֵּנוּ״ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל. וּכְתִיב (תהילים צ״ו:ו׳): ״עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ״, וְהָבֵן זֶה. וּמִי שֶׁלֹּא נִכְסַף אֵלָיו הוּא הַחוֹטֵא. וְכַלָּשׁוֹן הַזֶּה מָצִינוּ שֶׁהוֹכִיחַ הַנָּבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר לֹא הָיוּ נִכְסָפִים לְיִרְאַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּשְׁמִירַת מִצְוֹתָיו, הוּא שֶׁאָמַר (צפניה ב׳:א׳): ״הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ הַגּוֹי לֹא נִכְסָף״.

לבעִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה. מִן הַחֵרֶם הַזֶּה נֶעֶנְשָׁה רָחֵל שֶׁמֵּתָה בַּדֶּרֶךְ. וּמִכָּאן שֶׁיֵּשׁ לְאָדָם לִזָּהֵר מֵעֹנֶשׁ הַצַּדִּיקִים וּמִקִּלְלָתָם.
נֶגֶד אַחֵינוּ הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ. זֶה יוֹרֶה עַל אֱמוּנָתוֹ וּמַעֲלָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְהוּא דֶּרֶךְ הַצַּדִּיקִים שֶׁאֵינָם חוֹמְדִים מָמוֹן אֲחֵרִים וַאֲפִלּוּ מִן הַקְּרוֹבִים. כִּי יַעֲקֹב שֶׁעָמַד בְּבֵית חָמִיו עֶשְׂרִים שָׁנָה וְנִתְבָּרֵךְ בִּגְלָלוֹ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד עָלָיו לָבָן עַצְמוֹ: ״נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי ה׳ בִּגְלָלֶךָ״, הָיָה מַרְשֶׁה לְחָמִיו לְהִכָּנֵס בְּכָל אֹהָלָיו וְכָל חֵפֶץ שֶׁיַּכִּיר שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ שֶׁיִּקָּחֶנּוּ לְעַצְמוֹ. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ״. וְכֵן הִזְכִּיר לְמַטָּה: ״כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ״. בֹּא וּרְאֵה הַצַּדִּיקִים כַּמָּה הֵם מִתְרַחֲקִים מִן הַגָּזֵל.

לגוַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל לֵאָה. אַחַר שֶׁהִזְכִּיר ״וּבְאֹהֶל לֵאָה וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהוֹת״, לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר: ״וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה״, הָיָה לוֹ לוֹמַר: ״וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהוֹת״.
אֲבָל יִתָּכֵן לוֹמַר כִּי אֹהֶל לֵאָה הָיָה גָּדוֹל מִכֻּלָּן עַד שֶׁהָיָה אֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהוֹת בְּתוֹכוֹ, וּמִשֶּׁיָּצָא מֵאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהוֹת עֲדַיִן הָיָה עוֹמֵד בְּאֹהֶל לֵאָה, וּלְכָךְ הֻצְרַךְ לוֹמַר: ״וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה״.
וְהִנֵּה לְדַעַת רַשִׁ״י ז״ל הָיוּ כֻּלָּם שְׁלֹשָׁה אֹהָלִים, כִּי אֹהֶל יַעֲקֹב הוּא אֹהֶל, רָחֵל וְאֹהֶל לֵאָה הֲרֵי שְׁנַיִם, וְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהוֹת הֲרֵי שְׁלֹשָׁה אֹהָלִים. אֲבָל לְדַעַת הָרַמְבַּ״ן ז״ל הָיוּ חֲמִשָּׁה אֹהָלִים: אֹהֶל יַעֲקֹב בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כִּי שָׁם תֹּאכַלְנָה עִמּוֹ הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְאֹהֶל לֵאָה הֲרֵי שְׁנַיִם, וְאֹהֶל רָחֵל הֲרֵי שְׁלֹשָׁה, וְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהוֹת, כְּלוֹמַר לְכָל אַחַת מִשְּׁתֵּי הָאֲמָהוֹת. וְאָמַר כִּי זֶה מִצְּנִיעוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁיִּהְיוּ לוֹ אַרְבָּעָה אֹהָלִים לְאַרְבַּע נָשִׁים, לְכָל אַחַת אֹהֶל מְיֻחָד, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּדַע הָאַחַת בְּבוֹאוֹ אֶל רְעוּתָהּ, כִּי זֶה אָסוּר מִן הַתּוֹרָה.

להכִּי לֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ. זֶה יוֹרֶה כִּי קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיוּ הַקַּדְמוֹנִים נוֹהֲגִים טֻמְאָה בְּעִנְיַן הַנִּדָּה וּמַחֲזִיקִין אוֹתָהּ בְּטֻמְאָה כְּטֻמְאַת הַמֵּת, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל בַּנִּדָּה: אָסוּר לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל נִדָּה, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אֲפִלּוּ הַדִּבּוּר הַיּוֹצֵא מִפִּיהָ טָמֵא, וְאָסוּר לִדְרֹךְ עֲפָרָהּ שֶׁהוּא טָמֵא כַּמֵּת, וְאָסוּר לֵהָנוֹת בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ. וְעַל כֵּן הֶחֱרִישׁ לָבָן וְלֹא דִּבֶּר עִמָּהּ כְּלָל.

לחרְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ. בִּזְכוּתִי, כָּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (שמות כ״ג:כ״ו): ״לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ״.
וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי. כְּדֶרֶךְ הָרוֹעִים, כָּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ל״ד:ג׳): ״אֶת הַחֵלֶב תֹּאכֵלוּ וְאֶת הַצֶּמֶר תִּלְבָּשׁוּ הַבְּרִיאָה תִּזְבָּחוּ הַצֹּאן לֹא תִרְעוּ״.

לטטְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ. כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא אֵרַע בָּהֶם שׁוּם בְּהֵמָה שֶׁיִּטְרְפֶנָּה חַיָּה רָעָה, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל״ז:ל״ג): ״חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף״. וּכְתִיב (נחום ב׳:י״ג): ״אַרְיֵה טוֹרֵף בְּדֵי גוֹרוֹתָיו״.
אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה. מִלְּשׁוֹן (שופטים כ׳:ט״ז) ״אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִיא״. כְּלוֹמַר נִתְחַיַּבְתִּי לְשַׁלֵּם אוֹתָהּ וְאִם חָסְרָה לְעַצְמִי חָסְרָה, וְכֵן (מלכים א א׳:כ״א): ״וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִים״.
מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה. הָאֲבוּדָה, שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵר שָׂכָר וַאֲנִי חַיָּב בָּהּ, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ל״ד:ד׳): ״וְאֶת הַנִּדַּחַת לֹא הֲשֵׁבוֹתֶם וְאֶת הָאֹבֶדֶת לֹא בִקַּשְׁתֶּם״, שֶׁכֵּן הַנָּבִיא מוֹכִיחַ לְרוֹעֵי יִשְׂרָאֵל בְּמַרְעִיתָם וּמוֹכִיחָן עַל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם חַיָּבִים בָּהֶם. וִיבָאֵר יַעֲקֹב הַהַצְלָחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה לוֹ בְּמִקְנֵהוּ, בֵּין מִצַּד שְׁמִירָתוֹ הַגְּדוֹלָה בֵּין מִצַּד הַנֵּס, וְכֵן:
גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה. אֲנִי חַיָּב בָּהּ, שֶׁהֲרֵי שׁוֹמֵר שָׂכָר חַיָּב בִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (שמות כ״ב:י״א): ״וְאִם גָּנֹב יִגָּנֵב מֵעִמּוֹ יְשַׁלֵּם לִבְעָלָיו״. וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל: וּמַה גְּנֵבָה שֶׁקְּרוֹבָה לְאֹנֶס חַיָּב, אֲבֵדָה לֹא כָל שֶׁכֵּן? וּבֵאֵר יַעֲקֹב בְּכָאן שֶׁהַכֹּל הָיָה מְשַׁלֵּם מִשֶּׁלּוֹ, הָאֲבֵדָה וְהַגְּנֵבָה, וַאֲפִלּוּ הַטְּרֵפָה שֶׁהַשּׁוֹמֵר פָּטוּר מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות שם): ״הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם״ – הָיָה יַעֲקֹב מְשַׁלֵּם.

מאזֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט עֲבַדְתִּיךָ בֶּאֱמוּנָה גְּדוֹלָה כָּזֹאת וְהָיָה לְךָ לָחוּשׁ לִכְבוֹדִי, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֲנִי חֲתָנְךָ שֶׁעֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנוֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ, וְאַתָּה לֹא כֵן עִמָּדִי, כִּי תַּחֲלִיף מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים.
וּבֵאוּר הָעִנְיָן כִּי הָיָה מַחֲלִיפוֹ שְׁתֵּי פְּעָמִים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וְזֶה ״עֲשֶׂרֶת מֹנִים״, כְּלוֹמַר עֲשָׂרָה מִנְיָנִים, שֶׁהֲרֵי שֵׁשׁ שָׁנִים עָבַד אוֹתוֹ בַּצֹּאן, וְשָׁנָה רִאשׁוֹנָה עָמַד כָּךְ שֶׁהָיוּ עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים, אֲבָל מִשָּׁנָה רִאשׁוֹנָה וָאֵילָךְ הָיָה מַחֲלִיפוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה שְׁתֵּי פְּעָמִים מֵעֲקֻדִּים לִנְקֻדִּים וּמִנְּקֻדִּים לִטְלֻאִים, שֶׁהֲרֵי בְּהֵמָה דַּקָּה יוֹלֶדֶת שְׁתֵּי פְּעָמִים בַּשָּׁנָה, וַהֲרֵי לְךָ עֲשָׂרָה מִנְיָנִים בְּחָמֵשׁ שָׁנִים.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה״ כְּמוֹ (שמות ט״ו:ב׳) ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״, וְכֵן (שם יג) ״בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה׳ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם״. וּלְפִי שֶׁכְּבָר הִזְכִּיר לְמַעְלָה: ״זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ״ לֹא הָיָה צָרִיךְ לַחְזֹר ״זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ״. אֲבָל הָעִנְיָן כִּי לְמַעְלָה יְדַבֵּר עַל עַצְמוֹ וְעַתָּה יְדַבֵּר בַּשְּׁכִינָה, כִּי הָיָה ה׳ יִתְעַלֶּה עִמּוֹ כָּל עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁהָיָה בְּבֵיתוֹ. וּמִזֶּה סָמַךְ לוֹ: ״לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי״, וְהָבֵן זֶה.

מבוּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט מִי שֶׁמְּפַחֵד מִמֶּנּוּ יִצְחָק הָיָה בְּעֶזְרִי, וְזֹאת כַּוָּנַת אוּנְקְלוֹס.
וְיֵשׁ שֶׁפֵּרֵשׁ ״וּפַחַד יִצְחָק״ רֶמֶז לְיוֹם הָעֲקֵדָה אוֹ לְיוֹם הַבְּרָכָה, כִּי שָׁם חָרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדוֹלָה, שֶׁרָאָה גֵּהִנֹּם תַּחְתָּיו, וְאָז קִיֵּם בִּרְכָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁאָמַר (בראשית כ״ז:ל״ג): ״גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה״. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי״, כְּלוֹמַר לוּלֵא אוֹתוֹ פַּחַד שֶׁהָיָה בִּשְׁבִילִי וּלְתוֹעַלְתִּי.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי״ בְּמִדָּתִי, וְעִם זֶה הִזְכִּיר שְׁלֹשׁ מִדּוֹת הָאָבוֹת כַּסֵּדֶר. וְכֵן הִזְכִּיר עוֹד כַּסֵּדֶר הַזֶּה בַּתְּפִלָּה כְּנֶגֶד עֵשָׂו. וּמַה שֶׁאָמַר תְּחִלָּה: ״לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי״ – עַל יִצְחָק אָבִיו אָמַר כֵּן. וְאַחֲרָיו הִזְכִּיר אַבְרָהָם, לְפִי שֶׁחַיָּב אָדָם בִּכְבוֹד אָבִיו יוֹתֵר מִכְּבוֹד זְקֵנוֹ. אַחֲרֵי כֵן הִזְכִּיר בְּפֵרוּשׁ ״פַּחַד יִצְחָק״ כְּסֵדֶר הַמִּדּוֹת.
וְהָרַמְבַּ״ן כָּתַב: וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת יָבֹא הַלָּשׁוֹן כִּפְשׁוּטוֹ וּמַשְׁמָעוֹ, וְהוּא מִדַּת הַדִּין שֶׁל מַעְלָה. וּמִמֶּנּוּ אָמַר הַכָּתוּב (הושע ג׳:ה׳): ״אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה׳ אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם וּפָחֲדוּ אֶל ה׳ וְאֶל טוּבוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים״. יֹאמַר כִּי יְבַקְשׁוּ הָרַחֲמִים וּמִדַּת הַדִּין שֶׁל מַטָּה וְיָבִיאוּ פַּחַד יִצְחָק אֶל ה׳ וְאֶל טוּבוֹ הַנִּזְכָּרִים, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וַיּוֹכַח אָמֶשׁ. וַיּוֹכַח אוֹתְךָ אֶמֶשׁ, שֶׁלֹּא הֲרַגְתָּנִי. וְאִם כֵּן זְכוּת יְגִיעַ כַּפָּיו הִצִּילוֹ מִן הַהֲרִיגָה וּזְכוּת יִרְאַת שָׁמַיִם הִצִּיל מָמוֹנוֹ. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם״ וְגוֹ׳. וּמִכָּאן יֵשׁ לִלְמֹד: גָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעוֹ יוֹתֵר מִיְּרֵא שָׁמַיִם.

מגהַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי. כָּתַב רַבֵּינוּ חֲנַנְאֵל ז״ל: כִּזֵּב לָבָן בְּאָמְרוֹ ״וְהַבָּנִים בָּנַי״, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁאָמְרוּ ״בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵם כְּבָנִים״ לֹא אָמְרוּ כֵן עַל בְּנֵי בָּנוֹת. וְכֵן בְּמַה שֶׁאָמַר ״וְהַצֹּאן צֹאנִי״, שֶׁהֲרֵי הוּא נְתָנָם לוֹ בִּשְׂכַר טָרְחוֹ וַעֲמָלוֹ. וְכֵן בְּמַה שֶׁאָמַר ״וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לִי הוּא״, וַהֲרֵי אָמַר לוֹ יַעֲקֹב ״כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ״, וְלֹא מָצָא מַעֲנֶה. וְהָעִנְיָן הַזֶּה כְּעִנְיַן בֶּן הֲדַד שֶׁאָמַר לְאַחְאָב (מלכים א כ׳:ג׳): ״כֹּה אָמַר בֶּן הֲדַד כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ לִי הוּא וְנָשֶׁיךָ וּבָנֶיךָ הַטּוֹבִים לִי הֵם״. וּכְתִיב: ״דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי רָעָה זֶה מְבַקֵּשׁ״.
וְהִנֵּה עַל דְּבַר יַעֲקֹב שֶׁאָמַר לְלָבָן: לָמָּה דָלַקְתָּ אַחֲרַי, הֵשִׁיב לָבָן: ״הַבָּנוֹת בְּנֹתַי״, כִּי בָּאתִי אַחֲרֶיךָ לִרְאוֹת בְּנוֹתַי.
וְלִבְנוֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם. מָה אֶעֱשֶׂה טוֹבָה לָהֶן אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ, אֲבָל אֵיטִיב לָהֶן שֶׁתִּכְרֹת לִי בְּרִית שֶׁלֹּא תְּעַנֶּה אוֹתָן וְלֹא תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנוֹתַי.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״הַבָּנוֹת בְּנֹתַי״, ״הַבָּנוֹת״ – שְׁתַּיִם ״בְּנֹתַי״ – שְׁתַּיִם, הֲרֵי אַרְבַּע. וְנִרְאֶה מִזֶּה כִּי גַּם בִּלְהָה וְזִלְפָּה הָיוּ בְּנוֹתָיו מַמָּשׁ מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת אוֹ מְגֻדָּלוֹת בְּבֵיתוֹ.

מווַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים. לְאֶחָיו שֶׁל לָבָן. וְכָמוֹהוּ (בראשית מ״ז:ג׳): ״וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְאֶחָיו מַה מַּעֲשֵׂיכֶם״, לְאֶחָיו שֶׁל יוֹסֵף.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״לְאֶחָיו״ אֵלּוּ בָּנָיו, וְהָיָה קוֹרֵא אוֹתָם אֶחָיו שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים כַּיּוֹצֵא בּוֹ צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בוֹ.
וְהִנֵּה יַעֲקֹב הֵרִים אֶבֶן לְמַצֵּבָה וְצִוָּה לַאֲחֵי לָבָן שֶׁיִּלְקְטוּ אֲבָנִים כְּמוֹתוֹ שֶׁיִּהְיוּ מַצֵּבוֹת וְלֹא אָמַר שֶׁיַּעֲשׂוּ גַל, אֲבָל הֵם לָקְטוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל, וְהָיְתָה כַּוָּנָתָם כְּלַפֵּי אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים הַחַמָּה וְהָיוּ דּוֹרְשִׁים בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים. וְעַל כֵּן הִזְכִּיר בַּכָּתוּב ״גַּל״ שְׁנֵי פְּעָמִים, שֶׁהֲרֵי הָיָה יָכוֹל לוֹמַר: ״וַיֹּאכְלוּ שָׁם עָלָיו״, אֲבָל עָשָׂה כֵן כְּדֵי לְרַמֵּז כַּוָּנָתָם בְּשֵׁם ״גַּלְגַּל״, כְּלוֹמַר גַּלְגַּל חַמָּה. וְנִתְבָּאֵר עִנְיָנוֹ בְּאוֹתוֹ שֵׁם שֶׁקָּרָא לוֹ לָבָן: ״יְגַר שָׂהֲדוּתָא״, חֶשְׁבּוֹנוֹ ״גַּלְגַּל חַמָּה״, וְהוּא הָיָה אֱלוֹהוֹ שֶׁהִזְמִינוֹ לְעֵד, כִּי שִׁנּוּי הַלָּשׁוֹן מוֹרֶה עַל עִנְיַן חִדּוּשׁ בְּלִי סָפֵק. וְאוּלַי הַתְּרָפִים הָיוּ מְקַבְּלִים כֹּחַ בְּמַזָּלוֹת הַחַמָּה, וְעַל כֵּן אָמַר לָבָן: ״הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ״ לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן. וְהִזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁל הקב״ה כְּלַפֵּי אֱמוּנַת יַעֲקֹב.
וְהִזְכִּיר בָּזֶה שְׁתֵּי הַמִּדּוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם: מִדַּת הַדִּין וּמִדַּת רַחֲמִים, הִזְכִּיר תְּחִלָּה מִדַּת רַחֲמִים בְּרֶמֶז, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ״, וּמִלַּת ״וְהָיָה״ הֵם אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַמְיֻחָד, וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י ז״ל: ״וְהָיָה לְעֵד״ – זֶה הקב״ה. וְהִזְכִּיר עוֹד בְּפֵרוּשׁ ״יִצֶף ה׳ בֵּינִי וּבֵינֶךָ״. וְאַחֲרֵי כֵן הִזְכִּיר מִדַּת הַדִּין וְאָמַר: ״אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ״. וּמִזֶּה אָמַר: ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ״; ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם״ – מִדַּת הָרַחֲמִים, וּמִדַּת הַדִּין שֶׁהִזְכִּיר: ״וֵאלֹהֵי נָחוֹר״, גַּלְגַּל הַחַמָּה שֶׁהוּא אֱלוֹהוֹ שֶׁרָמַז לוֹ בְּשֵׁם ״גַּל״. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רז״ל: ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם״ קֹדֶשׁ ״וֵאלֹהֵי נָחוֹר״ חֹל.
וְיָדוּעַ כִּי כָל מַה שֶּׁנִּקְרָא כָּל רָקִיעַ וְרָקִיעַ ״גַּלְגַּל״ הָיָה רָאוּי לְהִקָּרֵא ״גַּל״, שֶׁהוּא לְשׁוֹן גּוֹבַהּ. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לְגֹבַהּ הַגַּלְגַּלִּים, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב: ״גָּבְהֵי שָׁמַיִם מַה תִּפְעָל״ (איוב י״א:ח׳), אֲבָל נִכְפְּלָה הַמִּלָּה לְהוֹרוֹת עַל הֶקֵּף סִבּוּבָם וּתְנוּעָתָם, וְעוֹד לְהוֹרוֹת שֶׁפְּעֻלּוֹתֵיהֶם וְכֹחוֹתֵיהֶם מִשְׁתַּנִּים זֶה לְעֻמַּת זֶה.

מטוְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר אָמַר. נִמְשָׁךְ לְמַעְלָה לְמִלַּת קָרָא, יֹאמַר, וְהַמִּצְפָּה קְרָאָהּ מִצְפָּה אֲשֶׁר אָמַר יִצֶף ה׳, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שופטים י״א:כ״ט): ״אֶת מִצְפֵּה גִלְעָד״.

נבעֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה. אַחַר אֲשֶׁר אָמַר ״אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ״ לָמָּה הֻצְרַךְ לַחֲזֹר וְלוֹמַר ״עֵד הַגַּל הַזֶּה״? אֲבָל עָשָׂה כֵן כְּדֵי לְהָעִיד בָּזֶה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְכֵן אָמַר שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא לְיִשְׂרָאֵל (שמואל א י״ב:ה׳): ״עֵד ה׳ בָּכֶם וְעֵד מְשִׁיחוֹ״.
אִם אָנִי לֹא אֶעֱבוֹר אֵלֶיךָ. פֵּרוּשׁ, אֲשֶׁר אֲנִי. וְהַעֲבָרָה זוֹ לְרָעָה, כְּמוֹ שֶׁמּוֹכִיחַ סוֹף הַכָּתוּב, כִּי כֵן מָצִינוּ לְשׁוֹן הַעֲבָרָה בְּעִנְיַן מִלְחָמָה (ויקרא כ״ו:ו׳): ״וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם״. וְהַבְּרִית שֶׁכָּרְתוּ שְׁנֵיהֶם הוּא שֶׁלֹּא יַעֲבֹר זֶה בִּגְבוּלוֹ שֶׁל זֶה, כִּי הַגִּלְעָד גְּבוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (דברים ל״ד:א׳): ״וַיַּרְאֵהוּ ה׳ אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן״, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״לְרָעָה״, כְּלוֹמַר עַל מְנָת לְהַזִּיק זֶה לָזֶה. וְכֵן אָמְרוּ רז״ל: לְרָעָה אִי אַתָּה עוֹבֵר אֲבָל אַתָּה עוֹבֵר לִפְרַקְמַטְיָא. וּבִלְעָם הָרָשָׁע שֶׁהָיָה מִזֶּרַע לָבָן וּמֵחָרָן אַרְצָה בְּנֵי קֶדֶם עִירוֹ, הִתְחִיל לַעֲבֹר עַל הַבְּרִית הַזֶּה, הוּא שֶׁכָּתוּב (דברים כ״ג:ה׳): ״וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר״ וְגוֹ׳. וְאַחֲרָיו כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם, הוּא שֶׁכָּתוּב (שופטים ג׳:ח׳): ״וַיִּחַר אַף ה׳ בְּיִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳. וְעַל זֶה הֻתַּר לְדָוִד לְהִלָּחֵם בּוֹ בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם, וּכְתִיב (שמואל ב ח׳:ו׳): ״וַיָּשֶׂם דָּוִד נְצִיבִים בַּאֲרָם״.
וְדַע כִּי אֲרַם נַהֲרַיִם הוּא דַּמֶּשֶׂק, וְנִקְרָא אֲרַם נַהֲרַיִם עַל שֵׁם שְׁנֵי נְהָרוֹת שֶׁבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ה׳:י״ב): ״הֲלֹא טוֹב אֲמָנָה וּפַרְפַּר נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק״, וְעָלָיו נֶאֱמַר לְאֵלִיָּהוּ (מלכים א י״ט:ט״ו): ״לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם״.

נגאֱלֹהֵי אֲבִיהֶם. שִׁעוּר הַכָּתוּב: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר שֶׁהוּא אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם תֶּרַח, יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ.