גוַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים. הָיָה אֶפְשָׁר לוֹמַר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב בְּדָוִד עִם יְהוֹנָתָן (שמואל א כ׳:מ״א): ״וַיִּפֹּל לְאַפָּיו אַרְצָה וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים״. אֲבָל הִזְכִּיר שֶׁבַע לְלַמֶּדְךָ (משלי כ״ד:ט״ז) ״כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם״.
דוַיִּשָּׁקֵהוּ נָקוּד עָלָיו, וְיָדוּעַ כִּי כָּל תֵּבָה שֶׁהִיא נְקוּדָה בְּכָל הַכְּתוּבִים הָעִנְיָן לְהִתְעוֹרְרוּת דָּבָר, וְכָאן לִמֶּדְךָ שֶׁנְּשִׁיקָה זוֹ לֹא הָיְתָה בְּכָל לִבּוֹ רַק נְשִׁיקַת אַף, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (משלי כ״ז:ו׳) ״וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא״. וּבָא הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם וּפֵרֵשׁ (עמוס א׳:י״א) ״וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח״.
טיֶשׁ לִי רָב. דִּבֵּר בְּגַאֲוָה וּבְגוֹדֶל לֵבָב. וְאִם תִּסְתַּכֵּל בַּכְּתוּבִים תִּמְצָא כִּי יַעֲקֹב מַאֲרִיךְ בִּדְבָרָיו עִמּוֹ וְהוּא מְקַצֵּר בָּהֶם, וְהִנֵּה זֶה יוֹרֶה עַל גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ. מִלְּבַד שֶׁתִּמְצָא בְּיַעֲקֹב שֶׁהִזְכִּיר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דְּבָרָיו, וְאָמַר: ״הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ״, ״כִּרְאוֹת פְּנֵי אֱלֹהִים״, ״כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים״. וְלֹא תִּמְצָא בְעֵשָׂו שֶׁיַּזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּלָל.
אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ. דָּרְשׁוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה: עַד עַכְשָׁו הָיוּ הַבְּרָכוֹת מְפֻקְפָּקוֹת בְּיָדוֹ וְעַכְשָׁו נִתְאוֹשְׁשׁוּ בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ״. וְיֵשׁ כָּאן עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת כְּמִנְיַן עֶשֶׂר בְּרָכוֹת שֶׁבְּבִרְכַּת ״וְיִתֶּן לְךָ״, וְאִם כֵּן הֲרֵי שֶׁנִּתְקַיְּמוּ לוֹ הַבְּרָכוֹת מִפִּי אָבִיו וּמִפִּי עֵשָׂו, גַּם מִן הַמַּלְאָךְ שֶׁלּוֹ.
יכִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ. נִרְאֶה לִי בֵּאוּר הַכָּתוּב ״וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי״, כִּי עַל כֵּן כְּדֵי שֶׁתִּרְצֵנִי רָאִיתִי פָנֶיךָ בְּמִנְחָה זוֹ, כְּמִי שֶׁרוֹאֶה פְּנֵי הַשָּׂרִים וְהַשּׁוֹפְטִים שֶׁהַמִּנְהָג לְהַקְדִּימָם בְּמִנְחָה.
וְדָרְשׁוּ רז״ל: ״כִּרְאוֹת פְּנֵי אֱלֹהִים״, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מֻתָּר לְהַחֲנִיף אֶת הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ״. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי פְדָת, דְּאָמַר רַבִּי פְדָת (תהילים ק״א:ז׳): ״דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי״, וּכְתִיב (איוב י״ג:ט״ז): ״כִּי לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבֹא״. דַּעַת רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁמֻּתָּר לְהַחֲנִיף אֶת הָרָשָׁע מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, שֶׁכֵּן הֶחֱנִיף יַעֲקֹב לְעֵשָׂו, וְדַעַת רַבִּי פְדָת שֶׁאַף מִפְּנֵי הַיִּרְאָה אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״דֹּבֵר שְׁקָרִים״ וְגוֹ׳, וּמַה שֶּׁהֶחֱנִיף יַעֲקֹב לְעֵשָׂו, חֲנֻפָּה כָּזֹאת מֻתֶּרֶת לְפִי שֶׁהוּא לָשׁוֹן כּוֹלֵל שְׁנֵי מַשְׁמָעוּיוֹת, לִשְׁבַח וְלִגְנַאי, שֶׁהֲרֵי ״רָאִיתִי״ לְשׁוֹן בִּזּוּי, כְּמוֹ (תהילים כ״ב:י״ח) ״יַבִּיטוּ יִרְאוּ בִי״, וְכֵן ״אֱלֹהִים״ לְשׁוֹן עֲבוֹדָה זָרָה. וְאִם יָבִין הָרָשָׁע לְשׁוֹן הַשֶּׁבַח אֵין לָחוּשׁ בָּזֶה, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ: אִיהוּ מַטְעֵי נַפְשֵׁיהּ, אֲנָא לָא מַטְעֵינָא לֵיהּ. וְכֵן הִתִּירוּ חֲכָמִים לְתַלְמִיד חָכָם לוֹמַר: עַבְדָּא דְּנוּרָא אֲנָא, כְּדֵי שֶׁיַּנִּיחוּ לוֹ אֶת הַמֶּכֶס, לְפִי שֶׁהוּא כּוֹלֵל לְשׁוֹן עֲבוֹדָה זָרָה כְּגוֹן מוֹלֶךְ, אוֹ עֶבֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּמְשַׁל לָאֵשׁ, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (דברים ד׳:כ״ד): ״אֵשׁ אֹכְלָה הוּא״. וְלָשׁוֹן כָּזֶה הַנִּשְׁמָע לִשְׁנֵי פָּנִים מִפְּנֵי הַיִּרְאָה מֻתָּר אֲפִלּוּ לְרַבִּי פְדָת.
יבנִסְעָה וְנֵלֵכָה וְאֵלְכָה. בַּעֲבוּר שֶׁהִזְכִּיר שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת בִּלְשׁוֹן רַבִּים וּבִלְשׁוֹן יָחִיד יִתָּכֵן לוֹמַר כִּי שָׁאַל מִמֶּנּוּ שְׁנֵי דְּבָרִים, יֹאמַר: אִם תִּרְצֶה שֶׁנִּסַּע וְנֵלֵךְ בְּיַחַד, אוֹ אֶתְרַחֵק מִמְּךָ וְאֵלֵךְ מִנֶּגֶד, כִּלְשׁוֹן (בראשית כ״א:ט״ז) ״וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק״. וְיַעֲקֹב הֵשִׁיב שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָלֶכֶת עִמּוֹ בְּיַחַד, וְהוּא שֶׁאָמַר: ״אֲדֹנִי יֹדֵעַ״ וְגוֹ׳, אֲבָל הָלַךְ לְנֶגֶד, זֶה נִכְנַס לְשֵׂעִיר וְזֶה נִכְנַס לְסֻכּוֹת.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״נִסְעָה וְנֵלֵכָה״, אָמַר עֵשָׂו לְיַעֲקֹב: נַחֲלֹק הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: ״הַיְלָדִים רַכִּים״, בַּמִּצְווֹת, וְאִם אֲבָרֵר הָעוֹלָם הַזֶּה לְחֶלְקָם, ״וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד״ לְיוֹם הַדִּין, ״וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן״, יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ ״צֹאן״, וְלֹא יוּכְלוּ לִסְבֹּל דִּינֵי גֵיהִנָּם. ״יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ״, יִקַּח חֶלְקוֹ תְּחִלָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״וַאֲנִי אֶתְנַהֲלָה לְאִטִּי״ אֶעֱמֹד בְּגָלוּתִי וְשִׁפְלוּתִי, וּמִלְּשׁוֹן (מלכים א כ״א:כ״ז) ״וַיְהַלֵּךְ אַט״ שֶׁהוּא לְשׁוֹן שִׁפְלוּת, כְּלוֹמַר לֹא אֲעוֹרֵר מִלְחָמָה וְלֹא אֶתְגַּבֵּר בַּגָּלוּת כְּלָל, אֲבָל אֶסְבֹּל עֹל הַשִּׁעְבּוּד, זֶהוּ ״לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה״ וְגוֹ׳. וְעַד מָתַי יִהְיֶה הַשִּׁעְבּוּד, עַד שֶׁיָּבֹא לֶעָתִיד לְשֵׂעִיר.
ידעַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה. לֹא הָיָה כָּךְ דַּעְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לָשׁוּב לְשֵׂעִיר אֲבָל רְצוֹנוֹ הָיָה לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ, וְעַל כֵּן הִרְחִיב לוֹ הַדֶּרֶךְ. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רז״ל: שְׁאָלוֹ לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ, יַרְחִיב לוֹ הַדֶּרֶךְ כְּדֶרֶךְ שֶׁהִרְחִיק יַעֲקֹב לְעֵשָׂו.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה״, לֹא מָצִינוּ שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב לְשֵׂעִיר מֵעוֹלָם, אֲבָל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ יְקַיֵּם דְּבָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א׳:כ״א): ״וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו״. וְעַל כֵּן תִּמְצָא בְּסוֹפֵי תֵיבוֹת שֶׁרָמוּז בָּהֶן ״אֵלִיָּה״, הוּא שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג׳:כ״ג): ״הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא״.
טולָמָּה זֶּה אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי. ״לָמָּה זֶּה״ אֵינוֹ דָּבֵק עִם ״אֶמְצָא חֵן״, אֲבָל הֵם שְׁנֵי דְּבָרִים ,יֹאמַר ״לָמָּה זֶּה״ תַּצִּיג, דַּי לִי שֶׁ״אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי״, וְחִנּוֹ אֶצְלִי טוֹב מֵחֶבְרַת עַם רָב.
יחוַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם. יֹאמַר כִּי בָּא יַעֲקֹב מִפַּדָּן לִגְבוּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל רז״ל דָּרְשׁוּ שֶׁבָּא לִשְׁכֶם, וְיִהְיֶה ״שָׁלֵם״ לְשׁוֹן שְׁלֵמוּת לֹא לְשׁוֹן מָקוֹם. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ: שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, שָׁלֵם בְּתוֹרָתוֹ, שָׁלֵם בְּמָמוֹנוֹ. וְדִינָה מִשָּׁם יָצְאָה וְשָׁם אֵרַע לָהּ כָּל הָעִנְיָן. וְכֵן אָמְרוּ ז״ל: בִּשְׁכֶם עִנּוּ אֶת דִּינָה. וּמַה שֶׁאָמַר: וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, כִּי לֹא רָצָה לִהְיוֹת אַכְסְנַאי, אֲבָל רָצָה לְהַחֲזִיק בָּהּ, וְלֹא עָשָׂה כֵן בְּכַוָּנָה אֲבָל הָיָה מְאֹרָע לִרְמֹז עַל הֶעָתִיד, כִּי הַמָּקוֹם הַהוּא יוֹרִישׁוּ בָּנָיו טֶרֶם הוֹרִישָׁם אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.
וְכָתַב הֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם, כִּי מַה שֶּׁאָמַר ״וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה״, בָּא לְלַמֵּד כִּי יֵשׁ מַעֲלָה גְּדוֹלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בָּהּ חָשׁוּב הוּא כְּחֵלֶק הָעוֹלָם הַבָּא.
כוַיַּצֶב שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט קָרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמִּזְבֵּחַ בִּשְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ לְזִכְרוֹן הַנֵּס. וְכֵן קָרָא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: ״ה׳ נִסִּי״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה יְפָרֵשׁ הַכָּתוּב כִּי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל קָרָא לְיַעֲקֹב ״אֵל״. וְכֵן דָּרְשׁוּ חַכְמֵי הָאֱמֶת: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב: אַתָּה אֱלוֹהַּ בָּעֶלְיוֹנִים וַאֲנִי אֱלוֹהַּ בַּתַּחְתּוֹנִים. וְהוּא מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ רז״ל: אִיקוֹנִין שֶׁל יַעֲקֹב חֲקוּקָה בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, הַכַּוָּנָה שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּמִזֶּה אָמַר בִּלְעָם (במדבר כ״ג:ח׳): ״מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל״, וְאָמַר זֶה עַל יַעֲקֹב שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ לֹא קִלֵּל אֶלָּא אַפָּם.