גוְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת. בֵּאֵר בְּכָאן כִּי שֵׁם הָעֶצֶם אֲשֶׁר לְבַת יִשְׁמָעֵאל הוּא בָּשְׂמַת, וְאִם כֵּן מַה שֶּׁנִּקְרֵאת ״מָחֲלַת״ בְּמָקוֹם אַחֵר (בראשית כ״ח:ט׳): ״וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת״, הוּא מְחַזֵּק מִדְרַשׁ רז״ל שֶׁאָמְרוּ: עֵשָׂו נָתַן דַּעְתּוֹ לְהִתְגַּיֵּר, וּשְׁלֹשָׁה מוֹחֲלִין לָהֶן עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵיהֶם: גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר, וְהָעוֹלֶה לִגְדֻלָּה, וְהַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה; וּמוֹכִיחַ מִן הַכָּתוּב הַזֶּה שֶׁנִּקְרֵאת ״מָחֲלַת״, שֶׁנִּמְחֲלוּ לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו.
ווַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו. שִׁעוּרוֹ, וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ שֵׂעִיר כִּי שָׁם הָיָה מְקוֹמוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה: ״וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה״, וְכֵן כְּתִיב (בראשית ל״ו): ״וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר״. וְכָתַב רַבִּי אַבְרָהָם ז״ל: הַר שֵׂעִיר זֶה הוּא קָרוֹב לְאֶרֶץ כְּנַעַן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב׳:ח׳): ״וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר״, וּכְתִיב (דברים א׳:ב׳): ״אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר״, וְאֵינוֹ הַר שֵׂעִיר הָאָרֶץ שֶׁשּׁוֹכְנִים בָּהּ עַכְשָׁו בְּנֵי אֱדוֹם, וְאֵין אוֹתָהּ הָאָרֶץ אֶלָּא אֶרֶץ יָוָן.
יבוְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ. אַחַר שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב עִקַּר זַרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁהֵם בְּנֵי עָדָה וּבְנֵי אָהֳלִיבָמָה שֶׁהֵם בְּנֵי הַגְּבִירוֹת, הִזְכִּיר כִּי עֲמָלֵק הָיָה מִבְּנֵי עֵשָׂו וְלֹא מִבְּנֵי הַגְּבִירוֹת רַק מִן הַפִּילֶגֶשׁ שֶׁשְּׁמָהּ תִּמְנַע. וּבָא הַכָּתוּב לְלַמְּדֵנוּ כִּי אֵין עֲמָלֵק זֶה בֶּן הַשִּׁפְחָה נֶחְשָׁב בִּכְלַל זַרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁהֵם בְּנֵי הַגְּבִירוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב בְּיִשְׁמָעֵאל (בראשית כ״א:י׳): ״כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק״. וְהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֵנוּ כִּי תִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו וְהִיא אִמּוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, לְפִי שֶׁנִּתְחַתְּנוּ בְּנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי עִם בְּנֵי עֵשָׂו וְהָיוּ הַמִּשְׁפָּחוֹת מְעֹרָבוֹת, וּבָאָה הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אַחֲרֵי זֹאת לְהַזְהִיר אוֹתָנוּ שֶׁנִּשָּׁמֵר מִבְּנֵי עֵשָׂו שֶׁלֹּא נִקַּח אֶת אַרְצָם וְלֹא נְתַעֵב אוֹתָם כִּי עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם, וּכְתִיב (דברים כ״ג:ח׳): ״לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי״. אֲבָל בַּעֲמָלֵק צִוָּה אוֹתָנוּ לְהַחְרִים וְלִמְחוֹת אֶת שְׁמָם, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (דברים כ״ה:י״ט): ״תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק״. וּכְדֵי שֶׁנֵּדַע וְנַכִּיר הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בָּהֶם, אֵי זוֹ מִשְׁפָּחָה נִתְחַיַּבְנוּ לְהַשְׁמִיד אוֹתָהּ וְאֵי זוֹ נִתְחַיַּבְנוּ לְהַנִּיחַ וְשֶׁלֹּא לְהָרַע לָהּ, הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֵנוּ כִּי עֲמָלֵק הַבָּא לְהִלָּחֵם אִתָּנוּ בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הוּא בֶּן תִּמְנַע הַפִּילֶגֶשׁ, אֵינֶנּוּ נֶחְשָׁב מִכְּלַל זַרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו וְאֵינוֹ בִּכְלַל בְּנֵי הַגְּבִירוֹת, כְּדֵי שֶׁנִּתְנַהֵג בְּכָל אֻמָּה וְאֻמָּה עַל פִּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה. וְדָרְשׁוּ רז״ל כִּי עֵשָׂו בָּא עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׂעִיר וְיָלְדָה תִּמְנַע זֹאת, וְעַל כֵּן לֹא מָנָה הַכָּתוּב לְתִמְנַע בִּכְלַל בְּנֵי שֵׂעִיר, כִּי הָיְתָה בַּת אִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׂעִיר לֹא בַּת שֵׂעִיר. וּמִפְּנֵי זֶה אָמַר (פסוק כב): ״וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע״, כִּי הָיְתָה אֲחוֹת לוֹטָן לֹא בַּת שֵׂעִיר אָבִיו. וְלִמֶּדְךָ הַכָּתוּב כִּי מִתִּמְנַע הַשִּׁפְחָה הַפְּחוּתָה וְהַפְּגוּמָה הַזֹּאת יָצָא עֲמָלֵק הָרָשָׁע שֶׁהִתְחִיל לִהְיוֹת לְיִשְׂרָאֵל קוֹץ מַכְאִיב, וְהִנֵּה הִיא פִּילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז וְהִיא אֲחוֹתוֹ בַּת אָבִיו, וֶאֱלִיפַז זֶה הוֹלִיד מִמֶּנָּה בֵּן וּמֵתָה כַּאֲשֶׁר יְלָדַתּוּ בְּהַקְשׁוֹתָהּ בְּלִדְתָּהּ, וְקָרְאוּ אֶת הַבֵּן תִּמְנַע בְּשֵׁם אִמּוֹ כְּדֵי לְהַזְכִּיר אֶת שְׁמָהּ. וְעַל כֵּן תִּמְצָא אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה בִּבְנֵי עֵשָׂו, הוּא שֶׁכָּתוּב: ״אַלּוּף תִּמְנָע אַלּוּף עַלְוָה״, כִּי הָיָה הָאַלּוּף הַזֶּה בְּנוֹ שֶׁל אֱלִיפַז בֶּן תִּמְנַע פִּילַגְשׁוֹ. וְהַפָּרָשָׁה הַסְּמוּכָה לָזוֹ שֶׁהִיא ״אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי״, לֹא נִכְתְּבָה כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁכָּתוּב בָּהּ ״וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע״, וּבָא לְלַמְּדֵנוּ כִּי תִּמְנַע זוֹ הָיְתָה אֲחוֹת אַלּוּפִים, וְרָצְתָה לְהִדָּבֵק בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וְלִהְיוֹת לְאֶחָד מֵהֶם לְפִילֶגֶשׁ, וְזֶה לְהָעִיד עַל מַעֲלַת הָאָבוֹת.
וְדַע כִּי מִפָּסוּק ״וְתִמְנַע״ יוֹצֵא שֵׁם שֶׁל שְׁמוֹנֶה תֵּיבוֹת מִסְפַּר אוֹתִיּוֹתָיו אַרְבָּעִים, וְהַיּוֹדְעִים אָמְרוּ כִּי כֹּחוֹ לְהִנָּקֵם מִזַּרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו וְאוֹמְרִים ״אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ״.
כדוְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה. מִשְׁפָּטוֹ ״אַיָּה וַעֲנָה״ כִּי הַוָּא״ו יְתֵרָה, וְכָמוֹהוּ (שמואל ב ט״ו:ל״ד): ״עֶבֶד אָבִיךָ וַאֲנִי מֵאָז״, שֶׁשִּׁעוּרוֹ ״אֲנִי מֵאָז״. וְיַּגִּיד הַכָּתוּב כִּי עֲנָה בְּנוֹ שֶׁל צִבְעוֹן. וּלְמַעְלָה הִזְכִּיר כִּי צִבְעוֹן וַעֲנָה אַחִים בְּנֵי שֵׂעִיר, וּכְדֵי שֶׁלֹּא תֹּאמַר כִּי עֲנָה הַנִּזְכָּר הוּא דּוֹדוֹ שֶׁל זֶה, לְכָךְ הִזְכִּיר הַכָּתוּב: ״הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֶת הַיֵּמִם״, וְדָרְשׁוּ רז״ל: הוּא עֲנָה דְּמֵעִקָּרָא, לְפִי שֶׁבָּא צִבְעוֹן עַל אִמּוֹ וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה עֲנָה. וּמַה שֶּׁמְּנָאוֹ הַכָּתוּב בִּבְנֵי שֵׂעִיר, לְפִי שֶׁהַכֹּל חָשְׁבוּ עָלָיו שֶׁהוּא בֶּן שֵׂעִיר, אֲבָל הַכָּתוּב יַגִּיד לָנוּ הָאֱמֶת כִּי הוּא דְּמֵעִקָּרָא וְאֵינוֹ בֶּן שֵׂעִיר כִּי אִם בֶּן צִבְעוֹן, וְהוּא בְּנוֹ וְהוּא אָחִיו, וְעַל כֵּן הַכָּתוּב צֹוֵחַ: ״הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֶת הַיֵּמִם בַּמִּדְבָּר״, הוּא הַפָּסוּל שֶׁהֵבִיא הַפְּסוּלִים לָעוֹלָם, כִּי הוּא מָצָא בְּמַחְשַׁבְתּוֹ מִין הַפְּרָדִים שֶׁהוּא הַיּוֹצֵא מִן הַנִּרְכָּבִים מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, כְּגוֹן הַמַּרְכִּיב סוּס עַל אָתוֹן אוֹ חֲמוֹר עַל סוּסְיָא וְיֵצֵא מִבֵּינֵיהֶם פֶּרֶד, וְנֶחְשַׁב לוֹ לְחָכְמָה בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר. וּלְפִי דַּעַת אוּנְקְלוֹס שֶׁתִּרְגֵּם ״גִּבָּרַיָּא״, יִהְיֶה ״הַיֵּמִם״ כְּמוֹ ״אֵימִים״, וְיִהְיֶה פְּשַׁט הַכָּתוּב כִּי בָּאוּ עַל עֲנָה זֶה מִן הָאֻמָּה הַנִּקְרֵאת ״אֵימִים״, לְפָנִים ״עַם גָּדוֹל וָרָם כָּעֲנָקִים״, וְרָצוּ לִגְזֹל מִמֶּנּוּ הַחֲמוֹרִים שֶׁל צִבְעוֹן אָבִיו, וְהוּא הָיָה בַּמִּדְבָּר אֵין עוֹזֵר לוֹ וְהִצִּילָם מִיָּדָם. וְעַל כֵּן יֹאמַר ״הוּא עֲנָה״ הַמְּפֻרְסָם בַּגְּבוּרָה הַזֹּאת, כָּךְ פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן ז״ל.
כווְאֵלֶּה בְנֵי דִישָׁן. הוּא דִּישׁוֹן הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה בְּרֹאשׁ הַפָּרָשָׁה, וְהַבֵּן הַחֲמִישִׁי לְשֵׂעִיר, וְיִקְרָאֵהוּ הַכָּתוּב פַּעַם ״דִּישׁוֹן״, פַּעַם ״דִּישָׁן״ כִּי הַכֹּל אֶחָד, כְּמוֹ ״חִירוֹם״ וְ״חִירָם״, דִּכְתִיב (מלכים א ז׳:מ׳): ״וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת הַכִּיֹּרוֹת״, וּכְתִיב (שם): ״וַיְכַל חִירָם״. אֲבָל כְּשֶׁהֵם בְּפָסוּק אֶחָד יַזְכִּיר הָאֶחָד ״דִּישׁוֹן״ וְהָאֶחָד ״דִּישָׁן״, כִּי שְׁנֵי אַלּוּפִים הָיוּ, וְעַל כֵּן יַזְכִּירֵם בִּלְשׁוֹן שִׁנּוּי כְּדֵי לְהַפְרִיד בֵּין שְׁנֵיהֶם.
לאוְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה יָצְאוּ מֵעֵשָׂו, וְהָיוּ שְׁמוֹנָה וְאֵלּוּ הֵם: בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר, יוֹבָב, חֻשָׁם, הֲדַד בֶּן בְּדַד, שַׂמְלָה, שָׁאוּל, בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר, הֲדַר. וְדָרְשׁוּ רז״ל, כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים שֶׁאָמַר לוֹ יַעֲקֹב לְעֵשָׂו ״אֲדֹנִי״ בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה: ״כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו״, ״וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי״, ״מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה לַאדֹנִי״, ״לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי״, ״אֲדֹנִי יֹדֵעַ״, ״יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי״, ״עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי״, ״לָמָּה זֶּה אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי״. וּכְנֶגְדָּם נִמְסַר לָנוּ שֵׁם שֶׁל שְׁמוֹנֶה תֵּיבוֹת בְּפָסוּק ״וְתִמְנַע״ לְקַטְרְגוֹ בָּהֶם, וּכְבָר הִזְכַּרְתִּי לְמַעְלָה. וְהַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה שֶׁתַּזְכִּיר הַפָּרָשָׁה לֶאֱדוֹם הֵם בָּצְרָה וְתֵימָן, בָּצְרָה הוּא שֶׁכָּתוּב (ישעיה ל״ד:ו׳): ״כִּי זֶבַח לַה׳ בְּבָצְרָה וְטֶבַח גָּדוֹל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם״, אֶרֶץ הַתֵּימָנִי הוּא שֶׁכָּתוּב (עובדיה א׳:ט׳): ״וְחַתּוּ גִבּוֹרֶיךָ תֵּימָן לְמַעַן יִכָּרֶת אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו מִקָּטֶל״. וְסִפֵּר הַכָּתוּב שֶׁלֹּא הָיוּ מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ כְּמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל. וּבָאָה הַפָּרָשָׁה לְהַזְכִּיר הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה לְבָאֵר כִּי נִתְקַיְּמָה בִּרְכַּת עֵשָׂו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ז:מ׳): ״וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה״. וְעַל כֵּן יַאֲרִיךְ הַכָּתוּב בְּסִפּוּר הַמְּלָכִים וְהָאַלּוּפִים אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֶּנּוּ.
לטוְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב. כְּלוֹמַר בַּת עָשִׁיר שֶׁהָיָה כָּל יָמָיו טָרוּד לְצָרֵף זָהָב וְהָיָה הַזָּהָב הוֹלֵךְ בְּבֵיתוֹ כַּמַּיִם.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם״, הָיוּ הָאַלּוּפִים הָאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת עֵשָׂו כִּפְשַׁט הַכָּתוּב, וְהוּא דַּעַת רז״ל שֶׁאָמְרוּ: כֻּלָּן בְּיוֹצְאֵי יְרֵכוֹ שֶׁל עֵשָׂו הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְהָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּבַעֲלֵי זְנוּת וְעֹשֶׁר גָּדוֹל, גַּם הַמְּלָכִים גַּם הָאַלּוּפִים. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה: ״וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל״, מְטִיבֵי אֱלוֹהוּת הָיוּ, וְהָיוּ מְטִיבִין עַצְמָן לַעֲבוֹדָה זָרָה. ״בַּת מַטְרֵד״, מִשֶּׁהָיוּ מְטִיבִין אוֹתָהּ לְבַעְלָהּ אַחַר כָּךְ הָיוּ טוֹרְדִין אוֹתָהּ מִבַּעְלָהּ. ״בַּת מֵי זָהָב״, מִן דְּעַתְּרִין אָמְרִין: מַהוּ דַּהֲבָא, מַהוּ כַּסְפָּא, עַד כָּאן. וּמְלַמֵּד שֶׁהָיוּ תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל עֵשָׂו רְשָׁעִים. עוֹד יֵשׁ בָּהֶם רְמִיזוֹת לְזַרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו לְדוֹרוֹת, שֶׁכֵּן אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: ״אַלּוּף מַגְדִּיאֵל״ זֶה רוֹמִי. וּבְפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פֶּרֶק ל״ח: בִּשְׂכַר שֶׁפִּנָּה אֶת כֵּלָיו מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו נָתַן לוֹ מֵאָה מְדִינוֹת מִשֵּׂעִיר וְעַד מַגְדִּיאֵל, וּמַגְדִּיאֵל זֶה רוֹמִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַלּוּף מַגְדִּיאֵל אַלּוּף עִירָם״, עַד כָּאן. וְהוּא שֶׁהִתְנַבֵּא עָלָיו דָּנִיֵּאל (דניאל י״א:ל״ו): ״וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְגַּדֵּל עַל כָּל אֵל״. וְעַל כֵּן הִזְכִּירוֹ בְּשֵׁם מַגְדִּיאֵל, מִלְּשׁוֹן גְּדֻלָּה וּמֶמְשָׁלָה רַבָּה, וְהוּא הָעֲשִׂירִי בָּאַלּוּפִים הָאֵלֶּה, שֶׁכֵּן הִזְכִּיר דָּנִיֵּאל (דניאל ז׳:כ״ד): ״וְקַרְנַיָּא עֲשַׂר מִנַּהּ מַלְכוּתָא עַשְׂרָה מַלְכִין יְקוּמוּן״ וְגוֹ׳. וְהָעִנְיָן שֶׁעֲתִידִין לִמְלֹךְ עַל אֱדוֹם עֲשָׂרָה מְלָכִים, וְהָעֲשִׂירִי מֵהֶם יִמְלֹךְ עַל רוֹמִי, וּמֵרוֹמִי תִּתְפַּשֵּׁט מַלְכוּתוֹ עַל כָּל הָעוֹלָם. וְהָאֻמָּה הַזֹּאת סָתַם הַכָּתוּב עִנְיָנָהּ וְלֹא פֵּרֵשׁ לָנוּ אֶת שְׁמָהּ, וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהַנְּבִיאִים יַזְכִּירוּ גֹּדֶל מֶמְשַׁלְתָּהּ תָּמִיד אֲבָל לֹא יַזְכִּירוּהָ בִּשְׁמָהּ. וְכֵן מָצִינוּ בְּדָנִיֵּאל (ז ד ה ו) שֶׁהִמְשִׁיל הַמַּלְכֻיּוֹת הָאַחַת בְּאַרְיֵה וְהַשֵּׁנִי בְּדוֹב וְהַשְּׁלִישִׁי בְּנָמֵר, וְלֹא הִזְכִּיר שְׁמָהּ שֶׁל חַיָּה רְבִיעִית, רַק שֶׁהִזְכִּיר בָּהּ: ״דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָא וְשִׁנַּיִן דִּי פַרְזֶל לַהּ אָכְלָה וּמַדְּקָה וּשְׁאָרָא בְּרַגְלַהּ רָפְסָה״. וְכֵן יְשַׁעְיָה עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִזְכִּיר (ישעיה י״ג:א׳): ״מַשָּׂא בָבֶל״, ״מַשָּׂא מִצְרַיִם״, ״מַשָּׂא מוֹאָב״, וּכְשֶׁבָּא לְהַזְכִּיר זֹאת, אָמַר: ״מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה״ וְגוֹ׳. וּבְמָקוֹם אַחֵר הִזְכִּירוֹ: ״פְּרִיץ חַיּוֹת״ הוּא שֶׁאָמַר (ישעיה ל״ה:ט׳): ״לֹא יִהְיֶה שָׁם אַרְיֵה וּפְרִיץ חַיּוֹת בַּל יַעֲלֶנָּה לֹא תִמָּצֵא שָׁם וְהָלְכוּ גְּאוּלִים״. וְכֵן מָצִינוּ יִרְמְיָה הַנָּבִיא שֶׁהִזְכִּיר הַמַּלְכֻיּוֹת כֻּלָּן חוּץ הַמַּלְכוּת הָרְבִיעִית הַזֹּאת, הוּא שֶׁאָמַר (ירמיה ה׳:ו׳): ״עַל כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם נָמֵר שֹׁקֵד עַל עָרֵיהֶם כָּל הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף״. וְלֹא תִּמְצָא בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שֶׁיַּזְכִּיר הַחַיָּה הַזֹּאת בִּשְׁמָהּ כִּי אִם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְאָסָף הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁהִזְכִּירָהּ יוֹתֵר מְפֹרָשׁ, שֶׁפֵּרֵשׁ שֵׁם הָאֻמָּה וְשֵׁם עִירָהּ שֶׁהִיא רוֹמִי, הוּא שֶׁאָמַר (תהלים פ׳:י״ד): ״יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר״, וְתִמְצָא הָעַיִ״ן תְּלוּיָה, וְיִשָּׁאֵר לְךָ ״רֹמִי״, שֶׁהִיא רוֹמִי הָרְשָׁעָה אֲשֶׁר אֱמוּנָתָהּ עֲבוֹדַת הַתָּלוּי. וּמִפְּנֵי זֶה כְּשֶׁהִזְכִּיר כָּאן הָאַלּוּף הָעֲשִׂירִי ״אַלּוּף מַגְדִּיאֵל״, שֶׁהוּא רוֹמֵז עַל רוֹמִי כְּפִי מִדְרַשׁ רז״ל, הוֹסִיף בֵּאוּר וְאָמַר ״אַלּוּף עִירָם״, שֶׁאוֹתִיּוֹתָיו ״מִיַּעַר״, כְּלוֹמַר ״אַלּוּף מַגְדִּיאֵל״ זֶהוּ ״חֲזִיר מִיָּעַר״. וְאוֹתִיּוֹתָיו ״מֵעִיר״ עַל שֵׁם הַכָּתוּב (במדבר כ״ד:י״ט): ״וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר״, שֶׁהוּא עִיר רוֹמִי. וְכֵן הִזְכִּיר יְשַׁעְיָה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (ישעיה כ״ה:ב׳): ״כִּי שַׂמְתָּ מֵעִיר לַגָּל קִרְיָה בְצוּרָה לְמַפֵּלָה״, וְזֶהוּ אָמוּר עַל רוֹמִי. וְאוֹתִיּוֹתָיו גַּם כֵּן ״יַרְעֵם״, וְעָלָיו אָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים י״ח:י״ד): ״וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם ה׳ וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קֹלוֹ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ״, שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְּדָהּ. וְכֵן הִתְנַבֵּא עָלֶיהָ דָּנִיֵּאל: ״עַד דִּי קְטִילַת חֵיוְתָא וְהוּבַד גִּשְׁמַהּ וִיהִיבַת לִיקֵדַת אֶשָּׁא״. וְכֵן מָצִינוּ עֹבַדְיָה שֶׁהִתְנַבֵּא עַל חֻרְבַּן אֱדוֹם בְּהַסְכָּמַת בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וְהוּא שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: לָמָּה נִכְתַּב חָזוֹן בִּשְׁנֵי נְבִיאִים בִּלְבַד, יְשַׁעְיָה וְעֹבַדְיָה, אֶלָּא חָזוֹן עוֹלֶה ע״א, יְשַׁעְיָה קִלֵּל אֶת אֱדוֹם בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וְעֹבַדְיָה דָּן לֶאֱדוֹם בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה. וְכֵן דָּרְשׁוּ בְּפִרְקֵי הֵיכָלוֹת: עַד שֶׁיֹּאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: הֵא לְךָ רוֹמִי בִּפְרוּטָה, וְיֹאמַר לוֹ: אֵינָהּ מִתְבַּקֶּשֶׁת לִי, עַד כָּאן. וְעוֹד תִּמְצָא מִכְּלַל עֲשָׂרָה אַלּוּפִים הַלָּלוּ ״אַלּוּף עַלְוָה״, וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים כְּתִיב ״אַלּוּף עַלְיָה״, כְּדֵי לְהַזְכִּיר הַשֵּׁם בִּשְׁנֵיהֶם שָׁלֵם, וּבָא לִרְמֹז עַל זַרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו הַדּוֹבְרִים סָרָה עַל ה׳ בְּעִנְיַן אֱמוּנָתָם כִּי שֶׁקֶר בִּימִינָם, וִיחַפְּאוּ עַל ה׳ דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן. וּכְעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (תהלים ב׳:ב׳) ״וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה׳ וְעַל מְשִׁיחוֹ״. וְאָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה: עַד שֶׁלֹּא מָלַךְ מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל נִצַּב מֶלֶךְ בֶּאֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים״ וְגוֹ׳, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: ״נַחֲלָה מְבֹהֶלֶת בָּרִאשֹׁנָה״, זוֹ מַלְכוּת עֵשָׂו שֶׁקָּדְמָה בְּבֶהָלָה קֹדֶם מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל, ״וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ״, (עובדיה א׳:כ״א) ״וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן״ וְגוֹ׳.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם״, יִרְמֹז עַל הָעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִדַּת הַדִּין קֹדֶם שֶׁבָּרָא הָעוֹלָם הַזֶּה, וְקֹדֶם שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, זֶהוּ ״לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״, וּמִכָּאן שֶׁהָיָה בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן עַד שֶׁבָּרָא אֵת אֵלּוּ וְשִׁתֵּף בָּהֶם מִדַּת הָרַחֲמִים. וְלֹא אוּכַל לְפָרֵשׁ כִּי הַדְּבָרִים עֲמֻקִּים נִשְׂגָּבִים וְנֶעֱלָמִים עוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם.
וּמִדֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה הַנֶּאֱמָנָה אַתָּה צָרִיךְ לָדַעַת כִּי אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין פְּסוּק הַיִּחוּד, וְהוּא פָּסוּק ״שְׁמַע״, לְפָסוּק ״וְתִמְנַע״, וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין פָּרָשַׁת ״וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים״ וּפָסוּק ״וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל״, לְפָסוּק (שמות י״ד:י״ט) ״וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים״ וַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, כִּי הַכֹּל עִנְיָן אֶחָד וְקִשּׁוּר אֶחָד.
וְיֵשׁ לְךָ לְהִסְתַּכֵּל, כִּי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה הֵם שְׁמוֹנָה, וְעִם הָאִשָּׁה מְהֵיטַבְאֵל הֵם תִּשְׁעָה. וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ מַה טַּעַם לְהַזְכִּיר שֵׁם הָאִשָּׁה בַּמֶּלֶךְ הַזֶּה יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר הַמְּלָכִים הַנִּזְכָּרִים בַּפָּרָשָׁה, וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְנוּ הָאִשָּׁה הַזֹּאת מִי הָיְתָה, שֶׁלֹּא מְצָאנוּהָ בְּכָל הַתּוֹרָה זוּלָתִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וּמַה הַתּוֹעֶלֶת הַמַּגַּעַת אֵלֵינוּ כְּשֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב אֶת שְׁמָהּ.
וְעַתָּה אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ הָעִנְיָן, וְאֹמַר תְּחִלָּה כִּי קָרָא שֵׁם הַמֶּלֶךְ הָאֶחָד ״הֲדַד״ וְשֵׁם הַשֵּׁנִי ״הֲדַר״, וּשְׁנֵיהֶם מִלְּשׁוֹן ״הוֹד וְהָדָר״ שֶׁהֵם מִדּוֹת, וּפֵרוּשׁ ״הֲדַד בֶּן בְּדַד״, שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַנְּכוֹנוֹת וְהַנִּמְשָׁכוֹת מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת, וְהַמַּשְׂכִּיל יִמְצָא. וְדָבָר יָדוּעַ כִּי שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הֵן מַנְהִיגוֹת הָעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה שֶׁהוּא עוֹלַם הַבְּחִינָה, וְעַל כֵּן קְרָאוֹ ״עֲוִית״, לְפִי שֶׁבּוֹ יֵצֶר הָרָע הַמְעַוֵּת דַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם, וְשָׁם יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל לְפִי מַחְשֶׁבֶת הָרוֹאִים. וְאָמַר: ״וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ״, כִּי מִשָּׁם פּוֹרְחוֹת הַנְּשָׁמוֹת, וְ״עִירוֹ״ מִלְּשׁוֹן ״עִיר וְקַדִּישׁ״. ״וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל״, הַמְקַבֶּלֶת מִמֶּנּוּ נִקְרֵאת ״מְהֵיטַבְאֵל״, לְפִי שֶׁהִיא מִדַּת טוּבוֹ שֶׁל אֵל שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה (שמות ל״ג:י״ט): ״אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ״, וְנִקְרֵאת גַּם כֵּן ״אֵל״, וְנֶאֱמַר לְמֹשֶׁה (במדבר י״ב:ז׳): ״בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא״, כִּי טוּב הָאָדָם – בֵּיתוֹ. וּכְשֶׁאָמַר ״בַּת מַטְרֵד״ הוֹסִיף לְפָרֵשׁ כִּי אִשְׁתּוֹ שֶׁהִזְכִּיר לֹא תָּבִין בָּהּ אִשָּׁה מַמָּשׁ, כִּי אִם מִלְּשׁוֹן מִדָּה (מלכים א ז): ״אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל״. וּפֵרֵשׁ עוֹד וְאָמַר כִּי הִיא מַטְרֶדֶת הַמַּחְשָׁבָה, כִּי מִמֶּנָּה הָיָה טָעוּתוֹ שֶׁל אַחֵר שֶׁאָמְרוּ עָלָיו חַכְמֵי הָאֱמֶת ״קִצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת״. וְחָזַר וּפֵרֵשׁ עוֹד כִּי הִיא מִדָּה כְּלוּלָה מֵרַחֲמִים וָדִין, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״בַּת מֵי זָהָב״, כְּלוֹמַר מִדָּה שֶׁל רַחֲמִים וְדִין, כִּי הַשְּׁכִינָה הַנִּקְרֵאת ״בַּת״ כְּלוּלָה מִשֵּׁשׁ קְצָווֹת שֶׁבָּהֶם רַחֲמִים וְדִין. עוֹד יָדוּעַ מֵחָכְמַת לְשׁוֹנֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה כִּי אוֹת דָּלֶ״ת מִתְחַלֶּפֶת בְּאוֹת תָּי״ו בְּאוֹתִיּוֹת דטלנ״ת, וְאִם כֵּן מִלַּת ״מַטְרֵד״ כְּמוֹ ״מַטְּרַת״, וְהוּא תַּרְגּוּם שֶׁל ״מִשְׁמֶרֶת״. וּבְמִזְמוֹר (תהלים קכ״א:א׳) ״אֶשָּׂא עֵינַי״ שִׁשָּׁה פְּעָמִים ״שְׁמִירָה״ כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה קְצָווֹת. וְעַד כָּאן דִּבֵּר בָּעֶלְיוֹנִים מִכָּאן וְאֵילָךְ מְדַבֵּר בַּתַּחְתּוֹנִים שֶׁהֵם אַלּוּפֵי עֵשָׂו, הוּא שֶׁכָּתוּב אַחֲרָיו: ״וְאֵלֶּה שְׁמוֹת אַלּוּפֵי עֵשָׂו לְמִשְׁפְּחֹתָם״. וְהַמָּקוֹם יַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתוֹ, וְיָאֵר עֵינֵי שִׂכְלֵנוּ בְּאוֹר הַשָּׂגָתוֹ, יְזַכֶּה אוֹתָנוּ לִנְבוּאַת הוֹשֵׁעַ לִהְיוֹת הַלֵּב בִּידִיעָתוֹ, כְּשַׁחַר נָכוֹן מוֹצָאוֹ, וּכְמַעְיָן נוֹבֵעַ, שֶׁכֵּן נִמְשְׁלָה הַתּוֹרָה לְמַעְיָן, הוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שיר ד׳:ט״ו): ״מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן״. וְכֵן כָּתוּב לֶעָתִיד (ישעיה י״ב): ״וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה״.