פרק כה

ווְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם. דָּרְשׁוּ רז״ל: ״פִּלַגְשָׁם״ כְּתִיב, וְהִיא קְטוּרָה שֶׁהִזְכִּיר לְמַעְלָה. וְנִקְרֵאת פִּילֶגֶשׁ לְפִי שֶׁהִיא מִמִּשְׁפַּחַת עֲבָדִים, וְנִקְרֵאת אִשָּׁה לְפִי שֶׁכָּתַב לָהּ כְּתוּבָה. וְכֵן אָמְרוּ רז״ל: נָשִׁים בִּכְתֻבָּה, פִּילַגְשִׁים בְּלֹא כְּתֻבָּה״. וְכֵן כָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: ״וּבְנֵי קְטוּרָה פִּילֶגֶשׁ אַבְרָהָם״. וּמַה שֶּׁלֹּא פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב בַּת מִי הִיא, יֵשׁ שֶׁפֵּרֵשׁ לְפִי שֶׁהָיְתָה כְּנַעֲנִית וְעַל כֵּן קִצֵּר בְּיִחוּסָהּ, כִּי אִילּוּ הָיְתָה פְּלִשְׁתִּית אוֹ מִצְרִית אוֹ מֵאֻמָּה אַחֶרֶת הָיָה מְפָרֵשׁ הַכָּתוּב יִחוּסָהּ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּעֵשָׂו (בראשית כ״ח:ט׳): ״וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם״. וּמִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה מִן הַזֶּרַע הַמְקֻלָּל עַל כֵּן קִצֵּר הַכָּתוּב וְסָתַם וְלֹא פֵּרֵשׁ.
וְאַל יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ לֵאמֹר, אֵיךְ הָיָה לוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ אִשָּׁה כְּנַעֲנִית וְהוּא הַמַּזְהִיר וְהַמַּשְׁבִּיעַ אֶת עַבְדּוֹ שֶׁלֹּא יִקַּח אִשָּׁה לִבְנוֹ מִבְּנוֹת כְּנָעַן. וְהַטַּעַם כִּי אֵין הַהַקְפָּדָה רַק עַל יִצְחָק שֶׁהָיָה עִקַּר הַזֶּרַע, וּכְעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״א:י״ב): ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״. וְכֵיוָן שֶׁנִּשְׁלְמָה הַכַּוָּנָה בְּיִצְחָק אֵין לְהַקְפִּיד בְּאַבְרָהָם אִם יִשָּׂא כְּנַעֲנִית.
וּבַמִּדְרָשׁ: קְטוּרָה זוֹ הָגָר, וְלָמָּה נִקְרֵאת שְׁמָהּ קְטוּרָה, לְפִי שֶׁהָיוּ מַעֲשֶׂיהָ נָאִים כִּקְטֹרֶת. וּלְפִי הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה יָבֹא עַל נָכוֹן ״וַיֹּסֶף אַבְרָהָם״, לְפִי שֶׁהָיְתָה שִׁפְחָתוֹ כְּבָר בְּחַיֵּי שָׂרָה וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה יִשְׁמָעֵאל, וְעַתָּה כְּשֶׁהֶחֱזִירָהּ אָמַר בָּהּ ״וַיֹּסֶף״, כִּלְשׁוֹן ״וַיֹּסֶף לְדַעְתָּהּ״.

חזָקֵן וְשָׂבֵעַ. לְפִי שֶׁנִּתְבָּרֵךְ אַבְרָהָם בְּכָל דָּבָר וְהָיָה שָׁלֵם בְּכָל מִינֵי הָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד, הִגִּיד עַתָּה שֶׁיָּצָא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה ״זָקֵן וְשָׂבֵעַ״ מִכָּל טוּב. וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וּשְׂבַע יָמִים״, כִּי הָיָה בְּמַשְׁמָע שֶׁהָיָה חָסֵר מִשְּׁאָר הַדְּבָרִים וְלֹא שָׂבֵעַ מֵהֶם כִּי אִם הַחַיִּים. וְעַל כֵּן הִגִּיד לָנוּ הַכָּתוּב מִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת, שֶׁיָּצָא שָׂבֵעַ מִן הָעוֹלָם מִכָּל דָּבָר כִּי לֹא הָיָה מִתְאַוֶּה לְמוֹתָרוֹת. כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב בְּדָוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהילים כ״א:ג׳): ״תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ״. וְלֹא כִּשְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁכָּתוּב (קהלת ה׳:ט׳): ״אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף״. וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל: אֵין אָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ; יֵשׁ בְּיָדוֹ מָנֶה – מִתְאַוֶּה מָאתַיִם, יֵשׁ בְּיָדוֹ מָאתַיִם – מִתְאַוֶּה לַעֲשׂוֹת אַרְבַּע מֵאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף״.
וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו. מִפְּנֵי שֶׁהַמִּיתָה הִיא פֵּרוּד הַהַרְכָּבָה, וּבְהִפָּרְדָהּ כְּבוֹד הַנֶּפֶשׁ נֶאֱסַף אֶל עַמָּיו, עַל כֵּן אָמַר ״וַיֵּאָסֶף״, וְהוּא חוֹזֵר אֶל הַכָּבוֹד, כִּי הַנֶּפֶשׁ נִקְרֵאת ״כָּבוֹד״ לְפִי שֶׁהִיא חֲצוּבָה מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְשָׁרְשָׁהּ שֶׁהִיא עֲתִידָה לָשׁוּב שָׁם הוּא כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וְזֶהוּ (תהילים ל׳:י״ג) ״לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם״. וְזֶהוּ (ישעיהו נ״ח:ח׳) ״כְּבוֹד ה׳ יַאַסְפֶךָ״, כִּי כְּבוֹד הַשֵּׁם נֶאֱסָף שָׁם. וְהִזְכִּיר לְשׁוֹן ״עַמָּיו״ כַּלָּשׁוֹן הָאָמוּר בַּנֶּפֶשׁ (שמות ל״א:י״ד) ״מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ״, כִּי שְׁאָר הַנְּפָשׁוֹת שֶׁלֹּא חָטְאוּ הֵמָּה עַמָּהּ וּמִשְׁפַּחְתָּהּ, וְכֵן בְּכָאן. וְהִזְכִּיר בּוֹ לְשׁוֹן ״גְּוִיעָה״ וְאֵין ״גְּוִיעָה״ אֶלָּא בַּצַּדִּיקִים. וְהִקְשׁוּ בַּגְּמָרָא, וְהָא דּוֹר הַמַּבּוּל נֶאֱמַר בּוֹ ״גְּוִיעָה״, דִּכְתִיב (בראשית ז׳:כ״א): ״וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ״, וּכְתִיב ״כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע״, וּמְתָרֵץ: גְּוִיעָה וַאֲסִיפָה קָאָמְרִינַן.

טוַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו. הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים יִשְׁמָעֵאל כִּי הוּא הַבְּכוֹר, אֶלָּא מִכָּאן לָמְדוּ רז״ל שֶׁעָשָׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה בְּחַיֵּי אַבְרָהָם, לְפִי שֶׁהָיָה יִשְׁמָעֵאל רָגִיל לְהַנְהִיג לְיִצְחָק לְפָנָיו, וְכֵיוָן שֶׁיִּשְׁמָעֵאל הַבְּכוֹר הָיָה רָגִיל בְּכָךְ לְהַנְהִיגוֹ לְיִצְחָק בָּרֹאשׁ זֶה מֵעִיד עַל מַעֲלָתוֹ וְשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה בְּחַיֵּי אַבְרָהָם. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בְּבָבָא בַּתְרָא מִדִּכְתִיב בְּיִצְחָק (בראשית ל״ה:כ״ט): ״וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו״, לֹא אַדְבְּרֵיהּ עֵשָׂו לְיַעֲקֹב מִקַּמֵּיהּ, וְאַדְבְּרֵיהּ יִשְׁמָעֵאל לְיִצְחָק מִקַּמֵּיהּ, שְׁמַע מִינָהּ שֶׁעָשָׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה בְּיָמָיו.
וְדַע כִּי לְשׁוֹן מִיתָה בִּבְנֵי אָדָם נֶחֱלֶקֶת לְשִׁשָּׁה חֲלָקִים, שְׁלֹשָׁה בְּכִתּוֹת הָרְשָׁעִים וּשְׁלֹשָׁה בְּכִתּוֹת הַצַּדִּיקִים. שְׁלֹשָׁה בְּכִתּוֹת הָרְשָׁעִים: ״מְחִיָּה״, ״אָבְדָן״, ״כָּרֵת״. ״מְחִיָּה״ חֲמוּרָה מִכֻּלָּן, וְהִיא מִיתַת הָרְשָׁעִים שֶׁאֵין לָהֶם לֹא תּוֹרָה וְלֹא חָכְמָה, וְאֵינָן יוֹדְעִים וּמַכִּירִין מַעֲשָׂיו שֶׁל הקב״ה וְנִפְלְאוֹתָיו, וְהֵם מֵתִים כְּמִיתַת הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת, וְנִשְׁמָתָן אוֹבֶדֶת בְּאָבְדַן גּוּפָם. וּמִזֶּה אָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי י״ג:ט׳): ״וְנֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ״, כִּי הִמְשִׁיל נֶפֶשׁ הָרָשָׁע לְנֵר, וּבֵאֵר שֶׁהִיא תְּלוּיָה בְּגוּפוֹ כְּשֵׁם שֶׁאוֹר הַנֵּר תָּלוּי בַּשֶּׁמֶן וּבִכְלוֹת הַשֶּׁמֶן יִדְעָךְ. וְהַכַּת הַזֹּאת אֵין לָהּ שָׂכָר וָעֹנֶשׁ לְעוֹלָם, כְּגוֹן דּוֹר הַמַּבּוּל שֶׁנִּמְחוּ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכֵּן דָּרְשׁוּ רז״ל (בראשית ז׳:כ״ג): ״וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם״ בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״וַיִּמָּחוּ״ לָעוֹלָם הַבָּא. ״אָבְדָן״ הִיא מִיתַת הָרְשָׁעִים כְּגוֹן פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֵּתוּ בְּלֹא תְּשׁוּבָה וְהֵם נִדּוֹנִים בַּגֵּיהִנָּם. הוּא שֶׁכָּתוּב (ויקרא כ״ג:ל׳): ״וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא״, וְהִיא מִיתָה חֲמוּרָה מִ״כָּרֵת״. ״כָּרֵת״ הִיא מִיתַת הָרְשָׁעִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֲבֵרוֹת שֶׁנִּתְחַיְּבוּ עֲלֵיהֶם כָּרֵת, וְאַחַר שֶׁנִּדּוֹנוּ בְּכָרֵת וְקִבְּלוּ דִּינָם הֲרֵי הֵם זוֹכִים לְגַן עֵדֶן. שְׁלֹשָׁה בְּכִתּוֹת הַצַּדִּיקִים: הָאַחַת ״גְּוִיעָה וַאֲסִיפָה וּבִיאָה״, שֶׁשְּׁלָשְׁתָּם אַחַת, שֶׁכֻּלָּן אֲמוּרִים בְּאַבְרָהָם: ״וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף״, וּכְתִיב: ״וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם״, וּלְשׁוֹנוֹת הַלָּלוּ נֶאֱמָרִים עַל הַצַּדִּיקִים הַיּוֹרְדִין לְגַן עֵדֶן מִיָּד בְּלֹא שׁוּם עֹנֶשׁ. וְכֵן נֶאֱמַר בְּיִשְׁמָעֵאל (בראשית כ״ה:י״ז): ״וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו״. וּמִזֶּה אָמְרוּ רז״ל שֶׁעָשָׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה; הַשֵּׁנִית ״לְקִיחָה״, וְלָשׁוֹן זֶה נֶאֱמַר עַל הַצַּדִּיקִים הַנִּכְנָסִים לְגַן עֵדֶן חַיִּים וְלֹא טָעֲמוּ טַעַם מִיתָה, כְּעִנְיַן חֲנוֹךְ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית ה׳:כ״ד): ״וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים״. וְכֵן בְּאֵלִיָּהוּ כָּתוּב (מלכים ב ב׳:י׳): ״אִם תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ״; הַשְּׁלִישִׁית ״מְנוּחָה״, וְלָשׁוֹן זֶה נֶאֱמַר עַל הַצַּדִּיקִים בְּהַבְטָחַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים, לְפִי שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן יִהְיֶה שַׁבָּת וּמְנוּחָה, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל י״ב:י״ג): ״וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין״.

יטעֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם (משלי יז, ו)
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוֹדִיעָנוּ בַּכָּתוּב הַזֶּה (משלי י״ז) לְפִי פְּשׁוּטוֹ שֶׁהַבָּנִים הֵם עֲטָרָה וְכָבוֹד לָאָבוֹת, שֶׁמָּצִינוּ בְּאַבְרָהָם שֶׁנִּתְעַטֵּר בּוֹ תֶּרַח אָבִיו, זֶהוּ ״עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים״, אֲבָל הָאָבוֹת הֵם תִּפְאֶרֶת לַבָּנִים, כִּי כְּשֶׁהָאָבוֹת צַדִּיקִים וְהַבָּנִים מִתְפָּאֲרִים בַּאֲבוֹתָם זֶה לָהֶם לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת. וְעַל זֶה אָמַר ״תִּפְאֶרֶת״ וְלֹא אָמַר ״עֲטֶרֶת״ שֶׁהֲרֵי עֲטָרָה גְּדוֹלָה מִתִּפְאֶרֶת לְפִי הַפְּשָׁט וְשֶׁבַח גָּדוֹל יוֹתֵר. וְאֵימָתַי הָאָבוֹת תִּפְאֶרֶת לַבָּנִים, כְּשֶׁהַבָּנִים עוֹשִׂים מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם אוֹתָהּ שָׁעָה הֵם לָהֶם לְתִפְאֶרֶת. אֲבָל אִם אֵין אוֹחֲזִים מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם, אֵין הַדָּבָר לָהֶם לְתִפְאֶרֶת כִּי אִם לְבֹשֶׁת וְגַם לְחֶרְפָּה וְחֶסְרוֹן גָּדוֹל, כְּעָנָף הַמְּכַחֵשׁ אֶת הַשֹּׁרֶשׁ.
וּבַמִּדְרָשׁ ״עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים״, הַצַּדִּיקִים מִתְעַטְּרִים בִּבְנֵיהֶם – זֶה אַבְרָהָם שֶׁנִּתְעַטֵּר בִּזְכוּת יַעֲקֹב בֶּן בְּנוֹ כְּשֶׁהִשְׁלִיכוֹ נִמְרוֹד לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְהִצִּילוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְכוּת יַעֲקֹב בֶּן בְּנוֹ , הָדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיהו כ״ט:כ״ב): ״לָכֵן כֹּה אָמַר ה׳ אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם״, פְּדָאוֹ מִן הַכִּבְשָׁן, הֲרֵי הָאָבוֹת שֶׁנִּתְעַטְּרוּ בִּבְנֵיהֶם. הַבָּנִים מִתְעַטְּרִים בַּאֲבוֹתָם – בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא יַעֲקֹב מֵאֵצֶל לָבָן, רָדַף אַחֲרָיו, נִגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּדֶּרֶךְ, אָמַר לוֹ ״הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב״ וְגוֹ׳, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לְהִתְוַכֵּחַ בָּהָר אָמַר לוֹ (בראשית ל״א:מ״ב): ״לוּלֵי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי״, הֲרֵי שֶׁנִּתְעַטְּרוּ הַבָּנִים בִּזְכוּת הָאָבוֹת, שֶׁלֹּא נִשְׁלְמָה כַּוָּנַת לָבָן הָרָשָׁע לְהַרְשִׁיעַ לְיַעֲקֹב. וְכֵן בִּזְכוּת הָאָבוֹת לֹא נִשְׁלְמָה גְּזֵרַת פַּרְעֹה שֶׁגָּזַר ״כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה״ וְגוֹ׳ וְנֶהְפַּךְ עָלָיו (שמות ט״ו:ד׳) – ״מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם״. וְכֵן בִּזְכוּת הָאָבוֹת לֹא נִשְׁלְמָה כַּוָּנַת הָמָן שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָפַךְ אֶת עֲצָתוֹ וְנִתְהַפֵּךְ עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ט׳:א׳): ״וְנַהֲפוֹךְ הוּא״. וְכֵן בִּלְעָם בִּקֵּשׁ לְקַלֵּל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֶהְפַּךְ עָלָיו, שֶׁכָּתוּב: ״וַיַּהֲפֹךְ ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה״. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (ישעיהו נ״ד:י״ז): ״כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח״. וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל: אָמַר לוֹ אַדְרִיָאנוּס קֵיסָר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: גְּדוֹלָה כֹּחָהּ שֶׁל כִּבְשָׂה שֶׁעוֹמֶדֶת בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים. אָמַר לוֹ: גָּדוֹל הָרוֹעֶה שֶׁמַּצִּילָהּ מִיָּדָם וּמְשַׁבְּרָם לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ״ וְגוֹ׳. וּבֵאוּר הַדָּבָר, עַל שֵׁם שֶׁסּוֹפָם שֶׁיֹּאבְדוּ מִן הָעוֹלָם, וּכְעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (ירמיהו ב׳:ג׳) ״קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה׳ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָבֹא עֲלֵיהֶם נְאֻם ה׳״. וְכֵן מָצִינוּ בְּכָל אוֹתָן שֶׁבָּאוּ לְהָרַע לְיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ וְנֶאֶבְדוּ בַּסּוֹף, כְּגוֹן פַּרְעֹה וַעֲמָלֵק וְסִיסְרָא וְסַנְחֵרִיב וּנְבוּכַדְנֶצַּר וְטִיטוּס וְאַדְרִיָאנוּס וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וּלְכָךְ הִמְשִׁיל יִשְׂרָאֵל לְקֹדֶשׁ, שֶׁהִיא הַתְּרוּמָה, כִּי כְּשֵׁם שֶׁהַתְּרוּמָה נִקְרֵאת ״קֹדֶשׁ״ וְאִם אָכַל מִמֶּנָּה זָר חַיָּב מִיתָה, כֵּן הַזָּרִים הָאוֹכְלִים אֶת יִשְׂרָאֵל עֲתִידִים שֶׁיִּכְלוּ מִן הָעוֹלָם, זֶהוּ ״כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ״. וְכֵן מָצִינוּ בְּאַבְרָהָם שֶׁנִּתְעַטֵּר בְּיִצְחָק בְּנוֹ וְיִצְחָק נִתְעַטֵּר בְּאַבְרָהָם אָבִיו, לְפִי שֶׁהָיוּ לֵיצָנֵי הַדּוֹר אוֹמְרִים: מֵאֲבִימֶלֶךְ נִתְעַבְּרָה שָׂרָה וְיִצְחָק בֶּן אֲבִימֶלֶךְ הוּא, לְכָךְ הֻצְרְכָה תּוֹרָה לְהָעִיד שֶׁאַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר:
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. דָּרְשׁוּ רז״ל: כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם וּבְיִצְחָק כָּךְ אַתָּה מוֹצֵא בְּדָוִד וּבְכִלְאָב, שֶׁכְּשֶׁהָלְכוּ שְׁלוּחֵי דָוִד אֵצֶל נָבָל הֵשִׁיב נָבָל (שמואל א כ״ה:י׳): ״מִי דָוִד וּמִי בֶן יִשַׁי הַיּוֹם רַבּוּ עֲבָדִים הַמִּתְפָּרְצִים וְגוֹ׳ וְלָקַחְתִּי אֶת לַחְמִי וְאֶת מֵימַי וְאֶת טִבְחָתִי אֲשֶׁר טָבַחְתִּי לְגֹזְזָי וְנָתַתִּי לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי אֵי מִזֶּה הֵמָּה״, מִיָּד זִיֵּן דָּוִד אֶת עַצְמוֹ וְאֶת אֲנָשָׁיו לַעֲלוֹת עֲלֵיהֶם. מֶה עָשְׂתָה אֲבִיגַיִל, הִתְקִינָה דּוֹרוֹן, דִּכְתִיב: ״וַתְּמַהֵר אֲבִיגַיִל וַתִּקַּח מָאתַיִם לֶחֶם וַתֹּאמֶר לִנְעָרֶיהָ עִבְרוּ לְפָנַי״, וּכְתִיב: ״וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיִּגֹּף ה׳ אֶת נָבָל וַיָּמֹת״. מִיָּד, ״וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיְדַבֵּר בַּאֲבִיגַיִל לְקַחְתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה״. כֵּיוָן שֶׁבָּאָה מִיָּד פֵּרֵשׁ דָּוִד מִמֶּנָּה שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, אַחַר שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים בָּא עָלֶיהָ וְנִתְעַבְּרָה מִמֶּנּוּ, וְהָיוּ לֵיצָנֵי הַדּוֹר אוֹמְרִים: מִנָּבָל הִיא מְעֻבֶּרֶת. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, צָר קְלַסְתֵּר פָּנָיו כִּדְמוּת דָּוִד, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: ״וּמִשְׁנֵהוּ כִלְאָב לַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי״, מַאי ״כִלְאָב״, כֻּלּוֹ אָב.

כאוַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה׳ לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִיא הַכָּתוּב הָיָה רָאוּי לְהַקְדִּים וְלוֹמַר ״וַתְּהִי רִבְקָה עֲקָרָה״ וְאַחַר כָּךְ ״וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה׳ כִּי עֲקָרָה הִיא״, וּמַה שֶּׁהִקְדִּים הַתְּפִלָּה יִתָּכֵן לוֹמַר שֶׁהִקְדִּים הָעִקָּר, וְלָמַדְנוּ שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה שֶׁתִּהְיֶה הָעֲקָרוּת סִבַּת הַתְּפִלָּה, שֶׁאִם כֵּן הַסִּבָּה עִקָּר וְהַתְּפִלָּה טָפֵל לָהּ, אֲבָל הַכַּוָּנָה לְשׁוֹן הַכָּתוּב כִּי הַתְּפִלָּה סִבַּת הָעֲקָרוּת, וְלוֹמַר לְךָ שֶׁלֹּא נִתְעַקְּרָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל הַדָּבָר. לְפִיכָךְ הִקְדִּים הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא הָעִקָּר וְהַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבִּשְׁבִילָהּ בָּא הָעֲקָרוּת לְרִבְקָה אִמֵּנוּ. וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ ז״ל: מִפְּנֵי מַה נִתְעַקְּרוּ הָאִמָּהוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים. וּמִכָּאן יֵשׁ לִלְמֹד עוֹד כֹּחַ הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מְאֹד וַאֲפִלּוּ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע. וּמִטַּעַם זֶה הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״וַיֶּעְתַּר״ וְלֹא אָמַר ״וַיִּתְפַּלֵּל״ אוֹ ״וַיִּצְעַק״ וּשְׁאָר הַלְּשׁוֹנוֹת, כִּי הוּא מִלְּשׁוֹן ״עֶתֶר״. וְכֵן הֵבִינוּ רז״ל, הוּא שֶׁאָמְרוּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְּסֻכָּה (דף י״ד): לָמָּה נִמְשְׁלָה תְּפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים לְעֶתֶר, מָה עֶתֶר זֶה מְהַפֵּךְ הַגֹּרֶן הַזֶּה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כָּךְ תְּפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים מְהַפֶּכֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמִּדַּת אַכְזָרִיּוּת לְמִדַּת רַחֲמָנוּת. בֵּאוּרוֹ, מָה הָעֶתֶר מְהַפֵּךְ אֶת הַתְּבוּאָה מִמַּטָּה לְמַעְלָה וְאַחַר כָּךְ מַפֶּלֶת מִמַּעְלָה לְמַטָּה, כָּךְ הַצַּדִּיק בִּתְפִלָּתוֹ מַחְשַׁבְתּוֹ מְשׁוֹטֶטֶת וְעוֹלָה מִמַּטָּה לְמַעְלָה, וְאַחַר כָּךְ מַמְשִׁיךְ וּמוֹרִיד הַשֶּׁפַע מִמַּעְלָה לְמַטָּה. וְכֵן פֵּרְשׁוּהוּ עוֹד מִלְּשׁוֹן רִבּוּי תְּפִלָּה, מֵעִנְיַן (יחזקאל ח׳:י״א) ״וַעֲתַר עֲנַן הַקְּטֹרֶת עֹלֶה״. וְעוֹד, מִלְּשׁוֹן מַחְתֶּרֶת, וּכְעִנְיַן שֶׁדָּרְשׁוּ בִּמְנַשֶּׁה.
וְדַע כִּי אַרְבַּע הָאִמָּהוֹת שָׁלֹשׁ מֵהֶן הָיוּ עֲקָרוֹת: שָׂרָה, הוּא שֶׁכָּתוּב (בראשית י״א:ל׳): ״וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה״; רִבְקָה, דִּכְתִיב בָּהּ: ״כִּי עֲקָרָה הִיא״; רָחֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ״ט:ל״א): ״וְרָחֵל עֲקָרָה״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יֵשׁ לָתֵת טַעַם לַעֲקָרוּת הָאִמָּהוֹת. שָׂרָה הָיְתָה עֲקָרָה לִשְׁתֵּי סִבּוֹת: הָאַחַת, כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא יִשְׁמָעֵאל מֵאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט״ז:ב׳): ״הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה׳ מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי״; הַשֵּׁנִית, כְּדֵי לְשַׁנּוֹת שְׁמָהּ. וְלָמָּה הֻצְרַךְ שִׁנּוּי שְׁמָהּ, כְּדֵי לְהוֹרוֹת אֱמוּנָה נֶאֱמָנָה כִּי כְּשֵׁם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בְּהֵ״א כָּךְ בָּטֵל כֹּחַ הַמַּזָּל בְּהֵ״א, וְלָמַדְנוּ שֶׁהָאָדוֹן שֶׁסִּדֵּר מַעֲרֶכֶת הַכּוֹכָבִים הוּא הַמְנַצְּחָהּ וְהַמְבַטְּלָהּ בִּרְצוֹנוֹ וְאֵין זוּלָתוֹ. וְרִבְקָה גַּם כֵּן יָדוּעַ כִּי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה כְּשֶׁלְּקָחָהּ, וּכְשֶׁהוֹלִיד לְיַעֲקֹב וְעֵשָׂו הָיָה בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה, וְאִם כֵּן עֶשְׂרִים שָׁנָה שָׁהֲתָה עִמּוֹ שֶׁלֹּא יָלְדָה, וְזֶה טַעַם עֲקָרוּתָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצֵא עֵשָׂו לְתַרְבּוּת רָעָה בְּחַיֵּי אַבְרָהָם, שֶׁכְּבָר הִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ (בראשית ט״ו:ט״ו): ״וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבוֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם״, וְעָשָׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה בְּיָמָיו, וּבַיּוֹם שֶׁנִּפְטַר אַבְרָהָם בּוֹ בַּיּוֹם יָצָא עֵשָׂו לְתַרְבּוּת רָעָה, וְזֶה הַנָּזִיד שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב. וְהַטַּעַם בְּרָחֵל, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא סִבָּה לְבִלְהָה וּלְזִלְפָּה שֶׁיֵּצְאוּ מֵהֶן דָּן וְנַפְתָּלִי גָּד וְאָשֵׁר.

כבוַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ. הַהֵרָיוֹן הַזֶּה הָיָה מְחֻדָּשׁ וּמְשֻׁנֶּה מִשְּׁאָר הֶרְיוֹן הַנָּשִׁים, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הַנָּשִׁים לִהְיוֹת הַתְּאוֹמִים מִתְרוֹצְצִין וּמִתְקוֹטְטִין בַּבֶּטֶן, וְאֵלּוּ הָיוּ מִתְרוֹצְצִין בְּקִרְבָּהּ וּמִצְטַעֶרֶת הַרְבֵּה. וּמִמָּה שֶׁהָיוּ מִתְרוֹצְצִין וּמִתְגָּרִין בַּבֶּטֶן בִּתְחִלַּת הַיְצִירָה הָיָה זֶה רֶמֶז וְסִימָן לְמַה שֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת זֶה כְּנֶגֶד זֶה שׂוֹנְאִים נִלְחָמִים. זֶהוּ שֶׁאָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יְדֵי שֵׁם: ״שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ״, פֵּרוּשׁ, אַל תִּפְחֲדִי מִזֶּה, כִּי הָרִצּוּץ הַזֶּה הוּא בְּסִבַּת שְׁנֵי בָּנִים שֶׁיֵּשׁ בְּבִטְנֵךְ שֶׁעֲתִידִין לָצֵאת מֵהֶם שְׁתֵּי אֻמּוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ״ אַל תִּקְרֵי ״גוֹיִם״ אֶלָּא ״גֵּאִים״, זֶה רַבִּי וְאַנְטוֹנִינוּס שֶׁלֹּא פָּסְקוּ מֵעַל שֻׁלְחָנָם לֹא חֲזֶרֶת וְלֹא צְנוֹן לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר רַבִּי בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ: וְלֹא נֶהֱנֵיתִי אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁלִּי, הָאֱמֶת הָיָה שֶׁנִּצְטַעֵר בְּעַצְמוֹ בְּגוּפוֹ וְלֹא נֶהֱנָה כְּלָל מִתַּאֲווֹת הָעוֹלָם כִּי אִם בַּמֻּכְרָחוֹת בְּיוֹתֵר, אֲבָל סֵדֶר הַמַּאֲכָלִים וְהָעִדּוּנִים הָיוּ לַאֲנָשָׁיו וְאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנוֹ. אַנְטוֹנִינוּס הָיָה מֶלֶךְ גָּדוֹל מִזֶּרַע עֵשָׂו, וְהָיָה לָמֵד תּוֹרָה בַּסֵּתֶר לִפְנֵי רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ, וְהָיָה מִתְיָרֵא פֶּן יַרְגִּישׁוּ בּוֹ עֲבָדָיו וְאַנְשֵׁי מַלְכוּתוֹ. וְדָרְשׁוּ ז״ל בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (דף י:): הֲוָת לֵיהּ הַהִיא נִקְרְתָא דַּהֲוָת תּוּתֵי אַרְעָא, דַּהֲוָה אָתֵי בַּהּ מִבֵּיתֵיהּ לְבֵית רַבִּי. כָּל יוֹמָא הֲוָה מַיְיתֵי תְּרֵי עַבְדֵּי בַּהֲדֵיהּ, חַד קָטִיל אַבָּבָא דְּבֵיתֵיהּ וְחַד קָטִיל לֵיהּ אַבָּבָא דְּרַבִּי. אָמַר לֵיהּ: בְּעִידָּנָא דַּאֲתֵינָא לָא אַשְׁכַּח אִינָשׁ קַמָּךְ. יוֹמָא חַד אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי חֲנִינָא בַּר חָמָא קַמֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ: לָאו אֲמֵינָא לָךְ דְּלָא אַשְׁכַּח אִינָשׁ קַמָּךְ? אָמַר לֵיהּ: לֵית דֵּין בַּר אִינָשׁ. אָמַר לֵיהּ: אִי הָכֵי לֵיזֵיל וְלִשַׁדַּר לִי הַהוּא גַּבְרָא דְּגָאנֵי אַבָּבָא. אָזַל רַבִּי חֲנִינָא, אַשְׁכְּחֵיהּ דִּקְטִיל, אָמַר הֵיכִי אֶעֱבֵיד, אֵימָא לֵיהּ דִּקְטִיל – אֵין מְשִׁיבִין עַל הַקַּלְקָלָה, אֶשְׁבְּקֵיהּ וְאֵיזֵיל – קָא מְזַלְזְלִינָא בְּמַלְכוּתָא, בָּעֵי רַחֲמֵי עֲלֵיהּ וְאַחְיֵיהּ וְשַׁדְּרֵיהּ. אָמַר לֵיהּ: יָדַעְנָא דַּאֲפִלּוּ זוּטְרֵי דְּאִית בְּכוּ מְחַיֵּי מֵיתֵי, מִיהוּ בְּעִדָּנָא דַּאֲתֵינָא לָא נַשְׁכַּח אִינָשׁ קַמָּךְ. כָּל יוֹמָא הֲוָה מְשַׁמַּע לֵיהּ, מַאֲכִיל לֵיהּ, מַשְׁקֶה לֵיהּ. כִּי הֲוָה בָּעֵי רַבִּי לְמִסַּק לְפוּרְיֵיהּ גָּחִין קַמֵּי פוּרְיֵיהּ, אָמַר: סַק עִלָּוַאי לְפוּרְיָיךְ, אָמַר לֵיהּ: לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְזַלְזוּלֵי בְּמַלְכוּתָא כּוּלֵּי הַאי. אָמַר לֵיהּ: מִי יִתְּנֵנִי מַצָּע תַּחְתֶּךָ לָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר לֵיהּ: אֲתֵינָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי? אָמַר לֵיהּ: אִין, אָמַר לֵיהּ: וְהָכְתִיב (עובדיה א׳:י״ח) ״וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו״, אָמַר לֵיהּ: בְּעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֵשָׂו. אָמַר לֵיהּ: וְהָכְתִיב (יחזקאל ל״ב:כ״ט) ״שָׁמָּה אֱדוֹם מְלָכֶיהָ וְשָׂרֶיהָ״, אָמַר לֵיהּ: ״מְלָכֶיהָ״ וְלֹא כָּל מְלָכֶיהָ, ״שָׂרֶיהָ״ וְלֹא כָּל שָׂרֶיהָ, פְּרָט לְאַנְטוֹנִינוּס בֶּן אַסְוֵירוּס, וּפְרָט לִקְטִיעָא בַּר שַׁלּוּם.

כדוְהִנֵּה תֹמִים בְּבִטְנָהּ. ״תֹמִים״ חָסֵר, לְפִי שֶׁהָאֶחָד מֵהֶם רָשָׁע, אֲבָל ״תְּאוֹמִים״ שֶׁבְּפֶרֶץ וְזֶרַח מָלֵא, שֶׁשְּׁנֵיהֶם צַדִּיקִים.

כהוַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי. אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: בִּזְכוּת ״וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן״ אֲנִי נִגְלֶה לָכֶם רִאשׁוֹן, וּפוֹרֵעַ לָכֶם מֵרִאשׁוֹן, וּבוֹנֶה לָכֶם רִאשׁוֹן, וּמֵבִיא לָכֶם רִאשׁוֹן. אֲנִי נִגְלֶה לָכֶם רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מ״ד:ו׳): ״אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן״; וּפוֹרֵעַ לָכֶם מֵרִאשׁוֹן, זֶה עֵשָׂו הָרָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי״; וּבוֹנֶה לָכֶם רִאשׁוֹן, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו י״ז:י״ב): ״כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן״; וּמֵבִיא לָכֶם רִאשׁוֹן, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מ״א:כ״ז): ״רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלַ‍ִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן״.
כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר. פֵּרוּשׁ כֻּלּוֹ שֵׂעָר כְּאַדֶּרֶת כִּי כֵן נוֹלַד, וְעַל כֵּן נִקְרָא ״אִישׁ שָׂעִיר״, שֶׁהוּא כּוֹלֵל הַשֵּׂעָר, גַּם הַשְּׂעִירִים שֶׁהֵם בְּחֵלֶק הַכֹּחַ שֶׁלּוֹ. וְכֵן אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁהַכֹּחַ שֶׁלּוֹ יֵשׁ לוֹ שֵׂעָר כְּנֶגֶד לִבּוֹ, וּבִזְמַן הַגְּאֻלָּה יִפּוֹל אוֹתוֹ שֵׂעָר בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ט׳:י״ד) ״וה׳ אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן״.

כזוַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים. זֶה הָלַךְ לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וְזֶה לְבָתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה. וְכֵן אָמְרוּ רז״ל: הָיְתָה עוֹבֶרֶת רִבְקָה עַל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְיַעֲקֹב מְפַרְכֵּס לָצֵאת, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו א׳:ה׳): ״בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַּבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ״, עוֹבֶרֶת עַל פִּתְחֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְעֵשָׂו מְפַרְכֵּס לָצֵאת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים נ״ח:ד׳): ״זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם״.
וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים. כִּוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ הָאַחִים הָאֵלֶּה תְּאוֹמִים, נוֹצְרוּ בַּבֶּטֶן בִּזְמַן אֶחָד, אֵין מַעֲשֵׂיהֶם דּוֹמִים זֶה לָזֶה, אֲבָל הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים וְכָל מִדּוֹתֵיהֶם חֲלוּקוֹת זוֹ מִזּוֹ, כִּי עֵשָׂו נִמְשַׁךְ אַחַר תַּעֲנוּגֵי הַגּוּף, וְיַעֲקֹב נִמְשַׁךְ אַחַר עֲצַת הַנֶּפֶשׁ. וְעַל כֵּן אָמַר: ״וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד״, וְהוּא אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל אָדָם בָּטֵל וּמִי שֶׁרוֹדֵף אַחַר תַּאֲווֹת הָעוֹלָם, ״אִישׁ שָׂדֶה״ – כְּאִלּוּ אָמַר ״אִישׁ הָאֲדָמָה״, וּמִזֶּה נִקְרָא שְׁמוֹ ״אֱדוֹם״, נִגְזָר מִן ״אָדֹם״ וּמִן ״אֲדָמָה״, כְּלוֹמַר שֶׁהָיָה עָפָרִי.
וְדָבָר יָדוּעַ כִּי הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ שֶׁל אָדָם בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וֶהֱיוֹתוֹ מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בַּצַּיִד, שֶׁהֵם תַּעֲנוּגֵי הַגּוּף בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֲלֹא הִיא סִבָּה לְבַזּוֹת עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִרְאָתוֹ, לַעֲשׂוֹתָם טָפֵל וְתַעֲנוּגֵי הַגּוּף עִקָּר, וְזֹאת הָיְתָה מִדָּתוֹ שֶׁל עֵשָׂו. הוּא שֶׁאָמַר: ״וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה״. וּבַעַל מִדָּה זוֹ מוֹצֵא עַצְמוֹ עָקוּב לַסּוֹף, הוּא שֶׁאָמַר עֵשָׂו: ״וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי״, וְאִם יִטְעַם נֹפֶת וְצוּף בַּתַּעֲנוּגִים אֵינוֹ אֶלָּא לְפִי שָׁעָה, וְהוּא עָתִיד שֶׁיִּדְאַג וְיִתְנַחֵם בְּאַחֲרִיתוֹ וְיִצְטַעֵר מְאֹד עַל זֶה, הוּא שֶׁכָּתוּב: ״וַיִּצְעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה״. וְכֵן הִזְכִּיר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעִנְיַן רְדִיפַת הַתַּעֲנוּגִים (משלי ה׳:ד׳): ״נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְגוֹ׳ וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה״. זֶה דַּרְכּוֹ שֶׁל עֵשָׂו וְכָל הַתּוֹמְכִים אֲשֻׁרָיו, אֲבָל דַּרְכּוֹ וּמִדָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב בְּהֵפֶךְ זֶה, כִּי ״אִישׁ תָּם״ הֵפֶךְ ״יוֹדֵעַ צַיִד״, וְ״יֹשֵׁב אֹהָלִים״ הֵפֶךְ ״אִישׁ שָׂדֶה״. וְעוֹד כִּי מַה שֶׁרָצָה עֵשָׂו לִקְנוֹת רָצָה יַעֲקֹב לִמְכֹּר, וְהוּא רְדִיפַת הַתַּאֲווֹת וּבַקָּשַׁת תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם שֶׁהִמְשִׁילָם לִ״נְזִיד עֲדָשִׁים״, לְפִי שֶׁטּוּב הָעוֹלָם וְשַׁלְוָתוֹ וּכְבוֹדוֹ אֵינוֹ אֶלָּא גַּלְגַּל, כָּעֲדָשָׁה שֶׁהִיא עֲגֻלָּה, וְעַל כֵּן רָצָה לִמְכֹּר וּלְהַחְלִיף חַיֵּי שָׁעָה בְּחַיֵּי הָעוֹלָם, הִיא עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהָיְתָה בַּבְּכוֹרוֹת.
וְדַע כִּי מִמַּה שֶּׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם ״אִישׁ״, לָמַדְנוּ שֶׁאֵין כָּל אֶחָד לְמַטָּה מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אַךְ לְפִי חֶשְׁבּוֹן שְׁנוֹתָיו שֶׁל אַבְרָהָם תִּמְצָא כִּי בַּזְּמַן שֶׁמָּכַר לוֹ הַבְּכֹרָה הָיָה כָּל אֶחָד בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי אַבְרָהָם הָיָה בֶּן מֵאָה שָׁנָה כְּשֶׁנּוֹלַד יִצְחָק וְהָיָה בֶּן מֵאָה וְאַרְבָּעִים כְּשֶׁנָּשָׂא יִצְחָק אֶת רִבְקָה, וְעֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁל עֲקָרוּת, הֲרֵי שֶׁהָיוּ לוֹ לְאַבְרָהָם מֵאָה וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וְכָל שָׁנָיו הָיוּ מֵאָה וְשִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, אִם כֵּן בְּיוֹם שֶׁנִּפְטַר אַבְרָהָם הָיוּ יַעֲקֹב וְעֵשָׂו בְּנֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
וְעוֹד תִּרְמֹז לָנוּ הַפָּרָשָׁה כִּי גֵּיהִנָּם מְזֻמָּן לַכַּת שֶׁל עֵשָׂו וְגַן עֵדֶן מְזֻמָּן לְכַת יַעֲקֹב וּבָנָיו, וְהוּא שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל כִּי כְּשֶׁבָּאוּ שְׁנֵי הָאַחִים הָאֵלֶּה לִפְנֵי אֲבִיהֶם לִטֹּל הַבְּרָכוֹת שֶׁנִּכְנַס עִם אֶחָד גַּן עֵדֶן וְעִם הָאֶחָד גֵּיהִנָּם, גַּן עֵדֶן נִכְנַס עִם יַעֲקֹב וְגֵיהִנָּם נִכְנַס עִם עֵשָׂו, כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר בְּכָל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ. וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל: ״הִיא הָעֹלָה״, זוֹ מלכות הרשעה שֶׁהִיא מַעֲלָה אֶת עַצְמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א׳:ד׳): ״אִם תַּגְבִּיהַ כַּנֶּשֶׁר״ וְגוֹ׳, ״עַל מוֹקְדָהּ״ זֶה גֵּיהִנָּם לֶעָתִיד לָבֹא, וּבָעוֹלָם הַזֶּה ״וִיהִיבַת לִיקֵדַת אֶשָּׁא״.
וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם. הָיָה רָאוּי לוֹמַר ״וְיַעֲקֹב הָיָה אִישׁ תָּם״ כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיְהִי עֵשָׂו״, וְכֵן אָמַר הַכָּתוּב (בראשית ד׳:ב׳) ״וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה״, אֲבָל הִזְכִּיר ״הֲוָיָה״ בְּעֵשָׂו כִּי כֵן הָיָה שְׁמוֹ תָּמִיד מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ לֹא נִשְׁתַּנָּה כְּלָל, אֲבָל שְׁמוֹ שֶׁל יַעֲקֹב נִשְׁתַּנָּה אַחַר כָּךְ בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל, וּמִזֶּה לֹא הִזְכִּיר בּוֹ לְשׁוֹן ״הֲוָיָה״ שֶׁאֵין עִקַּר הַהֲוָיָה בְּשֵׁם ״יַעֲקֹב״ כִּי אִם בְּשֵׁם ״יִשְׂרָאֵל״, וּכְעִנְיַן שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ יִתְבָּרַךְ (בראשית ל״ה:י׳): ״כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ״.
וְעוֹד יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן שֶׁהָיָה רָאוּי לוֹמַר ״יַעֲקֹב אִישׁ אֱמֶת״, כֵּיוָן שֶׁמִּדָּתוֹ אֱמֶת, מִמַּה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (מיכה ז׳:כ׳): ״תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב״, אֲבָל הוֹסִיף בֵּאוּר בְּמִלַּת ״תָּם״, שֶׁהִיא רוֹמֶזֶת עַל מִדַּת אֱמֶת, וְרוֹמֶזֶת עוֹד שֶׁהוּא הַמַּכְרִיעַ, מִלְּשׁוֹן תְּיוֹמֶת, שֶׁהִיא אֶמְצָעִית בֵּין הֶעָלִין לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי מִסְפַּר יַעֲקֹב עִם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת עוֹלֶה קוֹ״ף, וְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא קוֹ״ף זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהָבֵן זֶה.
יֹשֵׁב אֹהָלִים. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט שֶׁל שֵׁם וָעֵבֶר, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ״יֹשֵׁב אֹהָלִים״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״יֹשֵׁב אֹהָלִים״ – אֹהֶל שֶׁל מַעְלָה וְאֹהֶל שֶׁל מַטָּה, שֶׁכְּבָר יָדַעְתָּ שֶׁצּוּרָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב חֲקוּקָה בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, וְהִנֵּה זֶה כְּאִלּוּ אָמַר ״יֹשֵׁב כִּסֵּא״.

כחוַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו. יְבָאֵר הַכָּתוּב כִּי לֹא הָיָה אוֹהֵב אוֹתוֹ בִּשְׁבִיל בְּכֹרָתוֹ, רַק לְפִי שֶׁהָיָה מְהַנֶּה אוֹתוֹ בְּצֵידוֹ. וְלִמְּדָנוּ הַכָּתוּב כִּי עֵשָׂו הָרָשָׁע הָיָה צַיָּד מִשְּׁנֵי צְדָדִין: כִּי יָצוּד הַחַיּוֹת בַּמִּדְבָּרוֹת וּבַשָּׂדוֹת, מִמַּה שֶׁהִזְכִּיר ״אִישׁ שָׂדֶה״; וְיָצוּד גַּם כֵּן דַּעַת אָבִיו, כְּשֶׁהָיָה מְזַמֵּן הַהֲנָאוֹת בְּפִיו מִתּוֹךְ עָרְמַת דְּבָרָיו, וְזֶהוּ ״כִּי צַיִד בְּפִיו״.
וְאָמְרוּ רז״ל בַּמִּדְרָשׁ: עֵשָׂו הָרָשָׁע אוֹמֵר לְאָבִיו ״הַמֶּלַח חַיָּב בַּמַּעֲשֵׂר?״ וְהָיָה יִצְחָק תָּמֵהַּ וְאוֹמֵר: ״כַּמָּה בְּנִי מְדַקְדֵּק בַּמִּצְוֹת״, הָיָה אוֹמֵר לוֹ: ״בְּנִי הֵיכָן הָיִיתָ הַיּוֹם?״, אָמַר לוֹ: ״בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְלָמַדְנוּ הֲלָכָה פְּלוֹנִית וְעִנְיָן פְּלוֹנִי״, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת: ״כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ אַל תַּאֲמֶן בּוֹ כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ״. וְעוֹד דָּרְשׁוּ: הָיָה צָד וּמַאֲכִיל לְאָבִיו וְנוֹתֵן לוֹ שֹׁחַד כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל הַבְּרָכָה, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים ט״ז:י״ט)״ ״כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב בְּיִצְחָק: ״וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת״, עַד כָּאן. וְאָנוּ רוֹאִים כִּי כְּשֵׁם שֶׁהָיָה עֵשָׂו אִישׁ הַשֹּׁחַד, כֵּן אָנוּ רוֹאִין אֶת זַרְעוֹ מְקַבְּלֵי שֹׁחַד אוֹהֲבֵי הַלְעָטוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עֵשָׂו ״הַלְעִיטֵנִי נָא״, וַעֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים ק״ח): ״מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כָסֶף״, וְהֵם מוֹשְׁכִים כֹּחַ מִן הַשַּׂר שֶׁלָּהֶם, שֶׁהוּא מְקַבֵּל שֹׁחַד בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְכֵן כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה מוֹשֶׁכֶת כֹּחַ מִן הַשַּׂר שֶׁלָּהּ. וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי מִמֶּנּוּ קִבֵּל הַנָּחָשׁ כֹּחַ לְהַחְטִיא וְלִשְׁפֹּךְ דָּם, וְהָיָה הוּא אָב וְשֹׁרֶשׁ לְכָל בֹּחֲרֵי הַדָּם וְהָאוֹכְלִים אוֹתוֹ, וְהוּא הָעוֹזֵר לְזֶרַע עֵשָׂו הָאַדְמוֹנִי לִשְׁפֹּךְ דָּם, וְהוּא הַמְקַטְרֵג שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַנִּמּוֹלִים וְהַמִּתְרַחֲקִים מִלֶּאֱכֹל הַדָּם. וְאֵלָיו כִּוֵּן הַמְקַטְרֵג הֶעָרוּם אֲשֶׁר שִׁנָּה הַדָּת וּבִטֵּל בְּרִית מִילָה מִן הָאֻמָּה וְהִתִּיר לָהֶם הַדָּם מִפְּנֵי שֶׁעָלָה בְּחֶלְקוֹ, וְעַל כֵּן הֶחֱזִיקָם בּוֹ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְזֶרַע עֵשָׂו (יחזקאל ל״ה:ו׳): ״אִם לֹא דָם שָׂנֵאתָ וְדָם יִרְדְּפֶךָ״, יִתְנַבֵּא עָלָיו אָבְדָן מִפְּנֵי שְׂנֹאתוֹ דַּם מִילָה, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ירמיהו מ״ח:י׳): ״וְאָרוּר מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם״, זֶה דַּם הַמִּילָה.

כטוַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד. הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר ״וַיָּזֶד יִצְחָק״, שֶׁהֲרֵי בְּעַד אַבְרָהָם הָיָה מִתְאַבֵּל, אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁהָאָבֵל אָסוּר לֶאֱכֹל מִשֶּׁלּוֹ לְכָךְ הִתְקִין יַעֲקֹב הַמַּאֲכָל הַזֶּה. וְתַבְשִׁיל שֶׁל עֲדָשִׁים הָיָה, וּמִנְהָג לְאָכְלוֹ בְּבֵית הָאֵבֶל, לְפִי שֶׁעֲדָשָׁה סְגוּרָה וַעֲגֻלָּה כַּגַּלְגַּל, לוֹמַר גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם, וּמָה עֲדָשָׁה זוֹ אֵין לָהּ פֶּה כָּךְ הָאָבֵל אָסוּר לְדַבֵּר. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נִפְטַר אַבְרָהָם לְבֵית עוֹלָמוֹ, וּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הָיָה שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶת עֵשָׂו יוֹצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה. וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל: חָמֵשׁ עֲבֵרוֹת עָבַר אוֹתוֹ רָשָׁע בְּאוֹתוֹ יוֹם: בָּא עַל נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה, וְהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, וְכָפַר בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, וְכָפַר בָּעִקָּר, וְשָׁט אֶת הַבְּכֹרָה. בָּא עַל נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה – כְּתִיב הָכָא: ״וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה״, וּכְתִיב הָתָם (דברים כ״ב:כ״ז): ״כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ״; הָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ – כְּתִיב הָכָא: ״וְהוּא עָיֵף״, וּכְתִיב הָתָם (ירמיהו ד׳:ל״א): ״כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים״; כָּפַר בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים – כְּתִיב הָכָא: ״הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ״, וּכְתִיב הָתָם (איוב ז׳:ט׳): ״כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ״; כָּפַר בָּעִקָּר – כְּתִיב הָכָא: ״לָמָּה זֶּה לִי״, וּכְתִיב הָתָם (שמות ט״ו:ב׳): ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״; שָׁט אֶת הַבְּכֹרָה – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה״.

להַלְעִיטֵנִי נָא. דִּבֵּר בִּכְסִילוּת בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, וְהוּא מִלְּשׁוֹן ״מַלְעִיטִין אֶת הַגָּמָל״, וְעַל זֶה דָּרְשׁוּ רז״ל (משלי י״ג:כ״ה): ״צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר״, אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם אָמַר: ״הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם״, וְעֵשָׂו אָמַר: ״הַלְעִיטֵנִי נָא״, ״צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ״ זֶה אֱלִיעֶזֶר, ״וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר״ זֶה עֵשָׂו.
מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה. הָיוּ הָעֲדָשִׁים אֲדֻמּוֹת אוֹ הָיוּ מְרֻקָּחוֹת בְּמִרְקָחוֹת אֲדֻמּוֹת, וְעֵשָׂו לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אֵיזֶה תַּבְשִׁיל הָיָה וּקְרָאוֹ ״הָאָדֹם הַזֶּה״, וְעַל כֵּן קָרְאוּ הַכֹּל אֶת שְׁמוֹ ״אֱדוֹם״ דֶּרֶךְ לַעַג, מִפְּנֵי שֶׁמָּכַר בְּכוֹרָה נִכְבֶּדֶת בִּמְעַט תַּבְשִׁיל זֶה.
וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ ״מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה״ שֶׁיִּרְמֹז עִנְיַן הַכֵּפֶל לְמַה שֶּׁיָּדוּעַ בְּחָכְמַת הַכּוֹכָבִים שֶׁכּוֹכַב מַאְדִּים כֹּחוֹ עַל הַדָּם וְעַל הַחֶרֶב וְעַל הַמִּלְחָמוֹת. גַּם הַפֵּרוֹת הָאֲדֻמִּים שֶׁבְּמִין הַצּוֹמֵחַ מוֹשְׁכִים מִכֹּחוֹ, גַּם הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת שֶׁבְּמִין הַדּוֹמֵם הָאֲדֻמּוֹת כְּגוֹן גירגונ״ץ וְרובי״ן וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם הֵם בְּחֶלְקוֹ. וְעַל כֵּן אָמַר: ״הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הַזֶּה״, כְּלוֹמַר מִן הַתַּבְשִׁיל הָאָדֹם הַזֶּה הַמּוֹשֵׁךְ כֹּחַ מִן ״הָאָדֹם״, הוּא כּוֹכַב מַאְדִּים שֶׁשְּׁמוֹ ״אָדֹם״ אֲשֶׁר בּוֹ נוֹלַד, וְהוּא הָיָה כּוֹכָב שֶׁלּוֹ וּמַזָּלוֹ וְעַל כֵּן הָיָה שׁוֹפֵךְ דָּמִים, וְנִתְּנָה לוֹ בִּרְכַּת הַחֶרֶב.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה״, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: הוּא אָדֹם, תַּבְשִׁילוֹ אָדֹם, אַרְצוֹ אֲדֻמָּה, גִּבּוֹרָיו אֲדֻמִּים, לְבוּשֵׁיהֶם אֲדֻמִּים, פּוֹרֵעַ מִמֶּנּוּ אָדֹם, בִּלְבוּשׁ אָדֹם. הוּא אָדֹם – ״וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי״, תַּבְשִׁילוֹ אָדֹם – ״מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה״, אַרְצוֹ אֲדֻמָּה (בראשית ל״ב:ד׳) – ״אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם״, גִּבּוֹרָיו אֲדֻמִּים (נחום ב׳:ד׳) – ״מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ מְאָדָּם״, לְבוּשֵׁיהֶם אֲדֻמִּים (שם) – ״וְאַנְשֵׁי חַיִל מְתֻלָּעִים״, פּוֹרֵעַ מִמֶּנּוּ אָדֹם (שיר השירים ה׳:י׳) – ״דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם״, בִּלְבוּשׁ אָדֹם (ישעיהו ס״ג:ב׳) – ״מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ״.

לאמִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי. אֵין מַעֲלַת הַבְּכוֹרָה שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן לִהְיוֹת לוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּנִכְסֵי אָבִיו כְּמוֹ שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בַּתּוֹרָה אַחַר כֵּן, אֶלָּא מַעֲלַת שְׂרָרָה וְכָבוֹד אַחֲרֵי הָאָב, שֶׁיִּהְיֶה הוּא בִּמְקוֹם הָאָב לִנְהֹג שְׂרָרָה עַל יֶתֶר אֶחָיו, וְהֵם יְכַבְּדוּהוּ כַּאֲבִיהֶם, וְגַם בַּנְּכָסִים הָיָה לוֹ יִתְרוֹן וּמַעֲלָה עֲלֵיהֶם. וְזֶה דְּבַר עֵשָׂו: ״לָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה״, וְאֻמָּנוּתִי שֶׁהוּא הַצַּיִד קָרוֹב שֶׁאָמוּת בּוֹ בְּחַיֵּי אָבִי בְּלֶכְתִּי לָצוּד הַחַיּוֹת בַּשָּׂדוֹת וּבַמִּדְבָּרוֹת, וְאִם כֵּן מַה הַתּוֹעֶלֶת הַמַּגִּיעַ לִי מִן הַבְּכוֹרָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ״, לְהוֹרוֹת כִּי אַחַר שֶׁאָכַל וְשָׁתָה חָזַר לְאֻמָּנוּתוֹ וְהָלַךְ אֶל הַשָּׂדֶה לְצֵידוֹ. וְזֶה הָיָה דַּרְכּוֹ וּמִשְׁפָּטוֹ כָּל הַיָּמִים לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלָצוּד וּלְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הַתַּאֲווֹת, וְזֶה לוֹ סִבַּת בִּזּוּי הַבְּכוֹרָה.

לדוְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים. כָּאן גִּלָּה הַכָּתוּב מַה שֶׁהִזְכִּיר לְמַעְלָה ״וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד״ שֶׁהָיָה תַּבְשִׁיל שֶׁל עֲדָשִׁים. וְיוֹתֵר נָכוֹן הָיָה שֶׁיְּפָרֵשׁ זֶה לְמַעְלָה וְשֶׁיֹּאמַר ״וַיָּזֶד יַעֲקֹב נְזִיד עֲדָשִׁים״ וְשֶׁיֹּאמַר אַחֲרֵי כֵן ״וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד״, אֲבָל יִתָּכֵן לוֹמַר כִּי נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְהוֹרוֹת עַל גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ שֶׁל עֵשָׂו וְעַל פְּחִיתוּתוֹ, וּמִזֶּה לֹא רָצָה לְהַזְכִּיר קֹדֶם הַמְּכִירָה אֵיזֶה תַּבְשִׁיל הָיָה, שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ יִהְיֶה סָבוּר שֶׁהָיָה תַּבְשִׁיל חָשׁוּב וְנִכְבָּד כֵּיוָן שֶׁמָּכַר בְּכֹרָתוֹ בִּשְׁבִילוֹ, עַל כֵּן אֵחַר הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר שֵׁם הַתַּבְשִׁיל עַד אַחַר הַמְּכִירָה, כְּמִי שֶׁאוֹמֵר: הַבְּכוֹרָה שֶׁמָּכַר עַל הַנָּזִיד שֶׁהִזְכִּיר לְמַעְלָה לֹא הָיָה אֶלָּא נְזִיד עֲדָשִׁים. וְזֶה לְאוֹת עַל תְּכוּנַת נַפְשׁוֹ הָרָעָה, שֶׁהָיָה מְבַזֶּה אֶת הַבְּכוֹרָה.