אוַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן. כָּתַב הָרַמְבַּ״ן בָּזֶה: אוּלַי לֹא הָיָה רָעָב בָּעוֹלָם עַד יְמֵי אַבְרָהָם. וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ עָלָיו, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ רז״ל: עֲשָׂרָה רְעָבוֹן בָּאוּ לָעוֹלָם: אֶחָד בִּימֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג׳:י״ז): ״אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ״; וְאֶחָד בִּימֵי לֶמֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): ״מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה׳״. אֲבָל הַנָּכוֹן שֶׁיִּהְיֶה בֵּאוּר הַכָּתוּב, ״הָרִאשׁוֹן״ לָזֶה, לֹא רִאשׁוֹן לָעוֹלָם. וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַב הוּא בְּעַצְמוֹ, כִּי הָיוּ זוֹכְרִים הָרָעָב הָרִאשׁוֹן וּמְסַפְּרִים עָלָיו, כִּי מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא הֻצְרַךְ אַבְרָהָם לָצֵאת מִן הָאָרֶץ וְלָרֶדֶת לְמִצְרַיִם, וְיִצְחָק בְּנוֹ רָצָה לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ אֲבוֹתָיו וְלָרֶדֶת לְמִצְרַיִם, עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה״.
וְכָתַב הָרַב ז״ל כִּי הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת בְּעִנְיַן יִצְחָק עִם אֲבִימֶלֶךְ הַכֹּל רֶמֶז וְדֻגְמָא לְגָלוּת בָּבֶל, כִּי גָּלוּת אַבְרָהָם לְמִצְרַיִם מִפְּנֵי הָרָעָב רֶמֶז שֶׁיִּגְלוּ בָּנָיו לְשָׁם, וְלֶכְתּוֹ אֶל עִיר גְּרָר אֶל אֲבִימֶלֶךְ לֹא הָיָה גָּלוּת כִּי בִּרְצוֹנוֹ הָלַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וְגוֹ׳ וַיָּגָר בִּגְרָר״, אֲבָל הֲלִיכָתוֹ שֶׁל יִצְחָק שָׁם כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב: ״וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה״ יִרְמֹז לְגָלוּת, כִּי גָּלָה מִמְּקוֹמוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ וְהָלַךְ אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת. וְהִנֵּה גָּלוּתוֹ הָיָה מִמְּקוֹמוֹ אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, שֶׁהִיא אֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו, וְיִרְמֹז לְגָלוּת בָּבֶל, שֶׁהוּא מְקוֹם מְגוּרֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ בְּאוּר כַּשְׂדִּים.
וְדַע כִּי הַגָּלוּת הַנִּזְכָּר רָמוּז בְּמַעֲשֵׂה יִצְחָק כַּאֲשֶׁר לֹא לָקְחוּ אִשְׁתּוֹ וְלֹא הָיָה לָהֶם רַק הַגָּלוּת וְהַפַּחַד. וּמִתְּחִלָּה אָמַר: ״הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת״, וּלְאַחַר יָמִים חָזַר בּוֹ וְאָמַר לוֹ: ״לֵךְ מֵעִמָּנוּ״, וְאַחֲרֵי כֵן חָזְרוּ אֵלָיו בַּבְּרִית. וְכֵן בְּגָלוּת בָּבֶל גָּלוּ שָׁם מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב, וּבִהְיוֹתָם שָׁם לֹא עֲבָדוּם וְלֹא עִנּוּ אוֹתָם אֲבָל הָיוּ גְּדוֹלֵי הַשָּׂרִים בַּמַּלְכוּת, וְאַחֲרֵי כֵן אָמְרוּ (עזרא א׳:ג׳): ״מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָעַל״, וְהִזְהִירוּ עֲלֵיהֶם שָׂרֵי עֵבֶר הַנָּהָר, וְאַחַר כָּךְ בִּטְּלוּ הַבִּנְיָן וְהָיָה בָּטֵל עַד זְמַן וְעִדָּן, וְאַחַר כָּךְ חָזְרוּ וְנָתְנוּ רְשׁוּת בַּבִּנְיָן וְהִזְהִירוּ וְאָמְרוּ (עזרא ו׳:י׳): ״דִּי לֶהֱוֹן מְהַקְרְבִין נִיחוֹחִין לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא וּמְצַלַּיִן לְחַיֵּי מַלְכָּא וּבְנוֹהִי״.
הִגִּיד הַכָּתוּב כִּי כְּשֶׁהָיָה הָרָעָב הַזֶּה הָלַךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ, הוּא הָיָה אוֹתוֹ אֲבִימֶלֶךְ שֶׁהָיָה בִּימֵי אָבִיו שֶׁכָּרַת עִמּוֹ בְּרִית, וְהָלַךְ אֵלָיו אוּלַי יֵיטִיב לוֹ בִּימֵי הַבַּצֹּרֶת וְלֹא יִצְטָרֵךְ לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם. וַאֲבִימֶלֶךְ זֶה מִפְּנֵי בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לֹא נָגַע בּוֹ וְלֹא בְּבֵיתוֹ כְּלָל, אֲבָל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם שָׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ שְׁאֵלָה בַּעֲבוּר אִשְׁתּוֹ, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ״, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נָגְעוּ בָּהּ כִּי הָיוּ נִזְכָּרִים בְּרִית אַבְרָהָם, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לוֹ: ״כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ״, כְּלוֹמַר אֲנִי לֹא נָגַעְתִּי בָהּ וְנִשְׁמַרְתִּי מִמֶּנָּה, אֲבָל קָרוֹב הָיָה שֶׁיִּכָּשֵׁל בָּהּ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הָאָרֶץ וְהָיִיתָ מֵבִיא עָלֵינוּ אָשָׁם כַּאֲשֶׁר בָּא בִּזְמַן אָבִיךָ, עַד כָּאן.
גגּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת. צִוָּה אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּצָה לָאָרֶץ. וְטַעַם הַדָּבָר לְפִי שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה וְהָיָה עוֹלָה תְּמִימָה, וְעַל כֵּן הִזְהִירוֹ שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לְעוֹלָם וְשֶׁלֹּא יִטַּמֵּא בְּאֶרֶץ הָעַמִּים.
וּמַה שֶׁהוֹצִיא לְשׁוֹן הַצִּוּוּי בִּלְשׁוֹן ״גּוּר״ אַחַר שֶׁאָמַר לוֹ ״שְׁכֹן״, כְּדֵי לִרְמֹז לוֹ עַל ״גּוּר אַרְיֵה״ שֶׁהוּא פַּחַד יִצְחָק. וְאֵין לִתְמֹהַּ אִם פָּחַד יִצְחָק בְּיוֹם הָעֲקֵדָה כֵּיוָן שֶׁרָאָה שָׁם דְּמוּת אַרְיֵה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, מִמַּה שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל (בראשית כ״ז:ל״ג): ״וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה״ וְגוֹ׳ – שְׁתֵּי חֲרָדוֹת חָרַד: אַחַת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְאַחַת כָּאן.
העֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי. מִכָּאן הוֹכִיחוּ רז״ל בֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ, לְפִי שֶׁהוּא חַי קע״ה שָׁנָה, וְשָׁמַע בְּקוֹלוֹ מִנְיַן עק״ב שָׁנִים. אִם כֵּן, בֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים הִכִּירוֹ.
וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יֹאמַר זֶה עַל מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ, כִּי ״מִצְוֹתַי״ הֵם גֶּזֶל וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְ״חֻקּוֹתַי״ אֵבֶר מִן הַחַי וְכִלְאַיִם שֶׁל בְּהֵמָה וְהַרְכָּבַת הָאִילָן, וְ״תוֹרֹתָי״ דִּינִין וַעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁאֵלּוּ כֻּלָּן נִצְטַוּוּ בָהֶם בְּנֵי נֹחַ, וְהוּא הַשּׁוֹמֵר וְהָעוֹשֶׂה רְצוֹן בּוֹרְאוֹ וּמְשַׁמֵּר אֲפִלּוּ דִּקְדּוּקִין וְחֻמְרוֹת בַּמִּצְווֹת שֶׁלָּהֶן, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רז״ל: עֲבוֹדָה זָרָה דְּאַבְרָהָם אָבִינוּ אַרְבַּע מֵאוֹת פִּרְקֵי הֲוָת. וְ״מִשְׁמַרְתִּי״ שֶׁהִזְכִּיר תְּחִלָּה יֵאָמֵר עַל שְׁנִיּוֹת לַעֲרָיוֹת שֶׁל בְּנֵי נֹחַ. אֲבָל דַּעַת רז״ל שֶׁשָּׁמַר כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה, וְקִיֵּם תרי״ג מִצְווֹת בַּשֵּׂכֶל, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי״, כִּי לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים יִתְחַלְּקוּ תרי״ג מִצְווֹת, וְהֵם: מִצְווֹת קַלּוֹת מְקֻבָּלוֹת הַנִּקְרָאוֹת ״עֵדוּת״, וְהַמִּצְווֹת שֶׁהֵן גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ וְאֵין לָנוּ בָּהֶם טַעַם וְהֵם נִקְרָאִים ״חֻקִּים״, וְהַמִּצְווֹת הַמֻּשְׂכָּלוֹת הַנִּקְרָאוֹת ״מִשְׁפָּטִים״. וְזֶהוּ לְשׁוֹן הַכָּתוּב (דברים ו׳:כ׳): ״מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים״. גַּם לְשׁוֹן הַכָּתוּב בְּכָאן: ״מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי״, כִּי הַמִּשְׁפָּטִים נִקְרָאִים ״תּוֹרָה״, וְעוֹד יִכְלְלוּ ״תוֹרֹתָי״ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה.
וְכֵן דָּרְשׁוּ ז״ל: קִיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ אֲפִלּוּ עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין וְעֵרוּבֵי תְּחוּמִין. וְכֵן אָמְרוּ בַּפָּסוּק (בראשית מ״ה:כ״א) ״וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת״, שֶׁפֵּרַשׁ מִמֶּנּוּ בְּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה. וְיִהְיֶה פֵּרוּשׁ ״מִשְׁמַרְתִּי״ שְׁבוּת לְשַׁבָּת.
וּלְדֵעָה זוֹ שֶׁל רז״ל יֵשׁ לִתְמֹהַּ, כֵּיוָן שֶׁהָאָבוֹת קִיְּמוּ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה, הֵיאָךְ נָשָׂא יַעֲקֹב שְׁתֵּי אֲחָיוֹת בְּחַיֵּיהֶן, וְהֵקִים מַצֵּבָה, וְעַמְרָם נָשָׂא דּוֹדָתוֹ, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הֵקִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבוֹת. וְכָתַב הָרַמְבַּ״ן ז״ל כִּי עִקַּר עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת בָּאָרֶץ, וְהָאָבוֹת שֶׁהָיוּ מְקַיְּמִין אוֹתָן עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה הַתּוֹרָה – בָּאָרֶץ הָיָה אֲבָל לֹא בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְיַעֲקֹב בְּחוּצָה לָאָרֶץ נָשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְכֵן עַמְרָם נָשָׂא דּוֹדָתוֹ חוּצָה לָאָרֶץ, כִּי הַמִּצְווֹת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ הֵם. וְהַמַּצֵּבָה מִצְוָה שֶׁנִּתְחַדְּשָׁה בִּזְמַן יָדוּעַ. וּמַה שֶּׁהָיָה יוֹסֵף שׁוֹמֵר שַׁבָּת בְּמִצְרַיִם וְהָיָה חוּצָה לָאָרֶץ, לְפִי שֶׁהַשַּׁבָּת שְׁקוּלָה כְּכָל הַמִּצְווֹת וְהִיא מְעִידָה עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם.
יבוַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא. אֶרֶץ קָשָׁה הָיְתָה וְהַשָּׁנָה הַהִיא שְׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה וְאַף עַל פִּי כֵן ״וַיִּמְצָא מֵאָה שְׁעָרִים״. וְהַמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁזָּרַע שָׁם גְּרָר הָיָה, וְשָׁם אֵרְעוּ לוֹ נִסִּים גְּדוֹלִים וְנִסְתָּרִים בְּעִנְיַן הַזְּרִיעָה בְּמָצְאוֹ מֵאָה שְׁעָרִים בְּאֶרֶץ יְבֵשָׁה וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין שָׁם מַיִם, עַד שֶׁהָיָה בְּעֵינֵיהֶם חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּשֶׁהָיוּ אוֹמְרִים ״מָצָאנוּ מָיִם״.
מֵאָה שְׁעָרִים. דָּרְשׁוּ רז״ל בְּסוֹף מַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת: בְּבִרְכוֹתֶיהָ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בֵּית סְאָה עוֹשֶׂה חֲמֵשֶׁת רִבּוֹא כּוֹרִין, בְּיִשּׁוּבָהּ שֶׁל צֹעַן בֵּית סְאָה עוֹשֶׂה שִׁבְעִים כּוֹרִין, דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי מֵאִיר: אֲנִי רָאִיתִי בְּבִקְעַת בֵּית שְׁאָן בֵּית סְאָה עוֹשֶׂה שִׁבְעִים כּוֹרִין, וְאֵין לְךָ מְעֻלֶּה בְּכָל הָאֲרָצוֹת יוֹתֵר מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י״ג:י׳) ״כְּגַן ה׳ כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם״, וְאֵין לְךָ מְעֻלֶּה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם כְּצֹעַן, דַּהֲווֹ מְרַבֵּי בָּהּ מַלְכֵי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל׳:ד׳): ״כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו״, וְאֵין לְךָ טְרָשִׁין בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מֵחֶבְרוֹן, דַּהֲווּ קָבְרֵי בָּהּ שְׁכִיבֵי, וַאֲפִלּוּ הָכֵי מְבֻנָּה חֶבְרוֹן אֶחָד עַל מִשִּׁבְעָה בְּצֹעַן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י״ג:כ״ב): ״וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה״ וְגוֹ׳. וּבֵאוּר הַדָּבָר כִּי שֶׁבַע פְּעָמִים שִׁבְעִים כּוֹרִין הֵם ת״צ כּוֹרִין, וְהָנֵי מִילֵי בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ טְרָשִׁין כְּחֶבְרוֹן שֶׁאֵין בֵּית סְאָה עוֹשָׂה אֶלָּא ת״צ כּוֹרִין, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין טְרָשִׁין כְּחֶבְרוֹן יֵשׁ לְהוֹסִיף עַד ת״ק. וּמְסַיֵּם בַּגְּמָרָא שֶׁמְּבֻנָּה אֶחָד מִשִּׁבְעָה בְּצֹעַן בְּלֹא בִּרְכוֹתֶיהָ, אֲבָל בְּבִרְכוֹתֶיהָ כְּתִיב: ״וַיִּזְרַע יִצְחָק וַיִּמְצָא מֵאָה שְׁעָרִים״, כְּלוֹמַר בְּבִרְכוֹתֶיהָ עַל אֶחָד שֶׁבִּשְׁאָר הַשָּׁנִים נִתְבָּרֵךְ לְמֵאָה, מֵאָה פְּעָמִים ת״ק הֲרֵי חֲמֵשֶׁת רִבּוֹא.
טווְכָל הַבְּאֵרוֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ. יַגִּיד הַכָּתוּב כִּי מִתּוֹךְ הַקִּנְאָה שֶׁנִּתְקַנְּאוּ בּוֹ פְּלִשְׁתִּים סִתְּמוּ כָּל הַבְּאֵרוֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל יִצְחָק לְהוֹעִיל עַצְמוֹ בָּהֶן וּלְהַשְׁקוֹת זְרִיעוֹתָיו וּמִקְנֵהוּ, וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּבֵּר יִצְחָק וְחָפַר אוֹתָן וְקָרָא לָהֶן כַּשֵּׁמוֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו, וְעָשָׂה כֵּן לִכְבוֹד אָבִיו. וּמִמַּה שֶׁהַתּוֹרָה הוֹדִיעָה זֶה נִרְאֶה שֶׁנֶּחְשַׁב לוֹ לִזְכוּת. וְיֵשׁ בָּזֶה הִתְעוֹרְרוּת וְקַל וָחֹמֶר שֶׁאַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִדֶּרֶךְ אֲבוֹתָיו, שֶׁהֲרֵי יִצְחָק אֲפִלּוּ שְׁמוֹת הַבְּאֵרוֹת שֶׁקָּרָא אוֹתָן אָבִיו לֹא רָצָה לְשַׁנּוֹתָן, וְזֶה קַל וָחֹמֶר לְדַרְכֵי הָאָבוֹת וּמִנְהֲגוֹתֵיהֶם וּמוּסַר שֶׁלָּהֶם. וְאוּלַי מִפְּנֵי זֶה לֹא נִשְׁתַּנָּה שְׁמוֹ כְּמוֹ שְׁאָר הָאָבוֹת, וְזוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כֵּן פֵּרֵשׁ הַגָּאוֹן ז״ל.
וְיֵשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ כִּי הַבְּאֵרוֹת הַלָּלוּ רֶמֶז לַגֵּרִים שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם, כִּי הֵם קַלִּים לְקַבָּלַת הָאֱמוּנָה כְּמוֹ הַבְּאֵרוֹת שֶׁהֵם קַלִּים לְקַבָּלַת הַמַּיִם, וּפְתִיחַת הַלֵּב הַסָּתוּם בֶּאֱמוּנָה יְכַנֶּה הַכָּתוּב חֲפִירָה. וּלְכָךְ יֹאמַר מִצַּד הַקִּנְאָה ״סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים״, כְּלוֹמַר סָתְמוּ אֶת לִבָּם וְהֶחֱזִירוּם לְסוֹרָם, וְזֶהוּ ״וַיְמַלְאוּם עָפָר״, כִּי תַּחַת שֶׁמִּלְאָם אַבְרָהָם חָכְמָה וָדַעַת אֶת ה׳ בֶּאֱמוּנַת הַיִּחוּד, מִלְאוּם פְּלִשְׁתִּים אֱמוּנָתָם הָרָעָה, כִּי יְכַנֶּה הַכָּתוּב הָאֱמוּנָה הָרָעָה אוֹ הָעֵצָה הָרָעָה לְעָפָר, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: ״עַפְרָא לְפוּמֵיהּ״. וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם יִצְחָק וְהֶחֱזִירָן לַמּוּטָב, הוּא שֶׁכָּתוּב: ״וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת״ וְגוֹ׳, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַמִּתְגַּיְּרִים, וּכְעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ס״ה:ט״ו): ״וְלַעֲבָדָיו יִקְרָא שֵׁם אַחֵר״.
יטוַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים. פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן ז״ל מַה שֶׁהֶאֱרִיכָה הַתּוֹרָה בְּסִפּוּר הַבְּאֵרוֹת הַלָּלוּ אֵין הַתּוֹעֶלֶת מַגַּעַת אֵלֵינוּ כָּל כָּךְ מִזֶּה וְלֹא לְכָבוֹד גָּדוֹל לְיִצְחָק, אֲבָל טַעַם הַסִּפּוּר לְפִי שֶׁהֵם רֶמֶז עַל הֶעָתִיד, כִּי ״בְּאֵר מַיִם חַיִּים״ רֶמֶז לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁכָּתוּב (ירמיהו י״ז:י״ג): ״מְקוֹר מַיִם חַיִּים אֶת ה׳״, וְהַבְּאֵר הָרִאשׁוֹן קָרָא שְׁמוֹ עֵשֶׂק, רֶמֶז לַבַּיִת רִאשׁוֹן שֶׁנִּתְעַשְּׁקוּ עִמָּנוּ וְעָשׂוּ אִתָּנוּ כַּמָּה מַחְלוֹקוֹת וְכַמָּה מִלְחָמוֹת עַד שֶׁהֶחֱרִיבוּהוּ. וְיִקְרָא שֵׁם הַשֵּׁנִי שִׂטְנָה שֵׁם קָשֶׁה מִן הָרִאשׁוֹן, רֶמֶז לְבַיִת שֵׁנִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ (עזרא ד׳:ו׳): ״וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם״, וְכָל יָמָיו הָיוּ לָנוּ לְשָׂטָן עַד שֶׁהֶחְרִיבוּהוּ וְגָלִינוּ מִמֶּנּוּ גָּלוּת רָעָה.
וְיֵשׁ לְךָ לְהִתְעוֹרֵר בְּשֵׁם הַבְּאֵר הַזֶּה, כִּי שָׁם נִמְצָא הַשָּׂטָן שֶׁהוּא שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו הַמַּשְׂטִין עָלֵינוּ תָּמִיד. וְקָרָא שֵׁם הַבְּאֵר הַשְּׁלִישִׁית שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ רְחֹבוֹת. וְהִזְכִּיר ״וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם״, וּבֵאוּרוֹ וַיַּעְתֵּק שִׂכְלוֹ מִן הַבַּיִת הַשֵּׁנִי וְהִשְׂתַּכֵּל בְּבִנְיַן הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי, זֶהוּ ״וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת״, עַל שֵׁם שֶׁכָּתוּב בְּבַיִת שְׁלִישִׁי הֶעָתִיד (יחזקאל מ״א:ז׳): ״וְרָחֲבָה וְנָסְבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה״, וְהוּא יֵעָשֶׂה בְּלֹא רִיב וּמַצָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַרְחִיב אֶת גְּבוּלֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י״ב:כ׳): ״וְאִם יַרְחִיב ה׳ אֶת גְּבוּלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ״, שֶׁהוּא מְדַבֵּר לֶעָתִיד, עַד כָּאן.
וּמַה שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בַּבְּאֵר הַשְּׁלִישִׁי, וְלֹא עָשָׂה כֵן בַּשְּׁתַּיִם הָרִאשׁוֹנוֹת, יִתָּכֵן לוֹמַר טַעַם מִפְּנֵי שֶׁהָרִאשׁוֹנִים הָיוּ בִּנְיַן בָּשָׂר וָדָם עַל יְדֵי שְׁלֹמֹה וְכוֹרֶשׁ, אֲבָל הַשְּׁלִישִׁי יִהְיֶה מַעֲשֵׂה הַשֵּׁם וּבִנְיַן שָׁמַיִם וְלֹא יִשְׁלֹט בּוֹ חֻרְבָּן, לְכָךְ הִזְכִּיר בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וּמָצָאתִי מִדְרַשׁ סִיּוּעַ לָזֶה, שֶׁכֵּן דָּרְשׁוּ רז״ל (שמואל ב ה׳:ז׳): ״וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֶת מְצוּדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד״, מִפְּנֵי מַה נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיָה גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבָּשָׂר וָדָם בּוֹנִין אוֹתָהּ וּבָשָׂר וָדָם מַחְרִיבִים אוֹתָהּ, לְכָךְ נִקְרָא עַל שְׁמוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם. אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא הִיא נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ס׳:י״ד): ״וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ וְהִשְׁתַּחֲווּ וְגוֹ׳ וְקָרְאוּ לָךְ עִיר ה׳ צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל״.
כווַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר. מְגוֹרָר, שֶׁעָלוּ בּוֹ צְמָחִים, כְּלוֹמַר פְּצָעִים וְחַבּוּרוֹת, כֵּן דָּרְשׁוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה.
כזמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם. הִזְכִּיר לָהֶם שְׁלֹשָׁה עִנְיָנִים: הָאֶחָד – ״מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי״ מִגְּרָר לִבְאֵר שֶׁבַע שֶׁאֲנִי בּוֹ עַתָּה; הַשֵּׁנִי – ״וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי״ לְהַצְלָחָתִי וּלְרֹב הַמִּקְנֶה אֲשֶׁר לִי; הַשְּׁלִישִׁי – ״וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם״ כְּלוֹמַר מִגְּרָר שֶׁהָיִיתִי מִתְיַשֵּׁב שָׁם, שֶׁאֲמַרְתֶּם לִי ״לֵךְ מֵעִמָּנוּ״.
הֵשִׁיבוּ עַל שְׁלָשְׁתָּם, אַתָּה אוֹמֵר ״מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי״, ״רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה ה׳ עִמָּךְ״, כְּלוֹמַר רָאֹה בַּזְּרִיעָה רָאִינוּ בַּבְּאֵרוֹת בְּכָל פְּעֻלּוֹתֶיךָ רָאִינוּ הַצְלָחָתְךָ. ״וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ״, הַתַּרְגּוּם מְפָרֵשׁ: ״מוֹמָתָא דַּהֲוַת בֵּיהּ אַבָהָתָנָא תִּתְקַיַּם״. אֲבָל ר״י פֵּרֵשׁ הַמִּלּוֹת בְּעִנְיָן אַחֵר, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ״, שֶׁלֹּא נַזִּיק זֶה לָזֶה, וְזֶה הַדָּבָר יִהְיֶה נֶעְלָם בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ, שֶׁלֹּא יֵדְעוּ הָעוֹלָם שֶׁהַמֶּלֶךְ מַשְׁבִּיעַ לְאִישׁ אֶחָד שֶׁלֹּא יַזִּיקֶנּוּ וְנָפַל פַּחְדּוֹ עָלָיו. וּמַה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר ״וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי״, חַס וְשָׁלוֹם, ״אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה״ וְגוֹ׳. וּמַה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר ״וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם״, ״וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם״, וְאִם כֵּן מַה תַּרְעוֹמֶת יֵשׁ לְךָ עָלֵינוּ, אִם תֹּאמַר שֶׁמָּא בְּאֶרֶץ גְּרָר הָיִיתָ מַצְלִיחַ וְלֹא כֵן בִּשְׁאָר אֲרָצוֹת וּבִשְׁאָר מְקוֹמוֹת – ״אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ ה׳״, הֲלֹא אַתָּה בִּבְאֵר שֶׁבַע בְּרוּךְ הַשֵּׁם וּבְכָל מָקוֹם הַהַצְלָחָה תָּבֹא לִקְרָאתְךָ.
לדוַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת. דָּרְשׁוּ רז״ל כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה עֵשָׂו צָד נְשֵׁי אֲנָשִׁים וּמְעַנֶּה אוֹתָן, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְאַרְבָּעִים שָׁנָה דִּמָּה עַצְמוֹ לְאָבִיו, אָמַר, מָה אַבָּא נָשָׂא אִשָּׁה בֶּן אַרְבָּעִים אַף אֲנִי בֶּן אַרְבָּעִים. וְעַל אֻמָּתוֹ הִזְכִּיר אָסָף (תהילים פ׳:י״ד): ״יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר״, וְדָרְשׁוּ רז״ל: מַה חֲזִיר מַרְאֶה טְלָפָיו וְאוֹמֵר: ״רְאוּ שֶׁאֲנִי טָהוֹר״, כָּךְ בְּנֵי עֵשָׂו גּוֹזְלִין וְחוֹמְסִין וּמַרְאִין עַצְמָן כְּאִלּוּ הֵם עוֹבְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהָיוּ נְשֵׁי עֵשָׂו חִתִּיּוֹת, וְהַחִתִּי מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לְהַחֲרִימָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ׳:י״ז): ״כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי הָאֱמֹרִי״ וְגוֹ׳. וְהִגִּיד הַכָּתוּב כִּי עֵשָׂו הָרָשָׁע לָקַח נָשָׁיו מִזֶּרַע הָרְשָׁעִים, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהילים קכ״ה:ה׳): ״וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם יוֹלִיכֵם ה׳ אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן״, כְּלוֹמַר מִתְחַבְּרִים הֵם לְפֹעֲלֵי הָאָוֶן, וְאָז ״שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל״, שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב זֶרַע פָּסוּל בְּזַרְעָם. וְהִנֵּה עֵשָׂו הָלַךְ אַחַר מִינוֹ, וְאָמְרוּ רז״ל: לֹא לְחִנָּם הָלַךְ זַרְזִיר אֵצֶל עוֹרֵב אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִינוֹ, יֵיתֵי הָדֵין מְחִיק שְׁמָא וְיִסַּב לְהָדֵין מְחִיקַת שְׁמָא.
להוַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה. הַחֵפֶץ וְהַדַּעַת יִקָּרֵא בִּלְשׁוֹנֵנוּ ״רוּחַ״, מִלְּשׁוֹן רז״ל: שֶׁיָּכוֹל לְהַלֵּךְ כְּנֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְהַכָּתוּב יֹאמַר בְּאֵלּוּ כִּי כָל אַחַת הָיְתָה מְסָרֶבֶת הָרוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה, כְּלוֹמַר שֶׁהָיְתָה מַכְעֶסֶת אוֹתָם וְעוֹשָׂה כָּל מַה שֶׁעוֹשָׂה כְּנֶגֶד דַּעְתָּם.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״מֹרַת רוּחַ״ מְרִימוֹת רוּחַ מְסַלְּקוֹת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִיִּצְחָק וּמֵרִבְקָה. וּבֵאוּר הָעִנְיָן כִּי סִלּוּק רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִפְּנֵי שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד, מִפְּנֵי הַכַּעֲסוּת וּמִקְרִים הַבָּאִים עַל הָאָדָם וּמִתּוֹךְ כָּךְ הוּא עָצֵב, וְאֵין רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה מִתּוֹךְ עִצָּבוֹן אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר שִׂמְחָה; וְהַשֵּׁנִי, מִפְּנֵי חֶבְרַת הָרָע, וּכְעִנְיַן שֶׁכָּתוּב בְּאַבְרָהָם (בראשית י״ג:י״ד): ״אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ״, וְאָמְרוּ ז״ל שֶׁרִבְקָה הָיְתָה בַּת כְּמָרִים וְלֹא הָיְתָה מַקְפֶּדֶת עַל טִנֹּפֶת עֲבוֹדָה זָרָה, וְיִצְחָק עַל יְדֵי שֶׁהָיָה בֶּן קְדוֹשִׁים הָיָה מַקְפִּיד עַל טִנֹּפֶת עֲבוֹדָה זָרָה, לְפִיכָךְ ״לְיִצְחָק״ תְּחִלָּה.