פרק מז

גרֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ. כָּתוּב בְּהֵ״א בִּמְקוֹם יוֹ״ד כִּי אוֹתִיּוֹת אהו״י מִתְחַלְּפוֹת.

דכִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן. יֹאמַר, לְכֹבֶד הָרָעָב שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן, הָעֲשָׂבִים שֶׁהֵם מִרְעֵה הַצֹּאן חָזְרוּ לְמַאֲכָל לִבְנֵי אָדָם, וְעַל כֵּן ״אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן״.

זוַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה. בֵּרְכוֹ בְּעֹשֶׁר וְהִתְנַשְּׂאוּת מַלְכוּתוֹ, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַזְּקֵנִים וְהַחֲסִידִים בְּבוֹאָם לִפְנֵי הַמְּלָכִים לְבָרֵךְ אוֹתָם, כָּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב בְּדָוִד (מלכים א א׳:ל״א) ״יְחִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד״. וְהִזְכִּיר עוֹד שֵׁנִית: ״וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה וַיֵּצֵא מִלִּפְנֵי פַרְעֹה״, כִּי בְּצֵאתוֹ מִלְּפָנָיו חָזַר וּבֵרְכוֹ, וְדָרְשׁוּ ז״ל: בֵּרְכוֹ שֶׁיַּעֲלֶה נִילוּס לְרַגְלוֹ.

חכַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ. נִדְמָה לוֹ זָקֵן הַרְבֵּה מִשְּׁאָר בְּנֵי דּוֹרוֹ, וְעַל כֵּן שָׁאַל לוֹ כֵן. וְיַעֲקֹב הֵשִׁיב: ״יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי״, לֹא אָמַר ״שְׁנֵי חַיַּי״ כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּיר פַּרְעֹה אֶלָּא ״מְגוּרַי״, כְּלוֹמַר הַיָּמִים שֶׁאֲנִי בָּהֶם גֵּר בָּעוֹלָם הַזֶּה שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה. כֵּן דֶּרֶךְ הַצַּדִּיקִים שֶׁחוֹשְׁבִין עַצְמָן גֵּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֲבָל אַחַר שֶׁהִזְכִּיר ״מְגוּרַי״ הִזְכִּיר ״יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי״, כְּלוֹמַר חַיֵּי צַעַר הָיוּ. אֲבָל בַּאֲבוֹתָיו שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם צַעַר כָּל כָּךְ הִזְכִּיר בָּהֶם ״חַיִּים״ וְאַחֲרֵי כֵן לְשׁוֹן ״מְגוּרֵיהֶם״.

ידוַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא וְגוֹ׳ ״וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף״ הַנִּזְכָּר, שֶׁהִזְכִּיר בּוֹ ״אֶת כָּל הַכֶּסֶף״. וְהַכָּתוּב מְפַרְסֵם בְּכָאן מַעֲלַת יוֹסֵף וְנֶאֱמָנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה, כִּי הֵבִיא הַכֹּל אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ וְקָנָה לוֹ הַמִּקְנֶה גַּם הָאֲדָמָה גַּם הַגּוּפוֹת, וְעִם כָּל זֶה מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הָעָם כִּי מֵאֵת ה׳ הָיְתָה זֹּאת.
וְעַל דֶּרֶךְ פְּשַׁט הַכְּתוּבִים, הַכֶּסֶף הַזֶּה לִקֵּט אוֹתוֹ בְּחָמֵשׁ שָׁנִים וֶהֱבִיאוֹ אֶל פַּרְעֹה, כִּי אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁיִּתֹּם הַכֶּסֶף וְהַמִּקְנֶה בְּשָׁנָה אַחַת, אֲבָל הִסְפִּיק לָהֶם הַכֶּסֶף כָּל חָמֵשׁ שָׁנִים, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הָאֲרָצוֹת בִּזְמַן הָרָעָב שֶׁהֵן דּוֹחֲקִין וּמְצַמְצְמִין אֶת עַצְמָם וְכַסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם יַסְפִּיק אוֹתָם זְמַן אָרֹךְ. וְיַזְכִּיר הַכָּתוּב כִּי אַחֲרֵי שֶׁתַּם הַכֶּסֶף לְסוֹף חָמֵשׁ שָׁנִים בָּאוּ אֶל יוֹסֵף, וְהָיָה זֶה בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, וְנָתַן לָהֶם בְּמִקְנֵיהֶם לֶחֶם, וְהֻצְרַךְ לְנַהֵל אוֹתָם בּוֹ שֶׁיֹּאכְלוּ בְּצִמְצוּם וְלֹא בְּהַעְדָּפָה.

יחוַתִּתֹּם הַשָּׁנָה הַהִיא. אֲשֶׁר נִהֲלָם בַּלֶּחֶם בְּכָל מִקְנֵיהֶם, וְהִיא הַשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית.
וַיָּבֹאוּ אֵלָיו בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית. זוֹ הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, שֶׁהִיא שְׁנִיָּה לַשִּׁשִּׁית. וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּקְנֶה אוֹתָם וְאַדְמָתָם בַּלֶּחֶם שֶׁיַּאֲכִילֵם בַּשָּׁנָה הַזֹּאת הַשְּׁבִיעִית, וְאַחַר שֶׁתִּהְיֶה הָאָרֶץ לְפַרְעֹה יִתֵּן לָהֶם זֶרַע שֶׁלֹּא תֵּשַׁם הָאָרֶץ, כִּי הֵם יוֹדְעִים כִּי כָלוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב וְיִהְיֶה לָהּ זֶרַע וְקָצִיר. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ וְגוֹ׳ קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה״, שֶׁיִּקְנֶה הָאֲדָמָה וְהַגּוּפוֹת. כֵּן יִתְפָּרֵשׁ עִנְיַן הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת לְפִי הַפְּשָׁט.
וְעַל דֶּרֶךְ מִדְרַשׁ רז״ל שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא שְׁתֵּי שָׁנִים רָעָב, נִצְטָרֵךְ לְפָרֵשׁ ״וַיָּבֹאוּ אֶל יוֹסֵף בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית״, לִשְׁנֵי הָרָעָב, כִּי כְּשֶׁיָּרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם מִיָּד כָּלָה הָרָעָב בִּזְכוּתוֹ. וְאִם תֹּאמַר, אִם כֵּן יַחְשְׁדוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ לְיוֹסֵף בְּחָכְמָתוֹ בְּפִתְרוֹן הַחֲלוֹם שֶׁאָמַר ״שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב״ וְלֹא הָיוּ רַק שְׁתֵּי שָׁנִים. וְהַתְּשׁוּבָה בָּזֶה, כִּי אַחֲרֵי מוֹת אָבִיו חָזַר הָרָעָב לְיָשְׁנוֹ, וְעִם זֶה יִתְקַיֵּם הַכֹּל וְיָבֹאוּ עַל נָכוֹן: יִתְקַיֵּם מִדְרַשׁ רז״ל שֶׁלֹּא הָיוּ כִּי אִם שְׁתֵּי שָׁנִים, וְיִתְאַמֵּת פִּתְרוֹן שֶׁל יוֹסֵף שֶׁאָמַר ״יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב״, כַּאֲשֶׁר נִשְׁלְמוּ אַחַר כָּךְ, כִּי לֹא אָמַר ״יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב רְצוּפִים״.
וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: כֵּיוָן שֶׁמֵּת יַעֲקֹב אָבִינוּ חָזַר הָרָעָב לְיָשְׁנוֹ, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה״, בַּמֶּה בֵּרְכוֹ, שֶׁנִּמְנְעוּ שְׁנֵי רָעָב, אַף עַל פִּי כֵן שָׁלְמוּ אַחַר מִיתָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ״ה:י״א): ״וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם״, וּכְתִיב אַחַר מִיתַת יַעֲקֹב (שם נ׳): ״אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם״, מַה כִּלְכּוּל הָאָמוּר כָּאן בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן הַכָּתוּב מְדַבֵּר אַף כִּלְכּוּל הָאָמוּר כָּאן בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן הַכָּתוּב מְדַבֵּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין זֶה קִדּוּשׁ הַשֵּׁם שֶׁדִּבְרֵי צַדִּיקִים קַיָּמִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְטֵלִים לְאַחַר מִיתָתָן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי מִדִּבְרֵי אַבָּא, שֶׁזֶּה קִדּוּשׁ הַשֵּׁם שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם בְּרָכָה בָּעוֹלָם, נִסְתַּלְּקוּ מִן הָעוֹלָם נִסְתַּלְּקָה בְּרָכָה מִן הָעוֹלָם.

כזוַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. עִיר גֹּשֶׁן קְרוֹבָה לְמִצְרַיִם, וּמִפְּנֵי שֶׁהָיוּ שְׁנֵים עָשָׂר בָּנָיו הֲגוּנִים וְנִכְבָּדִים, כָּל אֶחָד מֵהֶם ״לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב״, לְכָךְ רָצָה יַעֲקֹב לְהִתְיַשֵּׁב בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְלֹא בְּמִצְרַיִם מַמָּשׁ אֲשֶׁר שָׁם הַמַּלְכוּת, לְבַל יַעֲשׂוּ מֵהֶם גִּזְבָּרִים וְשִׁלְטוֹנִים.
וְנִרְאֶה בִּפְשַׁט הַכָּתוּב הַזֶּה, כִּי לְפִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ יַעֲקֹב אָבִינוּ יְרִידָתָם לְמִצְרַיִם סִבַּת הַגָּלוּת לְזַרְעוֹ, וְכִי יַתְחִיל בּוֹ עַתָּה, מִפְּנֵי זֶה יֹאמַר ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל״, כְּלוֹמַר נִתְיַשֵּׁב שָׁם, לֹא כְּמַחְשֶׁבֶת בָּנָיו שֶׁאָמְרוּ לְפַרְעֹה: ״לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ״, כִּי הָיוּ סְבוּרִים לַחֲזֹר לְאֶרֶץ כְּנַעַן כִּכְלוֹת הָרָעָב מִיָּד, וְעַל כֵּן אָמְרוּ ״לָגוּר״ וְלֹא ״לְהִתְיַשֵּׁב״.
וְאָמַר וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ. מִלְּשׁוֹן ״אֲחֻזָּה וְנַחֲלָה״, וְלֹא נִתְקַיְּמָה מַחְשַׁבְתָּם. וְהָיָה רָאוּי לוֹמַר ״וַיֵּאָחֲזוּ בָנָיו בָּהּ״, אֲבָל הוּא מִלְּשׁוֹן הַשֹּׁרֶשׁ הַנֶּאֱחָז בַּקַּרְקַע, מִמֶּנּוּ נִמְשָׁכִים הָעֲנָפִים, ״וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד״. וְעַל כֵּן לֹא הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְפָרֵשׁ אֶלָּא סְתָם ״וַיֵּאָחֲזוּ״, לְפִי שֶׁכְּבָר הִזְכִּיר ״יִשְׂרָאֵל״ שֶׁהוּא הַשֹּׁרֶשׁ, אֵין סָפֵק שֶׁהָעֲנָפִים נֶאֱחָזִים מִן הַשֹּׁרֶשׁ.
וְהִנֵּה הַצַּדִּיקִים הִמְשִׁילָם הַכָּתוּב לְשֹׁרֶשׁ הַמְמַלֵּא כָּל הָאָרֶץ, הוּא שֶׁכָּתוּב (תהלים פ׳:י׳): ״פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ וַתְּמַלֵּא אָרֶץ״, וּכְתִיב (ישעיה כ״ז:ו׳): ״הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב״. וְעַל כֵּן תִּמְצָא בְּפָרָשָׁה זוֹ: ״וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה״. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּרְשָׁעִים שֶׁהַכָּתוּב יַמְשִׁילֵם לְאִילָן שֶׁאֵין לוֹ שֹׁרֶשׁ, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם קִיּוּם וַעֲמִידָה, שֶׁכֵּן תִּמְצָא בְּסַנְחֵרִיב הָרָשָׁע (יחזקאל ל״א:ג׳): ״הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל״. גַּם בִּנְבוּכַדְנֶצַּר כְּתִיב (דניאל ד׳:ח׳): ״רְבָה אִילָנָא וּתְקִיף״. וְהִזְכִּיר הַכָּתוּב רוּמוֹ שֶׁל אִילָן וּגְבוּלָיו וַעֲנָפָיו וּפִרְיוֹ, וְלֹא הִזְכִּיר בּוֹ שֹׁרֶשׁ בְּסִפּוּר הַחֲלוֹם, רַק מַה שֶּׁאָמַר הַמַּלְאָךְ: ״בְּרַם עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ״. וְהָיָה זֶה לִרְמֹז לוֹ שֶׁתַּחֲזֹר מַלְכוּתוֹ אֵלָיו, וְהוּא שֶׁאָמַר דָּנִיֵּאל: ״וְדִי אֲמַרוּ לְמִשְׁבַּק עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי דִּי אִילָנָא מַלְכוּתָךְ לָךְ קַיָּמָא״. וְכֵן אָמַר הַכָּתוּב בְּעִנְיַן הָרְשָׁעִים (ישעיה מ׳:כ״ד): ״אַף בַּל נִטָּעוּ אַף בַּל זֹרָעוּ אַף בַּל שֹׁרֵשׁ בָּאָרֶץ גִּזְעָם״, וּכְתִיב (הושע ט׳): ״שָׁרְשָׁם יָבֵשׁ פְּרִי בַל יַעֲשׂוּן״. אֲבָל הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְשָׁרְשָׁם מִתְקַיֵּם לָעַד לְעוֹלָם, אֵינֶנּוּ מִתְמוֹטֵט, וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה (משלי י״ב:ג׳): ״לֹא יִכּוֹן אָדָם בְּרֶשַׁע וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים בַּל יִמּוֹט״.

כחבְּאֹרַח צְדָקָה חַיִּים וְדֶרֶךְ נְתִיבָה אַל מָוֶת (משלי יב, כח)
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בָּא לְפַרְסֵם בַּכָּתוּב הַזֶּה עַל שֶׁבַח מִדַּת הַצְּדָקָה כִּי בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב וְיָמִים עַל יְמֵי הַמַּחֲזִיק בָּהּ תּוֹסִיף. וְהִנֵּה הִיא תְּשׁוּעַת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף, וְהִיא הָעוֹלָה עַל מִשְׁפַּט מַעֲרֶכֶת הַכּוֹכָבִים, שֶׁהֲרֵי בְּיָדוּעַ כִּי חַיֵּי הָאָדָם נִגְזָרִים הֵם כְּפִי מִשְׁפַּט הַמַּעֲרָכָה, וּמֵעִיד עַל זֶה מַה שֶּׁכָּתוּב (שמואל א׳ כו) ״אוֹ יוֹמוֹ יָבֹא״, כְּלוֹמַר יִתְקָרֵב זְמַנּוֹ וְיוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן. וְכֵן (מלכים א׳ ב׳) ״וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת״, (דברים ל״א) ״הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת״. וְאֵין עִנְיַן קְרִיבָה אֶלָּא עַל עֵת הַנִּגְזָר. וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּעֲרֶכֶת הַכּוֹכָבִים מְחַיֶּבֶת הֱיוֹת יְמֵי הָאָדָם נִגְזָרִים, יֵשׁ עַל כֹּחַ הַמַּעֲרָכָה כֹּחַ עֶלְיוֹן כְּפִי הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ לְהוֹסִיף עַל הַנִּגְזָר כְּמוֹ שֶׁהוֹסִיף לְחִזְקִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל״ח:ה׳): ״הִנְנִי יוֹסִף עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה״, וּלְקַצֵּר מִן הַנִּגְזָר כְּמוֹ שֶׁקִּצֵּר מִן יְהוֹרָם בֶּן אֲחַזְיָה בְּעֹנֶשׁ שֶׁדָּרַשׁ בְּחָלְיוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁכֵּן אָמַר לוֹ הַנָּבִיא (מ״ב א׳): ״כֹּה אָמַר ה׳ יַעַן אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ מַלְאָכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן הֲמִבְּלִי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל לִדְרֹשׁ בִּדְבָרוֹ לָכֵן הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ שָּׁם לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי מוֹת תָּמוּת״. וְעַל כֵּן אָמַר שְׁלֹמֹה כִּי הַצְּדָקָה מִדָּה עֶלְיוֹנָה וַעֲצוּמָה, כֹּחָהּ גָּדוֹל וּפִרְיָהּ חַיִּים, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״בְּאֹרַח צְדָקָה חַיִּים״, כְּלוֹמַר תּוֹסֶפֶת חַיִּים עַל הַנִּגְזָר. וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל בְּבִנְיָמִין הַצַּדִּיק שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה, בָּאָה לְפָנָיו אִשָּׁה בִּשְׁנֵי בַּצֹּרֶת, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה, שֶׁאֵין בַּקֻּפָּה שֶׁל צְדָקָה כְּלוּם. אָמְרָה לוֹ: אִם אֵין אַתָּה מְפַרְנְסֵנִי, הֲרֵי אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָנֶיהָ מֵתִים. עָמַד וּפִרְנְסָהּ מִשֶּׁלּוֹ. לְיָמִים חָלָה בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק וְנָטָה לָמוּת. אָמְרוּ לוֹ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה אָמַרְתָּ כָּל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא, וּבִנְיָמִין הַצַּדִּיק שֶׁקִיֵּם אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָנֶיהָ יָמוּת בְּשָׁנִים מוּעָטוֹת? תָּנָא: הוֹסִיפוּ לוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. ״וְדֶרֶךְ נְתִיבָה אַל מָוֶת״, כְּלוֹמַר וְכֵיוָן שֶׁכֵּן בָּטוּחַ הוּא כִּי בְּדֶרֶךְ נְתִיבָה לֹא יִמְצָא מָוֶת, כִּי כָל הַדּוֹרֵךְ נְתִיבָה לֹא יִרְאֶה מָוֶת קֹדֶם הַנִּגְזָר, וְקֹדֶם זְמַנּוֹ לֹא יָמוּת. וּכְעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (משלי י׳:ב׳): ״וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת״, כְּלוֹמַר שֶׁהִיא מְגִנָּה עָלָיו שֶׁלֹּא יָמוּת קֹדֶם זְמַנּוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַצְּדָקָה הִיא מוֹסִיפָה עַל הַנִּגְזָר, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁתַּגִּיעַ וּתְקָרֵב הַיָּמִים עַל הַנִּגְזָר וְלֹא יִמְצָא מָוֶת קֹדֶם בֹּא זְמַנּוֹ. עִנְיַן הַצְּדָקָה הוּא שֶׁיִּתֵּן אָדָם מִשֶּׁלּוֹ לְמִי שֶׁצָּרִיךְ. וְהִנֵּה הִיא מַדְרֵגוֹת רַבּוֹת: יֵשׁ צְדָקָה שֶׁיִּתֵּן אָדָם פְּרוּטָה לְעָנִי מִן הָאֻמּוֹת; גְּדוֹלָה מִמֶּנָּה, שֶׁיִּתֵּן לְעָנִי יִשְׂרָאֵל וְהוּא מֵעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת; לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, שֶׁיִּתְּנֶנָּה לַעֲנִיֵּי עִירוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ״ב:כ״ד): ״אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ״, עָנִי שֶׁעִמָּךְ; לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, שֶׁיִּתְּנֶנָּה לְעָנִי קְרוֹבוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נ״ח:ז׳): ״וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם״; לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, שֶׁיְּפַרְנֵס אֶת בָּנָיו, וְכֵן אָמְרוּ רז״ל: מַאי דִּכְתִיב (תהלים ק״ו): ״אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת״, וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לַעֲשׂוֹת צְדָקָה בְּכָל עֵת? אֶלָּא זֶה הַזָּן אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים; לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא מְפַרְנֵס אָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁהוּא מְקַיֵּם מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם וְהִיא צְדָקָה גְּדוֹלָה שֶׁאֵין לְךָ לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, עַל כֵּן שְׂכָרָהּ אֲרִיכוּת יָמִים, הוּא שֶׁכָּתוּב (שמות כ׳:י״ב): ״לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ״. זֶהוּ ״בְּאֹרַח צְדָקָה חַיִּים״, וְהִנֵּה זֶה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וְכֵן מָצִינוּ בְיוֹסֵף שֶׁפִּרְנֵס אֶת אָבִיו שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהִיא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. בִּזְכוּת צְדָקָה שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב עִמּוֹ שֶׁפִּרְנֵס אוֹתוֹ שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁפֵּרַשׁ יוֹסֵף מֵאָבִיו בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל״ז:ב׳): ״אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה״. וּבִזְכוּת שֶׁפִּרְנֵס יַעֲקֹב אֶת יוֹסֵף שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מָצִינוּ שֶׁפִּרְנֵס יוֹסֵף לְיַעֲקֹב בְּמִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה״.
וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה. פָּרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה מִפְּנֵי שְׁנֵי טְעָמִים: הָאֶחָד, לְפִי שֶׁעַכְשָׁיו הָיָה מַתְחִיל הַגָּלוּת וְנִסְתַּם לִבָּם מִצָּרַת הַשִּׁעְבּוּד; וְהַשֵּׁנִי, לְפִי שֶׁבִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ לְבָנָיו וְנִסְתַּם מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי מַה שֶּׁכָּתוּב ״אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים״, הַכַּוָּנָה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ בְּקֵץ הַגָּלוּת הַזֶּה הָאָרֹךְ שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים בּוֹ הַיּוֹם, כִּי כָל עִנְיְנֵי יַעֲקֹב וּמִקְרָיו הֵם רֶמֶז לְגָלוּתֵנוּ הַשְּׁלִישִׁי הַזֶּה, כִּי כֵן הָיָה יַעֲקֹב שְׁלִישִׁי לָאָבוֹת. וּלְפִי שֶׁנִּרְמַז עִנְיַן הַמָּשִׁיחַ בִּכְלַל דְּבָרָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: ״עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה״, בָּאָה הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת סְתוּמָה, לִרְמֹז הַקֵּץ הַסָּתוּם שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְגַלּוֹתוֹ וְנִסְתַּם מִמֶּנּוּ. וְכֵן אָמַר דָּנִיֵּאל (דניאל י״ב:ד׳): ״כִּי סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים עַד עֵת קֵץ יְשֹׁטְטוּ רַבִּים וְתִרְבֶּה הַדָּעַת״. וְכֵן אָמַר יְשַׁעְיָה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (ישעיהו ט׳:ו׳): ״לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ״ וּבָאָה הַמֵּ״ם סְתוּמָה שֶׁלֹּא כַּמִּשְׁפָּט, כִּי מִשְׁפַּט הַמֵּ״ם שֶׁבְּאֶמְצַע תֵּבָה לִהְיוֹת פְּתוּחָה, וְזוֹ סְתוּמָה, לִרְמֹז כִּי הַמַּעֲלָה וְהַמִּשְׂרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֲלֹא הִיא סְתוּמָה בִּזְמַן הַגָּלוּת. וּמָצִינוּ בְּעֶזְרָא מֵ״ם פְּתוּחָה בְּסוֹף תֵּבָה, וְזֶה גַּם כֵּן שֶׁלֹּא כַּמִּשְׁפָּט, וְהוּא שֶׁכָּתוּב (נחמיה ב׳:ג׳-ד׳): ״בְּחוֹמֹת יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר הֵמ פְּרוּצִים וּשְׁעָרֶיהָ אֻכְּלוּ בָאֵשׁ״. וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁבָּא הָרֶמֶז: כַּאֲשֶׁר יִסָּתְמוּ חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהֵם עַתָּה פְּתוּחִים וּפְרוּצִים בִּזְמַן הַגָּלוּת, אָז תִּפָּתַח הַמִּשְׂרָה שֶׁהִיא סְתוּמָה. וּכְשֵׁם שֶׁאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ בָּאוּ שֶׁלֹּא כְּמִשְׁפָּט שְׁאָר הָאוֹתִיּוֹת וְיֵשׁ בָּהֶם רֶמֶז, כֵּן פָּרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה שֶׁלֹּא כְּמִשְׁפָּט שְׁאָר פָּרָשִׁיּוֹת לִרְמֹז עַל מַה שֶׁאָמַרְנוּ. וְכֵן אָמְרוּ בָּאַגָּדָה: רָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁהָיוּ כָּל אוֹתִיּוֹת בִּשְׁמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים בָּנָיו חוּץ מֵאוֹת חֵי״ת וְטֵי״ת, אָמַר יַעֲקֹב, כֵּיוָן שֶׁאֵין בָּהֶם חֵטְא רְאוּיִין הֵם לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת הַקֵּץ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁאֵין בָּהֶם קוֹ״ף וְצַדִּ״י, אָמַר, אֵינָם רְאוּיִם לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת הַקֵּץ, לְכָךְ סָתַם וְלֹא גִּלָּה. וּלְכָךְ פָּרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה.
שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. מִמַּה שֶׁהִגִּיד לְמַעְלָה שֶׁאָמַר יַעֲקֹב לְפַרְעֹה: ״יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה״, וּבְכָאן פֵּרַט הַכָּתוּב כָּל יְמֵי חַיָּיו שֶׁהָיוּ מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְשֶׁבַע שָׁנָה, הָיִינוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד כִּי בְּמִצְרַיִם עָמַד שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְלָמָּה הֻצְרַךְ לִכְתֹּב ״וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה״. אֲבָל הַתּוֹרָה כֻּלָּה רְמָזִים, אֵין בָּהּ תֵּבָה וְאוֹת שֶׁלֹּא נֶאֱמַר לְעִנְיָן הֶכְרֵחִי וּמֻצְרָךְ, וּבָא לִרְמֹז מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה מִן הַטַּעַם שֶׁהִזְכַּרְתִּי בַּפְּתִיחָה, וְהוּא מִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל.

כטוַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת. מֵאַיִן יָדַע, אֲבָל הִכִּיר בְּעַצְמוֹ שֶׁאָפְסוּ כֹּחוֹתָיו וְרָצָה לְצַוּוֹת עַל יוֹסֵף, אֲבָל לֹא הָיָה חוֹלֶה, וְאַחַר כָּךְ חָלָה וְהֻגַּד לְיוֹסֵף ״הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה״. וְכֵן מָצִינוּ בְּדָוִד (מלכים א ב׳:א׳): ״וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת״, כִּי הִרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ כֵּן, וּמִזֶּה אָמַר (שם): ״(הִנֵּה) אָנֹכִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, מַה שֶּׁהִזְכִּיר ״יִשְׂרָאֵל״ וְלֹא אָמַר ״יְמֵי יַעֲקֹב לָמוּת״ כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּתְּחִלָּה: ״וַיְחִי יַעֲקֹב״ ״וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב״, מֵעֵת שֶׁקְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשֵׁם ״יִשְׂרָאֵל״ וְאָמַר לוֹ (בראשית ל״ב:כ״ט): ״לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל״, הַפָּרָשִׁיּוֹת נוֹהֲגוֹת כַּמִּנְהָג הַזֶּה לִקְרוֹתוֹ פַּעַם ״יִשְׂרָאֵל״ פַּעַם ״יַעֲקֹב״. כִּי מַה שֶּׁאָמַר: ״לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל״, אֵין זֶה מְנִיעָה, אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה שֵׁם ״יִשְׂרָאֵל״ עִקָּר וְשֵׁם ״יַעֲקֹב״ טָפֵל לוֹ. גַּם זוֹ הַפָּרָשָׁה נוֹהֶגֶת הַמִּנְהָג הַזֶּה: ״וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל״. וְאָמַר עוֹד: ״וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף אֵל שַׁדַּי״, ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף״. וּכְתִיב עוֹד בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה: ״וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו״, ״וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, מַה שֶּׁהִזְכִּירוּ הַכְּתוּבִים בְּפָרָשָׁה זוֹ פַּעַם ״יַעֲקֹב״ פַּעַם ״יִשְׂרָאֵל״, הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה וּבְכַוָּנָה יְדוּעָה. כִּי שֵׁם ״יַעֲקֹב״ נֶאֱמַר עַל מִדּוֹת הַגּוּף בְּעִנְיְנֵי הַגּוּף בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי מַה שֶּׁנִּקְרָא ״יַעֲקֹב״ עַל שֵׁם (בראשית כ״ה:כ״ו) ״וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו״, וְשֵׁם ״יִשְׂרָאֵל״ נֶאֱמַר עַל מִדּוֹת הַנֶּפֶשׁ, הוּא שֶׁכָּתוּב (בראשית ל״ב:כ״ט): ״כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים״.
וְיָדוּעַ כִּי עִקַּר הַכַּוָּנָה בְּמִדּוֹת הַנֶּפֶשׁ וְלֹא בְּמִדּוֹת הַגּוּף. מִכָּל מָקוֹם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לַעֲקוֹר לְגַמְרֵי מִדּוֹת הַגּוּף וְשֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, כִּי לֹא יוּכַל לִחְיוֹת זוּלָתָם, אֲבָל הַכַּוָּנָה לִהְיוֹת הַנֶּפֶשׁ עִקָּר וּמִדּוֹת הַגּוּף טָפֵל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ ז״ל: לֹא שֶׁיֵּעָקֵר שֵׁם יַעֲקֹב מִמְּקוֹמוֹ אֶלָּא שֶׁיְּהֵא יִשְׂרָאֵל עִקָּר וְיַעֲקֹב טָפֵל לוֹ. וְכָל מִי שֶׁעוֹשֶׂה מִדּוֹת הַגּוּף עִקָּר וּמִדּוֹת הַנֶּפֶשׁ טָפֵל, שֶׁהִיא עֲבוֹדַת ה׳ יִתְבָּרַךְ, הִנֵּה הוּא מֵמִית אֶת נַפְשׁוֹ. וּמִזֶּה אָמַר דָּוִד (תהילים כ״ב:ל׳): ״אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ כָּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה״. קָרָא ״דִּשְׁנֵי אֶרֶץ״ הַנִּמְשָׁכִים אַחַר הַתַּאֲווֹת, כִּי הֵם הַמַּחֲזִיקִים בְּמִדַּת הַגּוּף וְעוֹשִׂים אוֹתָם עִקָּר, וְעוֹשִׂים עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ טָפֵל. וּמִזֶּה הִזְכִּיר תְּחִלָּה ״אָכְלוּ״ וְאַחַר כָּךְ ״וַיִּשְׁתַּחֲווּ״. ״לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר״, אֵין כְּרִיעָה זוֹ לְשׁוֹן הִשְׁתַּחֲוָיָה אֶלָּא לְשׁוֹן הַשְׁפָּלָה, מִלְּשׁוֹן (תהלים כ׳:ט׳) ״כָּרְעוּ וְנָפָלוּ״, כְּלוֹמַר יֵעָנְשׁוּ וְיֵרְדוּ לֶעָפָר, לְפִי שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶם מִשְׁתַּדֵּל לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ. וְכֵן דֶּרֶךְ הַכְּתוּבִים לְהַזְכִּיר ״יַעֲקֹב״ אֵצֶל הָעִנְיָנִים הַחָמְרִיִּים, הַדְּבָרִים הַמֻּרְכָּבִים הַגּוּפָנִיִּים, וְ״יִשְׂרָאֵל״ אֵצֶל הַדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים הַדַּקִּים הַזַּכִּים וְהָרוּחָנִיִּים. וְזֶהוּ לְשׁוֹן הַנָּבִיא שֶׁאָמַר (ישעיהו מ״ג:א׳): ״בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל״, הִזְכִּיר אֵצֶל יַעֲקֹב ״בְּרִיאָה״ וְאֵצֶל יִשְׂרָאֵל ״יְצִירָה״. וְכֵן הַכְּתוּבִים מְיַחֲסִים הַבְּרִיאָה לַחֹשֶׁךְ וְהַיְצִירָה לָאוֹר, הוּא שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ה:ז׳): ״יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ״. וְכֵן מְיַחֲסִים הָאֲנָשִׁים לְיִשְׂרָאֵל וְהַנָּשִׁים לְיַעֲקֹב, הוּא שֶׁכָּתוּב (שמות י״ט:ג׳): ״כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְזֶהוּ מַאֲמַר הַנָּבִיא (ישעיהו מ״ג:כ״ב): ״וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל״, יֹאמַר, כְּשֶׁאַתָּה יַעֲקֹב וְנִמְשָׁךְ אַחַר הַחֹמֶר וְעִסְקֵי הַגּוּף ״לֹא אֹתִי קָרָאתָ״, אֲבָל ״כִּי יָגַעְתָּ בִּי״ וְהִשְׁתַּדַּלְתָּ בְּעִסְקֵי הַנֶּפֶשׁ, אַתָּה נִקְרָא יִשְׂרָאֵל. וְעַל כֵּן הִתְחִילָה הַפָּרָשָׁה ״וַיְחִי יַעֲקֹב״ וְאָמַר ״וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב״, כִּי אֵצֶל חַיֵּי הַגּוּף בָּעוֹלָם הַזֶּה הֻצְרַךְ שֵׁם יַעֲקֹב בְּהֶכְרֵחַ, וְהִזְכִּיר שֵׁם יִשְׂרָאֵל אֵצֶל הַמִּיתָה, כִּי מִיתַת הַגּוּף בָּעוֹלָם הַזֶּה הִיא חַיֵּי הַנֶּפֶשׁ לָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן ״וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הִנֵּה אָנֹכִי מֵת״ וְכֵן ״וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל״ ״וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל״, כְּשֶׁיַּזְכִּיר הַמִּטָּה שֶׁמֵּת בָּהּ יַזְכִּירֶנּוּ בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל. וְכֵן בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה הִתְחִיל לְעִנְיָנוֹ הָרִאשׁוֹן וְהִזְכִּיר יַעֲקֹב, הוּא שֶׁאָמַר: ״וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו״, וְאַחַר שֶׁהִזְכִּיר: ״וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה״ הִזְכִּירוֹ בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל: ״וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל״. וּמַה שֶׁכָּתוּב: ״וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף״, כִּי תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, וּכְשֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף יַעֲקֹב הָיָה שְׁמוֹ וְלֹא נִקְרָא עֲדַיִן בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל. וְכֵן ״וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף אֵל שַׁדַּי״ וְגוֹ׳, כִּי בִּתְחִלַּת הַמַּרְאָה הַזֹּאת שֶׁהָיָה בְּלוּז יַעֲקֹב הָיָה שְׁמוֹ, כִּי כֵן כָּתוּב (בראשית ל״ה:ו׳): ״וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה״, וּמִשָּׁם וָאֵילָךְ מַזְכִּיר יִשְׂרָאֵל בְּכָל פַּעַם. וּמַה שֶׁהִזְכִּיר ״וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו״ וְלֹא אָמַר ״וַיִּקְרָא יִשְׂרָאֵל אֶל בָּנָיו״, מִפְּנֵי שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה, כִּי הַשְּׂרָרָה הָעֲצוּמָה בְּמַעֲלַת הַנֶּפֶשׁ הִיא רְאִיַּת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת״, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברי הימים א כ״ט:ט״ו): ״כִּי גֵרִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ וְתוֹשָׁבִים כְּכָל אֲבוֹתֵינוּ כַּצֵּל יָמֵינוּ עַל הָאָרֶץ וְאֵין מִקְוֶה״, וּלְוַאי כְּצֵל כּוֹתֶל אוֹ כְּצֵל אִילָן, אֶלָּא כְּצֵל עוֹף הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים קמ״ד:ד׳): ״יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר״, שֶׁהָעוֹף עוֹבֵר וְצִלּוֹ עוֹבֵר עִמּוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר״, הֱוֵי אוֹמֵר: ״כַּצֵּל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ״. ״וְאֵין מִקְוֶה״, אֵין מִי יְקַוֶּה שֶׁלֹּא יָמוּת, הַכֹּל יוֹדְעִין וְאוֹמְרִים בְּפִיהֶם שֶׁמֵּתִים, אַבְרָהָם אָמַר (בראשית ט״ו:ב׳): ״וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי״. יִצְחָק אָמַר (שם כז): ״בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת״. וְאַף יַעֲקֹב אָמַר: ״וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי״, אֵימָתַי, בְּשָׁעָה שֶׁנָּטָה לָמוּת. ״וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת״, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת ח׳:ח׳): ״אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת״, כְּשֶׁנָּטָה יַעֲקֹב לָמוּת הִתְחִיל מַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִפְנֵי יוֹסֵף. אָמַר לוֹ: ״אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ״. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּדָוִד (מלכים א): ״וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת״, עַד עַכְשָׁו קְרָאוֹ ״מֶלֶךְ״, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א א׳:א׳): ״וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים״. כְּשֶׁנָּטָה לָמוּת לֹא אָמַר ״וַיִּקְרְבוּ יְמֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִד לָמוּת״ אֶלָּא ״וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת״, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ח׳:ח׳): ״וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת״.
וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף. לֹא קָרָא לִרְאוּבֵן שֶׁהָיָה בְּכוֹר, וְלֹא לִיהוּדָה שֶׁהָיָה מֶלֶךְ, אֶלָּא לְיוֹסֵף, לָמָּה, לְפִי שֶׁהָיָה סִפֶּק בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת. ״אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם״, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שְׁנֵי דְּבָרִים: שֶׁלֹּא יִקְבְּרֶנּוּ בְּמִצְרַיִם, וְשֶׁיִּקְבְּרֶנּוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. שֶׁלֹּא יִקְבְּרֶנּוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּהוּ מִצְרַיִם עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהֲרֵי כְּשֵׁם שֶׁנִּפְרָעִין מִן הָעוֹבְדִים כָּךְ נִפְרָעִין מִן הַנֶּעֱבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות י״ב:י״ב): ״וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים״. וְשֶׁיִּקְבְּרֶנּוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁהָאָבוֹת תְּאֵבִים וּמְחַבְּבִים קִבְרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁהִיא אֶרֶץ קְדוֹשָׁה מְכַפֶּרֶת הָעֲוֹנוֹת, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (ישעיה ל״ג:כ״ד): ״הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָוֹן״, וּכְתִיב (דברים ל״ב): ״וְכִפֵּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ״. וְשָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם לְהִכָּנֵס הַתְּפִלּוֹת וְהַקָּרְבָּנוֹת, וְהַנְּשָׁמוֹת הַזּוֹכוֹת נִכְנָסוֹת דֶּרֶךְ שָׁם וְשָׁבוֹת לְשָׁרְשָׁם. עַל כֵּן הַצַּדִּיקִים מִתְאַוִּים לָמוּת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁתִּמְצָא הַנֶּפֶשׁ הַחֲכָמָה פֶּתַח פָּתוּחַ וְלֹא תִּצְטָרֵךְ לִטְרֹחַ וּלְהִתְגַּלְגֵּל. וְעוֹד שֶׁמֵּתֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חַיִּים תְּחִלָּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲבָל מֵתֵי חוּצָה לָאָרֶץ אֵינָם חַיִּים אֶלָּא עַל יְדֵי צַעַר גִּלְגּוּל מְחִלּוֹת.

לוְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי. כְּלַפֵּי הַנֶּפֶשׁ. ״וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם״ כְּלַפֵּי הַגּוּף, כְּלוֹמַר מֻבְטָח אֲנִי שֶׁאֲפִלּוּ תִּקְבְּרֵנִי מִצְרַיִם, עִם אֲבוֹתַי אֲנִי הוֹלֵךְ, אֶלָּא תִּגְרֹם לִי גִּלְגּוּל. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִכָּאן שֶׁיּוֹדֵעַ אָדָם יוֹם מִיתָתוֹ לְהֵיכָן הוּא הוֹלֵךְ, אִם לִמְקוֹם צַדִּיקִים אִם לִמְקוֹם רְשָׁעִים. וְזֶהוּ שֶׁהִקְדִּים: ״וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי״ וְאַחַר כָּךְ ״וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם״, כְּלוֹמַר אֲפִלּוּ מֵת אָדָם בְּקָרוֹן אוֹ בִּסְפִינָה אוֹ בְּנָהָר אוֹ בְּמִדְבָּר אוֹ בְּיִשּׁוּב, נַפְשׁוֹ קוֹדֶמֶת וְהוֹלֶכֶת אֶל אֲבוֹתָיו. וּמָצִינוּ בְּרַבִּי אַבָּהוּ שֶׁרָאָה מַתַּן שְׂכָרוֹ סָמוּךְ לְמִיתָתוֹ, שֶׁכֵּן דָּרְשׁוּ בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּה בְּפָרָשַׁת וְהָיָה עֵקֶב: (תהילים ל״א:כ׳) ״מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ״, מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אַבָּהוּ שֶׁנָּטָה לָמוּת וְרָאָה מַתַּן שְׂכָרוֹ מַה שֶׁעָתִיד לִיתֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֶעָתִיד לָבֹא וְכָל טוּב שֶׁמְּתֻקָּן לַצַּדִּיקִים, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה כָּל אוֹתָם הַנֶּחָמוֹת הַמְּתֻקָּנוֹת, אָמַר: כָּל אִלֵּין לְאַבָּהוּ, מִיָּד נִתְאַוָּה לָמוּת. הִתְחִיל קוֹרֵא: ״מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ״.
וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם. מִכָּאן דָּרְשׁוּ רז״ל: לְעוֹלָם יִקְבֹּר אָדָם צַדִּיק אֵצֶל צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב י״ג:כ״א): ״וַיְהִי הֵם קֹבְרִים אִישׁ וְהִנֵּה רָאוּ אֶת הַגְּדוּד״ וְגוֹ׳. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא בְּמוֹתוֹ (מלכים א י״ג:ל״א): ״וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בּוֹ אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ עַצְמֹתָי״.
אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הוֹדָה לוֹ בַּדָּבָר. וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ ״אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ״ כְּשֵׁם שֶׁהִשְׁבַּעְתַּנִי שֶׁאַעַלְךָ מִמִּצְרַיִם, כָּךְ אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁיַּעֲלוּ אוֹתִי.

לאהִשָּׁבְעָה לִי. אַחַר שֶׁהוֹדָה יוֹסֵף בַּדָּבָר וְאָמַר ״אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ״ לֹא הָיָה אָבִיו חוֹשְׁדוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כֵן, וּמַה שֶׁהִצְרִיכוֹ שְׁבוּעָה כִּי חָשַׁב אוּלַי יַטְרִידוּהוּ עִנְיְנֵי הַמַּלְכוּת וְלֹא יוּכַל לְהִשְׁתַּדֵּל בִּקְבוּרָתוֹ, אוֹ אוּלַי לֹא יִתֵּן לוֹ הַמֶּלֶךְ רְשׁוּת שֶׁיִּקָּבֵר בְּמָקוֹם אַחֵר זוּלָתִי בְּמִצְרַיִם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם לְכָבוֹד וְלִזְכוּת. וּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָעִנְיָן חָזָק בְּעֵינֵי פַּרְעֹה, שֶׁיִּהְיֶה לְיוֹסֵף פִּתְחוֹן פֶּה בַּדָּבָר, עַל כֵּן רָצָה לְהַשְׁבִּיעוֹ. וְכֵן אֵרַע בַּסּוֹף, שֶׁאָמַר: ״אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר״, וְהֵשִׁיב לוֹ פַּרְעֹה: ״עֲלֵה וּקְבֹר אֶת אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ״, כֵּן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן ז״ל.
וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן שֶׁהוֹדָה יוֹסֵף לְדִבְרֵי אָבִיו וְנִשְׁבַּע לוֹ בָּזֶה, הִשְׁתַּחֲוָה לוֹ אָבִיו כְּדֵי לַחֲלוֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. וְעַל זֶה דָּרְשׁוּ רז״ל: ״תַּעֲלָא בְּעִדָּנֵיהּ סְגִיד לֵיהּ״.
וְדַעַת רז״ל, ״וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה״, שֶׁהִשְׁתַּחֲוָה לְהקב״ה וְנָתַן לוֹ הוֹדָאָה עַל זֶה, כִּי חוֹלֶה הָיָה וְהַשְּׁכִינָה לְמַעְלָה מִמְּרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מ״א:ד׳): ״ה׳ יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי״. וּבֵין שֶׁתִּהְיֶה הִשְׁתַּחֲוָיָתוֹ לְהקב״ה אוֹ לְיוֹסֵף, מִכָּל מָקוֹם הִזְכִּיר בּוֹ הַכָּתוּב מִטָּה, מַה שֶּׁלֹּא מָצִינוּ בְּאַבְרָהָם וְיִצְחָק, לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה מִטָּתָם שְׁלֵמָה, אֲבָל יַעֲקֹב מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה וּרְאוּיָה לְהַזְכִּירָהּ בַּתּוֹרָה. וְכֵן אָמְרוּ רז״ל: אָמַר יַעֲקֹב: שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ פְּסוּל בְּמִטָּתִי, כְּאַבְרָהָם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל וּכְיִצְחָק שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו. וְעוֹד, שֶׁהִזְכִּיר בּוֹ מִטָּה לְפִי שֶׁהַשְּׁכִינָה יָרְדָה עִמּוֹ לְמִצְרַיִם, וּכְתִיב (בראשית מ״ט:ל״ג): ״וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה״, וּכְתִיב (שיר ג׳): ״הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה״, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה נ״ח): ״כְּבוֹד ה׳ יַאַסְפֶךָ״. וְזֶה מְבֹאָר.