פרק ג

אוְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם. סָמַךְ הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לְפִי שֶׁהַשָּׂטָן נִבְרָא עִמָּהּ, וְהִיא גּוּף שֶׁל יֵצֶר הָרַע וְהִיא קַלָּה לְהִתְפַּתּוֹת, וְכֵן חֶשְׁבּוֹן ״הַנָּחָשׁ״ כְּחֶשְׁבּוֹן ״הַשָּׂטָן״ עִם הַמִּלָּה.
וּבַמִּדְרָשׁ אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: אָמְרוּ לוֹ לַנָּחָשׁ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה מָצוּי בֵּין הַגְּדֵרוֹת? אָמַר לָהֶם: הוּא פָּרַץ גִּדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם. וּמִפְּנֵי מָה אַתָּה מְהַלֵּךְ וּלְשׁוֹנְךָ שׁוֹתֵת? אָמַר לָהֶן: הוּא גָרַם לִי. וּמִפְּנֵי מָה כָּל חַיָּה נוֹשֶׁכֶת וְאֵינָהּ מְמִיתָה וְאַתָּה נוֹשֵךְ וּמֵמִית, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (קהלת י׳:י״א): ״אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן״? אָמַר לָהֶם: אֶפְשָׁר אֲנָא עָבֵד כְּלוּם וְלָא מִתְאֲמַר מִן עִלִּיתָא? וּמִפְּנֵי מָה אַתָּה נוֹשֵׁךְ בְּאֵבֶר אֶחָד וְכָל הָאֵבָרִים מַרְגִּישִׁים? אָמַר לָהֶם: וְלִי אַתֶּם אוֹמְרִים? אִמְרוּ לְבַעַל הַלָּשׁוֹן, שֶׁהוּא כָּאן וְהוֹרֵג בְּרוֹמִי.
אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים. תְּחִלַּת דִּבּוּרוֹ שֶׁל נָחָשׁ הָיָה ״אַף״. וְדָרְשׁוּ רז״ל: אַרְבָּעָה פָּתְחוּ בְּ״אַף״ וְאָבְדוּ מִן הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵם: נָחָשׁ, שַׂר הָאוֹפִים, עֲדַת קֹרַח, וְהָמָן. נָחָשׁ: ״אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים״; שַׂר הָאוֹפִים (בראשית מ׳:ט״ז): ״אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי״; עֲדַת קֹרַח (במדבר ט״ז:י״ד): ״אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ״; הָמָן (אסתר ה׳:י״ב): ״אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר״.

הוִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע. נִרְאֶה כִּי קֹדֶם חֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם לֹא הָיְתָה לוֹ מַעֲלָה לָדַעַת וּלְהַבְחִין בֵּין טוֹב לָרַע, וְאִם כֵּן מָצָאנוּ חוֹטֵא נִשְׂכָּר שֶׁיִּקְנֶה הוּא בְּחֶטְאוֹ מַעֲלָה שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ מִתְּחִלָּה! וְהַמּוּבָן מִזֶּה כִּי לֹא הָיְתָה הַכַּוָּנָה בָּאָדָם שֶׁיִּהְיֶה בִּלְתִּי שֵׂכֶל כַּבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת שֶׁאֵינָן יוֹדְעִים טוֹב וָרָע, אֲבָל זֶה אֵינוֹ, כִּי פֵּרוּשׁ ״וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים״ עִנְיָנוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ, ״וּתְהוֹן כְּרַבְרְבַיָּא חָכְמִין בֵּין טָב לְבִישׁ״, וּבְוַדַּאי כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה בָּאָדָם שֶׁיִּהְיֶה בַּעַל שֵׂכֶל, וְזֶהוּ ״וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ״, וְהַצֶּלֶם הוּא הַשֵּׂכֶל, וּבְסִבַּת הַשֵּׂכֶל צִוָּה אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְצַו ה׳ אֱלֹהִים״, וְאֵין דִּבּוּר ה׳ יִתְבָּרַךְ וּמִצְוֹתָיו לַבְּהֵמוֹת וְלֹא לְמִי שֶׁאֵין לוֹ הַשֵּׂכֶל, וְעִם הַשֵּׂכֶל יַבְחִין הָאָדָם בֵּין הָאֱמֶת וְהַשֶּׁקֶר, אֲבָל הַיְדִיעָה בֵּין טוֹב לָרַע אֵין זֶה בַּמֻּשְׂכָּלוֹת, כִּי לֹא יֹאמַר אָדָם: הַשָּׁמַיִם כַּדּוּרִיִּים נָאִים וְהָאָרֶץ פְּשׁוּטָה מְכֹעֶרֶת, אֲבָל יֹאמַר בָּהֶם אֱמֶת וָשֶׁקֶר.
וְהִנֵּה קֹדֶם הַחֵטְא הָיָה כֻּלּוֹ שִׂכְלִי אֱלֹהִי לֹא הָיָה מִתְעַסֵּק בִּדְבָרִים גּוּפָנִים וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ אוֹתָם, וְגִלּוּי עֶרְוָה אֶצְלוֹ לֹא הָיָה בְּעֵינָיו דָּבָר מְגֻנֶּה כִּי אִם כִּשְׁאָר הָאֵבָרִים, וְכַאֲשֶׁר חָטָא וְהִשִּׂיג כֹּחַ הַתַּאֲוָה וְנִמְשַׁךְ אַחַר תַּעֲנוּגֵי הַגּוּף וְרָאָה ״כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם״ וְגוֹ׳ נֶעֱנַשׁ מִיָּד, כִּי הֻפְשַׁט מִן הַהַשָּׂגָה הַשִּׂכְלִית וְנִתְלַבֵּשׁ בַּתַּאֲוָה הַגּוּפָנִית וְטֶבַע הַמִּדּוֹת הַיֹּפִי וְהַכִּעוּר. וְעַל כֵּן אָמַר ״וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יוֹדְעֵי טוֹב וָרָע״ וְלֹא אָמַר ״יוֹדְעֵי אֱמֶת וָשֶׁקֶר״ אוֹ ״מַשִּׂיגֵי אֱמֶת וָשֶׁקֶר״. וְהִסְתַּכֵּל אָמְרוֹ ״וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ״ וְלֹא אָמַר ״וַיִּרְאוּ״, כִּי מַה שֶּׁרָאוּ עַתָּה רָאוּ תְּחִלָּה, אֲבָל הַכַּוָּנָה שֶׁהִשִּׂיג עִנְיָן מְחֻדָּשׁ, הָיָה מְגַנֵּהוּ עַכְשָׁו וְלֹא הָיָה מְגַנֵּהוּ בַּתְּחִלָּה, וְהָיָה עָנְשׁוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, לְפִי שֶׁעָבַר עַל הַמִּדָּה וְנָטָה לִבּוֹ לְתַעֲנוּגֵי הָעוֹלָם לֶאֱכֹל מַה שֶּׁנִּמְנַע מִמֶּנּוּ וּלְבַקֵּשׁ תַּאֲוַת הַגּוּף כַּבְּהֵמוֹת, עַל כֵּן הֶעֱנִישׁוֹ בְּמַאֲכַל הַבְּהֵמוֹת וְהִשְׁוָה אוֹתוֹ לָהֶן. הוּא שֶׁכָּתוּב: ״וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה״, זֶה לְשׁוֹן הר״ם במז״ל.

ווַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְגוֹ׳, נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל בְּדָבָר זֶה, אֵי זֶה אִילָן הָיָה, יֵשׁ אוֹמְרִים תְּאֵנָה הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה״, בַּדָּבָר שֶׁקִּלְקְלוּ בּוֹ נִתְקְנוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים גֶּפֶן הָיָה, וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: סָחֲטָה עֲנָבִים וְהֵבִיאָה לוֹ. וּלְפִי שֶׁמַּרְאֵהוּ אָדֹם כַּדָּם לְכָךְ נִשְׁפַּךְ דָּמָם וְדַם כָּל הָעוֹלָם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וּלְכָךְ נִשְׁפַּךְ דָּמָהּ שֶׁנִּתְּנָה לָהּ דַּם נִדּוּת, שֶׁהוּא חֹלִי בְּטִבְעָהּ שֶׁל אִשָּׁה מִזְּמַן לִזְמַן, וְהוּא סוֹד הַכָּתוּב (דברים ל״ב:ט״ו) ״וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר״, שֶׁקָּרָא הַמַּשְׁקֶה הַיּוֹצֵא מִן הָעֲנָבִים דָּם, לְפִי שֶׁהוּא הֵבִיא דָּם לָעוֹלָם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֶתְרוֹג הָיָה, וְכֵן אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: מֶה הָיָה אוֹתוֹ אִילָן שֶׁאָכְלוּ אָדָם וְחַוָּה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עֲנָבִים הָיוּ, רַבִּי אַבָּא דְּמִן עַכּוֹ אוֹמֵר: אֶתְרוֹג הָיָה, רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמְרִים: חַס וְשָׁלוֹם, לֹא גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹ אִילָן לְשׁוּם אָדָם וְלֹא עָתִיד לְגַלּוֹתוֹ. רְאֵה מַה כְּתִיב (ויקרא כ׳:ט״ז): ״וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל כָּל בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה״, אִם אָדָם חָטָא בְּהֵמָה מֶה חָטְאָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא תְּהֵא בְּהֵמָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק וְאוֹמְרִים: זֹאת הַבְּהֵמָה שֶׁנִּסְקַל פְּלוֹנִי עַל יָדָהּ. וְאִם עַל תּוֹלְדוֹתָיו חָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל כְּבוֹדוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. הִנֵּה זוֹ מַחְלֹקֶת הַחֲכָמִים בְּעִנְיָן זֶה.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה אֶתְרוֹג הָיָה, וְהוּא נִרְמָז בַּכָּתוּב שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל״, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס ״וּמְרַגַּג״, כִּי הוּא פְּרִי נֶחְמָד וּמְהֻדָּר וְטִבְעוֹ חַם וּמוֹשֵׁל עַל הַשֵּׂכֶל, וְכֵן תַּרְגּוּם ״הָדָר״ – ״אֶתְרוֹגִין״. וּמִזֶּה הִזְכִּיר בְּקִלְלָתוֹ: ״וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ״.
וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם. יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ כִּי הַטּוֹבָה וְהַתַּאֲוָה וְהַחֶמְדָּה הַנִּזְכָּרִים בַּפָּסוּק, שֶׁהֵם מִמִּדּוֹת הַחוּשִׁים, הַכֹּל נִמְשָׁךְ לְמִלַּת ״לְהַשְׂכִּיל״. וּבַעֲבוּר שֶׁהָאָדָם הָיָה מִתְּחִלָּה כֻּלּוֹ שִׂכְלִי, בָּא לְבָאֵר הַכָּתוּב כִּי כָל כַּוָּנָתָם וְכָל פְּעֻלּוֹתֵיהֶם וְתַאֲווֹתֵיהֶם בְּחוּשֵׁיהֶם אֵינָהּ אֶלָּא לְהַשְׂכִּיל, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (תהלים ל״ח:י׳): ״ה׳ נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי״, וְהַשֵּׂכֶל הִכְרִיחוֹ לָבֹא לֶאֱכֹל מַה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָנַע מִמֶּנּוּ, וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה כְּדֵי לְהַשְׂכִּיל, מִכָּל מָקוֹם עָבַר עַל רְצוֹן בּוֹרְאוֹ וּמִצְוָתוֹ, כִּי כְּשֵׁם שֶׁהַשֵּׂכֶל הָיָה נוֹתֵן לוֹ שֶׁהָעֵץ נֶחְמָד לְהַשְׂכִּיל, הָיָה לוֹ לְהַשְׂכִּיל שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲבֹר עַל מִצְוַת אֲדוֹן הַכֹּל. וְהַכַּוָּנָה שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹצַר יֵצֶר הָרָע שֶׁהָיָה בוֹ, שֶׁהֲרֵי כֻּלּוֹ שִׂכְלִי בְּלֹא יֵצֶר הָרָע, אֶלָּא שֶׁיֵּצֶר הָרָע פִּתָּהוּ וְהִטְעָהוּ בְּאֶמְצָעוּת חַוָּה, אֲבָל אַחֲרֵי אָכְלוֹ מִן הַפְּרִי נִתְחַדֵּשׁ בְּתַאֲוָה אַחֶרֶת וְנִתְלַבֵּשׁ בָּהּ, וְהוּא תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל שֶׁגָּרְמָה לוֹ אֲכִילָתוֹ, וְהוּא יִצְרָא דַּעֲבֵירָה שֶׁנִּכְנַס בּוֹ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מִתְּחִלָּה. וְאַל יִקְשֶׁה עָלֶיךָ לוֹמַר, וַהֲלֹא הַנִּכְשָׁלִים בַּחֲטָאִים וְהָעוֹבְרִים עַל בְּרִית מִצַּד יֵצֶר הָרָע הוּא, וְאִם כֵּן מִי הֱבִיאוֹ לַעֲבֹר וְהוּא כֻּלּוֹ שִׂכְלִי בְּלֹא יֵצֶר הָרָע, שֶׁהֲרֵי מִדָּה זוֹ גַּם בַּשִּׂכְלִיִּים תִּמְּצָאֶנָּה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם יֵצֶר הָרָע הֲרֵי הֵם נוֹטִים לִפְעָמִים מִן הַדֶּרֶךְ הָרָאוּי, וְכַיָּדוּעַ בְּמַלְאֲכֵי סְדוֹם.
וְכֵן בְּמִדְרַשׁ רז״ל: ״כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם״ לְפִי שֶׁהוּא מִן הַכַּת שֶׁאֵינָם חוֹטְאִים. וְהַמּוּבָן מִזֶּה כִּי יֵשׁ בִּקְצָת שְׁאָר הַמַּלְאָכִים שֶׁחוֹטְאִים, וְכֵן כְּתִיב (איוב ד׳:י״ח): ״וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה״.
וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ. מִלַּת ״עִמָּהּ״ תּוֹרֶה מַחְשָׁבָה רָעָה בָּאִשָּׁה, שֶׁרָצְתָה שֶׁיֹּאכַל גַּם הוּא, מִפְּנֵי שֶׁאִם אוּלַי יַגִּיעַ לָהּ נֵזֶק בָּאֲכִילָה הַזֹּאת שֶׁיִּנָּזֵק גַּם הוּא עִמָּהּ.
וּבַמִּדְרָשׁ אַף לְכָל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף נָתְנָה, וְזֶהוּ רִבּוּי ״גַּם״, חוּץ מֵעוֹף אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ ״חוֹל״ שֶׁלֹּא אָכַל, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב כ״ט:י״ח): ״וָאֹמַר עִם קִנִּי אֶגְוָע וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים״. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר: חוֹל זֶה חַי אֶלֶף שָׁנִים, לְסוֹף אֶלֶף שָׁנִים גּוּפוֹ כָּלֶה וּכְנָפָיו מִתְמָרְטִין וּמִשְׁתַּיֵּר בּוֹ כְּבֵיצָה וְחוֹזֵר וּמְגַדֵּל אֵבָרָיו, עַד כָּאן.
וַיֹּאכַל. בְּכָאן חָטָא אָדָם, שֶׁכְּבָר הִזְהִירוֹ ״וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע״ וְגוֹ׳, וְכָלַל בּוֹ שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת, אַחַת לְמַטָּה וְאַחַת לְמַעְלָה, לֹא יֹאכַל מִפְּרִי עֵץ הַדַּעַת, שֶׁלֹּא יִתְלַבֵּשׁ בְּתַאֲווֹת, וּלְמַעְלָה – שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר אַחַר דּוּגְמָתוֹ, וְלֹא יִתְפַּתֶּה לוֹמַר שֶׁהוּא הָעִקָּר וְשֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ סִבָּה עֶלְיוֹנָה כְּדַעַת דּוֹר הַפַּלָּגָה. זֶהוּ לְשׁוֹן ״וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ״, לְכָךְ הוֹסִיף לוֹמַר ״מִמֶּנּוּ״, כְּלוֹמַר לֹא תַּפְרִידֶנּוּ וְלֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַפְּרִי אִילָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלֹא מִן הֶעָנָף שֹׁרֶשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְכֵן לְשׁוֹן ״וַיֹּאכַל״, כְּלוֹמַר שֶׁעָבַר עַל שְׁתֵּיהֶם, וְזֶהוּ לְשׁוֹן ״אֲכִילָה״, שֶׁהוּא כִּלְיוֹן הַדָּבָר וְהַשְׁחָתָתוֹ. וְלִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁהִשְׁחִית מִשְּׁנֵי צְדָדִין, שֶׁאָכַל מִן הַפְּרִי לְמַטָּה וְקִצֵּץ בְּדוּגְמָתוֹ לְמַעְלָה. וּמִפְּנֵי שֶׁדּוּגְמָתוֹ מְקַבֶּלֶת מִמִּדַּת הַדִּין שֶׁל מַעְלָה שֶׁהוּא הַשְּׂמֹאל, עַל כֵּן כְּשֶׁשָּׁב אָדָם מֵחֶטְאוֹ הֻצְרַךְ לְהַקְרִיב שׁוֹר וְשֶׁיָּשִׁיב אֶל לִבּוֹ כִּי הַכֹּל מְיֻחָד וְדָבֵק לְמַעְלָה, וּלְכָךְ זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹר בְּקֶרֶן אַחַת בְּמִצְחוֹ, לְהוֹרוֹת לוֹ עַל הָאַחְדוּת, כְּדֵי לְבָאֵר מְעִילָתוֹ שֶׁחָטָא בְּקִצּוּץ וּפֵרוּד הַמְיֻחָד. וְאָמַר בְּמִצְחוֹ, כִּי הוּא אֶמְצָעוּת הַגּוּף, וְיִרְמֹז הַקַּו הָאֶמְצָעִי שֶׁמִּתְיַחֵד מַעְלָה וּמַטָּה, וְקֶרֶן לְשׁוֹן כֹּחַ, כִּי כֹּחַ הַשּׁוֹר בְּקַרְנָיו. וְעַל זֶה אָמַר: שׁוֹר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן קֶרֶן אַחַת הָיְתָה לוֹ בְּמִצְחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ס״ט:ל״ב): ״וְתִיטַב לַה׳ מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס״. ״מַקְרִן״ תַּרְתֵּי מַשְׁמַע, ״מַקְרֵן״ כְּתִיב. וְזֶה הָיָה חֵטְא הַבָּנִים בַּמִּדְבָּר, שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל וְהֻצְרְכוּ לְהָבִיא לְכַפָּרָה שׁוֹר, הוּא שֶׁכָּתוּב (ויקרא ט׳:ג׳): ״קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב (שם): ״וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים״. וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ נִצְטַוִּינוּ בַּתּוֹרָה לְהָבִיא בְּתִשְׁרֵי (ביום) שֶׁנִּבְרָא בּוֹ אָדָם, אֶתְרוֹג עִם לוּלָב וּמִינָיו, כְּדֵי לְחַבֵּר וּלְיַחֵד אֶת הַכֹּל. וְכֵן צִוְּתָה תּוֹרָה בְּרֹב הַחוֹטְאִים לְהָבִיא קָרְבָּנָם פָּר, וּבְכָל הַמּוֹעֲדִים תִּמְצָא שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין פָּרִים וְכֵן בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, וְקָרְבַּן צִבּוּר גַּם כֵּן פָּר הָיָה, וְכָל זֶה לְהוֹרוֹת שֶׁרָאוּי לָנוּ לָשׁוּב עִם הַדָּבָר שֶׁחָטָא בּוֹ אָדָם. וְעַל כֵּן יַתְמִידוּ הַכְּתוּבִים בְּקָרְבַּן הַפָּר (ויקרא ד׳:ד׳): ״וְהֵבִיא אֶת הַפָּר אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״, ״וְשָׁחַט אֶת הַפָּר לִפְנֵי ה׳״. וְדָרְשׁוּ ז״ל: לָמָּה נֶאֱמַר ״אֹהֶל מוֹעֵד״ בַּפָּר יוֹתֵר מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהֵבִיא דּוֹרוֹן נָאֶה לַמֶּלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ: תְּלוּ אוֹתוֹ בְּפֶתַח פַּלְטֵרִין שֶׁלִּי, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל מַה דּוֹרוֹן נָאֶה הֵבִיא לִי אֲהוּבִי. וְהַדּוֹרוֹן הוּא הַתְּשׁוּבָה עִם אַהֲבַת הַדָּבָר שֶׁחָטָא בוֹ.

ידמִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יֹאמַר, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה כָּךְ תִּהְיֶה אָרוּר מִכָּל הַבְּהֵמָה. וְכֵן אָמְרוּ רז״ל: עָרוּם מִכֹּל, אָרוּר מִכֹּל.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, הוֹכִיחוּ רז״ל מִכָּאן, זְמַן עִבּוּרוֹ שֶׁל נָחָשׁ שֶׁבַע שָׁנִים. וְהוּא שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל בְּמַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת: ״מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה״ – אִם מִבְּהֵמָה נִתְקַלֵּל מֵחַיָּה לֹא כָל שֶׁכֵּן? מִכָּאן שֶׁעִבּוּרוֹ שֶׁל נָחָשׁ שֶׁבַע שָׁנִים. וּבֵאוּר הָעִנְיָן, כִּי הָיָה הַכָּתוּב רָאוּי לְהַקְדִּים הַמּוּעָט וְאַחַר כֵּן הַמְרֻבֶּה. וְהִנֵּה זְמַן עִבּוּרָהּ שֶׁל חַיָּה נ״ב יוֹם, וְהוּא אֶחָד מִשִּׁבְעָה לַבְּהֵמָה שֶׁזְּמַן עִבּוּרָהּ י״ב חֹדֶשׁ. וּלְפִיכָךְ הִקְדִּים הַכָּתוּב בְּהֵמָה לְחַיָּה לְבָאֵר כִּי כְּשֵׁם שֶׁנִּתְקַלְּלָה הַבְּהֵמָה בְּשִׁבְעָה חֲלָקִים עַל הַחַיָּה כָּךְ נִתְקַלֵּל הַנָּחָשׁ בְּשִׁבְעָה חֲלָקִים עַל הַבְּהֵמָה. וְהִנֵּה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הוֹכִיחַ כֵּן בַּתַּלְמוּד לְאוֹתוֹ הַמִּין מִן הַכָּתוּב הַזֶּה, וְהַמִּין לֹא הָיָה מַאֲמִין עַד שֶׁנִּסָּה הַדָּבָר וּמָצָא כִּדְבָרָיו, וְחָבַט הַמִּין אֶת רֹאשׁוֹ בַּקַּרְקַע.
עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל. מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, הוּא הִשְׁפִּילָם מִמַּעֲלָתָם וְהוֹרִידָם לֶעָפָר, לְפִיכָךְ הִשְׁפִּיל קוֹמָתוֹ וְנָתַן מְזוֹנוֹ עָפָר. וְלֹא הִזְכִּיר בְּקִלְלָתוֹ שֶׁיֵּאָלֵם כִּי קִלְלַת הָאִלְּמוּת הָיְתָה קָשָׁה מִן הַכֹּל, וְעַל כֵּן הָיָה מִן הָרָאוּי לְהַעֲנִישׁוֹ בָּהּ, אֲבָל הַנָּחָשׁ הָיָה גּוּף מוּכָן לְפֻרְעָנֻיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד הַכָּתוּב: ״עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה״, וְהָיָה כְּלִי לְקַבֵּל הַכֹּחַ הַנִּקְשָׁר בּוֹ, כִּי הַנִּגְלֶה וְהַנִּסְתָּר בּוֹ אֱמֶת, וְהַשֵּׁם שֶׁהִשְׁפִּיל קוֹמָתוֹ כֵּן הִשְׁפִּיל הַכֹּחַ הַנִּקְשָׁר בּוֹ, שֶׁהוֹרִידוֹ לְמַטָּה מִן הַסְּפִירוֹת, שֶׁהֵן שָׁלֹשׁ שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ, כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע הוּא לֹא יָגוּר עִמּוֹ רָע. וּלְכָךְ הוּא מְשֻׁלָּח מִכֻּלָּן, מִשָּׁלֹשׁ מַחֲנוֹת שֶׁל מַעְלָה, כְּעִנְיַן הַמְּצֹרָע שֶׁהוּא מְשֻׁלָּח מִשָּׁלֹשׁ מַחֲנוֹת שֶׁל מַטָּה.
וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי הַכֹּחַ הַהוּא הִתְחִיל לְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע מִבּוֹרְאוֹ, וּלְכָךְ נִצְטָרַע וְנִטְרַד מִמַּעֲלָתוֹ, וְהָבֵן זֶה. מִכָּאן אָמְרוּ רז״ל תָּמִיד עַל כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי אוֹ הַיּוֹעֵץ עֵצָה שֶׁאֵינָהּ הֹגֶנֶת: ״עַפְרָא בְּפוּמֵיהּ״, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: ״עַפְרָא בְּפוּמֵיהּ דְּאִיּוֹב״. וְהוּא הָעֹנֶשׁ הָרָאוּי לְכָל מִי שֶׁהוּא מֵסִית.
כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. יַגִּיד שֶׁהָעֹנֶשׁ הַזֶּה לֹא יָזוּז מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ בִּזְמַן הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר תִּסְתַּלֵּק הָאֵיבָה שֶׁבֵּין הָאִשָּׁה וּבֵין הַנָּחָשׁ, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (ישעיה י״א:ח׳): ״וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן״, הָעֹנֶשׁ הַזֶּה בְּמַאֲכַל הֶעָפָר לֹא יִזַּח מִמֶּנּוּ עוֹלָמִית. הוּא שֶׁכָּתוּב (ישעיה ס״ה:כ״ה): ״זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ״. וְעַל כֵּן אָמַר: ״כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ״, לִרְמֹז עַל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּכְעִנְיָן שֶׁדְּרָשׁוּהוּ ז״ל בִּיצִיאַת מִצְרַיִם (דברים ט״ז:ג׳): ״לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ״ – ״יְמֵי חַיֶּיךָ״ הָעוֹלָם הַזֶּה, ״כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ״ לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְכֵן אָנוּ יְכוֹלִין לְהָבִיא בְּכָאן.

טווְאֵיבָה אָשִׁית. אֵין לָנוּ אֵיבָה עִם הַנָּחָשׁ יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר שְׁרָצִים, אֲבָל הַכָּתוּב יִרְמֹז בַּנִּסְתָּר, כִּי גּוּף הַנָּחָשׁ הֶעָרוּם הָיָה כְּלִי מוּכָן לְפֻרְעָנוּת לְקַבֵּל כֹּחַ הַנִּקְשָׁר בּוֹ, וְהוּא שֶׁהֶחֱטִיא אֶת חַוָּה, וְעַל יְדֵי כֵן נִקְנְסָה מִיתָה עַל כָּל זַרְעָהּ, וְהִיא הָאֵיבָה בֵּין הַנָּחָשׁ וּבֵין זַרְעָהּ שֶׁל חַוָּה. וְזֶהוּ סוֹד הַלָּשׁוֹן שֶׁנִּקְרָא הַנָּחָשׁ ״שָׂרָף״ כְּשֵׁם שֶׁנִּקְרָא הַמַּלְאָךְ ״שָׂרָף״, וְאָמַר הַכָּתוּב: ״אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים״ (במדבר כ״א:ו׳), כִּי הָיוּ תּוֹלְדוֹת הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, וְהָבֵן זֶה. וּמִזֶּה אָמַר: ״הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ״ וְגוֹ׳, כִּי הָאָדָם רַשַּׁאי שֶׁיִּתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וִיכַתֵּת אוֹתוֹ בַּתְּחִלָּה, וְאִם לֹא – ״וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב״, רָמַז לְךָ שֶׁאִם לֹא יָשׁוּף הָאָדָם אֶת הַיֵּצֶר הַזֶּה, הוּא יְשׁוּפֶנּוּ בַּסּוֹף וִימִיתֶנּוּ. וּמִלַּת ״עָקֵב״ רֶמֶז לְיוֹם הַמִּיתָה, וּכְבָר יָדַעְתָּ מַאֲמַר ז״ל: הוּא שָׂטָן הוּא יֵצֶר הָרָע הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת.

טזהַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ. הָיָה רָאוּי לוֹמַר ״עִצְּבוֹן הֵרוֹנֵךְ״.
אֲבָל יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ כִּי ״עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרוֹנֵךְ״ שְׁנֵי דְּבָרִים הֵם. כִּי עִנְיַן הָעִצָּבוֹן הוּא צַעַר הָאֹרַח שֶׁהוּא חֹלִי טִבְעִי בָּאִשָּׁה, כְּעִנְיַן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: רֹאשָׁהּ וְאֵבָרֶיהָ כְּבֵדִין עָלֶיהָ. וּלְפִי שֶׁהַחֹלִי הַזֶּה יַתְמִיד לָבֹא עָלֶיהָ מֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ עַל כֵּן כָּפַל הַלָּשׁוֹן ״הַרְבָּה אַרְבֶּה״. וְהֵרָיוֹן הוּא צַעַר הַהֵרָיוֹן. ״בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים״ הוּא צַעַר הַלֵּידָה.
וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָאִשָּׁה מְשֻׁעְבֶּדֶת בִּרְשׁוּת הַבַּעַל וּמִנְהַג הָעֶבֶד לִבְרֹחַ מִן הָאָדוֹן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁתַּעְבֵּד, גָּזַר בְּזֹאת שֶׁתִּהְיֶה מִשְׁתּוֹקֶקֶת לַבַּעַל וְשֶׁתִּרְצֶה לְהִשְׁתַּעְבֵּד לוֹ בְּהֵפֶךְ מִן הַמִּנְהָג.
וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ. הָעֹנֶשׁ הַזֶּה שֶׁיִּהְיֶה הַבַּעַל נָגִיד וּמְצַוֶּה עָלֶיהָ תַּחַת אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו לֶאֱכֹל מִן הַפְּרִי, וְעֹנֶשׁ זֶה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.
וְהִנֵּה הֵם חֲמִשָּׁה קְלָלוֹת בָּאִשָּׁה: צַעַר הָאֹרַח, צַעַר הַהֵרָיוֹן, צַעַר הַלֵּדָה, וְשֶׁתִּהְיֶה מִשְׁתּוֹקֶקֶת אֵלָיו, וְשֶׁיְּצַוֶּה עָלֶיהָ. וְכֵן אָמְרוּ עוֹד: חֲמִשָּׁה דָּמִים טְמֵאִים יֵשׁ בָּאִשָּׁה. וְהָיָה זֶה כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֶלְקֵי תַּאֲווֹת שֶׁחָטְאָה בָּהֶן בַּאֲכִילַת הַפְּרִי, וְאֵלּוּ הֵן: רְאִיַּת הַלֵּב, תַּאֲוַת הָעַיִן, חֶמְדַּת הַשֵּׂכֶל, וַאֲכִילַת הַפְּרִי, הַנְּתִינָה לְבַעֲלָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ״.
וּבַמִּדְרָשׁ ״הַרְבָּה אַרְבֶּה״ – כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּ״הַרְבָּה״ יֶשְׁנוֹ בְּ״אַרְבֶּה״. וּבֵאוּרוֹ, בְּהַרְבָּ״ה יָמִים וְאָז יִחְיֶה. וְיֵשׁ בּוֹ יוֹתֵר שְׁלֹשָׁה יָמִים, שֶׁהֲרֵי שִׁבְעָה חֳדָשִׁים הֵם מָאתַיִם וָעֶשֶׂר, אֲבָל הֵם שְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁל קְלִיטָה, שֶׁכָּל שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינוֹ קוֹלֵט בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים אֵינוֹ קוֹלֵט וְיוֹם קְלִיטָה מִן הַמִּנְיָן.

יזאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר. הֻצְרַךְ לְהוֹסִיף ״לֵאמֹר״ כְּלוֹמַר שֶׁהָיָה לְךָ לְהַזְהִיר אֲפִלּוּ עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הַחַיָּה שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ, וְאַתָּה בְּעַצְמְךָ אָכַלְתָּ.

יטוְאֶל עָפָר תָּשׁוּב. הַכַּוָּנָה הוּא בְּסוֹד הַכָּתוּב שֶׁהִזְכִּיר אֱלִיהוּא עַל תְּשׁוּבוֹת בְּאַנְשֵׁי אָוֶן, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר בַּמִּדְרָשׁ: ״וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב״, תָּבֹא אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא ״תָּשׁוּב״, מִכָּאן רֶמֶז לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁכְּבָר הִזְכִּיר ״עַד שׁוּבְךָ״. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר ״וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב״ שֶׁיִּרְמֹז לְאוֹתוֹ שֶׁעָתִיד לוֹמַר ״וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר״.

כוַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט מִלַּת ״חַוָּה״ פֵּרוּשָׁהּ מְדַבֶּרֶת, מִלְּשׁוֹן (איוב ט״ו:י״ז) ״אֲחַוְךָ שְׁמַע לִי״, וְהָיָה זֶה מֵחָכְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה בִּקְרִיאַת הַשֵּׁמוֹת. וּקְרָאָהּ כֵן כִּי כֵן הֵבִין בְּטִבְעָהּ שֶׁהִיא דַּבְּרָנִית, וּמִכָּאן רָאוּי לִהְיוֹת כָּל הַנָּשִׁים דַּבְּרָנִיּוֹת. וְאָמַר כִּי הִיא הָיְתָה ״אֵם כָּל חָי״ כְּלוֹמַר חַי הַמְדַבֵּר, לְהוֹצִיא שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׂכֶל וְהַדִּבֵּר אֵין בָּהֶם.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה״ מִלְּשׁוֹן ״חִוְיָא״. וּמִפְּנֵי שֶׁקְּרָאָהּ כֵּן לְכָךְ נִזְדַּוֵּג לָהּ נָחָשׁ, וּמִכָּאן לָמְדוּ רז״ל ״שֶׁהַשֵּׁם גּוֹרֵם״.

כאוַיַּעַשׂ ה׳ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט עָשָׂה לָהֶם מַלְבּוּשִׁים מְעֻלִּים וְנִכְבָּדִים מֵעוֹר, יִתְעַטְּפוּ בָהֶם כָּל גּוּפָם דֶּרֶךְ כָּבוֹד, כִּי הָיָה כְבוֹדָם לִכְלִמָּה אִם יַעַמְדוּ בְּאוֹתָן חֲגוֹרוֹת שֶׁעָשׂוּ לָהֶם לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה בִּלְבַד. וְאוּלַי הָיָה הָעוֹר הַזֶּה עוֹר תַּחַשׁ שֶׁהָיָה בִּימֵי מֹשֶׁה, נִבְרָא לִשְׁעָתוֹ לִכְבוֹדָם שֶׁיִּתְכַּסּוּ בּוֹ, וְהָיָה כְּעֵין אוֹתוֹ עוֹר תַּחַשׁ שֶׁהָיָה בִּימֵי מֹשֶׁה שֶׁנִּבְרָא לִשְׁעָתוֹ לְכַסּוֹת בּוֹ הָאָרוֹן וְכֵלָיו וְנִגְנַז אַחַר כָּךְ, וְהָיוּ בוֹ צְבָעִים וּמִינֵי גְוָנִים הַרְבֵּה, וּכְמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: ״סָסְגוֹנָא״ – ״שֶׁשָּׂשׂ בִּגְוָנִין הַרְבֵּה״. וְדַעַת רז״ל שֶׁהָיוּ לְבוּשִׁים הַלָּלוּ מְצֻיָּרִין שָׁם כָּל מִינֵי עוֹפוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְאָדָם הוֹרִישָׁם לְקַיִן, וּכְשֶׁנֶּהֱרַג קַיִן בָּאוּ לְיָדוֹ שֶׁל נִמְרוֹד. הוּא שֶׁכָּתוּב: ״הוּא הָיָה גִבּוֹר צַיִד״ וְגוֹ׳. וּכְשֶׁהָרַג עֵשָׂו לְנִמְרוֹד נְטָלָן עֵשָׂו מִמֶּנּוּ, וְהוּא שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ז:ט״ו): ״אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת״, מַאי ״הַחֲמֻדֹת״ – שֶׁחֲמָדָן מִנִּמְרוֹד.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״כָּתְנוֹת עוֹר״, בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר הָיָה כָּתוּב: ״כָּתְנוֹת אוֹר״, וְהַכַּוָּנָה שֶׁהִלְבִּישָׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִינֵי מַעֲלוֹת וּמְאוֹרוֹת מִן הָאוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁהָיוּ בְּגַן עֵדֶן כְּעֵין מֹשֶׁה שֶׁזָּכָה לָהֶן בָּהָר. וּמִמַּעֲלַת הַמַּלְבִּישׁ תּוּכַל לִלְמוֹד מַעֲלַת הַלְּבוּשׁ, כִּי הַכַּוָּנָה בָּהֶם לִחְיוֹת לְעוֹלָמִים וְלִהְיוֹתָם כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.
וַיַּלְבִּשֵׁם. רָאוּי הָיָה שֶׁיֹּאמַר ״כָּתְנוֹת עוֹר לִלְבּוֹשׁ״, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ח:כ׳): ״וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ״. אֲבָל עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט רָצָה לְיַחֵס פְּעֻלַּת הַהַלְבָּשָׁה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, לְהוֹרוֹת עַל אַהֲבָתוֹ וְחֶמְלָתוֹ עַל יְצוּרָיו, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחָטְאוּ לֹא זָז מֵחַבְּבָן וְהוּא בְּעַצְמוֹ הִשְׁתַּדֵּל בְּתִקּוּנָם וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהִתְנַהֵג כֵּן עִם הַבָּנִים בַּמִּדְבָּר, יִחֵס פְּעֻלַּת הוֹרָדַת הַמָּן אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב: ״הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם״, וְאַף עַל פִּי שֶׁחָטְאוּ מֵעֵין חֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם לֹא זָז מֵחַבְּבָן וְלֹא יָמִישׁ חַסְדּוֹ מֵהֶם וְלֹא פָּסַק הַמָּן מִלֵּירֵד כְּבַתְּחִלָּה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר עֶזְרָא (נחמיה ט׳:כ׳) ״וּמַנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם״, מִכָּאן שֶׁהָיוּ רְאוּיִם לִמְנוֹעַ מֵהֶם. וְכֵן מָצִינוּ בִּקְרִיעַת יַם סוּף אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה עִמָּהֶם עֲבוֹדָה זָרָה לֹא נִמְנַע מִלִּקְרוֹעַ הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה י׳:י״א): ״וְעָבַר בַּיָּם צָרָה״, זֶה פֶּסֶל מִיכָה. ״צָרָה״ זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כ״ח:כ׳): ״וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס״. וְהִנֵּה כָּל זֶה חַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל זֶה אָמַר הַכָּתוּב (דניאל ט׳:ז׳): ״לְךָ ה׳ הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״וַיַּלְבִּשֵׁם״, בִּגְדֵי כְהֻנָּה גְּדוֹלָה הִלְבִּישָׁם. כְּתִיב הָכָא ״וַיַּלְבִּשֵׁם״, וּכְתִיב הָתָם ״וַיַּלְבִּשֵׁם כָּתְנוֹת״. וְיָדוּעַ כִּי בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה הָיוּ שְׁמוֹנָה, וְכֵן בַּכָּתוּב שֶׁל ״וַיַּעַשׂ ה׳ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם״ שְׁמוֹנֶה תֵּבוֹת הֵן, וְהָבֵן זֶה.
וְעַל דֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל יֵשׁ בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת רֶמֶז גָּדוֹל עַל הַתּוֹרָה וְעַל הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר עִקַּר בְּרִיאַת הָאָדָם בִּשְׁבִילָם, וְיֵשׁ בָּהּ רֶמֶז לַגּוּף וְלַנֶּפֶשׁ וְלַיֵּצֶר הָרַע. וְיֵשׁ בָּהּ רֶמֶז לִתְחִיַּת הַמֵּתִים לְיוֹם הַדִּין, וְהָאֵיךְ הָאָדָם נִשְׁאָל עַל הַתּוֹרָה וְעַל הַמִּצְווֹת. וְיֵשׁ בָּהּ רֶמֶז עַל הַשָּׂכָר וְעַל הָעֹנֶשׁ אֲשֶׁר לַגּוּף וְלַנֶּפֶשׁ. גַּם יֵשׁ בָּהּ עוֹד רֶמֶז לַעֲקִירַת יֵצֶר הָרַע מִן הָעוֹלָם. וְעַתָּה אֲבָאֵר לְךָ עִנְיַן הַפָּרָשָׁה דֶּרֶךְ כְּלָל וְתָבִין הַפְּרָט מִתּוֹךְ הַכְּלָל.
וַיִּקַּח ה׳ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּיחֵהוּ בְּגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. גַּן עֵדֶן רֶמֶז לַתּוֹרָה, וּכְשֵׁם שֶׁהַגַּן נִמְשָׁךְ מֵעֵדֶן כָּךְ הַתּוֹרָה נִמְשֶׁכֶת מִן הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא עֵדֶן, וְעִקַּר בְּרִיאָתוֹ שֶׁל אָדָם לִהְיוֹתוֹ מֻנָּח בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.
וַיְצַו ה׳ אֱלֹהִים עַל הָאָדָם. יָדוּעַ כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה הֵם הַמִּצְווֹת עֲשֵׂה וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. וְאִם כֵּן עֵץ הַחַיִּים וְעֵץ הַדַּעַת הַקְּבוּעִים בְּתוֹךְ הַגַּן רֶמֶז לְמִצְווֹת עֲשֵׂה וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה הַקְּבוּעִים בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה. וְהָאָדָם הוּא רֶמֶז לַשֵּׂכֶל, וְהַשֵּׂכֶל לֹא טוֹב הֱיוֹתוֹ לְבַדּוֹ, כִּי הוּא צָרִיךְ לִכְלִי שֶׁיַּרְאֶה בּוֹ פְּעֻלּוֹתָיו וְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֵזֶר בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְהַכְּלִי הַזֶּה הוּא הַחֹמֶר. וְכֵיוָן שֶׁנִּבְרָא אָדָם בְּגוּף וּבְנֶפֶשׁ הָיָה צָרִיךְ עֵזֶר בְּקִיּוּם הַמִּין, כְּמוֹ שֶׁהַגּוּף עֵזֶר לַשֵּׂכֶל בָּעִנְיָנִים הַשִּׂכְלִיִּים, וְהָעֵזֶר הַזֶּה הוּא הָאִשָּׁה, וְיֵשׁ בָּהּ רֶמֶז לַגּוּף. וְכֵן שְׁלֹמֹה הִמְשִׁיל הַחֹמֶר לְאִשָּׁה, הוּא שֶׁאָמַר (משלי ב׳:ט״ו): ״לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה״ וְגוֹ׳, לְפִי שֶׁהָאִשָּׁה מְקַבֶּלֶת הַפְּעֻלָּה וְכֵן הַחֹמֶר מְקַבֵּל הַצּוּרוֹת וְנוֹשֵׂא הַתְּמוּנוֹת. וְהַנָּחָשׁ יֵשׁ בּוֹ רֶמֶז לַיֵּצֶר הָרַע, הוּא מִלְּשׁוֹן מְנַחֵשׁ, כִּי הוּא מְנַסֶּה אֶת הָאָדָם וּמְפַתֶּה אוֹתוֹ, וְהוּא הַמַּתְחִיל לְדַבֵּר עִם הָאִשָּׁה, כְּלוֹמַר עִם הַחֹמֶר, וּתְחִלַּת דִּבְרֵי פִיהוּ: ״אַף״, כִּי הָאַף וְהַחֵמָה נִמְשָׁכִים מִכֹּחוֹ. וּבֵאוּר דְּבָרָיו ״אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן״ אִם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָנַע מִכֶּם שֶׁלֹּא תֹאכְלוּ מִכָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף, הֲלֹא מָנַע מִכֶּם כָּל תַּאֲווֹת וְכָל טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיְּצַוֶּה עֲלֵיכֶם כָּזֹאת? זֶהוּ פִּתּוּיוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע. וּמַה שֶׁמְּצָאנוּהוּ מְדַבֵּר עִם הָאִשָּׁה וְלֹא עִם הָאָדָם, לְפִי שֶׁכָּל הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע אֵינוֹ אֶלָּא עִם הַחֹמֶר, לֹא עִם הַכֹּחַ הַמַּשְׂכִּיל.
וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל. תְּשׁוּבַת הַחֹמֶר, לֹא מָנַע מִמֶּנּוּ כָּל תַּאֲוַת הַגּוּף, כִּי הוּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּרָאָנוּ וְלִשְׁמֹר חַיֵּי הַגּוּף, אֲבָל הִזְהִירָנוּ מִמִּקְצָתָם שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן וְשֶׁלֹּא נֵהָנֶה מֵהֶן רַק לְקִיּוּם הַמִּין, וְאִם בְּאוּלַי נַעֲבֹר עַל מִצְוָתוֹ תָּמוּת הַנֶּפֶשׁ עִם הַגּוּף.
וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה. דִּבְרֵי יֵצֶר הָרָע אֶל הַחֹמֶר, ״לֹא מוֹת תְּמֻתוּן״, הוֹסִיף בְּכָאן בְּפִתּוּיוֹ וְאָמַר: אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה זֶה, כִּי בַּעֲבוּר הֲנָאוֹת הַגּוּף לֹא תְּמֻתוּן, כִּי אֵין אָדָם יָכוֹל לִחְיוֹת זוּלָתָם. ״כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם״, כְּלוֹמַר כָּל זְמַן שֶׁתִּהְיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּהֲנָאוֹת וְנִמְשָׁכִים אַחַר תַּאֲווֹת הַגּוּף, תַּשְׂכִּילוּ יוֹתֵר וְתִהְיֶה לָכֶם הַבְּחִירָה וְהָרָצוֹן בֵּין טוֹב לָרָע. וְהוֹסִיף עַתָּה וּפִתָּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אָמַר: תְּנַסּוּ אַךְ הַפַּעַם וְהַתְחִילוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּהֲנָאוֹת, וְאָז תַּכִּירוּ הַתּוֹעֶלֶת כִּי יִפָּקְחוּ עֵינֵיכֶם וְתֵדְעוּ וְתַבְדִּילוּ בֵּין טוֹב וּבֵין רָע, וְתַנִּיחוּ הָרָע וְתִבְחֲרוּ הַטּוֹב. וְכַוָּנַת הַנָּחָשׁ הָיָה כִּי כֵּיוָן שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁזֶּה טוֹב וְזֶה רָע יִתְפַּשְּׁטוּ אַף בָּרָע.
וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה, זוֹ רְאִיַּת הַלֵּב הִיא. כְּלוֹמַר הִסְתַּכֵּל הַחֹמֶר בָּעִנְיָנִים הַגּוּפָנִים וְנָטָה אַחֲרֵי לִבּוֹ. ״כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל״, כִּי טוֹב לְהִתְעַסֵּק בַּתַּאֲווֹת הַגּוּפָנִיּוֹת. וּמִלַּת ״מַאֲכָל״ כּוֹלֶלֶת גַּם תַּשְׁמִישׁ, מִלְּשׁוֹן (משלי ל׳:כ׳) ״אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ״. ״וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם״, כִּי הַלֵּב וְהָעֵינַיִם סַרְסוּרֵי הַתַּאֲוָה, וּכְתִיב (במדבר ט״ו:ל״ט): ״וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם״. ״וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל״, נִתְעַסֵּק הַחֹמֶר בַּתַּאֲווֹת הַגּוּפָנִיּוֹת עַד שֶׁהִמְשִׁיךְ אֵלָיו הַכֹּחַ הַמַּשְׂכִּיל, זֶהוּ ״וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ״, כִּי כְּשֵׁם שֶׁהַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי הִטְעָה אֶת חַוָּה וְחַוָּה הִטְעָת לְאָדָם כִּפְשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים, שֶׁאֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְשׁוּטוֹ, כֵּן יֵצֶר הָרַע מַטְעֶה אֶת הַחֹמֶר וּמְפַתֵּהוּ בְּתַעֲנוּגֵי הָעוֹלָם, וְהַחֹמֶר יַטֶּה אֵלָיו הַכֹּחַ הַמַּשְׂכִּיל וְיַמְשִׁיכֶנּוּ לְצִדּוֹ.
וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם. מִנְהַג הַחֹמֶר וְהַכֹּחַ הַמַּשְׂכִּיל, כְּלוֹמַר הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, שֶׁאַחַר שֶׁחָטְאוּ יַרְגִּישׁוּ חֶטְאָם וְיַכִּירוּ חֶסְרוֹנָם אֵיךְ חָטְאוּ וְאֵיךְ נִתְלַבְּשׁוּ בַּתַּאֲווֹת, וְהוּא שֶׁאָמַר: ״וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ״. וְאֵין עִנְיַן הִתְפַּקְּחוּת זֶה בְּחָכְמָה וְלֹא בִּרְאִיַּת הָעַיִן וְלֹא בְּהַשָּׂגַת שׁוּם קִנְיָן רַק בְּהֶעְדֵּר קִנְיָן, כִּי נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וְהִכִּירוּ הֶעְדֵּר הַשָּׂגָתָם, כִּי תְּחִלָּה הָיוּ שִׂכְלִיִּים לֹא יָדְעוּ בַּתַּאֲווֹת כְּלָל, וְעַתָּה הִתְלַבְּשׁוּ בָּהֶם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיֵּדְעוּ״, וּפֵירוּשׁ הַמִּלָּה הַזֹּאת – הִמְשִׁיכוּ כֹּחַ הַתַּאֲווֹת מֵעֵץ הַדַּעַת. וְזֶהוּ ״וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם״, שֶׁהִשִּׂיגוּ עַתָּה הֶעְדֵּר קִנְיָנִים הַמְעֻלֶּה שֶׁקָּנוּ תְּחִלָּה, וְהוּא הַשֵּׂכֶל, וְעַתָּה חָלַף מֵהֶם כְּעָשִׁיר זֶה שֶׁאָבַד מִמֶּנּוּ עָשְׁרוֹ וְעַתָּה נִפְקְחוּ עֵינָיו בְּהֶעְדֵּר עָשְׁרוֹ, וְהִכִּיר עַתָּה גֹּדֶל מַעֲלָתוֹ שֶׁהָיָה לוֹ בַּתְּחִלָּה. כִּי אֵין הָאָדָם מַכִּיר עֵרֶךְ הַדָּבָר וְהוּא בְּיָדוֹ עַד שֶׁנֶּאֱבַד מִמֶּנּוּ. ״כִּי עֵירֻמִּם הֵם״, וּבְכֹחַ הַתַּאֲווֹת שֶׁהִתְלַבְּשׁוּ בָּהֶם גִּנּוּ הָעִנְיָן, מַה שֶּׁלֹּא הָיוּ מְגַנִּים אוֹתוֹ מִתְּחִלָּה. כֵּן הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ יִמְצְאוּ עַצְמָם עֲרוּמִּים מִן הַשֵּׂכֶל וּמִן הַזְּכוּת אַחֲרֵי חֶטְאָם, וְאָז יָשִׁיבוּ אֶל לִבָּם וְיִתְבּוֹנְנוּ בָּאַזְהָרוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְהֵם מִתְבּוֹשְׁשִׁים וְנִכְלָמִים כְּבֹשֶׁת גַּנָּב כִּי יִמָּצֵא, עַל שֶׁלֹּא קִיְּמוּ אוֹתָן כְּמוֹ שֶׁנִּצְטַוּוּ בַּתּוֹרָה הַנִּמְשֶׁלֶת לְגַן. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה׳ אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי ה׳ אֱלֹהִים״. וְהִנֵּה הָאָדָם, כְּלוֹמַר הַכֹּחַ הַמַּשְׂכִּיל, הוּא נִשְׁאָל בָּזֶה לְיוֹם הַדִּין שֶׁכָּל בְּרִיּוֹת הָעוֹלָם יִהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיִּקְרָא ה׳ אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה״, בְּאֵיזֶה מָקוֹם אַתָּה, כְּלוֹמַר בְּאֵיזוֹ מַדְרֵגָה עָלִיתָ בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת. וְתוֹסֶפֶת הַהֵ״א רֶמֶז לַחֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה שֶׁעָלֶיהָ נִשְׁאָל לְיוֹם הַדִּין, כִּי הָיָה אֶפְשָׁר לִכְתֹּב ״אַיֶּךָּ״ בְּלֹא הֵ״א, כְּמוֹ (תהלים קל״ט:ח׳) ״וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ״.
וַיֹּאמֶר אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן. הֵשִׁיב הַכֹּחַ הַמַּשְׂכִּיל: הֵבַנְתִּי כַּוָּנָתְךָ וְשָׁמַעְתִּי אַזְהָרוֹתֶיךָ הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה, וָאִירָא מִיּוֹם הַדִּין. ״כִּי עֵירֹם אָנֹכִי״ מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַזְּכוּת, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״אָנֹכִי״ וְלֹא אָמַר ״אֲנִי״. ״וָאֵחָבֵא״, וַאֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ, כִּי דֶּרֶךְ הַמִּתְבַּיֵּשׁ מֵאֵיזֶה דָּבָר שֶׁהוּא מִתְחַבֵּא. ״מִי הִגִּיד לְךָ״, מִי הָיָה הַסִּבָּה שֶׁאַתָּה עָרוּם מִן הַזְּכוּת? ״הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ״, אִם עָבַרְתָּ עַל מִצְוֹתַי וְעָשִׂיתָ מַה שֶּׁמָּנַעְתִּי מִמְּךָ?
וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי. הֵשִׁיב הַכֹּחַ הַמַּשְׂכִּיל: עָבַרְתִּי עַל מִצְוֹתֶיךָ וְהַסִּבָּה הוּא הַחֹמֶר, כְּלוֹמַר הַחֹמֶר אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי לִהְיוֹת לִי לְעֵזֶר הוּא בִּטֵּל כַּוָּנָתְךָ וְהוּא גָּרַם לִי הַצַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה, וְזֶה טַעַם ״הִיא״. וּבְתוֹסֶפֶת הַהֵ״א שֶׁבְּמִלַּת ״נָתַתָּה״ כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חוּשִׁים שֶׁנִּמְשָׁכִים אַחַר הַחֹמֶר, שֶׁבָּהֶן מְמַלְּאִים תַּאֲוָתָם. בָּא לְהַאֲשִׁים אֶת הַחֹמֶר, וְהֵשִׁיב: ״הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי״, כְּלוֹמַר יֵצֶר הָרָע הִטְעַנִי שֶׁעָבַרְתִּי עַל מִצְוֹתֶיךָ, כִּי הַחֹמֶר לוּלֵא יֵצֶר הָרָע לֹא יֵדַע דָּבָר רָע. בָּא לְהַאֲשִׁים לְיֵצֶר הָרָע, וְקִלֵּל אוֹתוֹ: ״עַל גְּחֹנְךָ תֵּלֵךְ״, וּמִפְּנֵי שֶׁעַד עַתָּה מָלַךְ בְּכָל הַבְּרִיּוֹת, וְהוּא שֶׁקְּרָאוֹ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם ״מֶלֶךְ גָּדוֹל״, וְדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ לָלֶכֶת בְּקוֹמָה זְקוּפָה, עַל כֵּן קִלֵּל אוֹתוֹ שֶׁיַּשְׁפִּיל גַּאֲוָתוֹ וְיִתְבַּטֵּל כֹּחוֹ.
וְעָפָר תֹּאכַל כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. כָּל יְמֵי תְּחִיַּת הַמֵּתִים ״עָפָר תֹּאכַל״, לֹא בְּשַׂר הַבְּרִיּוֹת. וְהַכַּוָּנָה אִם תּוּכַל לְהַחֲטִיא אֶת הֶעָפָר, כִּי בַּבְּרִיּוֹת אֵין לְךָ רְשׁוּת. ״וְאֵיבָה אָשִׁית״, עִנְיַן הָאֵיבָה הַזֹּאת הוּא רִחוּק יֵצֶר הָרָע בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיבָה עִם חֲבֵרוֹ מִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ. וְהַכַּוָּנָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַרְחִיק בַּיָּמִים הָהֵם בֵּין יֵצֶר הָרָע וּבֵין הַחֹמֶר, כִּי בְּנֵי תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה הַחֹמֶר שֶׁלָּהֶם זַךְ וְנָקִי, סָר אֶל מִשְׁמַעַת הַנֶּפֶשׁ, אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע. וְזֶהוּ ״וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה״, רָמַז לָהּ בָּרִחוּק הַזֶּה עִקּוּר יֵצֶר הָרָע מִן הָעוֹלָם וּבִטּוּל כֹּחוֹ, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (ישעיה כ״ה:ח׳): ״בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח״. בָּא לְהַעֲנִישׁ אֶת הַחֹמֶר, זֶהוּ ״אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה״, כְּלוֹמַר כֵּיוָן שֶׁעָבַרְתְּ עַל מִצְוֹתַי וְלֹא נִזְהַרְתְּ בְּפִתּוּי יֵצֶר הָרָע, אַעֲנִישׁ אוֹתָךְ, כִּי כְּמוֹ שֶׁהֻרְגַּלְתְּ בַַּתַּאֲווֹת הַגּוּפָנִיּוֹת וְהִרְבֵּית הַשִּׂמְחָה בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם כָּךְ אַרְבֶּה לָךְ עֳנָשִׁים וְיִסּוּרִין חֲרָפוֹת וְדִרְאוֹן עוֹלָם. וְזֶהוּ כֵּפֶל ״הַרְבָּה אַרְבֶּה״, כִּי מַה שֶּׁהִרְבֵּית הַשִּׂמְחָה וְהַתַּעֲנוּג אַרְבֶּה לָךְ הָעֹנֶשׁ. בָּא לְהַעֲנִישׁ אֶת הַכֹּחַ הַמַּשְׂכִּיל, זֶהוּ ״וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ״, כְּלוֹמַר נִמְשַׁכְתָּ אֶל הַחֹמֶר וְעָבַרְתָּ עַל מִצְוֹתַי. ״אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ״, הוֹסִיף לְקַלֵּל אֶת הַחֹמֶר אֲשֶׁר הַכֹּחַ הַמַּשְׂכִּיל מַרְאֶה בּוֹ פְּעֻלּוֹתָיו. וְכִנָּה הַחֹמֶר בִּלְשׁוֹן אֲדָמָה, וְאָמַר: ״בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה״, הֶעֱנִישׁוֹ שֶׁלֹּא יִמָּשֵׁךְ הַחֹמֶר לִרְצוֹנוֹ כָּל יְמֵי תְּחִיַּת הַמֵּתִים. וְהִנֵּה זֹאת קְלָלָה נִמְרֶצֶת אֶל הַכֹּחַ הַמַּשְׂכִּיל. וּכְבָר לִמְּדָנוּ דָּנִיֵּאל עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָעִנְיָן הַזֶּה, כִּי בְּנֵי תְּחִיַּת הַמֵּתִים לֹא יִהְיֶה עִנְיָנָם שָׁוֶה, כִּי אֵלּוּ יָקוּמוּ לְשָׂכָר וְלִגְמוּל שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ בְּכָל הַזְּמַנִּים, וְאֵלּוּ יָקוּמוּ לְעֹנֶשׁ גָּדוֹל שֶׁאֵין לוֹ סוֹף. הוּא שֶׁאָמַר (דניאל י״ב:ב׳): ״וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם״. וְאָמַר: ״כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב״, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַכֹּחַ הַמַּשְׂכִּיל נִמְשַׁךְ אֶל הַחֹמֶר, הֲרֵי סוֹפוֹ לִכְלוֹת בִּכְלוֹת הַחֹמֶר. וּמַה שֶׁנֶּחְתְּמָה פָּרָשָׁה זוֹ בְּפָסוּק: ״כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם״, לְפִי שֶׁהוּא מְדַבֵּר עַל אוֹתוֹ הַכַּת שֶׁהוּא לְחַיֵּי עוֹלָם.
וְיֵשׁ לְךָ לְהִסְתַּכֵּל אֵיךְ הֶעֱנִישׁ אֶת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ מֵאוֹתוֹ הַכַּת שֶׁהֵם לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם, וּלְפִי שֶׁלֹּא זָכוּ לְחַיֵּי עוֹלָם וְשָׁמְעוּ לְקוֹל הַחֹמֶר הֶעֱנִישׁ אֶת גּוּפָם וְאֶת נַפְשָׁם, וּבְאוֹתוֹ הָעֹנֶשׁ לֹא הִזְכִּיר בָּהֶם שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל בַּכָּתוּב הַזֶּה בַּכַּת שֶׁהֵם לְחַיֵּי עוֹלָם מַזְכִּיר בָּהֶם שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָמַר: ״וַיַּעַשׂ ה׳ אֱלֹהִים״. וְהַכָּתוּב הַזֶּה עָבָר בִּמְקוֹם עָתִיד כְּדֶרֶךְ הַנְּבוּאוֹת. וְנִרְאֶה לִי לְפָרֵשׁ מִלַּת ״וַיַּעַשׂ״ בַּמָּקוֹם הַזֶּה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה, וְאָדָם וְאִשְׁתּוֹ שֶׁבַּכָּתוּב הַזֶּה יִרְצֶה בּוֹ הַשֵּׂכֶל וְהַנֶּפֶשׁ, כִּי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיל הַנֶּפֶשׁ לִנְקֵבָה וְהַשֵּׂכֶל לְזָכָר, מִפְּנֵי שֶׁהַנֶּפֶשׁ מִתְלַוָּה אֶל הַשֵּׂכֶל כְּמוֹ שֶׁהַנְּקֵבָה מִתְלַוָּה אֶל הַזָּכָר. וְכֵן פֵּרֵשׁ מוֹרִי נַטְרֵיהּ רַחֲמָנָא בְּעִנְיַן לִוְיָתָן וּבַת זוּגוֹ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֶמֶז אֶל הַשֵּׂכֶל וְאֶל הַנֶּפֶשׁ. וְהַכָּתוּב הַזֶּה יִרְמֹז לִזְמַן תְּחִיַּת הַמֵּתִים, וְיֹאמַר כִּי בְּאוֹתוֹ זְמַן עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה לַשֵּׂכֶל וְלַנֶּפֶשׁ בְּרִיָּה חֲדָשָׁה שֶׁיַּחֲזִיר אֵלֶיהָ כָּתְנוֹת עוֹר, כְּלוֹמַר הַגּוּפוֹת, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיַּלְבִּשֵׁם״. וְכֵן הִזְכִּיר הַכָּתוּב בְּעִנְיַן יְצִירַת הָאָדָם (איוב י׳:י״א): ״עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי״, אַף כָּאן עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַלְבִּישׁ הַגּוּפוֹת לַשֵּׂכֶל וְלַנֶּפֶשׁ, וְאָז יִהְיֶה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה, שֶׁיְּחַדֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ בְּאוֹתוֹ זְמַן, כְּעִנְיַן שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (ישעיהו ס״ו:כ״ב): ״וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה״. וּמָצָאתִי לִי עֵזֶר מִמַּה שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (בראשית י״ב:ב׳): ״וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל״, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הִנְנִי בוֹרֵא לְךָ בְּרִיָּה חֲדָשָׁה, כְּמָא דְּאַתְּ אָמַר: ״וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ״. וְעוֹד יִכְלוֹל ״כָּתְנוֹת עוֹר״ כְּמוֹ שֶׁדְּרָשׁוּהוּ ז״ל ״כָּתְנוֹת אוֹר״, כִּי אַלְפִי״ן וְעַיְנִי״ן מִתְחַלְּפִים. וְהַכַּוָּנָה שֶׁיַּלְבִּישׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף יַחַד בְּמִינֵי מַעֲלוֹת הָאוֹר הָעֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁזָּכָה מֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם בָּהָר מִפָּסוּק (שמות ל״ג:ז׳) ״וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל״ שֶׁדְּרָשׁוּהוּ רז״ל מִלְּשׁוֹן (איוב כ״ט:ג׳) ״בְּהִלּוֹ נֵרוֹ״. וְזֶה לַפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁפֵּרַשְׁנוּ הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֶמֶז לַנֶּפֶשׁ וְלַגּוּף בְּכָל עִנְיַן הַפָּרָשָׁה. וְעַל זֶה אָמַר ״וַיַּלְבִּשֵׁם״ וְלֹא אָמַר ״כָּתְנוֹת עוֹר לִלְבּוֹשׁ״, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ הַמַּלְבִּישׁ אוֹתָם, וּמִמַּעֲלַת הַמַּלְבִּישׁ תּוּכַל לְהָבִין מַעֲלַת הַלְּבוּשׁ, וְהָבֵן.

כבהֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יֹאמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״מִמֶּנּוּ״ כְּנֶגֶד הַמַּלְאָכִים. וְהָיָה רָאוּי לוֹמַר ״כְּאַחַד מִכֶּם״, וּמִתּוֹךְ עַנְוְתָנוּתוֹ כָּלַל עַצְמוֹ עִמָּהֶם, וְכַוָּנַת הַכָּתוּב לוֹמַר כִּי כֵן מִתְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁחָטָא אָדָם הָיָה כֻּלּוֹ שִׂכְלִי, אֵין לוֹ מוֹנֵעַ כְּלָל, וְעַתָּה יָרַד מִמַּעֲלָתוֹ וְנִתְלַבֵּשׁ בְּתַאֲווֹת וְרָצָה לָדַעַת טוֹב וָרָע.
וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ. כְּלוֹמַר כֵּיוָן שֶׁחָטָא וְגָזַרְתִּי עָלָיו מִיתָה צָרִיךְ אֲנִי לִמְנוֹעַ מִמֶּנּוּ עֵץ הַחַיִּים כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְבַּטֵּל גְּזֵרָתִי.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ ״הֵן הָאָדָם הָיָה״, אָדָם הָרִאשׁוֹן כְּבֶן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְזֶהוּ ״הֵן הָאָדָם הָיָה״. מִכָּאן שֶׁאֵין בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה מַעֲנִישִׁין עַד עֶשְׂרִים שָׁנָה. וְעַל זֶה נִגְזַר עַל דּוֹר הַמִּדְבָּר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה. וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל ״עֶשְׂרִים לִרְדֹּף״, שֶׁרוֹדְפִים אוֹתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם לְהַעֲנִישׁוֹ עַל חֶטְאוֹ.
וְטַעַם ״כְּאַחַד מִמֶּנּוּ״ דָּרְשׁוּ בּוֹ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל: רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: כִּיחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו׳:ד׳): ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, רַבָּנָן אָמְרֵי: כְּגַבְרִיאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ט׳:ב׳): ״וְאִישׁ אֶחָד בְּתוֹכָם לָבוּשׁ הַבַּדִּים״, כְּהָדֵין קַמְצָא דִּלְבוּשֵׁיהּ מִנֵּיהּ. יָדוּעַ כִּי יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין ״אֶחָד״ בְּסֶגּוֹל לְ״אַחַד״ בְּפַתָּח, כִּי ״אֶחָד״ בְּסֶגּוֹל הוּא עוֹמֵד בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ מִתְאַחֵד עִם זוּלָתוֹ שֶׁיִּהְיֶה דּוֹמֶה לוֹ, אֲבָל ״אֶחָד״ בְּפַתָּח הוּא הַמִּתְאַחֵד עִם זוּלָתוֹ וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לוֹ, וְהִיא מִלָּה סְמוּכָה לְכַיּוֹצֵא בוֹ, כְּמוֹ (דניאל י׳:י״ג): ״אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשׁוֹנִים״, שֶׁהוּא מִתְאַחֵד עִם שְׁאָר עַנְפֵי הַחֶסֶד, וְכֵן (בראשית ל״ב:כ״ג): ״אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו״, (שם לז) ״וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים״. וְהֶפְרֵשׁ זֶה יָדוּעַ הָיָה אֵצֶל הַחֲכָמִים הָאֵלֶּה. וּמַה שֶּׁהֵבִין מִזֶּה רַבִּי יְהוּדָה, כִּיחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִרְאֶה לִי שֶׁדַּעְתּוֹ הָיָה לוֹמַר כִּי בְּסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁאֵינוֹ נָקוּד יוּכַל אָדָם לִקְרוֹת ״כְּאֶחָד מִמֶּנּוּ״ בְּסֶגּוֹל. אֲבָל רַבָּנָן שֶׁאָמְרוּ בְּגַבְרִיאֵל, אָמְרוּ כֵן מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָמַר הַכָּתוּב ״כְּאֶחָד״ בְּסֶגּוֹל וּלְכָךְ הֵבִינוּ ״כְּאַחַד״ כְּאוֹתוֹ הַמִּתְאַחֵד עִם שְׁאָר עַנְפֵי הַדִּין כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְהוּא גַּבְרִיאֵל. וּמַה שֶּׁכָּתוּב בּוֹ: ״וְאִישׁ אֶחָד בְּתוֹכָם״, אֵין זֶה נֶאֱמַר אֶלָּא עַל דֶּרֶךְ הַעֲבָרָה, וּבֵאוּר ״כְּהָדֵין קַמְצָא״ בָּא לְרַמֵּז עַל כֹּחַ הָרַחֲמִים שֶׁבּוֹ, שֶׁהִמְשִׁילוֹ לְבַדִּים שֶׁהוּא בֶּגֶד לָבָן, וְזֶהוּ לְשׁוֹן ״לְבוּשׁ הַבַּדִּים״ מְעֻטָּף בְּטַלִּית הָרַחֲמִים, וְלוֹמַר לְךָ כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שַׂר הַגְּבוּרָה, כֹּחַ הָרַחֲמִים יֶשׁ בּוֹ לְזַכּוֹת הַזַּכַּאי, וְאֵין כֹּחַ הָרַחֲמִים נִפְרָד מִמֶּנּוּ כִּלְבוּשׁ הֶחָגָב הַזֶּה שֶׁהוּא מֵעַצְמוֹ וְאֵינוֹ זָז מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה ״הֵן הָאָדָם הָיָה״, כְּמוֹ ״אִישׁ הָיָה״, וּ״מֹשֶׁה הָיָה״, וּמִכָּאן רֶמֶז שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ בָּרִאשׁוֹנָה. וּמִטַּעַם זֶה הִזְכִּירָה הַתּוֹרָה לֵדַת הַבָּנִים בִּלְשׁוֹן יְדִיעָה, וְדַע זֶה. וְדַעַת רַבִּי יְהוּדָה הָאוֹמֵר כִּיחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶפְשָׁר שֶׁיִּרְמֹז לַקַּו הָאֶמְצָעִי שֶׁהוּא כָּלוּל מִזֶּה וּמִזֶּה, וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב (שיר ג׳:י׳): ״עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן״, כְּלוֹמַר שֶׁהוּא בָּלוּל בְּמִינֵי גוֹנֵי אוֹר. וּמִכָּאן יִתְבָּאֵר סוֹד יְצִירַת אָדָם הַמֻּרְכָּב מִשְּׁנֵי יְצָרִים וְכָלוּל מֵהֶם, יֵצֶר הַטּוֹב וְיֵצֶר הָרָע, וְהֵם הֵם שֶׁאָמְרוּ חַכְמֵי הָאֱמֶת עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם: שְׁנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְלַוִּין לוֹ לְאָדָם, אֶחָד לִימִינוֹ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלוֹ.

כדאֶת הַכְּרוּבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת. אַחַר שֶׁגֵּרֵשׁ אוֹתוֹ מִשָּׁם הִשְׁכִּין בְּאוֹתוֹ רוּחַ שֶׁבּוֹ עֵץ הַחַיִּים אֶת הַכְּרוּבִים שֶׁהֵם מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, וּפַחַד אֱלֹהִים אֲשֶׁר כִּנָּה בְּ״לַהַט הַחֶרֶב״ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מְחִיצָה מַבְדֶּלֶת בֵּין עֵץ הַחַיִּים וְהָאָדָם. וְהִסְתַּכֵּל אֵיךְ אָמַר ״וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב״ וְלֹא אָמַר ״אֶת חֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת״, וְיָדוּעַ כִּי הַלַּהַט אֵין בּוֹ מַמָּשׁ אֲבָל הוּא מִקְרֶה נָשׂוּא בַּחֶרֶב, וְהוּא מַפְחִיד כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בּוֹ וְכָל רוֹאָיו יִפְחֲדוּ מִן הַמִּיתָה בִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ. וְהַכַּוָּנָה כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂם סִבּוֹת מוֹנְעוֹת לָאָדָם שֶׁלֹּא יַשִּׂיג עֵץ הַחַיִּים כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְבַּטֵּל גְּזֵרָתוֹ. וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ כִּי הַכְּרוּבִים הֵם מַלְאָכִים הַמְּמֻנִּים עַל שִׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵּיהִנָּם, וְכֵן מִעוּט ״כְּרוּבִים״ שְׁנַיִם וְעִם הַהֵ״א הֲרֵי שִׁבְעָה, וְיִהְיֶה בֵּאוּר הַכָּתוּב: ״אֶת הַכְּרוּבִים״ הַמְּמֻנִּים עַל ״לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת״, כִּי ״לַהַט״ הוּא גֵּיהִנָּם שֶׁהָרְשָׁעִים מִתְהַפְּכִים בָּהּ כְּבָשָׂר בְּתוֹךְ קַלַּחַת, וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל: ״לַהַט״ זוֹ גֵּיהִנָּם וּמְקוֹם הַמִּשְׁפָּט, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג׳:י״ט): ״וְלִהַט אֹתָם״ וְגוֹ׳. וְיָדוּעַ כִּי הַמַּלְאָכִים וְגֵיהִנָּם נִבְרְאוּ קֹדֶם לְגַן עֵדֶן שֶׁבָּאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי הַמַּלְאָכִים וְגֵיהִנָּם נִבְרְאוּ בְּיוֹם שֵׁנִי וְגַן עֵדֶן שֶׁבָּאָרֶץ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּיַד הָאָדָם לְנַצֵּחַ אוֹתָם בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת וְלֹא יִהְיוּ מְחִיצָה בֵּינוֹ וּבֵין עֵץ חַיִּים כְּלָל, אֲבָל יִתְקָרֵב וָחַי לְעוֹלָם.
עוֹד תֵּדַע וְתַשְׂכִּיל מִמּוֹצָא פָּסוּק זֶה, ״אֶת הַכְּרוּבִים״ הֵם חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל י׳:כ׳): ״הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי״ וְגוֹ׳ ״וָאֵדַע כִּי כְרֻבִים הֵמָּה״. וְיָדוּעַ כִּי יֵשׁ לְכָל חַיָּה וְחַיָּה י״ו פָּנִים, אַרְבָּעָה לְכָל רוּחַ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, מִמַּה שֶׁכָּתוּב ״וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת״, יִכְלוֹל לְכָל חַיָּה וְכֵן לְכָל פָּן וּפָן, וַהֲרֵי הֵם י״ו פָּנִים לְכָל חַיָּה. וְהַכְּרוּבִים הַלָּלוּ הֵם דָּבָר הַמִּתְלַהֵט מִן הַחַר הַמִּתְהַפֶּכֶת זֶהוּ שֶׁאָמַר ״וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת״ הִיא חַיָּה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיֵּשׁ לָהּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה פָּנִים וְהִיא מִדַּת דִּינוֹ. וְתֵן כָּל לִבְּךָ אֵיךְ קְרָאָן ״לַהַט״ וְהוּא דָּבָר נָשׂוּא בַּחֶרֶב וְהַחֶרֶב נוֹשֵׂא אוֹתוֹ, כִּי כֵן חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאוֹת נוֹשְׂאוֹת הַכָּבוֹד, הַכָּבוֹד נוֹשֵׂא אוֹתָן. וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי רְמוּזוֹת הֵן בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּשֵּׁם, שֶׁהֵן רֵאשִׁית הַשְּׂכָלִים, וְהַמַּעֲלָה הָעֲשִׂירִית נִרְמָז בַּיּוֹ״ד שֶׁבִּרְאשִׁית הַשֵּׁם, וְהַנִּשְׁאָר בַּשֵּׁם כְּמִנְיַן הַפָּנִים שֶׁיֵּשׁ לְכָל הַחַיָּה הַמְּגִנִּים עָלָיו מִפְּנֵי הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה פָּנִים. וְנִכְרְתוּ לָנוּ בַּתּוֹרָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ ״עֵץ חַיִּים הִיא״ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת כְּנֶגְדָּם, שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בִּבְרִית מִילָה וְשָׁלֹשׁ בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְעִמָּהֶם אָנוּ נִצּוֹלִים מֵחַרְבּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ, הוּא מִדַּת דִּינוֹ שֶׁל מַעְלָה, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר: ״הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת״.