אוַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ. הָיָה רָאוּי הַכָּתוּב לוֹמַר ״אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו״, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ דִּבּוּר הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶם גַּם כֵּן, הוּא שֶׁכָּתוּב: ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ וְאֶל בָּנָיו״. וְיִתָּכֵן לוֹמַר, רִבּוּי ״אֶת״ בָּא לְרַבּוֹת בָּנָיו שֶׁהָיוּ מִכֹּחוֹ, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל ״אֵת יַעֲקֹב״, אֵלּוּ הַבָּאִים מִכֹּחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. וְכֵיוָן שֶׁפֵּירֵשׁ הַכָּתוּב הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה בְּנֹחַ וְרָמַז עַל הַבָּנִים, אַף הַנָּשִׁים הָיוּ בִּכְלָל. וּמַה שֶׁהִזְכִּיר הַחַיָּה וְהַבְּהֵמָה עִמּוֹ יַחְדָּו, לְהוֹרוֹת שֶׁכֻּלָּן שָׁוִין בְּהַשְׁגָּחָה כְּלָלִית, וְהוּא הַדִּין שֶׁהָיָה הַזִּכָּרוֹן בְּכָל הָעוֹף אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְכִּירָם, כִּי כָּל בַּעֲלֵי חַיִּים בִּכְלַל הַזִּכָּרוֹן הֵם. אוֹ אוּלַי מַה שֶׁהִזְכִּיר בְּהֵמָה וְחַיָּה דַּוְקָא וְלֹא הִזְכִּיר הָעוֹף, לְפִי שֶׁהַבְּהֵמָה וְהַחַיָּה נִבְרְאוּ עִם הָאָדָם בְּיוֹם שִׁשִּׁי, הוּא שֶׁכָּתוּב: ״וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת כָּל חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ״, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״אֲשֶׁר אִתּוֹ״, שֶׁהֵם בַּתֵּבָה עִמּוֹ, וְיִכְלֹל גַּם כֵּן ״אֲשֶׁר אִתּוֹ״ שֶׁנִּבְרְאוּ בְּיוֹם אֶחָד עִמּוֹ.
דוַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט. יוֹם מְנוּחַת הַתֵּבָה הָיָה בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּנִיסָן. וּמַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב: ״וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם״, הַתִּגְבֹּרֶת הַזֶּה הִתְחִיל בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן, הוּא שֶׁכָּתוּב: ״בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם״ וְגוֹ׳. מִשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן עַד שִׁבְעָה עָשָׂר בְּנִיסָן תִּמְצָא ק״נ יוֹם.
וְכָתַב הָרַמְבַּ״ן ז״ל: הָיָה הַסֵּדֶר בְּעִנְיָן זֶה, כִּי בְּיוֹם רֶדֶת הַגֶּשֶׁם נִבְקְעוּ מַעְיְנוֹת תְּהוֹם וְנִפְתְּחוּ אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וְיָרַד הַגֶּשֶׁם אַרְבָּעִים יוֹם, וּבָהֶם גָּבְרוּ הַמַּיִם חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה, וְנִפְסַק הַגֶּשֶׁם לְסוֹף אַרְבָּעִים וְנִשְׁאֲרוּ מַעְיְנוֹת הַתְּהוֹם וַאֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים, וְהָיָה הָאֲוִיר לַח מְאֹד וְכָל הָאָרֶץ מְלֵאָה מַיִם וְלֹא יָבְשׁוּ לְעוֹלָם, וְעָמְדוּ כֵן בִּגְבוּרָתָם עַד ק״נ יוֹם לִירִידַת הַגֶּשֶׁם, וְאָז הֶעֱבִיר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוּחַ חָזָק מְאֹד בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנוֹת תְּהוֹם, כִּי חָזְרוּ הַמַּיִם הַטִּבְעִיִּים אֶל מְקוֹמָם עַד שֶׁנִּתְמַלֵּא הַתְּהוֹם כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה, וְנִסְגְּרוּ פִּתְחֵי מַעְיָנוֹת וַאֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם נִסְגְּרוּ, וַיִּיבַשׁ הָאֲוִיר מְאֹד בָּרוּחַ הַמְיַבֵּשׁ, וְהִנֵּה חָסְרוּ הַמַּיִם הַרְבֵּה, וַתָּנַח הַתֵּבָה שֶׁהָיְתָה מְשֻׁקַּעַת בַּמַּיִם כִּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת, וְאַחַר ע״ג יָמִים בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ תַּמּוּז נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים, וּמִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהִמְתִּין אַחַר שֶׁנִּרְאוּ לוֹ רָאשֵׁי הֶהָרִים, וְזֶה נוֹפֵל בַּעֲשָׂרָה בְּאָב, פָּתַח חַלּוֹן הַתֵּבָה וְאַחַר שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת הָלְכָה הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ וְאַחַר שְׁלֹשִׁים הֵסִיר מִכְסֵה הַתֵּבָה. עַד כָּאן:
זוַיְשַׁלַּח אֶת הָעוֹרֵב. דָּרְשׁוּ רז״ל: תְּשׁוּבָה נִצַּחַת הֵשִׁיב עוֹרֵב לְנֹחַ. אָמַר לוֹ: רַבְּךָ שְׂנֵאַנִי וְאַתָּה שְׂנֵאתַנִי, רַבְּךָ שְׂנֵאַנִי – מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה שִׁבְעָה וּמִן הַטְּמֵאָה שְׁנַיִם, וְאַתָּה שְׂנֵאתַנִי – כִּי שָׁלַחְתָּ אוֹתִי יוֹתֵר מִזּוּלָתִי, אִם פּוֹגֵעַ בִּי שַׂר חַמָּה אוֹ שַׂר צִנָּה לֹא נִמְצָא הָעוֹלָם חָסֵר בִּרְיָה אַחַת, אוֹ שֶׁמָּא לְאִשְׁתִּי אַתָּה צָרִיךְ? אָמַר לוֹ: רָשָׁע, בַּמֻּתָּר לִי אָסוּר, בַּנֶּאֱסָר לֹא כָל שֶׁכֵּן? וְלֹא רָצָה לְקַבְּלוֹ, אָמַר לוֹ: אֵינְךָ רָאוּי לֹא לַאֲכִילָה וְלֹא לְקָרְבָּן. אָמַר לוֹ הקב״ה: קַבְּלֵהוּ, ״עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ״, עָתִיד צַדִּיק אֶחָד לַעֲמוֹד וּלְיַבֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם וַאֲנִי מַצְרִיכוֹ אֵלָיו, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (מלכים א י״ז:ו׳): ״וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר״ וְגוֹ׳ מִבֵּי טַבָּחֵי דְּאַחְאָב, וְהַיְנוּ דִּכְתִיב: ״וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב״ בִּתְשׁוּבָתוֹ, עַד כָּאן בַּמִּדְרָשׁ. וּמִלַּת ״יְבֹשֶׁת״ רֶמֶז לְתִשְׁבִּי:
חוַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ. וּבָעוֹרֵב לֹא נֶאֱמַר ״מֵאִתּוֹ״ לִמֶּדְךָ שֶׁדִּירָתָן שֶׁל עוֹפוֹת טְהוֹרוֹת אֵצֶל הַצַּדִּיקִים:
יאוְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ. כֵּיוָן שֶׁנִּגְזַר אָבְדָן וּמְחִיָּה עַל הָאָדָם וְעַל כָּל מַה שֶּׁבָּאָרֶץ, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁנֶּעֶקְרוּ הָאִילָנוֹת וְנִמְחוּ לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהֻצְרְכוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל לוֹמַר שֶׁאֲפִילּוּ אִצְטְרוֹבּוֹלִין שֶׁל רֵחַיִם נִמְחוּ בַּמַּבּוּל, וְדָרְשׁוּ בָּזֶה (איוב י״ד:י״ט): ״אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם״. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כִּי הֶעָלֶה נָבֵל, וְאִם כֵּן מֵהֵיכָן הֱבִיאָה אוֹתוֹ? אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: רַבִּי לֵוִי אָמַר: מֵהַר הַמִּשְׁחָה הֵבִיאָה אוֹתוֹ, דְּלָא טָפַת אַרְעָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּמַיָּא דְּמַבּוּלָא, שֶׁכָּךְ אָמַר הקב״ה לִיחֶזְקֵאל (יחזקאל כ״ב:כ״ד): ״בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא וְלֹא גֻשְׁמָה בְּיוֹם זָעַם״, ״לֹא מְטֹהָרָה״ פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא נִבְקְעוּ מַעְיְנוֹת תְּהוֹם, ״וְלֹא גֻשְׁמָה״ שֶׁלֹּא יָרַד עָלֶיהָ מָטָר מִן הַשָּׁמַיִם מִגֶּשֶׁם הַמַּבּוּל, אֲבָל בְּוַדַּאי מֵי הַמַּבּוּל שֶׁבִּשְׁאָר אֲרָצוֹת נִכְנְסוּ לְתוֹכָהּ, שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב מֵעִיד בְּכָאן: ״וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם״, וּלְפִי שֶׁלֹּא יָרַד מִן הַשָּׁמַיִם הַגֶּשֶׁם הַשּׁוֹטֵף שֶׁהָיָה מְשַׁבֵּר כָּל הָאִילָנוֹת לְכָךְ לֹא נֶעֶקְרוּ הָאִילָנוֹת מִשָּׁם מִפְּנֵי הַמַּיִם הַבָּאִים שָׁם מִשְּׁאָר אֲרָצוֹת, וּלְפִיכָךְ לְקָחַתּוּ מֵהַר הַמִּשְׁחָה הוּא הַר הַזֵּיתִים. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם״ וְגוֹ׳.
וְעוֹד דָּרְשׁוּ: מִגַּן עֵדֶן הֵבִיאָה אוֹתוֹ. וְיֵשׁ לִתְמוֹהַּ בָּזֶה, מֵהֵיכָן הָיָה יוֹדֵעַ נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם כֵּיוָן שֶׁמֵּי הַמַּבּוּל לֹא נִכְנְסוּ בְּגַן עֵדֶן? וְכָתַב הָרַמְבַּ״ן ז״ל, אוּלַי הָיוּ שְׁעָרָיו סְגוּרִים שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ בּוֹ הַמַּיִם, וְכַאֲשֶׁר קַלּוּ הַמַּיִם נִפְתְּחוּ, עַד כָּאן.
וּמִלַּת ״טָרָף״ הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר ״טָרְפָה בְּפִיהָ״, אֲבָל הוּא שֵׁם הַתֹּאַר כְּמוֹ ״טָרוּף״ וְעַל כֵּן הוּא קָמוּץ. וְהָיָה הַכָּתוּב רָאוּי לוֹמַר ״וְהִנֵּה עָלֶה טָרָף בְּפִיהָ״ וְהָיָה מַסְפִּיק זֶה לִידִיעַת נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם, כִּי מֵאַחַר שֶׁלָּקְחָה עָלֶה מִן הָאִילָן, אֵיזֶה אִילָן שֶׁיִּהְיֶה, בְּיָדוּעַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם, וְלָמָּה הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר שֵׁם הָאִילָן שֶׁהָיָה זַיִת. וְעַל זֶה הִתְעוֹרְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל בְּמִדְרָשָׁם וְאָמְרוּ: רֶמֶז רָמְזָה לוֹ, אָמְרָה: מוּטָב יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוּרִין כַּזַּיִת וּבְיָדוֹ שֶׁל הקב״ה וְאַל יִהְיוּ מְתוּקִים כַּדְּבַשׁ בְּיַד בָּשָׂר וָדָם. עָשׂוּ חֲכָמִים ״בְּפִיהָ״ לְשׁוֹן מַאֲמָר.
וְעוֹד דָּרְשׁוּ בַּמִּדְרָשׁ: אָמַר רַבִּי אַבְהוּ: מֵאִילַן גַּן עֵדֶן הֱבִיאָה אוֹתוֹ, וְלֹא הָיָה לָהּ לְהָבִיא דָּבָר מְעֻלֶּה אוֹ קִנָּמוֹן אוֹ פּוּלְסְמִין? אֶלָּא רֶמֶז רָמְזָה לוֹמַר: מַר מִזֶּה תַּחַת יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא מָתוֹק מִתַּחַת יָדֶיךָ. וְיִהְיֶה ״טָרָף״ מִלְּשׁוֹן מְזוֹנוֹת, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב: ״הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי״. וְהִנֵּה יֵשׁ בָּזֶה קַל וָחֹמֶר לַבְּרִיּוֹת, שֶׁאִם הָעוֹפוֹת נוֹחַ לָהֶם זֶה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם בַּעֲלֵי שֵׂכֶל וִידִיעָה וּמִדַּת הַבֹּשֶׁת פְּרוּשָׂה עַל פְּנֵיהֶם, שֶׁאֵינָם רוֹצִים לְהִתְפַּרְנֵס זֶה מִזֶּה:
ידבְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ. הוּא חֹדֶשׁ מַרְחֶשְׁוָן. לְמַעְלָה אָמַר: ״בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם נִבְקְעוּ״, וְכָאן אִלּוּ אָמַר: ״בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ״, הָיָה בְּמַשְׁמָע שֶׁעָמַד הַמַּבּוּל שָׁנָה תְּמִימָה מִיּוֹם לְיוֹם, שֶׁהוּא שנ״ד יוֹם שֶׁהִיא שְׁנַת הַלְּבָנָה, וְעַל כֵּן הוֹסִיף אַחַד עָשָׂר יוֹם וְאָמַר: ״בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ״, לְהוֹרוֹת שֶׁשְּׁנַת חַמָּה הָיְתָה שֶׁל שס״ה יוֹם, שֶׁכֵּן שְׁנַת חַמָּה יְתֵרָה עַל שְׁנַת לְבָנָה אַחַד עָשָׂר יוֹם. וְעַל זֶה אָמְרוּ רז״ל: מִשְׁפַּט דּוֹר הַמַּבּוּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, מִשְׁפַּט מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, מִשְׁפַּט אִיּוֹב שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, מִשְׁפַּט גּוֹג וּמָגוֹג שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
יָבְשָׁה הָאָרֶץ. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יָצָא עַד שֶׁהֻרְשָׁה לָצֵאת וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״צֵא מִן הַתֵּבָה״, כִּי מִפְּנֵי שֶׁבָּא לְתוֹכָהּ מִפְּנֵי מִצְוַת הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה לֹא רָצָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי אִם בְּמִצְוָתוֹ.
וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ, כִּי מִכָּאן לָמְדוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁלֹּא רָצוּ לָצֵאת מִתּוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ עַד שֶׁצִּוָּה לָהֶם הַמֶּלֶךְ, הוּא שֶׁכָּתוּב (דניאל ג׳:י״ג): ״בֵּאדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר וְגוֹ׳ פֻּקוּ וַאֲתוֹ״, וּלְמַעְלָה אָמַר ״סַקוּ״, לְפִי שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיָה הַכִּבְשָׁן עָמֹק וְהֻצְרַךְ לוֹמַר ״סַקוּ״ וְעַכְשָׁו גָּבַהּ הַכִּבְשָׁן בְּדֶרֶךְ הַנֵּס וְהֻשְׁוָה לַקַּרְקַע וְהֻצְרַךְ לוֹמַר ״פֻּקוּ״, וְלֹא רָצוּ לָצֵאת עַד שֶׁצִּוָּה לָהֶם הַמֶּלֶךְ.
טזצֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ. כָּאן הֻתַּר לָהֶם הַתַּשְׁמִישׁ שֶׁנֶּאֱסַר לָהֶם בַּתֵּבָה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב בִּכְנִיסָתָם לַתֵּבָה: ״וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ״, הָאֲנָשִׁים לְבַד וְהַנָּשִׁים לְבַד.
וּבַמִּדְרָשׁ שְׁלֹשָׁה שִׁמְּשׁוּ בַּתֵּבָה, וְאֵלּוּ הֵן: עוֹרֵב, כֶּלֶב, חָם; וּשְׁלָשְׁתָּם נֶעֶנְשׁוּ: עוֹרֵב רָק (מזריע מן הפה, סנהדרין ק״ח), כֶּלֶב נִקְשָׁר, חָם לָקָה בְּעוֹרוֹ.
כוַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַה׳. כִּוֵּן נֹחַ בְּקָרְבְּנוֹתָיו סֵדֶר הַבִּנְיָן מִמַּטָּה לְמַעְלָה, הַמִּזְבֵּחַ תְּחִלָּה וּמִשָּׁם לָרַחֲמִים, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״לַה׳״, וּמִן הָרַחֲמִים מִתְעַלֶּה וּמִתְיַחֵס הַכֹּל בַּמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהוּא עִלַּת הָעִלּוֹת יִתְבָּרַךְ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיַּעַל עֹלוֹת בַּמִּזְבֵּחַ״, ״עָלַת״ כְּתִיב. וְכֵן אָמַר הַנָּבִיא (ישעיהו ס׳:ז׳): ״יַעֲלוּ לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר״. וְכֵן בְּמָנוֹחַ לֹא מָצִינוּ בּוֹ שֶׁעָשָׂה מִזְבֵּחַ, וְהִזְכִּיר תְּחִלָּה ״מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ״ וְאַחַר כָּךְ ״הַשָּׁמַיְמָה״, וּמִשָּׁם אֶל הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא עִלָּה, וְאָז חוֹזֵר הַשֶּׁפַע מַעְלָה לָרַחֲמִים וּמִן הָרַחֲמִים לַמִּזְבֵּחַ הַנִּקְרָא לֵב, וּמִמֶּנּוּ לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיָּרַח ה׳ אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ״, כְּלוֹמַר הִמְשִׁיךְ הַמְשָׁכַת הַשֶּׁפַע הַיּוֹרֵד מֵעִלַּת הָעִלּוֹת, וְאָז אָמַר ״אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִיף״, כְּלוֹמַר לֹא אֶתֵּן תּוֹסֶפֶת לְמִדַּת הַדִּין לְקַלֵּל אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, וְהָבֵן זֶה.
כאמִנְּעֻרָיו אָמְרוּ רז״ל: ״מִנְּעֻרָיו״ – מִשֶּׁנִּנְעַר לָצֵאת מִמְּעֵי אִמּוֹ. וְיָדוּעַ שֶׁאֵין הָאָדָם מִתְחַיֵּב בַּמִּצְוֹת שֶׁהֵן מִצַּד הַיֵּצֶר טוֹב, עַד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל מִיֵּצֶר הַטּוֹב שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (קהלת ד׳:י״ד): ״כִּי מִבֵּית הָסוּרִים יָצָא לִמְלֹךְ״, כִּי מִשָּׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא מִבֵּית הָרֶחֶם, שֶׁשָּׁם אָסוּר וּמֻסְגָּר כְּאָדָם הַמֻּסְגָּר בְּבֵית הָאֲסוּרִים, מִיָּד הוּא רוֹצֶה לִמְלֹךְ, וְהוּא מְבַקֵּשׁ פִּי הַדַּד וְנִמְשָׁךְ אַחַר הַתַּאֲווֹת. וּמִפְּנֵי שֶׁהַמִּלָּה חֲסֵרָה אָלֶ״ף פֵּרְשׁוּהוּ מִלְּשׁוֹן תַּרְגּוּם, כִּי תַּרְגּוּם ״וַיִּבְאַשׁ״ – ״וּסְרִי״.
כבעֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ. לָשׁוֹן זֶה יוֹרֶה שֶׁיֵּשׁ לָעוֹלָם תַּכְלִית זְמַן קָצוּב. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָסֵר וָא״ו, ״עַד״ כְּתִיב, וְיִכְלוֹל הַהֵפֶךְ, הַקְּרִיאָה עִקָּר. ״זֶרַע וְקָצִיר״, אֵלּוּ נוֹלָדִים וְאֵלּוּ מֵתִים, וְעַל יְדֵי מָה, עַל יְדֵי קֹר וָחֹם. וְטַעַם הַכָּתוּב יְבָאֵר שִׁשָּׁה עִנְיָנִים שֶׁהֵם סִדְרֵי עוֹלָם, שֶׁאֵינָן שׁוֹבְתִין בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה.