פרק יא

דוְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הָיוּ מְבַקְשִׁים לְהִתְיַשֵּׁב בְּמָקוֹם אֶחָד לִהְיוֹתָם מְחֻבָּרִים יַחַד וְלֹא מָצְאוּ מָקוֹם אֶלָּא שִׁנְעָר. וְעַל כֵּן רָצוּ לִבְנוֹת לָהֶם עִיר וּמִגְדָּל שֶׁיִּהְיֶה מַחְזִיק אֶת כֻּלָּם, הָעִיר לְיִשּׁוּב וְהַמִּגְדָּל לְאוֹת וּלְשֵׁם, שֶׁיִּרְאוּהוּ בְּנֵי כָּל הָעוֹלָם וִייַשְּׁרוּ נֶגְדּוֹ וְיִתְיַשְּׁבוּ בְּאוֹתָהּ הָעִיר וְלֹא בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶה טַעַם ״פֶּן נָפוּץ״. וְעַל כֵּן הֱפִיצָם ה׳, לְפִי שֶׁבָּאוּ כְּנֶגֶד כַּוָּנָתוֹ שֶׁהִיא שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ הָאֻמּוֹת בְּכָל הָעוֹלָם וְיִתְיַשְּׁבוּ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּאָרֶץ, לְפִי שֶׁלְּכָךְ בְּרָאָהּ וְלָשֶׁבֶת יְצָרָהּ.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם״ זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, כְּתִיב הָכָא: ״וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם״, וּכְתִיב הָתָם (שמות כ״ג:י״ג): ״וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ״, מַה לְּהַלָּן עֲבוֹדָה זָרָה אַף כָּאן עֲבוֹדָה זָרָה. וְעוֹד דָּרְשׁוּ בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים: ״הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר״, אֵין ״הָבָה״ אֶלָּא עֵצָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים כ׳:ז׳) ״הָבוּ לָכֶם דָּבָר וְעֵצָה הֲלֹם״, וְאֵין ״עִיר״ אֶלָּא אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ד׳:י׳) ״וַאֲלוּ עִיר וְקַדִּישׁ״.
וּבְמִדְרַשׁ שֶׁל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת רָאִיתִי שֶׁאָמְרוּ: נִקַּח קַרְדֻּמּוֹת וְנַבְקִיעַ הַשָּׁמַיִם וְיָזוּבוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לָנוּ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לְדוֹר הַמַּבּוּל, וְנַעֲשֶׂה חֲתִיכוֹת מִן הַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה מִלְחָמָה עִם מֶלֶךְ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְהָיָה בְּאוֹתוֹ מִגְדָּל שִׁבְעִים מַעֲלוֹת לַמִּזְרָח וּכְנֶגְדָּם שִׁבְעִים מַעֲלוֹת לַמַּעֲרָב, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָרַד שָׁם עִם שִׁבְעִים מַלְאָכִים וּבִלְבֵּל לְשׁוֹנָם וְדִבְרֵיהֶם, עַד כָּאן. וְעוֹד בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה: אָמְרוּ, לֹא כָל הֵימֶנּוּ שֶׁיִּבְחַר לוֹ הָעֶלְיוֹנִים, בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה, עַד כָּאן.
וְעַל דֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל ״וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם״, הָיוּ אַנְשֵׁי הַפַּלָּגָה רְשָׁעִים מַשְׂכִּילִים בְּכָל חָכְמָה, וְעָשׂוּ הָעִיר וְהַמִּגְדָּל כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵהַמַּבּוּל שֶׁל אֵשׁ, מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר רָאוּ אֲבַדּוֹן הָעוֹלָם בְּמַבּוּל שֶׁל מַיִם, פָּחֲדוּ לְנַפְשָׁם וְהֻצְרְכוּ לַעֲשׂוֹת בִּנְיַן מָקוֹם שֶׁאִם יִרְצֶה לְהָבִיא מַבּוּל שֶׁל אֵשׁ וְלִשְׂרֹף אֶת הָעוֹלָם שֶׁיִּנָּצְלוּ מֵהֶם וְלֹא תִקְרַב הָאֵשׁ בִּגְבוּלָם. וְזֶהוּ עִנְיַן הַמִּלְחָמָה הַמֻּזְכָּר בַּמִּדְרָשׁ, כְּלוֹמַר לְהֵעָזֵר עִם הַכֹּחוֹת הָעֶלְיוֹנִים בְּהֶפֶךְ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלִקְשֹׁר חֵלֶק מִיסוֹד הָאֵשׁ שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְקָרֵב אֶל הָעִיר, כְּשֵׁם שֶׁמָּצִינוּ אַף בְּדוֹרֵנוּ זֶה קְצָת הַחֲכָמִים שֶׁיּוֹדְעִים כֹּחַ לִקְשֹׁר חֵלֶק אֶחָד מִן הַבָּרָד [והוא הידוע כעת בשם דאננעראבלייטער, ונמצא רושם מזה גם בתוספתא שבת פ״ז] שֶׁלֹּא יָבֹא אֶלָּא בִּגְבוּל יָדוּעַ. וְעוֹד לְטַעַם אַחֵר, כִּי מִפְּנֵי שֶׁרָאוּ שֶׁגָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִיתָה עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְהָיוּ רוֹאִים עַצְמָם בַּעֲלֵי כֹּחַ וּגְבוּרָה עֲצוּמָה וּגְדוֹלִים בְּחָכְמָה וּבְקוֹמָה, וְהָיוּ חַיֵּיהֶם אֲרֻכִּים וְלֹא יִבָּצֵר מֵהֶם לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר, וְהִנֵּה הֵם בְּנֵי תְּמוּתָה, עֲנָפִים מְקֻלְקָלִים בְּקִלְקוּל הַשֹּׁרֶשׁ, לְכָךְ חָשְׁבוּ תַּחְבּוּלָה שֶׁיַּעֲשׂוּ בִנְיָן וּלְהַגְבִּיהַּ לְמַעְלָה עַד שִׁעוּר יָדוּעַ כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִן הַמִּיתָה. וּמִטַּעַם הַזֶּה הֱפִיצָם ה׳ שֶׁחָשְׁבוּ, כְּנֶגֶד גְּזֵרָתוֹ יִתְבָּרַךְ.
וְהִנֵּה הַפְּסוּקִים סוֹגְרִים הַדֶּלֶת בְּעַד הַמַּחְשָׁבוֹת הָרָעוֹת שֶׁהָיוּ חוֹשְׁבִים בְּלִבָּם וְלֹא רָצוּ לְפַרְסְמָם. וְאֶל הָעִנְיָן הַזֶּה רָמְזוּ בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁאָמְרוּ: ״וּדְבָרִים אֲחָדִים״ – אֲחוּדִים, כְּלוֹמַר סְגוּרִים, מַעֲשֵׂה דוֹר הַמַּבּוּל נִתְפָּרֵשׁ מַעֲשֵׂה דוֹר הַפַּלָּגָה לֹא נִתְפָּרֵשׁ, עַד כָּאן. וְשָׁמַעְתִּי כִּי בּוֹנֵי הַמִּגְדָּל הָיוּ שִׁבְעִים, וְאֵין סָפֵק כִּי הָיָה לָהֶם בָּזֶה כַּוָּנָה יְדוּעָה.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם״, הָיָה חֶטְאָם חֵטְא אֲבִיהֶם הָרִאשׁוֹן שֶׁקִּצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת, כֵּן הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה קִצְּצוּ בַּנְּטִיעוֹת וְהִפְרִידוּ הַפְּרִי מִן הָאִילָן. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם״, כַּלָּשׁוֹן הַכָּתוּב בְּדוֹר אֱנוֹשׁ שֶׁהָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִזְכִּיר בּוֹ ״שֵׁם״, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד׳:כ״ו): ״אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה׳״, וְ״הוּחַל״ מִלְּשׁוֹן חִלּוּל הַשֵּׁם, וְכֵן הִזְכִּיר בְּכָאן ״וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת״, כִּי הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא הָיָה חִלּוּל הַשֵּׁם. אוֹ נֹאמַר כִּי ״אָז הוּחַל״ וְ״הַחִלָּם״ מִלְּשׁוֹן הַתְחָלָה, וְאֵין לְהוֹצִיאָם מִפְּשׁוּטָן, וְהָעִנְיָן בִּשְׁנֵיהֶם כִּי הָיוּ עוֹשִׂים הַתְחָלָה מִן הַסּוֹף, וְזֶהוּ הַקִּצּוּץ, עַל כֵּן הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת״, כְּלוֹמַר עוֹשִׂים הַתְחָלָה מִן הַסּוֹף הַנִּקְרָא ״זֶה״, וְנִקְרָא ״שֵׁם״ כִּי כֵן אָמְרוּ ״וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם״, הִיא הַמִּדָּה הָאַחֲרוֹנָה, וְלֹא הָיוּ מַאֲמִינִים לְמַעְלָה מִמֶּנָּה וְהָיוּ בָּזֶה מְקַצְּצִים בַּנְּטִיעוֹת, מִפְּנֵי זֶה נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם ״וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם״, וְדָרְשׁוּ רז״ל: הִסִּיעוּ עַצְמָם מִקַּדְמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. וּכְדֵי לְבָאֵר כִּי הַחֵטְא הַזֶּה שֶׁלָּהֶם הוּא חֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, עַל כֵּן אָמַר ״אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם״.
וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: ״בְּנֵי הָאָדָם״, מַה, בְּנֵי חֲמָרַיָּא, בְּנֵי גַּמְלַיָּא? אֶלָּא בְּנוֹי דְּאָדָם קַדְמָאָה. רָמְזוּ לָנוּ כִּי הֵם בָּנִים דּוֹמִים לַאֲבִיהֶם הָרִאשׁוֹן בַּחֵטְא הַזֶּה. וּמִזֶּה לֹא תִּמְצָא בְּפָרָשָׁה זוֹ שֶׁיַּזְכִּיר שֵׁם אֱלֹהִים כְּשֵׁם שֶׁהִזְכִּיר בְּפָרָשַׁת הַמַּבּוּל, כִּי דּוֹר הַמַּבּוּל כָּפְרוּ בְּמִדָּה אַחֲרוֹנָה, וְלָכֵן נִשְׁחֲתוּ מִן הָאָרֶץ הַתַּחְתּוֹנָה וְכֵן מִן הָעֶלְיוֹנָה בְּהַרְחָקָתָם, וְעִם זֶה הָיוּ נִמְחִים מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וְהַבָּא.
וְהִנֵּה זֶה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה חָטְאוּ בֵּאלֹהִים וְנִשְׁחֲתָה לָהֶם הָאָרֶץ שֶׁהִיא מֵאֱלֹהִים, אֲבָל דּוֹר הַפַּלָּגָה כָּפְרוּ בַּשֵּׁם הַמְיֻחָד וּלְכָךְ הֶעֱנִישָׁם בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְהֶרְאָה לָהֶם כֹּחוֹ, וְזֶהוּ לְשׁוֹן ״וַיֵּרֶד״, הֲרֵי שֶׁכָּל אֶחָד נֶעֱנַשׁ בַּמֶּה שֶׁחָטָא בוֹ, וְהָיָה עָנְשָׁם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כְּשֵׁם שֶׁהִפְרִידוּ הֵם מַה שֶׁהָיָה מְחֻבָּר וּמְיֻחָד, כֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִפְרִיד חִבּוּרָם וְהֵפִיץ אוֹתָם עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ, וְעוֹד כִּי חָשְׁבוּ מַחְשָׁבָה רָעָה מִתּוֹךְ חָכְמָה שֶׁבָּהֶם בְּשִׁעוּר קוֹמַת הַמִּגְדָּל יָדוּעַ אֶצְלָם בִּהְיוֹתָם מַחְזִיקִים בִּכְבוֹד הָאִיקוֹנִין וְכוֹפְרִים בַּשִּׁלְטוֹן, וְכָל זֶה הָיָה בְּבָבֶל. וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי כְּשֶׁחָרַב בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ גָּלוּ שָׁם, גַּם שָׁם עָשָׂה נְבוּכַדְנֶצַּר צֶלֶם הַזָּהָב הַנִּקְרָא בֵּל, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ירמיה נ״א:מ״ד): ״וּפָקַדְתִּי עַל בֵּל בְּבָבֶל״, וְזֶה שֶׁכָּתוּב (דניאל ג׳:א׳): ״אֲקִימֵהּ בְּבִקְעַת דּוּרָא בִּמְדִינַת בָּבֶל״, הִיא הַבִּקְעָה שֶׁבְּכָאן שֶׁהִזְכִּיר ״וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה״, וְכָל זֶה בִּקּוּעַ בַּיִּחוּד וְקִצּוּץ בַּנְּטִיעוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵנוּ מִשְּׁגִיאוֹת, יְלַמְּדֵנוּ וְיַדְרִיכֵנוּ בַּאֲמִתּוֹ.

טכִּי שָׁם בָּלַל ה׳ שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה׳. דַּע כִּי כָל מָקוֹם שֶׁתִּמְצָא זִכְרוֹן הַשֵּׁם הַמְיֻחָד רָשׁוּם בְּתֵבוֹת לְמַפְרֵעַ הוּא מוֹרֶה עַל מִדַּת הַדִּין, וְזֶה אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת. וּבִמְקוֹמוֹת רַבִּים בַּתּוֹרָה בָּאוּ כָּזֶה, וְיֵשׁ בְּכָל אֶחָד טַעַם גָּדוֹל נֶאֱמַר לְעִנְיַן מֻכְרָח וּמֻצְרָךְ, כִּי אֵינֶנּוּ מִקְרֶה, אֲבָל נַעֲשָׂה בְּכַוָּנָה וּבְהַשְׁגָּחָה גְּמוּרָה, בְּהַגִּיעִי אֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֲעוֹרֶרְךָ עָלָיו וְאַשְׂכִּילְךָ עִנְיָנוֹ וּנְתִיבוֹ. וּמִפְּנֵי שֶׁהִזְכִּיר בַּפָּרָשָׁה ״וַיַּרְא ה׳״ ״וַיֹּאמֶר ה׳״, שֶׁהִיא מִדַּת רַחֲמִים, נִרְמַז לָנוּ בְּכָאן כִּי מִדַּת הַדִּין הָיְתָה מְתוּחָה כְּנֶגְדָּם לַהֲפִיצָם עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ, אֲבָל הִיא כְּלוּלָה בְּרַחֲמִים מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ אֲגֻדָּה אַחַת אוֹהֲבִים זֶה לָזֶה, הוּא שֶׁכָּתוּב: ״שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים״, וְעַל כֵּן הֱפִיצָם וְלֹא אִבְּדָם לְגַמְרֵי כְּדוֹר הַמַּבּוּל. וּמַה שֶׁנֶּעֶנְשׁוּ בְּבִלְבּוּל שָׂפָה, זֶה הָיָה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כִּי הֵם חָטְאוּ בְּדִבּוּר, שֶׁאָמְרוּ: ״הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר״, וְעַל כֵּן לָקוּ בַּכֹּחַ הַמְדַבֵּר שֶׁלָּהֶם בְּבִלְבּוּל הַלָּשׁוֹן. וְעַד עַכְשָׁו הָיְתָה כָּל הָאָרֶץ שָׂפָה אַחַת וְכָל הָעוֹלָם הָיוּ מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא הַלָּשׁוֹן שֶׁנִּבְרָא בּוֹ הָעוֹלָם, וְעַכְשָׁו שֶׁחָטְאוּ בִּלְשׁוֹנָם בִּלְבֵּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וּמִתּוֹלְדוֹת בְּנֵי נֹחַ שֶׁהָיוּ שִׁבְעִים אִישׁ נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם וְיָצְאוּ מֵהֶם שִׁבְעִים אֻמּוֹת אִישׁ לִלְשׁוֹנוֹ. כְּבָר יָדַעְתָּ כִּי שִׁבְעִים שָׂרִים לְמַעְלָה מַנְהִיגִים שִׁבְעִים אֻמּוֹת לְמַטָּה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַשָּׂרִים יְסוֹד לְאֻמָּתוֹ וְלִלְשׁוֹנוֹ.
וְהִנֵּה הַשָּׂרִים הָאֵלֶּה הָיוּ חֵלֶק הָאֻמּוֹת, ״לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא״, וּכְשֵׁם שֶׁהוּא אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים עֶלְיוֹן עַל כֻּלָּם כֵּן לְשׁוֹנֵנוּ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְעַל כֵּן חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ וִיסוֹדֵנוּ שֶׁהוּא יְסוֹד לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הוּא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וְאֶל הַכַּוָּנָה הַזֹּאת בֵּאֲרוּ לָנוּ רז״ל: כָּל הַשּׁוֹאֵל צְרָכָיו בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי אֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נִזְקָקִין לוֹ, לְפִי שֶׁאֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַכִּירִין בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי. וּמִכָּאן יֵשׁ לִתְמֹהַּ שֶׁכְּבָר נִתְבָּאֵר כִּי דַּעַת הַגַּלְגַּל גְּדוֹלָה מִדַּעַת הָאָדָם, וְדַעַת הַמַּלְאָךְ גְּדוֹלָה מִדַּעַת הַגַּלְגַּל, וְאִם כֵּן אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַכִּירוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הַלְּשׁוֹנוֹת, וַהֲלֹא מָרְדְּכַי הָיָה יוֹדֵעַ שִׁבְעִים לָשׁוֹן, וְכֵן מָצִינוּ בְּיוֹסֵף הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל בַּפָּסוּק (תהלים ט׳) ״עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ״, הוֹסִיף לוֹ אוֹת אַחַת מִשְּׁמוֹ וּבָהּ יָדַע שִׁבְעִים לָשׁוֹן.
אֲבָל בֵּאוּר הַמַּאֲמָר הַזֶּה לְרז״ל, שֶׁאֵינָם מַכִּירִין בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי לְעִנְיַן שֶׁיִּהְיוּ נִזְקָקִין לוֹ, אֲבָל בְּוַדַּאי מַכִּירִים הֵם, אֶלָּא שֶׁאֵין נִזְקָקִים לוֹ בְּלָשׁוֹן אַחֵר עַד שֶׁיִּשְׁאַל בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לְהַמְשִׁיךְ כֹּחַ בְּמִנּוּיָם מִלְּשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֵין לָהֶם פְּעֻלָּה וְכֹחַ זוּלָתוֹ.

יאֵלֶּה תּוֹלְדֹת שֵׁם. לֹא תִּמְצָא זִכְרוֹן מִיתָה בְּתוֹלְדוֹת שֵׁם כְּמוֹ שֶׁתִּמְצָא בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים מֵאָדָם וְעַד נֹחַ. וְיִתָּכֵן לִהְיוֹת בָּזֶה טַעַם בַּעֲבוּר שֶׁמַּלְכוּת בֵּית דָּוִד בָּא מִשֵּׁם, וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד לֹא יִהְיֶה בּוֹ מִיתָה אֲבָל הוּא עָתִיד שֶׁיִּחְיֶה לְעוֹלָם, כִּי מֵעֵת בּוֹאוֹ יִהְיֶה תתל״ז שָׁנִים לְתַשְׁלוּם הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וְהוּא כְּמִנְיַן (ישעיהו ט׳:ו׳) ״לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה״ שֶׁחֶשְׁבּוֹן מ׳ סְתוּמָה ת״ר, וְאַחַר תתל״ז יִכָּנֵס מִיָּד בָּאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וְחַיִּים נִצְחִיִּים. וְעָלָיו אָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהילים כ״א:ה׳): ״חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד״. וְעוֹד שֶׁאֵין שׁוּם אֻמָּה זוֹכָה לִתְחִיַּת הַמֵּתִים כִּי אִם אֲנַחְנוּ בְּנֵי שֵׁם, וְהַכָּתוּב אָמַר עַל כָּל שְׁאָר הָאֻמּוֹת שֶׁהֵם נִפְרָדִים מִן הַחַיִּים, שֶׁיֵּלְכוּ כָּל אֶחָד בְּשֵׁם אֱלֹהֵיהֶם הַמֵּתִים, הוּא שֶׁכָּתוּב (מיכה ד׳:ה׳): ״כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם ה׳ אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד״, וּכְתִיב בְּיִשְׂרָאֵל (דברים ד׳:ד׳): ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם״.

כחוַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים. הַכָּתוּב הַזֶּה יוֹדִיעַ אוֹתָנוּ מַעֲלָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ לְמִיתָה עַל אֱמוּנַת ה׳ יִתְבָּרַךְ, וְאִלְמָלֵא רֶמֶז הַכָּתוּב הַזֶּה הָיָה רָאוּי לְהוֹדִיעֵנוּ תְּחִלָּה מַעֲלָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וְהַנְהָגָתוֹ וּמִדּוֹתָיו וְאָז ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל אַבְרָם״, כִּי אֵיךְ יִתָּכֵן לִהְיוֹת דִּבּוּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְאָדָם וְלֹא הוֹדִיעָנוּ תְּחִלָּה מִי הוּא, שֶׁהֲרֵי בְּנֹחַ לֹא בָּא אֵלָיו הַדִּבּוּר ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ״ עַד שֶׁהוֹדִיעָנוּ תְּחִלָּה מִדּוֹתָיו שֶׁהָיָה אִישׁ צַדִּיק תָּמִים. וְעַל כֵּן בָּא הָרֶמֶז בַּכָּתוּב הַזֶּה וְהָעֵדוּת עַל מַעֲלַת אַבְרָהָם בְּעִנְיַן אוּר כַּשְׂדִּים שֶׁעָלָיו הָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה דִּבּוּר הַשְּׁכִינָה מְדַבֵּר עִמּוֹ. וְהוּא שֶׁאַבְרָהָם לֹא הָיָה אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ אוּר כַּשְׂדִּים כִּי אִם עֵבֶר הַנָּהָר, כְּאָמְרוֹ: ״בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם״, וּמִלַּת ״מֵעוֹלָם״ תּוֹרֶה עַל זֶה, וּמִזֶּה אָמַר הַכָּתוּב (בראשית י״ב): ״וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי״, לֹא אָמַר ״לְאַבְרָם הַכַּשְׂדִּי״. וּרְאָיָה לַדָּבָר כִּי נָחוֹר בְּחָרָן הָיָה, וְאִם הָיָה מְקוֹם תֶּרַח אוּר כַּשְׂדִּים בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וְהַכָּתוּב סִפֵּר כִּי בְּצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לֹא לָקַח אִתּוֹ רַק אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְשָׂרַי כַּלָּתוֹ, אִם כֵּן הָיָה נָחוֹר נִשְׁאָר בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים. אֲבָל בֶּאֱמֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ אֶרֶץ אֲרָם הִיא מֵעֵבֶר הַנָּהָר, וְכֵן מָצִינוּ לְרז״ל בַּתַּלְמוּד כִּי אַבְרָהָם נֶחְבַּשׁ בְּכוּתָא, וְכוּתָא אֵינָהּ בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים, אֲבָל הִיא בְּעֵבֶר הַנָּהָר.
וְדַע כִּי תֶּרַח הוֹלִיד בָּנָיו הַגְּדוֹלִים אַבְרָם וְנָחוֹר בְּעֵבֶר הַנָּהָר אֶרֶץ אֲבוֹתָיו, וְהָלַךְ לוֹ אֶל אַבְרָם בְּנוֹ אֶל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים, וְשָׁם נוֹלַד בְּנוֹ הַקָּטָן הָרָן, וְנִשְׁאַר נָחוֹר בְּנוֹ בְּעֵבֶר הַנָּהָר בָּעִיר הַהִיא. וְזֶה טַעַם ״בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים״, כִּי מִלַּת ״מוֹלַדְתּוֹ״ חוֹזֶרֶת לְהָרָן כִּי הִיא אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ שֶׁל הָרָן לְבַדּוֹ.
וְהָר״ם במז״ל כָּתַב בְּמוֹרֵה הַנְּבוּכִים כִּי הִזְכִּירוּ בְּסֵפֶר עֲבוֹדַת הָאִכָּרִים הַמִּצְרִיִּים כִּי אַבְרָם נוֹלַד בְּכוּתָא, וְחָלַק עַל דַּעַת הֶהָמוֹן שֶׁהָיוּ עוֹבְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ, וּנְתָנוֹ הַמֶּלֶךְ בְּבֵית הַסֹּהַר וְהָיָה עִמָּהֶם שָׁם בְּתוֹכָחוֹת יָמִים רַבִּים. אַחַר כָּךְ פָּחַד הַמֶּלֶךְ פֶּן יַשְׁחִית עָלָיו אַרְצוֹ וּפֶן יָסִיר הַבְּרִיּוֹת מֵאֱמוּנָתוֹ, וְגֵרֵשׁ אוֹתוֹ אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנַעַן אַחַר שֶׁלָּקַח כָּל הוֹנוֹ, עַד כָּאן. וּמַה שֶּׁהִזְכִּיר לְשׁוֹן ״אוּר כַּשְׂדִּים״ דַּע כִּי לְשׁוֹן ״אוּר״ כּוֹלֵל שְׁלֹשָׁה עִנְיָנִים: בִּקְעָה וְהָר וְאֵשׁ. בִּקְעָה מִלְּשׁוֹן (ישעיהו י״א:ח׳) ״מְאוּרַת צִפְעוֹנִי״, כִּי הַכָּתוּב יִקְרָא חוֹרוֹ שֶׁל צִפְעוֹנִי ״מְאוּרָה״, וְהַבִּקְעָה הִיא הָעֵמֶק, וְהוּא כְּאִלּוּ אָמַר ״בְּבִקְעַת כַּשְׂדִּים״. הָר מִלְּשׁוֹן ״בָּאוּרִים כַּבְּדוּ ה׳״, וְקָרָא הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים ״אוּרִים״ עַל שֵׁם שֶׁמַּדְלִיקִין שָׁם וּמַשִּׂיאִין שָׁם מַשּׂוּאוֹת מֵהַר אֶל הַר כְּדֵי לְהוֹדִיעַ הֶחֳדָשִׁים בְּמֶרְחָק בְּיוֹם אֶחָד, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (ישעיהו כ״ד:ט״ו): ״בְּאִיֵּי הַיָּם שֵׁם ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״, שֶׁיּוֹדִיעוּ בְּכָל הָעוֹלָם הַנֵּס וְהַפֶּלֶא הַנַּעֲשֶׂה לָהֶם לִכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא כְּאִלּוּ אָמַר ״הַר כַּשְׂדִּים״. אֵשׁ מִלְּשׁוֹן (ישעיהו מ״ד:ט״ז) ״חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר״, וְהוּא דַּעַת רז״ל וְהַקַּבָּלָה הָאֲמִתִּית שֶׁהִשְׁלִיכוּהוּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ. וְהִנֵּה עַל כָּל פָּנִים בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים נַעֲשָׂה הַנֵּס לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, אוֹ נֵס נִסְתָּר שֶׁנָּתַן בְּלֵב הַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא יְמִיתֶנּוּ וְהוֹצִיאוֹ מִבֵּית הַסֹּהַר, מֵאוֹתָהּ בִּקְעָה אוֹ מֵאוֹתוֹ הַר, אוֹ נֵס מְפֻרְסָם שֶׁהִשְׁלִיכוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִצַּל.

לוַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד. יֵשׁ נָשִׁים שׁוֹהוֹת זְמַן מְרֻבֶּה שֶׁהֵן עֲקָרוֹת וְאַחַר כָּךְ יֵשׁ לָהֶם בָּנִים. וְהִגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיְתָה עֲקָרָה וְהוֹסִיף וְאָמַר ״אֵין לָהּ וָלָד״, כְּלוֹמַר שֶׁאֵין בְּטִבְעָהּ לִהְיוֹת לָהּ וָלָד לְעוֹלָם. וְעַל כֵּן הִסְכִּימוּ שְׁנֵיהֶם אַבְרָהָם וְשָׂרַי לָצֵאת מִשָּׁם וְלָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, אוּלַי בִּזְכוּת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה יִבָּנוּ שָׁם. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיִּקַּח תֶּרַח״ יָדוּעַ כִּי אַבְרָם הָיָה הָעִקָּר אֲבָל לְפִי שֶׁהָיָה אַבְרָם מְכַבֵּד אֶת אָבִיו וְהָלַךְ אַחֲרָיו וּמֵשִׂים אוֹתוֹ אָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ, אָמַר ״וַיִּקַּח תֶּרַח״ כְּאִלּוּ תֶּרַח הָיָה הָעִקָּר, כִּי הַהוֹלְכִים עִמָּהֶם שָׂרַי וְלוֹט הָיוּ, וְיָדוּעַ כִּי בַּעֲבוּר אַבְרָם הָיוּ הוֹלְכִים לֹא בַּעֲבוּר תֶּרַח, וְכֵן מָצִינוּ בְּלוֹט שֶׁאַף אַחֲרֵי מוֹת תֶּרַח הָיָה הוֹלֵךְ אֶת אַבְרָם.

לבוַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן. הִזְכִּיר הַכָּתוּב עַד עַתָּה תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל שֵׁם וְלֹא הִזְכִּיר בָּהֶם מִיתָה כְּלָל, וְלָמָּה שִׁנָּה הַסֵּדֶר בְּכָאן וְהִזְכִּיר מִיתָה בְּתֶרַח.
וְרַבּוֹתֵינוּ ז״ל נִתְעוֹרְרוּ בָּזֶה, כִּי הָיָה הָעִנְיָן כְּבוֹד אַבְרָם, שֶׁאִילּוּ לֹא הִזְכִּיר מִיתָה בְּתֶרַח וְהָיָה אַבְרָם יוֹצֵא מֵאַרְצוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ ״לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ״, יִהְיוּ הַבְּרִיּוֹת מְרַנְּנִים עָלָיו שֶׁהוּא מַנִּיחַ אָבִיו וְיוֹצֵא, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: הִקְדִּים הַכָּתוּב מִיתָתוֹ שֶׁל תֶּרַח קֹדֶם יְצִיאַת אַבְרָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הָעוֹלָם לֹא קִיֵּם אַבְרָם כִּבּוּד אָב וָאֵם שֶׁהִנִּיחוֹ זָקֵן וְהָלַךְ לוֹ״, וְעַל כֵּן הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר ״וַיָּמָת תֶּרַח״ מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל שֵׁם. וּקְרָאוֹ הַכָּתוּב ״מֵת״ לְפִי שֶׁהָיָה תֶּרַח רָשָׁע עוֹבֵד הַצְּלָמִים, וְהָרְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּאִים ״מֵתִים״. וּמַה שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: ״וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבוֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם״, בִּשְּׂרוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְאָבִיו חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, זֶה הָיָה בִּזְכוּת אַבְרָהָם, אֲבָל הוּא כָּל יְמֵי חַיָּיו הָיָה רָשָׁע וּמֵת בְּרִשְׁעוֹ. וְאוּלַי מִפְּנֵי זֶה בָּאָה נוּ״ן שֶׁל ״בְּחָרָן״ הֲפוּכָה, לִרְמֹז כִּי מֵת בְּרִשְׁעוֹ בַּחֲרוֹן אַף שֶׁל מָקוֹם, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא בִּזְכוּת בְּנוֹ, וְהִצִּיל הַפְּרִי אֶת הָאִילָן.
וּמִזֶּה אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִים לַמִּזְבֵּחַ חוּץ מִשֶּׁל זַיִת וְשֶׁל גֶּפֶן, שֶׁהַשֶּׁמֶן וְהַיַּיִן קְרֵבִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, הִצִּילוּ הַפֵּרוֹת אֶת הָאִילָנוֹת, וְכֵן אַבְרָהָם הִצִּיל אֶת תֶּרַח אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה, תָּבוֹא אֶל אֲבוֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם״.
וְאֶפְשָׁר עוֹד לָתֵת טַעַם בַּנּוּ״ן הַהֲפוּכָה שֶׁל ״חָרָן״, כִּי הַהִפּוּךְ יוֹרֶה עַל הַתֹּהוּ, וְעַד כָּאן נִמְנִים שְׁנֵי אֲלָפִים תֹּהוּ, וּמֵאַבְרָהָם וָאֵילָךְ נִמְנִים שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה, כִּי הוּא הִתְחִיל לְהַזְהִיר הָעוֹלָם בְּאוֹר הַתּוֹרָה וּבְפִרְסוּם הָאֱמוּנָה וְהַיִּחוּד.
וְהִנֵּה זֶה מִשְּׁלֵמוּת הַתּוֹרָה וּמִן הָרְמָזִים הַצְּפוּנִים בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ, כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בַּתּוֹרָה אוֹתִיּוֹת הֲפוּכוֹת וּתְלוּיוֹת, וְכֵן עֲקֻמּוֹת וּלְפוּפוֹת וְכֵן גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת, וְכֵן מְנֻמָּרוֹת וּמְנֻקָּדוֹת, יִתְגַּלּוּ מִתּוֹכָם חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה שֶׁנִּגְלוּ לְמֹשֶׁה. וְעוֹד שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: בְּרָא מְזַכֵּי אַבָּא, אַבָּא לָא מְזַכֵּי בְּרָא, דִּכְתִיב (דברים ל״ב:ל״ט): ״וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל״, אֵין אַבְרָהָם מַצִּיל אֶת יִשְׁמָעֵאל וְלֹא יִצְחָק מַצִּיל אֶת עֵשָׂו. וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי י״ז:ו׳): ״עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם״, לְפִי שֶׁהַבֵּן מְזַכֶּה אֶת הָאָב, הִזְכִּיר בַּבָּנִים לְשׁוֹן ״עֲטָרָה״, שֶׁהוּא שֶׁבַח גָּדוֹל יוֹתֵר מִן הַתִּפְאֶרֶת, כִּי הֵם עֲטֶרֶת בְּרֹאשׁ הַזְּקֵנִים כְּשֶׁיּוֹצְאֵי יְרֵכַיִם צַדִּיקִים עוֹבְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְפִי שֶׁהָאָב אֵינוֹ מְזַכֶּה אֶת הַבֵּן הִזְכִּיר בּוֹ לְשׁוֹן ״תִּפְאֶרֶת״, כִּי הָאָבוֹת הַצַּדִּיקִים הֵם תִּפְאֶרֶת הַבָּנִים כַּאֲשֶׁר הַבָּנִים אוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם, וְהַבָּנִים הַשּׁוֹמְרִים אֶת דַּרְכָּם בְּכִשְׁרוֹן פְּעֻלָּתָם זֵכֶר מַעֲלַת אֲבוֹתָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם, יִתְלַכְּדוּ בַּמַּעֲלוֹת יַחַד וְלֹא יִתְפָּרְדוּ וְלֹא יָמוּת בֶּעָפָר גִּזְעָם, בִּהְיוֹתָם מַטַּע ה׳ נְטָעִים דּוֹמִים לְנוֹטְעָם, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (ישעיה ס״א:ג׳): ״וְקֹרָא לָהֶם אֵילֵי הַצֶּדֶק מַטַּע ה׳ לְהִתְפָּאֵר״.