פרק יב

א״הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ״ (משלי יג, כ)
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם יַזְהִיר בַּפָּסוּק הַזֶּה (משלי י״ג) עַל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל בְּחֶבְרַת הַחֲכָמִים וּלְהִתְרַחֵק מֵחֶבְרַת הַכְּסִילִים. וְאוֹמֵר ״הוֹלֵךְ״, שֶׁהוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם תָּמִיד וּמִתְחַבֵּר אֲלֵיהֶם וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ טָפֵל לָהֶם, וְנוֹתֵן אוֹתָם עָלָיו אַלּוּפִים לְרֹאשׁ, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִדָּה זֹאת אֵין סָפֵק שֶׁיֶּחְכָּם, וְהַמִּתְחַבֵּר עִם הַכְּסִילִים שֶׁיִּהְיֶה הוּא לָהֶם רֹאשׁ ״יֵרוֹעַ״, כְּלוֹמַר יִשָּׁבֵר. וְהִנֵּה הַפָּסוּק מְבָאֵר הַנֶּזֶק הַמַּגִּיעַ מֵחֶבְרַת הַכְּסִילִים וְהַתּוֹעֶלֶת הַמַּגִּיעַ לָאָדָם מֵחֶבְרַת הַחֲכָמִים, כִּי זֶה יִשָּׁבֵר וְזֶה יֶחְכָּם. וְיָדוּעַ כִּי הַמִּתְחַבֵּר אֶל הֶחָכָם יֵהָנֶה וְהֶחָכָם אֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם, וְעַל כֵּן נִמְשְׁלָה הַתּוֹרָה לְנֵר, כְּעִנְיַן שֶׁאָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהילים קי״ט:ק״ה): ״נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי״, לְפִי שֶׁהַנֵּר הַכֹּל מַדְלִיקִין מִמֶּנּוּ וְאֵין אוֹרוֹ חָסֵר כְּלוּם. וּמִזֶּה אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: ״הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם״, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל בַּשָּׂם וְקָלַט רֵיחַ הַבְּשָׂמִים, כְּשֶׁיָּצָא כָּל בְּגָדָיו מְבֻשָּׂמִים וְהוּא לֹא קָנָה מִן הַבֹּשֶׂם, כְּלוֹמַר וְהַבַּשָּׂם לֹא מָכַר לוֹ כְּלוּם, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם״. ״וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ״, יֹאמַר כִּי הַמִּתְחַבֵּר עִם כְּסִילִים יִשָּׁבֵר, כְּלוֹמַר יַגִּיעַ הָעִנְיָן לְנֶזֶק גָּדוֹל, כִּי הַמִּתְחַבֵּר אֲלֵיהֶם מַזִּיק לְעַצְמוֹ. גַּם לָהֶם יַגִּיעַ נֶזֶק וְחֶסְרוֹן, וְהִנֵּה הוּא בְּהֶפֶךְ מִן הַמִּתְחַבֵּר אֶל הַחֲכָמִים. וְהָעוֹלֶה לָנוּ מִזֶּה כִּי יֵשׁ בְּחֶבְרַת הַכְּסִילִים נֶזֶק מִבְּלִי תּוֹעֶלֶת וְיֵשׁ בְּחֶבְרַת הַחֲכָמִים תּוֹעֶלֶת מִבְּלִי נֶזֶק. וּלְשׁוֹן ״כְּסִילִים״ הֵם בּוֹחֲרֵי הַמִּדּוֹת הַמְּגֻנּוֹת וְהַתַּאֲווֹת הַגּוּפָנִיּוֹת וּמְבַזִּים עִנְיְנֵי הַשֵּׂכֶל, וְהֵם הֵם שֶׁאֵין רָאוּי לְהוֹכִיחָם מִפְּנֵי שֶׁהַכַּת הִיא מִן הַשָּׁלֹשׁ כִּתּוֹת שֶׁצִּוָּה שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁלֹּא לְהוֹכִיחָם, וְאֵלּוּ הֵם: כְּסִילִים, לֵצִים, רְשָׁעִים. ״כְּסִילִים״ הוּא שֶׁאָמַר (משלי כ״ג:ט׳): ״בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ״. ״לֵצִים״ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (שם ט): ״אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ״. ״רְשָׁעִים״ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (שם): ״יוֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ״. וּכְשֵׁם שֶׁחֶבְרַת הַחֲכָמִים סִבָּה גְּדוֹלָה וְהַזְמָנָה רַבָּה בְּקִיּוּם עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַהַתְמָדָה עָלֶיהָ, כֵּן חֶבְרַת הַכְּסִילִים וְהָרְשָׁעִים הַזְמָנָה גְּדוֹלָה וְסִבָּה לְבַטְּלָהּ, שֶׁכֵּן כָּתוּב (דברים ז׳:ד׳): ״כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי״. וְעַל כֵּן רָאָה דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְהַתְחִיל סִפְרוֹ בְּהַרְחָקַת חֶבְרַת הָרְשָׁעִים וְהִזְכִּיר מִיָּד עִנְיַן הַתּוֹרָה, הוּא שֶׁאָמַר (תהילים א׳:א׳): ״אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים״ וְגוֹ׳, וְסָמַךְ מִיָּד: ״כִּי אִם בְּתוֹרַת ה׳ חֶפְצוֹ״. וְהִנֵּה שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָחַז הַדֶּרֶךְ הַזֶּה בְּעַצְמוֹ, שֶׁהִתְחִיל בְּרֹאשׁ דְּבָרָיו עִנְיַן הַתּוֹרָה, וְהוּא שֶׁאָמַר (משלי א׳:ח׳): ״שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ״ וְגוֹ׳, וְסָמַךְ מִיָּד הַדְּבָרִים הַמְעַכְּבִים אוֹתָהּ וְהִיא חֶבְרַת הָרְשָׁעִים, הוּא שֶׁאָמַר (שם): ״בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא״. וְהִנֵּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רָצָה לְקַיֵּם עִנְיַן הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: קִיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ אֲפִלּוּ עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין, וְהֻצְרַךְ לְהִזָּהֵר מֵחֶבְרַת אַנְשֵׁי דּוֹרוֹ הָרְשָׁעִים שֶׁהָיוּ סִבָּה לְבִטּוּל הַבְּחִירָה, וְעַל כֵּן בָּא אֵלָיו דִּבְרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְרַחֵק מֵהֶם וְאַל יִתְלַכְלֵךְ עִמָּהֶם, וְשֶׁיֵּלֵךְ מֵאַרְצוֹ וּמִמּוֹלַדְתּוֹ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יַרְאֶנּוּ. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ״, וְדָרְשׁוּ רז״ל: הָיָה דּוֹמֶה אַבְרָהָם לִצְלוֹחִית שֶׁל פַּלְיָטוֹן הַנְּתוּנָה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וְלֹא נוֹדַע רֵיחָהּ, מֶה עָשׂוּ, נְטָלוּהָ וְטִלְטְלוּהָ מִמְּקוֹמָהּ וְהוֹדִיעוּ רֵיחָהּ לָעוֹלָם. כָּךְ הָיָה אַבְרָהָם דָּר בְּתוֹךְ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״לֶךְ לְךָ״, הִתְרַחֵק מֵהֶם וְאַל תִּתְלַכְלֵךְ עִמָּהֶם. וְזֶהוּ שֶׁתָּפַשׂ לְשׁוֹן ״לֶךְ לְךָ״. וְהִנֵּה זֶה מֵעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת שֶׁנִּתְנַסָּה אַבְרָהָם וְעָמַד בְּכֻלָּן שָׁלֵם, וְזֶהוּ הָרִאשׁוֹן. וְהָאַחֲרוֹן הוּא עִנְיַן הָעֲקֵדָה, וְנֶאֱמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה עַצְמוֹ: ״וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה״, כְּדֵי לְהַשְׁווֹת הָאַחֲרוֹן לָרִאשׁוֹן. וְהַדִּבּוּר הַזֶּה הָיָה בְּחָרָן, כִּי הִיא אַרְצוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ, וְעָלֶיהָ אָמַר אַבְרָהָם (בראשית כ״ד:ל״ח): ״אִם לֹא אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ״ וְגוֹ׳, וּבְוַדַּאי זֶה הָיָה נִסָּיוֹן גָּדוֹל שֶׁיֵּלֵךְ מֵאַרְצוֹ וּמִמּוֹלַדְתּוֹ שֶׁנּוֹלַד בָּהּ וַאֲשֶׁר יָשַׁב בָּהּ מֵאָז וְשָׁם כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ וּבֵית אָבִיו, אֶל אֶרֶץ לֹא יְדָעָהּ. וְדַע כִּי קֹדֶם שֶׁיַּזְכִּיר הַכָּתוּב ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל אַבְרָם״ הָיָה רָאוּי לְהוֹדִיעֵנוּ מַעֲלוֹתָיו וּמִדּוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁנַּכִּיר מִי הוּא, וְאַחֲרֵי כֵן יַזְכִּיר הַדִּבּוּר כִּי כֵן עָשָׂה בְנֹחַ, אֲבָל יֵשׁ לוֹמַר כִּי כְּבָר גִּלָּה לָנוּ הַכָּתוּב בְּפָרָשָׁה שֶׁל מַעְלָה עַל מַעֲלָתוֹ הַגְּדוֹלָה בְּרֶמֶז בְּמִלַּת ״אוּר כַּשְׂדִּים״, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.

בוְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל. דָּרְשׁוּ רז״ל: הַדֶּרֶךְ גּוֹרֵם שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: מְמַעֶטֶת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, מְמַעֶטֶת הַמָּמוֹן, וּמְמַעֶטֶת אֶת הַשֵּׁם; לְכָךְ הִבְטִיחוֹ בְּשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת אֵלּוּ: ״וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל״ הֲרֵי פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, ״וַאֲבָרֶכְךָ״ הֲרֵי בִּרְכַּת מָמוֹן, ״וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ״ כְּנֶגֶד מְמַעֵט אֶת הַשֵּׁם. ״אֲשִׂימְךָ״ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא ״וְאֶעֶשְׂךָ״, הֲרֵינִי עוֹשֶׂה לְךָ בְּרִיָּה חֲדָשָׁה, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א׳:ז׳): ״וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ״. ״לְגוֹי גָּדוֹל״ אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (דברים ד׳:ח׳): ״וּמִי גּוֹי גָּדוֹל״. ״וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל״ זֶה שֶׁאוֹמְרִים ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם״. ״וַאֲבָרֶכְךָ״ זֶה שֶׁאוֹמְרִים ״אֱלֹהֵי יִצְחָק״. ״וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ״ זֶה שֶׁאוֹמְרִים ״אֱלֹהֵי יַעֲקֹב״. ״וֶהְיֵה בְרָכָה״ בְּךָ חוֹתְמִין וְלֹא בְּכוּלָּן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּשֶׁבָּרָאתִי עוֹלָמִי הָיִיתִי זָקוּק לְבָרֵךְ בְּרִיּוֹתַי, בֵּרַכְתִּי אָדָם וְחַוָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א׳:א׳): ״וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים״. בֵּרַכְתִּי נֹחַ וּבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו״. מִכָּאן וְאֵילָךְ ״וֶהְיֵה בְּרָכָה״, הֲרֵי הַבְּרָכוֹת מְסוּרוֹת לְךָ לְבָרֵךְ לְכָל מִי שֶׁתִּרְצֶה.

גוַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר זֶה יוֹרֶה שֶׁאַנְשֵׁי אוּר כַּשְׂדִּים הָיוּ מְבַזִּים אוֹתוֹ וּמְקַלְּלִין אוֹתוֹ, וּלְכָךְ אָמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יַרְאֶנּוּ, וְשָׁם יְבָרֵךְ מְבָרְכָיו וִיקַלֵּל מְקַלְּלָיו, וְאִם יָחִיד יְקַלְּלֶנּוּ יֻאָר, כֵּן פֵּירֵשׁ הָרַמְבַּ״ן ז״ל. וְאָמַר עוֹד, כִּי הַתּוֹרָה תְּקַצֵּר בַּוִּכּוּחַ שֶׁהָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הַכַּשְׂדִּים כַּאֲשֶׁר קִצְּרָה בְּעִנְיַן דּוֹר אֱנוֹשׁ, עַד כָּאן.
וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ ״וּמְקַלֶּלְךָ״ עַל נִמְרוֹד הַמֶּלֶךְ, כִּי כְּשֶׁיֻּאָר הַמֶּלֶךְ יֻאָר הָעָם. וּמִן הַנִּרְאֶה עוֹד כִּי אַנְשֵׁי אוּר כַּשְׂדִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה בְּמִינִים רַבִּים חֲלוּקִים, יֵשׁ שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים מִין אֶחָד מִמִּינֵי עֲבוֹדָה זָרָה, כְּגוֹן ״מוֹלֶךְ״, וְהָיוּ חַכְמֵיהֶם מְפַרְסְמִים בְּאֻמָּתָם שֶׁכָּל הַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמּוֹלֶךְ יַצְלִיחַ זַרְעוֹ הַנִּשְׁאָר לוֹ וְיִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל, וְיֵשׁ עוֹבְדִין מִין אַחֵר וְחוֹשְׁבִין שֶׁבּוֹ יַצְלִיחוּ בְּמָמוֹנָם, וְיֵשׁ שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים מִין אַחֵר וְחוֹשְׁבִין שֶׁבּוֹ יִגְדַּל שְׁמָן וְיִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם, וְיֵשׁ עוֹבְדִים מִין אַחֵר וְחוֹשְׁבִין שֶׁבּוֹ יִהְיֶה הָעוֹבֵד עֶצֶם בְּרָכָה לְהָפִיק כָּל רְצוֹנוֹ עַד שֶׁכָּל הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו יִתְבָּרְכוּ מִבִּרְכָתוֹ. וּלְכָךְ הִזְכִּיר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּנֶגֶד כָּל הַמִּינִין הָאֵלּוּ: ״וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה״, מִפְּנֵי שֶׁכָּל הַכֹּחוֹת כּוּלָּן שֶׁהֵן מִינֵי עֲבוֹדָה זָרָה אֵין בְּיָדָם לְהוֹסִיף וְלִגְרֹעַ אֶלָּא כְּפִי מַה שֶׁנִּמְסַר לָהֶם בִּפְקֻדָּתָם, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ לַעֲשׂוֹת דָּבָר וְהֶפְכּוֹ, שֶׁהֲרֵי כּוֹכַב מַאְדִּים גַּם כִּי יַעֲמֹד לִימִין הָאָדָם וְיִהְיֶה בְּעוֹזְרָיו אֵין כֹּחַ בְּיָדוֹ לַעֲזֹר וְלֹא לְהוֹעִיל כִּי אִם בְּפֻרְעָנֻיּוֹת וּבְדַרְכֵי הַהֶזֵּק לֹא בְּדַרְכֵי הַטּוֹבָה, וְכֵן זוּלָתָם מִשְּׁאָר כֹּחוֹת הַמְּטִיבִים אוֹ מְרִיעִים, אֵין בָּהֶם כֹּחַ לְהוֹעִיל אֶלָּא כְּפִי מַה שֶׁנִּמְסַר לָהֶם בִּלְבַד, יִהְיֶה טוֹב אוֹ רָע, אֵין לָהֶם כֹּחַ לַעֲשׂוֹת הֶפְכּוֹ. וּלְכָךְ הוֹסִיף כָּאן: ״וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר״, כִּי הוּא דָּבָר וְהֶפְכּוֹ, אֵין כֹּחַ זֶה בְּיַד הַכֹּחוֹת כּוּלָּן כִּי אִם בְּיַד הַכֹּחַ הַקַּדְמוֹן הָעֶלְיוֹן, חֵלֶק יַעֲקֹב יוֹצֵר הַכֹּל הוּא, מִמֶּנּוּ יָבֹא הָרַע וְהַטּוֹב, כְּעִנְיַן שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (ישעיהו מ״ה:ז׳): ״אֲנִי ה׳ עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה״.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ״, הַכֹּהֲנִים מְבָרְכִין לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו׳:כ״ז): ״וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם״. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי מְבָרֵךְ לְאוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בָּעוֹלָם הַזֶּה שֵׁבֶט לֵוִי מְבָרֵךְ אֶתְכֶם, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אֲנִי בִּכְבוֹדִי אֲבָרֵךְ אֶתְכֶם, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (ירמיהו ל״א:כ״ג): ״יְבָרֶכְךָ ה׳ נְוֵה צֶדֶק הַר הַקֹּדֶשׁ״.
וְנִבְרְכוּ בְךָ. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט כְּנֶגֶד מַה שֶׁהַכֹּל מְקַלְּלִים אוֹתְךָ עַכְשָׁו אַתָּה עָתִיד שֶׁיִּתְבָּרְכוּ כָּל הָאֻמּוֹת מִבִּרְכוֹתֶיךָ.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״וְנִבְרְכוּ בְךָ״, הַגְּשָׁמִים וְהַטְּלָלִים בִּזְכוּתְךָ. ״וְנִבְרְכוּ בְךָ״, יַעֲקֹב בֵּרֵךְ אֶת פַּרְעֹה, יוֹסֵף גִּלָּה לוֹ הַחֲלוֹם, דָּנִיֵּאל גִּלָּה לִנְבוּכַדְנֶצַּר, כְּשֶׁהֵם נִכְנָסִים לְצָרָה הֵם שׁוֹאֲלִים אוֹתָנוּ וְאָנוּ מְגַלִּים לָהֶם. הָדָא הוּא דִּכְתִיב: ״וְנִבְרְכוּ בְךָ״, עַד כָּאן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״וְנִבְרְכוּ בְךָ״, הַבְּרָכָה מִלְּמַעְלָה מִדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, תְּחִלַּת הַמִּדּוֹת. וּלְזֶה רָמְזוּ בַּמֶּה שֶׁדָּרְשׁוּ ״וְנִבְרְכוּ בְךָ״, שֶׁתְּהֵא בִּרְכָתָם עוֹבֶרֶת בְּךָ. וְהָעִנְיָן שֶׁהוּא תְּחִלָּה לְקַבֵּל הַבְּרָכָה וּמִמֶּנּוּ תִּתְפַּשֵּׁט הַבְּרָכָה בְּכָל הָעוֹלָם. וְזֶה עִנְיַן שֶׁכָּתוּב (תהילים קי״ז:א׳-ב׳): ״שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים, כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ״, וְזֶה מְבֹאָר.

הוְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הָעֲבָדִים שֶׁהָיוּ לוֹ וְנַפְשׁוֹת יְלִידֵי בֵיתוֹ שֶׁקָּנוּ בְחָרָן, מִלְּשׁוֹן (דברים ח׳:י״ז) ״עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״וְאֶת הַנֶּפֶשׁ״ אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁהִכְנִיסָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, אַבְרָהָם מְגַיֵּר הָאֲנָשִׁים וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת אֶת הַנָּשִׁים, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״אֲשֶׁר עָשׂוּ״ וְלֹא אָמַר ״אֲשֶׁר עָשָׂה״. וְכֵן מָצִינוּ בְּיִצְחָק שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה כֵן מִמַּה שֶּׁדָּרְשׁוּ (בראשית ל״ז:א׳): ״וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו״ – מְגֻיְּרֵי אָבִיו, וְלִמֶּדְךָ שֶׁהָיָה יִצְחָק מְגַיֵּר אֶת הָאֻמּוֹת. וְכֵן מָצִינוּ בְּיַעֲקֹב (בראשית ל״ה:ב׳): ״וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל הָאָבוֹת הָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה לְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה וּלְפַרְסֵם הָאֱמוּנָה וְהַיִּחוּד.

ועַד מְקוֹם שְׁכֶם הַעֲבָרָה זוֹ וְהַעְתָּקָתוֹ מִן הָהָר שֶׁאָמַר ״וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה״, וּמַה שֶּׁנָּטָה אֶת אָהֳלוֹ בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעַי, הַכֹּל הָיוּ פְּעֻלּוֹת וְדִמְיוֹנוֹת מִמַּה שֶׁעָתִיד לָבֹא לְזַרְעוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רז״ל: הָאָבוֹת סִימָן לַבָּנִים, וְכָזֶה מָצִינוּ מִנְהַג הַנְּבִיאִים שֶׁעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה נְבוּאוֹת, וְהַכֹּל לְחֹזֶק הָעִנְיָן שֶׁהֵם מִתְנַבְּאִים עָלָיו, וּכְדֵי לְהוֹרוֹת שֶׁהוּא עָתִיד לָבֹא לִידֵי מַעֲשֶׂה וּלְהִתְקַיֵּם עַל כָּל פָּנִים, וּמִזֶּה הֶחֱזִיק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְאַבְרָהָם בָּאָרֶץ וְעָשָׂה לוֹ דִּמְיוֹנוֹת בְּכָל הֶעָתִיד לַעֲשׂוֹת לְזַרְעוֹ.
וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הַכְּנַעֲנִים אֻמָּה חֲזָקָה הָיוּ יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַהִיא, וּלְפִי שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מִתְפַּחֵד מֵהֶם הַרְבֵּה בִּהְיוֹתוֹ עוֹבֵר בְּאַרְצָם, עַל כֵּן לֹא הָיָה בּוֹנֶה מִזְבֵּחַ עַד שֶׁבָּא אֶל מְקוֹם שְׁכֶם וְנִרְאָה לוֹ ה׳ יִתְבָּרַךְ וְאָמַר לוֹ: ״לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת״, וְאָז נִסְתַּלֵּק פַּחְדּוֹ, וְהוּבְרַר לוֹ הָעִנְיָן כִּי זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִבְטִיחוֹ עָלֶיהָ, וּבָנָה מִזְבֵּחַ לַה׳ עַל בְּשׂוֹרַת הָאָרֶץ, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה׳ הַנִּרְאֶה אֵלָיו״. וְאָמַר ״אָז״ וְלֹא אָמַר ״מֵאָז״, כִּי מִימוֹת נֹחַ נִתְּנָה הָאָרֶץ הַהִיא לַכְּנַעֲנִי הָעֶבֶד הַמְּקֻלָּל, וְרָצָה לְהַפְקִידָהּ בְּיָדוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחֲזִיק בָּהּ אַחֵר. וְעוֹד תִּכְלֹל מִלַּת ״אָז״ כִּי הָאָרֶץ הַהִיא אַקְלִים שְׁבִיעִי, וְכֵן הוּא רְבִיעִי וְאֶמְצָעִי. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה עַל הַמִּדָּה הַיְדוּעָה (משלי ל״א:כ״ד): ״וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי״, כִּי הַחֲגוֹר בְּאֶמְצַע הַגּוּף.
וְעוֹד יִתָּכֵן לוֹמַר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָמַר ״יוֹשֵׁב בָּאָרֶץ״ כְּשֵׁם שֶׁהִזְכִּיר לְמַטָּה בְּסָמוּךְ ״וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ״, כִּי אֵין הַכַּוָּנָה עַל אֻמָּה הַיּוֹשֶׁבֶת, רַק עַל הַכֹּחַ הַמְמֻנֶּה עָלֶיהָ, וְיֹאמַר ״הַכְּנַעֲנִי״ עַל הַכֹּחַ שֶׁל מַעְלָה שֶׁנִּקְרָא ״כְּנַעֲנִי״ עַל שֵׁם הָאֻמָּה, וְהוּא אֱלֹהֵי הָאֻמּוֹת שֶׁהִזְכִּיר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר (יהושע כ״ד:ט״ו): ״בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַנָּהָר וְאִם אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם וְאָנֹכִי וּבֵיתִי נַעֲבֹד אֶת ה׳״, כִּי כֵן מָצִינוּ בְּשַׂר שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁנִּקְרָא ״מִצְרַיִם״ עַל שֵׁם הָאֻמָּה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות י״ד:י׳): ״וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם״ וְלֹא אָמַר ״נוֹסְעִים״.
וְיָדוּעַ מִדֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, גַּם חַכְמֵי הַמֶּחְקָר מַסְכִּימִים בָּזֶה, כִּי הַדָּבָר הַדָּבֵק נִקְרָא עַל שֵׁם הַנִּדְבָּק בּוֹ, גַּם הַנִּדְבָּק נִקְרָא עַל שֵׁם הַדָּבֵק. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁכֹּחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִקְרָא ״יִשְׂרָאֵל״, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהילים כ״ד:ו׳): ״מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה״, כֵּן דָּרְשׁוּ רז״ל (תהילים קי״ח:ב׳): ״יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל״ סָבָא. מִכָּאן כִּי הַדָּבֵק נִקְרָא עַל שֵׁם הַדָּבָר הַנִּדְבָּק, וְהַנִּדְבָּק עַל שֵׁם הַדָּבֵק. וְעִם זֶה יִתְבָּרְרוּ לְךָ כַּמָּה עִנְיָנִים שֶׁבַּתּוֹרָה. וְאֵין לְךָ לִתְמֹהַּ אִם נִקְרָא הַמַּלְאָךְ אוֹ הַנָּבִיא בַּשֵּׁם הַמְיֻחָד, אוֹ מְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ גַּם כֵּן, וְהוּא מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ ז״ל שֶׁנִּקְרָא שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ – ה׳, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו כ״ג:ו׳-ז׳): ״וְזֶה שְּׁמוֹ אֲשֶׁר יִקְרְאוֹ ה׳ צִדְקֵנוּ״. וְכֵן יְרוּשָׁלַיִם שֶׁכָּתוּב בָּהּ (יחזקאל מ״ח:ל״ה): ״וְשֵׁם הָעִיר מִיּוֹם ה׳ שָׁמָּה״, אַל תִּקְרֵי ״שָׁמָּה״ אֶלָּא ״שְׁמָהּ״. וְכֵן הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּקְרָאִים תָּמִיד בַּשֵּׁם הַמְיֻחָד.

חוַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה. נֶעְתַּק מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁבָּנָה הַמִּזְבֵּחַ וּבָא אֶל הַר הַמּוֹרִיָּה וּבָנָה מִזְבֵּחַ פַּעַם אַחֶרֶת, לְהוֹרוֹת כִּי שָׁם עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב הָעוֹלָה וְהַשְּׁלָמִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְהִתְפַּלֵּל שָׁם גַּם כֵּן, לְהוֹרוֹת (ישעיה נ״ו:ז׳) ״כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים״. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה׳ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה׳״. וּמַה שֶּׁאָמַר ״וַיַּעְתֵּק״ הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיֶּעְתַּק״ בְּפַתָּח הַתָּי״ו, אוֹ ״וַיֵּעָתֵק״ בְּצֵירֵי תַּחַת הַיּוֹ״ד וְהַתָּיו, אֲבָל הַפְּשָׁט בֵּאוּרוֹ: וַיַּעְתֵּק אָהֳלוֹ מִשָּׁם אֶל הָהָר.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ ״וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה״ כִּי אַבְרָם הֶעְתִּיק בְּמַחְשְׁבוֹת שִׂכְלוֹ ״הָהָר״, כְּלוֹמַר הַמִּדָּה הָעֲשִׂירִית הַנִּקְרֵאת ״הַר״ אֲשֶׁר הַר הַמּוֹרִיָּה מְכֻוָּן כְּנֶגְדָּהּ, וְהוּא שֶׁתִּמְצָא בְּמֹשֶׁה (שמות כ״ד:ט״ו): ״וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הָהָר״, וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁתַּרְגּוּמוֹ ״לְטוּרָא״, וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר (שמות י״ט:ג׳): ״וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים״.
וְהִנֵּה הַעְתָּקָה זוֹ לֹא לְהַפְרִיד וּלְקַצֵּץ חַס וְשָׁלוֹם, רַק לְיַחֵד וּלְחַבֵּר הַכֹּל כְּאֶחָד. כִּי הֶעֱלָה אֶל הָהָר הַהוּא וְהֶעְתִּיק אוֹתוֹ אֶל מְקוֹם אֲצִילוּתוֹ וּמוֹצָאוֹתָיו, כִּי מוֹצָאוֹתָיו מִקֶּדֶם, וְעַל כֵּן סָמַךְ לוֹ ״מִקֶּדֶם״, וְאַחַר כָּךְ אָמַר: ״לְבֵית אֵל״, הִיא הַחָכְמָה, וְהִיא בֵּי״ת שֶׁל ״בְּרֵאשִׁית״, וְעָלֶיהָ נִשְׁתַּבַּח מֹשֶׁה (במדבר י״ב:ז׳): ״בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא״, וְהוּא שֶׁאָמַר הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם (מיכה ד׳:ב׳): ״לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה׳ וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב״, כִּי ״בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב״ מְכֻוָּן כְּנֶגֶד ״הַר ה׳״. וְאַחַר כָּךְ אָמַר: ״וַיֵּט אָהֳלֹה״ הוּא אֹהֶל הַבִּינָה, וְעַל כֵּן נֶחְתְּמָה הַמִּלָּה בָּאוֹת הֵ״א, הִיא הַהֵ״א הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבַּשֵּׁם שֶׁמִּכֹּחָהּ נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְהוּא הַמֶּלֶךְ שֶׁבָּנָה פַּלְטֵרִין עַל יְדֵי אַדְרִיכַל, וְהָאַדְרִיכַל הוּא הַהֵ״א שֶׁל ״בְּהִבָּרְאָם״, וְהִיא ״הֵ״א״ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבַּשֵּׁם. וְיֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בְּתוֹסֶפֶת שְׁנֵי הֵהִי״ן שֶׁבְּמִלַּת ״הָהָרָה״, גַּם בִּלְשׁוֹן ״וַיַּעְתֵּק״ שֶׁהוּא לְשׁוֹן יוֹצֵא, לִרְמֹז עַל שֶׁבֵּאַרְתִּי. וְיִתָּכֵן עוֹד שֶׁהָיָה ״וַיַּעְתֵּק״ מִלְּשׁוֹן ״עַתִּיק יוֹמִין״. וְהָבֵן זֶה.
וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה׳. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט לְשׁוֹן הַכְרָזָה וּפִרְסוּם, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (משלי כ׳:ו׳) ״יִקְרָא אִישׁ חַסְדּוֹ״, (תהלים קט״ז) ״וּבְשֵׁם ה׳ אֶקְרָא״, (בראשית מ״א:מ״ג) ״וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ״. וְעִנְיָנוֹ שֶׁהָיָה מְפַרְסֵם אֱלָהוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְעוֹד יִכְלוֹל לְשׁוֹן תְּפִלָּה, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (תהלים ל׳:ט׳): ״אֵלֶיךָ ה׳ אֶקְרָא וְאֶל ה׳ אֶתְחַנָּן״, כִּי הַתְּפִלָּה לָרַחֲמִים וְהַתְּחִנָּה לְמִדַּת הַדִּין. וְכֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: ״וְצַלִּי בִּשְׁמָא דַה׳״, וְהוּא הַשֵּׁם הַגָּדוֹל.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ הוּא מִלְּשׁוֹן (תהלים ק״ד:ג׳) ״הַמְּקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו״, כְּאָדָם הַמְּחַזֵּק אֶת הַתִּקְרָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בְּטוּחִים תַּחְתֶּיהָ, כֵּן אַבְרָהָם הָיָה מְחַזֵּק הָאֱמוּנָה בְּלִבּוֹת הַבְּרִיּוֹת וְהָיָה מַבְטִיחָם שֶׁיִּזְכּוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

טוַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה. תַּכְלִית כָּל מַסְעוֹתָיו כֻּלָּן שֶׁהָיָה נוֹסֵעַ וְחוֹנֶה פַּעַם בְּזוֹ וּפַעַם בְּזוֹ, לֹא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ אֶלָּא לְחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה שֶׁהִיא בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהוּא הַר הַמּוֹרִיָּה, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וְנִכְלַל בּוֹ עוֹד ״הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה״ מַדְרֵגָה אַחַר מַדְרֵגָה, מַסָּע אַחַר מַסָּע, תְּנוּעַת הַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית וְהֶשְׁקֵט הַגּוּף, וּמִזֶּה אָמַר תְּחִלָּה: ״וַיֵּט אָהֳלֹה״, וְאָמַר עוֹד בְּסָמוּךְ: ״וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב״, וְכָל מַסָּעוֹת אֵלּוּ כְּדֵי לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת נְבוּאָתוֹ שֶׁל אֵל שַׁדַּי, הוּא כִּנּוּי שֶׁל אָלֶ״ף דָּלֶ״ת שֶׁהִשִּׂיג שֶׁכּוֹלֵל אוֹתוֹ ״הַנֶּגְבָּה״, וְעַל כֵּן יַזְכִּירֶנּוּ תָּמִיד בִּדְבָרָיו, ״אֲדֹנָי ה׳ מַה תִּתֶּן לִי״, ״אֲדֹנָי ה׳ בַּמָּה אֵדַע״.

יוַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם . דָּרְשׁוּ רז״ל: הָאָבוֹת סִימָנִים לַבָּנִים, וְהִנֵּה הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת בְּמִקְרֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הַכֹּל סִימָן לְזַרְעוֹ בְּגָלוּת מִצְרַיִם, כִּי הַמִּצְרִיִּים לָקְחוּ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָקַם אֶת נִקְמָתוֹ בִּנְגָעִים גְּדוֹלִים, וְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב, וְגַם צִוָּה עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים לְשַׁלְּחָם. וְכָל זֶה אֵרַע לַבָּנִים, וְהוּא מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ רז״ל בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה: כָּל מַה שֶּׁתִּמְצָא בְּאַבְרָהָם תִּמְצָא בְּיִשְׂרָאֵל. בְּאַבְרָהָם כְּתִיב: ״וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ״, וּבְיִשְׂרָאֵל כְּתִיב (בראשית מ״ה:ו׳): ״כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב״. בְּאַבְרָהָם כְּתִיב: ״וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה״, וּבְיִשְׂרָאֵל לָקְחוּ בְּנוֹתֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן״. בְּאַבְרָהָם כְּתִיב (בראשית י״ב:י״ז): ״וַיְנַגַּע ה׳ אֶת פַּרְעֹה״, וּבְיִשְׂרָאֵל כְּתִיב (שמות י״א:א׳): ״עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל פַּרְעֹה״. בְּאַבְרָהָם כְּתִיב (בראשית י״ב:י״ט): ״וַיִּקְרָא פַּרְעֹה לְאַבְרָם וְגוֹ׳ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ״, וּבְיִשְׂרָאֵל כְּתִיב (שמות י״ב:ל״א): ״וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי״. בְּאַבְרָהָם כְּתִיב (בראשית י״ב): ״וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ״, וּבְיִשְׂרָאֵל כְּתִיב (שמות י״ב:ל״ג): ״לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ״. בְּאַבְרָהָם כְּתִיב (בראשית י״ג:ב׳): ״וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב״, וּבְיִשְׂרָאֵל כְּתִיב (שמות י״ב:ל״ה): ״וַיִּשְאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב״. בְּאַבְרָהָם כְּתִיב (בראשית י״ג:ג׳): ״וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו״, וּבְיִשְׂרָאֵל כְּתִיב (שמות י״ב:ל״ז): ״וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה״.

יאהִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ. לְשׁוֹן ״הִנֵּה״ הַזְמָנַת הַדָּבָר, כְּמוֹ (בראשית י״ט:כ׳): ״הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה״, ״הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים״ (בראשית כ״ב:ז׳), וַיֹּאמֶר ״הִנֵּנִי״. וּלְשׁוֹן ״נָא״ הוּא לְשׁוֹן פִּיּוּסִין. וְיֹאמַר הַכָּתוּב
עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט: הֲרֵינִי מְזֻמָּן לְפַיֵּס מִמֵּךְ, וּמָה הֵם הַפִּיּוּסִין? ״יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ״, ״וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ״ וְגוֹ׳, ״אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ״, וְהַכֹּל נִמְשָׁךְ לְפָסוּק ״אִמְרִי נָא״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ״, אָמַר לָהּ אַבְרָהָם: יְגִיעַת הַדֶּרֶךְ מְמַעֵט הַיֹּפִי וּמְסַלֵּק זִיו הַפָּנִים, וְאַתְּ עוֹמֶדֶת בְּיָפְיֵךְ, ״הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ״. וְדַעַת רז״ל שֶׁלֹּא נִסְתַּכֵּל בָּהּ מֵעוֹלָם עַד אוֹתָהּ שָׁעָה, כִּי אַבְרָהָם לְעַנְוְתָנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה הָיָה כּוֹרֵת בְּרִית לְעֵינָיו, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמַר אִיּוֹב (איוב ל״א:א׳): ״בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי״, כִּי הַצַּדִּיקִים כּוֹרְתִים בְּרִית עִם אֵבְרֵיהֶם שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ אוֹתָם, כְּאָדָם הַכּוֹרֵת בְּרִית עִם אוֹיְבָיו שֶׁלֹּא יַזִּיקוּהוּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות כ״ג:ל״ב): ״לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית״, שֶׁאֵין לְךָ אוֹיֵב שֶׁיָּרֵעַ לָאָדָם כְּרֹעַ פְּעֻלּוֹתָיו. וְדָרְשׁוּ רז״ל: עַפְרָא בְּפוּמֵיהּ דְּאִיּוֹב שֶׁאָמַר ״וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה״, בְּאַחֲרִינֵי לָא מִסְתַּכַּל אֲבָל בְּדִידֵיהּ מִסְתַּכַּל, אֲבָל אַבְרָהָם אַף בְּדִידֵיהּ לָא מִסְתַּכַּל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ״.

יגאִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ. הִנֵּה זֶה הַחֵטְא שֶׁחָטָא אַבְרָהָם בְּשׁוֹגֵג, הוּא שֶׁעָלָיו הָיָה גָּלוּת מִצְרַיִם, וּבְוַדַּאי הָיָה חֵטְא גָּדוֹל שֶׁהֵבִיא אִשְׁתּוֹ הַצַּדֶּקֶת בְּמִכְשׁוֹל עָוֹן מִפְּנֵי פַּחְדּוֹ פֶּן יַהַרְגוּהוּ, וְהָיָה לוֹ לִבְטֹחַ בַּהש״י שֶׁיַּצִּיל אוֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ. וְעוֹד שֶׁחָטָא בְּצֵאתוֹ מִן הָאָרֶץ שֶׁנִּצְטַוָּה עָלֶיהָ מִתְּחִלָּה, וְיָצָא מִשָּׁם עַל אוֹדוֹת הָרָעָב, וְהָיָה לוֹ לִבְטֹחַ בַּשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי יִפְדֶּנּוּ בְּרָעָב מִמָּוֶת. וְעַל הַחֵטְא הַזֶּה נִגְזַר עַל זַרְעוֹ גָּלוּת מִצְרַיִם, כִּי בִּמְקוֹם הַחֵטְא שָׁמָּה הָעֹנֶשׁ. זֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ״ן ז״ל. וּלְפִי דַּעַת רז״ל הָיָה גָּלוּת מִצְרַיִם בַּחֵטְא שֶׁאָמַר ״בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה״, שֶׁכֵּן אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: הוּא אָמַר ״בַּמָּה אֵדַע״ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ ״יָדֹעַ תֵּדַע״. וְנִרְאֶה מִזֶּה שֶׁחֲשָׁבוּהוּ לְחֵטְא. וּמִכָּל מָקוֹם בֵּין לְדַעַת רז״ל וּבֵין לְדַעַת הָרַב הַכֹּל הָיָה חֵטְא הַדִּבּוּר, וְעָלָיו נֶעֶנְשׁוּ בְּגָלוּת מִצְרַיִם ת״ל שָׁנָה. וּמִפְּנֵי שֶׁהַחֵטְא שֶׁהוּא סִבַּת הַגָּלוּת וְהַפֻּרְעָנוּת נֶחְלַק לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: חֵטְא הַמַּחְשָׁבָה, וְחֵטְא הַדִּבּוּר, וְחֵטְא הַמַּעֲשֶׂה, לְכָךְ יֵשׁ עַל הַמַּשְׂכִּיל לְהִתְעוֹרֵר עַל קֵץ גָּלוּתֵנוּ זֶה שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים יוֹתֵר עַל גָּלוּת מִצְרַיִם, כִּי מִתּוֹךְ שֶׁעָמְדוּ בְמִצְרַיִם ת״ל שָׁנָה עַל חֵטְא הַדִּבּוּר, קַל וָחֹמֶר בְּבַיִת רִאשׁוֹן שֶׁעָבַדְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה וְחָטָאנוּ בִּשְׁלֹשָׁה חֶלְקֵי הַחֵטְא, בַּמַּחְשָׁבָה בַּדִּבּוּר וּבַמַּעֲשֶׂה, נִגְזַר עָלֵינוּ ת״ל שָׁנָה כְּנֶגֶד הַדִּבּוּר, ת״ל כְּנֶגֶד הַמַּחֲשָׁבָה, ת״ל כְּנֶגֶד הַמַּעֲשֶׂה. וְזֶה חֶשְׁבּוֹן דָּנִיֵּאל (דניאל י״ב:י״ב): ״אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף וּמָאתַיִם וְתִשְׁעִים״, שֶׁהֵם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים ת״ל. וּלְכָךְ אָמַר הַנָּבִיא (מיכה ז׳:כ׳): ״תִּתֵּן אמ״ת לְיַעֲקֹב״, הִתְפַּלֵּל עַל הַקֵּץ הַזֶּה וְאָמַר תִּתְקַיֵּם אֶלֶף וּמָאתַיִם וְתִשְׁעִים לְיַעֲקֹב, כְּלוֹמַר לְזַרְעוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְאִם תַּעֲשֶׂה זֶה בְּמִדַּת אֱמֶת, וְאִם לָאו בְּמִדַּת הַחֶסֶד שֶׁלְּךָ שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ אַבְרָהָם, זֶהוּ ״חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ״, כְּלוֹמַר שְׁבוּעָה יֵשׁ בַּדָּבָר שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִצַּד הַחֶסֶד, וְהַשְּׁבוּעָה הִיא מַה שֶּׁכָּתוּב (דברים ל״ב:מ׳): ״כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי״, וּבְדָנִיֵּאל כְּתִיב (דניאל י״ב:ז׳): ״וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם״.

טזוַיְהִי לוֹ צֹאן וּבָקָר. נִשְׁאֲרוּ לוֹ, כְּמוֹ ״וַיְהִי שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה״, לֹא שֶׁקָּנָה אוֹתָם בְּמִצְרַיִם וְהִרְוִיחַ שָׁם, כִּי לֹא הָיָה שׁוֹאֵל אַבְרָהָם אֶלָּא שֶׁיַּצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ לְבַד, לֹא שֶׁיִּשְׂתַּכֵּר וְיַרְוִיחַ בַּדֶּרֶךְ הַהוּא.

יזוַיְנַגַּע ה׳ אֶת פַּרְעֹה. דַּעַת רֹב הַמְּפָרְשִׁים שֶׁהֵבִיא עָלָיו נְגָעִים מַמָּשׁ. וְכֵן בַּאֲבִימֶלֶךְ אֵרַע לָהֶם עֲצִירַת נְקָבִים, וְזֶה טַעַם הַכָּתוּב (ד״ה א) ״לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים״, וְהֵם פַּרְעֹה וַאֲבִימֶלֶךְ שֶׁהוֹכִיחָם בִּנְגָעִים. אֲבָל דַּעַת הַגָּאוֹן רַבֵּינוּ סְעַדְיָה ז״ל בְּמִלַּת ״וַיְנַגַּע״ – יִעֵד לְהָבִיא, לֹא שֶׁהֵבִיא, שֶׁאִם כֵּן נִמְצָא פַּרְעֹה עָשׁוּק בְּמִשְׁפָּטוֹ, כִּי הַשָּׂרִים הֱבִיאוּהָ לְהֵיכָלוֹ וְהוּא לֹא נְגָעָהּ וְלֹא חָטָא בָּהּ כְּלָל, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא חָטָא – עֹנֶשׁ לָמָּה? וְכֵן דַּעְתּוֹ בַּאֲבִימֶלֶךְ (בראשית כ׳:י״ח): ״כִּי עָצֹר עָצַר ה׳״, יִעֵד לָהֶם עֲצִירַת נְקָבִים, לֹא שֶׁעָשָׂה לָהֶם כֵּן. וּמַה שֶּׁאָמַר ״וַיִּרְפָּא״, לֹא שֶׁקָּדַם לוֹ חֹלִי, אֶלָּא הַשְּׁמִירָה שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי חֹלִי נִקְרָא רְפוּאָה, כִּלְשׁוֹן (שמות ט״ו:כ״ו) ״כִּי אֲנִי ה׳ רֹפְאֶךָ״. וּפָסוּק ״וַיּוֹכַח״ יִתְבָּאֵר לְדַעְתּוֹ בְּיִעוּד וְדִבּוּר, לֹא בְּמַעֲשֶׂה. וְלֹא כֵן דַּעַת רז״ל, אֶלָּא שֶׁשְּׁנֵי הַמְּלָכִים הָיָה לְבָבָם לְהָרַע, וְלָקוּ בִּנְגָעִים וַעֲצִירַת נְקָבִים כִּפְשַׁט הַכְּתוּבִים.

יטהִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ. וְלֹא הֵשִׁיב לוֹ אַבְרָהָם, אֲבָל מָצִינוּ שֶׁהֵשִׁיב לַאֲבִימֶלֶךְ, הוּא שֶׁאָמַר: ״כִּי אָמַרְתִּי פֶּן אָמוּת עָלֶיהָ״. וְיֵשׁ לִשְׁאוֹל, כֵּיוָן שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִשְּׁנֵי הַמְּלָכִים שְׁאָלוֹ, מַדּוּעַ הֵשִׁיב לָזֶה וְלֹא הֵשִׁיב לָזֶה. וְנִרְאֶה לוֹמַר כִּי פַּרְעֹה שֶׁאָמַר לוֹ ״קַח וָלֵךְ״ הֶרְאָה עַצְמוֹ שֶׁלֹּא הָיָה רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אֶלָּא שֶׁיֵּלֵךְ מִלְּפָנָיו, כִּי הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר בְּסִבָּתוֹ הֱדִמָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּנְגָעִים גְּדוֹלִים, לְכָךְ פָּחַד אַבְרָהָם אִם יְעַכֵּב רֶגַע בְּסִפּוּר הַתְּשׁוּבָה פֶּן יַעֲבֹר עַל מִצְוַת הַמֶּלֶךְ. אֲבָל בְּעִנְיַן אֲבִימֶלֶךְ שֶׁלֹּא צִוָּהוּ שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ הֻצְרַךְ אַבְרָהָם לְהִתְעַכֵּב וּלְהָשִׁיב לוֹ, פֶּן יִהְיֶה כִּמְבַזֶּה בִּכְבוֹד הַמֶּלֶךְ אִם לֹא יָשִׁיב עַל מַה שֶּׁשָּׁאַל לוֹ.