פרק כח

הוַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב. יֵשׁ לִשְׁאוֹל, כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁלִיחוּתָם הָלַךְ וְהֵם מָחֲלוּ לוֹ, לָמָּה נֶעֱנַשׁ עַל מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם כְּשֶׁנִּתְעַכֵּב עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה שֶׁפֵּרַשׁ מִמֶּנּוּ יוֹסֵף עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה כְּנֶגְדָּן? וְאֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי דַּעְתָּם הָיָה שֶׁיִּקַּח אֶת לֵאָה וְשֶׁיַּחְזֹר מִיָּד כְּשֶׁיִּשְׁלַח בִּשְׁבִילוֹ, אֲבָל הוּא נָתַן עֵינָיו בְּרָחֵל הַקְּטַנָּה לְיָפְיָהּ, וְאָמַר (בראשית כ״ח): ״אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל״, וְאִם כֵּן כָּל הַזְּמַן שֶׁנִּתְעַכֵּב הָיָה בִּרְצוֹנוֹ, וּלְכָךְ נֶעֱנַשׁ כְּנֶגְדָּן.
וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי. כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה בְּלֶכְתּוֹ שָׁם כְּדֵי לִשָּׂא אַחַת מִבְּנוֹתָיו שֶׁל לָבָן. וּמִפְּנֵי זֶה אָמַר: ״אֶל לָבָן״, כִּי כֵן צִוָּה לוֹ אָבִיו: ״קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ״. וּמַה שֶּׁאָמַר: ״אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו״, וְכִי לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִין כִּי לָבָן אֲחִי רִבְקָה וְרִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו?
אֲבָל עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט כִּוֵּן הַכָּתוּב בָּזֶה לִכְבוֹד יַעֲקֹב, וְלוֹמַר כִּי מַה שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב לְהִתְחַתֵּן עִם רָשָׁע בֶּן רָשָׁע זֶה שֶׁאָמַר ״אֶל לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי״, אַל תִּתְמַהּ מִזֶּה, כִּי ״אֲחִי רִבְקָה״ הוּא, אֲחִי הַצַּדִּיקָה, וּרְאוּיוֹת הַבָּנוֹת לְהִדַּמּוֹת לַאֲחוֹת אֲבִיהֶן. אַחַר כָּךְ הוֹסִיף בְּשֶׁבַח רִבְקָה כִּי הָיְתָה ״אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו״, וְהָיָה רָאוּי לָהּ לֶאֱהֹב אֶת שְׁנֵיהֶם בְּשָׁוֶה כִּי הֵם בָּנֶיהָ אֲשֶׁר יְלָדָתַם, וְעוֹד הָיָה רָאוּי לֶאֱהֹב אֶת עֵשָׂו יוֹתֵר מִיַּעֲקֹב, כִּי כֵן מִנְהַג הָאֻמּוֹת בַּבֵּן הַבְּכוֹר, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא שָׂמָה רִבְקָה עִקַּר אַהֲבָתָהּ אֶלָּא עַל יַעֲקֹב מִתּוֹךְ שֶׁהָיְתָה רוֹאָה יְפִי מִדּוֹתָיו, וּכְעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ה:כ״ח): ״וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב״.
וּמִפִּי הָרַב מוֹרִי שָׁמַעְתִּי כִּי מַה שֶּׁהוֹסִיף ״אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו״ כִּוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר כִּי מַה שֶּׁשְּׁלָחַתּוּ רִבְקָה אֶל בֵּית לָבָן אָחִיהָ עָשְׂתָה בְּכַוָּנָה, לְפִי שֶׁהוּא הַמָּקוֹם שֶׁהַקֻּרְבָה שָׁוָה לִשְׁנֵיהֶם וְאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיַּגִּיעַ זֶה לָזֶה כִּי אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו הָיְתָה, וְגַם לָבָן לֹא יַסְכִּים שֶׁיַּזִּיק יַעֲקֹב לְעֵשָׂו אִם יֵלֵךְ שָׁם, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יַסְכִּים שֶׁיַּזִּיק עֵשָׂו לְיַעֲקֹב הַבָּא אֶצְלוֹ בְּצֵל קוֹרָתוֹ.
וְעַל דֶּרֶךְ חָכְמַת הַטֶּבַע ״אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו״, יָדוּעַ כִּי שְׁנֵי בָּנִים הַנּוֹלָדִים תְּאוֹמִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד הוּא נוֹצָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ בְּשִׁלְיָא אַחַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, אֲבָל יַעֲקֹב וְעֵשָׂו הָיָה הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל כִּי יְצִירַת שְׁנֵיהֶם הָיְתָה בְּשִׁלְיָא אַחַת, וּמִטַּעַם זֶה הָיָה הָרִצּוּץ בַּבֶּטֶן, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ה:כ״ב): ״וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ״, וּמִפְּנֵי זֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר: ״אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו״, לוֹמַר סַבְלָנִית זוֹ מִי הָיְתָה.

ובְּבָרְכוֹ אֹתוֹ וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן. מַעֲשֵׂה אָבוֹת יַעֲשׂוּ בָּנִים, וְעַל כֵּן צִוָּה שֶׁלֹּא יִקַּח מִבְּנוֹת כְּנַעַן כִּי אִם מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וּמִבֵּית אָבִיו כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה עָלָיו אַבְרָהָם אָבִיו.
וּמַה שֶׁחָזַר וּבֵרְכוֹ עוֹד, הוּא שֶׁאָמַר: ״וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ״ וְחָזַר הַבְּרָכָה כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁאָמַר: ״כִּי בֵרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב״, וְאָמַר עוֹד: ״בְּבָרְכוֹ אֹתוֹ״, כְּדֵי לְקַיֵּם לַחְתֹּם הָעִנְיָן מֻשְׁלָם, שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁנִּתְבָּרֵךְ תְּחִלָּה שֶׁלֹּא מִדַּעַת, לְכָךְ חָזַר כָּאן וּבֵרְכוֹ בִּרְצוֹנוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה: לְפִי שֶׁהָיוּ הַבְּרָכוֹת מְפֻקְפָּקוֹת, וְהֵיכָן נִתְאוֹשְׁשׁוּ בְיָדוֹ – כָּאן, ״וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ״, אֵין קִיּוּם הַגֵּט אֶלָּא בְּחוֹתְמָיו, שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁאִלּוּלֵא שֶׁרִמָּה יַעֲקֹב אֶת אָבִיו לֹא נָטַל הַבְּרָכוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ״, עַד כָּאן.
וְהִנֵּה בְּכָאן חָתַם בִּרְכָתוֹ שֶׁבֵּרַךְ אֹתוֹ תְּחִלָּה. וּמָצִינוּ שֶׁהַבְּרָכָה מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת מִדּוֹר לְדוֹר מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם, בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן כְּתִיב (בראשית א׳:כ״ב): ״וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים״. נִתְקַלֵּל הָעוֹלָם בְּדוֹר הַמַּבּוּל וְהֻצְרַךְ לִבְרָכָה וּבֵרַךְ לְנֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ט): ״וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו״. חָטְאוּ בְּדוֹר הַפַּלָּגָה וּבָא אַבְרָהָם וּמָסַר הַבְּרָכוֹת בְּיָדוֹ, אָמַר לוֹ: ״וֶהְיֵה בְּרָכָה״, אַתָּה מְקוֹר הַבְּרָכָה תְּבָרֵךְ לְכָל מִי שֶׁתִּרְצֶה. וְהָיָה אַבְרָהָם רָאוּי לְבָרֵךְ אֶת יִשְׁמָעֵאל כִּי הוּא הַבְּכוֹר, וְהָיָה הַמִּנְהָג בָּרִאשׁוֹנִים כִּי הַבְּכוֹר הָיָה בְּיָדוֹ הַבְּרָכָה וְהָיָה הָאָב מְבָרֵךְ אוֹתוֹ. וְאַבְרָהָם לֹא בֵּרַךְ לְיִשְׁמָעֵאל מִפְּנֵי שֶׁעִקַּר זַרְעוֹ הָיָה יִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ״א:י״ב-י״ג): ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״; גַּם לֹא בֵּרַךְ לְיִצְחָק, שֶׁלֹּא לְהָטִיל קִנְאָה בֵּינֵיהֶם; וְכֵיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִבִּרְכַּת שְׁנֵיהֶם בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵרְכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כה): ״וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ״. וְיִצְחָק הָיָה רָאוּי לְבָרֵךְ אֶת עֵשָׂו כִּי הוּא הַבְּכוֹר, וְעָשָׂה יַעֲקֹב הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא כְּדֵי לִטֹּל הַבְּרָכוֹת, וְאִבֵּד עֵשָׂו אֶת הַבְּכוֹרָה וְהַבְּרָכָה וְנִתְרוֹקֵן מִשְּׁנֵיהֶם. יַעֲקֹב כְּשֶׁהֶעֱמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הָיוּ הַבְּרָכוֹת רְאוּיוֹת לִרְאוּבֵן שֶׁהָיָה הַבְּכוֹר, וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכוֹרָתוֹ לְיוֹסֵף. וּכְשֶׁנִּתְקַיְּמוּ הַבְּרָכוֹת לְיַעֲקֹב שֶׁהוּא הַשְּׁלִישִׁי לָאָבוֹת, יֵשׁ לָנוּ בָזֶה הַבְטָחָה גְּדוֹלָה בְּגָלוּתֵנוּ הַשְּׁלִישִׁי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ בָּנוּ בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה.
וּכְשֵׁם שֶׁמָּצִינוּ שֶׂשָּׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו הִסְכִּים עַל הַבְּרָכוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל״ב:ל׳): ״וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם״, כֵּן בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה עֲתִידִים מַלְכֵי הַגּוֹיִם שֶׁיַּסְכִּימוּ בְּבִרְכוֹתֵינוּ. הוּא שֶׁהִבְטִיחָנוּ הַנָּבִיא (ישעיהו מ״ט:כ״ג): ״וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי ה׳ אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוָי״.

יבְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס (משלי יא, יא)
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִזְכִּיר בְּסִפְרוֹ כְּלַל כָּל הַמִּדּוֹת, הַחֲמוּדוֹת וְהַמְגֻנּוֹת, וְיֵשׁ בִּכְלַל דְּבָרָיו הַצַּדִּיק הֵפֶךְ הָרָשָׁע וְהַיָּשָׁר הֵפֶךְ הַבּוֹגֵד, כִּי כֵן כִּוֵּן הַמִּדּוֹת מַמָּשׁ זוֹ לְעֻמַּת זוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, דָּבָר וְהִפּוּכוֹ. וּמִקְרָא מָלֵא הִזְכִּיר בָּזֶה, הוּא שֶׁכָּתוּב (משלי כ״א:י״ח): ״כֹּפֶר לַצַּדִּיק רָשָׁע וְתַחַת יְשָׁרִים בּוֹגֵד״. נָתַן הַצַּדִּיק לְעֻמַּת הָרָשָׁע וְיָשָׁר לְעֻמַּת הַבּוֹגֵד. וְכֵן הִזְכִּיר עוֹד (שם יא): ״צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם וְסֶלֶף בֹּגְדִים יְשָׁדֵּם״. וְכֵן דַּרְכּוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם בּוֹ, לְכַוֵּן סֵדֶר הַמִּדּוֹת מַמָּשׁ זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ, לְהַזְכִּיר הַצַּדִּיק הֵפֶךְ הָרָשָׁע וְהַיָּשָׁר הֵפֶךְ הַבּוֹגֵד, כִּי הוּא הִפּוּכוֹ הַגָּמוּר.
וְיָדוּעַ כִּי הַיָּשָׁר הוּא הַמַּכִּיר הַיֹּשֶׁר וְהָאוֹהֵב אוֹתוֹ וְהַבּוֹחֵר בּוֹ, וְהוּא יִסְבֹּל כָּל דָּבָר קָשֶׁה שֶׁיְּחַיֵּב לוֹ הַיֹּשֶׁר, וְהוּא הַנִּכְנָע אֶל הָאֱמֶת, וְהַבּוֹגֵד בְּהֶפֶךְ כָּל זֶה, אֵינֶנּוּ מַכִּיר הַיֹּשֶׁר וְאַף אִם יַכִּירֶנּוּ לֹא יוֹדֶה בּוֹ, אֲבָל בְּכָל פְּעֻלּוֹתָיו יַעֲשֶׂה הֶפְכּוֹ. וְאַף עַל פִּי כֵן מָצִינוּ בִּקְצָת הַכְּתוּבִים מִסֵּפֶר מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה שֶׁהוּא נוֹתֵן בְּפָסוּק אֶחָד מִדַּת הַיֹּשֶׁר וּמִדַּת הָרֶשַׁע זֶה לְעֻמַּת זֶה. וְהַכָּתוּב הַזֶּה אוֹמֵר: ״בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת״, הָאִישׁ הַיָּשָׁר יֵיטִיב לִבְנֵי אָדָם, וְהַקִּרְיָה אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בְּתוֹכָהּ תִּתְעַלֶּה וְתִתְרוֹמֵם בִּשְׁבִילוֹ, וְלֹא דַּי שֶׁיֵּיטִיב לָהֶם בְּדִבְרֵי פִיו אֶלָּא אַף בְּבִרְכָתוֹ, כְּלוֹמַר בְּכָל מַה שֶּׁחֲנָנוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהִנֵּה הָרָשָׁע בְּהֶפֶךְ מִמֶּנּוּ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס״, כִּי הָרָשָׁע לֹא דַּי שֶׁלֹּא יֵיטִיב לְשׁוּם אָדָם מֵאֲשֶׁר נִדְבַּק בּוֹ, אֲבָל תֵּהָרֵס וְתֶחֱרַב הָעִיר אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהּ בְּדִבְרֵי פִיו וּבְגֵאוּת לִבּוֹ. וְלָמַדְנוּ שֶׁהֲרִיסוּת הָעִיר בְּדִבְרֵי פִיו, וְהַצַּדִּיק כְּבוֹד הָעִיר אֲפִלּוּ בְּמָמוֹנוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת״. וּכְלַל הָעִנְיָן כִּי הַצַּדִּיק סִבַּת רוֹמְמוּת הַקִּרְיָה בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, וּדְבָרָיו לָהֶם יַעֲשׂוּ פֵּרוֹת. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (קהלת י״א:ג׳): ״וְאִם יִפּוֹל עֵץ בַּדָּרוֹם וְאִם בַּצָּפוֹן מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּא״, זֶה אִישׁ צַדִּיק, כְּלוֹמַר הָעֵץ שֶׁהוּא הַצַּדִּיק בִּמְקוֹם דִּירָתוֹ שָׁם יְהוּ פֵּירוֹתָיו. ״וַיֵּצֵא יַעֲקֹב״ וְכוּלֵי. וְכַאֲשֶׁר יֶחְסַר הַצַּדִּיק מִמֶּנּוּ יֶחְסַר גַּבְרָא רַבָּא מֵאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, וְהִנֵּה יְצִיאָתוֹ מִן הָעִיר עוֹשָׂה רֹשֶׁם, וְכֵן ״וַיֵּצֵא יַעֲקֹב״. אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (לא הול״ל אלא): ״וַיֵּלֶךְ חָרָנָה״, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וַיֵּצֵא״ וְכוּ׳, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַצַּדִּיק בָּעִיר הוּא הוֹדָהּ הוּא זִיוָהּ הוּא הֲדָרָהּ, יָצָא מִשָּׁם פָּנָה הוֹדָהּ פָּנָה זִיוָהּ פָּנָה הֲדָרָהּ. [אמר המדפיס, הפסקא הזאת נלקה בחסר ויתר וערבוב דברים בהעתקה הראשונה, ואנכי תהלה לאל יגעתי ומצאתי להשים מעקשים למישור, והרוצה יעין בדפוסים הישנים ויראה את כל הנתקן הזה יצחק בן יעקב ז״ל.]
וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע. בְּאֵר שֶׁבַע בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי כֵן כָּתוּב לְמַעְלָה בְּיִצְחָק: ״וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע״, ״וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע״, וְלֹא יָצָא מִיָּמָיו חוּצָה לָאָרֶץ.
וְהִנֵּה הַכְּתוּבִים לֹא הִזְכִּירוּ שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב לִבְאֵר שֶׁבַע, אֲבָל מִתּוֹךְ שֶׁהִזְכִּיר ״וַיֵּצֵא״ אַתָּה לָמֵד שֶׁהָלַךְ לְשָׁם לִטֹּל רְשׁוּת מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אִם יֵלֵךְ לְחָרָן כַּאֲשֶׁר צִוּוּ עָלָיו אָבִיו וְאִמּוֹ. וּמִשּׁוּם כְּבוֹד אָבִיו שֶׁעָלָה לְשָׁם לִטֹּל רְשׁוּת וְשָׁם הִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״אַל תִּירָא״, דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל: אָמַר יַעֲקֹב, כְּשֵׁם שֶׁהָלַךְ אַבָּא לִבְאֵר שֶׁבַע כָּךְ אֲנִי הֲרֵינִי הוֹלֵךְ לִבְאֵר שֶׁבַע, אִם יִתֵּן לִי רְשׁוּת הֲרֵינִי יוֹצֵא, וְאִם לָאו אֵינִי יוֹצֵא.
וְדַע כִּי לוּלֵא שֶׁרָצָה לִטּוֹל מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְשׁוּת הָיָה רָאוּי הַכָּתוּב לוֹמַר ״וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מֵחֶבְרוֹן״, כִּי שָׁם גָּר אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְשָׁם נָטַל הַבְּרָכוֹת. וְסֵדֶר הָעִנְיָן ״וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם״, יַגִּיד לְךָ הַכָּתוּב כְּשֶׁיָּצָא פָּגַע בַּמָּקוֹם, הוּא הַר הַמּוֹרִיָּה. וְאַחַר שֶׁלָּן וְשָׁכַב בַּמָּקוֹם הַהוּא וְנָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְשׁוּת לָצֵאת, כְּעִנְיַן שֶׁאָמַר: ״וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת״, הִיא בְּאֵר שֶׁבַע שֶׁהִיא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, ״וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם״, כִּי אַחֲרֵי שֶׁשָּׁכַב בִּבְאֵר שֶׁבַע הִשְׁכִּים יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וְנָשָׂא רַגְלָיו אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם. וְהִנֵּה כָּל הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ אַחַר אֲשֶׁר פָּגַע בְּהַר הַמּוֹרִיָּה וְאַחַר שֶׁלָּן בִּבְאֵר שֶׁבַע וְכָל הָעִנְיָן בְּאֹרֶךְ אַחַר שֶׁיָּרַד. וּמַה שֶּׁכָּלַל כָּאן ״וַיֵּלֶךְ חָרָנָה״ פֵּרַט: ״וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ״, לְהַגִּיד כִּי הָלַךְ אַחַר מַרְאֵה הַחֲלוֹם.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה״, הָלַךְ לוֹ בְּיוֹם אֶחָד מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד חָרָן שֶׁיֵּשׁ שָׁם מַהֲלַךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים. נִרְמָז מִלְּשׁוֹן הַכָּתוּב שֶׁהוּא מוֹרֶה עַל תְּכִיפַת דָּבָר, וְזֶהוּ ״מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה״, וְכֵן הַלָּשׁוֹן בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה תֵּכֶף שֶׁנָּשָׂא רַגְלָיו, וְכֵן הַלָּשׁוֹן כָּתוּב בֶּאֱלִיעֶזֶר: ״וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ״. שְׁלֹשָׁה קָפְצָה לָהֶם הַדֶּרֶךְ: אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם, וְיַעֲקֹב, וַאֲבִישַׁי. אֱלִיעֶזֶר דִּכְתִיב: ״וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל הָעָיִן״, הַיּוֹם יָצָאתִי וְהַיּוֹם בָּאתִי.
וּבְמָקוֹם אַחֵר דָּרְשׁוּ: ״וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם״ כִּי מְטָא לְחָרָן אָמַר: ״אֶפְשָׁר עָבַרְתִּי עַל מָקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתַי וְלֹא הִתְפַּלַּלְתִּי בוֹ?״ יָהִיב אַדַּעְתֵּיהּ לְמֶהֱדַּר קָפְצָה לֵיהּ אַרְעָא, מִיָּד ״וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם״, הוּא הַר הַמּוֹרִיָּה.
וּבֵאוּר הַמִּדְרָשׁ, כִּי כַּאֲשֶׁר הִתְגַּעְגֵּעַ יַעֲקֹב לְהַר הַמּוֹרִיָּה שֶׁיִּתְפַּלֵּל בּוֹ, מִיָּד בְּפֶתַע פִּתְאֹם קָפְצָה לוֹ הַדֶּרֶךְ וְלֹא הֻצְרַךְ לַחֲזֹר וְלִטְרֹחַ כְּלָל. וּלְפִי הָעִנְיָן הַזֶּה לָמַדְנוּ שְׁתֵּי קְפִיצוֹת: הָאַחַת בְּלֶכְתּוֹ מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד חָרָן שֶׁהָלַךְ שָׁם בִּרְצוֹנוֹ, וְהַשֵּׁנִית לְמַעַן לֹא יִצְטָרֵךְ לִטְרֹחַ וְלָשׁוּב.
וּבַמִּדְרָשׁ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים לָקַח מֵאַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנֶּעֱקַד עָלָיו יִצְחָק, רֶמֶז שֶׁעֲתִידִין לַעֲמוֹד מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְנַעֲשׂוּ כֻּלָּן אֶבֶן אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם״, רֶמֶז שֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת גּוֹי אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א י״ז:כ״א): ״וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ״.

יאוַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא. הָיָה רָאוּי לוֹמַר ״וַיִּשְׁכַּב שָׁם״ כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיָּלֶן שָׁם״, אֲבָל לְשׁוֹן מִעוּט הוּא, שָׁם שָׁכַב אֲבָל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּבֵית עֵבֶר וְעָסַק בַּתּוֹרָה לֹא שָׁכַב, כִּי שְׁלָחוֹ אָבִיו יִצְחָק לִלְמוֹד תּוֹרָה בְּבֵית עֵבֶר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה קֹדֶם שֶׁהָלַךְ לְחָרָן אֶל בֵּית לָבָן.

יבוַיַּחֲלֹם אֵין חֲלוֹם זֶה כַּחֲלוֹמוֹת הַנְּהוּגִים בֵּין בְּנֵי אָדָם, וְגַם אֵינוֹ חֲלוֹם שֶׁל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּלְבַד, שֶׁאִלּוּ כֵן הָיָה אוֹמֵר בַּסּוֹף: ״וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וְהִנֵּה חֲלוֹם״; אֲבָל חֲלוֹם שֶׁל נְבוּאָה גְּמוּרָה, כְּעִנְיַן חֲלוֹמוֹת הַנְּבִיאִים שֶׁנְּבוּאָתָם עַל שְׁנֵי חֲלָקִים אֵלֶּה, הוּא שֶׁכָּתוּב (במדבר י״ב:ו׳): ״בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ״.
וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אָרְצָה. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט בַּמַּרְאֶה הַזֶּה רָאָה שֶׁהָיוּ רַגְלֵי הַסֻּלָּם בִּבְאֵר שֶׁבַע הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא שׁוֹכֵב שָׁם, הוּא שֶׁאָמַר ״מֻצָּב אָרְצָה״, וְהָיָה רֹאשׁוֹ שֶׁל סֻלָּם נִסְמָךְ וְנִדְבָּק בַּשָּׁמַיִם כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה״, שֶׁהוּא הַפֶּתַח שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים שָׁם, זֶהוּ ״וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים״. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה נִצָּב עָלָיו, וְאָז יָדַע יַעֲקֹב שֶׁהַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁהוּא שׁוֹכֵב שָׁם הוּא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְטוֹב לְהִתְפַּלֵּל. וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הוּא בֵּית אֱלֹהִים, וְהוּא הָעִקָּר, כִּי רֹאשׁ הַסֻּלָּם כְּנֶגְדּוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִצָּב עָלָיו, וְעַל זֶה אָמַר: ״אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם״, זֶהוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁכְּנֶגְדּוֹ רֹאשׁוֹ שֶׁל סֻלָּם מַגִּיעַ וְנִסְמָךְ בַּשָּׁמַיִם, וְ״זֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם״ בְּאֵר שֶׁבַע שֶׁשָּׁם רַגְלֵי הַסֻּלָּם. וְכֵן אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא: הַסֻּלָּם הַזֶּה עוֹמֵד בִּבְאֵר שֶׁבַע וְשִׁפּוּעוֹ מַגִּיעַ עַד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. מַה שֶּׁאָמַר ״וְשִׁפּוּעוֹ״ בֵּאוּרוֹ סוֹף שִׁפּוּעוֹ, שֶׁהוּא רֹאשׁ הַסֻּלָּם, מַגִּיעַ עַד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּלוֹמַר עַד כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהַכַּוָּנָה בוֹ שֶׁהוּא דָּבֵק בַּשָּׁמַיִם כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ: ״סֻלָּם״ זֶה סִינַי, חוּשְׁבָּנֵיהּ דְּדֵין כְּחוּשְׁבָּנֵיהּ דְּדֵין. ״מֻצָּב אַרְצָה״ כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (שמות י״ט:י״ז) ״וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר״. ״וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה״ כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (דברים ד׳:י״א): ״וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמָיִם״. ״וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים״ זֶה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות י״ט:ג׳): ״וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים״. וּכְתִיב ״וַיֵּרֶד מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳ ״וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר״. ״וְהִנֵּה ה׳״, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות י״ט:כ׳): ״וַיֵּרֶד ה׳ עַל הַר סִינַי״. ״אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ״, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ׳:ב׳): ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״.
וּבְפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מָשְׁלָן וְאָבְדָּן, הֶרְאָהוּ שַׂר מַלְכוּת בָּבֶל עוֹלֶה שִׁבְעִים עֲקָלִים וְיוֹרֵד, הֶרְאָהוּ שַׂר מַלְכוּת מָדַי עוֹלֶה חֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם עֲקָלִים וְיוֹרֵד, הֶרְאָהוּ שַׂר מַלְכוּת יָוָן עוֹלֶה מֵאָה וּשְׁמוֹנִים עֲקָלִים וְיוֹרֵד, הֶרְאָהוּ שַׂר מַלְכוּת אֱדוֹם עוֹלֶה וְאֵינוֹ יוֹרֵד, וְאוֹמֵר (ישעיהו י״ד:ט״ו): ״אֶעֱלֶה עַל בָּמְתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן״, אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: ״אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד״ וְגוֹ׳ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (עובדיה א׳:ד׳): ״אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר״ וְגוֹ׳.
לְפִי הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה יֵשׁ לוֹ בַּחֲלוֹם הַנְּבוּאָה הַזֹּאת הַבְטָחָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיָּשׁוּבוּ לְמַעְלָה בְּסוֹף כָּל הַגָּלוּת, שֶׁהֲרֵי כָּל הָאָבוֹת כֻּלָּן רָאוּ בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה כָּל הֶעָתִיד לִהְיוֹת בְּזַרְעָם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. וּכְשֵׁם שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים עִנְיַן אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, וְהוּא שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: ״וְהִנֵּה אֵימָה״ זוֹ מַלְכוּת בָּבֶל, ״חֲשֵׁכָה״ זוֹ מַלְכוּת מָדַי, ״גְּדֹלָה״ זוֹ מַלְכוּת יָוָן, ״נֹפֶלֶת עָלָיו״ זוֹ מַלְכוּת אֱדוֹם; כָּךְ הֶרְאָה לוֹ לְיַעֲקֹב בְּמַרְאָה זוֹ מֶמְשֶׁלֶת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מַעֲלָתָם וִירִידָתָם, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָהֶם שָׂרִים לְמַעְלָה וְכָל אֶחָד מַנְהִיג אֻמָּתוֹ לְמַטָּה, וּכְעִנְיַן שֶׁכָּתוּב בְּדָנִיֵּאל (דניאל י׳:י״ג): ״וְשַׂר מַלְכוּת יָוָן וְשַׂר מַלְכוּת פָּרַס עֹמֵד לְנֶגְדִּי״. זֶהוּ שֶׁהִזְכִּיר בְּכָאן: ״וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ״, כִּי הֵם הַמַּלְאָכִים שָׂרֵי הַמַּלְכֻיּוֹת, וְהִבְטִיחָנוּ הַכָּתוּב עַל יְרִידָתָם אַחַר הָעִלּוּי.
וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה: ״וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים״ שֶׁל סְדוֹם, שֶׁנִּדְחוּ מִמְּחִיצָתָן וְאַחַר כָּךְ עָלוּ, ״וְיוֹרְדִים בּוֹ״ עַכְשָׁיו לָלֶכֶת מֵעַתָּה בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם. דָּבָר אַחֵר, ״וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים״ שֶׁלִּוֻּהוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹלִים, וַאֲחֵרִים יוֹרְדִים לְלַוּוֹתוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ. ״עוֹלִים וְיוֹרְדִים״ עוֹלִים לְמַעְלָה רוֹאִים דְּמוּת יַעֲקֹב חֲקוּקָה בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, יוֹרְדִים לְמַטָּה וּמוֹצְאִין אוֹתוֹ יָשֵׁן.
וְעַל דֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, עִנְיַן הַסֻּלָּם רֶמֶז לַמְּצִיאוּת, וּלְפִי שֶׁהַסֻּלָּם יֵשׁ בּוֹ מַדְרֵגוֹת רַבּוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, לְכָךְ יַמְשִׁיל בּוֹ הַכָּתוּב אֶת הַמְּצִיאוּת, עַל שֵׁם שֶׁהַמְּצִיאוּת נֶחְלָק לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: חֵלֶק הַמַּלְאָכִים, וְחֵלֶק הַגַּלְגַּלִּים, וְחֵלֶק עוֹלָם הַשָּׁפָל. וְכֵן סִדְּרָם דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם: ״בָּרְכוּ ה׳ מַלְאָכָיו בָּרְכוּ ה׳ כָּל צְבָאָיו בָּרְכוּ ה׳ כָּל מַעֲשָׂיו״. וְכֵן שְׁלֹמֹה סִדְּרָם בְּשִׁיר הַשִּׁירִים בְּחָכְמָתוֹ בִּשְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים זֶה אַחַר זֶה: הָאֶחָד ״לְחָיָיו״, הַשֵּׁנִי ״יָדָיו״, הַשְּׁלִישִׁי ״שׁוֹקָיו״. שֶׁהֲרֵי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְסַפֶּרֶת שְׁבָחָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּחֶלְקֵי הַנִּבְרָאִים שֶׁבָּרָא. ״לְחָיָיו״ – אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁמַּגִּידִים הַנְּבוּאָה אֶל הַנְּבִיאִים, וְהִמְשִׁילָם לַעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם כִּי הַבְּשָׂמִים יֵשׁ בָּהֶם גְּוָנִים מִשְׁתַּנִּין, לָבָן וְאָדֹם, כֵּן הַמַּלְאָכִים יֵשׁ מִמַּיִם וְיֵשׁ מֵאֵשׁ. ״שִׂפְתוֹתָיו״ – הֵם הַנְּבִיאִים הַמַּגִּידִים לָעָם, וּלְשׁוֹן ״נוֹטְפוֹת״ לְשׁוֹן נְבוּאָה הוּא, כִּלְשׁוֹן (יחזקאל כ״א:ב׳) ״וְהַטֵּף אֶל דָּרוֹם״. וְהִמְשִׁיל הַנְּבוּאָה לְמוֹר שֶׁהַנֶּפֶשׁ מִתְעַנֵּג בּוֹ. ״יָדָיו״ – אֵלּוּ הַגַּלְגַּלִּים, וְזֶהוּ לְשׁוֹן ״גְּלִילֵי״, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהילים ח׳:ד׳): ״כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ״ וְגוֹ׳, וְהִמְשִׁילָם לַיָּדַיִם שֶׁכָּל פְּעֻלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם תְּלוּיִים בָּהֶן, כֵּן פְּעֻלּוֹת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִמְשָׁכוֹת מִן הַגַּלְגַּלִּים. ״מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ״, כִּי הַגַּלְגַּלִּים בְּעָבְיָם וַחֲלָלָם מְמֻלָּאִים הֵם בַּכּוֹכָבִים שֶׁקְּרָאָן ״תַּרְשִׁישׁ״, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַזָּהָב, כִּי כֵן הַכּוֹכָבִים מַעֲלָתָם גְּדוֹלָה מִן הַגַּלְגַּלִּים. ״מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן״ – אֵלּוּ שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים״, כְּלוֹמַר שְׁנֵים עָשָׂר סַפִּירִים. ״שׁוֹקָיו״ – זֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל סוֹף הַמְּצִיאוּת, כִּי כֵן הַשּׁוֹקַיִם סוֹף הַגּוּף, וְיִהְיֶה ״שׁוֹקָיו״ נֶאֱמַר עַל הָאֵשׁ וְעַל הָרוּחַ, ״וְאַדְנֵי פָז״ – הֵם הַמַּיִם וְהֶעָפָר. וְכָל הַמְּצִיאוּת הַזֶּה נִקְרָא בְכָאן ״סֻלָּם״.
וְהוֹדִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב כִּי הוּא יִתְעַלֶּה נִצָּב עַל הַסֻּלָּם הַזֶּה וּמַנְהִיג שְׁלֹשֶׁת חֶלְקֵי הַמְּצִיאוּת וּמַשְׁגִּיחַ בְּכֻלָּן. וְהִתְחִיל מִן הָעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל אֲשֶׁר הָיָה עוֹמֵד בּוֹ וְקָרוֹב אֵלָיו, וּמְסַדֵּר וְהוֹלֵךְ מִמַּטָּה לְמַעְלָה, כִּי ״מֻצָּב אַרְצָה״ זֶהוּ רֶמֶז לְעוֹלָם הַשָּׁפָל, ״וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה״ הוּא עוֹלַם הַגַּלְגַּלִּים, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (תהילים י״ט:ב׳): ״הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל״, וְהַכַּוָּנָה בּוֹ הַגַּלְגַּלִּים בִּתְנוּעָתָם. ״וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים״ הוּא עוֹלַם הַמַּלְאָכִים שֶׁהוּא חֵלֶק שְׁלִישִׁי. וּמִזֶּה דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמַּלְאָךְ שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁאֵין רָאוּי לְהָבִין ״שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם״ בְּאֹרֶךְ וּבְרֹחַב, אֶלָּא שֶׁהוּא הַשְּׁלִישִׁי מִן הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חֵלֶק שְׁלִישִׁי, כָּךְ פֵּרֵשׁ הָרַב בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה בְּעִנְיַן הַכְּרוּבִים. וְאָמַר ״עוֹלִים וְיוֹרְדִים״, רֶמֶז עַל קִיּוּמָם וּבִטּוּלָם, שֶׁהַכָּתוּב יְכַנֶּה הַקִּיּוּם לַעֲלִיָּה וְהַבִּטּוּל לִירִידָה, וּבָא לִרְמֹז כִּי יֵשׁ מַלְאָכִים קַיָּמִים נִצְחִיִּים לָעַד, וְהֵם אוֹתָן שֶׁנִּבְרְאוּ בְּיוֹם שֵׁנִי, וְיֵשׁ מֵהֶם בְּטֵלִים, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: בְּכָל יוֹם וָיוֹם בּוֹרֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּת שֶׁל מַלְאָכִים וְאוֹמְרִים שִׁירָה וְהוֹלְכִים לָהֶם, וְהֵם אוֹתָם שֶׁנִּבְרְאוּ בְּיוֹם חֲמִישִׁי. וּמִלַּת ״בּוֹ״ חוֹזֶרֶת אֶל הַסֻּלָּם שֶׁהִמְשִׁיל בּוֹ הַכָּתוּב אֶת הַמְּצִיאוּת. ״וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב עָלָיו״, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶלְיוֹן עַל כֻּלָּם, מַשְׁפִּיעַ כֹּחוֹ בַּמַּלְאָכִים וְהַמַּלְאָכִים מַשְׁפִּיעִים כֹּחַ בַּגַּלְגַּלִּים וְהַגַּלְגַּלִּים בִּתְנוּעָתָם מַשְׁפִּיעִים כֹּחַ בַּשְּׁפֵלִים. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁסִּבַּת כָּל מִפְעָל בַּשְּׁפֵלִים – הַגַּלְגַּלִּים, וְסִבַּת הַגַּלְגַּלִּים – הַמַּלְאָכִים. וְסִבַּת הַמַּלְאָכִים – ה׳ יִתְעַלֶּה, שֶׁהַשְׁגָּחָתוֹ שׁוֹפַעַת עַל הַכֹּל. וְהוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (קהלת ה׳:ז׳): ״אִם עֹשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק תִּרְאֶה בַמְּדִינָה״, כְּלוֹמַר בָּעוֹלָם הַשָּׁפָל, ״אַל תִּתְמַהּ עַל הַחֵפֶץ״ וְתַחְשֹׁב שֶׁהוּא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל, לֹא כֵן הַדָּבָר, כִּי הַמִּשְׁפָּט אֱמֶת וְדַרְכֵי ה׳ יִתְבָּרַךְ גָּבְהוּ מִדְּרָכֵינוּ וּמַחְשְׁבוֹתָיו מִמַּחְשְׁבוֹתֵינוּ, שֶׁהֲרֵי הַשְׁגָּחָתוֹ בַּכֹּל, זֶהוּ (קהלת שם): ״כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם״, הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא עֶלְיוֹן עַל הַכֹּל, וְהוּא כּוֹלֵל כָּל הַגְּבֹהִיּוֹת כֻּלָּן, וְזֶהוּ שֶׁהִזְכִּיר לְשׁוֹן רַבִּים, וְהוּא כִּלְשׁוֹן ״אֱלֹהִים״ שֶׁנִּקְרָא כֵן בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וְכֵן ״אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא״ שֶׁכָּתוּב (יהושע כ״ד:י״ט): ״כִּי אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא״ עַל שֵׁם שֶׁהוּא כּוֹלֵל הַכֹּחוֹת וְהַקְּדֻשּׁוֹת כֻּלָּן.
וְדַעַת הָרַמְבָּ״ם בְּעִנְיַן הַסֻּלָּם כִּי קָרָא כְּלַל הַגַּלְגַּלִּים בְּשֵׁם הַסֻּלָּם. וְאָמַר ״מֻצָּב אַרְצָה״ כִּי הָיָה רֹאשׁוֹ הָאֶחָד בָּאָרֶץ, שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַיְּסוֹדוֹת, וְרֹאשׁוֹ הָאֶחָד בַּשָּׁמַיִם שֶׁהוּא עֲרָבוֹת, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (דברים ל״ג:כ״ו): ״רוֹכֵב שָׁמַיִם״ וְגוֹ׳, וְשָׁם כָּל הַמֶּרְכָּבָה, וּבַסֻּלָּם הַזֶּה יַעֲלֶה כָּל מִי שֶׁיַּעֲלֶה. וּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים הֵם הַנְּבִיאִים, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (במדבר כ׳:ט״ז): ״וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב עַל חַגַּי (חגי א׳:י״ג): ״מַלְאַךְ ה׳״, וְהִנֵּה הֵם עוֹלִים עַד שָׁם בְּמַעֲלַת נְבוּאָתָם עַד מַדְרֵגוֹת יְדוּעוֹת, וְאַחַר כָּךְ יוֹרְדִים, שֶׁמּוֹדִיעִים נְבוּאָתָם וּמְלַמְּדִים אֶת הַבְּרִיּוֹת דֶּרֶךְ ה׳.
זֶה כָּתַב בִּתְחִלַּת סִפְרוֹ הַמּוֹרֶה פֶּרֶק ט״ו. אֲבָל בְּפֶרֶק עֲשִׂירִי מִן הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי כָּתַב בָּזֶה עִנְיָן אַחֵר, וְהִקְדִּים תְּחִלָּה כִּי הַגַּלְגַּלִּים נִכְלָלִים בְּאַרְבַּעַת יְסוֹדוֹת: גַּלְגַּל הַלְּבָנָה מֵנִיעַ יְסוֹד הַמַּיִם, וְגַלְגַּל הַחַמָּה מֵנִיעַ יְסוֹד הָאֵשׁ, וְגַלְגַּל חֲמֵשֶׁת כּוֹכְבֵי לֶכֶת הַנְּבוֹכִים הַנִּשְׁאָרִים מְנִיעִין יְסוֹד הָרוּחַ, וְגַלְגַּל שְׁמִינִי הוּא גַּלְגַּל הַמַּזָּלוֹת וְהַכּוֹכָבִים הַקְּבוּעִין מֵנִיעַ יְסוֹד הָאָרֶץ.
וְהִנֵּה הֵם יְסוֹד אֶחָד וְגַלְגַּל אֶחָד. וְאָמַר כִּי מֵעַתָּה יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בַּמֶּה שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: כַּמָּה מַעֲלוֹת הָיוּ בַּסֻּלָּם – אַרְבַּע. כְּלוֹמַר, כֵּיוָן שֶׁנִּכְלְלוּ כָּל הַגַּלְגַּלִּים בְּאַרְבַּע וּמְנִיעִים אַרְבַּע יְסוֹדוֹת.
וְנִרְאֶה לִדְבָרָיו בְּפֶרֶק י׳ זֶה שֶׁהִשִּׂיג יַעֲקֹב תְּחִלַּת הַיְּסוֹדוֹת עַד עֲרָבוֹת, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה״ הוּא הַמַּקִּיף, שֶׁהוּא עֲרָבוֹת שֶׁה׳ יִתְבָּרַךְ נִצָּב עָלָיו. וּ״מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים״ נִרְאֶה שֶׁכַּוָּנָתוֹ עַל הַיְּסוֹדוֹת, כְּעִנְיַן (תהילים ק״ד:ד׳) ״עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת״ וְגוֹ׳, הַשְּׁנַיִם עוֹלִים לְמַעְלָה וְהַשְּׁנַיִם יוֹרְדִים לְמַטָּה. וּמַה שֶּׁהִזְכִּיר דֶּרֶךְ יְרִידָה הַגַּלְגַּלִּים תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ עֲלִיָּה, שֶׁאָמַר: ״וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב עָלָיו״. כֵּן מָצִינוּ (ביחזקאל א) שֶׁהִזְכִּיר תְּחִלָּה חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁהֵם הַמַּלְאָכִים וְאַחַר יָרַד אֶל הָאוֹפַנִּים שֶׁהֵם הַגַּלְגַּלִּים לְדַעַת כָּל הַמְּפָרְשִׁים, וְהַיְסוֹדוֹת לְדַעַת הָרַמְבָּ״ם ז״ל, וְאַחַר כָּךְ עָלָה וְהִזְכִּיר הַשָּׂגָה מְעֻלָּה מִשְּׁנֵיהֶם וְהֵם הַשָּׂגַת הַחַשְׁמַל.
וּרְאָיָה לְדַעַת הָרַב ז״ל שֶׁהָאוֹפַנִּים הֵם הַיְּסוֹדוֹת, לְשׁוֹן הַכָּתוּב (שם): ״וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ״, כְּלוֹמַר מְחֻבָּר בָּאָרֶץ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ יְסוֹדוֹת נִקְרָאִים בְּשֵׁם ״אֶרֶץ״. וְעוֹד, שֶׁהִזְכִּיר כֹּחָם וּמַעֲשֵׂיהֶם לְהוֹרוֹת שֶׁהֵם מְקַבְּלִים הַמַּעֲשֶׂה. וְעוֹד שֶׁהִזְכִּיר בָּהֶם ״בְּשָׂרָם״ וְ״גַבֵּיהֶם״, וּלְשׁוֹן ״בְּשָׂרָם״ יוֹרֶה עַל זֶה גַּם כֵּן.
וְהֶחָכָם בֶּן תִּבּוֹן ז״ל כָּתַב כִּי הַסֻּלָּם הַזֶּה יִרְמֹז לְאֵיכוּת הַהַשָּׂגָה שֶׁהַמִּין הָאֱנוֹשִׁי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיגָהּ עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם בּוֹ. וְהִתְחִיל לְהוֹדִיעַ תְּחִלָּה דֶּרֶךְ הַהִיא וְאַחַר כָּךְ הוֹדִיעַ תַּכְלִיתָהּ. וְהוֹדִיעַ שֶׁהַדֶּרֶךְ הַהִיא אֵינָהּ דֶּרֶךְ סְלוּלָה בָּאָרֶץ לֹא לְאָרְכָּהּ וְלֹא לְרָחְבָּהּ, אַךְ הִיא דֶּרֶךְ עֲלִיָּה וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמָיִם, כְּאָמְרוֹ (משלי ט״ו:כ״ד) ״אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל״ וְגוֹ׳. (ע״ש בספר יקוו המים פרק י״א).

יגוְהִנֵּה ה׳ נִצָּב עָלָיו. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט עַל הַסֻּלָּם. וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה ״עָלָיו״ – עַל יַעֲקֹב, וְהִמְשִׁילוֹ הַכָּתוּב לִכְרוּב שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים י״ח:י״א): ״וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף״, כִּי הָאָבוֹת הֵם הֵם הַמֶּרְכָּבָה כְּדֻגְמַת כְּרוּבִים שֶׁל מַעְלָה. וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי יַעֲקֹב נִקְרָא קָטָן. וְאָמְרוּ חַכְמֵי הָאֱמֶת בְּעִנְיַן הַכְּרוּבִים: ״אַפֵּי רַבְרְבֵי וְאַפֵּי זוּטְרֵי״, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם עַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה (תהלים ק״ד:כ״ה): ״חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת״. וְהִנְנִי מֵאִיר עֵינֵי לִבְּךָ כִּי צוּרַת יַעֲקֹב חֲקוּקָה בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, וּמִזֶּה אָמַר הַכָּתוּב (בראשית כ״ה:כ״ז): ״יֹשֵׁב אֹהָלִים״, אָהֳלֵי מַעְלָה וּמַטָּה. וּמְפֹרָשׁ מִזֶּה תִּמְצָא בְּמַתַּן תּוֹרָה (שמות כ״ד:י׳): ״וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו״, בָּא לִרְמֹז יִשְׂרָאֵל תַּחַת רַגְלָיו. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת: ״הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי״, שֶׁלֹּא בִּתְמִיהָה, וְהָבֵן זֶה.
אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יַבְטִיחַ הַכָּתוּב לְיַעֲקֹב וּלְזַרְעוֹ בְּמַתְּנַת הָאָרֶץ וְשֶׁיִּהְיֶה עִמּוֹ וְשֶׁיִּשְׁמְרֶנּוּ בְּכָל דְּרָכָיו, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב בְּמַעֲלַת הַצַּדִּיקִים (תהילים צ״א:י״א-י״ב): ״כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ״. וְעַל זֶה הִזְכִּיר בּוֹ לְשׁוֹן ״אֲנִי״, עַל דֶּרֶךְ שֶׁכָּתוּב (במדבר י״ח:כ׳): ״אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ״, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהוּא חֵלֶק ה׳, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (דברים ל״ב:ט׳): ״כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ״, לֹא חֵלֶק מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים שֶׁהִזְכִּיר.
וְהִנֵּה זוֹ הַפָּרָשָׁה הַבְטָחָה לְיַעֲקֹב לְשָׁעָה שֶׁיִּהְיֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמּוֹ וְשֶׁיַּצְלִיחַ אֶת דַּרְכּוֹ אֲשֶׁר הוּא הוֹלֵךְ עָלֶיהָ, וְשֶׁיְּשִׁיבֵהוּ לְבֵית אָבִיו בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה; גַּם הַבְטָחָה לְזַרְעוֹ לְדוֹרוֹת, שֶׁיִּהְיֶה עִמָּהֶם בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּגְלוּ וְשֶׁיִּשְׁתַּעְבְּדוּ בֵּין הַמַּלְכֻיּוֹת. וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל: בְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁיִּשְׁמוֹר אוֹתָם מִן הַצָּרוֹת אֲשֶׁר לָהֶם בַּגָּלוּת, וְשֶׁלֹּא יִכְלוּ בָּהֶם, וְשֶׁיְּשִׁיבֵם לְאַדְמָתָם לְבַסּוֹף. זֶהוּ ״וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ״, וְכֵן כָּתוּב (עזרא ט׳): ״וּבְעַבְדֻתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק״, הִזְכִּיר בָּזֶה שְׁתֵּי הַמִּדּוֹת: הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה. וְהַמָּקוֹם הַזֶּה הָיָה בֵּית אֵל, שֶׁאָמַר יַעֲקֹב עָלָיו ״אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים״ וְקָרָא אוֹתוֹ ״בֵּית אֵל״, זֶהוּ ״וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל״, וְהוּא לוּז, וְאֵין זֶה בֵּית אֵל הַסָּמוּךְ לָעַי, כִּי שְׁנֵי מְקוֹמוֹת הָיוּ שֶׁשְּׁמָם בֵּית אֵל, הָאֶחָד הַמָּקוֹם הַזֶּה בֵּית אֵל שֶׁהוּא יְרוּשָׁלַיִם, וְהַשֵּׁנִי בֵּית אֵל הַסָּמוּךְ לָעַי שֶׁבּוֹ הֶעֱמִיד יָרָבְעָם עֵגֶל אֶחָד. וְעַל שְׁתֵּי מִדּוֹת אֵלּוּ אָמַר הַכָּתוּב: ״וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים״, וְלֹא בָּא הַכָּתוּב הַזֶּה לִסְתֹּם רַק לְפָרֵשׁ. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (יהושע כ״ד:י״ט) ״אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים״, (תהלים נ״ח:י״ב) ״אֱלֹהִים שׁוֹפְטִים״ וּמִזֶּה תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס ״מַה נּוֹרָא״ – ״מָה דְּחִילוּ״, וְלֹא תִּרְגֵּם ״מָה דְּחִיל״ בִּלְשׁוֹן יָחִיד. וַעֲלֵיהֶם כָּתוּב (ישעיה ו׳:ב׳): ״שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ״.
וּלְפִי שֶׁשְּׁתֵּי מִדּוֹת הָאֵלּוּ הָיוּ מְכֻוָּנוֹת כְּנֶגֶד בֵּית אֵל, הֶעֱמִיד יָרָבְעָם כְּנֶגְדָּם שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב, וְעַל כֵּן עָשָׂה מִן הָעֲגָלִים שְׁנַיִם, כִּי מַה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶחָד הָיוּ מְבַקְשִׁים מַנְהִיג בַּמִּדְבָּר וְדַי לָהֶם בְּמַנְהִיג יִשְׂרָאֵל אֶחָד. אֲבָל יָרָבְעָם עָשָׂה שְׁנַיִם לְכַוָּנָה זוֹ, אֶחָד כְּנֶגֶד הַגְּדֻלָּה כְּדֵי לִמְשֹׁךְ מִמֶּנּוּ וּלְהַפְסִיק כֹּחוֹ מִן הַקַּו הָאֶמְצָעִי שֶׁהוּא מִכֹּחוֹת יְרוּשָׁלַיִם; וְהַשֵּׁנִי כְּנֶגֶד מִדַּת הַגְּבוּרָה, כִּי רָצָה שֶׁיִּתְגַּבֵּר הוּא בַּמַּלְכוּת וְשֶׁיַּמְשִׁיךְ הַמַּלְכוּת אֵלָיו בְּכֹחַ מִדַּת הַגְּבוּרָה שֶׁהִיא מִדָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. וּמַה שֶׁהֶעֱמִיד חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, כִּוֵּן בָּזֶה לַעֲקֹר הַמַּלְכוּת מִבֵּית דָּוִד, מִפְּנֵי שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם נִקְרֵאת עִיר צֶדֶק, וְשָׁם כֹּחַ מַלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁהוּא מִדַּת הַצֶּדֶק, וְהוּא הָיָה כֹּחוֹ וּמִדָּתוֹ שֶׁל דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל״ב:א׳): ״הֵן לְצֶדֶק יִמְלָךְ מֶלֶךְ״, גַּם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מְכֻוָּן כְּנֶגֶד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְהוּא רָצָה לְבַטֵּל כֹּחַ מַלְכוּת וְכִסְאוֹת הַמִּשְׁפָּט שֶׁלּוֹ שֶׁהֵם כִּסֵּא הַדִּין וְכִסֵּא הָרַחֲמִים. וּלְכָךְ הֶעֱמִיק מַחְשָׁבָה לָצֵאת מִמְּקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמֵעִיר יְרוּשָׁלַיִם, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: ״וְיָרָבְעָם יָצָא מִירוּשָׁלַיִם״ (מ״א י״א:כ״ט) – מִפִּתְקָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, וְהֵן הֶחָמֵשׁ הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁהֵם כֹּחוֹת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהוֹצִיא עַצְמוֹ מֵרְשׁוּתָן, וְהִגְבִּיהַּ מַחְשַׁבְתּוֹ וּפָנָה לְמַעְלָה אֶל הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה לַעֲשׂוֹת שְׁנֵי עֲגָלִים כְּנֶגְדָּם, וְעָקַר הַמַּלְכוּת הָעֶלְיוֹנָה מִמְּקוֹם יְנִיקָתוֹ לְמַעְלָה כְּדֵי לְבַטֵּל וְלַעֲקֹר הַמַּלְכוּת מִבֵּית דָּוִד לְמַטָּה. וְהִנֵּה זֶה חֵטְא עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי קִצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת וְהִפְרִיד הַמְיֻחָד, וּמִזֶּה קְרָאוּהוּ חַכְמֵי הָאֱמֶת ״אִישׁ מַשְׁחִית״, וְנָתְנוּ לוֹ לְחָבֵר ״גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ״, כִּי כֵן הוּא גָּזַל מִן הַתִּפְאֶרֶת וְהַכָּבוֹד הַכֹּחַ שֶׁל מַעְלָה. וּמִכָּאן יִתְבָּאֵר כִּי קִצּוּצוֹ הָיָה בֵּין חָמֵשׁ לְחָמֵשׁ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (מלכים א יב): ״רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלַיִם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ״ וְגוֹ׳, יֹאמַר, מָה אַתֶּם מִצְטָרְכִים לְכֹחוֹת יְרוּשָׁלַיִם, הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה שֶׁמֵּהֶם בָּא הַשֶּׁפַע לָהֶם. וְהִנֵּה יָרָבְעָם עָבַר בָּזֶה עַל (שמות כ׳:כ׳) ״לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי״ וְגוֹ׳. וְאָמַר הַכָּתוּב (מלכים א יב): ״וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד בְּדָן״, וּבֵית אֵל זֶה אֵינוֹ יְרוּשָׁלַיִם כִּי אִם בֵּית אֵל אַחֵר הַסָּמוּךְ לָעַי וּכְמוֹ שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְמַעְלָה. וְהָיָה יָרָבְעָם מַטְעֶה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּזֶה וְאוֹמֵר לָהֶם שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה כְּלָל אֲבָל בְּשִׁתּוּף שְׁתֵּי הַמִּדּוֹת לְתוֹעֶלֶת יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה מַרְאֶה לָהֶם פָּנִים שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לְבַטֵּל יִשְׂרָאֵל מֵעֲלִיַּת הָרֶגֶל אֶלָּא מִפַּחַד שֶׁלֹּא יַהַרְגוּהוּ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד בִּלְבַד, אִם יַעֲלוּ יִשְׂרָאֵל לָרֶגֶל וְיִהְיוּ הַכֹּל רוֹאִים לְיָרָבְעָם עוֹמֵד וְלִרְחַבְעָם יוֹשֵׁב אָז יַהַרְגוּ לְיָרָבְעָם כִּי לֹא יַחְשְׁבוּהוּ לְמֶלֶךְ. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם): ״וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית ה׳ בִּירוּשָׁלַיִם וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה וַהֲרָגוּנִי וְשָׁבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה״. וּכְתִיב: ״וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר לָהֶם רַב לָכֶם״ וְגוֹ׳. וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי עָמוֹס נִתְנַבֵּא פֻּרְעָנוּת וְעֹנֶשׁ עַל בֵּית אֵל, וְאָמַר כִּי הָיָה רוֹאֶה מִדַּת הַדִּין מְבַקֶּשֶׁת בְּחֻרְבַּן בֵּית אֵל וְדָן, שֶׁכָּתוּב (עמוס ז׳:ז׳-ח׳): ״וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ וּבְיָדוֹ אֲנָךְ״, וּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר הִנְנִי שָׂם אֲנָךְ בְּקֶרֶב עַמִּי יִשְׂרָאֵל לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ״, כְּלוֹמַר לֹא אוֹסִיף לְהַעֲבִיר עַל פִּשְׁעוֹ. ״אֲנָךְ״ הוּא קַו הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט הַנִּגְזָר מִפִּי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, שֶׁהֵם שִׁבְעִים וְאֶחָד, מִנְיַן ״אֲנָךְ״, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: ״וְנָשַׁמּוּ בָּמוֹת יִשְׂחָק וּמִקְדְּשֵׁי יִשְׂרָאֵל יֶחֱרָבוּ וְקַמְתִּי עַל בֵּית יָרָבְעָם בֶּחָרֶב״, וְהָיָה רָאוּי לוֹמַר בָּמוֹת יָרָבְעָם, אֲבָל הַכַּוָּנָה, וְנָשַׁמּוּ בָּמוֹת יָרָבְעָם שֶׁעֲשָׂאָן כְּנֶגֶד מִדָּתוֹ שֶׁל יִצְחָק. וּמִזֶּה נִכְתַּב ״יִשְׂחָק״ בְּשִׂי״ן, כִּי אוֹת הַשִּׁי״ן הוּא אֵשׁ וְהוּא רֶמֶז לְמִדַּת הַגְּבוּרָה.
וְכֵן בְּסֵפֶר יְצִירָה: ״מֵ״ם דּוֹמֶמֶת שִׁי״ן שׁוֹרֶקֶת״. וְעוֹד שָׁם: ״הִמְלִיךְ אֶת שִׁי״ן בָּאֵשׁ״. וְאָמַר ״מִקְדְּשֵׁי״ עַל בֵּית אֵל וְדָן. וְכֵיוָן שֶׁהָיָה עָמוֹס מִתְנַבֵּא פֻּרְעָנוּת זֶה בְּבֵית אֵל בָּא אֲמַצְיָהוּ שֶׁהָיָה כֹּהֵן בֵּית אֵל וְנָתַן לוֹ עֵצָה שֶׁיִּבְרַח מִשָּׁם וְלֹא יִתְנַבֵּא כָּזֹאת בְּבֵית אֵל כִּי אִם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהַנְּבוּאָה הַזֹּאת לַעֲקֹר הַקְּדֻשָּׁה מִבֵּית אֵל וּלְהוֹסִיף אוֹתָהּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, זֶהוּ שֶׁאָמַר (עמוס ז׳:י״ב): ״לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה״ זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ״וֶאֱכָל שָׁם לֶחֶם וְשָׁם תִּנָּבֵא וּבֵית אֵל לֹא תוֹסִיף עוֹד לְהִנָּבֵא כִּי מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ הוּא וּבֵית מַמְלָכָה הוּא״, ״מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ״ הַגְּדֻלָּה, ״וּבֵית מַמְלָכָה״ הַגְּבוּרָה. וְזֶהוּ שֶׁרָמַז כָּאן ״אָכֵ״ן יֵשׁ ה׳״ שֶׁהוּא מִנְיַן ״אֲנָךְ״.

ידוְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיַעֲקֹב בַּכָּתוּב הַזֶּה עַל רִבּוּי זַרְעוֹ כֶּעָפָר. וְהָיָה יָכוֹל לוֹמַר ״כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם״, אֲבָל יִכְלוֹל כַּוָּנָה אַחֶרֶת מִלְּבַד הָרִבּוּי, וְהוּא שֶׁלְּשׁוֹן עָפָר הוּא כּוֹלֵל הַשִּׁפְלוּת וְהַמַּעֲלָה. הַשִּׁפְלוּת – שֶׁיִּהְיֶה זַרְעוֹ בַּגָּלוּת בֵּין הָאֻמּוֹת שְׁפָלִים כֶּעָפָר וּמִדְרַךְ כַּף רָגֶל, וְהַמַּעֲלָה – שֶׁיַּעֲלוּ לְבַסּוֹף עַל כָּל הָאֻמּוֹת וְיִתְגַּבְּרוּ בָּאַחֲרוֹנָה, כֶּעָפָר הַזֶּה שֶׁהוּא מִדְרָךְ לַכֹּל וְהוּא מִתְאַבֵּק וְעוֹלֶה בָּאַחֲרוֹנָה עַל הַדּוֹרְכִים אוֹתוֹ, וּכְעִנְיַן שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (ישעיה י״ד:ב׳): ״וְהָיוּ שׁוֹבִים לְשׁוֹבֵיהֶם וְרָדוּ בְּנוֹגְשֵׂיהֶם״. וְעַל זֶה הִמְשִׁיל הַכָּתוּב זֶרַע יַעֲקֹב לֶעָפָר. וְכֵן אוֹמֵר הַנָּבִיא בְּשִׁפְלוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל (ישעיה כ״ו:ה׳): ״יַגִּיעֶנָּה עַד עָפָר״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּמִשָּׁם עֲתִידִים לְהִגָּאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נ״ב:ב׳): ״הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר״. כֵּן אָמְרוּ בְּפֶרֶק רָאוּהוּ בֵּית דִּין.
וּבְמִדְרַשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים: ״וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת״ אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג׳:י״ב): ״וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם כָּל הַגּוֹיִם כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ״. וּמִפְּנֵי כֵן סָמַךְ לוֹ מִיָּד: ״וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה״.

טווְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ. תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: ״וְהָא מֵימְרִי בְּסַעֲדָךְ״. וּמַה שֶּׁכָּתוּב בְּמֹשֶׁה (שמות ג׳:י״ב): ״כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ״ תִּרְגֵּם: ״אֲרֵי יְהֵא מֵימְרִי עִמָּךְ״. וְהַטַּעַם כִּי מַדְרֵגָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדַּי לֹא בַּשֵּׁם הַמְּיֻחָד, וְכֵיוָן שֶׁהִזְכִּיר לְמַעְלָה הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד: ״וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה׳״, עַל כֵּן הֻצְרַךְ לְתַרְגֵּם ״בְּסַעֲדָךְ״, כְּעִנְיַן שֶׁאָמְרוּ: ״הָיָה לְךָ לְעָזְרֵנִי״. אֲבָל בְּמֹשֶׁה הַמִּתְנַבֵּא בַּשֵּׁם הַמְּיֻחָד הֻצְרַךְ לְתַרְגֵּם ״מֵימְרִי עִמָּךְ״. וְאִם תַּקְשֶׁה וְתֹאמַר, הֲרֵי שֶׁתִּרְגֵּם בְּיַעֲקֹב (בראשית מ״ו:ד׳) ״אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ״ – ״אֲנָא אֵיחוֹת עִמָּךְ״, יֵשׁ לְהָשִׁיב כִּי עִנְיָן מֻכְרָח הָיָה לְתַרְגֵּם כֵּן, הֵן בִּלְשׁוֹן ״אֵיחוֹת״ שֶׁלֹּא אָמַר ״אֶתְגְּלֵי״, הֵן בִּלְשׁוֹן ״עִמָּךְ״ שֶׁלֹּא אָמַר ״בְּסַעֲדָךְ״, כְּדֵי לִרְמֹז עַל מַה שֶּׁאָמְרוּ: גָּלוּ לְמִצְרַיִם שְׁכִינָה עִמָּהֶם.

יזוְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. הִזְכִּיר הַכָּתוּב שָׁלֹשׁ פְּעָמִים ״זֶה״. וְאָמְרוּ רז״ל: הֶרְאָהוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי וְחָרֵב וּבָנוּי. בָּנוּי – ״מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה״, חָרֵב – ״אֵין זֶה״, וּבָנוּי – ״וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם״. וּלְפִי זֶה לֹא יִרְמֹז הַכָּתוּב רַק שְׁנֵי מִקְדָּשִׁים בִּלְבַד.
וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בַּכָּתוּב רֶמֶז לִשְׁלֹשָׁה מִקְדָּשִׁים, מִמַּה שֶּׁיָּדוּעַ כִּי מִלַּת ״זֶה״ רֶמֶז לַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ (שמות ט״ו:ב׳) ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״. וְאָמַר: ״מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה״, עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁרְתָה בּוֹ שְׁכִינָה. ״אֵין זֶה״, עַל בַּיִת שֵׁנִי שֶׁלֹּא שָׁרְתָה בּוֹ שְׁכִינָה, כֵּן כָּתוּב בִּנְבוּאַת חַגַּי (חגי א׳:ח׳): ״וְאֶרְצֶה בּוֹ וְאֶכָּבְדָה״, ״וְאֶכָּבֵד״ כְּתִיב, כִּי הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא הַהֵ״א נֶחְסְרָה מִשָּׁם. ״וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם״, עַל הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, שֶׁתַּחֲזֹר הָעֲבוֹדָה וְהַשְּׁכִינָה לִירוּשָׁלַיִם כִּימֵי קֶדֶם. וּמִזֶּה הִזְכִּיר כָּאן ״שָׁמַיִם״, שֶׁיִּהְיֶה מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם לֹא בִּנְיַן אָדָם, כְּמוֹ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִזְכִּיר בָּהֶם ״מָקוֹם״ וּ״בַיִת״. וְכֵן רָמַז מֹשֶׁה בְּבִרְכַּת בִּנְיָמִן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּחֶלְקוֹ, הוּא שֶׁאָמַר (דברים ל״ג:י״ב): ״יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו״ זֶה בַּיִת רִאשׁוֹן שֶׁשָּׁרְתָה בוֹ שְׁכִינָה שֶׁנִּקְרֵאת יְדִיד ה׳; ״חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם״, זֶה בַּיִת שֵׁנִי שֶׁלֹּא שָׁרְתָה בּוֹ שְׁכִינָה; ״וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן״, זֶה בַּיִת שְׁלִישִׁי הֶעָתִיד שֶׁתִּשְׁרֶה בּוֹ שְׁכִינָה. וְכֵן תִּמְצָא בְּמַסֶּכֶת נָזִיר: ״הֵיכַל ה׳ הֵיכַל ה׳ הֵיכַל ה׳ הֵמָּה״, זֶה מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי וּמִקְדָּשׁ שְׁלִישִׁי, שְׁמַע מִינָּהּ תְּרֵי חָרוּב וּשְׁלִישִׁי יַעֲמֹד לְעוֹלָם. עַד כָּאן.
וְנִרְאֶה שֶׁהִזְכִּיר בַּשְּׁלִישִׁי לְשׁוֹן ״הֵמָּה״, שֶׁהוּא לָשׁוֹן מוֹרָה עַל דָּבָר נִצְחִי וְקַיָּם, כִּלְשׁוֹן (יחזקאל י׳:כ׳) ״וָאֵדַע כִּי כְרוּבִים הֵמָּה״. וְכֵן (תהילים כ״ה:ו׳) ״כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה״. וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל בִּלְשׁוֹן (שמות כ״ז:כ׳) ״כָּתִית לַמָּאוֹר״ – בַּיִת רִאשׁוֹן עָמַד ת״י שָׁנָה וּבַיִת שֵׁנִי ת״ך, וְהַכֹּל כְּמִנְיַן כתי״ת. וְהָעִנְיָן הַזֶּה נִרְמַז בִּלְשׁוֹן ״כָּתִית״, לְפִי שֶׁשְּׁנֵי הַמִּקְדָּשִׁים הָיוּ מִרְמָס וּשְׁנֵיהֶם נֶחְרְבוּ, אֲבָל בַּיִת שְׁלִישִׁי – ״לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד״, כְּלוֹמַר מַעֲלָתוֹ תְּמִידִית וְאוֹרוֹ לֹא יִפָּסֵק לְעוֹלָם.
וּבַמִּדְרָשׁ ״וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם״, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל בִּירוּשָׁלַיִם כְּאִלּוּ מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁשַּׁעַר הַשָּׁמַיִם הוּא פָּתוּחַ לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם״. וְהַכַּוָּנָה כִּי הוּא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם לַעֲלוֹת מִשָּׁם הַתְּפִלּוֹת וְהַקָּרְבָּנוֹת.

יחוַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה. לֹא הֶעֱמִיד מַצֵּבָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁכַב, שֶׁהוּא בְּאֵר שֶׁבַע, כִּי אִם בְּבֵית אֵל הוּא יְרוּשָׁלַיִם, וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁכְּנֶגְדּוֹ רֹאשׁ הַסֻּלָּם.
וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ. יְצִיקַת הַשֶּׁמֶן אוֹ נִסּוּךְ הַיַּיִן עַל מַצֵּבָה כְּהַקְרָבַת קָרְבָּן עַל הַמִּזְבֵּחַ. וְרַבֵּנוּ סְעַדְיָה גָּאוֹן ז״ל כָּתַב כִּי יְצִיקַת הַשֶּׁמֶן בְּכָאן הָיָה לְהַכָּרָה, כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר אֶת הָאֶבֶן וְיַפְרִישֶׁנָּה בְּדַעְתּוֹ מִזּוּלָתָהּ, כִּי הַשֶּׁמֶן עַל גַּבֵּי הָאֶבֶן רִשּׁוּמוֹ נִכָּר, עַד כָּאן.
וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: כְּשֶׁחָזַר יַעֲקֹב לְלַקֵּט אֶת הָאֲבָנִים מְצָאָן כֻּלָּן אֶבֶן אַחַת, וְשָׂם אוֹתָהּ מַצֵּבָה בְּתוֹךְ הַמָּקוֹם, וְיָרַד לוֹ הַשֶּׁמֶן מִן הַשָּׁמַיִם וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ״. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נָטַל רֶגֶל יְמִינוֹ וְהִטְבִּיעַ אֶת הָאֶבֶן הַזֹּאת בְּעִמְקֵי תְּהוֹמוֹת, וַעֲשָׂאָהּ סְנִיף לָאָרֶץ כְּאָדָם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה סְנִיף לַכִּיפָּה, לְפִיכָךְ נִקְרֵאת ״אֶבֶן שְׁתִיָּה״, שֶׁשָּׁם אוֹתָהּ טַבּוּר הָאָרֶץ וּמִשָּׁם נִשְׁתְּתָה הָאָרֶץ וְעָלֶיהָ הֵיכַל ה׳ עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים״. וּמִשָּׁם נָשָׂא רַגְלָיו וְהָלַךְ לְחָרָן כְּהֶרֶף עַיִן.

יטוְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשׁוֹנָה. הַמָּקוֹם שֶׁקְּרָאוֹ בֵּית אֵל וְהוּא יְרוּשָׁלַיִם, מַה הָיָה הַצֹּרֶךְ לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁנִּקְרָא לוּז מִתְּחִלָּה, וּמַה תּוֹעֶלֶת הַמַּגַּעַת אֵלֵינוּ מִזֶּה. וְיִתָּכֵן לוֹמַר כִּי בָּא הַכָּתוּב לִרְמֹז לָנוּ בַּשֵּׁם הַזֶּה כִּי מִזֶּה הִתְחִיל הָעוֹלָם לְהִשְׁתַּכְלֵל וּלְהִתְחַדֵּשׁ, וְהִנֵּה הוּא רֵאשִׁית הַבְּרִיאָה וְהַחִדּוּשׁ, וְעַל כֵּן גִּלָּה לָנוּ כִּי שֵׁם הָעִיר לָרִאשׁוֹנָה לוּז מִלְּשׁוֹן ״לוּז הַשִּׁדְרָה״ בָּאָדָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ עָתִיד לְהִתְנַעֵר וּלְהִתְחַדֵּשׁ וּלְהִבָּרֵא לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, כִּי כְּשֵׁם שֶׁפֶּלֶא הַחִדּוּשׁ הַזֶּה הָיָה מִשָּׁם כָּךְ פֶּלֶא שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים יַתְחִיל מִשָּׁם. וּכְבָר בֵּאֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָעִנְיָן הַזֶּה וְאָמַר כִּי בְּרִיאַת הָאָרֶץ גַּם בְּרִיאַת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף הַכֹּל מֵהָאֶמְצָעִית, הִיא צִיּוֹן. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (תהילים נ׳:א׳): ״אֵל אֱלֹהִים ה׳ דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ״ וְגוֹ׳, (שם) ״מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי״ וְגוֹ׳, (שם) ״יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל״ וְגוֹ׳.

כוַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר. דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל מַאי ״לֵאמֹר״, לֵאמֹר לְדוֹרוֹת שֶׁיְּהוּ נוֹדְרִין בְּעֵת צָרָתָן. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִזְהִירָה תּוֹרָה עַל הַנֶּדֶר וְעַל הַשְּׁבוּעָה, לִדְבַר מִצְוָה מֻתָּר. וְכֵן אָמַר דָּוִד (תהלים קי״ט:ק״ו): ״נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה״ וְגוֹ׳.
וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ. זֹאת שְׁאֵלַת הַצַּדִּיקִים מֵאֵת הַשֵּׁם לֹא יִשְׁאֲלוּ הַמּוֹתָרוֹת רַק הַדָּבָר הַהֶכְרֵחִי בִּלְבַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם שֶׁיִּחְיֶה בִּלְעָדָיו. וּבְיָדוּעַ כִּי נְטִיַּת אָדָם אַחַר בַּקָּשַׁת הַמּוֹתָרוֹת הוּא גּוֹרֵם לוֹ מְהוּמוֹת רַבּוֹת, וְעַל כֵּן כָּל אִישׁ יָרֵא אֶת הַשֵּׁם רָאוּי לוֹ שֶׁיִּהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְשֶׁיִּסְתַּפֵּק בִּמְעַט וְשֶׁלֹּא יִתְאַוֶּה הַמּוֹתָרוֹת וְיֵיטִיב לִבּוֹ בְּיִרְאַת הַשֵּׁם, הוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי ט״ו:ט״ז): ״טוֹב מְעַט בְּיִרְאַת ה׳ מֵאוֹצָר רָב וּמְהוּמָה בוֹ״. וְהֵבִיא לָזֶה אוֹת וְעֵדוּת וּמוֹפֵת הַכָּתוּב שֶׁאַחֲרָיו, הוּא שֶׁאָמַר (שם): ״טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ״. יֹאמַר כִּי יִיטַב לִבְנֵי אָדָם הַמְּעַט בְּחֶבְרָה שֶׁתִּנְעַם לָהֶם יוֹתֵר מִן הַמְרֻבֶּה וְהַמַּטְעַמִּים בְּחֶבְרַת הַשּׂוֹנְאִים.
וְהָעִנְיָן הַזֶּה הֵבִיא לְמָשָׁל עַל מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת, וּמִמֶּנּוּ יֵשׁ לִלְמוֹד קַל וָחֹמֶר שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְאָדָם לְהִתְפַּיֵּס וּלְהִסְתַּפֵּק בִּמְעַט בְּאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְיִרְאָתוֹ יוֹתֵר מִתּוֹסֶפֶת הַמָּמוֹן מִן הַגֶּזֶל וְהֶחָמָס. וְכֵן שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִתְפַּלֵּל עַל מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת, הוּא שֶׁאָמַר (משלי ח׳): ״הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי״. בֵּאֵר כִּי הָרֵישׁ וְהָעֹשֶׁר מִדּוֹת מְגֻנּוֹת מְבִיאוֹת אוֹתוֹ לַעֲבֹר עַל מִצְוֹת הַתּוֹרָה, כִּי עִם הָרֵישׁ יִצְטָרֵךְ אָדָם לְהַחֲנִיף אֶת הַבְּרִיּוֹת, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (משלי י״ח:כ״ג): ״תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ״, וְעִם הָעֹשֶׁר יָבֹא הָאָדָם אֶל הַמּוֹתָרוֹת וְיִקְנֶה לְעַצְמוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ וְגוֹבַהּ לֵב, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (שם): ״וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת״, עַד שֶׁיְּשִׂימֶנּוּ תּוֹעֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם טז): ״תּוֹעֲבַת ה׳ כָּל גְּבַהּ לֵב״. וּמִפְּנֵי זֶה אָמַר: ״רֵישׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי״.
וְדַע כִּי לוּלֵא שֶׁיֵּצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו, הוֹמֶה אַחַר תַּאֲוַת יִתְרוֹן הָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה לֹא הָיָה רָאוּי לוֹ שֶׁיִּדְאַג בְּמַה שֶּׁלֹּא קָנָה מִן הַמּוֹתָרוֹת רַק שֶׁיְּבַקֵּשׁ דָּבָר הַמֻּכְרָח, כִּי מַה שֶּׁהוּא מֻכְרָח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַזְמִינֵהוּ לְיָדוֹ יוֹם בְּיוֹם, וּכְעִנְיַן שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת הַמָּן (שמות ט״ז:ד׳): ״וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ״, כִּי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַצְנִיעַ מִן הַמָּן לִזְמַן יָדוּעַ וַאֲפִלּוּ מִיּוֹם אֶחָד לְמָחֳרָתוֹ, וּמִתּוֹךְ שֶׁהָיוּ בּוֹטְחִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה מַזְמִינוֹ לָהֶם יוֹם יוֹם. וּכְבָר דָּרְשׁוּ רז״ל בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָן אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִקַּרְנֵי רְאֵמִים וְעַד בֵּיצֵי כִנִּים, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהילים קמ״ה:ט׳): ״וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו״. וּכְבָר אָנוּ רוֹאִים לָעַיִן בְּסֵדֶר הָעוֹלָם וְהַנְהָגָתוֹ שֶׁהִיא בְּחָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְמִין לִבְרִיּוֹתָיו וּמַמְצִיא לָהֶם הַדָּבָר הַהֶכְרֵחִי, וּמַה שֶּׁהוּא מֻכְרָח יוֹתֵר הוּא מָצוּי יוֹתֵר וּמַה שֶׁאֵינוֹ מֻכְרָח כָּל כָּךְ אֵינוֹ מָצוּי כָּל כָּךְ, כְּעִנְיַן הַמַּרְגָּלִיּוֹת וּמִינֵי אֲבָנִים יְקָרוֹת שֶׁאֵינָן מְצוּיוֹת כָּל כָּךְ בָּעוֹלָם וְאֵינָם תַּחַת יַד כָּל אָדָם לְפִי שֶׁאֵינָן מֻכְרָחוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁהֲרֵי הַבְּרִיּוֹת יְכוֹלִין לִחְיוֹת זוּלָתָן, אֲבָל הַמָּזוֹן שֶׁהוּא מֻכְרָח יוֹתֵר מִן הַמַּרְגָּלִיּוֹת הוּא יוֹתֵר מָצוּי מִן הַמַּרְגָּלִיּוֹת, שֶׁהֲרֵי תִּמְצָא הַתְּבוּאָה וְהַמָּזוֹן בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת מַה שֶּׁלֹּא תִּמְצָא הַמַּרְגָּלִיּוֹת. וְהַמַּיִם שֶׁהֵם מֻכְרָחִים יוֹתֵר מֵהַמָּזוֹן שֶׁהָרָעָב יָכוֹל אָדָם לְסָבְלוֹ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה יָמִים, וְלֹא כֵן הַצָּמָא כִּי אֲפִלּוּ זְמַן מוּעָט לֹא יָכוֹל אָדָם לִסְבֹּל, עַל כֵּן הַמַּיִם מְצוּיִים יוֹתֵר מִן הַמָּזוֹן כִּי תִּמְצָאֵם בְּכָל מָקוֹם בַּמְּדִינוֹת וַאֲפִלּוּ בַּדְּרָכִים. וְהָאֲוִיר שֶׁהוּא יוֹתֵר מֻכְרָח מִן הַמַּיִם, שֶׁהֲרֵי חֵשֶׁק הַצָּמָא יוּכַל אָדָם לִסְבֹּל מִיל אֶחָד אוֹ פַּרְסָה אַחַת אֲבָל בְּלִי הָאֲוִיר לֹא יוּכַל אָדָם וְלֹא כָּל חַי לְהִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ רֶגַע, עַל כֵּן הוּא מָצוּי יוֹתֵר, שֶׁלֹּא תִּמְצָא מָקוֹם רֵיק מִן הָאֲוִיר וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהַכֹּתֶל עוֹמֵד שָׁם הָאֲוִיר. וַהֲרֵי לָמַדְתָּ שֶׁהַדְּבָרִים הַמֻּכְרָחִים הֵם מְצוּיִים יוֹתֵר בָּעוֹלָם, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּחָכְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה סִדֵּר אֶת עוֹלָמוֹ בָּהֶן וְהִזְמִינָן לִבְרִיּוֹתָיו. וְעַל כֵּן שָׁאַל יַעֲקֹב הַצַּדִּיק ״לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ״, שֶׁהוּא הַדָּבָר הַמֻּכְרָח, וְשָׁאַל מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת שֶׁהִיא שְׁאֵלַת הַצַּדִּיקִים וְלֹא שָׁאַל הַמּוֹתָרוֹת, כִּי הַתּוֹרָה מוֹאֶסֶת בָּהֶן עַד שֶׁתִּמְנַע אוֹתָם וַאֲפִלּוּ מִן הַמֶּלֶךְ, הוּא שֶׁכָּתוּב (דברים י״ז:י״ז): ״לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד״. כֵּן כָּתַב הֶחָכָם בְּסֵפֶר חוֹבַת הַלְּבָבוֹת.

כאוְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי. יִתָּכֵן לוֹמַר כָּל מַה שֶּׁהוֹצִיא יַעֲקֹב מִפִּיו בַּנֶּדֶר הַזֶּה הַכֹּל נִתְקַיֵּם בּוֹ: ״וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה״, הִנֵּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שָׁמַר אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ הַהוּא; וְהַלֶּחֶם הוּא הַנָּשִׁים שֶׁלָּקַח, מִלְּשׁוֹן (שמות ב׳:כ׳) ״קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם״, וְכֵן (בראשית ל״ט:ו׳) ״כִּי אִם (את) הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל״; וְהַבֶּגֶד הוּא שֶׁנִּתְעַשֵּׁר בְּסִבַּת צֹאן לָבָן, שֶׁהַבְּגָדִים מִן הַצֶּמֶר הֵם; וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, הוּא שֶׁכָּתוּב: ״וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם״; ״וְהָיָה ה׳ לִי לֵאלֹהִים״, הוּא שֶׁכָּתוּב: ״וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״.
וְהָיָה ה׳ לִי לֵאלֹהִים. אֵין זֶה תְּנַאי חַס וְשָׁלוֹם כִּי אִם נֶדֶר, יֹאמַר שֶׁאִם יָשׁוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם בֵּית אָבִיו יִצְחָק, יִהְיֶה הַשֵּׁם הַמְיֻחָד לוֹ לֵאלֹהִים, כִּי שָׁם יַעַבְדֶנּוּ בָּאָרֶץ הַמְיֻחֶדֶת. וְזֶה עַל דֶּרֶךְ מַאֲמַר רז״ל: כָּל הַדָּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמוֹ שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ.

כבעַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ. קִיֵּם יַעֲקֹב אֶת דְּבָרָיו, כִּי נָתַן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַעֲשֵׂר מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ וַאֲפִלּוּ מִן הַבָּנִים, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהָיוּ לוֹ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה שֶׁכָּתוּב בָּהֶן ״כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי״ הֲרֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר, הוֹצֵא מֵהֶם אַרְבַּעַת בְּכוֹרוֹת לְאַרְבַּע אִמָּהוֹת, שֶׁהֲרֵי הַבְּכוֹר קֹדֶשׁ וְאֵין קֹדֶשׁ מוֹצִיא מִידֵי קֹדֶשׁ, נִשְׁאֲרוּ עֲשָׂרָה, וְהָעֲשִׂירִי הוּא שֵׁבֶט לֵוִי שֶׁהִבְדִּילוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ, וְהוּא שֶׁזִּכְּתָה לוֹ הַתּוֹרָה הַמַּעֲשֵׂר. וְדָרְשׁוּ רז״ל מִן הַכָּתוּב הַזֶּה: הַמְבַזְבֵּז אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ שֶׁמָּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, שֶׁהֲרֵי מִי שֶׁהִפְרִישׁ מִמָּמוֹנוֹ שְׁתֵּי מַעַשְׂרוֹת וְעִשּׂוּרָא בַּתְרָא כִּי קַמָּא, הֲרֵי זֶה חֹמֶשׁ הַמָּמוֹן.