פרק לב

בוַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. הַנִּזְכָּרִים בְּרֹאשׁ הַפָּרָשָׁה שֶׁהָיוּ עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״כַּאֲשֶׁר רָאָם״, כְּלוֹמַר הִכִּירָם שֶׁכְּבָר רָאָם. וְכֵן כָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל (יחזקאל י׳:ט״ו): ״הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי״ וְגוֹ׳. וּלְפִי מַה שֶׁהִתְחִיל בְּיַעֲקֹב וְאָמַר: ״הָלַךְ לְדַרְכּוֹ״, הָיָה רָאוּי לוֹמַר: ״וַיִּפְגַּע בְּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים״, אֲבָל הָיָה זֶה לְמַעֲלַת יַעֲקֹב, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר: ״פָּגְעוּ אֲנָשִׁים בַּמֶּלֶךְ״, וְהַפְּגִיעָה הַזֹּאת הָיְתָה לִשְׁמֹר אוֹתוֹ, כָּעִנְיַן הֶאָמוּר בַּצַּדִּיקִים (תהילים צ״א:י״א): ״כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ״. וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: מִי גָּדוֹל, הַשּׁוֹמֵר אוֹ הַנִּשְׁמָר? הֱוֵי אוֹמֵר הַנִּשְׁמָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ״. ״עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ״ – מִי גָּדוֹל, הַנּוֹשֵׂא אוֹ הַנָּשׂוּא? הֱוֵי אוֹמֵר הַנָּשׂוּא. וְכֵן בְּכָאן, מִי גָּדוֹל, הַפּוֹגֵעַ אוֹ הַנִּפְגָּע? הֱוֵי אוֹמֵר הַנִּפְגָּע. וְכֵן מָצִינוּ בֶּאֱלִישָׁע, שֶׁכָּתוּב (מלכים ב ו׳:ט״ו): ״וַיַּשְׁכֵּם מְשָׁרֵת אִישׁ הָאֱלֹהִים לָקוּם וַיֵּצֵא וְהִנֵּה חַיִל סוֹבֵב אֶת הָעִיר וְסוּס וָרֶכֶב וַיֹּאמֶר נַעֲרוֹ אֵלָיו אֲהָהּ אֲדֹנִי אֵיכָה נַעֲשֶׂה״, וּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אַל תִּירָא כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אוֹתָם״, וּכְתִיב: ״וַיִּפְקַח ה׳ אֶת עֵינֵי הַנַּעַר וַיַּרְא וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים וְרֶכֶב אֵשׁ סְבִיבֹת אֱלִישָׁע״.

גוַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם. שְׁתֵּי מַחֲנוֹת: מַחֲנֵה יַעֲקֹב וּמַחֲנֵה הַמַּלְאָכִים. וְהִשְׁוָה הַכָּתוּב מַחֲנֵהוּ לְמַחֲנֵה הַמַּלְאָכִים, כִּי הַצַּדִּיקִים בָּאָרֶץ כַּמַּלְאָכִים בַּשָּׁמַיִם לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם.
אוֹ יִרְמֹז מַחֲנַיִם עַל הֶעָתִיד לִהְיוֹת בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי שָׁם יָרְדוּ הַמַּלְאָכִים לִרְבָבוֹת, וּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ. וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: ״מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה״, שִׁשִּׁים רִבּוֹא הָיוּ כְּנֶגֶד מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. וְעַל זֶה אָמַר הַכָּתוּב (שיר ז׳:א׳): ״שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם״.

דמַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מֻשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע. אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא טוֹב וְחֵקֶר כְּבֹדָם כָּבוֹד (משלי כה, כו)
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוֹדִיעָנוּ בְּכָאן (משלי כ״ה) מַעֲלַת הַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק כְּשֶׁהוּא נִמְסָר וְנוֹפֵל בְּיַד הָרָשָׁע וְהוּא מִתְמוֹטֵט לְפָנָיו, אוֹתָהּ הִתְמוֹטְטוּת הִיא לְשָׁעָה, אֵינָהּ לְעוֹלָם, וְעָתִיד לְהִנָּצֵל מִיָּד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כ״ד:ט״ז): ״כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם״, וְסוֹפוֹ שֶׁיַּחֲזֹר לְמַעֲלָתוֹ וְלִכְבוֹדוֹ. וּלְמָה הוּא דּוֹמֶה, לְמַעְיָן שֶׁדּוֹלְחִין וְרוֹמְסִין בְּרֶגֶל וְחוֹזֵר עָכוּר לְשָׁעָה, שֶׁאוֹתוֹ עֲכִירוּת אֵינוֹ לְעוֹלָם וְאֵין לוֹ קַיָּמָא, כִּי עָתִיד הוּא שֶׁיַּחֲזוֹר לִצְלִילוּתוֹ, כֵּן הַצַּדִּיק לֹא יוּכַל הָרָשָׁע לְהַשְׁפִּיל כְּבוֹדוֹ וְלֹא לְהַפִּיל אוֹר פְּנֵי מַעֲלָתוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בְּצִדְקָתוֹ כְּשֶׁהָיָה, כְּשֵׁם שֶׁהַמַּעְיָן לֹא יוּכַל אִישׁ לַעֲכֹר מֵימָיו שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ אַחַר כָּךְ לִצְלִילוּתָן וְזַכּוּתָן כְּשֶׁהָיוּ. וּמַה שֶׁדִּמָּהוּ לִשְׁנֵי דְּבָרִים, לְמַעְיָן וּלְמָקוֹר, יָדוּעַ כִּי הַנָּהָר מוֹשֵׁךְ מִן הַמַּעְיָן וְהַמַּעְיָן מִן הַמָּקוֹר, וּכְשֵׁם שֶׁהַנָּהָר מְקַבֵּל מִן הַמַּעְיָן כָּךְ הַמַּעְיָן מְקַבֵּל מִן הַמָּקוֹר, וּמִפְּנֵי זֶה נִקְרָא ״מַעְיָן״ מִלְּשׁוֹן ״עַיִן״, וּכְתִיב ״עֵין הַמַּיִם״, שֶׁהֲרֵי הָעַיִן מְקַבֶּלֶת מֵי הַדִּמְעָה הַנִּמְשָׁכִים מֵהַמֹּחַ, וּלְכָךְ הַמַּתְמִיד בִּדְמָעוֹת מְיַבֵּשׁ אֶת מוֹחוֹ, אֲבָל הַמָּקוֹר אֵינוֹ מְקַבֵּל מֵאַחֵר, כִּי מֵימָיו מֵעַצְמוֹ הֵמָּה יוֹצְאִים וּמִמְּקוֹמוֹ מִתְרַבִּים וְנוֹבְעִים, וְאֵינוֹ פּוֹסֵק לְעוֹלָם. וּמִפְּנֵי זֶה נִקְרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״מָקוֹר״, לְפִי שֶׁכֹּחוֹ אֵינוֹ פּוֹסֵק לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עַד, וְהוּא שֶׁכָּתוּב (ירמיהו י״ז:י״ג): ״מְקוֹר מַיִם חַיִּים אֶת ה׳״, וּכְתִיב (תהילים ל״ו:י׳): ״כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים״. וְעַל כֵּן הִמְשִׁיל שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם הַצַּדִּיק הַמִּתְמוֹטֵט לִפְנֵי רָשָׁע לְמַעְיָן וּמָקוֹר, שֶׁאֵין רִפּוּשׂ הַמַּעְיָן וְלֹא הַשְׁחָתַת הַמָּקוֹר לְעוֹלָם, כִּי מִי יוּכַל לְהַשְׁחִית מָקוֹר נוֹבֵעַ שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק.
וְאַחַר שֶׁהוֹדִיעָנוּ בַּכָּתוּב הַזֶּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁפִּיל כְּבוֹדוֹ שֶׁל צַדִּיק כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲכֹר הַמַּיִם הַצְּלוּלִים שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ לִצְלִילוּתָן, הוֹדִיעַ בַּכָּתוּב הַשֵּׁנִי כִּי יִתְחַיֵּב הָאָדָם לַחְקֹר הַצַּדִּיקִים וּלְסַפֵּר בִּשְׁבָח מַעֲלָתָם, וְהִגִּיד לְךָ כִּי עֵרֶךְ הַחֲקִירָה הַזֹּאת בְּחֵקֶר כְּבוֹדָם הוּא טוֹב מֵאֲכִילַת הַדְּבַשׁ, כִּי אֲכִילַת הַדְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא טוֹב, וְהַרְבּוֹת לַחְקֹר בִּכְבוֹדָם הוּא טוֹב וְכָבוֹד אֵצֶל הַמַּחְשָׁבָה, כִּי אֵין סָפֵק שֶׁהַמְּשַׁבֵּחַ אֶת הַצַּדִּיקִים תָּמִיד אֵין זֶה כִּי אִם מִצַּד טִבְעוֹ וּמִזְגּוֹ הַטּוֹב, וּלְכָךְ סִפּוּר שִׁבְחָם אֶצְלוֹ מָתוֹק מִדְּבַשׁ, וְהַמְשַׁבֵּחַ אֶת הָרְשָׁעִים אֵין זֶה כִּי אִם רֹעַ לֵב, וּמִצַּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ קוּרְבָה בְּאַחַת מִמִּדּוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, וְעַל כֵּן הַסִּפּוּר בְּשִׁבְחָם יִמְתַּק אֶצְלוֹ, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (איוב כ׳:י״ב): ״אִם תַמְתִּיק בְּפִיו רָעָה״, וּכְתִיב (משלי כ״ח:ד׳): ״עֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְּלוּ רָשָׁע״, כִּי כָל אֶחָד וְאֶחָד מְשַׁבֵּחַ אֶת מִינוֹ.
וְעַל כֵּן הִזְהִיר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כִּי לַחְקֹר כְּבוֹד הַצַּדִּיקִים וְהַסִּפּוּר בְּשִׁבְחָם וּמַעֲלָתָם כָּבוֹד הוּא אֵצֶל הַמְּשַׁבֵּחַ, וְהַזָּרִיז בַּדָּבָר הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, וְרִבּוּי הַחֲקִירָה בִּכְבוֹדָם טוֹב מֵאֲכִילַת הַדְּבַשׁ. וְכֵן אָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהילים ט״ו:ד׳): ״וְאֶת יִרְאֵי ה׳ יְכַבֵּד״, הִזְהִיר לַחְקֹר כְּבוֹד הַצַּדִּיק וּלְסַפֵּר בִּכְבוֹד יִרְאֵי ה׳ וּלְכַבֵּד אוֹתָם. וְהַמִּדָּה הַזֹּאת שָׂם אוֹתָהּ בִּכְלַל מִדּוֹת הַחֲסִידִים, הָעוֹלִים בְּמַעֲלוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הַשּׁוֹכְנִים בְּהַר קָדְשׁוֹ, וְהוּא שֶׁאָמַר (תהילים ט״ו:א׳-ב׳): ״ה׳ מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ הוֹלֵךְ תָּמִים וְגוֹ׳ נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי ה׳ יְכַבֵּד״.
וּכְבָר דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל: ״וְאֶת יִרְאֵי ה׳ יְכַבֵּד״, זֶה יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁכְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה תַּלְמִיד חָכָם הָיָה עוֹמֵד מִכִּסְאוֹ וּמְחַבְּקוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ וְקוֹרֵא לוֹ ״רַבִּי וּמוֹרִי״.
וְיֵשׁ לִתְמוֹהַּ, אֵיךְ שָׂמוּ ז״ל בִּכְלַל הַמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הָאֵלּוּ מַה שֶּׁהָיָה יְהוֹשָׁפָט מְקַיֵּם מִמַּה שֶּׁשְּׁאָר הֶהָמוֹן חַיָּבִין וְעוֹשִׂין כֵּן, וּמַאי רְבוּתָא דִּיהוֹשָׁפָט מִשְּׁאָר כָּל יִשְׂרָאֵל, וּכְעִנְיַן שֶׁאָמְרוּ רז״ל (יחזקאל ד׳:י״ד): ״נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא אָכַלְתִּי״, וּמַאי רְבוּתֵיהּ דִּיחֶזְקֵאל? אֲבָל הַכַּוָּנָה בִּיהוֹשָׁפָט, לְפִי שֶׁהָיָה מֶלֶךְ וְלֹא הָיָה חַיָּב בְּכָךְ, מִשּׁוּם דִּכְתִיב (דברים י״ז:ט״ו): ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ״, שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה עוֹשֶׂה זֹאת, וְהַיְנוּ רְבוּתָא.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע״, זֶה יַעֲקֹב שֶׁקָּרָא לְעֵשָׂו ״אֲדֹנִי״ כַּמָּה פְּעָמִים, עַד כָּאן. וְאַף עַל פִּי שֶׁלְּבַסּוֹף נִצַּל מִיָּדוֹ וְחָזַר לִצְלִילוּתוֹ כַּמַּעְיָן הַזֶּה, מִכָּל מָקוֹם מָצִינוּ שֶׁהִתְמוֹטֵט וְנִכְנַע לְפָנָיו הַרְבֵּה, שֶׁהֻצְרַךְ לִשְׁלֹחַ לוֹ מִנְחָה וְשָׁלַח לוֹ הַמַּלְאָכִים, הוּא שֶׁכָּתוּב:
וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם. מִלַּת ״מַלְאָכִים״ כּוֹלֶלֶת הַשְּׁלוּחִים בִּבְנֵי אָדָם וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הַשְּׁלוּחִים מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמִפְּנֵי שֶׁיַּעֲקֹב הֻצְרַךְ לָלֶכֶת לְפַדַּן אֲרָם מִפְּנֵי פַּחַד עֵשָׂו אָחִיו, עַל כֵּן בִּקֵּשׁ עַתָּה בְּשׁוּבוֹ אֶל אַרְצוֹ לְהָנִיחַ חֲמַת אָחִיו וְלִדְרֹשׁ שְׁלוֹמוֹ וְשָׁלַח אֵלָיו שְׁלוּחָיו, עֲבָדָיו וְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ, וְשָׁלַח עִמָּהֶם מִן הַמַּלְאָכִים שֶׁפָּגְעוּ בּוֹ, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב בַּפָּרָשָׁה שֶׁל מַעְלָה (בראשית ל״ב:ב׳): ״וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים״. וְזֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם זְקֵנוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל לַשֵּׁם יִתְעַלֶּה שֶׁיִּשְׁלַח הַמַּלְאָךְ עִם הָעֶבֶד, הוּא שֶׁאָמַר (בראשית כ״ד:ז׳): ״יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ״. וּכְבָר בֵּאַרְתִּי בְּפָרָשַׁת ״וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה״ כִּי הַמַּלְאָךְ הִקְדִּימוֹ לָעֶבֶד עַל עֵין הַמַּיִם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר בְּכָאן: ״וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו״, כִּי הַמַּלְאָכִים שֶׁפָּגְעוּ בּוֹ בַּדֶּרֶךְ וּבָאוּ לְשָׁמְרוֹ הָלְכוּ עִם שְׁלוּחָיו וְקָדְמוּ לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַזִּיקוֹ, שֶׁהֲרֵי מִלַּת ״הַמַּלְאָכִים״ סוֹבֶלֶת שְׁנֵי חֲלָקִים מִן הַשְּׁלוּחִים, גַּשְׁמִיִּים וְשִׂכְלִיִּים. וּמַה שֶּׁיְּחַזֵּק זֶה קְצָת הוּא אָמְרוֹ: ״וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים״, וְאִם לֹא הָיוּ מַלְאָכִים רַק בְּנֵי אָדָם הָיָה רָאוּי לוֹמַר: וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים אֶל עֵשָׂו וַיַּגִּידוּ לוֹ כָּךְ וְכָךְ וַיָּשֻׁבוּ אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר הִגַּדְנוּ לוֹ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲבָל זֶה יוֹרֶה כִּי הָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְעַל כֵּן אָמַר ״וַיָּשֻׁבוּ״, שֶׁעַד שֶׁלֹּא הָלְכוּ שָׁבוּ. וְאַחַר כָּךְ אָמַר: ״בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו״, אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם, וְעַל כֵּן אָמַר ״בָּאנוּ״.
וְיִתָּכֵן לוֹמַר בְּסוֹד הָעִנְיָן כִּי הָיוּ הַשְּׁלוּחִים אֲנָשִׁים וּמַלְאָכִים, כָּעִנְיַן הָאָמוּר בְּאַבְרָהָם, וּלְכָךְ הוֹצִיא הַכָּתוּב הַשְּׁלוּחִים בִּלְשׁוֹן ״מַלְאָכִים״ וְהַכֹּל אֱמֶת, חִיצוֹן וּפְנִימִי.
וְנִרְאֶה כִּי כֵן דַּעַת הֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם, מִמַּה שֶּׁכָּתַב בְּפָרָשַׁת ״וַיַּרְא בָּלָק״: וְהַיָּשָׁר כִּי הָאָתוֹן דִּבְּרָה, וְאִם תָּבִין סוֹד מַלְאֲכֵי אַבְרָהָם גַּם יַעֲקֹב, אָז תָּבִין הָאֱמֶת, עַד כָּאן.
וְיָדוּעַ כִּי יִצְחָק אָבִיו הָיָה יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב, וְהָיָה לוֹ לְיַעֲקֹב לַעֲבוֹר דֶּרֶךְ אֱדוֹם, לְפִיכָךְ נִתְיָרֵא מֵעֵשָׂו פֶּן יֵצֵא לִקְרָאתוֹ, וְעַל כֵּן הִקְדִּים לִשְׁלֹחַ שְׁלוּחָיו בְּאַרְצוֹ.
וְרַבּוֹתֵינוּ ז״ל תְּפָשׂוּהוּ מִמַּה שֶׁדָּרְשׁוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (משלי כ״ו:י״ז): ״מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹּא לוֹ״. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לְדַרְכּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ וְהָיִיתָ מְשַׁלֵּחַ אֶצְלוֹ וְאָמַר ״כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב״, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ״מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מֻשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע״. יַעֲקֹב קָרָא לְעֵשָׂו ״אֲדוֹנִי״, לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ לַחֲלֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ הָיָה כּוֹתֵב לְאַנְטוֹנִינוּס הַמֶּלֶךְ: ״כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יְהוּדָה״, שָׁלַח לוֹ אַנְטוֹנִינוּס: ״וְכִי עַבְדִּי אַתָּה? הַלְוַאי שֶׁאֱהֶא עַבְדְּךָ לָעוֹלָם הַבָּא״, אָמַר לוֹ: ״לֹא אֲנִי גָּדוֹל מִזְּקֵנִי וְלֹא אַתָּה קָטָן מִזְּקֵנְךָ, שֶׁהֲרֵי יַעֲקֹב זְקֵנִי שָׁלַח לְעֵשָׂו ״׳כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב׳״.

הכֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו. לֹא הָיָה יַעֲקֹב קוֹרֵא לְעֵשָׂו ״אֲדוֹנִי״ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, אֲבָל פֵּרוּשׁוֹ צִוָּה אוֹתָם שֶׁיֹּאמְרוּ לְכָל שׁוֹאֵל מֵעֲבָדָיו וְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ ״לַאדֹנִי לְעֵשָׂו״, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה לַאדֹנִי לְעֵשָׂו״.
עִם לָבָן גַּרְתִּי. הֻצְרַךְ יַעֲקֹב בַּשְּׁלִיחוּת הַזֶּה לְהוֹדִיעַ שְׁלֹשָׁה עִנְיָנִים. הָאֶחָד, כִּי מַה שֶׁפֵּרַשׁ מֵאָבִיו עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה לֹא הָיָה זֶה מִפְּנֵי פַּחְדּוֹ וְיִרְאָתוֹ כִּי לֹא נִשְׁמַר מִמֶּנּוּ כְּלָל, רַק שֶׁדָּר עִם לָבָן בְּכֹבֶד עֲבוֹדָה, כִּלְשׁוֹן (תהלים ק״כ:ה׳) ״כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ״, וְעַל כֵּן הֻצְרַךְ לְהִתְאַחֵר עַד עַתָּה. הַשֵּׁנִי, הוֹדִיעַ שֶׁהוּא עָשִׁיר, וְכִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֶעֱשִׁיר אוֹתוֹ בִּשְׂכַר עֲבוֹדָתוֹ, וְהִנֵּה עָשְׁרוֹ – יְגִיעַ כַּפָּיו, לֹא יְרֻשַּׁת אָבוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בָּהֶם חֵלֶק, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן״ וְגוֹ׳. הַשְּׁלִישִׁי, הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמוֹ וּמְבַקֵּשׁ אַהֲבָתוֹ וְשׁוֹאֵל חִנּוֹ, וְזֶהוּ ״וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ״.

ווַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן. הִזְכִּיר עָשְׁרוֹ בְּרֹב מִעוּט שֶׁלֹּא לְהִתְהַלֵּל, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (ירמיהו ט׳:כ״ב): ״אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ״. וְכֵן דֶּרֶךְ הַצַּדִּיקִים שֶׁמְּמַעֲטִים אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם, אֲבָל הָרְשָׁעִים מְרוֹמְמִין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם, כְּגוֹן עֵשָׂו שֶׁאָמַר: ״יֶשׁ לִי רָב״.
וְהָיָה לַכָּתוּב רָאוּי שֶׁיַּקְדִּים הַצֹּאן, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַכְּתוּבִים לְהַקְדִּימָן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא הַמִּין הַנִּכְבָּד וְהַנִּבְחָר מִכָּל הַבְּהֵמוֹת, שֶׁכֵּן כָּתוּב בְּאַבְרָהָם (בראשית י״ב:ט״ז): ״וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ וַיְהִי לוֹ צֹאן וּבָקָר״. גַּם בְּיִצְחָק כְּתִיב (בראשית כ״ו:י״ד): ״וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה״. גַּם בְּיַעֲקֹב כְּתִיב (שם ל): ״וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים״, מִין הַצֹּאן קוֹדֵם לְכָל הַבְּהֵמוֹת. וּמַה שֶּׁלֹּא הִקְדִּימוֹ בַּכָּתוּב הַזֶּה, לְפִי שֶׁלֹּא רָצָה לִפְתֹּחַ לוֹ בַּצֹּאן, לְפִי שֶׁעַל יְדֵי הַצֹּאן נִתְרוֹקֵן עֵשָׂו מִן הַבְּרָכוֹת וְזָכָה יַעֲקֹב בָּהֶן, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב: ״לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן״, אֲבָל כַּאֲשֶׁר חָזְרוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב הִקְדִּים אֶת הַצֹּאן: ״וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר״ וְגוֹ׳. גַּם אַחַר שֶׁנִּתְרַצָּה לוֹ וְקִבֵּל מִנְחָתוֹ הִקְדִּים אוֹתוֹ, וְהוּא שֶׁאָמַר: ״אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת עָלָי״.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר״, לָמָּה הִקְדִּים ״שׁוֹר״, רָמַז לוֹ כְּבָר נוֹלַד יוֹסֵף שֶׁהוּא שְׂטָנוֹ שֶׁל עֵשָׂו, הוּא שֶׁכָּתוּב (עובדיה א׳:י״ח): ״וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם״. נִקְרָא יוֹסֵף ״שׁוֹר״, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל״ג:י״ז): ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ״.

זוְגַם הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ. יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ ״וְגַם״ לְרַבּוֹת שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁגַם הוּא הוֹלֵךְ לִקְרָאתוֹ לְהִלָּחֵם בּוֹ, וְהוּא עִנְיַן הַפָּרָשָׁה שֶׁכָּתוּב: ״וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ״. וְגַם זֶה יְחַזֵּק מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה בְּעִנְיַן הַמַּלְאָכִים, כִּי בְּנֵי אָדָם מֵאַיִן הָיוּ יוֹדְעִים עִנְיַן הַמַּלְאָךְ שֶׁבָּא לְהֵאָבֵק עִמּוֹ. וְזֶהוּ כֵּפֶל הַלָּשׁוֹן שֶׁל ״וַיִּירָא״ ״וַיֵּצֶר״, כִּי הַיִּרְאָה מִפְּנֵי עֵשָׂו וְהַצָּרָה מִפְּנֵי שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו.
וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ. מוּכָנִים לַמִּלְחָמָה, וְלֹא אָמַר ״אִתּוֹ״ כִּי הוּא לָשׁוֹן נֶאֱמָר עַל הַצַּדִּיק. וְכֵן בְּיוֹסֵף (בראשית ל״ט:כ״ג) ״בַּאֲשֶׁר ה׳ אִתּוֹ״. וְהִזְכִּיר לְשׁוֹן ״עִמּוֹ״ כִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב (דברי הימים ב ל״ב:ח׳): ״עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר וְעִמָּנוּ ה׳ אֱלֹהֵינוּ לְעָזְרֵנוּ״.

חוַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ. דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל: ״וַיִּירָא״ – שֶׁמָּא יֵהָרֵג, ״וַיֵּצֶר לוֹ״ – אִם יַהֲרֹג הוּא אֶת אֲחֵרִים. וְכֵיוָן שֶׁהִבְטִיחוֹ הקב״ה (בראשית כ״ח:ט״ו): ״וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ״, לָמָּה נִתְיָרֵא, אֶלָּא שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא, כָּךְ דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן דִּבְרָכוֹת. וְדָרְשׁוּ עוֹד: כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר, לָמָּה נָקוּד עַל ״לוּלֵא״, כָּךְ אָמַר דָּוִד (תהילים כ״ז:י״ג): ״לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה׳״, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֻבְטָח אֲנִי בְּךָ שֶׁאַתָּה עָתִיד לְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֵשׁ לִי חֵלֶק בֵּינֵיהֶם אִם לָאו. וְכֵיוָן שֶׁהָיָה קוֹרֵא עַצְמוֹ חָסִיד, אֵיךְ הָיָה מְסֻפָּק בָּזֶה, אֶלָּא שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא.
וְיֵשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ כִּי מַה שֶּׁנִּתְיָרֵא יַעֲקֹב, לֹא עַל עַצְמוֹ כִּי הוּא כְּבָר הֻבְטַח, אֲבָל נִתְיָרֵא עַל בָּנָיו וְעַל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״וַיַּחַץ אֶת הַיְלָדִים.״ וְאָמַר עוֹד: ״פֶּן יָבֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים״, לֹא אָמַר ״וְהִכַּנִי״ בִּלְבַד, שֶׁלֹּא הָיָה מְפַחֵד עַל עַצְמוֹ אֶלָּא עַל הַכָּאַת אֵם עַל בָּנִים.
וְדַע כִּי יֵשׁ בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת בֵּאוּר לְמַה שֶׁאֵרַע לְיַעֲקֹב עִם עֵשָׂו אָחִיו, וְרֶמֶז גַּם כֵּן לְדוֹרוֹת לְמַה שֶׁעָתִיד שֶׁיֶּאֱרַע לָנוּ תָּמִיד עִם בְּנֵי עֵשָׂו, וְרָאוּי לָנוּ לֶאֱחֹז דְּרָכָיו שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁהִתְקִין עַצְמוֹ לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: לְמִלְחָמָה, לִתְפִלָּה, לְדוֹרוֹן. לְמִלְחָמָה הוּא שֶׁכָּתוּב: ״וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ״, וּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אִם יָבֹא עֵשָׂו״ וְגוֹ׳, לִתְפִלָּה הוּא שֶׁאָמַר ״אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וְגוֹ׳ הַצִּילֵנִי נָא״, לְדוֹרוֹן הוּא שֶׁכָּתוּב: ״עִזִּים מָאתַיִם״ וְגוֹ׳. וּמִמֶּנּוּ רָאָה חִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ וְכֵן עָשָׂה שֶׁהִתְקִין עַצְמוֹ לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ כְּלַפֵּי סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר, דִּכְתִיב (מלכים ב י״ח:ט״ו): ״וַיִּתֵּן חִזְקִיָּהוּ אֶת כָּל הַכֶּסֶף״, וּכְתִיב (דברי הימים ב ל״ב:ו׳): ״וַיִּתֵּן שָׂרֵי מִלְחָמוֹת עַל הָעָם״, וּכְתִיב (מלכים ב י״ט:ט״ו): ״וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי ה׳״. וְכֵן אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הָאָבוֹת, לְהַתְקִין עַצְמֵנוּ לְהַקְבִּיל פְּנֵיהֶם בְּמִנְחָה וּבְלָשׁוֹן רַכָּה וּבִתְפִלָּה לִפְנֵי ה׳ יִתְעַלֶּה, אֲבָל בְּמִלְחָמָה אִי אֶפְשָׁר, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב׳:ז׳): ״הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם״ וְגוֹ׳, הִשְׁבִּיעָם שֶׁלֹּא לְהִתְגָּרוֹת מִלְחָמָה עִם הָאֻמּוֹת.

טאִם יָבֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ. הֵם הַשְּׁפָחוֹת וְיַלְדֵיהֶן וְהַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר עִמָּם וְיַכֶּה אוֹתָם.
וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה הֵם לֵאָה וְרָחֵל וּמַחֲנֶה שֶׁעִמָּם. וּמִקְרָא מָלֵא פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב: ״וַיַּחַץ אֶת הַיְלָדִים עַל לֵאָה וְעַל רָחֵל וְעַל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת״. ״לִפְלֵיטָה״, מִן הַחֶרֶב, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (ירמיהו נ״א:נ׳): ״פְּלֵטִים מֵחֶרֶב״. וּמִכָּאן לָמַד עוֹבַדְיָהוּ שֶׁעָשָׂה מִן הַנְּבִיאִים שְׁנֵי חֲלָקִים שֶׁלֹּא הֶחְבִּיא אוֹתָם בְּמָקוֹם אֶחָד, הוּא שֶׁכָּתוּב (מלכים א י״ח:י״ג): ״וָאַחְבִּיא מִנְּבִיאֵי ה׳ וְגוֹ׳ חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וָאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם״. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל: לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם מָעוֹתָיו שְׁלִישׁ בְּקַרְקַע שְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא שְׁלִישׁ תַּחַת יָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ״ח:ח׳): ״יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ״, זוֹ פְּרַקְמַטְיָא, ״וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ״, זוֹ תַּחַת יָדֶיךָ, ״וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ״ זוֹ קַרְקַע.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״אִם יָבֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ״, אֵלּוּ אַחֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם, ״וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה״, אֵלּוּ אַחֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה. כַּוָּנָתָם לוֹמַר כִּי יוֹדֵעַ הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ כִּי הַמַּחֲנֶה הָאַחַת יִשָּׁאֵר לִפְלֵטָה עַל כָּל פָּנִים. וְהוּא רֶמֶז לַדּוֹרוֹת, שֶׁאֵין כָּל זַרְעוֹ נוֹפֵל בְּיַד בְּנֵי עֵשָׂו וְלֹא יִכְלוּ כֻּלָּם בְּאֹרֶךְ גָּלוּתָם, אֲבָל יִשָּׁאֲרוּ לִפְלֵיטָה עַל כָּרְחוֹ שֶׁל עֵשָׂו.
וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל: ״וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה״, עַל כָּרְחוֹ. וְהַכַּוָּנָה כִּי אִם יָקוּם מֶלֶךְ וְיִגְזֹר עָלֵינוּ גֵּרוּשִׁין אוֹ אָבְדַן גּוּף וּמָמוֹן בְּאַחַת הָאֲרָצוֹת, הִנֵּה מֶלֶךְ אַחֵר בְּמָקוֹם אַחֵר יְקַבֵּץ וִירַחֵם, וּלְזֶה כִּוְּנוּ רז״ל בְּמִדְרָשׁ זֶה.

יאֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם. הָיָה רָאוּי שֶׁיַּזְכִּיר תְּחִלָּה הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד, וְשֶׁיֹּאמַר: ״ה׳ אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק הָאֹמֵר אֵלַי״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, אִם יֹאמַר כֵּן הָיָה הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד רֶמֶז לִתְשׁוּבָה שֶׁהוּא הַדִּין, וְהִנֵּה יַעֲקֹב הָיָה מְדַבֵּר בִּתְפִלָּה לֹא רָצָה לְהִכָּנֵס לִפְנִים מִן הַחֶסֶד, כִּי כָל מַה שֶּׁהוּא לִפְנִים מִן הַחֶסֶד הוּא דִּין וְקַו הַיֹּשֶׁר, וְהוּא הָיָה יָרֵא שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא, וּמִפְּנֵי זֶה הִתְחִיל ״אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם״ שֶׁהוּא מִדַּת הַחֶסֶד, וְסִיֵּם בַּשֵּׁם הַמְּיֻחָד שֶׁהוּא מִדַּת הַתְּפִלָּה, וְהוּא מִדַּת הָרַחֲמִים, וְעַל כֵּן סִדֵּר הַמִּדּוֹת בִּתְפִלָּתוֹ עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה: ״אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם״ זוֹ מִדַּת הַחֶסֶד, ״וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק״ זוֹ מִדַּת הַגְּבוּרָה, ״ה׳״ מִדַּת רַחֲמִים, וְהוּא בַּלָּשׁוֹן שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״. וְכֵן כָּתוּב בְּסֵדֶר שֶׁל מַעְלָה: ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ״. וּמִזֶּה הִזְכִּיר כָּאן: ״וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ״.
וּכְבָר יָדַעְתָּ מַאֲמַר חַכְמֵי הָאֱמֶת: הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה, וְאֵין מֶרְכָּבָה פְּחוּתָה מֵאַרְבָּעָה, וְאֵין קוֹרִין אָבוֹת אֶלָּא לִשְׁלֹשָׁה, שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קָרָא אֶת עַצְמוֹ ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״, וְלֹא מָצִינוּ כֵן בִּשְׁאָר נְבִיאִים שֶׁיֹּאמַר ״אֱלֹהֵי מֹשֶׁה״ ״אֱלֹהֵי יוֹנָה״, אַף עַל פִּי שֶׁמָּצִינוּ (שמות ל״ב:י״א) ״וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה׳ אֱלֹהָיו״, וְכֵן בְּיוֹנָה (יונה ב׳:ב׳) ״וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל ה׳ אֱלֹהָיו״, מִכָּל מָקוֹם לֹא יִחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם שֶׁיִּקָּרֵא ״אֱלֹהֵי פְּלוֹנִי״ כִּי אִם עַל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. אֲבָל מָצִינוּ זֶה בְּדָוִד, הוּא שֶׁכָּתוּב (מלכים ב כ׳:ה׳) ״אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ״.
וּמִזֶּה הָיָה רָגִיל הָרַב אֲבִי הַקַּבָּלָה רַבִּי יִצְחָק בֶּן הָרַב ז״ל לוֹמַר בִּתְפִלָּתוֹ: ״אֱלֹהֵי דָוִד וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם״, כְּדֵי שֶׁיַּזְכִּיר בִּתְפִלָּתוֹ הַמֶּרְכָּבָה עַל שְׁלֵמוּתָהּ בְּאַרְבָּעָה אָבוֹת. וְהַכָּתוּב שֶׁאָמַר (שם יד) ״אַיֵּה ה׳ אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ״, אֵינוֹ מִן הָעִנְיָן הַזֶּה, כִּי הוּא תְּפִלָּה. וּמַה שֶּׁלֹּא הִזְכִּירוּ הַחֲכָמִים לְדָוִד בִּכְלַל הָאָבוֹת, כַּוָּנָתָם הָיְתָה כְּנֶגֶד אַרְבַּע חַיּוֹת הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁהַשְּׁלֹשָׁה בִּלְבַד פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב אֶת מְקוֹמָם, הוּא שֶׁכָּתוּב בַּמֶּרְכָּבָה שֶׁל יְחֶזְקֵאל (יחזקאל א׳:י׳): ״וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּם״. וּמַה שֶּׁאָמַר ״וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם״, בֵּאוּרוֹ בָּאֶמְצַע, וּפֵרֵשׁ הַכָּתוּב כִּי מִן הַיָּמִין ״פְּנֵי אַרְיֵה״, מִן הַשְּׂמֹאל ״פְּנֵי שׁוֹר״, אֲבָל ״פְּנֵי נֶשֶׁר״ שֶׁהוּא הָרְבִיעִי לֹא הִזְכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ כְּלָל אִם מִן הַיָּמִין אִם מִן הַשְּׂמֹאל, אוֹ מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו, כִּי הִיא הַמִּדָּה שֶׁרָאוּי לְהַסְתִּירָהּ. וְעַל כֵּן הָלְכוּ חַכְמֵי הָאֱמֶת בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה שֶׁלֹּא הִזְכִּירוּ הָאָבוֹת רַק שְׁלֹשָׁה.

יאקָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים. מִכָּאן שֶׁרָאוּי לְאָדָם שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בִּתְפִלָּתוֹ חֶסְרוֹן עַצְמוֹ וּפְחִיתוּתוֹ, וְאַדְנוּת הָאָדוֹן אֲשֶׁר הוּא אֵלָיו עֶבֶד, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״אֶת עַבְדֶּךָ״. וְשֶׁיִּתְבּוֹנֵן בְּרִבּוּי חַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְטוֹבוֹתָיו עָלָיו, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהילים ט״ז:ב׳): ״טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ״. יֹאמַר, מִתְבּוֹנֵן אֲנִי בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא אָדוֹן לְכָל הָעוֹלָם, מֵיטִיב אוֹתָם טוֹבוֹת הָאָדוֹן עַל הָעֶבֶד לֹא בְּחִיּוּב, רַק חֶסֶד גָּמוּר, זֶהוּ ״טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ״, כְּלוֹמַר אֵינֶנָּה חִיּוּב שֶׁתְּהֵא מֻטֶּלֶת עָלֶיךָ. וְאַחַר שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בְּכָל זֶה יִשְׁאַל צְרָכָיו. וְכֵן אָמַר יַעֲקֹב: ״הַצִּילֵנִי נָא״. וּמַה שֶּׁאָמַר ״מִכֹּל הָאֱמֶת״ וְהוּא הַדִּין, וְטוֹבוֹת הקב״ה וַחֲסָדָיו עַל הָאָדָם אֵינָם בְּדִין רַק בְּחֶסֶד, לְכָךְ שִׁנָּה אוּנְקְלוֹס בַּלָּשׁוֹן וְלֹא תִּרְגֵּם ״קְשׁוֹט״, וְתִרְגֵּם ״מִכֹּל חִסְדִּין וּמִכָּל טַבְוָן״, כְּאִלּוּ הָיָה בַּלָּשׁוֹן הָעִבְרִי ״מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הַטּוֹבוֹת״. וּמַה שֶּׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב ״אֱמֶת״ בְּדֶרֶךְ הַפְּשָׁט, לְפִי שֶׁמַּתְּנַת הָאָרֶץ שֶׁהִבְטִיחוֹ הקב״ה הִיא בְּמִדַּת הָאֱמֶת, לְפִי שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם בָּזֶה. וְזֶהוּ פְּשַׁט הַכָּתוּב (מיכה ז׳:כ׳): ״תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם״. כְּלוֹמַר מַה שֶּׁנָּתַתָּ הָאָרֶץ לְאַבְרָהָם הָיָה חֶסֶד, שֶׁנָּתַתָּ לוֹ הָאָרֶץ וְנִשְׁבַּעְתָּ לוֹ בָּזֶה. אֲבָל יַעֲקֹב בְּדִין הָיָה, לְפִי שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּע לוֹ לְאַבְרָהָם.
כִּי בְמַקְלִי. מִכָּאן שֶׁחַיָּב אָדָם שֶׁיִּזְכֹּר יְמֵי הָרָעָה בִּזְמַן הַשַּׁלְוָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בְּיִתְרוֹנוֹ וְיוֹדֶה לְהקב״ה עַל זֹאת. וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (קהלת ז׳:י״ד): ״בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה״. פֵּרוּשׁ, בְּיוֹם טוֹבָה רְאֵה בְּיוֹם רָעָה.

יבהַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו. שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג עִמִּי כְּאָח אֶלָּא כְּעֵשָׂו הָרָשָׁע.
וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ כִּי הִתְפַּלֵּל לְשָׁעָה וּלְדוֹרוֹת, ״מִיַּד אָחִי״ לְשָׁעָה, ״מִיַּד עֵשָׂו״ לְדוֹרוֹת. וְהוּא שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ז:כ״ב): ״וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו״, וְעָלָיו הִתְפַּלֵּל דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהילים י׳:ט״ו): ״שְׁבוֹר זְרוֹעַ רָשָׁע״.
כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ. מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ רַחְמָנוּת. וְכֵן אָמַר הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם (עמוס א׳:י״א): ״עַל רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו״. פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי וְהִכָּה אַחַר כָּךְ אֵם עַל בָּנִים.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ: ״פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים״, וַהֲלֹא צִוִּיתָ בַּתּוֹרָה (ויקרא כ״ב:כ״ח): ״אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד״, וּבָעוֹפוֹת כְּתִיב (דברים כ״ו): ״לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים״, וְהוּא עָתִיד לְקַיֵּם (הושע י׳:י״ד): ״אֵם עַל בָּנִים רֻטָּשָׁה״.

ידמִן הַבָּא בְיָדוֹ. מִמַּה שֶׁהִשִּׂיגָה יָדוֹ, מִן הַבָּא וְלֹא מִן הַגָּזֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי א׳:י״ג): ״וַהֲבֵאתֶם גָּזוּל וְאֶת הַפִּסֵּחַ וְאֶת הַחוֹלֶה וַהֲבֵאתֶם אֶת הַמִּנְחָה הַאֶרְצֶה אוֹתָהּ מִיֶּדְכֶם״.
אוֹ יִהְיֶה מִן הַבָּא בְיָדוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת.
וְיֵשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ מִן הַבָּא בְיָדוֹ עוֹף הַנִּקְרָא פַלְקוֹ״ן, כִּי מִפְּנֵי שֶׁהָיָה עֵשָׂו אִישׁ צַיִד הֵבִיא לוֹ הָעוֹף הַזֶּה שֶׁיָּצוּד בּוֹ. וְיִהְיֶה לְפִי כֵן שִׁעוּר הַכָּתוּב: וַיִּקַּח מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו מִן הַבָּא בְיָדוֹ, כִּי מִלַּת ״בְיָדוֹ״ תַּחֲזֹר לְעֵשָׂו, כְּלוֹמַר מִמַּה שֶׁנָּהַג לְהָבִיא בְּיָדוֹ.

טועִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים. הִקְדִּים הָעִזִּים כְּמִנְהָגָן בְּכָל עֵדֶר׳ שֶׁהָעִזִּים וְהַתְּיָשִׁים קוֹדְמִין לִשְׁאָר הַבְּהֵמוֹת, וְכֵן כָּתוּב (ירמיהו נ׳:ח׳): ״וִהְיוּ כְּעַתּוּדִים לִפְנֵי צֹאן״. וְעוֹד שֶׁהַזְּכָרִים שֶׁלָּהֶם מְרֻבִּים מִשֶּׁל אֲחֵרִים. וְאַחֲרֵי כֵן גְּמַלִּים שֶׁהָיוּ חֲמִשָּׁה עָשָׂר הַזְּכָרִים וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה הַנְּקֵבוֹת כִּי הֵם וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים בֵּין כֻּלָּן, נִשְׁאֲרוּ פָּרוֹת וַאֲתוֹנוֹת שֶׁהַזְּכָרִים שֶׁלָּהֶם שָׁוִים וְהֵם עֲשָׂרָה, וְהִקְדִּים הַטָּהוֹר וְאַחַר כָּךְ הַטָּמֵא, וּבְכֻלָּם הִקְדִּים הַנְּקֵבוֹת שֶׁהֵן מְרֻבּוֹת מֵהַזְּכָרִים.
וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ כִּי הַמִּנְחָה הַזֹּאת מְסֻדֶּרֶת לְפִי מִנְיַן חָדְשֵׁי הָעִבּוּר, שֶׁהֲרֵי זְמַן עִבּוּרָן שֶׁל עִזִּים וּרְחֵלִים חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים, וְשֶׁל גְּמַלִּים שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, וְשֶׁל פָּרוֹת תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, וְשֶׁל אֲתוֹנוֹת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
וְהִנֵּה לְפִי מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה שֶׁלֹּא רָצָה לִפְתֹּחַ לוֹ בַּצֹּאן בְּפָסוּק ״וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר״, לָמָּה פָּתַח עַתָּה בַּמִּנְחָה בְּעִזִּים וּתְיָשִׁים, וַהֲרֵי מִין הַצֹּאן הֵם, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב בְּפֶסַח מִצְרַיִם (שמות י״ב:ה׳): ״מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן״ וּכְתִיב: ״מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ״, וּכְתִיב (ויקרא א׳:י׳): ״וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן הַכְּשָׂבִים אוֹ מִן הָעִזִּים לְעֹלָה״.
וְהָעִנְיָן כִּי קֹדֶם שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ לֹא רָצָה שֶׁיִּפְתְּחוּ לוֹ הַמַּלְאָכִים בִּלְשׁוֹן צֹאן, כִּי יִהְיֶה סִבָּה לְעוֹרֵר שִׂנְאָה וּמַזְכֶּרֶת חוֹבָה לְהַזְכִּיר לוֹ רִאשׁוֹנוֹת, אֲבָל עַתָּה אַחֲרֵי שֶׁהִתְפַּלֵּל לֹא פָּחַד מִמֶּנּוּ כְּלָל אֲבָל רָצָה לְהַפְחִידוֹ, וּפָתַח לוֹ בְּעִזִּים לוֹמַר אִם דַּעְתְּךָ לְהִלָּחֵם בִּי לֹא תּוּכַל, שֶׁהֲרֵי קִבַּלְתִּי הַבְּרָכוֹת עַל יְדֵי שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים, וְאָמַר לִי (בראשית כ״ז:כ״ט): ״הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ״ וּלְךָ אָמַר: ״וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד״. וּמִפְּנֵי זֶה הִזְכִּיר לוֹ בָּאַחֲרוֹנָה אֲתוֹנוֹת וַעֲיָרִם, כְּלוֹמַר עָתִיד אַתָּה לִפּוֹל בְּיַד בָּנַי בָּאַחֲרוֹנָה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (זכריה ט׳:ט׳): ״גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלַ‍ִם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת״. וְהִנֵּה הִפְחִידוֹ בְּרֶמֶז בַּמִּנְחָה הַזֹּאת בַּפְּתִיחָה וּבַחֲתִימָה.
וְדָבָר יָדוּעַ כִּי לְפִי עָשְׁרָם וּמַעֲלָתָם שֶׁל יַעֲקֹב וְעֵשָׂו לֹא הָיוּ דְּמֵי הַמִּנְחָה הַזֹּאת שָׁוִים כָּל כָּךְ, לוּלֵא שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רְמִיזוֹת בְּעִנְיַן הֶעָתִיד.
וְכָתַב רַבֵּינוּ חֲנַנְאֵל ז״ל כִּי כְּלַל רָאשֵׁי הַבְּהֵמוֹת בַּמִּנְחָה הַזֹּאת תק״ן רָאשִׁים, לְפִיכָךְ קָדְמָה מַלְכוּת אֱדוֹם לְמַלְכוּת יִשְׂרָאֵל תק״ן שָׁנָה.

יזוְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר. כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ עֵינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע וּלְתַוְּהוֹ עַל רִבּוּי הַדּוֹרוֹן.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר״, אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הקב״ה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם יָבֹאוּ צָרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל אַל תָּבִיא לָהֶם זוֹ אַחַר זוֹ אֶלָּא הַרְוַח לָהֶם מִצָּרוֹתֵיהֶן. בָּא לִרְמֹז שֶׁיִּהְיוּ הַמִּסִּים וְהָאַרְנוֹנִיּוֹת שֶׁיִּגְבּוּ בְּנֵי עֵשָׂו בְּרֶוַח וּבְהֶפְרֵשׁ בֵּין זוֹ לָזוֹ.

כגוַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק. לִרְאוֹת אִם יוּכַל לַעֲבֹר הַמַּיִם בְּרַגְלָיו, וְכַאֲשֶׁר רָאָה כִּי כֵן, וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל. וְחָזַר אַחֲרֵי כֵן וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ בְּצִוּוּי עַל יְדֵי אֲחֵרִים, עַל כֵּן נִשְׁאַר יְחִידִי בָּאַחֲרוֹנָה.

כהוַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ. דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל: ״לְכַדּוֹ״ קְרִי בֵּיהּ, מְלַמֵּד שֶׁחָזַר עַל פַּכִּין קְטַנִּים, לְלַמֵּד שֶׁמָּמוֹנָם שֶׁל צַדִּיקִים חָבִיב עֲלֵיהֶם כְּדֵי שֶׁיִּתְרַחֲקוּ מִן הַגָּזֵל, כָּךְ פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י ז״ל. וְהַכַּוָּנָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסְתַּכְּנוּ הַבָּנִים הַקְּטַנִּים בַּדֶּרֶךְ אִם לֹא יִשְׁתּוּ, וּלְכָךְ שָׂם עַצְמוֹ בְּסַכָּנָה לַחְזֹר, וְהַמְקַטְרֵג נִזְדַּוֵּג לוֹ מִיָּד.
וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט כְּמוֹ ״וַיֵּחָבֵק״, אוֹתִיּוֹת אחע״ה מִתְחַלְּפוֹת, וְכֵן לְשׁוֹן רז״ל: ״אֲבוּקָה״ כְּמוֹ ״חֲבוּקָה״ עַל שֵׁם הָעֵצִים שֶׁמִּתְקַשְּׁרִים וּמִתְחַבְּקִים זֶה עִם זֶה בְּיַחַד.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ״ מִלְּשׁוֹן אָבָק, כִּי נִתְמַלֵּא אָבָק הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ, וְשָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו הָיָה.
וְדָבָר יָדוּעַ כִּי לוּלֵא הֶעָוֹן לֹא הָיָה הֶפְרֵשׁ בֵּין אָדָם לְמַלְאָךְ, אֲבָל יִהְיֶה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ: גְּדוֹלִים צַדִּיקִים יוֹתֵר מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וְעַל כֵּן יֹאמַר הַכָּתוּב כִּי בִּקֵּשׁ הַמַּלְאָךְ לִמְצֹא לוֹ עָוֹן אֲשֶׁר יִתְגַּבֵּר בּוֹ עָלָיו וְלֹא מָצָא, וּמִזֶּה אָמַר: ״וַיַּרְא כִּי לֹא יָכוֹל לוֹ״, כְּלוֹמַר לֹא הָיָה לוֹ יְכֹלֶת לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו מִצַּד שׁוּם עָוֹן רַק מִצַּד עֲוֹן שְׁתֵּי אֲחָיוֹת שֶׁנָּשָׂא בְּחַיֵּיהֶן, זֶהוּ ״וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ״, וְהָיָה הָעֹנֶשׁ בִּמְקוֹם הַחֵטְא. וְעוֹד יִכְלֹל ״וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ״, שֶׁנָּגַע בַּצַּדִּיקִים הָעֲתִידִין לָצֵאת מִמֶּנּוּ, זֶהוּ דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁמָד, וְזֶהוּ ״כִּי לֹא יָכוֹל״, לְהַזִּיקוֹ, כִּי לֹא הֻרְשָׁה בְּמַה שֶּׁעָשָׂה רַק כְּדֵי לְהָקַע כַּף יְרֵכוֹ.
וְהָיָה הָעִנְיָן גַּם כֵּן רֶמֶז לְדוֹרוֹת שֶׁיָּבֹא דּוֹר שֶׁיִּתְגַּבֵּר עֵשָׂו עֲלֵיהֶן עַד שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לְקַעְקֵעַ בֵּיצָתָם, וְהָיָה זֶה בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא וַחֲבֵרָיו. שֶׁכֵּן דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל: אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: אִם יֹאמַר לִי אָדָם תֵּן אֶת נַפְשְׁךָ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיִיתִי נוֹתֵן, וּבִלְבַד שֶׁיַּהַרְגוּנִי מִיָּד, אֲבָל בְּדוֹרוֹ שֶׁל שְׁמָד אֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל. וּמֶה הָיוּ עוֹשִׂין בְּדוֹרוֹ שֶׁל שְׁמָד, מְבִיאִין כַּדּוּרִיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וּמְלַבְּנִין אוֹתָן בָּאוּר וְנוֹתְנִין אוֹתָן תַּחַת שֶׁחְיֵיהֶן וּמַשִּׂיאִין נַפְשׁוֹתֵיהֶם מֵהֶם.

כזוַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי. הָיָה הַמַּלְאָךְ מִתְיָרֵא אִם יֵלֵךְ בְּלֹא רְשׁוּתוֹ פֶּן יַלְקוּהוּ מִן הַשָּׁמַיִם בְּפוּלְסֵי דְנוּרָא, כֵּיוָן שֶׁבָּא אֵלָיו לְהֵאָבֵק עִמּוֹ בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל כֵּן חָשַׁב עַצְמוֹ כְּחָבוּשׁ וְהָיָה מִתְחַנֵּן לוֹ וְאָמַר ״שַׁלְּחֵנִי״, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (הושע י״ב:ה׳): ״וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ״.
כִּי עָלָה הַשָּׁחַר. אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: וְכִי גַּנָּב אַתָּה אוֹ קוּבְיוּסְטוֹס אַתָּה שֶׁאַתָּה מִתְיָרֵא מִן הַשַּׁחַר? אָמַר לוֹ: לֹא גַּנָּב אֲנִי וְלֹא קוּבְיוּסְטוֹס אֲנִי, אֶלָּא מַלְאָךְ אֲנִי, וּמִיּוֹם שֶׁנִּבְרֵאתִי לֹא הִגִּיעַ זְמַנִּי לוֹמַר שִׁירָה עַד עַכְשָׁיו, וּלְפִיכָךְ הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא זְמַן אֲמִירַת שִׁירָה לַמַּלְאָכִים, הוּא שֶׁכָּתוּב (איוב ל״ח:ז׳): ״בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים״, הוּא זְמַן קְדֻשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ו׳:ג׳): ״וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר״. וְהֵשִׁיב לוֹ יַעֲקֹב: ״לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי״, שֶׁתּוֹדֶה לִי עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכַנִי אָבִי. וְאָמַר לוֹ: ״לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל״, כְּלוֹמַר שֶׁהַבְּרָכוֹת נְתוּנוֹת לְךָ בְּעָקְבָה רַק בִּשְׂרָרָה וְדִין, אוֹ שֶׁרִמִּיתָ אֶת לָבָן, כִּי אִם בֶּאֱמֶת וְתָמִים עָשִׂיתָ מַה שֶּׁעָשִׂיתָ. וְעַל כֵּן נִתְּנָה לוֹ מִדַּת אֱמֶת, לוֹמַר שֶׁהָיָה אֲמִתִּי בְּכָל דְּבָרָיו וּבְכָל מַעֲשָׂיו, הוּא שֶׁכָּתוּב (מיכה ז׳:כ׳): ״תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב״.

כטכִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים. זֶה הַמַּלְאָךְ שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו. ״וְעִם אֲנָשִׁים״, זֶה לָבָן וְעֵשָׂו.
וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה ״כִּי שָׂרִית עִם אֱלֹהִים״ שֶׁאִיקוֹנִין שֶׁלְּךָ חֲקוּקִין לְמַעְלָה.

ללָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי. אֵין לָנוּ שֵׁם קָבוּעַ, כִּי שְׁמוֹתֵינוּ מִשְׁתַּנִּים לְפִי הַשְּׁלִיחוּת.
אוֹ יֹאמַר ״לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי״, אֵין דַּרְכֵּנוּ לְגַלּוֹתוֹ, שֶׁאֵין מַלְאָךְ רוֹצֶה לְגַלּוֹת שְׁמוֹ שֶׁלֹּא לִטּוֹל עֲטָרָה וְכָבוֹד לֵאמֹר נֵס זֶה עָשָׂה פְּלוֹנִי כְּאִלּוּ תָּלוּי בּוֹ הַדָּבָר, וְאֵינוֹ אֶלָּא כְּעֶבֶד עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַמַּלְאָךְ לְמָנוֹחַ (שופטים י״ג:י״ח): ״לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי״, כְּלוֹמַר מְכֻסֶּה, אֵין אָנוּ רוֹצִים לְגַלּוֹתוֹ שֶׁלֹּא לִטּוֹל עֲטָרָה וְכָבוֹד, שֶׁאֵין הַכָּבוֹד כִּי אִם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מ״ג:ז׳): ״כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו״, וּכְתִיב (תהלים כ״ט:א׳): ״הָבוּ לַה׳ בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַה׳ כָּבוֹד וָעֹז״.
וְיֵשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ ״לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי״, וַאֲנִי מְנֻצָּח, וְדֶרֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהַמְּנַצֵּחַ מְגַלֶּה שְׁמוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְכַּבֵּד, אֲבָל הַמְּנֻצָּח אֵינוֹ רוֹצֶה לְגַלּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ.
וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם. הוֹדָה לוֹ עַל הַבְּרָכוֹת וְהִסְכִּים עֲלֵיהֶן. וּבַמִּדְרָשׁ: ״וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם״, בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בֵּרְכוֹ.
וְעַל דֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, ״וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ״, זֶה גַּבְרִיאֵל, וְהוּא הַשֵּׂכֶל הַפּוֹעֵל לְדַעַת חַכְמֵי הַמֶּחְקָר, וְהוּא הַמַּעֲלָה הָעֲשִׂירִית מִמַּעֲלוֹת הַמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים ״אִישִׁים״, וְעַל כֵּן נִקְרָא בַּכָּתוּב ״אִישׁ״. וְיַעֲקֹב רָצָה לֵידַע אִם אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה נַפְשׁוֹ שִׂכְלִית בְּעוֹדָהּ מְשֻׁתֶּפֶת בַּחֹמֶר בְּמַדְרֵגַת הַשֵּׂכֶל הַפּוֹעֵל הַנָּקִי הַטָּהוֹר מִן הַחֹמֶר. וְהוֹדִיעוֹ כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ זֶה ״עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר״, כְּלוֹמַר עַד שֶׁיִּסְתַּלֵּק מִמַּחֲשַׁכֵּי הַגּוּף אֶל הָאוֹר הַצַּח וְהַטָּהוֹר שֶׁכִּנָּהוּ בְּ״שַׁחַר״.
וְהִנְנִי כּוֹתֵב לְךָ כָּאן בֵּאוּר הַפָּרָשָׁה עַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁפֵּירֵשׁ פִילוֹסוֹף אֶחָד מֵחַכְמֵי תוֹרָתֵנוּ שֶׁהָיָה מִסִּיבִילִיָּ״ה בְּפֵירוּשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים שֶׁחִבֵּר. וּלְפִי שֶׁהַחִבּוּר הַהוּא לְשׁוֹן הַגְרִי הִנֵּה תְּמוּרָתוֹ קֹדֶשׁ, כִּי הֶעְתַּקְתִּי לְשׁוֹן הַפֵּירוּשׁ אֶל לְשׁוֹנֵנוּ הַקָּדוֹשׁ, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ הַמֻּעְתָּק:
וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ. נִתְפַּשֵּׁט יַעֲקֹב בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מִכֹּחוֹת הַגּוּף עַד שֶׁנִּשְׁאַר לְבַדּוֹ עִם הַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית שֶׁלּוֹ, וְרָצָה לֵידַע אִם תִּהְיֶה הַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית שֶׁלּוֹ בְּמַדְרֵגַת הַשֵּׂכֶל הַפּוֹעֵל שֶׁכִּנָּהוּ הַכָּתוּב בְּמִלַּת ״אִישׁ״, וְהוּא גַּבְרִיאֵל.
וְיָדוּעַ כִּי אֵין הִתְאַבְּקוּת בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים אֶלָּא אִם כֵּן שָׁוִין, וְהַכַּוָּנָה לוֹמַר כִּי לֹא הָיָה לוֹ לְיַעֲקֹב יְכֹלֶת בָּזֶה שֶׁיִּהְיֶה שָׁוֶה לַשֵּׂכֶל הַפּוֹעֵל עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר, כְּלוֹמַר עַד שֶׁיִּסְתַּלֵּק הַשֵּׂכֶל מִמַּחֲשַׁכֵּי הַגּוּף אֲשֶׁר כִּנָּהוּ ״שַׁחַר״.
וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ. פֵּרוּשׁ עַתָּה כִּי הַשֵּׂכֶל הַפּוֹעֵל לֹא הָיָה לוֹ יִתְרוֹן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית שֶׁבְּיַעֲקֹב כְּלָל אֶלָּא בָּעִנְיַן הַזֶּה בִּלְבַד, וְהוּא בְּהַכִּירוֹ כִּי הַשֵּׂכֶל הַפּוֹעֵל נָקִי מִן הַחֹמֶר, וְהַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית אֲשֶׁר בְּיַעֲקֹב מְשֻׁתֶּפֶת עִם הַחֹמֶר. זֶהוּ שֶׁאָמַר ״וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ״, הִמְשִׁיל הַחֹמֶר לְכַף הַיָּרֵךְ שֶׁכָּל הַגּוּף נִשְׁעָן עָלָיו.
״וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ״, הִגִּיד הַכָּתוּב כִּי חֶסְרוֹן מַדְרֵגַת הַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית שֶׁבְּיַעֲקֹב מִמַּדְרֵגַת הַשֵּׂכֶל הַפּוֹעֵל הֲלֹא הוּא מִצַּד כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב, כְּלוֹמַר מִצַּד הַחֹמֶר.
וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר. יִרְמֹז עַתָּה הַשֵּׂכֶל הַפּוֹעֵל, כִּי הַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית שֶׁבְּיַעֲקֹב כְּשֶׁתִּפָּרֵד מִן הַחֹמֶר וְהוּא הַשַּׁחַר שֶׁלָּהּ לֹא תִּצְטָרֵךְ אֵלָיו כְּלָל כִּי מַדְרֵגָתָהּ שָׁוָה לְמַדְרֵגָתוֹ. וְהִזְכִּיר הַמָּשָׁל הַזֶּה כְּמִי שֶׁמְּשַׁלֵּחַ אֶת חֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ.
וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי, לִמֵּד הַכָּתוּב כִּי הַנֶּפֶשׁ הַשִׂכְלִית שֶׁבְּיַעֲקֹב מִתְאַחֶזֶת בּוֹ וְנִקְשֶׁרֶת עִמּוֹ, וְעַל כֵּן אָמַר ״לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ״, לֹא אֶפָּרֵד מִמְּךָ אֲפִילּוּ רֶגַע עַד שֶׁתַּשְׁפִּיעַ עָלַי שֶׁפַע וְתַחֲזֹר בַּמַּדְרֵגָה הַשִּׂכְלִית הַנְּקִיָּה מִכָּל חֹמֶר, וְעַל כֵּן פְּרִידָתְךָ מִמֶּנִּי נִמְנַעַת עַד הַשִּׂיגִי מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנִית שֶׁאֲנִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת אֵלֶיהָ.
וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ. דַּע כִּי שֵׁם יַעֲקֹב מוֹרֶה עַל שִׁפְלוּת, מִלְּשׁוֹן (בראשית כ״ה:כ״ו) ״וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו״, כִּי הֶעָקֵב שָׁפָל מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבַּגּוּף, וְשֵׁם יִשְׂרָאֵל מוֹרֶה עַל שְׂרָרָה וּמַעֲלָה, וְעַל כֵּן אָמַר רָאוּי אַתָּה לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם שֶׁיּוֹרֶה עַל הַקְּדִימָה וְעַל הַמַּעֲלָה, לֹא שֶׁתִּקָּרֵא בְּשֵׁם הַמּוֹרֶה עַל הַשִּׁפְלוּת וְהָאִחוּר. וּבֵאֵר הַטַּעַם: ״כִּי שָׂרִית עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים״ בֵּאֵר כִּי מַדְרֵגַת נַפְשׁוֹ הַשִּׂכְלִית עָלְתָה בְּמַדְרֵגַת הַשְּׂכָלִים הַנִּפְרָדִים בִּידִיעַת הַמֻּשְׂכָּלוֹת וְאַף עַל פִּי שֶׁהַנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ מְשֻׁתֶּפֶת בַּחֹמֶר, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״וְעִם אֲנָשִׁים״, כְּלוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁהִיא עִם חֶבְרַת הַגּוּף בְּתוֹךְ בִּנְיַן הָאֱנוֹשִׁי. וּמֵאַחַר שֶׁאָמַר ״עִם אֱלֹהִים״ לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״עִם אֲנָשִׁים״, שֶׁאִם שָׂרָה עִם אֱלֹהִים כָּל שֶׁכֵּן עִם אֲנָשִׁים, אֲבָל הַכַּוָּנָה כִּי מַדְרֵגַת נַפְשׁוֹ הַשִּׂכְלִית שֶׁל יַעֲקֹב בְּמַדְרֵגַת אֱלֹהִים שֶׁהֵם הַשְּׂכָלִים הַנִּפְרָדִים אַף בִּהְיוֹתָהּ מְחֻבֶּרֶת עִם הַגּוּף.
הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ. רָצָה לֵידַע אֲמִתַּת עַצְמוֹ שֶׁיּוֹדִיעֵהוּ שֵׁם שֶׁיּוֹרֶה עַל מַהוּתוֹ וְאֵיךְ הַמֻּשְׂכָּלוֹת מֻשְׁפָּעוֹת עָלֵינוּ מֵאִתּוֹ, וְלֹא הוֹדִיעָהוּ זֶה רַק הֵשִׁיב לוֹ: ״לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי״, כְּלוֹמַר לֹא תִּצְטָרֵךְ לַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת כִּי כְּבָר הִשַּׂגְתָּ הַרְבֵּה וְעָלִיתָ בְּמַדְרֵגַת הַשְּׂכָלִים. וְאָמַר אַחַר כָּךְ: ״עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה״, פֵּרוּשׁוֹ לְפִי שֶׁהַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית רְאוּיָה שֶׁתִּמָּשֵׁךְ אַחַר הַשֵּׂכֶל הַפּוֹעֵל לֹא יִתְעַסְּקוּ תַּלְמִידֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיַן הַתַּאֲווֹת הַגַּשְׁמִיּוֹת שֶׁהִמְשִׁיל לְגִיד הַנָּשֶׁה.
וְיָדוּעַ כִּי הַתַּלְמִידִים קְרוּיִם בָּנִים, וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי גִּידֵי הַבְּהֵמָה חֲזָקִים מְאֹד כַּחֲבָלִים וְיוֹתֵר מֵהֶם, וְהַכָּתוּב הִמְשִׁיל הֶעָוֹן לְחֶבֶל, הוּא שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ה׳:י״ח): ״הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה״, לְפִי שֶׁעִם שֶׁתְּחִלָּתוֹ חָלוּשׁ סוֹפוֹ הוֹלֵךְ וְחָזֵק, וּמִתּוֹךְ חֹזֶק הַתַּאֲווֹת יִשְׁכַּח הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל כֵּן קְרָאוֹ בִּשְׁתֵּי מִלּוֹת הַלָּלוּ ״גִּיד הַנָּשֶׁה״. וְיִחֵס בּוֹ הָאֲכִילָה וְאָמַר ״לֹא יֹאכְלוּ״ כִּי עֲרֵבוּת חוּשׁ הַטַּעַם וְתַעֲנוּגוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְפִי שָׁעָה.
וּמִן הַיָּדוּעַ כִּי הַמִּעוּט בּוֹ יָפֶה וְנָעִים, שֶׁבּוֹ קִיּוּם הַגּוּף, וְהַיִּתְרוֹן מִמֶּנּוּ הֶפְסֵד וְחֻרְבַּן הַגּוּף, כֵּן יִקְרֶה לָאָדָם עִם כָּל שְׁאָר תַּאֲוֹתָיו. ״אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ״, לְפִי שֶׁכָּל הַגּוּף נִשְׁעָן עָלָיו, כִּי יִכָּנְסוּ כָּל שְׁאָר הַתַּאֲווֹת בִּכְלַל לְשׁוֹן אֲכִילָה. וּפֵרֵשׁ וְאָמַר ״עַד הַיּוֹם הַזֶּה״, כִּי נָהֲגוּ בְּנֵי אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה בַּתַּאֲווֹת הַלָּלוּ עַד הַגִּיעָם לָעוֹלָם הַבָּא הַנִּקְרָא ״יוֹם״, וְאָמַר ״הַזֶּה״ כְּלוֹמַר אַחַר הִפָּרְדוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. ״כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב״, כְּלוֹמַר שֶׁהֲרֵי עָלְתָה מַדְרֵגַת הַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית לְמַדְרֵגַת הַשְּׂכָלִים הַנִּפְרָדִים מִן הַחֹמֶר, אֵין בֵּינֵיהֶם הֶפְרֵשׁ אֶלָּא הֱיוֹתָהּ מְשֻׁתֶּפֶת בַּחֹמֶר, זֶהוּ פֵּרוּשׁ ״כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב״. וְעַל כֵּן הִזְכִּיר יַעֲקֹב וְיִחֵס ״כַּף יֶרֶךְ״ לְיַעֲקֹב וְלֹא לְיִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁשֵּׁם ״יַעֲקֹב״ מוֹרֶה עַל הַשִּׁפְלוּת וְעַל בַּקָּשַׁת הָעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים הַשְּׁפֵלִים, וְשֵׁם ״יִשְׂרָאֵל״ בְּהֵפֶךְ מִמֶּנּוּ מוֹרֶה עַל הַמַּעֲלָה וְהַשְּׂרָרָה וְעַל בַּקָּשַׁת הַמֻּשְׂכָּלוֹת וִידִיעַת הַשְּׂכָלִים הַנִּפְרָדִים. וְאָמַר הַכָּתוּב בְּעִנְיַן אֵלִיָּהוּ (מלכים א י״ח:ל״א): ״וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה׳ אֵלָיו יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ״, וּמַה הָיָה הַצֹּרֶךְ לְהוֹדִיעֵנוּ ״אֲשֶׁר אָמַר ה׳ אֵלָיו יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ״ כְּאִלּוּ שָׁאַלְנוּ אֲנַחְנוּ יַעֲקֹב מִי הוּא. אֲבָל הָעִנְיָן לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַהוּא מוֹרְדִים בְּהקב״ה, וְהָיוּ מַטְעִין אוֹתָם נְבִיאֵי הַבַּעַל שֶׁבָּהֶם, בֵּאֵר אֵלִיָּהוּ כִּי הָיוּ נִמְשָׁכִים אַחַר הַחֹמֶר וְהַתַּאֲווֹת הַגַּשְׁמִיּוֹת, וּמוֹרֶה עַל כָּל זֶה שֵׁם ״יַעֲקֹב״, וְהָיְתָה הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁיִּהְיוּ שִׂכְלִיִּים כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פ״ב:ו׳) ״אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם״ וְגוֹ׳, וְהֵם נָטוּ מִדֶּרֶךְ ה׳ יִתְעַלֶּה וְהָלְכוּ אַחֲרֵי נְבִיאֵי הַבַּעַל הַהוֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר, וְעַל כֵּן הִזְכִּיר לָהֶם אֵלִיָּהוּ בְּעִנְיָנָם שֵׁם ״יַעֲקֹב״ וְשֵׁם ״יִשְׂרָאֵל״, לְלַמְּדָם שֶׁאֵין תַּכְלִית הַכַּוָּנָה לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הַחֹמֶר וְאַחַר הַתַּאֲווֹת הַגַּשְׁמִיּוֹת כִּי אִם לְהִמָּשֵׁךְ וּלְהִתְקַשֵּׁר בְּמַדְרֵגַת הַשְּׂכָלִים הַנִּפְרָדִים, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא הָיְתָה תַּכְלִית הַכַּוָּנָה בְּשֵׁם ״יַעֲקֹב״ כִּי אִם בְּשֵׁם ״יִשְׂרָאֵל״ מִן הַטַּעַם הַזֶּה בְּעַצְמוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ה׳ אֵלָיו: ״יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ״, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רז״ל: יִשְׂרָאֵל עִקָּר וְיַעֲקֹב טָפֵל לוֹ. וּמִזֶּה אָמַר הַכָּתוּב (שמות י״ט:ג׳): ״כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״, יִחֵס הַנָּשִׁים לְ״יַעֲקֹב״ שֶׁהֵן טְפֵלוֹת לָאֲנָשִׁים, וְיִחֵס הַזְּכָרִים לְ״יִשְׂרָאֵל״ שֶׁהֵם הָעִקָּר. עַד כָּאן לְשׁוֹן הֶחָכָם הַפִילוֹסוֹף. וְאִם אוּלַי לֹא כִּוַּנְתִּי יָפֶה בְּהַעְתָּקַת לְשׁוֹנוֹ אוֹת בְּאוֹת, לֹא הָיְתָה כַּוָּנָתִי רַק לִשְׁמֹר כַּוָּנָתוֹ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר הוּא הוֹלֵךְ עָלֶיהָ.
וַאֲנִי אוֹמֵר לְפִי הַדֶּרֶךְ הַזֶּה שֶׁיִּתָּכֵן לְפָרֵשׁ מַה שֶׁשִּׁנָּה הַכָּתוּב קְרִיאַת שֵׁם הַמָּקוֹם פַּעַם ״פְּנִיאֵל״ וּפַעַם ״פְּנוּאֵל״, כִּי בִּהְיוֹת מַחֲשַׁבְתּוֹ מְשׁוֹטֶטֶת בְּעִנְיַן הַמַּלְאָךְ קָרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם ״פְּנִיאֵל״ בְּיוֹ״ד, לִרְמֹז עַל הַמַּלְאָךְ הַזֶּה שֶׁהוּא הָעֲשִׂירִי בְּמַעֲלוֹת הַמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים ״אִישִׁים״, וְכַאֲשֶׁר עָבַר אֶת הַמָּקוֹם הַהוּא וְנִתְפַּשֵּׁט מִן הַמַּחְשָׁבָה הַזֹּאת, חָזַר כְּבַתְּחִלָּה לְהַרְגָּשׁוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא שֵׁשׁ קְצָווֹת, עַל כֵּן הִזְכִּיר ״פְּנוּאֵל״ בְּוָי״ו, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ״, כִּי אָז הִתְבּוֹנֵן בְּעִנְיְנֵי הַגּוּף וְהִרְגִּישׁ בְּהַרְגָּשׁוֹתָיו.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ״ הוּא כָּבוֹד נִבְרָא בַּמַּלְאָכִים, וּכְבָר נִתְבָּאֵר זֶה בְּפָרָשַׁת ״וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳״, וְאֵין בְּכָאן צֹרֶךְ לְהַאֲרִיךְ.