אוַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב וְגוֹ׳ וְשֶׁב שָׁם. טַעֲמוֹ שֶׁיִּתְיַשֵּׁב שִׂכְלוֹ שָׁם, וְשֶׁיַּעֲשֶׂה מִזְבֵּחַ בְּאוֹתָהּ כַּוָּנָה לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלָיו.
בהָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר. הֵם פְּסִילֵי שְׁכֶם שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁלָּקְחוּ בַּמִּלְחָמָה שֶׁהִזְכִּיר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל הָיָה מֻתָּר בַּהֲנָאָה, לְפִי שֶׁכְּבָר בִּטְּלוּהָ וְגוֹי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה בְּעַל כָּרְחוֹ, כִּדְאִיתָא בַּעֲבוֹדָה זָרָה: סְתָרוֹ וּבִטְּלוֹ, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְבַּטְּלָה הֻתְּרָה לָהֶם, וּמַה שֶׁצִּוָּה לְהָסִיר אוֹתָהּ מִבֵּינֵיהֶם עָשָׂה זֶה לְטָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לַעֲבֹד אֶת ה׳ יִתְעַלֶּה בְּטָהֳרָה וּלְהַקְרִיב לְפָנָיו קָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: ״וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל״, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (קהלת ד׳:י״ז): ״שְׁמוֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים״.
וְהִטַּהֲרוּ לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב כִּי הֶעָוֹן קָרוּי טֻמְאָה. וּכְתִיב (יחזקאל כ׳:ז׳): ״וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל תִּטַּמָּאוּ״. וּמִי שֶׁעוֹזֵב הֶעָוֹן נִקְרָא טָהוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט״ז:ל׳): ״מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה׳ תִּטְהָרוּ״, וּכְתִיב (יהושע כ״ב:י״ז): ״הַמְעַט לָנוּ אֶת עֲוֹן פְּעוֹר אֲשֶׁר לֹא הִטַּהַרְנוּ מִמֶּנּוּ״, וְדָוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר (תהלים נ״א:ט׳): ״תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר״, וּכְתִיב (תהלים נ״א:ט׳): ״וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי״.
וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם. לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁנִּטְמְאוּ הֵם וּבִגְדֵיהֶם מִטֻּמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ מִטֻּמְאַת הַחֲלָלִים שֶׁבִּשְׁכֶם.
דוַיִּטְמֹן אוֹתָם. דִּין תּוֹרָה בְּאִבּוּד עֲבוֹדָה זָרָה אֵינוֹ בִּקְבוּרָה, אֶלָּא מְפָרֵר וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ מַטִּיל לַיָּם, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, הוּא שֶׁכָּתוּב (שמות ל״ב:כ׳): ״וַיִּטְחַן עַד אֲשֶׁר דָּק וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמָּיִם״. אֲבָל זֶה יוֹרֶה כִּי מֻתֶּרֶת הָיְתָה, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְבַּטְּלָה הֻתְּרָה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וּלְפִיכָךְ דַּי בִּקְבוּרָה. אוֹ יֵשׁ לְפָרֵשׁ כִּי אֲפִלּוּ הָיְתָה עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ שֶׁהִיא אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה, לֹא הָיָה בְּיָדוֹ לְהוֹלִיכָהּ לְיַם הַמֶּלַח, כִּי בַדֶּרֶךְ הָיָה וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ זֶה, וְגַם לֹא הָיָה יָכוֹל לְשָׂרְפָהּ פֶּן יִתְעַכֵּב בָּזֶה וְיִתְאַסְּפוּ עָלָיו הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיו, לְכָךְ הֻצְרַךְ לִטְמֹן אוֹתָם כִּי הוּא הַקַּל שֶׁבְּיָדוֹ.
והוּא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ. כָּתוּב בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת בְּנֵי יַעֲקֹב כִּי נִתְאַסְּפוּ שְׁכֵנֵי שְׁכֶם וְעָשׂוּ עִמָּהֶם שָׁלֹשׁ מִלְחָמוֹת, וְלוּלֵא אֲבִיהֶם שֶׁחָגַר גַּם הוּא חַרְבּוֹ וּכְלֵי מִלְחַמְתּוֹ וְנִלְחַם בָּם הָיוּ בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה. וְכֵן הִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל בְּיַעֲקֹב (בראשית מ״ח:כ״ב): ״אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי״, נִתְכַּנְּסוּ כָּל סְבִיבוֹתֵיהֶם לְהִזְדַּוֵּג לָהֶם, וְחָגַר יַעֲקֹב כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ כְּנֶגְדָּן. אֲבָל דֶּרֶךְ הַכְּתוּבִים לְקַצֵּר בָּעִנְיָנִים כָּאֵלֶּה, כִּי הָיָה נֵס נִסְתָּר. וְכֵן קִצֵּר הַכָּתוּב בְּעִנְיַן אַבְרָהָם בְּאוּר כַּשְׂדִּים. וְגַם לֹא הִזְכִּיר בְּכָאן מִלְחֲמוֹת עֵשָׂו עִם בְּנֵי הַחֹרִי כְּלָל, וּכְדֵי לְהוֹדִיעַ הַנֵּס הַגָּדוֹל הַנִּסְתָּר הַזֶּה הִזְכִּיר הַכָּתוּב: ״הוּא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ״, לוֹמַר שֶׁלֹּא נִפְקַד מֵהֶם אִישׁ בְּאוֹתָהּ הַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה.
זוַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אַחַר שֶׁנִּגְלָה בוֹ ״אֵל״, ״בֵּית אֵל״. וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה כְּבָר בֵּאַרְתִּיו בְּפָסוּק (בראשית ל״א:י״ג) ״אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל״.
חוַתָּמָת דְּבוֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה. נִכְנַס הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּין ״כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים״ וּבֵין ״וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד״, וְזֶה יְאַמֵּץ דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ ז״ל בְּפָסוּק ״וַתָּמָת דְּבוֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה״ שֶׁיִּרְמֹז לְמִיתַת רִבְקָה, וְעַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם ״אַלּוֹן בָּכוּת״. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ״ן ז״ל: אֵין לִבְכּוֹת כָּל כָּךְ עַל הַמֵּינֶקֶת הַזְּקֵנָה שֶׁיִּקָּרֵא הַמָּקוֹם עָלָיו, אֲבָל יַעֲקֹב הִתְאַבֵּל וּבָכָה עַל אִמּוֹ אֲשֶׁר אֲהֵבַתּוּ וְשִׁלְּחָה אוֹתוֹ שָׁם וְלֹא זָכְתָה לִרְאוֹתוֹ בְּשׁוּבוֹ. וְהִנֵּה דְּבוֹרָה עִם יַעֲקֹב הָיְתָה. וְעַל הָרֶמֶז הַזֶּה נִגְלָה אֵלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְנַחֲמוֹ, וְכָךְ אָמְרוּ רז״ל: ״וַיְבָרֶךְ אוֹתוֹ״ – בִּרְכַּת אֲבֵלִים בֵּרְכוֹ. וְכֵן דָּרְשׁוּ בְּפָסוּק (בראשית כ״ה:י״א) ״וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ״. וּמַה שֶׁיְּחַזֵּק זֶה, אָמְרוֹ בְּסָמוּךְ: ״וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע״, וְאִלּוּ הָיְתָה רִבְקָה אִמּוֹ בַּחַיִּים הָיָה לוֹ לוֹמַר: ״וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ״, שֶׁהֲרֵי הִיא שִׁלְּחָה אוֹתוֹ שָׁם וְיִצְחָק צִוָּה לוֹ כֵן בַּעֲצָתָהּ, אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁמֵּתָה שֶׁלֹּא לִכְבוֹדָהּ הֶעְלִים הַכָּתוּב מִיתָתָהּ.
וְכָךְ אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁמֵּתָה רִבְקָה אָמְרוּ: מַאן יִפּוֹק קַמָּהּ, אַבְרָהָם מֵת, יִצְחָק יוֹשֵׁב בַּבַּיִת וְעֵינָיו כֵּהוֹת, יַעֲקֹב הָלַךְ לְפַדַּן אֲרָם, מַאן יִפּוֹק קַמָּהּ, עֵשָׂו רַשִּׁיעָא וְיֵימְרוּן בִּרְיָתָא: לַיְיטִין בִּזְיָתָא דְּהָא כְּדֵין יָנְקִין, מֶה עָשׂוּ? הוֹצִיאוּ מִטָּתָהּ בַּלַּיְלָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: לְפִי שֶׁהוֹצִיאוּ מִטָּתָהּ בַּלַּיְלָה לֹא פִּרְסְמוּ הַכְּתוּבִים מִיתָתָהּ אֶלָּא מִן הַצַּד. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: ״וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת״ שְׁתֵּי בְּכִיּוֹת, פֵּרוּשׁ, אַחַת עַל מִיתָתָהּ וְאַחַת שֶׁמֵּתָה שֶׁלֹּא לִכְבוֹדָהּ.
ישִׁמְךָ יַעֲקֹב. כָּתַב הָרַמְבַּ״ן ז״ל: יֹאמַר, אַף עַל פִּי שֶׁהֶחֱלִיף שִׁמְךָ שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, עוֹדְךָ אַתָּה נִקְרָא יַעֲקֹב, שֶׁהֲרֵי לֹא נִשְׁתַּלַּח לְךָ לְהַחֲלִיף שִׁמְךָ, אֲבָל מֵעַתָּה לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל״, עַד כָּאן. וְעַל כֵּן אָמַר הַנָּבִיא (ישעיה מ״ח): ״וְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי״.
וְרַבֵּנוּ חֲנַנְאֵל ז״ל פֵּרֵשׁ שֶׁקָּרָא שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל מוּסָף עַל יַעֲקֹב, כִּי מִלַּת ״עוֹד״ פֵּרוּשׁוֹ בִּלְבַד. יֹאמַר: ״לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ״, כְּלוֹמַר יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל, וְכָמוֹהוּ (ירמיהו ג׳:ט״ז): ״לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אֲרוֹן בְּרִית ה׳״, בִּלְבַד, כְּלוֹמַר לֹא יֹאמְרוּ עַל אֲרוֹן בְּרִית ה׳ שֶׁהוּא מְקוֹם הַשְּׁכִינָה בִּלְבַד, אֶלָּא אַף יְרוּשָׁלַיִם תִּהְיֶה כֻּלָּהּ מְקוֹם שְׁכִינָתִי, הוּא שֶׁכָּתוּב (ירמיהו ג׳:י״ז): ״בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַיִם כִּסֵּא ה׳״. וְזֶהוּ ״כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ״, פְּעָמִים יַעֲקֹב וּפְעָמִים יִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם (ישעיהו מ״ח:י״ב): ״שְׁמַע אֵלַי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי״, וּכְתִיב (ירמיהו מ״ו:כ״ז): ״וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל״.
יבאֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ. כֵּפֶל הַלְּשׁוֹנוֹת בַּתּוֹרָה לֹא לְחִנָּם. וְיִתָּכֵן עַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה כִּי ״הָאָרֶץ״ שֶׁהִזְכִּיר בְּרֹאשׁ הַכָּתוּב הִיא הַמִּדָּה אֲשֶׁר בָּהּ נִתְבָּרְכוּ שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, ״בַּכֹּל״ ״מִכֹּל״ ״כֹּל״. וְאָמַר ״נָתַתִּי״, ״לְךָ אֶתְּנֶנָּה״, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (מלכים א ה׳:כ״ו): ״וַה׳ נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה״, וְעַל כֵּן חָזַר וְכָפַל ״אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ״, כְּלוֹמַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתֵּן לְזַרְעוֹ. וְכֵן עָשָׂה בַּכָּתוּב הַשֵּׁנִי: ״וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ״, שֶׁהוּא מְדַבֵּר גַּם כֵּן לְמַעְלָה, כְּלוֹמַר בַּמָּקוֹם הַמְדַבֵּר עִמּוֹ. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ״ן ז״ל, זֶה לְשׁוֹנוֹ: עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, עָלָה מֵעָלָיו אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַמְדַבֵּר עִמּוֹ, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ג׳:י״ב): ״בָּרוּךְ כְּבוֹד ה׳ מִמְּקוֹמוֹ״. וְיֹאמַר מַה שֶּׁהִזְכִּירוּ הַחֲכָמִים: הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה, עַד כָּאן. עַל כֵּן בָּא הַכָּתוּב שֶׁאַחֲרָיו.
ידוַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ ה׳. חָזַר שֵׁנִית ״בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ״, שֶׁהוּא מְדַבֵּר לְמַטָּה, וְהוּא בִּמְקוֹם בֵּית אֵל שֶׁשָּׁם הֶעֱמִיד הַמַּצֵּבָה, ״וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה״ פֵּרוּשׁוֹ וּכְבָר הִצִּיב, וְלֹא הִצִּיב אוֹתָהּ בַּחֲזָרָה כִּי בַּהֲלִיכָתוֹ הִצִּיב אוֹתָהּ בַּתְּחִלָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא. וְהַהֶפְרֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בֵּין ״מַצֵּבָה״ לְ״מִזְבֵּחַ״, שֶׁהַמַּצֵּבָה אֵינָהּ כִּי אִם אֶבֶן אַחַת וְהַמִּזְבֵּחַ אֲבָנִים רַבּוֹת, גַּם הַמִּזְבֵּחַ בּוֹנִין אוֹתוֹ לְצֹרֶךְ קָרְבָּן וְהַמַּצֵּבָה לֹא לְקָרְבָּן, רַק לְנִסּוּךְ וִיצִיקַת שֶׁמֶן. וּמִפְּנֵי שֶׁאָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה: ״לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ״, וּכְתִיב: ״וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל״, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיַּצֵּב יִשְׂרָאֵל״, אֲבָל זֶה יוֹרֶה כִּי ״לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ״ אֵינָהּ מְנִיעָה, אֶלָּא שֶׁיִּקָּרֵא פְּעָמִים יַעֲקֹב וּפְעָמִים יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר נִתְבָּאֵר לְמַעְלָה. וּמִזֶּה קְרָאוֹ אַחַר כָּךְ בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת בְּעַצְמָהּ בִּשְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת הָאֵלּוּ, הִזְכִּירוֹ בְּשֵׁם יַעֲקֹב: ״וַיַּצֵּב יַעֲקֹב״, וְהִזְכִּירוֹ בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן: ״וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל״.
טזוַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה. אֶפְרָת הִיא בֵּית לֶחֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר לְמַטָּה: ״וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם״. וְהֵעִיד הָרַמְבַּ״ן ז״ל כִּי רָאָה בְּעֵינָיו שֶׁאֵין מִמַּצֶּבֶת רָחֵל לְבֵית לֶחֶם אֲפִלּוּ מִיל, אִם כֵּן הַפֵּרוּשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ בְּמִלַּת ״כִּבְרַת אֶרֶץ״ שֶׁהוּא לְשׁוֹן ״כַּבִּיר״ עַל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם מַהֲלָךְ רַב, אֵינֶנּוּ. אֲבָל הוּא שֵׁם מִדָּה כְּדִבְרֵי רַשִׁ״י ז״ל, כִּי ״כִּבְרַת״ כְּמוֹ ״בְּרַת״, וְהַכָּ״ף שִׁמּוּשׁ אֵינָהּ שָׁרְשִׁית, וְהוּא שֵׁם לְמִדָּה יְדוּעָה בַּיָּמִים הָהֵם.
יטוַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה. דָּרְשׁוּ רז״ל: כְּבוֹד הַנָּשִׁים שֶׁתְּהֵא קְבוּרָתָן בִּמְקוֹם מִיתָתָן, שֶׁהֲרֵי רָחֵל מֵתָה בְּבֵית לֶחֶם וְנִקְבְּרָה בְּבֵית לֶחֶם, וְכֵן מָצִינוּ בְּשָׂרָה: ״וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן״, מֵתָה בְּחֶבְרוֹן וְנִקְבְּרָה בְּחֶבְרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ״ג:י״ט): ״וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם״ וְגוֹ׳, וְכֵן מָצִינוּ בְּמִרְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ׳:א׳): ״וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם״.
כאוַיֵּט אָהֳלוֹ מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל עֵדֶר. בְּקָרוֹב לְמִגְדַּל עֵדֶר, כְּמוֹ (בראשית י״ט:ט׳) ״גֶּשׁ הָלְאָה״, (שמואל א כ׳:כ״ב) ״הַחִצִּים מִמְּךָ וָהָלְאָה״, וְכֵן בְּכָאן נָטָה אָהֳלוֹ מִנֶּגֶד לְמִגְדַּל עֵדֶר. וְשָׁם בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם נִשְׁלְמוּ הַשְּׁבָטִים, כִּי בִּנְיָמִין שֶׁנּוֹלַד שָׁם הוּא הָיָה תַּשְׁלוּם הַשְּׁבָטִים, וְעַל זֶה אָמַר הַכָּתוּב (מיכה ד׳:ח׳): ״וְאַתָּה מִגְדַּל עֵדֶר עֹפֶל בַּת צִיּוֹן״.
כבוַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה. דָּרְשׁוּ רז״ל: בִּלְבֵּל יְצוּעֵי אָבִיו, וְכֵן בְּתוֹכַחַת אָבִיו כָּתוּב (בראשית מ״ט:ד׳): ״אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה״, לֹא קִנְטְרוֹ אֶלָּא עַל הָעֲלִיָּה, לוֹמַר לְךָ שֶׁלֹּא חָטָא בִּשְׁכִיבָה אֶלָּא בְּבִלְבּוּל. וְכֵן אָמְרוּ רז״ל: כָּל הָאוֹמֵר רְאוּבֵן חָטָא אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה. וּמִפְּנֵי שֶׁבִּלְבֵּל יְצוּעֵי אָבִיו וְלֹא מָצָא יַעֲקֹב לִשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה, הֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שְׁכָבָהּ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּבְנֵי עֵלִי (ש״א ב׳:כ״ב): ״אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״, וּכְתִיב (שם): ״וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד אֶת פְּנֵי ה׳״, וְאָמְרוּ רז״ל: מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מַעֲלִין אֶת קִנֵּיהֶן לְשִׁילֹה לִטָּהֵר, וְהָיוּ מַשְׁהִין אוֹתָן וּמְלִינִין אוֹתָן חוּץ לְבָתֵּיהֶן, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שְׁכָבוּן.
וְאִם תַּחְשׁוֹב מִן ״וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל״ עַד ״שְׁנֵים עָשָׂר״ תִּמְצָא בּוֹ תֵּיבוֹת כְּמִנְיַן הַשֵּׁם הַמְיֻחָד. וְאוּלַי יֵשׁ בָּזֶה רֶמֶז שֶׁלֹּא חָטָא רְאוּבֵן, שֶׁהֲרֵי הֵעִיד בּוֹ הקב״ה בִּשְׁמוֹ כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בִּשְׁמוֹתֵיהֶן שֶׁל שְׁבָטִים שֶׁחָתַם שְׁמוֹ בָּהֶם: ״הָרְאוּבֵנִי״ ״הַשִּׁמְעוֹנִי״ וְכֵן כֻּלָּן.
וְכָתַב הָרַמְבַּ״ן כִּי מַה שֶּׁכָּתוּב: ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר״ לְהוֹדִיעַ שֶׁלֹּא הוֹלִיד אַחַר הַשְּׁנֵים עָשָׂר, כִּי מַה שֶּׁבִּלְבֵּל יְצוּעֵי אָבִיו עָשָׂה כֵן מִיִּרְאָתוֹ פֶּן יוֹלִיד עוֹד מִבִּלְהָה הַפִּילֶגֶשׁ, וְעַל כֵּן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי לֹא הוֹלִיד אַחֲרֵי כֵן כְּלָל. וְעוֹד יַגִּיד הַכָּתוּב: ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר״ כִּי כֻּלָּם שָׁוִים בְּמַעֲלָה אַחַת בַּהֲוָיָה אַחַת, וּכְשֵׁם שֶׁהֵם לֹא חָטְאוּ כָּךְ רְאוּבֵן לֹא חָטָא.
כגבְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן. בַּמָּקוֹם הַזֶּה עַצְמוֹ שֶׁהֻזְכַּר חֶטְאוֹ הֻזְכַּר בְּשֵׁם בְּכוֹר, וְאַף עַל פִּי שֶׁאָבְדָה מִמֶּנּוּ הַבְּכֹרָה בְּעֹנֶשׁ זֶה, בָּא לְהוֹרוֹת שֶׁהַבְּכֹרָה שֶׁאָבְדָה מִמֶּנּוּ וְנִתְּנָה לְיוֹסֵף הָיְתָה בְּכֹרַת מָמוֹן אוֹ בְּכֹרַת כָּבוֹד שֶׁיִּקָּרְאוּ בָּנָיו שְׁבָטִים, אֲבָל בְּכֹרַת יוּחֲסִין וַדַּאי נִשְׁאֲרָה לוֹ, כִּי מִי יוּכַל לִטְּלָהּ מִמֶּנּוּ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן״, זֶהוּ בְּכֹרַת יוּחֲסִין שֶׁהָיָה בְּכוֹרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. וְכֵן תִּמְצָא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה: ״וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל״ אָמַר רַבִּי סִימוֹן: קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲקֹר שַׁלְשֶׁלֶת יוּחֲסִין מִמְּקוֹמָהּ, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (דברי הימים א ה׳:א׳): ״וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה״. אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּכֹרַת מָמוֹן נִטְּלָה מִמֶּנּוּ וְלֹא נִטְּלָה מִמֶּנּוּ בְּכֹרַת יוּחֲסִין. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַקַּלְקָלָה אֵין מְיַחֲסִין אֶלָּא לִרְאוּבֵן, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: ״וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן״. רַבִּי יוּדָן אָמַר: בְּכוֹר לָעֲבוֹדָה, בְּכוֹר לְלֵדָה, בְּכוֹר לִתְשׁוּבָה. רַבִּי עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אַף בְּכוֹר לִנְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע א׳:ב׳): ״תְּחִלַּת דִּבֶּר ה׳ בְּהוֹשֵׁעַ״, עַד כָּאן.