פרק מא

אבְּטַח אֶל ה׳ בְּכָל לִבֶּךָ וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן (משלי ג, ה)
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יַזְהִיר בַּכָּתוּב הַזֶּה עַל מִדַּת הַבִּטָּחוֹן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵעִקְּרֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת. יֹאמַר שֶׁיִּבְטַח אָדָם בְּהקב״ה בְּכָל לִבּוֹ וְלֹא יִבְטַח וְלֹא יִשָּׁעֵן עַל בִּינָתוֹ. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה, שֶׁאִם יוֹרֵהוּ שִׂכְלוֹ וּתְלַמְּדֵהוּ בִּינָתוֹ לִבְטֹחַ בְּעָשְׁרוֹ אוֹ בְּכֹחוֹ וּגְבוּרָתוֹ, שֶׁלֹּא יִשָּׁעֵן בָּזֶה כְּלָל, רַק שֶׁיָּשִׂים כָּל בִּטְחוֹנוֹ בְּהקב״ה שֶׁהוּא מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם יְסַכֵּל, וְאֵין כָּל מַעֲשָׂיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו כְּלוּם בִּלְתִּי אִם יִגְזֹר ה׳ יִתְעַלֶּה, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי י״ט:כ״א): ״רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת ה׳ הִיא תָקוּם״. כִּי אִם אָסַף עֹשֶׁר לָרֹב, אֵין לוֹ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ כִּי עָשְׁרוֹ לֹא בָּא אֵלָיו בְּכֹחוֹ וְקַלּוּתוֹ, וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (קהלת ט׳:י״א): ״כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם״. וְכֵן אָמַר עוֹד (משלי ט״ז:א׳): ״לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה׳ מַעֲנֵה לָשׁוֹן״, וְדִבּוּרוֹ אֵינוֹ בְּיָדוֹ כִּי אִם בְּיַד הקב״ה, וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאָר כָּל הַמַּעֲשִׂים. וּלְפִיכָךְ אֵין רָאוּי לוֹ לִבְטֹחַ וּלְהִשָּׁעֵן עַל בִּינָתוֹ, וְאֵין לוֹ לִתְלוֹת תִּקְוָתוֹ בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ, רַק בְּהקב״ה, וְהוּא שֶׁאָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהילים ס״ב:ו׳): ״אַךְ לֵאלֹהִים דּוֹמִּי נַפְשִׁי כִּי מִמֶּנּוּ תִּקְוָתִי״, כְּלוֹמַר לֹא בְּהִשְׁתַּדְּלוּתִי.
וְיָדוּעַ כִּי בִּטְחוֹנוֹ שֶׁל אָדָם מִתְחַלֵּק עַל שְׁמוֹנָה חֲלָקִים: הָאֶחָד הוּא בִּתְחִלַּת תּוֹלַדְתּוֹ בּוֹטֵחַ עַל שְׁדֵי אִמּוֹ מִפְּנֵי שֶׁהֶחָלָב מְזוֹנוֹ וְחַיּוּתוֹ, וּכְעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (תהילים כ״ב:י׳): ״מַבְטִיחִי עַל שְׁדֵי אִמִּי״. וְהַשֵּׁנִי הוּא שֶׁבּוֹטֵחַ אַחַר כָּךְ עַל אִמּוֹ לְהַאֲכִילוֹ מַה שֶּׁיֶּעֱרַב לוֹ וּלְהַטְעִימוֹ הַמָּתוֹק לְחִכּוֹ, וּכְעִנְיַן שֶׁאָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהילים קל״א:ב׳): ״אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ״, יֹאמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהָיָה מַשְׁוֶה וּמְדַמֶּה נַפְשׁוֹ בְּבִטְחוֹן ה׳ יִתְבָּרַךְ כְּגָמוּל הַבּוֹטֵחַ עַל אִמּוֹ. הַשְּׁלִישִׁי הוּא שֶׁבּוֹטֵחַ עַל אָבִיו, כִּי אַחַר שֶׁיִּגְדַּל וְתִפָּקַחְנָה עֵינֵי שִׂכְלוֹ מְעַט יִרְאֶה כִּי הוּא וְאִמּוֹ תְּלוּיִם עַל אָבִיו וְאָבִיו הוּא עִקָּר, וְאָז יִתְלֶה בִּטְחוֹנוֹ בְּאָבִיו. הָרְבִיעִי הוּא שֶׁיִּבְטַח עַל כֹּחוֹ כַּאֲשֶׁר יִגְדַּל יוֹתֵר וְיִלְמַד אֵי זוֹ מְלָאכָה שֶׁתִּהְיֶה בַּאֲשֶׁר יוּכַל לְהִתְפַּרְנֵס, אָז יָסִיר בִּטְחוֹנוֹ מֵאָבִיו וְיָשִׂים בִּטְחוֹנוֹ בְּכֹחוֹ וְתַחְבּוּלוֹתָיו. הַחֲמִישִׁי הוּא שֶׁיִּבְטַח בְּהקב״ה כַּאֲשֶׁר יִגְדַּל יוֹתֵר וְיִתְחַזֵּק שִׂכְלוֹ, וּמִתּוֹךְ שֶׁיִּרְאֶה שֶׁאֵין כֹּחוֹ וְתַחְבּוּלוֹתָיו כְּלוּם וְיִרְאֶה חֶסְרוֹן הַבְּרִיּוֹת וּפְחִיתוּתָם וְצָרְכָּם הַגָּדוֹל לַחֲסָדָיו יִתְעַלֶּה, אָז יָסִיר בִּטְחוֹנוֹ אֲשֶׁר הָיָה לוֹ בְּכֹחוֹ וְיָשִׂים בִּטְחוֹנוֹ בְּהקב״ה בָּעִנְיָנִים שֶׁאֵין בְּיָדוֹ כֹּחַ וְתַחְבּוּלָה לְהָפִיק אוֹתָם, כְּעִנְיַן צֹרֶךְ גְּשָׁמִים בִּזְמַן הַזְּרִיעָה, אוֹ אִם יֵלֵךְ בַּיָּם וְהַיָּם הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר, אוֹ בַּמִּדְבָּר חַיּוֹת וְלִסְטִים, אוֹ בַּיִּשּׁוּב וְהַדֶּבֶר הָיָה בָּאָרֶץ. וְכָל הָעִנְיָנִים הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ וְתַחְבּוּלָה לְהִמָּלֵט יָשִׂים בִּטְחוֹנוֹ בְּהקב״ה. וּמַדְרֵגָה זוֹ בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן הִיא טוֹבָה אֲבָל אֵין לָהּ שְׁלֵמוּת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּעִנְיַן שֶׁאָמַר הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם (ירמיהו ב׳:כ״ז): ״וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ״. הַשִּׁשִּׁי הוּא שֶׁיִּבְטַח בְּהקב״ה אֲפִלּוּ בַּדְּבָרִים שֶׁיֵשׁ לוֹ בָּהֶן כֹּחַ וּקְצָת תַּחְבּוּלָה, כְּגוֹן מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְפַּרְנֵס בְּסִבַּת מְלָאכָה כְּבֵדָה שֶׁהִיא מְיַגַּעַת הַבָּשָׂר, וּמַחֲזִיר בִּטְחוֹנוֹ לְהקב״ה שֶׁיְּפַרְנְסֵהוּ בְּעִנְיָן שֶׁיִּהְיֶה נָקֵל יוֹתֵר. הַשְּׁבִיעִי הוּא שֶׁיִּבְטַח בְּהקב״ה בְּכָל הַסִּבּוֹת כֻּלָּם, בֵּין שֶׁתִּהְיֶה הַסִּבָּה קָשָׁה אוֹ קַלָּה. הַשְּׁמִינִי הוּא שֶׁיִּבְטַח בְּהקב״ה בְּכָל לִבּוֹ וְלֹא יִתְלֶה מַחֲשַׁבְתּוֹ לְסִבָּה מִן הַסִּבּוֹת, רַק שֶׁיִּרְצֶה בְּמָה שֶׁהוּא רְצוֹן הקב״ה, כְּלוֹמַר בְּמָה שֶׁהוּא בָּרִיא אוֹ חוֹלֶה עָשִׁיר אוֹ עָנִי חָפְשִׁי אוֹ אָסוּר בְּבֵית הָאֲסוּרִים. וְכֵיוָן שֶׁרְצוֹן הקב״ה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֶחָד מִן הַמְּאֹרָעוֹת וְהַיִּסּוּרִין הָהֵם וְהוּא חָפֵץ לְדַכְּאוֹ בָּהֶם, יֵשׁ לוֹ לַחְפֹּץ בָּזֶה, וְאֵין לוֹ לְבַקֵּשׁ סִבָּה, כִּי אִם הוּא מִשְׁתַּדֵּל וּמְבַקֵּשׁ סִבָּה שֶׁיִּנָּצֵל מִן הַמְּאֹרָע הַהוּא שֶׁהוּא בּוֹ, מֵשִׂים חֵלֶק אֶחָד מִלִּבּוֹ בְּבִטְחוֹן אוֹתָהּ סִבָּה וְאֵינֶנּוּ בּוֹטֵחַ בְּהקב״ה בִּטָּחוֹן שָׁלֵם בְּכָל לִבּוֹ, וּמִי שֶׁהוּא שָׁלֵם בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן יֵשׁ עָלָיו לִבְטֹחַ בְּהקב״ה בְּכָל לִבּוֹ שֶׁהוּא יִתְעַלֶּה בַּעַל הַסִּבּוֹת כֻּלָּן יַזְמִין אֵלָיו הַסִּבּוֹת כְּפִי מַה שֶּׁיִּצְטָרֵךְ. כֵּן כָּתַב הָרַב הַגָּדוֹל הֶחָסִיד רַבִּי בַּחְיֵי בֶּן פְּקוּדָה ז״ל בְּסֵפֶר חוֹבַת הַלְּבָבוֹת שֶׁחִבֵּר.
וְיֵרָאֶה לִי כִּי מִפְּנֵי זֶה אָמַר (משלי ג׳:ה׳) ״בְּטַח אֶל ה׳״, וְלֹא אָמַר ״בַּה׳״, לְבָאֵר שֶׁהַבִּטָּחוֹן הַשָּׁלֵם בְּכָל לִבּוֹ הוּא שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו אֶל ה׳, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (תהילים כ״ה:ט״ו): ״עֵינַי תָּמִיד אֶל ה׳״, וְאֵין רָאוּי לוֹ לַצַּדִּיק הַשָּׁלֵם בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן לְבַקֵּשׁ סִבָּה. וְהָעֵד עַל זֶה עִנְיַן אֵלִיָּהוּ, וּכְמוֹ שֶׁהִזְכַּרְתִּי בַּפָּרָשָׁה שֶׁל מַעְלָה (מלכים א י״ז:ו׳): ״וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר״ וְגוֹ׳, וְהקב״ה הִזְמִין לוֹ אוֹתָהּ סִבָּה וְהוּא לֹא בִּקֵּשׁ אוֹתָהּ. וְהִנֵּה זֹאת מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן.
וְהִנֵּה יוֹסֵף הַצַּדִּיק הַבּוֹטֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִי שֶׁבִּקֵּשׁ מִשַּׂר הַמַּשְׁקִים שֶׁיִּהְיֶה לוֹ סִבָּה שֶׁיֵּצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים, לְכָךְ לֹא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה זוֹ שֶׁל בִּטָּחוֹן, וְנֶעֱנַשׁ בָּזֶה שֶׁנִּשְׁאַר שְׁתֵּי שָׁנִים יוֹתֵר בְּעֹנֶשׁ שְׁתֵּי מִלּוֹת שֶׁאָמַר לוֹ: ״וְהִזְכַּרְתַּנִי וְהוֹצֵאתַנִי״. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב:
וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר. ״מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים״, לְסוֹף שְׁנָתַיִם שֶׁפָּתַר יוֹסֵף חֲלוֹם שַׂר הַמַּשְׁקִים וְהָאוֹפִים, הָיָה הַחֲלוֹם הַזֶּה שֶׁל פַּרְעֹה. וְדָרְשׁוּ רז״ל כִּי עִכּוּבוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים שְׁתֵּי שָׁנִים אַחֲרֵי זֹאת הָיָה בְּעֹנֶשׁ ״וְהִזְכַּרְתַּנִי וְהוֹצֵאתַנִי״. וּכְבָר בֵּאַרְתִּי לְמַעְלָה כִּי יוֹסֵף הַצַּדִּיק שָׂם הַשֵּׁם מִבְטַחוֹ בִּלְבַד וְלֹא פָּנָה אֶל שַׂר הַמַּשְׁקִים רַק שֶׁיִּהְיֶה לוֹ סִבָּה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאַחַר שֶׁהִזְכִּיר ״שְׁנָתַיִם״ לָמָּה הֻצְרַךְ ״יָמִים״, וַהֲרֵי כָּתוּב (בראשית מ״ה:ו׳): ״כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב״, וְלֹא הִזְכִּיר ״שְׁנָתַיִם יָמִים״? אֶלָּא לִמֶּדְךָ כָּאן שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי שָׁנִים מְלֵאִים מִיּוֹם לְיוֹם, לְכָךְ הוֹסִיף ״יָמִים״.
וּבַמִּדְרָשׁ ״מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים״, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב כ״ח:ג׳): ״קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָוֶת״, כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּקִצְבָּה הוּא יוֹצֵא, אֲפִלּוּ הַגְּשָׁמִים בְּקִצְבָּה הֵם יוֹרְדִין, שֶׁהוּא קוֹצֵב לַבְּרִיּוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל זוֹכִים יוֹרְדִין עַל הַצְּמָחִים וְעַל הָאִילָנוֹת, וּכְשֶׁהֵם חוֹטְאִים הֵם יוֹרְדִים עַל הַמִּדְבָּרוֹת וְעַל הַיַּמִּים. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ״קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ״, קֵץ נָתַן לִיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות י״ב:מ״א): ״וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה״ וְגוֹ׳; קֵץ נָתַן לְיוֹסֵף לָצֵאת מִבֵּית הָאֲסוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים״.
וּפַרְעֹה חוֹלֵם. רָאוּי שֶׁיֹּאמַר ״וּפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם״, אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁהָיָה הַחֲלוֹם הַזֶּה בְּעִנְיַן הַיְאוֹר וְהוּא הָיָה תְּחִלַּת מַפַּלְתּוֹ, גַּם יֶשׁ בּוֹ רֶמֶז לְמַה שֶּׁעָתִיד שֶׁיִּלְקֶה בַּמַּיִם, עַל כֵּן לֹא הִזְכִּיר בּוֹ הַכָּתוּב מַלְכוּת כִּי אִם הַשֵּׁם לְבַדּוֹ. וּמִפְּנֵי זֶה תִּמְצָא שֶׁיַּזְכִּיר בְּכָל הַפָּרָשָׁה שֵׁם פַּרְעֹה תָּמִיד, וְלֹא תִּמְצָא שָׁם כְּלָל ״מֶלֶךְ מִצְרַיִם״ רַק בִּהְיוֹת הַמַּעֲלָה לְיוֹסֵף, שֶׁהִזְכִּיר בּוֹ הַכָּתוּב מַלְכוּת לִכְבוֹד יוֹסֵף, הוּא שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״א:מ״ו): ״וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם״, כִּי אָז הִזְכִּיר בּוֹ הַשֵּׁם וְהַמַּלְכוּת לְבָאֵר כִּי מַעֲלַת יוֹסֵף הִיא סִבַּת מַלְכוּתוֹ, כִּי כָל הָאָרֶץ הָיְתָה אוֹבֶדֶת לוּלֵא עֲצָתוֹ בְּחָכְמַת פִּתְרוֹנוֹ.
וְדַע כִּי הַחֲלוֹמוֹת מִפְּנֵי שָׁלֹשׁ סִבּוֹת: מִפְּנֵי מַאֲכָלִים, מִפְּנֵי מַחְשָׁבוֹת, מִפְּנֵי חִזּוּק הַנֶּפֶשׁ. הַמַּאֲכָלִים מוֹלִידִים גַּסּוּת וּמַעֲלִין עָשָׁן אֶל הַמֹּחַ, וְהַחֲלוֹם הַבָּא בְּסִבַּת זֶה הַכֹּל עִנְיְנֵי הֶבֶל וּדְבָרִים בְּטֵלִים. הַחֲלוֹם הַבָּא בְּסִבַּת מַחְשָׁבוֹת הוּא כְּשֶׁאָדָם מְחַשֵּׁב בָּהֶם תָּדִיר, וּמִכֹּחַ צִיּוּר הַמַּחְשָׁבָה שֶׁהוּא מְחַשֵּׁב בָּהֶם בַּיּוֹם יִרְאֶה אוֹתָם בַּלַּיְלָה, הוּא שֶׁכָּתוּב בִּנְבוּכַדְנֶצַּר (דניאל ב׳:כ״ט): ״רַעְיוֹנָךְ עַל מִשְׁכְּבָךְ סְלִקוּ״. וְהַחֲלוֹם הַבָּא מִפְּנֵי חִזּוּק הַנֶּפֶשׁ הוּא הָאֲמִתִּי הָרָאוּי מִכֻּלָּם, שֶׁהוּא מִכֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁכֹּחַ הַמְדַמֶּה מְצַיֵּר בְּעֵת הַשֵּׁנָה הַדְּבָרִים הַמֻּרְגָּשִׁים שֶׁכְּבָר חָשַׁב בָּהֶם וְהִשִּׂיגָם בְּהָקִיץ וַחֲקָקָם בְּדִמְיוֹנוֹ, וּבִשְׁעַת הַשֵּׁנָה שֶׁהַהֶרְגֵּשׁוֹת בְּטֵלוֹת, הַכֹּחַ הַזֶּה מִתְחַזֵּק בּוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה הָעִנְיָן נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ רָאָה אוֹתוֹ בְּהֶרְגֵּשׁ. וְהַחֲלוֹם הַזֶּה צוֹדֵק כְּשֶׁהַכֹּחַ הַמְדַמֶּה חָזָק בָּאָדָם, וְהוּא שֶׁבָּא לָאָדָם מִבְּלִי שֶׁיְּהַרְהֵר בּוֹ וְשֶׁלֹּא עַל דֶּרֶךְ הָרְגִילוּת כְּלָל. וְזוֹ הִיא ״נְבוּאָה קְטַנָּה״ שֶׁאָמְרוּ רז״ל שֶׁנִּתְּנָה לַשּׁוֹטִים וְלַתִּינוֹקוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם דַּעַת וְלֹא הִטְרִיחוּ חוּשֵׁיהֶן בְּהָקִיץ לְהַשְׂכִּיל בַּדְּבָרִים הַמֻּרְגָּשִׁים וְלַעֲצֹר אוֹתָם בְּדִמְיוֹנָם, וּלְפִיכָךְ כָּל מַה שֶּׁהַכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁלָּהֶם יִשְׁתַּלֵּם לָהֶם בְּהָקִיץ יִשְׁתַּלֵּם לָהֶם בְּעֵת הַשֵּׁנָה, שֶׁהֵם מְדַמִּים דְּבָרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְקַיְּמִים. וְהַחֲלוֹמוֹת שֶׁהֵם מֵהַמִּין הַזֶּה הֵם בָּאִים בֵּין לַצַּדִּיקִים בֵּין לָרְשָׁעִים, מִבְּלִי שֶׁיְּהַרְהֵר אָדָם בְּעִנְיָן זֶה כְּלָל. וְרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחְלִים אֶת פַּרְעֹה וּלְהַפְעִים רוּחוֹ בַּחֲלוֹם וּלְסַכֵּל עֲצַת חַרְטֻמָּיו וַחֲכָמָיו, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֶת יוֹסֵף אֶל הַמַּעֲלָה הַהִיא.
וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר. ״יְאוֹר״ וְ״נָהָר״ הַכֹּל אֶחָד, וְכֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס: ״נַהֲרָא״. וְעִקַּר שְׁנֵיהֶם מִלְּשׁוֹן ״אוֹרָה״, וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהַגְּשָׁמִים קְרָאָן הַכָּתוּב ״אוֹר״, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ל״ו:ל״ב): ״עַל כַּפַּיִם כִּסָּה אוֹר״, וּכְתִיב (איוב ל״ז:י״א): ״יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ״. וְטַעַם הַדָּבָר, כִּי הַנְּהָרוֹת נַעֲשִׂין מִמֵּי גְשָׁמִים וְהַגְּשָׁמִים בְּסִבַּת הַמְּאוֹרוֹת, וְעַל כֵּן רָאוּי לְיַחֵס הַתּוֹלָדוֹת אֶל הָאָבוֹת.
וְהַיְאוֹר הַזֶּה נִקְרָא נִילוּס, שֶׁהָיָה עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה אֶת הָאָרֶץ, כִּי אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים בְּמִצְרַיִם תָּדִיר. וּמַה שֶּׁהִזְכִּיר ״עַל הַיְאוֹר״ הָיָה רָאוּי לוֹמַר ״עַל שְׂפַת הַיְאוֹר״, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל שְׂפַת הַיְאֹר״, וְכֵן פַּרְעֹה בְּעַצְמוֹ בְּסִפּוּרוֹ לְיוֹסֵף הִזְכִּיר ״בַּחֲלֹמִי הִנְנִי עֹמֵד עַל שְׂפַת הַיְאֹר״. אֲבָל יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ כִּי לְפִי שֶׁזֶּה סִפּוּר הַתּוֹרָה גִּלְּתָה לָנוּ הַתּוֹרָה בָּזֶה מַחְשַׁבְתּוֹ הָרָעָה, כִּי הָיָה חֲלוֹמוֹ מֵעִנְיַן מַחְשַׁבְתּוֹ שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ וְהָיָה נִילוּס יְאוֹרוֹ, וּמִפְּנֵי זֶה הִזְכִּיר ״עַל הַיְאוֹר״, רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ כִּי הָיָה שַׁלִּיט עַל הַיְאוֹר וּמוֹשֵׁל עָלָיו, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (יחזקאל כ״ט:ג׳): ״לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי״. וּפַרְעֹה בְּסִפּוּרוֹ שִׁנָּה הָעִנְיָן וְאָמַר ״עַל שְׂפַת הַיְאוֹר״, כִּי הָיָה נִבְהַל בְּעִנְיַן הַחֲלוֹם, וְהוּא שֶׁכָּתוּב ״וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ״, וְנִתְבַּיֵּשׁ לָתֵת גְּדֻלָּה לְעַצְמוֹ שֶׁיֹּאמַר ״עַל הַיְאוֹר״, וְאָמַר ״עַל שְׂפַת הַיְאוֹר״.

בוְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת. מִחְיַת אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיְתָה מִן הַיְאוֹר, הוּא שֶׁכָּתוּב (ישעיהו י״ט:ז׳): ״עָרוֹת עַל יְאוֹר עַל פִּי יְאוֹר וְכָל מִזְרַע יְאוֹר יִיבַשׁ נִדַּף וְאֵינֶנּוּ״, וּכְתִיב (שם): ״וְאָנוּ הַדַּיָּגִים וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאֹר חַכָּה״, וּכְתִיב (שם): ״וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת״, וּכְתִיב (שם): ״וְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ מְדֻכָּאִים״ וְגוֹ׳.
וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ. הַבֵּי״ת נוֹסֶפֶת, כְּמוֹ (משלי ט׳:ה׳) ״לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי״, כִּי ״אָחוּ״ הוּא שֵׁם הָעֵשֶׂב עַצְמוֹ, כְּמוֹ (איוב ח׳:י״א) ״יִשְׂגֶּא אָחוּ בְלִי מָיִם״, וְטַעְמוֹ ״וַתִּרְעֶינָה אָחוּ״, כִּי עַל שְׂפַת הַיְאוֹר הָיוּ רוֹעוֹת הָאָחוּ.

זוַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם. הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְהִנֵּה חֲלֹמוֹת״, כִּי שְׁנֵי חֲלֹמוֹת הָיוּ, חֲלוֹם הַפָּרוֹת וַחֲלוֹם הַשִּׁבֳּלִים, אֲבָל אָמַר ״חֲלוֹם״ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הָיָה מַכִּיר כִּי שְׁנֵיהֶם עִנְיָן אֶחָד אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ פִּתְרוֹנָם.

חוַתִּפָּעֶם רוּחוֹ. הָיְתָה מְקַשְׁקֶשֶׁת בְּתוֹכוֹ כְּפַעֲמוֹן. וּבִנְבוּכַדְנֶצַּר נֶאֱמַר ״וַתִּתְפָּעֶם״ לְפִי שֶׁהָיוּ שְׁנֵי חֲלֹמוֹת: חֲלוֹם הַצֶּלֶם וַחֲלוֹם הָאִילָן. חֲלוֹם הַצֶּלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב׳:ל״ב): ״הוּא צַלְמָא רֵאשֵׁהּ דִּי דְהַב טָב חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַף מְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָשׁ״; חֲלוֹם הָאִילָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ד): ״חָזֵה הֲוֵית וַאֲלוּ אִילָן בְּגוֹא אַרְעָא וְרוּמֵהּ שַׂגִּיא״. וְעוֹד נֶאֱמַר בּוֹ ״וַתִּתְפָּעֶם״ מִפְּנֵי שֶׁנִּתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ הַחֲלוֹם וְהַפִּתְרוֹן, הוּא שֶׁכָּתוּב (שם ב): ״מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי אֱמַר חֶלְמָא לְעַבְדָךְ וּפִשְׁרֵהּ נְחַוֵּא, עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְכַשְׂדָּאֵי מִלְּתָא מִנִּי אַזְדָּא הֵן לָא תְהוֹדְעוּנַּנִי חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ הַדָּמִין תִּתְעַבְדוּן וּבָתֵּיכוֹן נְוָלִי יִתְּשָׂמוּן, וְהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ תְּהַחֲו‍ֹן מַתְּנָן וּנְבִזְבָּה וִיקָר שַׂגִּיא תְּקַבְּלוּן מִן קֳדָמָי לָהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ הַחֲו‍ֹנִי, עֲנוֹ תִנְיָנוּת וְאָמְרִין מַלְכָּא חֶלְמָא יֵאמַר לְעַבְדּוֹהִי וּפִשְׁרָה נְהַחֲוֵה, עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר מִן יַצִּיב יָדַע אֲנָא דִּי עִדָּנָא אַנְתּוּן זָבְנִין כָּל קֳבֵל דִּי חֲזֵיתוֹן דִּי אַזְדָּא מִנִּי מִלְּתָא, דִּי הֵן חֶלְמָא לָא תְהוֹדְעֻנַּנִי חֲדָה הִיא דָתְכוֹן וְגוֹ׳. עֲנוֹ כַשְׂדָּאֵי קֳדָם מַלְכָּא וְאָמְרִין לָא אִיתַי אֱנָשׁ עַל יַבֶּשְׁתָּא דִּי מִלַּת מַלְכָּא יוּכַל לְהַחֲוָיָה כָּל קֳבֵל דִּי כָל מֶלֶךְ רַב וְשַׁלִּיט מִלָּה כִדְנָה לָא שְׁאֵל לְכָל חַרְטֹם וְאָשַׁף וְכַשְׂדָּי, וּמִלְּתָא דִּי מַלְכָּא שָׁאֵל יַקִּירָא וְאָחֳרָן לָא אִיתַי דִּי יְחַוִּנַּהּ קֳדָם מַלְכָּא לָהֵן אֱלָהִין דִּי מְדָרְהוֹן עִם בִּשְׂרָא לָא אִיתוֹהִי״.
וְדָרְשׁוּ רז״ל: אָמְרוּ לוֹ: כְּשֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הָיָה אָדָם הוֹלֵךְ אֵצֶל הַנָּבִיא אוֹ אֵצֶל בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים וְשׁוֹאֵל בְּאוּרִים וְתֻמִּים וּמְגַלֶּה לוֹ אֶת הַדָּבָר. וְזֶהוּ רֶמֶז הַכָּתוּב, שֶׁאָמַר ״וְאָחֳרָן״, כְּאִלּוּ אָמַר ״וְאַהֲרֹן לָא אִיתַי דִּי יְחַוִּנַּהּ״, שֶׁאוֹתִיּוֹת אחה״ע מִתְחַלְּפוֹת. אָמַר לָהֶם: נְתַתֶּם לִי עֵצָה לְהַחֲרִיבוֹ, מִיָּד כָּעַס ״וַאֲמַר לְהוֹבָדָה לְכֹל חַכִּימֵי בָבֶל, וְדָתָא נֶפְקַת וְחַכִּימַיָּא מִתְקַטְּלִין וּבְעוֹ דָנִיֵּאל וְחַבְרוֹהִי לְהִתְקְטָלָה״. בָּא דָנִיֵּאל לִפְנֵי נְבוּכַדְנֶצַּר, אָמַר לוֹ: ״הַאִיתָךְ כָּהֵל לְהוֹדָעֻתַנִי חֶלְמָא דִי חֲזֵית וּפִשְׁרֵהּ״. אָמַר לוֹ ״אִין״, אָמַר לוֹ ״אֵימָתַי״, אָמַר לוֹ: לֹא לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם וְלֹא לְעֶשְׂרִים יוֹם, אֶלָּא הַמְתֵּן עַד הַלַּיְלָה וְלַבֹּקֶר אֲנִי אוֹמֵר לְךָ. ״אֱדַיִן דָּנִיֵּאל לְבַיְתֵהּ אֲזַל וְלַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה חַבְרוֹהִי מִלְּתָא הוֹדַע, וְרַחֲמִין לְמִבְעֵא מִן קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָּא עַל רָזָא דְּנָה דִּי לָא יְהוֹבְדוּן דָּנִיֵּאל וְחַבְרוֹהִי עִם שְׁאָר חַכִּימֵי בָבֶל, אֱדַיִן לְדָנִיֵּאל בְּחֶזְוָא דִי לֵילְיָא רָזָא גֲלִי אֱדַיִן דָּנִיֵּאל בָּרִךְ לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא״.
וְאֵין פּוֹתֵר אֹתָם לְפַרְעֹה. דָּרְשׁוּ רז״ל: פַּרְעֹה רָאָה הַחֲלוֹם וּפִתְרוֹנוֹ עִמּוֹ, וְזָכַר הַחֲלוֹם וְשָׁכַח הַפִּתְרוֹן שֶׁרָאָה, וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: ״שֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה מוֹלִיד, שֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה קוֹבֵר״. וְיֵשׁ לִתְמוֹהַּ, אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יוּכְלוּ חֲכָמָיו הַגְּדוֹלִים וְחַרְטֻמָּיו לְהוֹדִיעַ לוֹ פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם, וְהַדְּבָרִים מוֹכִיחִים שֶׁהֵם מוֹרִים שֶׁבַע שְׁנֵי שָׂבָע וְשֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב, שֶׁהֲרֵי הַפָּרוֹת הָיוּ סִימָן לַחֲרִישָׁה, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (משלי י״ד:ד׳): ״וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר״, וְהַשִּׁבֳּלִים גַּם כֵּן סִימָן הַקְּצִירָה. אֲבָל הַכֹּל הָיָה סִבָּה מִבַּעַל הַסִּבּוֹת יִתְעַלֶּה, שֶׁסִּכֵּל עֲצָתָם וְהֵשִׁיב אָחוֹר חָכְמָתָם, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ד:כ״ה): ״מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם יְסַכֵּל״, וּמָנַע מֵהֶם הַפִּתְרוֹן לְבַעֲבוּר סִבֵּב אֶת פְּנֵי הַדָּבָר וְלָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹסֵף. וְהוּא דְּבַר הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁאָמַר (ישעיהו י״ט:י״א): ״אַךְ אֱוִלִים שָׂרֵי צֹעַן חַכְמֵי יֹעֲצֵי פַרְעֹה עֵצָה נִבְעָרָה״, יְבָאֵר כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִכֵּל עֲצָתָם, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״עֵצָה נִבְעָרָה״. וּכְתִיב (שם): ״אַיָּם אֵפוֹא חֲכָמֶיךָ וְיַגִּידוּ נָא לָךְ״, הַכַּוָּנָה שֶׁהָיָה לָהֶם לְהָבִין לוּלֵא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָנַע מֵהֶם זֹאת. וְעַל זֶה דָּרְשׁוּ רז״ל (משלי י״ד:ו׳): ״בִּקֶּשׁ לֵץ חָכְמָה וָאָיִן וְדַעַת לְנָבוֹן נָקָל״, ״בִּקֶּשׁ לֵץ חָכְמָה וָאָיִן״ זֶה חַכְמֵי פַרְעֹה, ״וְדַעַת לְנָבוֹן נָקָל״ זֶה יוֹסֵף.

ידוַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר. דָּרְשׁוּ רז״ל: מִתּוֹךְ צָרָה – רְוָחָה, מִתּוֹךְ אֲפֵלָה – אוֹרָה, מִתּוֹךְ נִבּוּלָן שֶׁל צַדִּיקִים – נְשִׂיאוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ל׳:ל״ב): ״אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא״, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁנִּתְרוֹמְמוּ מִתּוֹךְ נִבּוּלָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ג׳:כ״א): ״כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן פַּטְּשֵׁיהוֹן וְכַרְבְּלָתְהוֹן וּלְבֻשֵׁיהוֹן וּרְמִיו לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא״, וּכְתִיב: ״בֵּאדַיִן מַלְכָּא הַצְלַח לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ״. דָּנִיֵּאל הֻשְׁלַךְ לְבוֹר אֲרָיוֹת וְנִצַּל וְנִתְרוֹמֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ו׳:כ״ט): ״וְדָנִיֵּאל דְּנָה הַצְלַח בְּמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ״. מָרְדְּכַי כְּתִיב בֵּיהּ (אסתר ד׳): ״וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר״, וְנִתְרוֹמֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ח׳:ט״ו): ״וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת״ וְגוֹ׳. אַף כָּאן בְּיוֹסֵף: ״וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו״, וּכְתִיב (קהלת ד׳) ״כִּי מִבֵּית הָסוּרִים יָצָא לִמְלֹךְ״. וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל בַּפָּסוּק (שמות א׳) ״וְעָלָה מִן הָאָרֶץ״: מִתּוֹךְ יְרִידָה – עֲלִיָּה.

טווַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ. תָּבִין, מִלְּשׁוֹן (דברים ו׳:ד׳) ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל״ שֶׁהוּא עִנְיַן הִתְבּוֹנְנוּת, כְּלוֹמַר יֵשׁ בְּךָ כֹּחַ הַחָכְמָה וְהַבִּינָה לִפְתֹּר הַחֲלוֹם. וְכֵן אָמַר בֵּלְשַׁאצַּר לְדָנִיֵּאל (דניאל ה׳:ט״ז): ״וַאֲנָה שִׁמְעֵת עֲלָךְ דִּי תוּכַל פִּשְׁרִין לְמִפְשַׁר וְקִטְרִין לְמִשְׁרֵא״.

טזבִּלְעָדָי הֵשִׁיב יוֹסֵף: אֵין כֹּחַ הַחָכְמָה וְהַבִּינָה בִּי אֶלָּא חוּץ מִמֶּנִּי, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״בִּלְעָדָי״, כְּלוֹמַר זוּלָתִי, ״אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה״, הַכֹּל בָּא מִכֹּחַ אֱלֹהִים שֶׁהוּא בַּעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּן, וְהוּא יַעֲזֹר אוֹתְךָ מִצַּעַר הַחֲלוֹם וּפִתְרוֹנוֹ. וְהִזְכִּיר ״אֱלֹהִים״, כִּי מֵאִתּוֹ הַמַּעֲנֶה בַּחֲלוֹמוֹת וְהִיא הַהֵ״א הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבַּשֵּׁם. וְכֵן אָמַר דָּנִיֵּאל (דניאל ב׳:ל״ו): ״וּפִשְׁרֵהּ נֵאמַר קֳדָם מַלְכָּא״, רֶמֶז לְוָא״ו הֵ״א, כִּי בַּמֶּה יִוָּדַע פֵּשֶׁר דָּבָר כִּי אִם בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, וְהָבֵן זֶה. כִּי עַל כֵּן אָמַר ״הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא״, כִּי כֵן בְּוַדַּאי הֵ״א וָא״ו שֶׁבַּשֵּׁם ״גָּלֵי עַמִּיקָתָא״ מֵהַמְשָׁכַת שֶׁפַע הָרֵאשִׁית. וּכְשֵׁם שֶׁהִזְכִּיר יוֹסֵף לְפַרְעֹה ״בִּלְעָדָי״, כָּךְ מָצִינוּ בְּדָנִיֵּאל שֶׁאָמַר לִנְבוּכַדְנֶצַּר (דניאל ב׳:ל׳): ״וַאֲנָה לָא בְחָכְמָה דִּי אִיתַי בִּי מִכָּל חַיַּיָּא״ וְגוֹ׳.
וְדַע שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עִנְיָן בַּחֲלוֹם פַּרְעֹה, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּשֶׁבַע עַל שֶׁבַע. יָדוּעַ כִּי פַּרְעֹה וְעַמּוֹ רְשָׁעִים, מַאֲמִינֵי הַקַּדְמוּת, כּוֹפְרִים בַּיְדִיעָה וּבַהַשְׁגָּחָה וּבַחִדּוּשׁ, וְהָיְתָה דַּעְתָּם בְּכָל הַמַּעֲשִׂים הַנַּעֲשִׂים בַּשְּׁפָלִים שֶׁכֻּלָּם מְסוּרִים לַמִּקְרִים וְתַחַת מֶמְשֶׁלֶת כּוֹכְבֵי לֶכֶת הַמַּנְהִיגִים אֶת הָעוֹלָם. וּמִתּוֹךְ שֶׁהָיָה נִמְשָׁךְ אַחַר הַטֶּבַע וְהַחֹמֶר וִיסוֹד הֶעָפָר כַּנִּרְמָז בִּשְׁמוֹ, הֶרְאוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם שְׁתֵּי חֲלוֹמוֹת אֵלּוּ מִתּוֹךְ שְׁנֵי הַיְּסוֹדוֹת הַכְּבֵדִים שֶׁהֵם הַמַּיִם וְהֶעָפָר, שֶׁבַע פָּרוֹת עוֹלוֹת מִיסוֹד הַמַּיִם, וְשֶׁבַע שִׁבֳּלִים צוֹמְחוֹת מִיסוֹד הֶעָפָר. וְהָרֶמֶז בָּהֶן לְעִנְיַן שׂוֹבַע וְרָעָב, שֶׁהוּא מוֹפֵת עַל הַהַשְׁגָּחָה בַּשְּׁפָלִים, כְּמוֹ שֶׁנִּזְכַּר עֲלֵיהֶם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּמִזֶּה תִּקְּנוּ בַּתְּפִלָּה: ״וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר אֵיזוֹ לְרָעָב וְאֵיזוֹ לְשׂוֹבַע״. וְהָעִנְיָן הַזֶּה הָיָה מוֹפֵת לְפַרְעֹה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעִנְיַן הַהַשְׁגָּחָה, לְהוֹדִיעַ כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ הַמַּשְׁגִּיחַ בְּעוֹלַם הַיְּסוֹדוֹת וְהַנּוֹתֵן בּוֹ שׂוֹבַע וְרָעָב, וְהוּא הַשַּׁלִּיט הַמּוֹשֵׁל עַל שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת וּבְיָדוֹ לְהַגְבִּירָם וּלְהַחֲלִישָׁם עַל פִּי הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ. וְהֻצְרַךְ לְהוֹדִיעַ לוֹ זֹאת לְפִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ וְהָיָה אוֹמֵר כִּי נִילוּס הַנָּהָר שֶׁלּוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (יחזקאל כ״ט:ג׳): ״לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי״. וּמַה שֶּׁהָיָה הַחֲלוֹם מִתּוֹךְ הַיְאוֹר, יַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית לִרְמֹז עַל מַפַּלְתּוֹ בִּתְחִלַּת עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁלָּקָה הַיְאוֹר בַּדָּם, וְעַל אַחֲרִיתוֹ שֶׁעָתִיד לִלְקוֹת וּלְהֵאָבֵד בַּמַּיִם אִם לֹא יַחֲזֹר בּוֹ מִדֶּרֶךְ הָאֱמוּנָה הַזֹּאת. וְכַאֲשֶׁר לֹא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ וְעָמַד בְּמִרְדּוֹ בְּאָמְרוֹ (שמות ה׳:ב׳): ״מִי ה׳ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ״, לָקָה בַּמַּיִם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה יוֹסֵף יוֹדֵעַ אֱמוּנָתוֹ הָרָעָה הַזֹּאת, קָפַץ בִּתְחִלַּת דְּבָרוֹ לְהַזְכִּיר לוֹ שֵׁם אֱלֹהִים וְאָמַר ״בִּלְעָדַי אֱלֹהִים״, כְּלוֹמַר אֵין חָכְמַת הַפִּתְרוֹן מִכֹּחִי כִּי אִם מִכֹּחַ אֱלֹהִים, הוּא הַמְחַדֵּשׁ וְהַמַּשְׁגִּיחַ וְהַיָּכוֹל, וְהוּא ״יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה״, כְּלוֹמַר יִתֵּן עֵזֶר וְסִיּוּעַ, כִּי מַעֲנֵה שְׁלוֹם הָאָדָם מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, לֹא מִצַּד הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת, וְרָאוּי לָאָדָם לָשׂוּם דִּבְרָתוֹ אֵלָיו לֹא אֲלֵיהֶם, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (איוב ה׳:ח׳): ״וְאֶל אֱלֹהִים אָשִׂים דִּבְרָתִי״. וּמִזֶּה אָמַר הַכָּתוּב (הושע ב׳:כ״ג-כ״ד): ״אֶעֱנֶה נְאֻם ה׳ אֶעֱנֶה אֶת הַשָּׁמָיִם וְהֵם יַעֲנוּ אֶת הָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה אֶת הַדָּגָן וְאֶת הַתִּירוֹשׁ וְאֶת הַיִּצְהָר״, יַגִּיד לְךָ הַכָּתוּב כִּי כְּשֵׁם שֶׁאֵין מַעֲנֶה לָאָרֶץ כְּלוּם בִּלְתִּי מַעֲנֵה הַשָּׁמַיִם, כֵּן אֵין מַעֲנֵה הַשָּׁמַיִם כְּלוּם בִּלְתִּי מַעֲנֵה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה, וּמִזֶּה הִזְכִּיר בְּכָאן: ״אֱלֹהִים יַעֲנֶה״. וְעַל הַכַּוָּנָה הַזֹּאת יַזְכִּיר יוֹסֵף שֵׁם אֱלֹהִים תָּמִיד בְּכָל דְּבָרָיו, אָמַר: ״אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה״, וְאָמַר עוֹד: ״אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הֶרְאָה אֶת פַּרְעֹה״, וְאַחַר כָּךְ אָמַר: ״כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ״, יִחֵס הַמַּעֲשִׂים לֵאלֹהִים לְבָאֵר כִּי אֵין מַעֲשֵׂה הָאָדָם מְסוּרִין לַכֹּחוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁהוּא סָבוּר כִּי אִם לְשֵׁם אֱלֹהִים. וּלְכָךְ פָּתַח בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו ״בִּלְעָדַי אֱלֹהִים״, וְסִיֵּם בְּסוֹף דִּבּוּרוֹ: ״וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ״, כִּי הָיָה מְדַבֵּר עִם פַּרְעֹה הַכּוֹפֵר בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְעַל כֵּן אָחַז דֶּרֶךְ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁפָּתַח: ״בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים״ וְסִיֵּם: ״אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת״.
וְתִמְצָא בְּפָרָשָׁה זוֹ סִפּוּר שֶׁבַע פָּרוֹת וְשֶׁבַע שִׁבֳּלִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: הָאֶחָד סִפּוּר הַתּוֹרָה, וְהַשֵּׁנִי סִפּוּר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף, וְהַשְּׁלִישִׁי סִפּוּר יוֹסֵף לְפַרְעֹה. וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים י״ד הֵם מ״ב, וְלֹא יִשָּׁאֵר הַסִּפּוּר לְבַטָּלָה כִּי נִתְקַיֵּם הַכֹּל בְּמִצְרַיִם, מִמַּה שֶּׁאָמַר הַנָּבִיא (יחזקאל כ״ט:י״א): ״מִצְרַיִם תִּהְיֶה שְׁמָמָה וְלֹא תֵשֵׁב אַרְבָּעִים שָׁנָה״, כִּי שְׁתֵּי שָׁנִים הִתְחִילוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ״ה:ו׳): ״כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב״, וְאַחַר כָּךְ הִשְׁלִימוּ לְאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם כְּחֶשְׁבּוֹן שְׁלֹשָׁה סִפּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה.

יחבְּרִיאֹת בָּשָׂר וִיפֹת תֹּאַר. וּלְמַעְלָה הִזְכִּיר ״יְפֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר״, וְכֵן הַלָּשׁוֹן מִתְחַלֵּף בְּמִקְצָת תֵּבוֹת, כִּי אֵין פַּרְעֹה מְסַפֵּר חֲלוֹמוֹ לְיוֹסֵף כְּמוֹ שֶׁרָאָה מַמָּשׁ וּכְמוֹ שֶׁהֵעִידָה הַתּוֹרָה בַּסִּפּוּר שֶׁל מַעְלָה. וְעַל כֵּן דָּרְשׁוּ רז״ל: אָמַר לוֹ יוֹסֵף: ״לֹא רָאִיתָ בְּרִיאֹת בָּשָׂר וִיפֹת תֹּאַר אֶלָּא יְפֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר. לֹא רָאִיתָ דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר אֶלָּא רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר. לֹא רָאִיתָ מְלֵאוֹת וְטוֹבוֹת אֶלָּא בְּרִיאֹת וְטוֹבוֹת. לֹא רָאִיתָ צְנֻמוֹת אֶלָּא דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים״. תָּמַהּ פַּרְעֹה וְאָמַר: ״אַחֲרַי הָיִיתָ בַּחֲלוֹמִי?״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳. הוּא שֶׁאָבִיו מְבָרְכוֹ (בראשית מ״ט:כ״ב): ״בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן״, בֵּין הַפָּרוֹת.

לבוְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם. שֶׁנִּשְׁנָה שְׁנֵי פְּעָמִים בְּלַיְלָה אֶחָד שְׁנֵי חֲלוֹמוֹת וְלֹא הָיָה אֶלָּא חֲלוֹם אֶחָד.
כִּי נָכוֹן הַדָּבָר וְגוֹ׳ וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹתוֹ. וְהֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם פֵּרֵשׁ כִּי הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם בְּפָרוֹת וְשִׁבֳּלִים לְעֵד כִּי הַדָּבָר נָכוֹן וְקַיָּם, אֲבָל בַּעֲבוּר כִּי הָיָה פַּעֲמַיִם בְּלַיְלָה אֶחָד לְעֵד כִּי ״מְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹתוֹ״. וְרַבֵּנוּ חֲנַנְאֵל ז״ל כָּתַב: ״פַּעֲמָיִם״, מְלַמֵּד כִּי הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי עִנְיָן אֶחָד הֵם, וְלָמָּה פַּעֲמַיִם, ״כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים״ זֶה הַשֹּׂבַע, ״וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹתוֹ״ הָרָעָב אַחֲרֵי הַשֹּׂבַע מִיָּד.

לגוְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם. יֹאמַר יִצְטָרֵךְ לְאִישׁ נָבוֹן וְחָכָם שֶׁיִּהְיֶה מְמֻנֶּה עַל הָאָרֶץ, וְזֶהוּ ״וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם״, כְּלוֹמַר יְשִׁיתֵהוּ עֶלְיוֹן עַל כָּל בְּנֵי אֶרֶץ מִצְרַיִם. וְאָמַר ״נָבוֹן״, שֶׁיֵּדַע לְנַהֵל עַם אֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלֶּחֶם לְפִי הַטַּף מִיָּדוֹ וְלָתֵת לָהֶם לֶחֶם כְּדֵי חַיּוּתָם, וְיִמְכֹּר הַמּוֹתָר לָאֲרָצוֹת לֶאֱסֹף מָמוֹן לְפַרְעֹה. וְאָמַר ״חָכָם״, שֶׁיֵּדַע לְקַיֵּם הַתְּבוּאָה שֶׁלֹּא תֵּרָקֵב, שֶׁיְּעָרֵב בְּכָל מִין דָּבָר הַמְקַיֵּם אוֹתוֹ בְּטִבְעוֹ. וְאָמַר כֵּן בַּעֲבוּר שֶׁיִּבְחַר בּוֹ הַמֶּלֶךְ, כִּי ״הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ״, כֵּן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן ז״ל.

לדיַעֲשֶׂה פַרְעֹה. אֶחָד שַׁלִּיט עֲלֵיהֶם, וְאוֹתוֹ הַשַּׁלִּיט יַפְקֵד פְּקִידִים, כִּי לֹא יוּכַל עֲשׂוֹהוּ לְבַדּוֹ.
וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם. שֶׁיִּטֹּל מִכָּל בַּעַל הַבַּיִת תְּבוּאָה חֵלֶק אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה. אוֹ פֵּרוּשׁוֹ יְזָרְזֵם, מִלְּשׁוֹן (שמות י״ג:י״ח) ״וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳.

להוְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל. הוּא הַחֲמִישִׁית, וְאָמַר ״אֶת כָּל אֹכֶל״ שֶׁיִּטְּלוּ אוֹתוֹ מִן הַחִטִּים וּמִן הַשְּׂעוֹרִים וְהַכֻּסְּמִין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן וְאֹרֶז וְדֹחַן וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם.
וְיִצְבְּרוּ בָר. לְשׁוֹן צְבִירָה הוּא תַּחַת הַקַּרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כ״ז:ט״ז): ״אִם יִצְבֹּר כֶּעָפָר כָּסֶף״. נָתַן לוֹ עֵצָה לִטְמוֹן תַּחַת הַקַּרְקַע וְגַם לַעֲצֹר בַּחֲדָרִים עַל הַקַּרְקַע, כִּי לְשׁוֹן צְבִירָה כּוֹלֵל אֶת הַכֹּל, מִלְּשׁוֹן (שמות ח׳:י׳) ״וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם״.
תַּחַת יַד פַּרְעֹה. בִּרְשׁוּתוֹ וּבְאוֹצְרוֹתָיו. אֹכֶל בֶּעָרִים. כָּל מַאֲכָל הַנִּצְבָּר יִהְיֶה מַצְנִיעוֹ בְּאוֹתָהּ הָעִיר. וְשָׁמָרוּ. כְּלוֹמַר וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה דָּבָר הַמִּשְׁתַּמֵּר לַאֲכִילָה זְמַן מְרֻבֶּה.

לווְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן. כְּשֵׁם שֶׁהַפִּקָּדוֹן הוּא לִבְעָלָיו בְּכָל מָקוֹם כָּךְ יִהְיֶה זֶה פִּקָּדוֹן שָׁמוּר לַאֲכִילַת בְּעָלָיו לְצֹרֶךְ הָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב כַּאֲשֶׁר לֹא מֵתוּ הַפָּרוֹת בִּכְחִישׁוּתָן.

לזוַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה. רָאוּ כִּי עֵצָה טוֹבָה הָיְתָה וְתוֹעֶלֶת רַב לַמֶּלֶךְ וְלִגְדוֹלֵי הַמַּלְכוּת וּלְדַלַּת הָאָרֶץ, עַל כֵּן מָצָא חֵן וְהוֹדוּ לִדְבָרָיו. וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה (משלי כ״ב:י״א): ״אֹהֵב טְהָר לֵב חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ״.

לחהֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ. כֵּן מָצִינוּ בִּנְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁאָמַר לְדָנִיֵּאל (דניאל ד׳:ו׳): ״דִּי אֲנָה יִדְעֵת דִּי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בָּךְ״.

לטאַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת. אֶת כָּל הַחָכְמָה הַזֹּאת, אַתָּה אָמַרְתָּ ״יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם״ -
אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ. מֵאֲשֶׁר נִתְיַשֵּׁב בְּלִבָּם הַפִּתְרוֹן וְהָיָה בְּכָל דְּבָרָיו אֵלֶּה נוֹתֵן עֲצַת חָכְמָה, הָיָה הַדָּבָר בְּעֵינֵיהֶם כְּאִלּוּ בָּא הַכֹּל כְּבָר. וְעַל כֵּן אָמַר ״אַחֲרֵי הוֹדִיעַ״ בִּלְשׁוֹן עָבָר.

מוְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי. יִתְפַּרְנֵס.
רַק הַכִּסֵּא. שֶׁיִּהְיוּ קוֹרִין לִי מֶלֶךְ. ״כִּסֵּא״ לְשׁוֹן מֶלֶךְ, וְכֵן (מלכים א א׳:ל״ז) ״וִיגַדֵּל אֶת כִּסְאוֹ״. וְאָמַר:

מארְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וְכֵן מָצִינוּ בְּדָנִיֵּאל (דניאל ב׳:מ״ז-מ״ח): ״אֱדַיִן מַלְכָּא לְדָנִיֵּאל רַבִּי וּמַתְּנָן רַבְרְבָן שַׂגִּיאָן יְהַב לֵיהּ וְהַשְׁלְטֵיהּ עַל כָּל מְדִינַת בָּבֶל״.

מבוַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ. מָסַר לוֹ חוֹתָמוֹ שֶׁהוּא חוֹתֵם בּוֹ לְמַנּוֹת שָׂרִים וּלְהוֹרִיד שָׂרִים מִשְּׂרָרוּתָם, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (אסתר ח׳:ח׳): ״וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ״. וּ״בִגְדֵי שֵׁשׁ״ הוּא מַלְבּוּשׁ הַמְּלָכִים בְּמִצְרַיִם. וּ״רְבִיד הַזָּהָב״ הוּא הַמְּנִיכָא דְּדַהֲבָא. וּ״מִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה״ הִיא מֶרְכָּבָה שֶׁרוֹכֵב בָּהּ הַמִּשְׁנֶה שֶׁל מֶלֶךְ.

מגוַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ. מִשְׁפָּטוֹ ״הַבְרֵךְ״, אוֹתִיּוֹת אהו״י מִתְחַלְּפוֹת. וְדָרְשׁוּ רז״ל: ״אַבְרֵךְ״ – אָב בַּחָכְמָה, רַךְ בַּשָּׁנִים. וּכְתִיב בְּדָוִד: ״וְאָנֹכִי הַיּוֹם רַךְ וּמָשׁוּחַ מֶלֶךְ״ (שמואל ב ג׳:ל״ט), וְהוּא שְׁתֵּי מִלּוֹת: ״אַב״ וְ״רַךְ״, כְּמוֹ ״פִּרְחַח״ – ״פְּרִי חַח״. ״עַבְטִיט״ – ״עַב טִיט״.
וְיֵשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ עוֹד אַבְרֵךְ שְׁתֵּי מִלּוֹת, מִלְּשׁוֹן ״אַב״ וְ״אָדוֹן״. מִלָּשׁוֹן הָאָמוּר בְּהוֹרְדוֹס: לָא רֵיכָא, וְלָא בַּר רֵיכָא; לְפִי שֶׁהָיָה תְּחִלָּתוֹ עֶבֶד וְעָלָה לַמַּלְכוּת. גַּם מִלְּשׁוֹן הַתַּרְגּוּם ״יוֹדֵעַ צַיִד״, ״נַחְשִׁירְכָן״. כְּלוֹמַר ״נַחַשׁ רֵכָן״, מְנַחֵשׁ אָדוֹן, כִּי רֹב אַנְשֵׁי הַצַּיִד מְנַחֲשִׁים הֵם. אַף עַל פִּי שֶׁהַתַּרְגּוּם הַמְדֻקְדָּק ״נַח שִׁידְכָן״ מִלְּשׁוֹן רז״ל: ״הָכָא בְּמַאי עַסְקִינָן בְּגַבְרָא שַׁדְכָא״, כְּלוֹמַר אָדָם בָּטֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנוּחָה מִכָּל אֻמָּנוּת, וְתַרְגּוּם ״וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה״ (יהושע י״א:כ״ג) ״שַׁדְכָה״.
וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם. כָּךְ הָיוּ מַכְרִיזִין לְפָנָיו: ״זֶהוּ שֶׁנְּתָנוֹ מֶלֶךְ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם״.

מדאֲנִי פַרְעֹה. אֲנִי לְבַדִּי מוּצָא מִתַּחַת רְשׁוּתְךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי ״רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ״, אֲבָל הַכֹּל תַּחַת רְשׁוּתְךָ, וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יְהֵא רְשׁוּת לְשׁוּם אָדָם לְהָרִים יָדוֹ לְהַחֲזִיק בִּכְלִי זַיִן אוֹ לְהָרִים רַגְלוֹ לִרְכֹּב עַל סוּס בְּלֹא רְשׁוּתְךָ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם. וְהוּא דַּעַת אוּנְקְלוֹס.

מהצָפְנַת פַּעְנֵחַ. מְגַלֶּה צְפוּנוֹת, וְאֵין לוֹ חָבֵר בַּמִּקְרָא, אֲבָל מָצִינוּ בִּתְפִלַּת יוֹצֵר ״הַמְפַעְנֵחַ נֶעְלָמִים״. וּלְפִי זֶה הָיָה הַמֶּלֶךְ יוֹדֵעַ שְׂפַת אֶרֶץ כְּנַעַן הַקְּרוֹבָה אֵלָיו. וְכֵן בִּתְיָה בִּתּוֹ קָרְאָה שֵׁם לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, עַל שֵׁם ״כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ״.
בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן. דָּרְשׁוּ רז״ל: פּוֹטִיפֶרַע הוּא פּוֹטִיפַר, וְנִקְרָא פּוֹטִיפַר עַל שֵׁם שֶׁפִּטֵּם פָּרִים וַעֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְזֶהוּ לְשׁוֹן פּוֹטִיפַר ״מְפַטֵּם פָּר״, וְהוּא נִקְרָא פּוֹטִיפַר, וְנִקְרָא פּוֹטִיפֶרַע עַל שֵׁם שֶׁנִּסְתָּרֵס מֵאֵלָיו לְפִי שֶׁלָּקַח אֶת יוֹסֵף לְמִשְׁכַּב זָכוּר.
וְדַעְתִּי לוֹמַר כִּי פּוֹטִיפֶרַע הָיָה שַׂר מִשָּׂרֵי פַּרְעֹה, וְכַאֲשֶׁר נִסְתָּרֵס וְשִׁנּוּ אֶת שְׁמוֹ פּוֹטִיפֶרַע נִתְבַּיֵּשׁ בַּדָּבָר וְנַעֲשָׂה כֹּמֶר בְּבֵית עֲבוֹדָה זָרָה. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בּוֹ ״כֹּהֵן אוֹן״, הָאֱלוֹהַּ שֶׁלּוֹ הוּא אוֹן. וְכֵן מָצִינוּ בְּיִתְרוֹ שֶׁכָּתוּב ״כֹּהֵן מִדְיָן״, וּפֵרוּשׁוֹ כֹּמֶר, לְפִי שֶׁהָיָה מְפַטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ כִּי אָסְנַת בַּת דִּינָה הָיְתָה מִשְּׁכֶם בֶּן חֲמוֹר, וּלְפִי שֶׁגֵּרְשָׁהּ יַעֲקֹב מִבֵּיתוֹ וְהוֹשִׁיבָהּ בְּתוֹךְ סְנֶה אֶחָד לְכָךְ נִקְרֵאת אָסְנַת. מֶה עָשָׂה יַעֲקֹב, קָשַׁר לָהּ כְּתָב בְּצַוָּארָהּ וְכָתוּב בּוֹ: ״כָּל הַמִּדַּבֵּק בִּיךְ מִדַּבֵּק בְּזַרְעוֹ שֶׁל יַעֲקֹב״. וְיוֹסֵף שֶׁנְּשָׂאָהּ רָאָה הַכְּתָב הַהוּא וְהִצְנִיעוֹ, וְהוּא שֶׁאָמַר לְאָבִיו (בראשית מ״ח:ט׳) ״בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה״, הֶרְאָה לוֹ הַכְּתָב הַזֶּה.
וּמַה שֶׁכָּתוּב בַּת פּוֹטִיפֶרַע, מִפְּנֵי שֶׁגִּדְּלָה בְּבֵיתוֹ, שֶׁכֵּן דָּרְשׁוּ רז״ל: כָּל הַמְגַדֵּל יָתוֹם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יְלָדוֹ.

מזוַתַּעַשׂ הָאָרֶץ. תְּבוּאָה, בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע. לְשׁוֹן ״עֲשִׂיָּה״ בְּכָאן לְשׁוֹן רִבּוּי הוּא, וּבָא לְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה אֶת הַבְּרָכָה בַּתְּבוּאָה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ לְשׁוֹן ״עֲשִׂיָּה״ בְּעִנְיַן הַתְּבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ״ה:כ״א): ״וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם וְגוֹ׳ וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה״.
לִקְמָצִים כְּמוֹ ״לִגְמָצִים״, מִלְּשׁוֹן (קהלת י׳:ח׳) ״חוֹפֵר גֻּמָּץ״, כִּי הַחֲפִירוֹת הָעֲשׂוּיוֹת בָּאָרֶץ יִקָּרְאוּ ״קְמָצִים״, כִּי הַקּוֹ״ף מִתְחַלֶּפֶת בְּגִימֶ״ל בְּאוֹתִיּוֹת גיכ״ק. וְכֵן (שמואל ב טו) ״וַיַּצִּיקוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים״, כְּמוֹ ״וַיַּצִּיגוּ״ מִלְּשׁוֹן ״וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ״.

מחוַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל. זֶה הַחֹמֶשׁ שֶׁהָיָה מְקַבֵּץ מִן הַשָּׂדוֹת. וַיִּתֶּן אֹכֶל בֶּעָרִים. זֶה שֶׁהִזְכִּיר ״כָּל אֹכֶל״ יוֹרֶה שֶׁקִּבְּצוּ כָּל הַנֶּאֱכָל לָאָדָם, בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן, אֲפִלּוּ תְּאֵנִים וְצִמּוּקִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. אֹכֶל שְׂדֵה הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ נָתַן בְּתוֹכָהּ. מִכָּאן לָמְדוּ רַזַ״ל שֶׁכָּל עֲפַר הַמָּקוֹם שׁוֹמֵר הַתְּבוּאָה שֶׁל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם.

מטעַד כִּי חָדַל לִסְפֹּר. מְדִידַת הָאֵיפָה, וְהֻצְרַךְ לִסְפּוֹר הַמְּקוֹמוֹת בִּלְבַד, לְפִי שֶׁאֵין מִסְפָּר לִתְבוּאוֹת שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה.

נבְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב. מִכָּאן לָמְדוּ רז״ל שֶׁאָסוּר לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן, אֲבָל חֲשׂוּכֵי בָּנִים מֻתָּרִין. וְהִנֵּה יוֹסֵף קָרָא שֵׁמוֹת לְבָנָיו עַל שֵׁם הַמְּאוֹרָע.

נאכִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי. מִזֶּה קוֹרִין ז״ל בֵּית אָבִיהָ שֶׁל אִשָּׁה ״בֵּי נְשָׁא״, כְּלוֹמַר בֵּית הַשִּׁכְחָה, עַל שֵׁם הַכָּתוּב (בראשית ב׳:כ״ד): ״עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ״, וְכֵן הָאִשָּׁה בְּבַעְלָהּ.

נדוַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת. אֲבָל בְּנֵי אֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁיָּדְעוּ שֶׁהָרָעָב עָתִיד לָבוֹא אָצְרוּ מִפֵּירוֹתֵיהֶן מַה שֶׁיֹּאכְלוּ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם״.

נהוַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם. בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית. לִמֵּד שֶׁקָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָרָעָב, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (מלכים ב ח׳:א׳): ״כִּי קָרָא ה׳ לָרָעָב״, וּכְתִיב (תהילים ק״ה:ט״ז-י״ז): ״וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ, כָּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר״. וּמִפְּנֵי הָרָעָב, ״וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם״, כֵּן דֶּרֶךְ הָרְעֵבִים לִקְרֹא וְלִצְעֹק אֶל מִי שֶׁבְּיָדוֹ לְהַשְׂבִּיעָם, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (תהילים ק״ז:ה׳-ו׳): ״רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף״, וּכְתִיב: ״וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה׳ בַּצַּר לָהֶם״.
לְכוּ אֶל יוֹסֵף. שֶׁהֲרֵי הוּא בִּמְקוֹמִי לְכָל דָּבָר, וְאֵין לִי רַק הַכִּסֵּא, וְעַל כֵּן יֵשׁ לָכֶם לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶׁיֹּאמַר.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״לְכוּ אֶל יוֹסֵף״, הָלְכוּ הַמִּצְרִיִּים אֵצֶל יוֹסֵף, אָמְרוּ לוֹ: ״תְּנָה לָנוּ לֶחֶם״, אָמַר לָהֶם: ״לְכוּ וּמוּלוּ עַצְמְכֶם וְאֶתֵּן לָכֶם לֶחֶם״. הָלְכוּ אֵצֶל פַּרְעֹה וּבָכוּ לְפָנָיו, אָמְרוּ לוֹ: ״הָלַכְנוּ אֶל יוֹסֵף וְהוּא מְדַבֵּר לָנוּ דְּבָרִים רֵיקִים וְאוֹמֵר לָנוּ ׳מוּלוּ עַצְמְכֶם׳״, אָמַר לָהֶם פַּרְעֹה: ״שׁוֹטִים, מַה תִּצְעֲקוּ אֵלַי, מִפְּנֵי מַה לֹּא הִנַּחְתֶּם תְּבוּאָה שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְשֶׁל אַרְבַּע שָׁנִים?״, אָמְרוּ לוֹ: ״כָּל תְּבוּאָה שֶׁבְּבָתֵּינוּ הִרְקִיבָה״. אָמַר לָהֶם: ״לֹא נִשְׁתַּיֵּיר פַּת לֶחֶם מֵאֶתְמוֹל?״, אָמְרוּ לוֹ: ״אַף פַּת שֶׁהָיְתָה מוּנַחַת בַּסַּל הִרְקִיבָה״. אָמַר לָהֶם: ״לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ״. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי י״א:כ״ו): ״מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאֹם וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר״. ״מוֹנֵעַ בָּר״ זֶה פַּרְעֹה, ״וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר״ זֶה יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ״ט:כ״ו): ״בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי וְגוֹ׳ תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף״.

נווְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ. אֵלּוּ הָעֲשִׁירִים, וְנִקְרְאוּ ״פְּנֵי הָאָרֶץ״ שֶׁהַכֹּל פּוֹנִין לָהֶם, וּמִכָּאן שֶׁלֹּא הִתְחִיל הָרָעָב אֶלָּא בָּעֲשִׁירִים. וְאָמַר:
אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם. פֵּרוּשׁ, אֶת כָּל הָאוֹצָרוֹת אֲשֶׁר בָּהֶם בָּר, וְכֵן אָמַר הַתַּרְגּוּם: ״אוֹצְרַיָּא דִּי בְהוֹן עֲבוּרָא״.
וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם. מָכַר לָהֶם.
וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים וְלֹא הָיוּ שְׂבֵעִים, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (מלכים א י״ח:ב׳): ״וְהָרָעָב חָזָק בְּשֹׁמְרוֹן״.

נזכִּי חָזַק הָרָעָב בְּכָל הָאָרֶץ. שֶׁהָיְתָה בְּמֶמְשֶׁלֶת פַּרְעֹה.