לוח זמנים
זמני היום בהלכה, לכל מקום ולכל תאריך. בוחרים עיר או משתמשים במיקום שלכם.
הזמנים מוצגים עבור
זמני היום
הירח החודש
גוררים את המחוון, או מעבירים אצבע על שורת הירחים, כדי לעבור בין ימי החודש.
לוח חודשי: לועזי מול עברי
בכל יום מופיעים שני התאריכים. לוחצים על יום כדי לראות את הזמנים שלו.
השבוע
| יום | תאריך | הנץ | סוף זמן ק״ש | חצות | שקיעה | צאת הכוכבים |
|---|
איך הזמנים מחושבים
- הנץ ושקיעה מחושבים בגובה פני הים, בלי התחשבות בגובה המקום ובהרים שמסביב.
- שעה זמנית לפי הגר״א: חלק אחד משנים עשר מהנץ עד השקיעה. לפיה מחושבים סוף זמן קריאת שמע (3 שעות), סוף זמן תפילה (4), חצות (6), מנחה גדולה (6.5), מנחה קטנה (9.5) ופלג המנחה (10.75).
- מגן אברהם: היום נמדד מ־72 דקות לפני הנץ עד 72 דקות אחרי השקיעה. לפיו מוצגים סוף זמן קריאת שמע וסוף זמן תפילה.
- עלות השחר כשהשמש 16.1 מעלות מתחת לאופק, משיכיר ב־11 מעלות, צאת הכוכבים (שלושה כוכבים קטנים) ב־8.5 מעלות. רבנו תם: 72 דקות אחרי השקיעה.
- מנחה קטנה לפי 16.1 מעלות: היום נמדד מעלות השחר עד צאת הכוכבים, שניהם ב־16.1 מעלות.
- כניסת שבת: 18 דקות לפני השקיעה, בירושלים 40 ובחיפה 30. אפשר לשנות את מספר הדקות לפי מנהג המקום. צאת שבת לפי 8.5 מעלות. ערבי חג עדיין לא מוצגים.
- פרשת השבוע והמועדים מגיעים מ־Hebcal, לפי מנהג ארץ ישראל במקומות שבארץ ולפי מנהג חוץ לארץ בשאר המקומות. המועד מוצג לפי היום, והוא מתחיל בערב שלפניו.
- התאריך העברי שמוצג הוא של שעות היום. היום העברי מתחיל בערב שלפניו, עם השקיעה. אפשר לבחור תאריך לועזי או תאריך עברי, והשני מתעדכן לפיו.
- הירח מצויר כפי שהוא נראה בצהרי אותו יום. מדרום לקו המשווה הוא נראה הפוך, וכך הוא מצויר שם.
- המולד הוא המולד שלפי חשבון הלוח (29 יום, 12 שעות ו־793 חלקים בין מולד למולד), בשעון ירושלים. זמני קידוש לבנה נמנים ממנו ומוצגים בשעון המקום שבחרתם. יש מנהגים שונים מתי מתחילים ועד מתי מקדשים.
- הזמנים מעוגלים לדקה לצד הזהיר: זמן שצריך להספיק לפניו מעוגל למטה, וזמן שצריך לחכות לו מעוגל למעלה.
לא לסמוך על הדקה האחרונה. אלה זמנים מחושבים, ויש מנהגים ושיטות שונים. להלכה למעשה יש לשאול רב.