אוְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם. זוֹ הִיא פָּרָשַׁת הָעֲקֵדָה אֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל בְּטוּחִים לִהְיוֹת זְכוּת הָעֲקֵדָה מֵגֵן עֲלֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְאֵין הַנִּסָּיוֹן חַס וְשָׁלוֹם אֵצֶל ה׳ יִתְבָּרַךְ אֶלָּא אֵצֶל הַבְּרִיּוֹת, לְהוֹדִיעַ גֹּדֶל מַעֲלַת הַצַּדִּיק אוֹ הַנָּבִיא. וְכֵן אָמַר הַכָּתוּב (תהילים י״א:ה׳): ״ה׳ צַדִּיק יִבְחָן״. וּמַה שֶׁנִּסְמְכָה פָּרָשַׁת עֲקֵדָה לְפָרָשַׁת אֲבִימֶלֶךְ, אוֹמֵר בַּמִּדְרָשׁ: ״נִסָּה״ לְשׁוֹן ״זַעַף״, כְּדִמְתַרְגְּמִינָן ״זֹעֲפִים״ – ״נְסִיסִין״. וְזֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁהִכְעִיס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשֶׁבַע כְּבָשׂוֹת שֶׁנָּתַן לַאֲבִימֶלֶךְ, שֶׁכְּנֶגְדָּן נֶעֶנְשׁוּ בָּנָיו שֶׁיָּשַׁב אֲרוֹן הַבְּרִית בִּשְׂדֵה פְּלִשְׁתִּים שִׁבְעָה חֳדָשִׁים.
וְדַע כִּי נִסְיוֹן הָעֲקֵדָה הָיָה לְפַרְסֵם בָּעַמִּים גֹּדֶל חִיּוּב הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה בַּשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי הָאַהֲבָה עַל שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: הָאֶחָד מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת הַמֶּלֶךְ וּמִתּוֹךְ אַהֲבָתוֹ יְסַפֵּר בִּשְׁבָחָיו וִיפַרְסֵם מַעֲלוֹתָיו תָּמִיד כָּל הַיּוֹם וְיוֹדִיעַ לַכֹּל אֶת גְּבוּרוֹתָיו, אֲבָל לֹא הָיָה חוֹסֵר מִמָּמוֹנוֹ כְּלוּם בִּשְׁבִיל אַהֲבָתוֹ; הַשֵּׁנִי מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתוֹ יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן, יְסַפֵּר בִּשְׁבָחָיו וְיִתֵּן כָּל מָמוֹנוֹ בִּשְׁבִילוֹ, אֲבָל לֹא יִמְסוֹר עַצְמוֹ לְמִיתָה בִּשְׁבִילוֹ; הַשְּׁלִישִׁי מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתוֹ יוֹתֵר מִשְּׁנֵיהֶם, יְסַפֵּר בִּשְׁבָחָיו וְיִתֵּן כָּל מָמוֹנוֹ בִּשְׁבִילוֹ וְיִמְסוֹר עַצְמוֹ לְמִיתָה.
וְהִנֵּה אַבְרָהָם הָיָה שָׁלֵם בִּשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים אֵלֶּה. הָאֶחָד סִפֵּר בִּשְׁבָחָיו שֶׁל מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּפִרְסֵם אֱלֹהוּתוֹ וְיִחוּדוֹ בָּעוֹלָם, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב: ״וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה׳ אֵל עוֹלָם״. לְפִי שֶׁאַנְשֵׁי דּוֹרוֹ הָיוּ נוֹתְנִים הַנְהָגַת הָעוֹלָם אֶל הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת, וְהוּא הָיָה מַדְרִיכָם בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וּמוֹדִיעָם הַמַּנְהִיג הַיָּחִיד שֶׁהוּא אֵל עוֹלָם, וּכְמַאֲמַר אֱלִיפַז (איוב ה׳:ח׳): ״וְאֶל אֱלֹהִים אָשִׂים דִּבְרָתִי״, יֹאמַר כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם אַל יְשִׂימֶנָּה לְכֹחוֹת הַגַּלְגַּלִּים וְלִצְבָא הַשָּׁמַיִם, רַק לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הַשֵּׁנִי פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים בִּשְׁבִיל אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא שֶׁהָיָה בַּעַל אַכְסַנְיָא וּפִתְחוֹ פָּתוּחַ לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב. וְכֵן אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: אַרְבָּעָה פְּתָחִים הָיוּ לוֹ לְבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וְהָיוּ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, וְכָל מִי שֶׁנִּכְנָס בְּפֶתַח זֶה יוֹצֵא בְּפֶתַח אַחֵר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי עוֹבְרֵי דְרָכִים. וְכֵן נִרְמַז בַּכָּתוּב: ״וַיִּטַּע אֶשֶׁ״ל בִּבְאֵר שָׁבַע״, וְדָרְשׁוּ רז״ל: ״אֲכִילָה שְׁכִיבָה לְוָיָה״. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיָה מְחַזֵּר אַחֲרֵיהֶם וְרָץ לִקְרָאתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּרָץ לִקְרָאתָם״. וְעָלָיו אָמַר הַכָּתוּב (משלי י״א:כ״ד): ״יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד״. וְאֵין סָפֵק כִּי הָיָה נוֹתֵן אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בְּאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הַשְּׁלִישִׁי מָסַר עַצְמוֹ לְמִיתָה בִּשְׁבִיל אַהֲבַת הַשֵּׁם, כְּשֶׁהֻשְׁלַךְ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּלְפִי שֶׁהִשִּׂיג מַדְרֵגַת הָאַהֲבָה וְעָבַר עַל שְׁלֹשֶׁת הַחֲלָקִים, קְרָאוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: ״אַבְרָהָם אֹהֲבִי״. אֲבָל בְּעִנְיַן זֶה שֶׁל הָעֲקֵדָה הֶרְאָה אַבְרָהָם תֹּקֶף אַהֲבָתוֹ בַּשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהָיְתָה חֲזָקָה וְעַזָּה אֵין לְהַעֲרִיךְ אוֹתָהּ עִם שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים הַנִּזְכָּרִים וְאֵין לְדַמּוֹתָהּ לְמִי שֶׁמּוֹסֵר עַצְמוֹ לְמִיתָה בִּשְׁבִיל אוֹהֲבוֹ אוֹ בִּשְׁבִיל אֲדוֹנוֹ. כִּי רָאוּי הָיָה אַבְרָהָם אִלּוּ הָיוּ לוֹ מֵאָה גּוּפִין לִמְסוֹר אֶת כֻּלָּם לְמִיתָה עַל יִצְחָק. אֲבָל פְּעֻלָּה זוֹ לֹא הָיְתָה כִּשְׁאָר הַפְּעֻלּוֹת, וְהַנִּסָּיוֹן הַזֶּה לֹא הָיָה כִּשְׁאָר הַנִּסְיוֹנוֹת, אֵין הַטֶּבַע יָכוֹל לְסָבְלוֹ וְאֵין הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה יָכוֹל לְחַשְּׁבוֹ שֶׁיִּהְיֶה אָדָם עָקָר וְזָקֵן בֶּן מֵאָה שָׁנָה וְלוֹ עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְהָיָה מִתְאַוֶּה לְבֵן בְּתַכְלִית הַתַּאֲוָה וְהָיָה לוֹ בֵן אַחַר הַיֵּאוּשׁ, הָיָה רָאוּי לְחַשֵּׁב תֹּקֶף הָאַהֲבָה הַחֲזָקָה לַבֵּן הַהוּא, וְתִכָּפֵל הָאַהֲבָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְסוֹף שָׁנָה מִמָּה שֶׁהָיָה בֶּן שְׁמוֹנָה יָמִים, וְתִכָּפֵל לְחָמֵשׁ וְעֶשֶׂר שָׁנִים יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהָיָה בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שָׁנָה, שֶׁכְּבָר הוּא מְגֻדָּל וּמַבְחִין בֵּין טוֹב לְרָע, וְתִכָּפֵל הָאַהֲבָה בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב לְאַרְבָּעִים שָׁנָה, הוּא הַזְּמַן שֶׁשִּׂכְלוֹ שֶׁל אָדָם עוֹמֵד עַל הַשְּׁלֵמוּת. וְזֶהוּ יִצְחָק שֶׁהָיָה בֶּן שְׁלוֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה בִּזְמַן הָעֲקֵדָה. וְתִכָּפֵל יוֹתֵר וְיוֹתֵר כְּשֶׁיְּצַוֶּה לִשְׁחֹט הַבֵּן הַזֶּה הוּא בְּעַצְמוֹ בְּיָדָיו. וְהָאַהֲבָה הַזֹּאת אֵין דָּבָר בָּעוֹלָם רָאוּי לְעָבְרָהּ. וְאַבְרָהָם מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה שָׁלֵם בָּאֱמוּנָה, עִם הֱיוֹת הַפְלָגַת אַהֲבָתוֹ אֶל יִצְחָק הִכִּיר כִּי רָאוּי שֶׁתִּתְגַּבֵּר אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל אַהֲבַת יִצְחָק. וּלְחֹזֶק כֹּחַ הַפְלָגַת הָאַהֲבָה הַחֲזָקָה הַזֹּאת שֶׁהָיְתָה לוֹ לְאַבְרָהָם בַּשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָיְתָה נְקַלָּה בְּעֵינָיו אַהֲבַת יִצְחָק, וּבִקֵּשׁ לְשָׁחֳטוֹ אַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ הַדִּבּוּר. כִּי אִלּוּ יַעֲשֶׂה כֵן בְּפֶתַע פִּתְאוֹם בִּמְקוֹמוֹ הָיְתָה פְעֻלָּתוֹ בִּמְהִירוּת וּבֶהָלָה. אֲבָל כְּשֶׁהָיָה אַחַר מַהֲלַךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים כְּבָר נַעֲשָׂה בְּיִשּׁוּב דַּעַת וְעֵצָה. וְהוּא שֶׁאָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה: לָמָּה ״בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי״ וְלֹא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְלֹא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁלֹּא יְהוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים: הֲמָמוֹ, עִרְבְּבוֹ, וְהָלַךְ לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ. עַל כֵּן עָשָׂה הַפְּעֻלָּה הַהִיא מַמָּשׁ בְּיָדַיִם, וְעִמָּהּ נִבְחַן בְּמִדַּת הַיִּרְאָה וּבְמִדַּת הָאַהֲבָה – יִרְאָה לֹא לְיִרְאַת עֹנֶשׁ, וְאַהֲבָה לֹא לְתוֹחֶלֶת גְּמוּל, כְּלוֹמַר עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, כִּי זֹאת לֹא תִּהְיֶה אַהֲבָה גְּמוּרָה, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ שׁוֹתֶה הַמַּשְׁקֶה הַמַּר מִדַּעְתּוֹ שֶׁיּוֹעִיל לוֹ בָּאַחֲרִית. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אָתָּה״.
וְיָדוּעַ כִּי הַיְדִיעָה בַּשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל זְמַן. אֲבָל פֵּרוּשׁ הַדָּבָר יִוָּדַע מֵעַתָּה כִּי יָצָא מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וּרְאֵה גַּם רְאֵה זְרִיזוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וַחֲרִיצוּתוֹ בְּמִצְוָה זוֹ, כִּי הָיָה יָכוֹל לְהוֹלִיךְ עִמּוֹ חֲבוּרַת אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וְלֹא הוֹלִיךְ עִמּוֹ כִּי אִם שְׁנַיִם, הוּא שֶׁכָּתוּב ״וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ״, יִשְׁמָעֵאל וֶאֱלִיעֶזֶר. וַאֲפִלּוּ אוֹתָן שְׁנֵי נְעָרִים לֹא הָיוּ עִמּוֹ בִּשְׁעַת הָעֲקֵדָה, אֲבָל אָמַר לָהֶם ״שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר״. וְהָעִנְיָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יְבַטְּלוּ מִמֶּנּוּ הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה וְשֶׁלֹּא יִמְחוּ בְּיָדוֹ.
בקַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק. הֶאֱרִיךְ הַכָּתוּב בִּלְשׁוֹן הַצַּוָּאָה כְּדֵי לְהַגְדִּיל הַמִּצְוָה. וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: ״קַח נָא אֶת בִּנְךָ״, אֵיזֶה בֵּן? אָמַר לוֹ: ״אֶת יְחִידְךָ״, זֶה יָחִיד לְאִמּוֹ וְזֶה יָחִיד לְאִמּוֹ, אָמַר לוֹ: ״אֲשֶׁר אָהַבְתָּ״, שְׁנֵיהֶם אֲנִי אוֹהֵב, אָמַר לוֹ: ״אֶת יִצְחָק״.
וְלֶךְ לְךָ. עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם וְנִמְצָא שָׁלֵם בְּכֻלָּם, וְהָרִאשׁוֹן ״לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ״ וְעִנְיַן הָעֲקֵדָה הָיָה נִסָּיוֹן אַחֲרוֹן.
אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה. הַר הַמֹּרִיָּה הוּא יְרוּשָׁלַיִם, וְקָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָל הָאָרֶץ מוֹרִיָּה עַל שֵׁם הַר הַמֹּרִיָּה שֶׁבְּתוֹכוֹ. וּמַה שֶׁנִּקְרֵאת יְרוּשָׁלַיִם הַר, לְפִי שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן ״אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר״ וְהַקִּנָּמוֹן וְהַבֹּשֶׂם הַטּוֹב הָיָה גָּדֵל שָׁם. וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל: קִנָּמוֹן הָיָה גָּדֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהָעִזִּים וּצְבָאִים אוֹכְלִים מִמֶּנּוּ. וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם: ״אֲרַע פּוּלְחָנָא״, עֲשָׂאוֹ מִן ״מוֹרָא״, כִּי שָׁם עֲתִידִין לִירֹא מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבֹד לְפָנָיו.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״הַר הַמֹּרִיָּה״ – שֶׁמִּשָּׁם יָצְאָה הוֹרָאָה לָעוֹלָם.
וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה. הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר ״וְהַעֲלֵהוּ שָׁם עֹלָה״. אֲבָל עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הַלָּמֶ״ד הַזֹּאת בֵּאוּרָהּ ״בִּמְקוֹם״, כְּלוֹמַר שֶׁתַּעֲלֶה אוֹתוֹ שָׁם בִּמְקוֹם עוֹלָה. וְכָמוֹהוּ (בראשית ו׳): ״הַלְּבֵנָה לְאָבֶן״ – בִּמְקוֹם אָבֶן. שֶׁאִם תְּפָרֵשׁ ״לְעֹלָה״ עוֹלָה מַמָּשׁ, אֵיךְ יְצַוֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאַחַר כָּךְ יַחֲזֹר מִצִּוּוּיוֹ. וְאַבְרָהָם מִתּוֹךְ תֹּקֶף הָאַהֲבָה הֵבִין ״עוֹלָה״ מַמָּשׁ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבָּא לְנַסּוֹת לֹא כִּוֵּן אֶלָּא בִּמְקוֹם עוֹלָה. וְזֶהוּ: ״אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי״. גַּם יִתָּכֵן שֶׁיִּרְמֹז עַל סוֹד הַקָּרְבָּן. וְעַל כֵּן אָמַר ״לְעֹלָה״, שֶׁיַּעֲלֵהוּ שָׁם לַמִּדָּה הָעֲשִׂירִית הַמִּתְעַלָּה, וְכֵן הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה עֲשִׂירִי. וְכֵן בָּאַיִל אֲשֶׁר הֻקְרַב תַּחְתָּיו בָּא הַלָּשׁוֹן הַזֶּה בְּעַצְמוֹ, כִּי לֹא אָמַר: ״וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ עֹלָה״ אֲבָל אָמַר: ״וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה״, וּמִפְּנֵי זֶה הוֹסִיף לוֹמַר: ״תַּחַת בְּנוֹ״, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר: ״וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה״. וְכֵן אָמַר יִצְחָק: ״וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה״, וְכֵן הֱשִׁיבוֹ אָבִיו: ״אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי״. וְהִנֵּה מִלַּת ״לְעֹלָה״ הָיָה הַמִּזְבֵּחַ שֶׁיַּזְכִּיר בְּסָמוּךְ בְּהֵ״א הַיְדִיעָה, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין.
גוַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה. מִזְּרִיזוּתוֹ בַּמִּצְוָה, כִּי אוּלַי לֹא יִמְצָא בַּמָּקוֹם הַהוּא עֵצִים, וְהוֹלִיכָם שְׁלֹשֶׁת יָמִים. אוֹ שֶׁהָיָה אַבְרָהָם פּוֹסֵל עֵץ שֶׁנִּמְצָא בוֹ תּוֹלַעַת כְּדִין הַתּוֹרָה, וְלָקַח מִבֵּיתוֹ עֵצִים טוֹבִים רְאוּיִם לְעֹלָה, וְעַל זֶה אָמַר: ״וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה״. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: בִּשְׂכַר שֶׁבִּקַּע אַבְרָהָם עֲצֵי עֹלָה זָכָה שֶׁבִּקַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַיָּם לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות י״ד:כ״א): ״וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם״. אָמַר לוֹ רַבִּי לֵוִי: דַּיָּךְ בֶּרֶכְיָה! אֶלָּא אַבְרָהָם לְפִי כֹּחוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִי כֹּחוֹ, עַד כָּאן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה.
דוַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק. אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: אָמַר לוֹ אַבְרָהָם לְיִצְחָק: רוֹאֶה אַתָּה מַה שֶּאֲנִי רוֹאֶה? אָמַר לוֹ: רוֹאֶה אֲנִי הַר נָאֶה וּמְשֻׁבָּח וְעָנָן קָשׁוּר עָלָיו. אָמַר לַנְּעָרִים: רוֹאִים אַתֶּם כְּלוּם? אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ רוֹאִים כְּלוּם אֶלָּא מִדְבָּרוֹת וְהָרִים. אָמַר לָהֶם: ״שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר״ – עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר, מָה הַחֲמוֹר אֵינוֹ רוֹאֶה אַף אַתֶּם אֵינְכֶם רוֹאִים, ״שְׁבוּ לָכֶם פֹּה״. ״וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה״ – מַה יִּהְיֶה בַּסּוֹף, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לִי: ״כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ״. בֶּן שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנָה הָיָה וְהַכָּתוּב קוֹרֵהוּ ״נַעַר״, אֲבָל דֶּרֶךְ הַכְּתוּבִים בְּכָךְ, וְכֵן מָצִינוּ בִּיהוֹשֻׁעַ כָּתוּב (שמות ל״ג:י״א): ״וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ״ וְהוּא הָיָה בֶּן חֲמִשִּׁים וָשֵׁשׁ שָׁנָה.
הוְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם. הָיָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לְהָשִׁיב עַצְמוֹתָיו עִמּוֹ, וּלְכָךְ אָמַר ״וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם״ בִּלְשׁוֹן רַבִּים.
זוַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי. יֵשׁ בַּפָּסוּק הַזֶּה אַרְבָּעָה מַאֲמָרוֹת וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה. וְאָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה: ״וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם״ בָּא סַמָּאֵל אֵצֶל אַבְרָהָם, אָמַר לוֹ: מַאי הַאי אַבָּא, בֵּן שֶׁנִּתַּן לְךָ לְמֵאָה שָׁנָה אַתָּה הוֹלֵךְ לְשָׁחְטוֹ? אָמַר לוֹ: עַל מְנָת כֵּן. הָלַךְ אֵצֶל יִצְחָק, אָמַר לוֹ: אִי בְּרָא דַּעֲלוּבְתָא הוֹלֵךְ הוּא לְשָׁחְטְךָ, אָמַר לוֹ: עַל מְנָת כֵּן. הָדָא הוּא דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי״, לָמָּה אָבִי שְׁתֵּי פְּעָמִים, כְּדֵי שֶׁיִּתְמַלֵּא עָלָיו רַחֲמִים, כְּאָדָם שֶׁמֵּצֵר עַל עַצְמוֹ וְאוֹמֵר וַי וַי, עַד כָּאן.
וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה. וְהֵשִׁיב לוֹ אַבְרָהָם: ״אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי״. וְאָז הֵבִין יִצְחָק כִּי הוּא הָעוֹלָה, וְאַף עַל פִּי כֵן ״וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו״. וּמִפְּנֵי זֶה הִזְכִּיר שֵׁנִית ״וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו״, כִּי בָּרִאשׁוֹן לֹא יָדַע יִצְחָק כִּי הוּא הָעוֹלָה וְעַתָּה שֶׁיָּדַע לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁנִּתְרַצָּה בַּדָּבָר וְהָלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו בְּכַוָּנָה אַחַת, זֶה לִשְׁחֹט וְזֶה לִשָּׁחֵט.
וְרַבִּים יִשְׁאֲלוּ, אֵיזֶה מֵהֶם גָּדוֹל כֹּחוֹ וּמִי מִשְּׁנֵיהֶם הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת, אִם אַבְרָהָם הַבָּא לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ הוּא בְּעַצְמוֹ בְּיָדָיו, אוֹ יִצְחָק הַמַּפְקִיר עַצְמוֹ לְהִשָּׁחֵט. יֵשׁ שֶׁאָמְרוּ, גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם יוֹתֵר מִיִּצְחָק, לְפִי שֶׁהַמַּפְקִיר עַצְמוֹ לֵהָרֵג נָקֵל הוּא מְאֹד מִן הָאָב שֶׁבָּא לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ בְּיָדָיו. אִם לֹא תֹּאמַר כֵּן, לָמָּה צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ בְּיָדָיו, יְצַוֵּהוּ לַהֲרֹג אֶת עַצְמוֹ אוֹ שֶׁתָּבֹא הַמִּצְוָה לְיִצְחָק. אֶלָּא בְּוַדַּאי זֶה רְאָיָה כִּי גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם יוֹתֵר מִיִּצְחָק.
וְיֵשׁ שֶׁאָמַר, גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל יִצְחָק, לְפִי שֶׁאַבְרָהָם נִצְטַוָּה בָּזֶה מִפִּי הַשֵּׁם וְזֶה נִצְטַוָּה מִפִּי אָבִיו, וּלְכָךְ גָּדוֹל כֹּחַ אֱמוּנָתוֹ שֶׁל יִצְחָק. וְנִרְאֶה כְּדַעַת הָאוֹמֵר גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁהֲרֵי יִצְחָק אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה מִפִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ הָיָה בְּאָבִיו שֶׁהוּא נָבִיא וְנִתְחַיֵּב לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ כְּמִפִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֲרֵי דְּבַר הַנָּבִיא דְּבַר הַשֵּׁם הוּא, וּכְתִיב (דברים י״ח:י״ט): ״וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶל דְּבָרַי אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ״. וּמִטַּעַם זֶה בְּזֹאת הַמִּצְוָה צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם וְלֹא לְיִצְחָק, לְבָאֵר כִּי גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם.
טוַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ. בְּהֵ״א הַיְּדִיעָה. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הַמִּזְבֵּחַ הַיָּדוּעַ בְּמִצְוַת הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא יִהְיוּ אַבְנָיו גָּזִית. וְכֵן מְקוֹמוֹ הַיָּדוּעַ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״הַמִּזְבֵּחַ״ – ״מִזְבֵּחַ״ אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא ״הַמִּזְבֵּחַ״, הוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִקְרִיב בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן, הוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִקְרִיבוּ בּוֹ קַיִן וְהֶבֶל, הוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִקְרִיב בּוֹ נֹחַ וּבָנָיו, הוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִקְרִיבוּ בּוֹ הָרִאשׁוֹנִים.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, בֵּאוּר הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה יָדוּעַ מִי הוּא הַנִּקְרָא ״מִזְבֵּחַ״, הוּא הַמְקַבֵּל תְּחִלָּה וְהוּא סוֹף הַבִּנְיָן, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וַיִּבֶן״. וּבְוַדַּאי הוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִקְרִיבוּ בּוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. וּבְפָרָשַׁת וַיִּקְרָא אֶרְמֹז זֶה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים. הַיְּדוּעִים אוֹתָן שֶׁבִּקַּע בְּבֵיתוֹ, שֶׁעֲלֵיהֶן הִזְכִּיר לְמַעְלָה ״וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה״. אוֹ קְרָאָם בְּשֵׁם הַיְּדִיעָה לְפִי שֶׁאֵין כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִים לְקָרְבָּן.
וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ. אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: כְּשֶׁבָּא לִשְׁחֹט אָמַר יִצְחָק: אָבִי אֱסֹר אֶת יָדַי וְרַגְלַי, שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אֶת הַמַּאֲכֶלֶת וְאֶזְדַּעְזֵעַ וְיִפָּסֵל הַקָּרְבָּן, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ אַל תַּעַשׂ בִּי מוּם.
מִמַּעַל לָעֵצִים. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ מְכֻוָּן כְּנֶגֶד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, כְּתִיב הָכָא ״מִמַּעַל לָעֵצִים״, וּכְתִיב הָתָם (ישעיה ו׳:ב׳) ״שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ״.
יוַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת. אָמַר: אָבִי, אַל תּוֹדִיעַ לְאִמִּי כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת עַל הַגָּג אוֹ כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת עַל הַבּוֹר, שֶׁמָּא תַּפִּיל עַצְמָהּ וְתָמוּת. כְּשֶׁרָצָה לְשָׁחְטוֹ, ״וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה׳ מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם״, שְׁנֵי פְּעָמִים, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מְמַהֵר לְשָׁחְטוֹ. ״וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ״, אָמַר לוֹ: מִי אַתָּה? אָמַר לוֹ: מַלְאָךְ אֲנִי. אָמַר לוֹ: כְּשֶׁנֶּאֱמַר לִי ״קַח אֶת בִּנְךָ״ הוּא בְּעַצְמוֹ אָמַר לִי, וְעַכְשָׁו אִם הוּא מְבַקֵּשׁ – הוּא יֹאמַר לִי. מִיָּד ״וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה׳ שֵׁנִית מִן הַשָּׁמַיִם״. אָמַר לוֹ: ״בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה׳״ וְגוֹ׳. אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ וַאֲנִי נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא אֵרֵד מִן הַמִּזְבֵּחַ עַד שֶׁאוֹמַר לְךָ מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ, לֹא כָּךְ אָמַרְתָּ לִי ״כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ״, מִמִּי? אָמַר לוֹ: מִיִּצְחָק. אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה בִּלְבָבִי לַהֲשִׁיבְךָ: אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ לִי ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״, עַכְשָׁו תֹּאמַר לִי ״וְהַעֲלֵהוּ לְעֹלָה״, וְכָבַשְׁתִּי אֶת יִצְרִי וְלֹא הֱשִׁיבוֹתִי – כָּךְ כְּשֶׁיִּהְיוּ בָּנַי חוֹטְאִין נִכְנָסִין לְצָרָה תְּהֵא זוֹכֵר לָהֶם עֲקֵדָה זוֹ, וְתֵחָשֵׁב לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ אֶפְרוֹ צָבוּר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וּכְאִלּוּ דָּמוֹ זָרוּק לְפָנֶיךָ עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְתִסְלַח לְכָל עֲוֹנוֹתָם.
יגוַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל. כֶּבֶשׂ זֶה מֵעֲשָׂרָה דְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, לְכָךְ נִקְרָא אַיִל וְלֹא כֶּבֶשׂ כִּלְשׁוֹן הַקָּרְבָּנוֹת ״כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה״, שֶׁכּוֹבְשִׁין עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁהַכֶּבֶשׂ הַגָּדוֹל בַּשָּׁנִים יִקָּרֵא אַיִל, וּכְשֶׁהוּא בֶּן יוֹמוֹ יִקָּרֵא כֶּבֶשׂ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ״ב:כ״ז) ״שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב״ וְגוֹ׳. וְעוֹד שֶׁהָאַיִל הַזֶּה הֻקְרַב עוֹלָה, וְיֵשׁ בּוֹ רֶמֶז לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרֵאת ״אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר״, שֶׁהִיא אֱיָלוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַמְקַבֶּלֶת מִן הַשַּׁחַר מְגִנָּה עֲלֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בִּזְכוּת הָעֲקֵדָה וְהִיא הַמְקַבֶּלֶת תְּחִלָּה.
אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, אַחַר שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ ״אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר״, רָאָה אֶת הַכֶּבֶשׂ נֶאֱחָז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו. וּמִלַּת ״בַּסְּבַךְ״ תּוֹרֶה שֶׁהָיָה הַמָּקוֹם הַהוּא יַעַר וְשָׁם אִילָנוֹת, וְהוּא הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא ״בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן״, וְהוּא שֶׁאָמַר דָּוִד עַל הַשְּׁכִינָה (תהלים קל״ב:ו׳): ״מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר״, וְהִנֵּה הוּא בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִן שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית מ״ט:כ״ז): ״בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו״, אַחַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִין בַּעֲבֵרוֹת כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה וּמִסְתַּבְּכִין בַּצָּרוֹת, נוֹטְלִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַשּׁוֹפָר שֶׁל אַיִל. אַחַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִין בַּעֲבֵרוֹת וּמִסְתַּבְּכִין בַּמַּלְכֻיּוֹת, מִבָּבֶל לְמָדַי וּמִמָּדַי לְיָוָן וּמִיָּוָן לֶאֱדוֹם, סוֹפָן לְהִגָּאֵל בְּקַרְנוֹ שֶׁל אַיִל, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ט׳:י״ד): ״וה׳ בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע״.
וְדַעַת רז״ל כִּי שׁוֹפָר שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה שֶׁכָּתוּב בּוֹ: ״וְקֹל שׁוֹפָר חָזָק מְאֹד״, שׁוֹפַר אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק הָיָה. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין נִצְטַוֵּינוּ לִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר, וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁנִינוּ ״כָּל הַשּׁוֹפָרוֹת כְּשֵׁרִין״, מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר בְּשֶׁל אַיִל.
וְיָדוּעַ כִּי מַאֲמָרָם ״זֶה שׁוֹפַר אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק״, הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ עַל מִדָּתוֹ שֶׁל יִצְחָק, לֹא עַל גּוּפוֹ וְעַצְמוֹתָיו מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי הָאַיִל הַזֶּה כֻּלּוֹ הָיָה עוֹלֶה כָּלִיל עִם קַרְנָיו וּטְלָפָיו. אֲבָל הַחֲכָמִים יְרַמְּזוּ לָנוּ עַל מִדַּת הַגְּבוּרָה שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיו ״אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ״, וְהוּא ״פַּחַד יִצְחָק״ אֲשֶׁר אָנוּ מְבַקְּשִׁים בְּעֵת צָרָה וְאוֹמְרִים ״עֲנֵנוּ פַּחַד יִצְחָק״, הוּא הַקּוֹל הַנִּשְׁמָע בְּמַתַּן תּוֹרָה, וְאֵלָיו אָנוּ רוֹמְזִים בְּקוֹל הַשּׁוֹפָר שֶׁאָנוּ תּוֹקְעִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא הַיּוֹם שֶׁנִּבְרָא בּוֹ הָעוֹלָם. וְהִתְבּוֹנֵן כִּי יוֹם מַתַּן תּוֹרָה תְּחִלַּת קַבָּלַת מַלְכוּתוֹ, וְכֵן יוֹם שֶׁנִּבְרָא בּוֹ הָעוֹלָם תְּחִלַּת מַלְכוּתוֹ, לְפִי שֶׁאֵין מֶלֶךְ בְּלֹא צָבָא.
וְצָרִיךְ אַתָּה לָדַעַת כִּי מַה שֶׁתִּמְצָא בְּפָרָשָׁה זוֹ כִּי הַמְנַסֶּה הוּא הָאֱלֹהִים, וּמַלְאַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹנֵעַ, הָעִנְיָן עַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה יִתְפַּקְּחוּ עֵינֵי הַלֵּב, כִּי אֵין הַמַּלְאָךְ הַזֶּה מִן הַנִּפְרָדִים, רַק מִן הַנְּטִיעוֹת אֲשֶׁר אֵין לְהַפְרִיד וּלְקַצֵּץ בָּהֶם, שֶׁאִלּוּ הָיָה מִן הַנִּפְרָדִים לֹא הָיָה אַבְרָהָם שׁוֹמֵעַ לְקוֹלוֹ בְּבִטּוּל מַה שֶּׁצִּוָּהוּ הָאֱלֹהִים, גַּם הַמַּלְאָךְ לֹא הָיָה רַשַּׁאי לוֹמַר ״וְלֹא חָשַׂכְתָּ מִמֶּנִּי״, אֶלָּא ״מִמֶּנּוּ״. אֲבָל הַמַּלְאָךְ הָיָה הוּא מֵהַנְּטִיעוֹת, זֶהוּ ״הַמַּלְאָךְ הַגָּדוֹל״, וְהוּא שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (שמות י״ד:י״ט): ״וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים״, וְאֵינוֹ סָמוּךְ רַק בֵּאוּר. וּמַה שֶׁהִזְכִּירוּ בְּכָאן מַלְאָךְ, כְּלוֹמַר ״מַלְאָךְ שֶׁבְּקִרְבּוֹ ה׳״, וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: ״כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ״. וּמִזֶּה הִזְכִּירוּ בַּפָּסוּק (בראשית מ״ח:ט״ז) ״הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל״ וְגוֹ׳ ״בְּקֶרֶב הָאָרֶץ״, וְהוּא הָאָדוֹן אֲשֶׁר בּוֹ הָרַחֲמִים, וּמִפְּנֵי שֶׁהוּא הָאָדוֹן אָמַר לְשׁוֹן ״מִמֶּנִּי״, וּמִפְּנֵי שֶׁהוּא הָרַחֲמִים אָמַר אַחֲרֵי הַקָּרְבָּן: ״בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה׳״. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁהִזְכִּיר קֹדֶם הַקָּרְבָּן ״אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה״, וְאַחֲרֵי הַקָּרְבָּן הִזְכִּיר ״ה׳ יֵרָאֶה״, וְהִבְטִיחוֹ בְּמִדַּת רַחֲמִים שֶׁיְּבָרֵךְ אֶת זַרְעוֹ בְּרִבּוּי עָצוּם. וְהִשְׁגַּחְתִּי בִּלְשׁוֹן בְּרָכָה וּמְצָאתִיו כָּפוּל,
וְיָדוּעַ כִּי הוּא רֶמֶז לְכֹחַ לִפְנִים מִכֹּחַ, כִּלְשׁוֹן שִׁירָה וְהַלֵּל, וְהוּא שֶׁאָמַר: ״כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה״. וְאָמַר ״כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם״, וְאוֹמֵר: ״וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ״, ״וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ״. וְהִזְכִּיר בַּסּוֹף: ״עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי״, וְ״קֹלִי״ הוּא הָאֱלֹהִים הַמְצַוֶּה.
וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י ז״ל: מַהוּ ״תַּחַת בְּנוֹ״, אֶלָּא עַל כָּל עֲבוֹדָה וַעֲבוֹדָה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מִמֶּנּוּ, הָיָה אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדָה זוֹ כְּאִלּוּ עֲשִׂיתִיהָ בִּבְנִי, כְּאִלּוּ בְּנִי שָׁחוּט, כְּאִלּוּ דָּמוֹ זָרוּק, כְּאִלּוּ בְּנִי מֻפְשָׁט, כְּאִלּוּ הוּא שָׂרוּף וְעָשׂוּי דֶּשֶׁן.
ידה׳ יִרְאֶה קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם כֵּן, כְּלוֹמַר ה׳ יִרְאֶה לְדוֹרוֹת, שֶׁתַּעֲמוֹד לְיִשְׂרָאֵל זְכוּת הָעֲקֵדָה הַזֹּאת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם. וְגַם הַיּוֹם שֶׁאֲנִי בָּהָר ה׳ יִרְאֶה פָּעֳלִי לְפָנָיו וְיִגְמְלֵנִי כְּצִדְקִי. וְהִנֵּה אַבְרָהָם הִתְפַּלֵּל לְשָׁעָה וּלְדוֹרוֹת, כֵּן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן ז״ל.
וְנִרְאֶה לִי לְפָרֵשׁ לְיַשֵּׁב לְשׁוֹן ״ה׳ יִרְאֶה״ לְשָׁעָה, ״אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם״, כְּלוֹמַר מַה שֶׁעָתִיד לְהֵאָמֵר הַיּוֹם ״בְּהַר ה׳ יֵרָאֶה״ לְדוֹרוֹת, כְּלוֹמַר יִתְקַיֵּם. וְיִרְמֹז לְמִדְרָשׁ רז״ל שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה שֶׁהִתְפַּלֵּל בָּהָר וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ וַאֲנִי נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא אֵרֵד מִן הַמִּזְבֵּחַ עַד שֶׁאוֹמַר לְךָ דָּבָר וְכוּ׳ כְּשֶׁיִּהְיוּ בָּנַי נִכְנָסִים לְצָרָה תִּזְכּוֹר לָהֶם זֶה. וּלְכָךְ נִרְאֶה כִּי הָאֲמִירָה שֶׁבְּכָאן הִיא הַתְּפִלָּה. וּמִפְּנֵי שֶׁהַמָּקוֹם הַזֶּה נִקְרָא עַל יְדֵי אַבְרָהָם ״יִרְאֶה״ וְעַל יְדֵי שֵׁם בֶּן נֹחַ נִקְרָא ״שָׁלֵם״, לְכָךְ קְרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״יְרוּשָׁלֵם״, הוּא שֵׁם מְחֻבָּר מִשְּׁנֵי צַדִּיקֵי עוֹלָם.
וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ כִּי יִצְחָק רָאָה דְּמוּת אַרְיֵה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְעִנְיַן הָאַרְיֵה הוּא פַּחַד יִצְחָק, וְאוּלַי הוּא אַרְיָא דְּבֵי עִלָּאָה שֶׁהִזְכִּירוּ רז״ל בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין. וְהִנֵּה הוּא נִרְמָז בַּכָּתוּב הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר ״בְּהַר ה׳ יִרְאֶה״, כִּי נִרְאָה לוֹ דְּמוּת אַרְיֵה בְּהַר ה׳.
וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה: ״ה׳ יִרְאֶה״, הֶרְאָה לוֹ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי וְחָרֵב וּבָנוּי. בָּנוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״ה׳ יִרְאֶה״, וּכְתִיב (דברים ט״ז:ט״ז): ״יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ״. חָרֵב, ״אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה׳״, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (איכה ה׳:י״ח): ״עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם״. ״יֵרָאֶה״ – הֲרֵי בָּנוּי, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (תהלים ק׳): ״כִּי בָנָה ה׳ צִיּוֹן נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ״, עַד כָּאן.
כוַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא. פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן ז״ל בְּשׂוֹרָה זוֹ שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר אַבְרָהָם בְּאָחִיו הַגָּדוֹל שֶׁנִּפְקַד בְּבָנִים רַבִּים, לְבָאֵר כִּי נָחוֹר וּמִלְכָּה הָיוּ זְקֵנִים לֹא נִפְקְדוּ בְּבַחֲרוּתָם, וְעַתָּה בְּזִקְנוּתָם נַעֲשָׂה לָהֶם נֵס וְיָלְדָה בְּדֶרֶךְ הַנֵּס בַּעֲבוּר שָׂרָה אֲחוֹתָהּ, וְזֶה טַעַם ״מִלְכָּה גַם הִוא״, עַד כָּאן. וּמַה יֹּאמַר הָרַב בְּפִילַגְשׁוֹ, וְאִם נַעֲשָׂה נֵס בְּמִלְכָּה אִשְׁתּוֹ שֶׁל נָחוֹר לִכְבוֹד אַבְרָהָם, מַה צֹּרֶךְ בְּפִילַגְשׁוֹ שֶׁהִזְכִּיר בָּהּ הַכָּתוּב ״וַתֵּלֶד גַּם הִוא״? וְהִגִּיד הַכָּתוּב כִּי הָיוּ שְׁמוֹנָה, כְּנֶגֶד בְּנֵי יַעֲקֹב שֶׁהָיוּ שְׁמוֹנָה בְּנֵי גְּבִירוֹת, וְאַרְבָּעָה בָּנִים לְפִילַגְשׁוֹ רְאוּמָה כְּנֶגֶד בְּנֵי יַעֲקֹב שֶׁהָיוּ אַרְבָּעָה בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת, וְהִשְׁוָה הַכָּתוּב מִשְׁפַּחַת נָחוֹר לְמִשְׁפַּחַת אַבְרָהָם. וְזִכְרוֹן כָּל הַיִּחוּסִין אֵלּוּ וְהַסִּפּוּר בַּפָּרָשָׁה כְּדֵי שֶׁיַּזְכִּיר אֶת רִבְקָה, וּלְהוֹדִיעַ כִּי רִבְקָה אֲשֶׁר יָצָא מִמֶּנָּה יַעֲקֹב הָיְתָה מִבֵּית אָבִיו שֶׁל אַבְרָהָם וּמִשְׁפַּחְתּוֹ. וְכָל זֶה לְבָאֵר כִּי בְּנֵי נָחוֹר רְאוּיִם הֵם לְהִדָּבֵק בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הַדְּבֵקִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (דברים ד׳:ד׳): ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם״.