טאִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה. כְּלוֹמַר אִם אַתָּה הוֹלֵךְ לַשְּׂמֹאל – ״וְאֵימִנָה״, אֲנִי אֵלֵךְ לַדָּרוֹם, כִּי שָׁם מְגַמַּת פָּנָיו לָלֶכֶת, כִּי כֵן כָּתוּב לְמַעְלָה: ״הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה״. וְ״אִם הַיָּמִין״, כְּלוֹמַר אִם אַתָּה רוֹצֶה לֵילֵךְ בַּדָּרוֹם – ״וְאַשְׂמְאִילָה״, כְּלוֹמַר אַשְׂמְאִיל אֶת עַצְמִי, כֵּן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י.
וְיֵשׁ לִתְמוֹהַּ, אֵיךְ אָמַר ״וְאַשְׂמְאִילָה אֶת עַצְמִי״ וְכַוָּנָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לֵילֵךְ בַּדָּרוֹם. אֲבָל בֵּאוּר ״וְאַשְׂמְאִילָה״ הַכַּוָּנָה בּוֹ וְאַשְׂמְאִילָה אוֹתְךָ, כְּלוֹמַר עַל כָּרְחֲךָ תִּצְטָרֵךְ שֶׁתֵּלֵךְ לַצָּפוֹן. וְכֵן שָׁמַעְתִּי כִּי תַּרְגּוּם אוּנְקְלוֹס בְּנוּסְחָאוֹת מְדֻקְדָּקוֹת: ״אִם אַתְּ לְצִפּוּנָא וַאֲנָא לְדָרוֹמָא וְאִם אַתְּ לְדָרוֹמָא וְאַצְפְּנָךְ״, כְּלוֹמַר בְּעַל כָּרְחֲךָ, כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ רְשׁוּת לְהִתְעַכֵּב בַּדָּרוֹם מִפְּנֵי כֹּבֶד הַמִּקְנֶה אֲשֶׁר לִי.
יבאַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. בִּשְׁאָר אֶרֶץ כְּנַעַן כֻּלָּהּ, שֶׁלֹּא עָמַד בְּמָקוֹם אֶחָד אֲבָל בְּכָל אֶרֶץ כְּנַעַן יָגוּר. וְלוֹט נִתְיַשֵּׁב בְּמָקוֹם אֶחָד מִמֶּנּוּ, בְּעָרֵי הַכִּכָּר, כִּי עָרֵי הַכִּכָּר מִכְּלַל אֶרֶץ כְּנַעַן הֵם. וְטַעַם בְּעָרֵי הַכִּכָּר פַּעַם בָּזוֹ וּפַעַם בָּזוֹ מִפְּנֵי כֹּבֶד הַמִּקְנֶה, וְזֶה טַעַם ״וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן״, כִּי הִתְנָה עִם אַבְרָהָם שֶׁלֹּא יָבֹא בְּכָל הַכִּכָּר.
וַיֶּאֱהַל עַד סְדֹם. לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב גְּנוּתוֹ שֶׁל לוֹט, כִּי בָּחַר חֶבְרַת הָרְשָׁעִים וְנָטָה אָהֳלוֹ עִמָּהֶם, וּלְפִיכָךְ סָמַךְ מִיָּד: ״וְאַנְשֵׁי סְדֹם״. וְלִמֶּדְךָ הַכָּתוּב זְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁלֹּא נָפַל גּוֹרָלוֹ בִּמְקוֹם הָרֶשַׁע כִּי אִם בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה.
ידאַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט. לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא בָּא אֵלָיו דִּבּוּר הַשְּׁכִינָה עַד שֶׁנִּפְרַד מֵחֶבְרָתוֹ שֶׁל רָשָׁע.
יזקוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּהְיֶה אַבְרָהָם מַחֲזִיק בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר יִתֵּן לוֹ וּלְזַרְעוֹ מֵעַתָּה, וְאָמַר שֶׁיִּתְהַלֵּךְ בָּהּ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כְּאָדָם הַנּוֹתֵן לַחֲבֵרוֹ קַרְקַע בְּמַתָּנָה וּמַרְאֶה לוֹ מְצָרָיו וְאוֹמֵר לוֹ שֶׁיַּחֲזִיק בָּהּ. וְעַל דֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, מִלַּת הִתְהַלְּכוּת נִזְכֶּרֶת אֵצֶל הַחָכְמָה, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (משלי י’): ״בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ״, וּכְתִיב (תהילים ל״ט:ז׳): ״אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ״, הִיא צוּרַת הַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית, וְלֹא נִזְכְּרָה כִּי אִם בִּיחִידֵי הַצַּדִּיקִים מְחַפְּשֵׁי הַחָכְמָה, כְּנֹחַ וַחֲנוֹךְ וְאַבְרָהָם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. וּלְפִי שֶׁאַבְרָהָם הֶעְתִּיק שִׂכְלוֹ בְּחִפּוּשׂ הַחָכְמוֹת מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, וּמַסִּיעַ נֶפֶשׁ הַשִּׂכְלִית הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ בְּהַשָּׂגַת הָעִנְיָן הַכּוֹלֵל הַנֶּגְבָּה, אָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: ״קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ״, כְּלוֹמַר נַעְנַע צוּרַת שִׂכְלְךָ בִּדְרִישַׁת הַנִּמְצָאִים שֶׁבָּאָרֶץ, כִּי לֹא מָצִינוּ שֶׁהָלַךְ אַבְרָהָם אֶת הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל מָצִינוּ בּוֹ שֶׁיָּשַׁב וְלֹא הָלַךְ, הוּא שֶׁכָּתוּב: ״וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב״, וְעַל כָּל פָּנִים הַהִלּוּךְ הַזֶּה הוּא תְּנוּעַת הַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית וְהֶשְׁקֵט הַגּוּף, וְזֶהוּ ״וַיֶּאֱהַל״ מִלְּשׁוֹן ״יוֹשֵׁב אֹהָלִים״, כִּי דְּרִישַׁת הַחָכְמוֹת צָרִיךְ תְּנוּעַת הַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית וְהֶשְׁקֵט הַגּוּף, בְּהֵפֶךְ מִצָּרְכֵי הַגּוּף שֶׁהֵם צְרִיכִים נִעְנוּעַ הַגּוּף וְהֶשְׁקֵט הַנֶּפֶשׁ. וְאָמַר: ״כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה״, אֶתֵּן לְךָ דֵּעָה וְחָכְמָה לָדַעַת מַהוּת הַנִּמְצָאִים, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (מלכים א ה׳:כ״ו’): ״וַה׳ נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה״.