פרק מו

אוַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק. הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר הַכָּתוּב ״וַיִּזְבַּח זְבָחִים לַה׳״, וּכְשֶׁלֹּא אָמַר כֵּן וְאָמַר ״לֵאלֹהֵי אָבִיו״ פֵּרוּשׁוֹ כִּי הִקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו לְפַחַד אָבִיו יִצְחָק, הִיא מִדַּת הַגְּבוּרָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו, כִּי כְּבָר זָכָה הוּא בְּחֶלְקוֹ, וּמִפְּנֵי זֶה יִחֵד הַהַקְרָבָה לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק. וְלָזֶה נִתְכַּוְּנוּ חַכְמֵי הָאֱמֶת בִּלְשׁוֹנָם הַנִּסְתָּר שֶׁאָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה: חַיָּב אָדָם בִּכְבוֹד אָבִיו יוֹתֵר מִכְּבוֹד זְקֵנוֹ, קָרָא אָבִיו ״פַּחַד יִצְחָק״ וּלְמִדַּת הַחֶסֶד קָרָא ״זְקֵנוֹ״. וְהַכַּוָּנָה הַזֹּאת בְּעַצְמָהּ רָמוּז שָׁם בְּלָשׁוֹן אַחֵר, וְהוּא שֶׁאָמְרוּ: בַּתְּחִלָּה שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹם הַתַּלְמִיד וְאַחַר כֵּן שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹם הָרַב, כְּלוֹמַר שֶׁהָאָדָם מוֹצֵא תְּחִלָּה הַתַּלְמִידִים וְהָרַב אַחֲרֵיהֶם, וּלְכָךְ שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמָם תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ בִּשְׁלוֹם הָרַב שֶׁהוּא הָאַחֲרוֹן לַשּׁוֹאֵל וּפְנִימִי מִן הַתַּלְמִידִים. וּמִפְּנֵי שֶׁיִּצְחָק תַּלְמִיד לְאַבְרָהָם, לְכָךְ זָבַח יַעֲקֹב לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק. וּמִכָּל מָקוֹם רָאוּי הָיָה יַעֲקֹב לְהַזְכִּיר לְיִצְחָק יוֹתֵר, אוֹ מִצַּד שֶׁהוּא אָבִיו אוֹ מִצַּד שֶׁהוּא תַּלְמִיד לְאַבְרָהָם, וְזֶה מְבֹאָר. וְהַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב הָיוּ שְׁלָמִים, כִּי מִפְּנֵי שֶׁרָאָה הַגָּלוּת מַתְחִיל עַתָּה בְּזַרְעוֹ וְהָיָה מִתְפַּחֵד מִזֶּה, וְעַל כֵּן הֻצְרַךְ לְהַקְרִיב הַקָּרְבָּן הַזֶּה לְפַחַד יִצְחָק, וְהָיוּ שְׁלָמִים כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֵלָיו הַמִּדּוֹת. וְכֵיוָן שֶׁהִקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו אֶל הַכַּוָּנָה הַזֹּאת, אָז נִרְאָה לוֹ פַּחַד יִצְחָק בְּמִדַּת הַדִּין רָפָה, לְבָאֵר כִּי אַף עַל פִּי שֶׁיִּגְלוּ שָׁם בָּנָיו לֹא יִכְלוּ בְּגָלוּתָם. וְעַל כֵּן אָמַר: ״אֱלֹהִים בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה״ כְּלוֹמַר מִדַּת הַגְּבוּרָה וּבְמִדַּת הַדִּין רָפָה, וְהוּא שֶׁבִּשְׂרָהוּ בַּגְּאֻלָּה אַחַר הַשִּׁעְבּוּד וְהָעִנּוּי.

גאָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ. שֶׁמְּנַעְתִּיו לֵירֵד לְמִצְרַיִם וְאָמַרְתִּי לוֹ ״אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה״, וְעַכְשָׁיו אַתָּה יוֹרֵד לְמִצְרַיִם, ״אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה״. וְכֵן הַכָּתוּב אוֹמֵר (ישעיהו מ״א:י׳): ״אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב (שם מא): ״אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ״.

דאָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הִבְטִיחוֹ שֶׁיִּהְיֶה עִמּוֹ בְּאוֹתָהּ יְרִידָה, וּמִפְּנֵי זֶה אָמַר ״אֵרֵד עִמְּךָ״ וְלֹא אָמַר ״אוֹרִידְךָ״ כְּשֵׁם שֶׁאָמַר ״אַעַלְךָ״. וְאָנֹכִי אַעַלְךָ. רָמַז לוֹ שֶׁיִּקָּבֵר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַגְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם. וְהוֹסִיף גַּם עָלֹה, כִּי מִשָּׁם יִתְעַלֶּה בַּעֲלִיָּה אַחֶרֶת עֶלְיוֹנָה לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים, וְזֶהוּ כֵּפֶל הָעֲלִיָּה.
וְעוֹד יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ בְּכֵפֶל הָעֲלִיָּה כִּי הוּא הַבְטָחָה לְזַרְעוֹ שֶׁיִּגְאָלֵם אַחַר הַגָּלוּת וְיַעֲלֶה אוֹתָם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר שֶׁיִּהְיוּ מְיֻשָּׁבִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, הִבְטִיחָם בַּעֲלִיָּה אַחֶרֶת, וְהוּא הָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לְזַרְעוֹ. נִרְמַז בָּזֶה מַה שֶׁאָמְרוּ ז״ל: כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְהוּא דְּבַר בִּלְעָם מְקַטְרֵג שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוֹדָה עַל כָּרְחוֹ וְרָאָה זֶה בִּנְבוּאָה, וְהוּא שֶׁאָמַר (במדבר כ״ג:י׳): ״תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ״. רָמַז שֶׁאֵין בְּכָל הָעוֹלָם אֻמּוֹת נוֹחֲלֵי גַּן עֵדֶן כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, וּמִזֶּה סָמַךְ לוֹ מִיָּד (שם): ״הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן״. וְזֶהוּ שֶׁהִזְכִּיר לְשׁוֹן ״אָנֹכִי״, כִּי בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁעֲתִידִים זַרְעוֹ לְקַבֵּל תִּהְיֶה הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶם בְּגָלוּת מִצְרַיִם, וְיִזְכּוּ לִשְׁתֵּי עֲלִיּוֹת הַלָּלוּ אֲשֶׁר בָּהֶם תּוֹעֶלֶת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה״, רֶמֶז לַשְּׁכִינָה שֶׁיָּרְדָה עִמָּהֶם לְמִצְרַיִם, וְהוּא שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: גָּלוּ לְמִצְרַיִם שְׁכִינָה עִמָּהֶם. וּכְדֵי לְרַמֵּז עַל זֹאת תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: ״אֲנָא אֵחוֹת״, וְלֹא תִּרְגֵּם ״אֲנָא אֶתְגְּלֵי״ כְּעִנְיַן (שמות ל״ד:ה׳) ״וַיֵּרֶד ה׳״ שֶׁתִּרְגֵּם ״וְאִתְגְּלִי ה׳״. וְאַחַר שֶׁהוּא מְכַוֵּן בְּכָל מָקוֹם לְהַרְחִיק הַגַּשְׁמוּת וּבוֹרֵחַ מִלְּהַזְכִּיר מִלָּה הַמּוֹרָה עָלָיו, הָיָה לוֹ לְתַרְגֵּם גַּם בְּכָאן: ״אֲנָא אֶתְגְּלֵי״, אֲבָל תִּרְגֵּם ״אֲנָא אֵחוֹת״, כִּי רָצָה לְרַמֵּז עַל הַמַּאֲמָר הַזֶּה: גָּלוּ לְמִצְרַיִם שְׁכִינָה עִמָּהֶם, וּמִזֶּה הִזְכִּיר בּוֹ לְשׁוֹן ״יְרִידָה״ כִּפְשׁוּטוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מִלָּה מוֹרָה עַל גַּשְׁמוּת. וּמַה שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב ״מִצְרַיְמָה״ בְּתוֹסֶפֶת הֵ״א, וְגַם כֵּן ״עָלֹה״ אוֹת הֵ״א, רֶמֶז לַשְּׁכִינָה, וְעַל כֵּן נִרְשֶׁמֶת הַהֵ״א בַּיְרִידָה גַּם בָּעֲלִיָּה, כִּי יָרְדָה עִם יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם וְהִיא הָעוֹלָה עִמָּהֶם, וְהִיא ״הֵ״א״ אַחֲרוֹנָה שֶׁבַּשֵּׁם, וְהִיא שֶׁפִּרְנְסָה וְכִלְכְּלָה אֶת כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּחָמֵשׁ שְׁנֵי הָרָעָב. וְכֵן רָמַז יוֹסֵף בִּדְבָרָיו שֶׁאָמַר (בראשית מ״ז:כ״ג-כ״ד): ״הֵא לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת הָאֲדָמָה״, וּכְתִיב ״וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית״. וְהִיא שֶׁהֶאֱבִידָה הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם וְעַל הַיָּם, וְהִיא הַנִּקְרֵאת ״יָד״, וְנֶאֱמַר בְּמִצְרַיִם בַּמַּכָּה הַחֲמִישִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט׳:ג׳): ״הִנֵּה יַד ה׳ הוֹיָה״, וְהִזְכִּיר חֲמִשָּׁה מִינִין: ״בַּסּוּסִים בַּחֲמוֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן״, וְנֶאֱמַר עַל הַיָּם: ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה״, וְהִיא שֶׁהִזְכִּירָהּ יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא בִּשְׁעַת הַכַּעַס בְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהוּא שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ט״ז:מ״ג): ״וְגַם אֲנִי הֵא דַרְכֵּךְ בְּרֹאשׁ נָתַתִּי נְאֻם ה׳ אֱלֹהִים״. וּכְבָר הִזְכִּיר חָמֵשׁ פְּעָמִים ״לֹא אֶחְמוֹל״ רְצוֹנוֹ לוֹמַר מִפָּרָשַׁת (יחזקאל ה׳:י׳) ״לָכֵן אָבוֹת יֹאכְלוּ בָנִים בְּתוֹכֵךְ״, עַד פָּרָשַׁת ״וָאֵרֶא עַל הָרָקִיעַ״ תִּמְצָא חָמֵשׁ פְּעָמִים ״לֹא תָחוֹס עֵינִי וְלֹא אֶחְמֹל״. וְכֵן הִזְכִּירָהּ דָּנִיֵּאל (ב), שֶׁאָמַר: ״הֵא כְדִי פַרְזְלָא לָא מִתְעָרַב בַּחֲסַף טִינָא״, וְהִזְכִּיר חֲמִשָּׁה מִינִין: דַּהֲבָא, כַּסְפָּא, נְחָשָׁא, פַּרְזְלָא, חַסְפָּא. וְהִנֵּה נִזְכֶּרֶת בַּמִּקְרָא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: בַּתּוֹרָה בַּנְּבִיאִים, וּבַכְּתוּבִים. וְכֵן נִמְצָא בַּמָּסוֹרֶת: הֵ״א, ג׳ בִּקְרָיָא: ״הֵא לָכֶם זֶרַע״, ״וְגַם אֲנִי הֵא״, ״הֵא כְדִי פַרְזְלָא״. וְהַהֵ״א הַזֹּאת עִם יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַגָּלֻיּוֹת, וְהוּא שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: גָּלוּ לְמִצְרַיִם שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה״, וְזֶהוּ לְשׁוֹן ״עִמְּךָ״ מִלְּשׁוֹן ״צָרָה״, רֶמֶז לְמַה שֶׁכָּתוּב (תהילים צ״א:ט״ו): ״עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה״; גָּלוּ לְבָבֶל שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישע׳ מג): ״לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה״; גָּלוּ לֶאֱדוֹם שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם סג): ״מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם״ וְגוֹ׳, תֵּן אֶל לִבְּךָ מִי קוֹרֵא ״זֶה״, וְכֵן הִזְכִּיר עוֹד: ״זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ״, וּכְתִיב (שמות ט״ו:ב׳): ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהַהֵ״א הַזֹּאת רְמוּזָה רְשׁוּמָה בְּכָל הַגָּלֻיּוֹת: מִצְרַיִם וּבָבֶל וֶאֱדוֹם. וְזֶהוּ שֶׁהִזְכִּיר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה״, לֹא אָמַר ״אַל תִּירָא לָרֶדֶת״, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (שופטים ז׳:י׳): ״וְאִם יָרֵא אַתָּה לָרֶדֶת״. וְכֵן יוֹסֵף הִזְכִּיר לְאָבִיו (בראשית מ״ה:ט׳): ״רְדָה אֵלַי אַל תַּעֲמֹד״, וְלֹא אָמַר ״רֵד אֵלַי״, לְרַמֵּז כִּי הַהֵ״א הַזֹּאת יָרְדָה עִמּוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהַהֵ״א הַזֹּאת יָרְדָה עִם יַעֲקֹב וְשִׁבְעִים נֶפֶשׁ לְמִצְרַיִם, אֵין לְךָ לִתְמֹהַּ עַל רִבּוּי הַבְּרָכָה שֶׁבְּזַרְעָם, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (שמות א׳:ז׳): ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד״, לְפִי שֶׁהַשְּׁכִינָה עִמָּהֶם וְהָיְתָה בֵּינֵיהֶם, וְשָׁם צִוָּה ה׳ אֶת הַבְּרָכָה, עַד שֶׁעָלוּ לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁבָּהֶם נִתְּנָה הַתּוֹרָה וְנִרְאֵית לָהֶם הַשְּׁכִינָה.
וּמֵעַתָּה יֵשׁ לְךָ לְהָבִין מַאֲמַר הֶחָכָם אֲשֶׁר הָיָה דּוֹרֵשׁ בָּרַבִּים שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אִשָּׁה אַחַת הָיְתָה בְּמִצְרַיִם שֶׁיָּלְדָה שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּכָרֵס אֶחָד; כִּי עִנְיַן הַלֵּדָה הַשְׁפָּעַת הַכֹּחַ. וּמַה שֶּׁהֻצְרַךְ לִדְרֹשׁ בָּרַבִּים הַמַּאֲמָר הַזֶּה, וְהוּא מַאֲמָר מַתְמִיהַּ לְמִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַכַּוָּנָה, לְפִי שֶׁהָעָם הָיוּ מִתְנַמְנְמִין וְרָצָה הֶחָכָם לְהָעִיר אוֹתָם מִתְּנוּמָתָם, בְּמַאֲמַר אֶחָד מוֹרֶה עַל הַפְלָגָה וְהַגּוּזְמָא, יִתְמְהוּ עָלָיו כָּל הַשּׁוֹמְעִין מִן הֶהָמוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה פָּשׁוּט וּמְבֹאָר בִּלְתִּי מַתְמִיהַּ לִיחִידִים וְלַחֲכָמִים כַּיּוֹצֵא בּוֹ. וְכַאֲשֶׁר הֵקִיצוּ מִתְּנוּמָתָם וְאוֹתָם שֶׁלֹּא הָיוּ מְבִינִים הֻצְרְכוּ לִשְׁאֹל לוֹ מַנּוּ, אָז הֵשִׁיב לָהֶם כְּפִי הַשָּׂגָתָם כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מַאֲמָר: זוֹ יוֹכֶבֶד שֶׁיָּלְדָה לְמֹשֶׁה שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא. וּמַה שֶּׁאָחַז לְשׁוֹן ״אִשָּׁה״, הוּא הַלָּשׁוֹן שֶׁהִזְכִּיר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּחָכְמָתוֹ (משלי ל״א:י׳): ״אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא״, וְאָמַר (שם יב): ״אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָׁה״, וְהָבֵן זֶה.

זבְּנוֹתָיו זוֹ דִּינָה, וְכֵן (בראשית מ״ו:כ״ג-כ״ד) ״וּבְנֵי דָן חֻשִׁים״, (דברי הימים א ב׳:ח׳) ״וּבְנֵי אֵיתָן עֲזַרְיָהוּ״. מִכָּאן לָמְדוּ רז״ל: הָאוֹמֵר ״נְכָסַי לְבָנַי״ וְהָיָה לוֹ בֵּן וּבַת, הַבֵּן יִטּוֹל אֶת הַכֹּל, וְהִקְשׁוּ בַּגְּמָרָא: מִי קָרוּ אִינְשֵׁי לִבְרָא ״בָּנַי״? אָמַר לֵיהּ: אִין, דִּכְתִיב (במדבר כ״ו:ח׳-ט׳): ״וּבְנֵי פַלּוּא אֱלִיאָב״. וּבְנוֹת בָּנָיו. סֶרַח בַּת אָשֵׁר.

חוְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה יַעֲקֹב וּבָנָיו. שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל, וּבְכָאן קוֹרֵא יִצְחָק יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי אָמַר כִּי יַעֲקֹב וּבָנָיו הֵם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאִם כֵּן הֲרֵי יִצְחָק נִקְרָא בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל. אַבְרָהָם גַּם כֵּן נִקְרָא יִשְׂרָאֵל, מִמַּה שֶּׁכָּתוּב (שמות י״ב:מ׳): ״וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה״, וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי הַחֶשְׁבּוֹן הוּא מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק, וְקָרָא אוֹתָם בִּכְלָל: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִם כֵּן הֲרֵי אַבְרָהָם נִקְרָא בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל. וְעַל כֵּן קְרָאוֹ הַתַּלְמוּד לְעֵשָׂו ״יִשְׂרָאֵל מְשֻׁמָּד״, וְכִדְאִיתָא בְּפֶרֶק קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין בִּשְׁמַעְתָּא דְּגוֹי יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו דְּבַר תּוֹרָה, לְפִי שֶׁהָיָה מִזֶּרַע הָאָבוֹת וְלֹא הָלַךְ בְּדַרְכֵיהֶם.

יבוּבְנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה וָפֶרֶץ וָזָרַח. יַחְשֹׁב הַכָּתוּב עֵר וְאוֹנָן שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִכְּלַל הַשִּׁבְעִים הַבָּאִים, וְזֶה תֵּימַהּ, כֵּיוָן שֶׁמֵּתוּ כְּבָר אֵיךְ הִזְכִּירָם הַכָּתוּב בִּכְלַל הַבָּאִים. אֲבָל הָעִנְיָן הַזֶּה יָדוּעַ בַּקַּבָּלָה וְהוּא מְפֹרָשׁ וּמְבֹאָר בְּסֵדֶר פִּינְחָס, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ״בְּנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וַיָּמָת עֵר וְאוֹנָן בְּאֶרֶץ כְּנַעַן״, וְסָמַךְ אָז מִיָּד ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יְהוּדָה״, וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב הָאוֹמֵר (רות ד׳:ט״ו): ״וְהָיָה לָךְ לְמֵשִׁיב נָפֶשׁ״, וּמַאֲמַר הַשְּׁכֵנוֹת (שם): ״יֻלַּד בֵּן לְנָעֳמִי״, וְהָיָה רָאוּי לוֹמַר ״יֻלַּד בֵּן לְרוּת״, וְהָבֵן זֶה.

טוכָּל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ. אֵין יַעֲקֹב מֵחֶשְׁבּוֹן הַשִּׁבְעִים, וּתְחִלַּת חֶשְׁבּוֹן הַשִּׁבְעִים מֵרְאוּבֵן, וְתִמְצָא מֵרְאוּבֵן עַד דִּינָה וְדִינָה בִּכְלָל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר ״שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ״, אֶלָּא זוֹ יוֹכֶבֶד שֶׁנּוֹלְדָה בִּכְנִיסָתָן לְמִצְרַיִם.
וְהִנֵּה שִׁבְעִים נֶפֶשׁ נִמְנִים בְּפָרָשָׁה זוֹ לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים כְּנֶגֶד אַרְבַּע הַנָּשִׁים. וְהִזְכִּיר מִלַּת ״נֶפֶשׁ״ בְּכָל חֵלֶק וָחֵלֶק, וְאַחֲרֵי כֵן כָּלַל אֶת כֻּלָּם וְהִזְכִּיר כָּל הַשִּׁבְעִים בִּלְשׁוֹן ״נֶפֶשׁ״, הוּא שֶׁאָמַר: ״כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים״, וְהָבֵן זֶה.

כויוֹצְאֵי יְרֵכוֹ מִלְּבַד נְשֵׁי בְנֵי יַעֲקֹב. כְּלוֹמַר שֶׁהֵם יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ כְּדַעַת רז״ל שֶׁאָמְרוּ: תְּאוֹמוֹת נוֹלְדוּ עִם כָּל הַשְּׁבָטִים וְאַחְיוֹתֵיהֶם נָשְׂאוּ הַשְּׁבָטִים; כִּי מַה טַּעַם שֶׁאָמַר מִלְּבַד נְשֵׁי בְנֵי יַעֲקֹב, הַכְּנַעֲנִיּוֹת? אֲבָל הָיוּ יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ גַּם כֵּן וְלֹא פִּרְסֵם אוֹתָם הַכָּתוּב. וּמַה שֶׁאָמַר ״שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ״, כִּי הָאַרְבָּעָה לֹא הָיוּ מִן הַבָּאִים, כִּי בְּמִצְרַיִם הָיוּ, וְהֵם יוֹסֵף וּמְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם וְיוֹכֶבֶד, שֶׁכָּתוּב בָּהּ (במדבר כ״ו:נ״ט): ״אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם״.

כזכָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים. הָיוּ שִׁבְעִים זוּלָתִי יַעֲקֹב, שֶׁכֵּן כְּתִיב: ״וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ״, וְעִמּוֹ שִׁבְעִים וְאֶחָד. וְכֵן כָּתוּב (במדבר י״א:ט״ז): ״אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְעִם מֹשֶׁה שִׁבְעִים וְאֶחָד. וְכֵן סַנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעִים, וְעִם הַנָּשִׂיא שֶׁעַל גַּבֵּיהֶן שִׁבְעִים וְאֶחָד. וְכֵן אֻמּוֹת הַקַּדְמוֹנִים שִׁבְעִים, וְעִם יִשְׂרָאֵל שִׁבְעִים וְאֶחָד. וְכָל זֶה דֻּגְמָא שֶׁל מַעְלָה כְּנֶגֶד שִׁבְעִים מַלְאָכִים הַסּוֹבְבִים כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְעִם ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שִׁבְעִים וְאֶחָד, וְהֵם נִקְרָאִים בֵּית דִּינוֹ. וְעַל כֵּן כְּשֶׁהִזְכִּיר הַשִּׁבְעִים לֹא אָמַר ״לְיַעֲקֹב״ כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּיר בַּכָּתוּב שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, אֲבָל הִזְכִּיר ״לְבֵית יַעֲקֹב״, כִּי יַעֲקֹב עִם בֵּיתוֹ רֶמֶז לְבֵית דִּינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְזֶה שִׁבְעִים וְאֶחָד.
וְהִתְבּוֹנֵן מִזֶּה מַעֲלָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֶצְלוּ מִכֹּחוֹ שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁמֵּהֶם יָצְאוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים שֵׁמוֹת שֶׁנֶּאֶצְלוּ מִן הַשְּׁכִינָה, שֶׁאֵין מִנְיָנָם פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, וְהֵם תַּכְלִית כָּל הַדֵּעוֹת. וּלְכָךְ לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִן לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה עַד שֶׁעָלוּ לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא, כִּי אָז הָיוּ כְּנֶגֶד הַמִּסְפָּר הָעֶלְיוֹן וְאָז נִתְּנָה הַתּוֹרָה בְּהַסְכָּמַת הַכֹּל. וְהַשְּׁכִינָה אֵינָהּ שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל כִּי אִם בְּמִנְיַן שִׁשִּׁים רִבּוֹא, שֶׁהֵם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף. וְהָעִנְיָן, כִּי הַשְּׁכִינָה כְּלוּלָה מִשֵּׁשׁ קְצָווֹת, וְיֵשׁ בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף שִׁשָּׁה פְּעָמִים מֵאָה אֶלֶף, הֵם עֲשָׂרָה רִבּוֹא, לְכָל קָצֶה וְקָצֶה עֲשָׂרָה רִבּוֹא. וּמִיּוֹם שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בְּהַר סִינַי בְּמַתַּן תּוֹרָה לֹא זָזָה מִיִּשְׂרָאֵל עַד שֶׁחָרַב בַּיִת רִאשׁוֹן, וּמִיּוֹם שֶׁחָרַב בַּיִת רִאשׁוֹן לֹא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי בְּבַיִת שֵׁנִי לֹא שָׁרְתָה שְׁכִינָה. וְאֵין הַכַּוָּנָה לוֹמַר שֶׁלֹּא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בְּבַיִת שֵׁנִי כְּלָל, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ שְׁכִינָה שׁוֹרָה בִּשְׁתֵּי רִבּוֹא, מִמַּה שֶׁכָּתוּב (במדבר י׳:ל״ו): ״שׁוּבָה ה׳ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל״, וּכְתִיב (תהילים ס״ח:י״ח): ״רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן ה׳ בָם״, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּאַרְבַּע רִבּוֹא שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בָּהֶם, וְעוֹד שֶׁהַכָּתוּב מֵעִיד (חגי א׳:ח׳): ״וְאֶרְצֶה בּוֹ וְאֶכָּבְדָה״, כְּלוֹמַר אַשְׁרֶה בּוֹ הַכָּבוֹד שֶׁהוּא הַשְּׁכִינָה; אֶלָּא שֶׁלֹּא שָׁרְתָה בּוֹ תָּדִיר כְּמוֹ בְּבַיִת רִאשׁוֹן, לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם שִׁשִּׁים רִבּוֹא, שֶׁלֹּא עָלוּ מִבָּבֶל כִּי אִם אַרְבָּעִים אֶלֶף, שֶׁכֵּן כָּתוּב (עזרא ב׳:ס״ד): ״כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא״. וְהוּא שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל (חגי א׳:ח׳): ״וְאֶרְצֶה בּוֹ וְאֶכָּבְדָה״, ״וְאֶכָּבֵד״ כְּתִיב, חָסֵר הֵ״א לְפִי שֶׁחָסְרוּ מִשָּׁם חֲמִשָּׁה דְּבָרִים: אָרוֹן, שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, אֵשׁ, שְׁכִינָה, וְאוּרִים וְתֻמִּים. וּמִפְּנֵי זֶה אָמַר ״וְאֶכָּבֵד״ לְבָאֵר כִּי הַכָּבוֹד הָיָה שָׁם שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, לֹא הַתִּפְאֶרֶת, וְזֶהוּ ״וְאֶכָּבֵד״ לְמַעֵט הַתִּפְאֶרֶת. וְחֶסְרוֹן הַהֵ״א שֶׁהִיא אַחֲרוֹנָה שֶׁבַּשֵּׁם, עַל שֵׁם שֶׁחָסְרָה מִשָּׁם שְׁכִינָה, שֶׁהֲרֵי הִיא מֵחֲמִשָּׁה דְּבָרִים שֶׁחָסְרוּ, וְהֵיאַךְ חָסְרָה, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר ״וְאֶכָּבְדָה״, אֶלָּא שֶׁלֹּא שָׁרְתָה שָׁם תָּדִיר כְּמוֹ בְּבַיִת רִאשׁוֹן אֶלָּא חוֹפֵף. אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל רַבִּים בְּלֹא מִסְפָּר, הוּא שֶׁכָּתוּב (הושע ב׳:א׳): ״וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם״, לֹא אָמַר ״וְהָיָה זֶרַע יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם״ אֶלָּא ״וְהָיָה מִסְפַּר״, כְּלוֹמַר אוֹתָם שֶׁהָיוּ בָּאִים בַּמִּסְפָּר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה יִהְיוּ כְּחוֹל הַיָּם, וְאָז יַחֲזֹר הַתִּפְאֶרֶת וְהַכָּבוֹד. וְכֵן הִבְטִיחַ יְשַׁעְיָה (ישעיהו ס׳:א׳): ״קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה׳ עָלַיִךְ זָרָח״, וְהָבֵן זֶה.

כחוְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף. שָׁלַח לְפָנָיו אֶת יְהוּדָה לְהָכִין לוֹ בַּיִת בְּגֹשֶׁן, לְפִי שֶׁהוּא הַגִּבּוֹר וְהַזָּרִיז מִשְּׁאָר הָאַחִים. וְדִקְדְּקוּ ז״ל אַחַר מִלַּת ״לְהוֹרֹת״ וְאָמְרוּ: לְהַתְקִין לוֹ בֵּית תַּלְמוּד, שֶׁיְּהֵא מוֹרֶה שָׁם הוֹרָאָה שֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁבָטִים הוֹגִין בַּתּוֹרָה. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן, שֶׁהֲרֵי יוֹסֵף כְּשֶׁפֵּרֵשׁ מֵאָבִיו הָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הָעֲגָלוֹת נִזְכַּר שֶׁבְּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה פָּרַשׁ מִמֶּנּוּ, וְאָז הֶאֱמִין, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״ה:כ״ז): ״וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב (שם): ״וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב״.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו״, אֶתְמוֹל שׁוֹר וַאֲרִי מְנַגְּחִין זֶה עִם זֶה, וְעַכְשָׁו הוֹלֵךְ אֵלָיו בִּשְׁלִיחוּת, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה ס״ה:כ״ה): ״זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן״, ״זְאֵב״, זֶה בִּנְיָמִן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף״, וְ״טָלֶה״ אֵלּוּ הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה נ׳:י״ז): ״שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל״, ״יִרְעוּ כְאֶחָד״, שֶׁיָּרַד בִּנְיָמִן עִמָּהֶם, שֶׁיַּעֲקֹב הָיָה אוֹמֵר ״לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם״, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה וְיָרַד עִמָּהֶם, הָיוּ מְמַצְּעִין אוֹתוֹ וּמְשַׁמְּרִים אוֹתוֹ. וְ״אַרְיֵה״ זֶה יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ״ט:ט׳): ״גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה״. ״כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן״, זֶה יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל״ג:י״ז): ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ״. נִמְצְאוּ אוֹכְלִים כְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ״ג:ל״ג): ״וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ״, הֱוֵי אוֹמֵר: ״וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף״.

כטוַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ. דָּרְשׁוּ רז״ל: אָמַר רַבִּי יוּדָן: שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם רָאוּ כָּבוֹד שֶׁלֹּא רָאָה בְּרִיָּה מֵעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵם, יִתְרוֹ וְיַעֲקֹב. כְּשֶׁבָּא יִתְרוֹ אֵצֶל מֹשֶׁה מַה כְּתִיב בֵּיהּ (שמות י״ח:ז׳) ״וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ״, מִי רָאָה לְמֹשֶׁה יוֹצֵא, וְאֵינוֹ יוֹצֵא מִי רָאָה לְאַהֲרֹן יוֹצֵא וְהוּא אֵינוֹ יוֹצֵא, מִי רָאָה שִׁבְעִים זְקֵנִים יוֹצְאִים וְהוּא אֵינוֹ יוֹצֵא, נִמְצְאוּ כָּל אֵלּוּ יוֹצְאִין אַחַר יִתְרוֹ. וְכֵן יַעֲקֹב, מִי רָאָה לְיוֹסֵף יוֹצֵא לִקְרַאת אָבִיו וְהוּא אֵינוֹ יוֹצֵא, מִי רָאָה לְזִקְנֵי פַרְעֹה יוֹצְאִין וְהוּא אֵינוֹ יוֹצֵא, מִי רָאָה כָּל מַחֲנֵה מִצְרַיִם וְהוּא אֵינוֹ יוֹצֵא, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כ״ד:כ״ג): ״וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד״.
וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד. כָּתַב הָרַמְבַּ״ן ז״ל אֵין לְהָבִין כִּי יוֹסֵף נָפַל עַל צַוְּארֵי אָבִיו, כִּי לֹא הָיָה מִדֶּרֶךְ הַמּוּסָר, אֲבָל הָרָאוּי לְנַשֵּׁק אֶת יָדָיו אוֹ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ, אֲבָל הַכֹּל חוֹזֵר לְיַעֲקֹב, כִּי יַעֲקֹב נָפַל עַל צַוָּארוֹ שֶׁל יוֹסֵף וּבָכָה עַל צַוָּארָיו עוֹד כַּאֲשֶׁר בָּכָה תָּמִיד עַד עַתָּה כְּשֶׁלֹּא רָאָהוּ. וְיָדוּעַ הוּא מִי דִּמְעָתוֹ מְצוּיָה, אִם הָאָב הַזָּקֵן הַמּוֹצֵא אֶת בְּנוֹ חַי אַחַר הַיֵּאוּשׁ וְאַחַר הָאֲבֵלוּת, אוֹ הַבֵּן הַבָּחוּר אֲשֶׁר הִמְלִיכוּהוּ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם.

לבוְהָאֲנָשִׁים רֹעֵי צֹאן. כְּלוֹמַר מִשֶּׁלָּהֶם, וּכְדֵי שֶׁלֹּא תָּבִין כִּי הָיוּ הַצֹּאן מֵאֲחֵרִים וְהָיוּ מִתְעַסְּקִים בְּשָׂכָר, לְכָךְ הוֹסִיף לוֹמַר ״כִּי אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ״, לְהוֹרוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ מִשֶּׁל אֲחֵרִים, רַק מִשֶּׁל עַצְמָם, כִּי עֲשִׁירִים גְּדוֹלִים הָיוּ. וּמַה שֶׁבָּחֲרוּ הַשְּׁבָטִים הָאֻמָּנוּת הַזֹּאת וְהִיא אֻמָּנוּת אֲבוֹתֵיהֶם, מִפְּנֵי שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רֶוַח גָּדוֹל בַּגִּזָּה וּבֶחָלָב וּבַוְּלָדוֹת, וְהִיא אֻמָּנוּת אֵינָהּ צְרִיכָה יְגִיעָה רַבָּה וְטֹרַח גָּדוֹל וּמִבְּלִי עָוֹן, וְעָלֶיהָ הִזְהִיר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ (משלי כ״ז:כ״ג): ״יָדֹעַ תֵּדַע פְּנֵי צֹאנֶךָ שִׁית לִבְּךָ לַעֲדָרִים״; וְהַשֵּׁנִי, לְפִי שֶׁהַשְּׁבָטִים הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁיִּגְלוּ לְמִצְרַיִם הֵם וְזַרְעָם, וּמִפְּנֵי שֶׁהַמִּצְרִיִּים הָיוּ עוֹבְדִים לְצוּרַת הַצֹּאן תָּפְשׂוּ לָהֶם אֻמָּנוּת זוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ זַרְעָם מֻרְגָּלִים בָּהּ, וּתְהֵא עֲבוֹדַת הַצֹּאן רְחוֹקָה בְּעֵינֵיהֶם. וְכֵן תִּמְצָא רֹב הַצַּדִּיקִים וְהַנְּבִיאִים שֶׁהָיוּ רוֹעִים, תִּמְצָא בְהֶבֶל (בראשית ד׳:ב׳): ״וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן״, וְכֵן בְּמֹשֶׁה (שמות ג׳:א׳): ״וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה״, וְכֵן שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, וְכֵן שָׁאוּל וְדָוִד כֻּלָּם רוֹעִים. וְהַטַּעַם בָּהֶם, כְּדֵי שֶׁיִּתְרַחֲקוּ מִן הַיִּשּׁוּב, לְפִי שֶׁהַרְבֵּה עֲבֵרוֹת נִמְשָׁכוֹת בְּסִבַּת חֶבְרַת בְּנֵי אָדָם, כְּגוֹן רְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרָע וּשְׁבוּעַת שֶׁקֶר וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וְגָזֵל וְחָמָס, וְכָל מַה שֶׁהָאָדָם פּוֹרֵשׁ מֵחֶבְרַת הַבְּרִיּוֹת הוּא נִמְלָט מִן הָעֲבֵרוֹת, וְכָל מַה שֶׁהוּא מִתְרַחֵק מִן הַיִּשּׁוּב הוּא מִתְרַחֵק מִן הֶעָוֹן וּמִן הַגָּזֵל וְהֶחָמָס וּשְׁאָר הָעֲבֵרוֹת. וְהָרְאָיָה מַה שֶׁכָּתוּב בְּלוֹט (בראשית י״ט:ל׳): ״וַיַּעַל לוֹט מִצּוֹעַר וַיֵּשֶׁב בָּהָר״, הֻצְרַךְ לָצֵאת מִסְּדוֹם פֶּן יִסָּפֶה בַּעֲוֹנָם, וְאַחַר שֶׁיָּצָא מִשָּׁם הָלַךְ לְצוֹעַר שֶׁיִּמָּלֵט שָׁם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שם): ״הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה לָנוּס שָׁמָּה וְהִיא מִצְעָר״, לְפִי שֶׁיּוֹשְׁבֶיהָ חֲדָשִׁים מִקָּרוֹב בָּאוּ, לְכָךְ הָיוּ עֲוֹנוֹתֵיהֶם מֻצְעָרִין, וְאַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הָיָה מִתְיָרֵא בְּצוֹעַר מִפְּנֵי פַּחַד הָעֲוֹנוֹת הַמְּצוּיִים בַּיִּשּׁוּב, עַל כֵּן הֻצְרַךְ לָצֵאת מִשָּׁם אֶל הָהָר. וְעוֹד, שֶׁשָּׁם מְקוֹם הִתְבּוֹדְדוּת לִנְבוּאָה, וְאֵין אָדָם רוֹאֶה שָׁם דָּבָר שֶׁיַּטְרִיד מַחְשַׁבְתּוֹ מִן הַמַּחְשָׁבָה בַּשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי מִגְּדוֹלֵי הַנְּבִיאִים הָיוּ מִתְרַחֲקִים וּפוֹרְשִׁים מִן הַיִּשּׁוּב וּמִתְבּוֹדְדִים בַּמִּדְבָּר אֲפִלּוּ בְּלֹא מִרְעֶה, וְהֵם אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע, הוּא שֶׁכָּתוּב בֶּאֱלִישָׁע (מלכים א י״ט:י״ט): ״וּשְׁנֵים עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו״, וּפֵרֵשׁ מִן הָאֻמָּנוּת הַזֹּאת וְהָלַךְ אַחֲרָיו, הוּא שֶׁכָּתוּב (מלכים שם): ״אֵלְכָה נָּא אֶשְּׁקָה אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי וְאֵלְכָה אַחֲרֶיךָ״, וּכְתִיב (שם): ״וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וַיְשָׁרְתֵהוּ״. וְכֵן הָיָה בְּלִי סָפֵק מִנְהַג בְּנֵי הַנְּבִיאִים בַּדּוֹר הַהוּא וַאֲשֶׁר לְפָנָיו, לְהַנִּיחַ עִסְקֵי הָעוֹלָם וְיִשּׁוּבוֹ, וּמַנִּיחִין הַהַשְׁגָּחָה בְּעִנְיְנֵי הַגּוּף וְיוֹצְאִים אֶל הַמִּדְבָּרוֹת לְהִתְבּוֹדֵד שָׁם וְלִהְיוֹת מַחְשַׁבְתָּם דְּבֵקָה בַּשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.