בוַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים. עִנְיַן הַחֲנִיטָה הָיָה שֶׁהָיוּ מְרַקְּחִים אוֹתוֹ בִּבְשָׂמִים וּזְנִים, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב בְּאָסָא הַמֶּלֶךְ (דברי הימים ב ט״ז:י״ד): ״וַיַּשְׁכִּיבֻהוּ בַּמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר מִלֵּא בְשָׂמִים וּזְנִים מְרֻקָּחִים בְּמִרְקַחַת מַעֲשֶׂה״, וְזֶה הָיָה אַחַר הָרְחִיצָה. וּמַה שֶׁאָמַר ״וַיַּחַנְטוּ״, שֶׁצִּוּוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן, כִּי הָיוּ בְּקִיאִים בְּחָכְמַת הַטֶּבַע, לֹא שֶׁיִּגְּעוּ הָרֹפְאִים בְּגוּפוֹ.
גשִׁבְעִים יוֹם. אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁל חֲנִיטָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם לַאֲבֵלוּת.
דוַיַּעַבְרוּ יְמֵי בְכִיתוֹ. מִכָּאן שֶׁאֵין לְהִתְאַבֵּל לְגָדוֹל שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעַבְרוּ יְמֵי בְכִיתוֹ״, וּמִי לָנוּ גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה, וְלֹא בָכוּ אוֹתוֹ רַק שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּכְתִיב בּוֹ גַּם כֵּן (דברים ל״ד:ח׳): ״וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה״, וְהַחֲכָמִים ז״ל הָיוּ סְבוּרִים לְהִתְאַבֵּל עַל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שָׁנָה תְּמִימָה, עַד שֶׁמָּצְאוּ מִקְרָא זֶה בְּמֹשֶׁה: ״וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה״.
הבְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, חָפַרְתִּי לִי, מִלְּשׁוֹן (שמות כ״א:ל״ג): ״כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״כָּרִיתִי״ מִלְּשׁוֹן ״כְּרִי״, נָטַל יַעֲקֹב כֶּסֶף וְזָהָב וְעָשָׂה מִמֶּנּוּ כְּרִי גָּדוֹל וְנָתַן לְעֵשָׂו, וְאָמַר לוֹ: טוֹל בִּשְׁבִיל חֶלְקְךָ בַּמְּעָרָה, וְזֶהוּ ״אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי״, כְּלוֹמַר שֶׁקְּנִיתִיו לִי בִּדְמֵי הַכְּרִי.
זוַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו. מָצִינוּ תֵּשַׁע כִּתּוֹת שֶׁעָלוּ עִמּוֹ לְקָבְרוֹ. א׳ ״וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו״. ב׳ ״וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל עַבְדֵי פַרְעֹה״, אֵלּוּ הַשָּׂרִים. ג׳ ״זִקְנֵי בֵיתוֹ״. ד׳ ״וְכֹל זִקְנֵי אֶרֶץ מִצְרָיִם״. ה׳ ״וְכֹל בֵּית יוֹסֵף״, אִשְׁתּוֹ וְשִׁפְחוֹתָיו וּבָנָיו וַעֲבָדָיו. ו׳ ״וְאֶחָיו״, אֲחֵי יוֹסֵף כֻּלָּן. ז׳ ״וּבֵית אָבִיו״, הַגְּדוֹלִים זוּלָתִי הַטַּף. ח׳ ״וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב״. ט׳ ״גַּם פָּרָשִׁים״.
טוַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים. כְּדֵי לְהִשָּׁמֵר בַּדֶּרֶךְ וְשֶׁלֹּא יְעַכְּבוּם עַל הַקְּבוּרָה עֵשָׂו וּבָנָיו, כִּי יוֹסֵף הָיָה יוֹדֵעַ זְדוֹן לִבָּם, כְּמוֹ שֶׁנִּמְצָא כָּתוּב בְּסֵפֶר יוֹסֵף בֶּן גּוּרְיוֹן, כִּי צְפוֹ בֶּן אֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו עָרַב לָהֶם בַּדֶּרֶךְ וְהִתְקוֹטֵט עַל זֶה עִמָּהֶם, עַד שֶׁעָרְכוּ מִלְחָמָה וַתִּגְבַּר יַד יוֹסֵף, וְתָפַשׂ אוֹתוֹ עִם מִבְחַר גִּבּוֹרָיו וֶהֱבִיאוּהוּ לְמִצְרַיִם, וְעָמַד שָׁם כָּל יָמָיו בְּבֵית הָאֲסוּרִים עַד שֶׁמֵּת יוֹסֵף, וְכַאֲשֶׁר מֵת יוֹסֵף בָּרַח מִשָּׁם וְהָלַךְ לְאֶרֶץ כנפני״א וּמָלַךְ עַל כִּתִּים בְּרוֹמִי, וּבַסּוֹף מָלַךְ עַל אֶרֶץ יָוָן אִיטַלְיָא, וְהוּא הָיָה הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן בְּרוֹמִי, וְהוּא בָּנָה הַהֵיכָל הָרִאשׁוֹן בְּרוֹמִי. וְעַל כֵּן אָמַר הַכָּתוּב: ״גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים״, כִּי מִלְּבַד הָרֶכֶב וְהַפָּרָשִׁים שֶׁעָלוּ עִמּוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד עָלוּ עִמּוֹ אַנְשֵׁי מִלְחָמָה, כְּגוֹן תַּיָּרִים וְשׁוֹמְרִים, לִהְיוֹתָם נִלְחָמִים כְּנֶגְדָּם אִם הֵם צְרִיכִים לְכָךְ. וְזֶה טַעַם הַגַּ״מִּין הַבָּאִים לְרַבּוֹת.
וַיְהִי הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד. יִתָּכֵן לוֹמַר כִּי יִרְמֹז גַּם לְמַחֲנֵה הָעֶלְיוֹנִים שֶׁבָּאוּ לְשָׁמְרוֹ עַתָּה בְּמוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁבָּאוּ אֵלָיו לְשָׁמְרוֹ בְּחַיָּיו. וְאוּלַי הַמַּחֲנֶה הַזֶּה הֵם אוֹתָם מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים שֶׁפָּגְעוּ בּוֹ שֶׁקְּרָאָם (בראשית ל״ב:ג׳) ״מַחֲנֵה אֱלֹהִים״, וּמִזֶּה אָמַר ״כָּבֵד מְאֹד״, וְיֵשׁ בִּשְׁתֵּי הַמִּלּוֹת רֶמֶז עַל הַשֵּׁם הַמְיֻחָד בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ וּמִלּוּיוֹ.
יגֹּרֶן הָאָטָד. וְכִי יֵשׁ גֹּרֶן לָאָטָד, וַהֲלֹא אָטָד אֶחָד מִמִּינֵי הַקּוֹצִים הוּא, אֶלָּא שֵׁם הַמָּקוֹם נִקְרָא כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (דה״א י״ג:ט׳): ״וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן כִּידוֹן״, וַהֲלֹא כִּידוֹן אֶחָד מִכְּלֵי הַמִּלְחָמָה, אֶלָּא נִקְרָא גֹּרֶן כִּידוֹן עַל שֵׁם שֶׁהָיָה מְסֻבָּב מִכְּלֵי הַמִּלְחָמָה, שֶׁכֵּן אָמַר דָּוִד לְגָלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי (שמואל א יז): ״אַתָּה בָא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן״.
וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד. תִּשְׁעָה מִינִין שֶׁל מִסְפֵּד הֵם: מִסְפֵּד, נְהִי, צְעָקָה, הֵילֵל, נִידָה, מַרְזֵחַ, קִינִים, הֶגֶה וָהִי. מִסְפֵּד, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יג): ״וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו הוֹי אָחִי״. נְהִי, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ט׳:י״ט): ״קוֹל נְהִי נִשְׁמַע מִצִּיּוֹן״. צְעָקָה וְהֵילֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ״א:י״ז): ״זְעַק וְהֵילֵל בֶּן אָדָם״. נִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה מ״ח): ״נֻדוּ לוֹ כָּל סְבִיבָיו״. מַרְזֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ט״ז:ה׳): ״כֹּה אָמַר ה׳ אַל תָּבֹא בֵּית מַרְזֵחַ״. קִינִים וְהֶגֶה וָהִי, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ב׳:י׳): ״וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִינִים וָהֶגֶה וָהִי״. וּכְשֶׁהִזְכִּיר כָּאן ״מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד״ יִכְלוֹל כָּל תִּשְׁעָה מִינִים שֶׁל הַהֶסְפֵּד הַלָּלוּ. וְלִמֶּדְךָ הַכָּתוּב תֵּשַׁע כִּתּוֹת שֶׁעָלוּ עִם יוֹסֵף הִסְפִּידוּ עָלָיו תִּשְׁעַת מִינֵי הֶסְפֵּד.
וְהִנֵּה הַהֶסְפֵּד זִכְרוֹן חַסְדֵי הַמֵּת וְיִחוּסוֹ, כְּגוֹן ״שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ״; וּלְפִי כְּאֵב הַהֶסְפֵּד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב א): ״צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן״; וּלְפִי הַמְּאֹרָע שֶׁאֵרַע לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ג): ״וַיְקֹנֵן הַמֶּלֶךְ אֶל אַבְנֵר וַיֹּאמַר הַכְּמוֹת נָבָל יָמוּת אַבְנֵר״; וְכֵן צָרִיךְ אָדָם לְסַדֵּר הַטּוֹבָה שֶׁהָיְתָה לוֹ וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ, כְּגוֹן (יחזקאל כ״ז): ״בֶּן אָדָם שָׂא עַל צֹר קִינִים וְאָמַרְתָּ לְצוֹר הַיֹּשֶׁבֶת עַל מְבוֹאֹת יָם״, וּכְתִיב (שם): ״הוֹנֵךְ וְעִזְבוֹנַיִךְ מַעֲרָבֵךְ מַלָּחַיִךְ וְחֹבְלָיִךְ מַחֲזִיקֵי בִדְקֵךְ וְעֹרְבֵי מַעֲרָבֵךְ וְכָל אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ אֲשֶׁר בָּךְ וּבְכָל קְהָלֵךְ אֲשֶׁר בְּתוֹכֵךְ יִפְּלוּ בְּלֵב יַמִּים בְּיוֹם מַפַּלְתֵּךְ״. ורז״ל הִזְכִּירוּ כֵּן, כִּי עִנְיַן הַהֶסְפֵּד סִפּוּר חַסְדֵי הַמֵּת, כְּגוֹן הַהִיא דְּרַבִּי פְּדָת דְּפָתַח עֲלֵיהּ הַהוּא סַפְדָּנָא: הַיּוֹם קָשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל כְּיוֹם בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ח׳:ט׳): ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה׳ וְהֵבֵאתִי הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם וְהַחֲשַׁכְתִּי לָאָרֶץ״, כֵּן כָּתַב רַבֵּינוּ חֲנַנְאֵל ז״ל בְּפֵרוּשׁוֹ. וְכָתַב עוֹד: אַנַּן סַפְדִּינָּן עַל אַב בֵּית דִּין: עָפָר קִבְרוֹ מוֹר וַאֲהָלוֹת, דּוֹרֵשׁ נְגָעִים וְאָהֳלוֹת, מִי מֵסִיר סְפֵקוֹת וּמְבָאֵר הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת, תּוֹרָה רִבֵּץ, תַּלְמִידִים קִבֵּץ, כְּלוֹבֵשׁ תַּשְׁבֵּץ, בְּקִרְיַת יַעְבֵּץ, עַד כָּאן. אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים. אֲבֵלוּת זוֹ קֹדֶם קְבוּרָה הָיָה, שֶׁכֵּן כָּתוּב אַחַר כָּךְ: ״וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ״, אֲבָל הָאֲבֵלוּת שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בְּדִין תּוֹרָה הוּא אַחַר הַקְּבוּרָה לְאַחַר שֶׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל.
יבכַּאֲשֶׁר צִוָּם. אָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ בְּמִטָּתִי שֶׁלֹּא יִגַּע בּוֹ אֶחָד מִבְּנֵי הַכְּנַעֲנִיּוֹת, וְאַתֶּם בְּעַצְמְכֶם תִּשְׂאוּ אוֹתָהּ בְּעִנְיַן כָּךְ: יְהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן מִן הַמִּזְרָח, רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְגָד מִן הַדָּרוֹם, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּבִנְיָמִן מִן הַמַּעֲרָב, דָּן וְאָשֵׁר וְנַפְתָּלִי מִן הַצָּפוֹן, יוֹסֵף אַל יִטְעוֹן מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֶלֶךְ, לֵוִי אַל יִטְעוֹן שֶׁהוּא עָתִיד לִטְעוֹן אֲרוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, וְאֵינוֹ בְּדִין שֶׁיִּטְעוֹן אֲרוֹנוֹ שֶׁל מֵת. אִם אַתֶּם נוֹשְׂאִים אֶת מִטָּתִי כְּמִצְוָתִי עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַשְׁרוֹת אֶתְכֶם דְּגָלִים בַּמִּדְבָּר, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רז״ל: ״וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו״ – וְלֹא בְּנֵי בָּנָיו.
ידוְכָל הָעֹלִים אִתּוֹ. רָמַז בְּכָאן הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה שֶׁהָיָה לָהֶם בִּקְבוּרַת יַעֲקֹב, וְעַל כֵּן הֻצְרַךְ לְבָאֵר כִּי הוּא וְאֶחָיו וְכָל הָעֹלִים אִתּוֹ חָזְרוּ בְּשָׁלוֹם, לֹא נִפְקַד מֵהֶם אִישׁ, לֹא בְּאוֹתָהּ הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה וְלֹא בַּדֶּרֶךְ, כִּי עָמַד לָהֶם זְכוּת הַצַּדִּיק בִּהְיוֹתָם מִתְעַסְּקִין בּוֹ. וְכֵן רָמַז הַכָּתוּב בְּעִנְיַן זֶה בְּמִלְחֶמֶת שְׁכֶם, כִּי שָׁם הֻצְרַךְ יַעֲקֹב לַחֲגֹר כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ כְּנֶגְדָּם, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל שֶׁאִלְמָלֵא כֵן הָיוּ נֶהֱרָגִים שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, וּלְכָךְ הֻצְרַךְ לְבָאֵר (בראשית ל״ה:ו׳): ״וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן״ וְגוֹ׳, וְהוֹסִיף לִכְתֹּב ״הוּא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ״, כִּוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא נִפְקַד מֵהֶם אִישׁ בְּאוֹתָהּ הַמִּלְחָמָה הָעֲצוּמָה.
אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֶת אָבִיו. מַה הָיָה הַצֹּרֶךְ שֶׁיִּפְרֹט הַכָּתוּב אֶת יוֹסֵף בִּדְבַר הַקְּבוּרָה, וַהֲלֹא הִזְכִּיר לְמַעְלָה ״וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו״, וְאָמַר עוֹד ״וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו״, וְהִנֵּה יוֹסֵף בַּכְּלָל, כִּי הוּא הָאָדוֹן הַמַּנְהִיג וְהַגָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּן.
אֲבָל יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ שֶׁהֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ וּלְהַזְכִּיר ״אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֶת אָבִיו״ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסְתַּפֵּק אָדָם בִּשְׁבוּעָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וּלְפִיכָךְ תָּלָה עִנְיַן הַקְּבוּרָה בְּיוֹסֵף לְבַדּוֹ כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ שָׁם שְׁאָר הַבָּנִים, וּמִזֶּה הִזְכִּיר ״אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֶת אָבִיו״ וְלֹא אָמַר ״אַחֲרֵי קָבְרָם״.
יזוַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו. תֵּכֶף שֶׁהִזְכִּירוּ לוֹ אָבִיו בָּכָה לְגֹדֶל הָאַהֲבָה וְנִכְמְרוּ רַחֲמָיו. וְהִנֵּה אֶחָיו בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ מְחִילָה, וְלֹא בֵּאֵר הַכָּתוּב שֶׁמָּחַל לָהֶם, וּכְבָר בֵּאֲרוּ רז״ל שֶׁכָּל מִי שֶׁחָטָא לַחֲבֵרוֹ וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה אֵינוֹ נִמְחָל לְעוֹלָם עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב: ״וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם״, שֶׁנִּרְאֶה בָּזֶה שֶׁהָיָה לָהֶם רִצּוּי מִיּוֹסֵף, מִכָּל מָקוֹם לֹא רָאִינוּ שֶׁיַּזְכִּיר הַכָּתוּב מְחִילָה בְּיוֹסֵף וְלֹא שֶׁיּוֹדֶה לָהֶם שֶׁיִּשָּׂא פִּשְׁעָם וְחַטָּאתָם, וְאִם כֵּן מֵתוּ בְּעָנְשָׁם בְּלֹא מְחִילַת יוֹסֵף וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְכַּפֵּר עֲוֹנָם רַק בִּמְחִילָתוֹ. וְעַל כֵּן הֻצְרַךְ הָעֹנֶשׁ לִהְיוֹתוֹ כָּמוּס וְחָתוּם לְהִפָּקֵד אַחַר זְמַן, בְּעִנְיַן עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת.
וְקָרוֹב אֲנִי לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ מִזֶּה רֶמֶז בַּכָּתוּב, מִמַּה שֶׁנִּכְפַּל הַלָּשׁוֹן וְעָשָׂה בָּזֶה שְׁנֵי חֲלָקִים: ״פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם״, ״פֶּשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ״, וְהָיָה רָאוּי הַכָּתוּב לוֹמַר ״וְעַתָּה שָׂא נָא לְפִשְׁעָם״.
אֲבָל כִּוֵּן הַכָּתוּב לִרְמֹז, אִם תִּשָּׂא ״פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם״ יִהְיֶה ״פֶּשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ״ נִמְחָל. וּבֵאֵר הַכָּתוּב כִּי ״פֶּשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיו״ הוּא ״פֶּשַׁע אֶחָיו״, כִּי יַזְכִּיר לָהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים, וְהָבֵן זֶה.
יטאַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי. יֹאמַר אֵין לָכֶם לִירֹא מִפָּנַי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אָנִי, מְשֻׁעְבָּד אֵלָיו וְתַחַת עַבְדוּתוֹ. וְזֶה דַּעַת אוּנְקְלוֹס שֶׁתִּרְגֵּם ״אֲרֵי דָּחֲלָא דַּה׳ אֲנָא״, לְפִי שֶׁתַּרְגּוּם שֶׁל ״יִרְאָה״ ״דַּחְלָא״ וּכְאִלּוּ אָמַר גּוּף שֶׁל יִרְאַת ה׳ אָנִי, וְאֵין הַהֵ״א שֶׁל תְּמִיהָה אֲבָל הִיא הֵ״א וַדָּאִית, כְּהֵ״א (שמואל א ב) ״הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ״. וְחָזַר וְהִזְכִּיר שֵׁנִית ״אַל תִּירָאוּ״, כִּי הָרִאשׁוֹן יִרְאַת יוֹסֵף וְהַשֵּׁנִי יִרְאַת הָרָעָב, וּמִזֶּה אָמַר: ״אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם״, לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁמֵּת יַעֲקֹב חָזַר הָרָעָב לְיָשְׁנוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְמַעְלָה, וְהוּא דַּעַת רז״ל.
כאוַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם. דָּרְשׁוּ רז״ל בְּדִבְרֵי תַּנְחוּמִין הַלָּלוּ: הָיָה אוֹמֵר לָהֶם: עַד שֶׁלֹּא יְרַדְתֶּם לְכָאן הָיוּ הַבְּרִיּוֹת מְרַנְּנִין עָלַי לוֹמַר ״עֶבֶד הוּא״, וְעַל יֶדְכֶם נוֹדַע שֶׁאֲנִי בֶּן חוֹרִין; וְאִם אֲנִי הוֹרֵג אֶתְכֶם, מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת עָלַי – כַּת שֶׁל בַּחוּרִים מָצָא וְאָמַר ״אַחַי הֵם״ לַסּוֹף הָרַג אוֹתָם, כְּלוּם יֵשׁ אָדָם הוֹרֵג אֶחָיו?! דָּבָר אַחֵר, עֲשָׂרָה נֵרוֹת לֹא יָכְלוּ לְכַבּוֹת נֵר אֶחָד, נֵר אֶחָד אֵיךְ יוּכַל לְכַבּוֹת עֲשָׂרָה נֵרוֹת.
כגוַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים. רָאָה יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בָּנִים רִבֵּעִים, וְלִמְנַשֶּׁה רָאָה בָּנִים שִׁלֵּשִׁים, שֶׁהֲרֵי מִלַּת ״בְּנֵי״ סְמוּכָה לְ״שִׁלֵּשִׁים״, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁרָאָה מִזֶּרַע אֶפְרַיִם בָּנִים רִבֵּעִים. וְהָיָה לוֹ לְיוֹסֵף בְּחַיָּיו רֶמֶז מִזֶּה בְּבִרְכַּת אָבִיו שֶׁיִּהְיֶה אֶפְרַיִם לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם יוֹתֵר מִמְּנַשֶּׁה, הוּא שֶׁאָמַר (בראשית מ״ח:י״ט): ״גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ״, וּמִלַּת ״גַּם״ יוֹרֶה כִּי הַבָּנִים כֻּלָּם בְּנֵי אֶפְרַיִם וּבְנֵי מְנַשֶּׁה כֻּלָּם נִתְגַּדְּלוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, אֲבָל לְאַהֲבַת יוֹסֵף לִמְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר יִחֵס גִּדּוּל בָּנָיו לְיוֹסֵף, וּלְפִיכָךְ הִזְכִּיר בָּהֶם: ״יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף״. וּמַה שֶׁהֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר בְּנֵי מָכִיר, שֶׁהוּא גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה, זְקֵנָן שֶׁל בְּנוֹת צְלָפְחָד, כְּדֵי לְהוֹרוֹת כִּי יוֹסֵף הַצַּדִּיק גִּדֵּל בְּבֵיתוֹ צַדִּיקִים שֶׁמֵּהֶם יָצְאוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד שֶׁהָיוּ חֲכָמוֹת וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבַּדּוֹר.
כהוַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הָיָה הַכָּתוּב רָאוּי לוֹמַר ״וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת אֶחָיו״, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהִשְׁבִּיעַ לְכָל מִי שֶׁהוּא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲפִלּוּ הָעֲתִידִים לִהְיוֹת, וְאָמַר לָהֶם: ״פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם״. וּלְכָךְ הִשְׁתַּדֵּל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהֶעֱלָה אֶת עַצְמוֹתָיו וְחָשַׁשׁ לִשְׁבוּעָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף. הוּא שֶׁכָּתוּב (שמות י״ג:י״ט): ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, בֵּאֵר הַכָּתוּב כִּי מִפְּנֵי הַשְּׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַח הוּא בְּעַצְמוֹ, כְּאִלּוּ יוֹסֵף הִשְׁבִּיעוֹ בָּזֶה.
וְהִנֵּה זָכָה יוֹסֵף שֶׁיַּעֲלֶה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֶת עַצְמוֹתָיו בְּאוּכְלוּסָא, הוּא שֶׁכָּתוּב (יהושע כ״ד:ל״ב): ״וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם״, שֶׁהֲרֵי בְּיָדוּעַ כִּי מִשְׁפַּט הַלְוָיָה בִּקְבוּרָתוֹ שֶׁל צַדִּיק הוּא בְּאוּכְלוּסָא, שֶׁהוּא שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל: כִּנְתִינָתָהּ כָּךְ נְטִילָתָהּ, מַה נְתִינָתָהּ בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא אַף נְטִילָתָהּ בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא.
וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה, מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה. יֵשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ כִּי כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט הֶעֱלוּ עַצְמוֹת הַשְּׁבָטִים, כְּגוֹן שֶׁתֹּאמַר שֵׁבֶט רְאוּבֵן הֶעֱלָה עַצְמוֹת רְאוּבֵן אֲבִיהֶם, וְשֵׁבֶט יְהוּדָה הֶעֱלָה עַצְמוֹת יְהוּדָה אֲבִיהֶם, וְכֵן כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט.
כווַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים. יוֹסֵף קָבַר לְיַעֲקֹב אָבִיו וְקִבֵּל שְׂכָרוֹ בְּמִי שֶׁגָּדוֹל מִשְּׁנֵיהֶם, הוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּעַצְמוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ״, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל: מֶה עָשָׂה מֹשֶׁה, נָטַל טַס אֶחָד וְהִטִּילוֹ בַּנִּילוּס וְכָתַב עָלָיו ״עֲלֵה שׁוֹר עֲלֵה שׁוֹר״, וְאָמַר לוֹ: יוֹסֵף יוֹסֵף, אַחֶיךָ נִגְאָלִים וְהַשְּׁכִינָה מְעַכֶּבֶת בַּעַדְךָ וְעַנְנֵי הַכָּבוֹד מְעַכְּבִים בַּעַדְךָ, אִם רְצוֹנְךָ לִגָּלוֹת וְלַעֲלוֹת – עֲלֵה, וְאִם לָאו – נְקִיִּים אָנוּ מִשְּׁבוּעָתְךָ. לְפִי שֶׁהַמִּצְרִיִּים רָצוּ לְהַצְנִיעוֹ שֶׁלֹּא יִמְצָאוּהוּ אֶחָיו לְעוֹלָם, וְעָשׂוּ לוֹ אֲרוֹן שֶׁל מַתֶּכֶת וּנְתָנוּהוּ בַּנִּילוּס, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם״. גַּם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּיוֹסֵף קִבֵּל שְׂכָרוֹ בְּגָדוֹל מִמֶּנּוּ, זֶה הקב״ה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל״ד): ״וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי״. וּמִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁכָּל הַמִּשְׁתַּדֵּל בַּמִּצְוֹת לַעֲשׂוֹתָם יֵשׁ לוֹ שָׂכָר גָּדוֹל וְעֵקֶב רָב, אִם בְּחַיָּיו פְּעֻלָּתוֹ הַטּוֹבָה תָּבִיא פִּרְיָהּ מִמֶּרְחָק, וְאִם בְּמוֹתוֹ שְׂכָרוֹ אִתּוֹ, בְּסֵפֶר שֶׁאֵינוֹ נִמְחָק יֻחָק. וְעַל כֵּן יִתְחַיֵּב אָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמִּצְוֹת בִּזְרִיזוּת, לֹא בַּעֲצַלְתַּיִם, לֹא לִכְבוֹד עַצְמוֹ רַק לִכְבוֹד שָׁמַיִם, לַעֲבֹד עֲבוֹדַת ה׳ יִתְעַלֶּה וְלִשְׁמֹר מִשְׁמַרְתּוֹ וּלְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ בְּתוֹרָתוֹ לְהִתְחַזֵּק בְּתוֹחַלְתּוֹ, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (תהלים ק״ל): ״יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה׳ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם״, וּכְתִיב (תהלים ל״א:כ״ה): ״חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַה׳״, ״בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה׳ וְהָיָה ה׳ מִבְטַחוֹ״, ״בִּטְחוּ בַה׳ עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ ה׳ צוּר עוֹלָמִים״.
סְלִיק סֵפֶר בְּרֵאשִׁית