פרק ו

בוַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, ״בְּנֵי הָאֱלֹהִים״ הַשָּׂרִים וְהַשּׁוֹפְטִים, לְפִי שֶׁהַשּׁוֹפְטִים נִקְרָאִים ״אֱלֹהִים״ כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (שמות כ״ב:כ״ז): ״אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל״, וּמְתַרְגְּמִינָן ״דַּיָּנָא״. וְאָמַר הַכָּתוּב כִּי אוֹתָם בְּנֵי הַשּׁוֹפְטִים שֶׁהָיָה לָהֶם לַעֲשׂוֹת מִשְׁפְּטֵיהֶם, הָיוּ עוֹשִׂים הֶחָמָס עִם בְּנוֹת הָאָדָם בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן. ״וַיִּקְחוּ מֵהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ״ זֶה הָיָה בְּאֹנֶס, וּמַה שֶּׁהִזְכִּיר ״אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם״ זֶה הָיָה בְּרָצוֹן, כִּי הָיוּ בָּאִין עֲלֵיהֶן דֶּרֶךְ זְנוּת וְלֹא הָיָה הָעִנְיָן נוֹדָע עַד שֶׁהוֹלִידוּ לָהֶם בָּנִים, וְ״הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם״, כְּלוֹמַר הָיוּ מַכִּירִים הַבְּרִיּוֹת שֶׁאֵינָן מִבְּנֵי שְׁאָר הָאֲנָשִׁים כִּי אִם מִבְּנֵי הַשָּׂרִים וְהַשּׁוֹפְטִים הָאֵלֶּה. וְאָמַר ״מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ״, כִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב (ישעיה ס״ו:ג׳): ״גַּם הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם נַפְשָׁם חָפֵצָה״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה ״בְּנֵי הָאֱלֹהִים״ כְּבָר נִתְבָּאֵר לְמַעְלָה, וּמִשָּׁם תְּבִינֵהוּ, כִּי כָל עִנְיְנֵי מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית הֵם כְּפוּלִים וְהַכֹּל אֱמֶת.

גלֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם. מִלַּת ״יָדוֹן״ נִגְזְרָה מִן ״נִדְנֶה״, הוּא שֶׁכָּתוּב (דניאל ז׳:ט״ו): ״אֶתְכְּרִיַת רוּחִי אֲנָא דָנִיֵּאל בְּגוֹ נִדְנֶה״, וּפֵרוּשׁ ״נִדְנֶה״ – תִּיק. וְנַרְתִּיק הַחֶרֶב נִקְרָא נִדְנֶה וְיִקָּרֵא תִּיק. וְכֵן הַגּוּף תִּיק וּכְלִי לַנֶּפֶשׁ. וְעַל כֵּן יֹאמַר הַכָּתוּב: ״רוּחִי״ שֶׁהִיא הַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית שֶׁנָּתַתִּי מֵרוּחִי, לֹא יֵעָשֶׂה תִּיק בָּאָדָם לְעוֹלָם, כְּלוֹמַר לֹא יִתְקַיֵּם בּוֹ לְעוֹלָם, לְפִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְאוֹתוֹ הָרוּחַ.
וּבֵאֵר הַטַּעַם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר שֶׁגַּם הָאָדָם הוּא בָּשָׂר כְּכָל בָּשָׂר הָרוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ כָּעוֹף וְכַבְּהֵמָה וְכַחַיָּה, כִּי רוּחִי שֶׁנָּתַתִּי בוֹ הוּא הַשֵּׂכֶל, וְהֵם נִמְשָׁכִים אַחַר הַבָּשָׂר וְהַתַּאֲווֹת לֹא אַחַר הַשֵּׂכֶל.
וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. כְּלוֹמַר וּמִפְּנֵי זֶה אַאֲרִיךְ לָהֶם אַפִּי וְאֶקְבַּע לָהֶם מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, וְאִם אֵינָם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה יֹאבְדוּ בַּמַּבּוּל. וְהַקִּמְחִי פֵּירֵשׁ בְּשֵׁם אָבִיו ״לֹא יָדוֹן״ מִגִּזְרַת מָדוֹן, יֹאמַר לֹא יִהְיֶה רוּחִי הַשִּׂכְלִי בִּמְרִיבָה עִם הָאָדָם עוֹד לְעוֹלָם, כִּי רוּחִי אֵין עִסְקוֹ בְּתַאֲווֹת וְהַגּוּף נִמְשָׁךְ אַחֲרֵיהֶם, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר״.
וְנִרְאֶה לִי בְּטַעַם הַמִּסְפָּר הַזֶּה, כִּי מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְּהֵ״א וְהוּא רוֹצֶה בְּקִיּוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְכָךְ הִמְתִּין לָהֶם מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, שֶׁמֵּאָה הוּא חֲמִישִׁית הַשָּׁנִים שֶׁל מַהֲלַךְ עֵץ הַחַיִּים, כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנְנוּ וְיָשׁוּבוּ. וְכֵן עֶשְׂרִים חֲמִישִׁית מֵאָה, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ עַד עֶשְׂרִים. וְכֵן לֶעָתִיד, שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ס״ה:כ״ב): ״כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי״. אֵינוֹ מַעֲנִישׁ עַד מֵאָה, וְהוּא שֶׁכָּתוּב: ״כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת״ וְגוֹ׳. וְזֶה לְשׁוֹן ״וְהָיוּ יָמָיו״, כְּלוֹמַר כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלָדִים וְרֻטֲפַשׁ בְּשָׂרָם מִנֹּעַר.
בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר. נִרְמַז כָּאן מֹשֶׁה וְכֵן מִנְיַן שְׁנוֹתָיו. וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁלֹּא הָיָה נֹחַ רָאוּי לְהִנָּצֵל, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב (בראשית ו׳:ז׳): ״כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם״, אֶלָּא שֶׁנִּצּוֹל בִּזְכוּת מֹשֶׁה שֶׁעָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ, וְזֶהוּ רֶמֶז ״בְּשַׁגַּם״.

ווַיִּנָּחֶם ה׳ כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ מִלַּת ״עָשָׂה״ מוֹרָה עַל הַרְכָּבַת צוּרָה בְּגֹלֶם, כִּי הַצֶּלֶם הוּא הַצּוּרָה וְהַדְּמוּת הוּא הַגֹּלֶם, וְעַל כֵּן אָמַר: ״בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ״. וּבְפָסוּק ״זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם״ אָמַר ״בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ״, הִזְכִּיר מִלַּת ״בְּרִיאָה״ בְּעִנְיַן הַצּוּרָה, וְהִזְכִּיר ״עֲשִׂיָּה״ בְּעִנְיַן הַדְּמוּת. וְאָמַר: ״בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ״ כְּלוֹמַר הִרְכִּיב הַצּוּרָה בַּגֹּלֶם. וְכֵיוָן שֶׁהַדְּמוּת פֵּרוּשׁוֹ גֹּלֶם, כְּשֶׁאָמַר: ״בִּדְמוּת אֱלֹהִים״ הוּא כְּמוֹ ״עֶבֶד אֱלֹהִים״, שֶׁהָעֶבֶד חוּץ מִמֶּנּוּ, וְעַל כֵּן הָיָה מִתְנַחֵם עַל הַהַרְכָּבָה הַזֹּאת, לוֹמַר כִּי טוֹב הָיָה שֶׁתִּשָּׁאֵר צוּרָתָהּ בִּמְקוֹמָהּ וְשֶׁלֹּא תִּתְרַכֵּב עִם זֶה הַגֹּלֶם. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רז״ל: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ״, לֹא אָמַר ״עַל הָאָרֶץ״ לְפִי שֶׁנִּשְׁתַּקְּעוּ בַּתַּאֲווֹת הַגּוּפָנִיּוֹת.
וְהִסְתַּכֵּל כַּוָּנַת שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁשִּׁבַּח הַצּוּרָה כְּשֶׁלֹּא הֻרְכְּבָה מֵעוֹלָם כְּלָל בַּגֹּלֶם, הוּא שֶׁאָמַר (קהלת ד׳:ג׳): ״וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים וְגוֹ׳ וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם אֵת אֲשֶׁר עֲדֶן לֹא הָיָה״. וּכְבָר הִמְשִׁילוּ חַכְמֵי הַמֶּחְקָר שָׁלֹשׁ דְּרָכִים הַלָּלוּ: הָאַחַת, הַצּוּרָה שֶׁלֹּא הֻרְכְּבָה מֵעוֹלָם כְּלָל בַּגֹּלֶם, הִמְשִׁילוּהָ לְמֶלֶךְ יוֹשֵׁב בְּהֵיכָלוֹ; הַשְּׁנִיָּה, הַצּוּרָה שֶׁנִּפְרְדָה מִן הַגֹּלֶם, הִמְשִׁילוּהָ לְמֶלֶךְ שֶׁיָּצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִים וְחָזַר לְמַלְכוּתוֹ; הַשְּׁלִישִׁית, הַצּוּרָה הַמֻּרְכֶּבֶת עֲדַיִן בַּגֹּלֶם, הִמְשִׁילוּהָ לְמֶלֶךְ חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים. וְאֵין סָפֵק כִּי מַעֲלַת הַמֶּלֶךְ גְּדוֹלָה יוֹתֵר מְאֹד בָּרִאשׁוֹנָה מִבַּשְּׁנִיָּה וּבַשְּׁנִיָּה יוֹתֵר מִבַּשְּׁלִישִׁית. וְרָאוּי לִשְׁאוֹל בְּכָאן, אִם כֵּן שֶׁהָרִאשׁוֹנָה יוֹתֵר מְעֻלָּה, לָמָּה הֻרְכַּב, וְלָמָּה יְשַׁבַּח הַכָּתוּב הַהַרְכָּבָה הַזֹּאת בַּחֲתִימַת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁאָמַר: ״וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד״, וְהַשֶּׁבַח הַזֶּה שֶׁשִּׁבַּח אֶת הַכְּלָל יִכְלוֹל גַּם הַרְכָּבַת הַצּוּרָה בַּגֹּלֶם בָּאָדָם הַנִּבְרָא בְּיוֹם שִׁשִּׁי, וְאִם כֵּן אֵיךְ שִׁבַּח הַכָּתוּב הַרְכָּבַת הַצּוּרָה בַּגֹּלֶם וְהִזְכִּיר בִּכְלָל ״וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד״, וְיָבֹא שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְשַׁבֵּחַ אוֹתָהּ כְּשֶׁלֹּא הֻרְכְּבָה בַּגֹּלֶם בְּהֵפֶךְ מִדִּבְרֵי מֹשֶׁה, וְאָמַר: ״וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם אֵת אֲשֶׁר עֲדֶן לֹא הָיָה״? וּתְשׁוּבַת הַדָּבָר, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהָרִאשׁוֹנָה יוֹתֵר מְעֻלָּה מֵהַשְּׁתַּיִם מִצַּד שֶׁלֹּא הִשִּׂיגָה צַעַר וְנֵזֶק וְלֹא נִדְבְּקָה אֶל הַגֹּלֶם, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁנִּדְבְּקָה אֶל הַגֹּלֶם וְנִבְדְּלָה מִמֶּנּוּ וְהִיא טְהוֹרָה כַּאֲשֶׁר בָּאָה, אָז נִתְפַּרְסְמָה מַעֲלָתָהּ וְנִבְחֲנָה כַּזָּהָב. וְעַל כֵּן נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים מִתְאַוּוֹת לָשׁוּב לִמְקוֹמָן הָרִאשׁוֹן. וּמִפְּנֵי זֶה יְשַׁבַּח מֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם הַהַרְכָּבָה בָּזוֹ, כִּי הִיא מְשֻׁבַּחַת כְּשֶׁהִיא חוֹזֶרֶת טְהוֹרָה כְּשֶׁבָּאָה, לְפִי שֶׁהִצְלִיחָה בִּשְׁלִיחוּתָהּ. וְיִהְיֶה בֵּאוּר הַכָּתוּב כִּפְשׁוּטוֹ: ״הָאָדָם בָּאָרֶץ״ – הָאָדָם שֶׁבָּאָרֶץ. כִּי הַנֶּחָמָה הָיְתָה בַּעֲבוּר הָאָדָם לְחֶטְאוֹ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (ישעיהו ס״ב:ז׳): ״עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ״, בֵּאוּרוֹ ״עַד יָשִׂים תְּהִלָּה אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם שֶׁבָּאָרֶץ״. וְכֵן כָּתוּב בְּפֵרוּשׁ (תהילים קכ״ב:ב׳-ג׳): ״יְרוּשָׁלַ‍ִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו״, יְרוּשָׁלַ‍ִם הַבְּנוּיָה לְמַטָּה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו לְמַעְלָה.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״וַיִּנָּחֶם ה׳ כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ״, ״וַיִּנָּחֶם ה׳״ הַשֵּׁם הָרִאשׁוֹן שֶׁבִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, ״כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ״, בַּעֲבוּר הָאָרֶץ הוּא שֶׁנִּחַם, כִּי הִיא הַגּוֹרֶמֶת.
וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט מִלַּת ״לֵב״ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ אֶלָּא מָשָׁל, וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר הָאֵבָרִים הַגּוּפָנִיִּים שֶׁבָּאָדָם הַמְיֻחָסִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּגוֹן: ״פִּי ה׳״, ״עֵינֵי ה׳״, ״אָזְנֵי ה׳״, ״יַד ה׳״, ״רַגְלֵי ה׳״. אַךְ מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר נִתְבָּרֵר אֶצְלֵנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בַּטּוֹב, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ב:כ״א): ״ה׳ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ״, וְלֹא חָפֵץ בָּרַע, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (תהילים ה׳:ה׳): ״כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה״ וְגוֹ׳, מִפְּנֵי זֶה כְּשֶׁהַכָּתוּב רָצָה לְהוֹדִיעֵנוּ כִּי כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ, יֹאמַר בּוֹ שֶׁיִּשְׂמַח, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (שם קד): ״יִשְׂמַח ה׳ בְּמַעֲשָׂיו״, וּכְשֶׁנַּעֲשֶׂה מַה שֶׁלֹּא חָפֵץ, יֹאמַר בּוֹ ״וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ״, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לַעֲמוֹד עַל רְצוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת מִצְוָתוֹ וּלְהִזָּהֵר מֵעֲבֵרוֹת בִּלְתִּי אִם יַשְׁמִיעֵנוּ כֵן בַּמִּדּוֹת הַלָּלוּ שֶׁהֵן מִדּוֹת בְּנֵי הָאָדָם. וְעַל כֵּן כְּשֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַשֵּׁב בּוֹ בְּעַצְמוֹ מִמְּקוֹם מַחְשַׁבְתּוֹ יַזְכִּיר בּוֹ הַכָּתוּב ״לִבּוֹ״, כִּי הַלֵּב בָּאָדָם כְּלִי הַמַּחְשָׁבָה הַבָּאָה אֵלָיו מִן הַמֹּחַ. וְכֵן תִּרְאֶה כִּי הָרוֹצֶה לְהִתְבּוֹדֵד וְלִמְשֹׁךְ שֶׁפַע הַמַּחְשָׁבָה יָכֹף רֹאשׁוֹ וְיַחְשֹׁב כְּדֵי שֶׁיֵּרֵד שֶׁפַע הַמַּחְשָׁבָה מִן הַמֹּחַ שֶׁהוּא מְקוֹר הַמַּחְשָׁבָה אֶל הַלֵּב, וְאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה מָשָׁל וְרָחוֹק מִן הַנִּמְשָׁל, הִנֵּה הַנִּמְשָׁל בְּדִמְיוֹנוֹ, וּמִזֶּה תִּקָּרֵא הַמַּחְשָׁבָה שֶׁהַשֶּׁפַע שֶׁלָּהּ וְכֹחָהּ יָרַד מִלְּמַעְלָה – ״לִבּוֹ״. וְכֵן הַשָּׁלִיחַ הַשָּׁלוּחַ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמוֹ יִקָּרֵא ״פִּי ה׳״, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ל״ד:ט״ז): ״כִּי פִי הוּא צִוָּה״, כְּלוֹמַר מַלְאָכִי, ״וְרוּחוֹ הוּא קִבְּצָן״, כְּלוֹמַר וְרוּחוֹ שֶׁל הַמַּלְאָךְ הַנִּקְרָא ״פִּי״, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״וּמַלְאֲכֵיהּ״. גַּם הַנְּבִיאִים נִקְרָאִים ״פִּי ה׳״. גַּם אוּרִים וְתֻמִּים. וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל (יהושע ט׳:י״ד): ״וְאֶת פִּי ה׳ לֹא שָׁאָלוּ״ – אֵלּוּ אוּרִים וְתֻמִּים. וּכְשֶׁהוּא שָׁלִיחַ לְהַשְׁגִּיחַ עַל מַעֲשֵׂה הַבְּרִיּוֹת לְהַעֲנִישָׁם אוֹ לְגָמְלָם, יִקָּרֵא ״עַיִן״, הוּא שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ד:ט״ז): ״עֵינֵי ה׳ אֶל צַדִּיקִים״, (ד״ה ב טז) ״ה׳ עֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת״ וְגוֹ׳, ״בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה׳ צֹפוֹת״ וְגוֹ׳, (זכריה ג׳:ט׳) ״עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם״, בֵּאוּרוֹ הַשְׁגָּחוֹת רַבּוֹת. וּכְשֶׁהוּא שָׁלִיחַ לִשְׁמֹעַ דָּבָר אוֹ לְקַבֵּל אוֹתוֹ, יִקָּרֵא ״אָזְנַיִם״, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (במדבר י״א:א׳): ״וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ה׳״. כִּי כְּשֵׁם שֶׁהָאֹזֶן בָּאָדָם כְּלִי הַשְּׁמִיעָה, כֵּן הַמַּלְאָךְ הַשָּׁלוּחַ כְּלִי לִשְׁמֹעַ הַדָּבָר הַהוּא לְהַגִּיעוֹ וּלְקַבְּלוֹ, וְנִקְרָא בְּשֵׁם כְּלִי הַשְּׁמִיעָה שֶׁבָּאָדָם. וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל (תהילים מ׳:ז׳): ״אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי״, אֵין אָזְנַיִם שֶׁל מַעְלָה כְּרוּיוֹת אֶלָּא לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. בָּא לְבָאֵר כִּי הַמַּלְאָךְ הַיָּדוּעַ הַמַּמְתִּין עַד שֶׁתִּתְפַּלֵּל כְּנֵסְיָה אַחֲרוֹנָה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, הוּא וְכֹחוֹתָיו נִקְרָאִים בְּשֵׁם ״אָזְנַיִם״ לִשְׁמֹעַ הַתְּפִלּוֹת וְלִטֹּל אֶת כֻּלָּן וְלַעֲשׂוֹת עֲטָרָה וּלְהַגִּיעַ בְּרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. וּכְשֶׁהוּא שָׁלִיחַ לְהִלָּחֵם עִם אֻמָּה לְהַכּוֹתָהּ אוֹ לַעֲקֹר אוֹתָם, יִקָּרֵא ״יַד ה׳״, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב בַּפְּלִשְׁתִּים (שמואל א ה׳:י״א): ״כָּבְדָה מְאֹד יַד הָאֱלֹהִים שָׁם״. וּבְמִצְרַיִם (שמות ט׳:ג׳): ״הִנֵּה יַד ה׳ הוֹיָה״. וּבִטְבִיעָתָם: ״אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה״. וּכְשֶׁשְּׁלוּחָיו וּפָמַלְיָא שֶׁלּוֹ מִתְקַבְּצִים לִפְעֹל בָּעוֹלָם עִנְיָן מְחֻדָּשׁ, נִקְרָאִים ״רַגְלָיו״, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב לֶעָתִיד (זכריה י״ד:ד׳): ״וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים״, שֶׁעִנְיָנוֹ חֵילוֹתָיו. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב בְּצִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל (במדבר כ׳:י״ט): ״בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה״, שֶׁטַּעְמוֹ בְּצִבְאוֹתַי, כַּאֲשֶׁר אַזְכִּיר שָׁם בְּעֶזְרַת ה׳.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ״, אָמַר רַבִּי אָמֵי: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פַּלְטְרִין עַל יְדֵי אַדְרִיכַל וְלֹא עָרְבָה לוֹ, עַל מִי לְהִתְרָעֵם, לֹא עַל אַדְרִיכַל? עוֹד, לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְחוֹרָה עַל יְדֵי סַרְסוּר וְלֹא הִצְלִיחַ בָּהּ, עַל מִי לְהִתְרָעֵם, לֹא עַל הַסַּרְסוּר? הָבֵן הַמָּשָׁל הַנִּמְרָץ הַזֶּה. וּלְפִי שֶׁהָיָה בִּמְשַׁל הָאַדְרִיכַל מָקוֹם לִטְעוֹת בִּשְׁתֵּי רְשֻׁיּוֹת, כִּי יֹאמַר אָדָם אַף עַל פִּי שֶׁהַמֶּלֶךְ מֶלֶךְ הָאַדְרִיכַל חָכָם מִמֶּנּוּ בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה, וְאֵין הַדָּבָר כֵּן חַס וְשָׁלוֹם כִּי הַכֹּל אֶחָד מְיֻחָד בְּלִי פֵּרוּד, עַל כֵּן חָזַר רַבִּי אָמֵי לְהַזְכִּיר מְשַׁל הַסַּרְסוּר, שֶׁהַסַּרְסוּר אֵין שׁוּם כֹּחַ בַּסְּחוֹרָה וְאֵין לוֹ חֵלֶק בָּהּ כְּלָל. וְכַוָּנַת רַבִּי אָמֵי בִּשְׁנֵי הַמְּשָׁלִים כִּי הָאַדְרִיכַל הוּא הַסַּרְסוּר וְהַסַּרְסוּר הוּא הָאַדְרִיכַל. פֵּרוּשׁ אַדְרִיכַל – אֻמָּן אוֹ בַּנַּאי. תַּרְגּוּם (מלכים א ה׳:ל״ב) ״וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה״ – ״וּבְנוֹ אַדְרֵיכְלֵי שְׁלֹמֹה״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ״, הוּא הָאַדְרִיכַל וְהַסַּרְסוּר שֶׁהִזְכִּיר בַּמִּדְרָשׁ, וְשָׁם בֵּאֲרוּ סוֹד הָעִנְיָן, וְהַמֶּלֶךְ ה׳ יְדַבֵּר עִמּוֹ וְאָמַר: ״אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי וְגוֹ׳ כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם״ כְּתִיב. וְיֵשׁ לְךָ לְהַשְׂכִּיל וְלִקְנוֹת לֵב בִּלְשׁוֹן ״הָאָדָם בָּאָרֶץ״ שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב שְׁתֵּי פְעָמִים בִּשְׁנֵי פְּסוּקִים זֶה אַחַר זֶה, כִּי בָּרִאשׁוֹן יְדַבֵּר לְמַטָּה וּבַשֵּׁנִי לְמַעְלָה. וּמִלַּת ״וַיִּתְעַצֵּב״ תַּחְזֹר אֶל הָאָדָם, הוּא תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּסִבָּתוֹ עָשָׂה ה׳ אֶת הָאָרֶץ שֶׁבְּפָסוּק בְּרֵאשִׁית, שֶׁגָּרְמָה כָּל הָרָעָה הַנִּזְכֶּרֶת. וְיִהְיֶה בֵּאוּר הַכָּתוּב בְּסוֹדוֹ: ״וַיִּנָּחֶם״, הַכַּוָּנָה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם, וְהַנֶּחָמָה לֹא בַּעֲבוּר הָאָדָם אֶלָּא בָּאָרֶץ, כְּלוֹמַר בַּעֲבוּר הָאָרֶץ הַגּוֹרֶמֶת, וְעַל כֵּן ״וַיִּתְעַצֵּב״ הָאָדָם ״אֶל לִבּוֹ״, בַּעֲבוּר לִבּוֹ, שֶׁהוּא הָיָה סִבָּה, כִּי הוּא הָאָרֶץ וְהַסַּרְסוּר וְהָאַדְרִיכַל. וּלְפִי שֶׁכָּתוּב בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה ״יִשְׂמַח ה׳ בְּמַעֲשָׂיו״ הִזְכִּיר בּוֹ עַתָּה ״וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ״. וְאַל יִקְשֶׁה עָלֶיךָ כְּשֶׁהִזְכִּיר לְשׁוֹן עִצָּבוֹן בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְכֵן מַה שֶׁכָּתוּב (ישעיהו כ״ב:י״ב) ״וַיִּקְרָא ה׳ אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי״ וְגוֹ׳, שֶׁהֲרֵי כְּבָר אָמְרוּ בַּגְּמָרָא: הָא בְּבָתֵּי גַוָּאי הָא בְּבָתֵּי בָּרָאֵי, וּמִן הַגְּבוּרָה וּלְמַטָּה נִקְרָא ״בָּתֵּי בָרָאֵי״, וְהָבֵן זֶה. וּכְשֵׁם שֶׁמָּצִינוּ בִּשְׁעַת הַכַּעַס קֹדֶם הַמַּבּוּל ״וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ״, כָּךְ הִזְכִּיר הַכָּתוּב בִּשְׁעַת הָרָצוֹן אַחַר הַמַּבּוּל וְקַבָּלַת הַקָּרְבָּן: ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִיף עוֹד״, וְזֶה מְבֹאָר.

חוְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה׳. כְּלוֹמַר אֵלּוּ רְשָׁעִים רְאוּיִים לְהִמָּחוֹת, וְזֶה הַצַּדִּיק רָאוּי לְהִנָּצֵל כִּי מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה׳. וְנִתְבָּאֵר בְּכָאן הָעֹנֶשׁ וְהַשָּׂכָר מְפֹרָשׁ, עֹנֶשׁ לָרְשָׁעִים בְּמֵי הַמַּבּוּל וְשָׂכָר לְנֹחַ הַצַּדִּיק בַּהַצָּלָה וּבִמְצִיאוּת הַחֵן. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי כ״ב:א׳): ״נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב, מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב״.

ט״מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו״ (משלי כ, ז)
שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוֹדִיעָנוּ בַּכָּתוּב הַזֶּה (משלי כ׳:ו׳) כִּי אֵין הָאָדָם צַדִּיק עַד שֶׁיִּתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעִנְיַן הִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה אָדָם אֶת הַמִּצְוֹת כַּמִּשְׁפָּט וְשֶׁיְּכַוֵּן בָּהֶם לְאַהֲבָתוֹ וּלְיִרְאָתוֹ, לֹא לְהִתְגַּדֵּל וְלֹא לְהִתְפָּאֵר וְלֹא שֶׁיִּהְיֶה בִּשְׁבִיל זֶה מְכֻבָּד בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת יוֹתֵר, כִּי רָאוּי הָאָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה טוֹבוֹת וַחֲסָדִים כְּפִי יְכָלְתּוֹ וְשֶׁלֹּא יִתְפָּאֵר בָּהֶם, וְשֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְלֹא יְסַפְּרֵם בְּשִׂפְתוֹתָיו. וְכָל מִי שֶׁמְּסַפֵּר אוֹתָם בְּשִׂפְתוֹתָיו וּמְפַרְסֵם אוֹתָם וּמִשְׁתַּבֵּחַ בָּהֶם, הֲרֵי זֶה חוֹטֵא, וְיַגִּיעוּ מִזֶּה שְׁתַּיִם רָעוֹת: הָאַחַת שֶׁיִּתְגָּאֶה בְּסִפּוּרוֹ לְמִי שֶׁקִּבֵּל דְּבָרָיו וְהֶאֱמִין אוֹתָם, וְהַשֵּׁנִית שֶׁהוּא מְבַיֵּשׁ וּמַכְלִים לְמִי שֶׁקִּבֵּל הַחֶסֶד מִמֶּנּוּ. וּמִדַּת הַצַּדִּיק הַמִּתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְפָּאֵר בְּמַעֲלוֹתָיו וּבְצִדְקוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה הוּא נִקְרָא ״אִישׁ אֱמוּנִים״. וְעַל כֵּן סָמַךְ שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם הַכָּתוּב הַזֶּה וְקִשְּׁרוֹ עִם הַכָּתוּב שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, הוּא שֶׁאָמַר (משלי כ׳:ו׳): ״רָב אָדָם יִקְרָא אִישׁ חַסְדּוֹ וְאִישׁ אֱמוּנִים מִי יִמְצָא״, יֹאמַר כִּי מִנְהַג רֹב בְּנֵי אָדָם שֶׁיַּכְרִיז וִיפַרְסֵם כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַחֶסֶד וְהַטּוֹב שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, אֲבָל אִישׁ אֱמוּנִים שֶׁיַּעֲשֶׂה חֲסָדִים וְטוֹבוֹת וְלֹא יְפַרְסְמֵם אֶלָּא שֶׁיְּכַסֵּם וְיַסְתִּירֵם – מִי יִמְצָא. וְהִזְכִּיר ״אִישׁ אֱמוּנִים״ כִּלְשׁוֹן (שם יא) ״וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר״. וְהוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּמָקוֹם אַחֵר עַל הָעִנְיָן הַזֶּה בְּעַצְמוֹ (משלי י׳:ח׳): ״חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט״, וְאָמַר כִּי מִי שֶׁהוּא חֲכַם לֵב יִקַּח הַמִּצְוֹת בְּיָדָיו וְיוֹצִיאָם אֶל הַפֹּעַל וְלֹא יְסַפְּרֵם בְּשִׂפְתוֹתָיו, וְהָאֱוִיל הוּא הֶפְכּוֹ לְגַמְרֵי, לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל בְּמַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת לָקַחַת אוֹתָם בְּיָדָיו, אֶלָּא שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהוּא מִשְׁתַּדֵּל בְּמַעֲשֵׂה הָעֲבֵרוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם נִקְרָא אֱוִיל הוּא מוֹדִיעָם בְּשִׂפְתוֹתָיו וּמְפַרְסֵם אוֹתָם לַכֹּל. וְהִנֵּה שְׁנֵיהֶם בְּהֶפֶךְ זֶה מִזֶּה, זֶה לוֹקֵחַ הַמִּצְוֹת בְּיָדוֹ וּמַסְתִּיר אוֹתָם וְזֶה מִשְׁתַּדֵּל בִּפְעֻלּוֹת רָעוֹת וּמְגַלֶּה אוֹתָם, וּמִזֶּה אָמַר ״יִלָּבֵט״, כְּלוֹמַר הֲרֵי הוּא נִתְפָּשׂ בִּשְׂפָתָיו, וְהוּא מִלְּשׁוֹן (הושע ד׳:י״ד) ״וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט״, וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְסָכְלָא בְּשִׂפְוָתֵיהּ מִתְאֲחַד״. ״אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו״ כִּי הוּא הַמְּזַכֶּה לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, כְּעִנְיַן שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: ״וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים״ – לָעֹשִׂים מֵאַהֲבָה, ״וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר״ לָעוֹשִׂים מִיִּרְאָה, הַאי בִּדְסָמִיךְ לֵיהּ וְהַאי בִּדְסָמִיךְ לֵיהּ. וְכֵן בֵּאֵר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁזְּכוּת הַצַּדִּיק מוֹעִיל לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, הוּא שֶׁאָמַר (משלי י״ד:כ״ו): ״בְּיִרְאַת ה׳ מִבְטַח עֹז וּלְבָנָיו יִהְיֶה מַחְסֶה״. וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ כִּי הַכָּתוּב הַזֶּה בָּא לְשַׁבֵּחַ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת שֶׁהֵן זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ. הִזְכִּיר תְּחִלָּה ״מִתְהַלֵּךְ״, וּמַעֲלַת הַהִתְהַלְּכוּת הִיא מַעֲלָה גְּדוֹלָה בַּצַּדִּיקִים וְהִנֵּה הִיא לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגַת הַתְּמִימוּת, וּמַדְרֵגַת הַתְּמִימוּת לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגַת הַצַּדִּיק, כִּי יֵשׁ צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ תָּמִים שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגַת הַתְּמִימוּת. וְאֵלּוּ הֵן סֵדֶר הַמַּעֲלוֹת: אַחַר שֶׁהִגִּיעַ לְמִדַּת הַצַּדִּיק עוֹלֶה לְמִדַּת תָּמִים, וּמִמִּדַּת תָּמִים עוֹלֶה לְמִדַּת הַהִתְהַלְּכוּת. וּשְׁלָשְׁתָּן אֵלּוּ נִמְצָאִים בְּנֹחַ, הוּא שֶׁכָּתוּב:
אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ. ״תּוֹלְדוֹת״, לְשׁוֹן מִקְרִים, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (משלי כ״ז:א׳): ״כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם״, שֶׁהֲרֵי הִזְכִּיר אַחֲרֵי כֵן ״וַיּוֹלֶד נֹחַ״ שֶׁהֵן הַתּוֹלָדוֹת. וְהִזְכִּיר הַכָּתוּב בַּצַּדִּיק הַזֶּה שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת שֶׁל שֶׁבַח שֶׁהָיוּ בְּהֶפֶךְ מִבְּנֵי דּוֹרוֹ. הָאַחַת, שֶׁהָיָה צַדִּיק בְּמַעֲשָׂיו, לֹא אִישׁ חָמָס כִּבְנֵי דּוֹרוֹ שֶׁכָּתוּב בָּהֶם: ״וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס״. הַשְּׁנִיָּה, שֶׁהָיָה תָּמִים, וְהוּא הַשָּׁלֵם בְּכָל מִדּוֹתָיו, כִּי הַבְּהֵמָה הַשְּׁלֵמָה בְּלִי מוּם יִקְרָאֶנָּה הַכָּתוּב ״תְּמִימָה״, כִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב (במדבר י״ט:ב׳): ״פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם״. וּמוּם הָאָדָם הִיא הַמִּדָּה הַמְּגֻנָּה. וְעַל כֵּן הִזְכִּיר בְּנֹחַ כִּי הָיָה תָּמִים שָׁלֵם אֵין בּוֹ מוּם, כִּי אֵין בּוֹ מִדָּה מְגֻנָּה. וְאָמַר הַכָּתוּב (תהילים קי״ט:א׳): ״אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ״, וּבֵאוּרוֹ תְּמִימֵי הַמִּדּוֹת, וְזֶה הֶפֶךְ מִבְּנֵי דּוֹרוֹ שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי מִדּוֹת מְגֻנּוֹת, הוּא שֶׁכָּתוּב בָּהֶם: ״כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר״ וְגוֹ׳. הַשְּׁלִישִׁית, ״אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ״, וְיָדוּעַ כִּי מִדַּת הַהִתְהַלְּכוּת לֹא מְצָאנוּהָ רַק בִּיחִידֵי הַדּוֹר. וּמַה שֶׁכָּתוּב (דברים י״ג:ה׳): ״אַחֲרֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ״, וְלֹא אָמַר ״הִתְהַלְּכוּ״, לְפִי שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְהַמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת אֵינֶנָּה כִּי אִם בִּפְרָטֵי הַיְּחִידִים, סְגֻלּוֹת כָּל דּוֹר וָדוֹר. וְעוֹד שֶׁאֵין לָשׁוֹן זֶה נֹפֵל אֶלָּא עַל הַצַּדִּיק שֶׁהִשִּׂיג מַעֲלַת הַשֶּׁמֶשׁ וְכֹחוֹת הַגַּלְגַּלִּים וְהַכּוֹכָבִים וְכֵיצַד הֵם פּוֹעֲלִים פְּעֻלּוֹת בַּשְּׁפָלִים, לְפִי שֶׁעִם הַהַשָּׂגָה הַזֹּאת מִתְפַּרְסֵם מַעֲלַת אֲדוֹן הַכֹּל וְרוֹמְמוּתוֹ. וְכֵן אָמַר דָּוִד (תהילים י״ט:ב׳): ״הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ״, וּמִזֶּה אָמְרוּ רז״ל: כָּל הַיּוֹדֵעַ לַחְשֹׁב בִּתְקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (ישעיהו ה׳:י״ב): ״וְאֵת פֹּעַל ה׳ לֹא יַבִּיטוּ״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב (תהלים פ״ב:ה׳): ״לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ״. וְעַל כֵּן אָמַר בְּנֹחַ: ״אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ״, כִּי הִשִּׂיג מַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְכֹחוֹתָיו הָעֲצוּמִים, וְיָדַע כֹּחוֹת הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת, וְלֹא נָטָה לִבּוֹ אַחֲרֵיהֶם, כִּי יָדַע בְּחָכְמָתוֹ כִּי יֵשׁ סִבָּה עֶלְיוֹנָה עַל כֻּלָּן וְנִדְבַּק בָּהּ. וְזֶה בְּהֶפֶךְ מֵאַנְשֵׁי דּוֹרוֹ שֶׁהָיוּ עוֹבְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְהָיוּ שְׁקוּעִים בַּעֲבוֹדַת הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת וְעוֹשִׂים אוֹתָם אֱלֹהוֹת. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בָּהֶן: ״וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ״, כִּי נְטִיַּת הַדַּעַת אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה נִקְרָא הַשְׁחָתָה, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (שמות ל״ב:ז׳): ״כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ״. וּמִזֶּה קָרָא הַכָּתוּב לְיָרָבְעָם הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה ״אִישׁ מַשְׁחִית״. וּבֵאֵר כִּי הַהַשְׁחָתָה הָיְתָה ״לִפְנֵי הָאֱלֹהִים״, וּכְעִנְיַן שֶׁכָּתוּב בַּעֲבוֹדָה זָרָה (שם כ): ״לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי״. וְהַמַּעֲלָה הַזֹּאת מְצָאנוּהָ לַחֲנוֹךְ רִאשׁוֹנָה, וְהוּא הָרִאשׁוֹן הַקּוֹדֵם בָּהּ, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: ״וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים״, כִּי נִסְתַּכֵּל בְּדוֹרוֹ שֶׁל אֱנוֹשׁ שֶׁהָיוּ עוֹבְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְהַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת, וְעָמַד הוּא עַל הַחָכְמָה הַהִיא עַל הַשְּׁלֵמוּת, וְיָדַע וְהִשִּׂיג כִּי יֵשׁ סִבָּה רִאשׁוֹנָה עֶלְיוֹנָה עַל הַכֹּל, וּמִתּוֹךְ שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁהָיוּ שס״ה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, נִרְמַז לָנוּ בַּכָּתוּב שֶׁהִשִּׂיג בְּחָכְמָתוֹ מַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְנִדְבַּק בַּסִּבָּה הָעֶלְיוֹנָה יִתְבָּרַךְ. גַּם בְּאַבְרָהָם הִזְכִּיר בּוֹ הַכָּתוּב ״הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים״, מִמָּה שֶׁיָּדוּעַ שֶׁהוּא הִתְוַכַּח עִם הָאֻמּוֹת הַרְבֵּה בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה וּמִשְׁפָּטֶיהָ וְחֻקֶּיהָ, שֶׁהָיָה חוֹלֵק תָּמִיד עִם אַנְשֵׁי כּוּתָא עִיר מוֹלַדְתּוֹ, שֶׁהָיוּ כֻּלָּם עוֹבְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְהָיוּ אוֹמְרִים עָלָיו כִּי הוּא אֱלוֹהַּ, וְהָיוּ מְבִיאִין לְדִבְרֵיהֶם רְאָיוֹת גְּדוֹלוֹת, וְכִרְאוֹתָם לָעַיִן כֹּחוֹ הַגָּדוֹל וְהֶעָצוּם בַּשְּׁפָלִים, וְאַבְרָהָם הָיָה מוֹדֶה לָהֶם בָּזֶה כְּלוֹמַר בְּעֹצֶם כֹּחוֹ הַגָּדוֹל, אַךְ כְּגַרְזֶן בְּיַד הָאֻמָּן, וְעַל כֵּן מָסַר נַפְשׁוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, וְזֶהוּ ״אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים״.
בְּדוֹרוֹתָיו הָיָה רָאוּי לוֹמַר ״בְּדוֹרוֹ״, אֶלָּא כְּשֶׁבָּא הַמַּבּוּל הָיָה בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וּכְבָר עָבְרוּ עָלָיו דּוֹרוֹת הַרְבֵּה, וְהִגִּיד לְךָ הַכָּתוּב כִּי כָל הַדּוֹרוֹת הָהֵם הִשְׁחִיתוּ וְלֹא הָיָה בְּכֻלָּן רָאוּי לְהִנָּצֵל זוּלָתוֹ.
וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, מַה שֶּׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב נֹחַ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת שֶׁהִזְכִּיר: ״צַדִּיק, תָּמִים״ וְ״הִתְהַלֶּךְ נֹחַ״, לְהוֹרוֹת כִּי הָיָה שָׁלֵם בִּשְׁלָשְׁתָּן.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, לְפִי שֶׁרָאָה שְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת: רָאָה הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב וְחָרֵב וּמְיֻשָּׁב.

יאֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת. הָיָה יֶפֶת גָּדוֹל מֵאֶחָיו, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר: ״אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל״, וְחָם הַקָּטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן״, אֲבָל הִקְדִּים שֵׁם לְמַעֲלָתוֹ, וְהִזְכִּיר אַחֲרָיו חָם כִּי כֵן נוֹלְדוּ, וְעַל כֵּן הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר יֶפֶת בָּאַחֲרוֹנָה.

יבוַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ. יַזְכִּיר עַתָּה ״אֱלֹהִים״ לְהַזְכִּיר בָּהֶם מִדַּת הַדִּין כִּי הִיא מְתוּחָה כְּנֶגְדָּם לְחֶטְאָם הַגָּדוֹל.
וְאָמַר ״וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה״, וּמַה הִיא הַהַשְׁחָתָה? ״כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ״, קָרָא לְכֻלָּם בְּשֵׁם בָּשָׂר כִּי כֻלָּם הָיוּ מַשְׁחִיתִים אֶת הַזֶּרַע, וּכְעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (ישעיה כ״ז): ״שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים״ וְדָרְשׁוּ רז״ל: ״אַל תִּקְרֵי שׁוֹחֲטֵי אֶלָּא שׂוֹחֲטֵי״. וּלְפִי שֶׁהֵן קִלְקְלוּ זֶרַע הָאָדָם שֶׁהוּא נוֹצָר לְאַרְבָּעִים יוֹם, לְפִיכָךְ הָיָה עָנְשָׁם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה לְהִשָּׁחֵת בְּמֵי הַמַּבּוּל שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם אַרְבָּעִים יוֹם. אַרְבַּע עֲבֵרוֹת אֵלּוּ הָיוּ בָּהֶן: עֲבוֹדָה זָרָה גִּלּוּי עֲרָיוֹת שְׁפִיכוּת דָּמִים וְחָמָס. וְטַעַם הָאַרְבָּעִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּנֶגֶד שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין הַשֶּׁמֶשׁ שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְכֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ פּוֹעֵל בּוֹ חֲמִשָּׁה יָמִים קֹדֶם בּוֹאוֹ בְּטָלֶה, וַחֲמִשָּׁה יָמִים אַחַר שֶׁנִּתְרַחֵק מִטָּלֶה, וַהֲרֵי אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ וְכֹחוֹתָיו עוֹמְדִים בְּטָלֶה אַרְבָּעִים יוֹם, וְכֵן בְּכָל מַזָּל וּמַזָּל אַרְבָּעִים יוֹם, זֶהוּ כְּנֶגֶד עֲבוֹדָה זָרָה גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. וְהֶחָמָס לְפִי שֶׁבְּעָלָיו עוֹבְרִין עַל מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם. וְלֹא הָיָה חֵטְא הַהַשְׁחָתָה הַזֹּאת בִּבְנֵי הָאָדָם בִּלְבַד כִּי אִם בְּכָל שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים. וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל: בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ וּבְרוֹתְחִין נִדּוֹנוּ, כִּי הָיוּ מֵי הַמַּבּוּל רוֹתְחִין. כְּתִיב הָכָא: ״וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם״, וּכְתִיב הָתָם (אסתר ז׳:י׳): ״וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה״. וּמַה שֶּׁהִזְכִּיר ״וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים״ זוֹ הַשְׁחָתַת עֲבוֹדָה זָרָה. וְרָמַז לְךָ הַכָּתוּב כִּי הָיוּ רָעִים וְחַטָּאִים בַּעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, כְּגוֹן הַשְׁחָתַת עֲבוֹדָה זָרָה וְהַשְׁחָתַת הַזֶּרַע, וּבַעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ גַּם כֵּן, כְּגוֹן גֶּזֶל, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיוּ גּוֹזְלִין וְחוֹמְסִין זֶה מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס״. וּמִמַּה שֶׁהִזְכִּיר פַּעַם שֵׁנִית: ״כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם״ וְהִזְכִּיר עַל זֶה: ״קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנָי״, בֵּאֵר לְךָ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם אֶלָּא עַל הַגָּזֵל. וְכֵן אָמַר יְשַׁעְיָה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (ישעיהו נ״ד:י״ד): ״רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק כִּי לֹא תִירָאִי וּמִמְּחִתָּה כִּי לֹא תִקְרַב אֵלָיִךְ״. וְהִזְכִּיר לְמַעְלָה (שם): ״כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי״, כִּי יַזְהִיר עַל עָוֹן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָלָיו נִתְקָרְבָה מְחִתַּת דּוֹר הַמַּבּוּל. וְהַטַּעַם לְפִי שֶׁהַגֶּזֶל מִן הַמִּצְוֹת הַמֻּשְׂכָּלוֹת שֶׁאִלּוּלֵי לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה הָיָה אָדָם מוֹצִיא אוֹתָם בְּשִׂכְלוֹ, וּמֻשְׂכָּל רִאשׁוֹן הוּא שֶׁאֵין לוֹ לְאָדָם כְּלוּם בְּמָמוֹנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ.
וְדַע כִּי עִנְיַן הַמַּבּוּל רְאָיָה בְּרוּרָה עַל עִנְיַן חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וְעַל הַהַשְׁגָּחָה, בִּרְאוֹתֵנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ וּמְכַלֶּה אֶת הָרְשָׁעִים מִן הָעוֹלָם וּמַשְׁאִיר שְׁאֵרִית מִן הַצַּדִּיקִים כְּגוֹן נֹחַ וּבָנָיו, זֶה לְאוֹת כִּי הָעוֹלָם מְחֻדָּשׁ וְכִי הַהַשְׁגָּחָה שׁוֹפַעַת בַּשְּׁפָלִים, כִּי בְּוַדַּאי כְּשֵׁם שֶׁהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן אָב וָרֹאשׁ לְכָל הַנִּבְרָאִים אַחֲרָיו, כֵּן הָיָה נֹחַ אָב וָרֹאשׁ לְכָל הַנִּבְרָאִים אַחֲרֵי הַמַּבּוּל, וּכְשֵׁם שֶׁהָיוּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן שְׁלֹשָׁה בָּנִים, קַיִן הֶבֶל שֵׁת, וְלוֹ הָיוּ הַשְּׁנַיִם עִקָּר וְהָאֶחָד נִתְקַלֵּל, כֵּן תִּמְצָא בְּנֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים, שֵׁם חָם וָיֶפֶת, וְלוֹ הָיוּ הַשְּׁנַיִם עִקָּר וְהָאֶחָד נִתְקַלֵּל, וּכְשֵׁם שֶׁתִּמְצָא בִּבְנֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן הַשְּׁלִישִׁי שֵׁת שֶׁמִּמֶּנּוּ נִשְׁתַּכְלֵל הָעוֹלָם וְהוּא הָיָה עִקַּר הַבָּנִים, כֵּן בִּבְנֵי נֹחַ תִּמְצָא הַשְּׁלִישִׁי עִקַּר הַבָּנִים, וְהוּא שֵׁם, שֶׁאֵין שׁוּם אֻמָּה זוֹכָה לִתְחִיַּת הַמֵּתִים כִּי אִם בְּנֵי שֵׁם.

ידעֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר. גֹּפֶר הוּא עֵץ הַנִּקְרָא קַתְרוֹס וְקַל הוּא עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס ״אָעִין דְּקַדְרוֹס״, וְהוּא מִין אֶרֶז, וְצִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנֹחַ שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ תֵּבָה מִן הָעֵץ הַזֶּה הַיָּדוּעַ וְשֶׁיַּכְנִיס לְתוֹכָהּ מִכָּל מִינֵי בַּעֲלֵי חַיִּים, מִן בְּהֵמוֹת טְהוֹרוֹת וְעוֹפוֹת טְהוֹרִים שִׁבְעָה לְצֹרֶךְ קָרְבָּן, וּמִן הַבְּהֵמוֹת הַטְּמֵאוֹת וְהָעוֹפוֹת הַטְּמֵאִים שְׁנַיִם מִכֹּל, זָכָר וּנְקֵבָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַמִּין. הוֹדִיעַ אוֹתוֹ כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ עָתִיד לְהָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים.
וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל: כֵּיוָן שֶׁהָיָה נֹחַ צַדִּיק תָּמִים כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד עָלָיו הַכָּתוּב, וְהוּא הַמּוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לָמָּה לֹא הָיָה מִתְפַּלֵּל עַל בְּנֵי דוֹרוֹ וְיַחְזִירֵם לַמּוּטָב, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ כִּי מִיָּד שֶׁהוֹדִיעוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פֻּרְעָנוּת שֶׁל סְדוֹם שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם כַּמָּה פְּעָמִים לְבִלְתִּי הַשְׁחִיתָם, הוּא שֶׁאָמַר (בראשית י״ח:ל״א): ״הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל ה׳״, וְאָמַר עוֹד ״אַל נָא יִחַר לַה׳״. כֵּן הָיָה מִנְהַג הָרִאשׁוֹנִים וְהַנְּבִיאִים שֶׁהָיוּ נִגָּשִׁים אֶל הַשֵּׁם לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו עַל בְּנֵי דּוֹרָם, וְכֵן רָאוּי לְכָל פַּרְנָס הַדּוֹר לְהִתְפַּלֵּל עַל הַדּוֹר. וּתְשׁוּבַת הַדָּבָר כִּי מַה שֶּׁחָדַל נֹחַ הַצַּדִּיק לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם לֹא בְּמֶרֶד וְלֹא בְּמַעַל, אַךְ מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁקִּיּוּם הָעוֹלָם בַּעֲשָׂרָה, וּכְעִנְיַן שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל ״בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם״, וְאִלּוּ הָיָה בִּבְנֵי הַדּוֹר עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים צַדִּיקִים לֹא הָיָה מֵבִיא עֲלֵיהֶם הַמַּבּוּל כִּי הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בִּשְׁבִילָם, אֲבָל בָּאֵי הַתֵּבָה לֹא הָיוּ כִּי אִם שְׁמוֹנָה, נֹחַ וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי בָנָיו, וּלְפִי שֶׁלֹּא נִשְׁלְמוּ לַעֲשָׂרָה לֹא הָיוּ רְאוּיִם שֶׁיִּנָּצֵל הַדּוֹר בִּשְׁבִילָם, וְדַי שֶׁיַּצִּיל נֹחַ שֶׁהָיָה עֲשִׂירִי אֶת נַפְשׁוֹ וְנַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ. וְזֶהוּ שֶׁתִּמְצָא בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר עֲשָׂרָה וְאָמַר: ״לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה״, מִיָּד אָמַר: ״וַיֵּלֶךְ ה׳״, לְפִי שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם עֲשָׂרָה, וְאַבְרָהָם לֹא הָיָה רַשַּׁאי לְהִתְחַנֵּן בִּתְפִלָּתוֹ לְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל בְּנֵי הַדּוֹר בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה, וּלְפִיכָךְ נֶאֶבְדוּ מִן הָעוֹלָם. וְהוּא הָעִנְיָן בְּעַצְמוֹ בְּנֹחַ, שֶׁלֹּא הָיָה רַשַּׁאי לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם עֲשָׂרָה. וְעוֹד כִּי בְּכָאן נָתַן לָהֶם זְמַן אָרֹךְ שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְהֵם מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנִים, וְיִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁל הָרַחֲמָן שֶׁלֹּא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר.

טווְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ. צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹתָהּ כַּשִּׁעוּר הַזֶּה, וּלְרִבּוּי הַמִּינִין שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהָבִיא בְּתוֹכָהּ הָיְתָה קְטַנָּה עַד מְאֹד, כִּי יִצְטָרֵךְ לְהָבִיא שָׁם בְּהֵמוֹת וְעוֹפוֹת טְמֵאִים וּטְהוֹרִים, וְחַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדוֹלוֹת, שְׁנַיִם מִכֹּל, וְיֵשׁ חַיּוֹת גְּדוֹלוֹת כְּפִילִים וּרְאֵמִים, וּלְפִי הַטֶּבַע חֲמִשִּׁים תֵּבוֹת כַּיּוֹצֵא בָהּ הָיוּ קְטַנּוֹת מֵהָכִיל אֶת הַמִּינִין הָאֵלּוּ כֻּלָּם, אֲבָל הָיָה הָעִנְיָן נֵס גָּדוֹל בְּלִי סָפֵק וּמַחֲזִיק מוּעָט אֶת הַמְּרֻבֶּה.
וְאוּלַי תִּשְׁאַל בְּכָאן, כֵּיוָן שֶׁהָיָה הַדָּבָר נֵס לָמָּה יְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת אֶת הַתֵּבָה מֵעֵץ הַיָּדוּעַ, וּבְמִדּוֹת יְדוּעוֹת בְּאֹרֶךְ וְרֹחַב וְקוֹמָה, וְלַעֲשׂוֹת שְׁלֹשָׁה מְדוֹרִים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָכוֹל לְהַצִּילָם מִבְּלִי תֵּבָה וְשֶׁיֵּלְכוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם אוֹ יָכוֹל לְהַפְרִיחַ בָּאֲוִיר, כִּי כֹל יוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ מְאוּמָה. וְהַתְּשׁוּבָה בָּזֶה, כִּי דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה לְצַוּוֹת עַל הָאָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל יְכָלְתּוֹ בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וּמַה שֶּׁיֶּחְסַר הַטֶּבַע בָּהֶן יַשְׁלִים הַנֵּס. וְעַל דֶּרֶךְ זֶה תִּמְצָא בְּכָל הַנִּסִּים בַּתּוֹרָה אִם תִּסְתַּכֵּל בָּהֶם, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהֵם נִסִּים מְפֻרְסָמִים יֵשׁ בָּהֶם טֶבַע בְּמִקְצָת. וְזֶהוּ כְּעִנְיַן שֶׁתְּצַוֶּה הַתּוֹרָה בְּאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה שֶׁיֵּצְאוּ חֲלוּצִים לַצָּבָא. גַּם הַכָּתוּב שֶׁאָמַר (יהושע ח׳:ב׳): ״שִׂים לְךָ אֹרֵב לָעִיר מֵאַחֲרֶיהָ״. וּמֵאַחַר שֶׁכָּל עִנְיְנֵי מִלְחֲמוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיוּ עַל יְדֵי נִסִּים גְּדוֹלִים, מַה יִּצְטָרְכוּ לְמַאֲרָב כְּמִנְהַג הָאֻמּוֹת שֶׁמִּלְחֲמוֹתֵיהֶם נִמְשָׁכוֹת אַחַר הַטֶּבַע, אֶלָּא בְּוַדַּאי הָיוּ רְאוּיִם לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע וְה׳ יַשְׁלִים מַה שֶּׁיֶּחְסָר. וְעַל כֵּן בָּאָה הַמִּצְוָה בַּתּוֹרָה בְּתִקּוּן הַמַּעֲרָכוֹת וּדְבָרִים רַבִּים כַּיּוֹצֵא בָּאֵלֶּה. וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה טַעַם אַחֵר הִזְכִּירוּ רז״ל, כִּי מִתּוֹךְ מַעֲשֵׂה הַתֵּבָה שֶׁיִּטְרַח בָּהּ תָּמִיד כָּל הַיּוֹם בְּאָרְכָּהּ וּבְרָחְבָּהּ, יִרְאוּ הַבְּרִיּוֹת וִידַבְּרוּ בָּזֶה וְיַחְזְרוּ וְיִתְעוֹרְרוּ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה מִדַּרְכָּם הָרָע, וְאִם לֹא יָשׁוּבוּ, הִנֵּה הֵם רְשָׁעִים קְטַנֵּי אֱמוּנָה, רְאוּיִם שֶׁתָּחוּל עֲלֵיהֶם מִדַּת הַדִּין.

יחוַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ. הַבְּרִית הַזֹּאת הוּא שֶׁמַּתְנֶה עִמּוֹ עַתָּה כִּי הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְהוּא יַעֲמֹד, וְכֻלָּם יִמָּחוּ בַּמַּבּוּל וְהוּא יִנָּצֵל, אוֹ יִרְמֹז לִבְרִית הַקֶּשֶׁת.
וְכָתַב הָרַמְבַּ״ן ז״ל: וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת הַבְּרִית מֵעוֹלָם הִיא, וְהַמִּלָּה נִגְזֶרֶת מִן ״בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים״, וְהִנֵּה ״בְּרִיתִי״ כְּמוֹ ״בְּרִיָּתִי״, וְהַמִּלָּה כְּמוֹ סְמוּכָה, כִּי הִיא סְמוּכָה לָעוֹלָמִים שֶׁהָיוּ לְפָנֵינוּ, וְצִוָּה שֶׁתָּקוּם וְתִהְיֶה עִם הַצַּדִּיקִים. וְכֵן ״וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם״, (מלאכי ב׳:ה׳) ״בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ״, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּבֵאוּרוֹ, הַבְּרִית שֶׁהִיא נֶאֱצֶלֶת מֵעוֹלָם הוּא הָרַחֲמִים, וּסְמוּכָה לָעוֹלָמִים שֶׁהִיא מִנְהַג הָעוֹלָמִים, תָּקוּם וְתִהְיֶה עִם הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, וְעִם זֶה תְּקַבֵּל שֶׁפַע וְתַשְׁפִּיעַ לְמַטָּה, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״אִתְּכֶם״.

יטוּמִכָּל הָחַי. דָּרְשׁוּ רז״ל לְרַבּוֹת הַשֵּׁדִים, וְצִוָּהוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּכְנִיסֵם אֶל הַתֵּבָה. וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ כִּי אִי אֶפְשָׁר לָהֶם שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ בִּמְקוֹמָם שֶׁהוּא הָאֲוִיר בְּגַלְגַּלֵּי הַיְּסוֹדוֹת, לְפִי שֶׁהַגְּזֵרָה הָיְתָה ״לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים״, וְזֶה כּוֹלֵל כָּל בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ הַתְּנוּעָה שֶׁעַל הָאָרֶץ, וְהוֹסִיף לוֹמַר עוֹד ״מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם״, שֶׁגְּזֵרַת הַמַּבּוּל הָיְתָה אַף עַל הַבְּרִיּוֹת שֶׁהֵן מִתַּחַת גַּלְגַּלֵּי הַיְסוֹדוֹת וְהֵם הַשֵּׁדִים, עַל כֵּן הֻצְרַךְ לְהַכְנִיס אֶל הַתֵּבָה פֶּן יִמָּחוּ בָּאֲוִיר אֲשֶׁר מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם.
וּמַה שֶׁאָמַר ״תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה״, אֵין לְהָבִין שֶׁהוּא יְבִיאֵם מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב אַחֲרָיו: ״יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת״, בֵּאֵר כִּי מֵעַצְמָם יָבֹאוּ. אֲבָל הַכַּוָּנָה כְּשֶׁאָמַר ״תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה״ שֶׁיַּעֲזֹר אוֹתָן בִּכְנִיסָתָן וְיִשְׁתַּדֵּל בָּהֶן שֶׁיִּחְיוּ. וְהִנֵּה זֶה הָיָה בְּצִוּוּי, אֲבָל בַּמַּעֲשֶׂה הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁבָּאוּ הַשֵּׁדִים לְתוֹךְ הַתֵּבָה בִּכְלַל שְׁאָר הַמִּינִין, הוּא שֶׁכָּתוּב: ״וְכָל הָעוֹף לְמִינֵהוּ כֹּל צִפּוֹר כָּל כָּנָף״, ״וְכָל הָעוֹף לְמִינֵהוּ״ – אֵלּוּ עוֹפוֹת טְמֵאִים, ״כֹּל צִפּוֹר״ – אֵלּוּ עוֹפוֹת טְהוֹרִים, ״כָּל כָּנָף״ – אֵלּוּ הַשֵּׁדִים שֶׁהֵם טָסִין בָּאֲוִיר, וְסָמַךְ לוֹ מִיָּד: ״וַיָּבֹאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה״.

כבוַיַּעַשׂ נֹחַ. זֶה מַעֲשֵׂה הַתֵּבָה, כֵּן עָשָׂה, שֶׁהִכְנִיס שְׁנַיִם מִכָּל הַמִּינִים וּמְזוֹנוֹת לְכֻלָּם. וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל: הִכְנִיס נֹחַ זְמוֹרוֹת לַפִּילִין וּזְכוּכִית לַנְּעָמִיּוֹת.