במִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה. הָיָה מַסְפִּיק שֶׁיִּקַּח שְׁנַיִם שְׁנַיִם לְקִיּוּם הַמִּין, אֲבָל צִוָּהוּ שֶׁיִּקַּח מֵהֶם שִׁבְעָה לְצֹרֶךְ קָרְבָּן. וְהִנֵּה הַחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה מֻכְרָח בְּסוֹד הַקָּרְבָּנוֹת. וּכְבָר יָדַעְתָּ מֵחָכְמָתוֹ שֶׁל בִּלְעָם, שֶׁאָמְרוּ רז״ל (דברים ל״ד:י׳): ״וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה״, בְּיִשְׂרָאֵל לֹא קָם אֲבָל בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם קָם, וּמַנּוּ בִּלְעָם; צִוָּה לְבָלָק וְאָמַר (במדבר כ״ג:א׳): ״בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים״, וְאָמַר עוֹד (במדבר שם): ״אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי״.
וְהִנֵּה ה׳ יִתְבָּרַךְ אָב הָרַחְמָן לֹא רָצָה לִגְזֹר שֶׁיָּבֹאוּ מֵעַצְמָם לְצֹרֶךְ קָרְבָּן לִהְיוֹת נִשְׁחָטִים, אֲבָל אָמַר: ״תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה״, שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל אַחֲרֵיהֶם וְיִטְרַח בַּמִּצְוָה. אֲבָל בְּאוֹתָם שֶׁהָיוּ לְחַיּוֹת זֶרַע הָיוּ שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהָיָה גָּזוּר שֶׁיָּבֹאוּ מֵעַצְמָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת״. וְאָמַר גַּם ״מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם״ וְהַכָּתוּב נִמְשָׁךְ לְמַעְלָה, אָמַר: גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם הַטָּהוֹר שִׁבְעָה שִׁבְעָה כַּנִּזְכָּרִים, ״אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ״ כְּלוֹמַר שִׁבְעָה זְכָרִים וְשֶׁבַע נְקֵבוֹת, וְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם עוֹד זָכָר וּנְקֵבָה, ״לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ״. וּמַה שֶּׁהֻצְרַכְנוּ לְפָרֵשׁ כֵּן, לְפִי שֶׁלְּקִיּוּם הַמִּין לָמָּה יִצְטָרֵךְ שִׁבְעָה, דַּי בִּשְׁנַיִם. אוֹ נֹאמַר ״לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ״, שֶׁהוּא חוֹזֵר אֶל מַה שֶּׁהִזְכִּיר ״שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ״, וּכְאִלּוּ יֹאמַר הַכָּתוּב: מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה זָכָר וּנְקֵבָה, וְכָל זֶה לְקָרְבָּן, וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהוֹרָה הִיא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה עָתִיד אֲנִי לְהָבִיא מַבּוּל, וְעַל כֵּן תִּצְטָרֵךְ אַתָּה שֶׁתִּקַּח וּתְקַיֵּם הַמִּין.
וּמַה שֶּׁהִזְכִּיר בְּמִין הַבְּהֵמָה ״אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ״ וּבְמִין הָעוֹף ״זָכָר וּנְקֵבָה״, מִפְּנֵי שֶׁאֵין טֶבַע הַהוֹלָדָה שָׁוֶה בָּהֶם, כִּי תּוֹלְדוֹת הַבְּהֵמָה כְּתוֹלְדוֹת מִין הָאָדָם, וְלָכֵן הִזְכִּיר ״אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ״, אֲבָל תּוֹלְדוֹת מִין הָעוֹף עַל יְדֵי הֲטָלַת בֵּיצִים שֶׁהֵם הֵם הַתְחָלַת יְצִירָתָם.
וְדַעַת רז״ל בְּפֶרֶק חֵלֶק כִּי מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בָּאוּ הַבְּהֵמוֹת עַל שֶׁאֵינָם מִינָן, עָשָׂה לָהֶן כָּבוֹד וְכָתַב בָּהֶן אִישׁוּת כְּמוֹ בָאָדָם. וְצָרִיךְ אַתָּה לָדַעַת כִּי בְּפָרָשָׁה שֶׁל מַעְלָה שֶׁבָּהּ הוֹדִיעַ הקב״ה לְנֹחַ שֶׁיָּבִיא מַבּוּל, הִתְחִיל בְּמִדַּת הַדִּין: ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר״, וְסִיֵּם גַּם כֵּן בְּמִדַּת הַדִּין: ״כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה״. אֲבָל בְּפָרָשָׁה זוֹ שֶׁבָּהּ רָמַז לוֹ עַל הַקָּרְבָּן יַתְחִיל בְּמִדַּת רַחֲמִים: ״וַיֹּאמֶר ה׳ לְנֹחַ״, וְסִיֵּם בְּמִדַּת רַחֲמִים: ״וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה׳״. וְכָל זֶה לְהוֹרוֹת כִּי אֵין כַּוָּנַת הַקָּרְבָּן כִּי אִם לַשֵּׁם הַמְיֻחָד יִתְבָּרַךְ. הוּא שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל: כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא נֶאֱמַר בָּהֶם לֹא אֵל וְלֹא אֱלֹהִים וְלֹא אֱלוֹהַּ אֶלָּא לַשֵּׁם הַמְיֻחָד, שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעַל דִּין לַחְלֹק.
דכִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה. מִלְּבַד שֶׁהָיָה לָהֶם זְמַן ק״כ שָׁנָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, עוֹד אֲנִי מַאֲרִיךְ לָהֶם שִׁבְעַת יָמִים. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל: אֵלּוּ שִׁבְעָה יְמֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מְתוּשֶׁלַח הַצַּדִּיק, שֶׁשָּׁמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ וְלֹא הֵבִיא הַמַּבּוּל לִכְבוֹדוֹ. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ: ״וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל הָאָרֶץ״.
יאנִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ. הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר ״בַּיּוֹם הַזֶּה נִפְתְּחוּ אֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם וְנִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם״, כִּי הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים מַיִם עֶלְיוֹנִים לְמַיִם הַתַּחְתּוֹנִים. וְיִתָּכֵן לוֹמַר כִּי לְפִי שֶׁהָעִנְיָן קְלָלָה וּפֻרְעָנוּת לֹא רָצָה לְהַקְדִּימָן. וּמָצִינוּ שֶׁהִקְדִּימָן הַכָּתוּב בַּבְּרָכָה, הוּא שֶׁאָמַר (בראשית מ״ט:כ״ה): ״בִּרְכוֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכוֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת״. וְכֵן הִזְכִּיר מֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (דברים ל״ג:י״ג): ״מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת״. וּמִן הָעִנְיָן הַזֶּה הָיָה שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הַכָּתוּב ״וַיָּבֵא אֱלֹהִים מַבּוּל עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה״, כִּי לֹא רָצָה לְהַזְכִּיר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּפֻרְעָנוּת, וְהַדָּבָר יָדוּעַ כִּי הוּא הַמֵּבִיא, שֶׁכְּבָר אָמַר לוֹ ״וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא״, אֲבָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר כָּל דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם כֹּה מִשְׁפָּטָהּ, שֶׁתְּכַנֶּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעִנְיַן הַפֻּרְעָנוּת וְלֹא תַּזְכִּירֶנּוּ. וְכֵן מַה שֶּׁאָמַר: ״וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם״, וְלֹא אָמַר ״וַיִּמַח אֱלֹהִים אֶת כָּל הַיְקוּם״. אֲבָל בְּהַצָּלָה וְרַחֲמִים הִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא שֶׁכָּתוּב: ״וַיִּסְגֹּר ה׳ בַּעֲדוֹ״, וּכְתִיב: ״וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ״. וְכֵן מָצִינוּ כְּשֶׁהֶעֱנִישׁ לְאָדָם וְחַוָּה אָמַר הַכָּתוּב סְתָם (בראשית ג׳:א׳): ״אֶל הָאִשָּׁה אָמַר״, ״וּלְאָדָם אָמַר״, וְלֹא הִזְכִּיר אֶת ה׳ יִתְבָּרַךְ בְּקִלְלָתָם. אֲבָל בְּמִדַּת רַחֲמָנוּת כַּאֲשֶׁר רִחֵם עֲלֵיהֶם וְהִלְבִּישָׁם, הִזְכִּיר בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא שֶׁכָּתוּב (שם): ״וַיַּעַשׂ ה׳ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם״.
וְאִם תִּסְתַּכֵּל בַּכְּתוּבִים תִּמְצָא שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַפֻּרְעָנוּת אֶלָּא בְּקֹשִׁי וּלְהֶכְרֵחַ גָּדוֹל, שֶׁהֲרֵי מִתְּחִלָּה אָמַר: ״וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ״, וְאַחַר כֵּן אָמַר: ״וַיְהִי הַמַּבּוּל״, וְזֶה לְהוֹרוֹת שֶׁיָּרְדוּ מִתְּחִלָּה בְּנַחַת, שֶׁאִם יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה יְבַטֵּל גְּזֵרָתוֹ וִישַׁנֶּה הַמַּיִם לְטוֹב וְגִשְׁמֵי בְרָכָה יִהְיוּ, וְאִם אַיִן יִהְיֶה מַבּוּל. וּמִן הַטַּעַם הַזֶּה נֶאֶבְדוּ בַמַּבּוּל כָּל שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים תְּחִלָּה וּבְנֵי אָדָם בָּאַחֲרוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכֹל הָאָדָם״, כִּי כְּשֵׁם שֶׁהָיָה אָדָם אַחֲרוֹן בִּבְרִיאָתוֹ שֶׁל עוֹלָם כָּךְ הָיָה אַחֲרוֹן בְּחֻרְבָּנוֹ.
יגבָּא נֹחַ וְשֵׁם וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי נֹחַ וְאֵשֶׁת נֹחַ. הָיָה רָאוּי לוֹמַר ״בָּא נֹחַ וְשֵׁם וְחָם וָיֶפֶת בָּנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי בָנָיו״, אֲבָל יַזְכִּירֶנּוּ הַכָּתוּב תָּמִיד בִּשְׁמוֹ דֶּרֶךְ חִבָּה, וּמִנְהַג הָעוֹלָם הוּא שֶׁיַּזְכִּיר אָדָם לְאוֹהֲבוֹ תָּמִיד בִּשְׁמוֹ כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינָיו, וְאַף כִּי נֹחַ אֲשֶׁר מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַשֵּׁם.
טווַיָּבֹאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה. נִמְשָׁךְ אֶל ״בְּעֶצֶם הַיּוֹם״ שֶׁהִזְכִּיר, שֶׁכָּל הַמִּינִין שְׁנַיִם מִכָּל מִין וָמִין בָּאוּ אֵלָיו מֵעַצְמָם אֶל הַתֵּבָה, וּבַיּוֹם הַהוּא נֶאֶסְפוּ כֻּלָּן כִּי כֵן הָיָה הָרָצוֹן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת זֶה אֶלָּא בְּדֶרֶךְ נֵס.
כבכֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו. מִכָּאן שֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹצְאָה מִן הַחֹטֶם בְּמוֹת הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִכְנֶסֶת גַּם כֵּן, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (בראשית ב׳:ז׳): ״וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים״, וְשָׁם הֶאֱרַכְתִּי בִּמְקוֹמוֹ.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו״, מִלַּת ״כֹּל״ רֶמֶז לְמִדַּת ״כֹּל״ אֲשֶׁר בָּהּ נִתְבָּרֵךְ אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהִיא הַסְּפִירָה הָעֲשִׂירִית, וּמִשָּׁם פּוֹרְחוֹת הַנְּשָׁמוֹת, וְזֶה שֶׁתִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל לוֹמַר בְּיוֹם שַׁבָּת ״נִשְׁמַת כָּל חַי״, וְזֶהוּ ״כִּי בוֹ שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ״, וְהוּא מַעְיַן הַבְּרָכוֹת וִיסוֹד הַחַיִּים, וְזֶהוּ ״וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי״. וּלְכָךְ אָמַר: ״אֲשֶׁר נִשְמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו״, וְכָלַל בָּזֶה כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר בָּהֶם נִשְמַת חַיִּים, וּשְׁאָר בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ הַתְּנוּעָה גַּם כֵּן שֶׁבָּהֶם רוּחַ חַיִּים לֹא נִשְמַת חַיִּים, וְהוֹדִיעָנוּ בָּזֶה כְּלַל כָּל בַּעֲלֵי חַיִּים, וְרָמַז הַמִּדָּה שֶׁהִיא סִבַּת חַיֵּי כָּל הַחַיִּים. וְיֵשׁ הִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל בְּטַעְמוֹ, כִּי הוּא בְּפָזֵר גָּדוֹל אֶחָד, וְאֵין זוּלָתוֹ בַּמִּקְרָא, וְהָבֵן זֶה.
מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ וְלֹא דָּגִים שֶׁבַּיָּם. נִצּוֹלוּ הַדָּגִים מִפְּנֵי שֶׁבָּרְחוּ לְיַם אוֹקְיָנוֹס וְהַמַּבּוּל לֹא הָיָה בַּיָּם רַק עַל הָאָרֶץ, הוּא שֶׁכָּתוּב: ״וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ״.
כגוַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם, זֶה כְּלָל גָּדוֹל לְכָל בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁנִּמְחוּ בְּאוֹתָם הַמַּיִם הָרוֹתְחִין, ״וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ״, הֵם נִמְחוּ מִן הָאָרֶץ וְכֹחוֹתָם מִן הַשָּׁמַיִם. וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי כָּל הַכֹּחוֹת יֵשׁ לָהֶם מִנּוּי וּפְעֻלָּה בַּשְּׁפָלִים, וְכֵיוָן שֶׁנִּמְחוּ מִפְּעֻלַּת הָאָרֶץ הֲרֵי שֶׁנִּתְבַּטְּלָה לְמַעְלָה הַכֹּחַ וְהַמִּנּוּי שֶׁלָּהֶם. וְאֵין הַכַּוָּנָה שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ בַּמַּבּוּל הַכֹּחוֹת הָעֶלְיוֹנִים, אֶלָּא שֶׁפָּסַק הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהֶם שֶׁלֹּא הִשְׁפִּיעוּ לְמַטָּה, גַּם לֹא קִבְּלוּ שֶׁפַע מִלְּמַעְלָה מִן הַקַּו הָאֶמְצָעִי הַמַּשְׁפִּיעַ לְכָל מֻשְׁפָּע. וְכֵיוָן שֶׁפָּסְקוּ כָּל הַיּוֹנְקִים שֶׁפַע, לֹא נִשְאַר בִּזְמַן הַמַּבּוּל בְּשׁוּם כֹּחַ שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁפַע כִּי אִם בַּקַּו הָאֶמְצָעִי לְבַדּוֹ. וְהוּא שֶׁאָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים כ״ט:י׳): ״ה׳ לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב ה׳ מֶלֶךְ לְעוֹלָם״. וּמִלַּת ״יָשָׁב״ בַּמָּקוֹם הַזֶּה כְּמוֹ ״נִשְׁאַר״, כְּלוֹמַר הוּא לְבַדּוֹ, וְכָמוֹהוּ (תהילים ט׳:ז׳-ח׳): ״וַה׳ לְעוֹלָם יֵשֵׁב״. וְזֶהוּ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ ז״ל שֶׁלֹּא הָיָה הַמַּבּוּל עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יָרַד הַגֶּשֶׁם עָלֶיהָ מִן הַשָּׁמַיִם, וְהִנֵּה זֶה לִכְבוֹד הָאָרֶץ וּלְמַעֲלָתָהּ שֶׁלֹּא נִפְתְּחוּ עָלֶיהָ אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וְלֹא נִבְקְעוּ תַּחְתֶּיהָ מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה, כִּי הִיא קַו הָאֶמְצָעִי שֶׁל מַטָּה כְּנֶגֶד קַו הָאֶמְצָעִי שֶׁל מַעְלָה, וְהָבֵן זֶה.
וּבַמִּדְרָשׁ, ״וַיִּמַח״ בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ״ לָעוֹלָם הַבָּא. יִרְמֹז הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה עַל הָאָרֶץ הַנִּזְכֶּרֶת בְּפָסוּק בְּרֵאשִׁית. וּכְבָר הִזְכַּרְתִּיו שָׁם.