Geula Quiz logo חידון גאולה English

פרק כ

רבנו בחיי על התורה · רבנו בחיי על בראשית · 7 פסוקים

כל פרקי רבנו בחיי על בראשית (51)
  1. הקדמה
  2. פרק א
  3. פרק ב
  4. פרק ג
  5. פרק ד
  6. פרק ה
  7. פרק ו
  8. פרק ז
  9. פרק ח
  10. פרק ט
  11. פרק י
  12. פרק יא
  13. פרק יב
  14. פרק יג
  15. פרק יד
  16. פרק טו
  17. פרק טז
  18. פרק יז
  19. פרק יח
  20. פרק יט
  21. פרק כ
  22. פרק כא
  23. פרק כב
  24. פרק כג
  25. פרק כד
  26. פרק כה
  27. פרק כו
  28. פרק כז
  29. פרק כח
  30. פרק כט
  31. פרק ל
  32. פרק לא
  33. פרק לב
  34. פרק לג
  35. פרק לד
  36. פרק לה
  37. פרק לו
  38. פרק לז
  39. פרק לח
  40. פרק לט
  41. פרק מ
  42. פרק מא
  43. פרק מב
  44. פרק מג
  45. פרק מד
  46. פרק מה
  47. פרק מו
  48. פרק מז
  49. פרק מח
  50. פרק מט
  51. פרק נ

בוַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה אַחַר שֶׁנִּלְקְחָה שָׂרָה בְּמִצְרַיִם אֵצֶל פַּרְעֹה וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס גָּדוֹל שֶׁהֻצְרַךְ לוֹ לְהַחֲזִירָהּ לוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ עַל יְדֵי נְגָעִים גְּדוֹלִים, מָה הָיָה חוֹזֵר עַתָּה בִּגְרָר וְאוֹמֵר לַכֹּל ״אֲחֹתִי הִיא״, וְכִי הָיָה סוֹמֵךְ עַל הַנֵּס בְּכָל פַּעַם וָפַעַם, וְשֶׁמָּא אֵין עוֹשִׂין לוֹ נֵס.
וְכָתַב רַבֵּנוּ חֲנַנְאֵל ז״ל כִּי עַכְשָׁיו כְּשֶׁבָּא בִּגְרָר גֵּרְשָׁהּ, לְפִי שֶׁהָיָה יָרֵא שֶׁמָּא יַהַרְגוּהוּ אִם הָיָה אוֹמֵר שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הִנִּיחוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּפָּרֵד מִמֶּנָּה וְלֹא הִנִּיחַ אֶת הַצַּדֶּקֶת אֵצֶל הָרָשָׁע, ״כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים״. וְגֵרוּשִׁין הַלָּלוּ הָיָה מִפְּנֵי הַפַּחַד, וְזֶה שֶׁאָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: ״וְהִיא בְּעֻלַת בָּעַל״, שֶׁלֹּא גֵּרְשָׁהּ רַק מִפְּנֵי הַפַּחַד כִּי אָנוּס הוּא, וְנִמְצָא שֶׁאֵין הַגֵּרוּשִׁין גֵּרוּשִׁין גְּמוּרִין. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אֲבִימֶלֶךְ: ״הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג״, כְּלוֹמַר הַגּוֹי שֶׁאֵין לוֹ זֶה הַדִּין אֶלָּא אֲפִילּוּ אָנוּס גֵּרוּשָׁיו גֵּרוּשִׁין, וְעוֹד שֶׁהוּא צַדִּיק שֶׁלֹּא קָרַב אֵלֶיהָ – תַּהֲרֹג, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִיא וְהִיא גַּם הִיא אָמְרָה פַּעַם אַחַר פַּעַם אָחִי הוּא, בְּתָם לְבָבִי לְקַחְתִּיהָ וּבְנִקְיֹן כַּפַּי, שֶׁעֲדַיִן לֹא קָרַבְתִּי אֵלֶיהָ.

דהַגּוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג. יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ כִּי הָיָה אֲבִימֶלֶךְ אוֹמֵר עַל עַצְמוֹ, אִם אַתָּה הוֹרֵג גּוֹי זֶה תִּהְיֶה סִבָּה שֶׁיֵּהָרֵג גַּם הַצַּדִּיק, וְאָמַר זֶה עַל אַבְרָהָם, כִּי אִם יֵהָרֵג הַמֶּלֶךְ עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הֲלֹא עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ יַהַרְגוּ לְאַבְרָהָם.

יבוְגַם אָמְנָה. אֱמוּנָה בְּפִי, אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא, וְלֹא הָיְתָה בַּת אָבִיו אֶלָּא בַּת הָרָן הָיְתָה שֶׁהָיָה בְּנוֹ שֶׁל תֶּרַח, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י״א:כ״ט-ל׳): ״בַּת הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה״, וְיִסְכָּה זוֹ שָׂרַי, וּבְנֵי בָּנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים, וּמִזֶּה אָמַר ״בַּת אָבִי״ כְּלוֹמַר בַּת בֶּן אָבִי.

יגוַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי. רֶמֶז שֶׁהָיוּ בֵּית אָבִיו עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל שֶׁהָיוּ מַתְעִין אוֹתוֹ מִבֵּית אָבִיו לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים הֻצְרַךְ לָצֵאת מִשָּׁם וְלָלֶכֶת אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת וְלֵאמֹר לְאִשְׁתּוֹ: ״זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי״ וְגוֹ׳.

טזהִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ. אָמַר זֶה עַל מַה שֶּׁהִזְכִּיר לְמַעְלָה צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת שֶׁהָיוּ שָׁוִים אֶלֶף כֶּסֶף, ״לְאָחִיךְ״ אוֹתוֹ שֶׁאָמַרְתְּ שֶׁהוּא אָחִיךְ, וְהַכֶּסֶף הַזֶּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם, שֶׁיְּכַסּוּ עֵינֵי הַמַּבִּיטִים בָּךְ כְּשֶׁנָּתַתִּי אוֹתוֹ לְאָחִיךְ וְלֹא לָךְ, שֶׁאִלּוּ נָתַתִּי לָךְ הָיוּ הַכֹּל מְרַנְּנִין וְאוֹמְרִין: רְאוּ מַה נָּתַן לָהּ בְּאֶתְנַנָּהּ, אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁנָּתַתִּי לְאָחִיךְ יֹאמְרוּ: הַמֶּלֶךְ הֻצְרַךְ לִפְדּוֹת עַצְמוֹ וְנָתַן מָמוֹן עַל כָּרְחוֹ, וַהֲלֹא הוּא שׂוֹנֵא לְאַבְרָהָם וְחָפֵץ בּוֹ שֶׁיָּמוּת. וְהָעִנְיָן הַזֶּה יִהְיֶה לָךְ פִּתְחוֹן פֶּה לְכָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתָּךְ, וְעִם כָּל בָּאֵי עוֹלָם תּוּכְלִי לְהִתְוַכֵּחַ וּלְהַצְדִּיק אֶת עַצְמֵךְ.
וְיֵשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ וְאֵת כֹּל וְנֹכָחַת וְעִם כָּל זֶה הָיְתָה שָׂרָה מִתְוַכַּחַת עִמּוֹ וְלֹא רָצְתָה לִמְחֹל לוֹ עֶלְבּוֹן הַתְּפִיסָה, וְכָל זֶה מִתּוֹךְ הָעֲנָוָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר לָהּ. אוֹ יִהְיֶה ״וְאֵת כֹּל״ דָּבֵק לְמַעְלָה, ״לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ וְאֵת כֹּל״, וְיִהְיֶה ״וְנֹכָחַת״ כְּלוֹמַר רָאוּי לָךְ שֶׁתִּהְיִי נוֹכַחַת מִזֶּה עַתָּה. וְדַעַת רז״ל ״כְּסוּת עֵינַיִם״, שֶׁהוּא קְלָלָה שֶׁנִּתְקַיֵּם בְּזַרְעָהּ, וּמִכָּאן דָּרְשׁוּ ז״ל: אַל תְּהִי קִלְלַת הֶדְיוֹט קַלָּה בְּעֵינֶיךָ.
וְיֵשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ עוֹד, כִּי הִנֵּה הוּא שֶׁתֹּאמְרִי ״אָחִיךְ״ ״כְּסוּת עֵינַיִם״ וְדֶרֶךְ מוּסָר, וּלְמִי, ״לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ״, כְּלוֹמַר עִם בְּנֵי בֵּיתֵךְ, אֲבָל עִם כָּל הָעוֹלָם – ״וְנֹכָחַת״, תִּהְיִי נוֹכַחַת, שֶׁלֹּא תֹּאמְרִי כֵן, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁתָּבוֹאוּ לִידֵי מִכְשׁוֹל.
וּבַמִּדְרָשׁ, ״כְּסוּת עֵינַיִם״ עָשׂוּ לָהּ כְּסוּת שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל מַבִּיטִים בְּיָפְיָהּ וְלֹא בְּנוֹיָהּ. דָּבָר אַחֵר, ״כְּסוּת עֵינַיִם״ שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה עֵינַיִם עֵינַיִם.

יזוַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים. עַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״אֶל הָאֱלֹהִים״ הִיא הַמִּדָּה הָעֲשִׂירִית, וְעָלֶיהָ הִזְכִּיר מִיָּד ״וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים״, לְפִי שֶׁנֶּהֶפְכָה מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים. ״כִּי עָצֹר עָצַר ה׳״ מִמִּדַּת הָרַחֲמִים שֶׁנֶּהֶפְכָה עָלָיו לְדִין. וְאִם תַּשְׂכִּיל בַּכְּתוּבִים שֶׁל מַעְלָה תִּרְאֶה שֶׁהִזְכִּיר תְּחִלָּה ״וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה״, כִּי נִגְלֵית אֵלָיו שְׁכִינָה לִכְבוֹד אַבְרָהָם, וְעַל כֵּן הִתְפַּלֵּל בְּשֵׁם אָלֶ״ף דָּלֶ״ת וְאָמַר: ״אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג״, וְהִתְנַצֵּל בְּכָל הָעִנְיָן כְּשֶׁנִּגְלֵית אֵלָיו הַשְּׁכִינָה בַּחֲלוֹם, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם״, הִזְכִּירוֹ בְּהֵ״א הַיְדִיעָה וְדִבֵּר עִמּוֹ וְאָמַר לוֹ: ״גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ״, כְּלוֹמַר אַתָּה אוֹמֵר: ״בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת״ וְאַתָּה הַיּוֹדֵעַ, גַּם אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי ״אָנֹכִי״ הַיּוֹדֵעַ וָעֵד. ״וָאֶחְשֹׂךְ גַּם אָנֹכִי אֹתְךָ״, בֵּאוּר הַכָּתוּב: ״וָאֶחְשֹׂךְ גַּם אָנֹכִי אֹתְךָ״, כִּי גַּם מֵאֵת הַסִּבָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהוּא הָאֶחָד הַנִּסְתָּר בָּאָה לוֹ מְנִיעַת הַחֵטְא. וְזֶה שֶׁאָמַר ״אָנֹכִי״ וְלֹא אָמַר ״אֲנִי״, מִמָּה שֶׁיָּדַעְתָּ מִדֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה כִּי ״אָנֹכִי״ פְּנִימִי יוֹתֵר מֵ״אֲנִי״ לְתוֹסֶפֶת הַכַּ״ף. וְאוּלַי מִטַּעַם זֶה נִסְתְּרָה הָאָלֶ״ף מִמִּלַּת ״מֵחֲטוֹ לִי״, וּבֵאֵר לְךָ הַכָּתוּב כִּי הַחוֹטֵא ״אֶל הָאֱלֹהִים״ חוֹטֵא אֶל הָאֶחָד הַנִּסְתָּר, וְכָל הַמֵּמֵר בּוֹ מֵמֵר בַּשֵּׁם הַמְּיֻחָד שֶׁבְּקִרְבּוֹ.

יחכִּי עָצֹר עָצַר ה׳. זֶה עֲצִירַת נְקָבִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְעַל כֵּן נִכְפַּל הַלָּשׁוֹן. ״בְּעַד כָּל רֶחֶם״, זוֹ עֲצִירַת לֵדָה, וְזֶה כּוֹלֵל כָּל הַנְּקֵבוֹת בָּאָדָם וּבַבְּהֵמוֹת וְכָל בַּעֲלֵי חַיִּים. וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל: אֲפִלּוּ תַּרְנְגֹלֶת שֶׁל בֵּית אֲבִימֶלֶךְ לֹא הִטִּילָה בֵּיצָתָהּ. וּבַכָּתוּב הַזֶּה נִתְפָּרֵשׁ חֳלִי הַמֶּלֶךְ וְכָל בֵּיתוֹ, כִּי עַד עַתָּה לֹא הִזְכִּירַתּוּ הַפָּרָשָׁה וְלֹא יָדַעְנוּ בַּמֶּה לָקָה, וְלֹא הִזְכִּיר הַלְּקוּת בְּשֵׁם אֲבִימֶלֶךְ כְּשֵׁם שֶׁהִזְכִּיר הָרְפוּאָה בִּשְׁמוֹ: ״וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ״, אֲבָל הָעִנְיָן הַזֶּה כְּדֵי לַחֲלֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, וְדֶרֶךְ מוּסָר וְכָבוֹד לְשָׂרָה כְּשֶׁלֹּא הִזְכִּירָה תּוֹרָה כֵּן.

הורדת הספר (PDF)