פרק כד

אוְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים. בֵּאֵר הַכָּתוּב כִּי מִצַּד שֶׁהָיָה זָקֵן פָּחַד עַל עַצְמוֹ פֶּן יָמוּת טֶרֶם הַשִּׂיאוֹ אֶת יִצְחָק, וְלֹא רָצָה לִשְׁלֹחַ שָׁם הָעֶבֶד בִּלְתִּי שְׁבוּעָה פֶּן יָמוּת טֶרֶם שֶׁיַּחֲזֹר מִן הַשְּׁלִיחוּת, וְעַל כֵּן הִשְׁבִּיעַ אֶת עַבְדּוֹ כִּי יָדַע בְּיִצְחָק שֶׁיִּשְׁמַע לַעֲצָתוֹ וְלֹא יַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי פִּיו. וּמַה שֶׁלֹּא הִשְׁבִּיעַ בָּזֶה לְיִצְחָק, לְפִי שֶׁאִלּוּ הִשְׁבִּיעוֹ הָיָה הָעֶבֶד מְרַמֶּה אוֹתוֹ בְּטַעֲנוֹתָיו וְתַחְבּוּלוֹתָיו, כִּי ״כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה״ (הושע י״ב:ח׳), וּלְחַזֵּק הָעִנְיָן יוֹתֵר הִשְׁבִּיעַ אֶת הָעֶבֶד.
וּבַמִּדְרָשׁ: מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְּבָרִים זִקְנָה קוֹפֶצֶת עַל הָאָדָם: מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, מִפְּנֵי כַּעַס הַבָּנִים מִפְּנֵי אִשָּׁה רָעָה, מִפְּנֵי מִלְחָמוֹת. מִפְּנֵי הַיִּרְאָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כ״א:ל׳): ״וְלֹא יָכוֹל דָּוִד לָלֶכֶת לְפָנָיו לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים כִּי נִבְעַת מִפְּנֵי חֶרֶב מַלְאַךְ ה׳״, וּכְתִיב (מלכים א): ״וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים״. מִפְּנֵי כַּעַס בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב׳:כ״ב): ״וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד וְשָׁמַע אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו״. מִפְּנֵי הַמִּלְחָמוֹת, אַחֲרֵי הַמִּלְחָמוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ כְּתִיב (יהושע י״ג:א׳): ״וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים״. מִפְּנֵי אִשָּׁה רָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א י״א:ד׳): ״וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ״. אֲבָל אַבְרָהָם אִשְׁתּוֹ מְכַבְּדַתּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַאדֹנִי זָקֵן״.
וַה׳ בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט פֵּרוּשׁוֹ בְּכָל דָּבָר, כְּלוֹמַר שֶׁהָיָה שָׁלֵם בַּכֹּל, בְּעֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְאֹרֶךְ יָמִים, אֵין חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה רַק שֶׁיִּרְאֶה בָּנִים לְבָנָיו, וּמִפְּנֵי שֶׁהִתְאַוָּה לָזֹאת הִשְׁבִּיעַ אֶת עַבְדּוֹ שֶׁיֵּלֵךְ בִּשְׁלִיחוּת זֶה.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ: ״וַה׳ בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל״, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ בַּת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּת הָיְתָה לוֹ, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: בַּת הָיְתָה לוֹ וּ״בַכֹּל״ שְׁמָהּ. כִּוֵּן רַבִּי מֵאִיר לוֹמַר כִּי הַבְּרָכָה הִיא שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ בַּת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהַשִּׂיאָהּ כִּי אִם לִבְנֵי כְּנַעַן הַזֶּרַע הַמְּקֻלָּל, וְאַף אִם יִתְחַתֵּן עִם אַנְשֵׁי אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ גַּם שָׁם הָיְתָה עוֹבֶדֶת עֲבוֹדָה זָרָה בִּכְלָלָם כִּי הָאִשָּׁה בִּרְשׁוּת בַּעְלָהּ. וְכִוֵּן רַבִּי יְהוּדָה לוֹמַר כִּי בַּת הָיְתָה לוֹ, וַאֲפִילּוּ בַּת לֹא חַסְרֵיהּ רַחֲמָנָא, וְהִיא הַבְּרָכָה ״בַּכֹּל״, כִּי הָיָה לוֹ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּטֶבַע בְּנֵי אָדָם לְהִתְאַוּוֹת לָהֶם, בָּנִים וּבָנוֹת. וְכַוָּנַת אֲחֵרִים בְּאָמְרָם: בַּת הָיְתָה לוֹ וּבַכֹּל שְׁמָהּ, גִּלּוּ לָנוּ בְּמַאֲמָר זֶה סוֹד גָּדוֹל, וּבֵאֲרוּ שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה בִּבְרָכָה זֹאת בְּמַה שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת אוֹ לֹא הָיְתָה לוֹ בַּת, אֵין הַכַּוָּנָה בְּבִרְכַּת עִסְקֵי הַגּוּף כְּלָל כִּי אִם בִּבְרָכָה בְּעִסְקֵי הַנֶּפֶשׁ.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, בֵּאוּר הָעִנְיָן שֶׁזָּכָה אַבְרָהָם עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְהִשִּׂיג הַמִּדָּה שֶׁשְּׁמָהּ ״כֹּל״, אֲשֶׁר כָּל הַמִּתְבָּרֵךְ בָּהּ מִתְבָּרֵךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. וּמִזֶּה אָמְרוּ אֲחֵרִים: בַּת הָיְתָה לוֹ, כְּלוֹמַר מִדָּה הָיְתָה לוֹ, מִלְּשׁוֹן ״אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל״ (מלכים א ז׳:כ״ו). וְאָמְרוּ ״וּבַכֹּל שְׁמָהּ״, מִפְּנֵי שֶׁהִיא בְּתוֹךְ מִדַּת הַכֹּל, נֶאֱצֶלֶת מִן הַמִּדָּה שֶׁשְּׁמָהּ ״כֹּל״, וְהַנֶּאֱצֶלֶת הַזֹּאת תִּקָּרֵא ״בַּת״, וְהִיא בֵּית דִּינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְכָךְ אָמַר ״וַה׳ בֵּרַךְ״, וְלֹא אָמַר ״וַיְבָרֶךְ ה׳״. וְהָבֵן הַכְּלָל הַזֶּה כִּי הָעִנְיָן נִסְתָּר. וְהָרַמְבַּ״ן ז״ל גִּלָּהוּ בְּפֵרוּשׁ וְהִרְחִיב בּוֹ הַבֵּאוּר יוֹתֵר מִדַּאי.

בשִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט שָׁאַל מִמֶּנּוּ שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד שֶׁיִּכְרוֹת בְּרִית עִמּוֹ לְהִשְׁתַּעְבֵּד לוֹ שִׁעְבּוּד מְשָׁרֵת לְאָדוֹן, אומנג״י בְּלַעַז, וְהַשֵּׁנִי שֶׁיִּשָּׁבַע לוֹ בַּה׳ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ.
וְדַע כִּי הַמִּשְׁפָּט בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה לָשׂוּם יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ מִי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתוֹ. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַבִּי אַבְרָהָם ז״ל״ ״שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי״, הָיָה מִנְהָגָם כִּי הָיָה הָאָדוֹן יוֹשֵׁב וִירֵכוֹ עַל יַד הָעֶבֶד, כְּטַעַם הִנֵּה יָדִי תַּחַת רְשׁוּתְךָ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, וְזֶה הַמִּשְׁפָּט עוֹדֶנּוּ הַיּוֹם בְּאֶרֶץ הוֹדוּ.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְאַשְׁבִּיעֲךָ״ וְגוֹ׳, הַכֹּל דָּבָר אֶחָד, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ רז״ל: הִשְׁבִּיעוֹ בְּמִצְוַת מִילָה שֶׁהִיא הַמִּצְוָה הַמְחֻדֶּשֶׁת לוֹ. וּמַה שֶּׁהִזְכִּיר ״בַּה׳ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם״, לְפִי שֶׁהַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִצְוָה אַחַת מִן הַמִּצְוֹת הֲלֹא הִיא חֵלֶק אֶחָד מִן הַשֵּׁמוֹת, וְהָבֵן זֶה.
וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ. אַל תִּתְמַהּ אִם הִזְכִּיר אַבְרָהָם ״אֱלֹהֵי הָאָרֶץ״, לְפִי שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן הָיָה כְּשֶׁהִשְׁבִּיעַ אֶת הָעֶבֶד, וְהַכְּתוּבִים מְיַחֲסִים הָאֱלֹהוּת תָּמִיד עַל אֻמָּה מְיֻחֶדֶת וְעַל אֶרֶץ מְיֻחֶדֶת, וְהוּא שֶׁכָּתוּב: ״אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״, ״אֱלֹהֵי יְרוּשָׁלַיִם״, זֶהוּ (דה״ב ל״ב:י״ט) ״וַיְדַבְּרוּ אֶל אֱלֹהֵי יְרוּשָׁלַיִם כְּעַל אֱלֹהֵי עַמֵּי הָאָרֶץ״. וְלֹא מָצִינוּ בְּכָל הַכְּתוּבִים שֶׁיִּתְיַחֵס הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת וְלֹא בִּשְׁאָר הָאֲרָצוֹת, לְפִי שֶׁהָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הִיא נַחֲלַת ה׳ בְּיִחוּד. וְעַל כֵּן הִזְכִּיר אַבְרָהָם שֵׁם ״אֱלֹהֵי הָאָרֶץ״, כִּי שָׁם הָיָה, וְאִלּוּ הָיָה חוּצָה לָאָרֶץ לֹא הָיָה מַזְכִּיר זֶה. וְעַל כֵּן אָמַר בְּסָמוּךְ: ״ה׳ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי״, וְלֹא הִזְכִּיר ״אֱלֹהֵי הָאָרֶץ״, מִפְּנֵי שֶׁהִזְכִּיר בֵּית אָבִיו וְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ שֶׁהֵם בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְהָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל כֵּן לֹא הִזְכִּיר כֵּן, כִּי לֹא רָצָה אַבְרָהָם לָשׂוּם דִּבְרָתוֹ כִּי אִם לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן, לֹא לֵאלֹהֵי חוּצָה לָאָרֶץ. וְזֶה מַאֲמָרָם ז״ל: כָּל הַדָּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ש״א כ״ו:י״ט): ״כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה׳ לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים״.
וּבֵאוּר הַמַּאֲמָר הַזֶּה דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵינוֹ מִן הָאֻמָּה הַמְיֻחֶדֶת וְאֵין לוֹ אוֹתוֹ אֱלוֹהַּ הַמְיֻחָד עָלֶיהָ שֶׁהוּא אֲדוֹן הַכֹּל יִתְבָּרַךְ.
וְהֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם פֵּרֵשׁ כִּי מַה שֶּׁהִזְכִּיר הָאָרֶץ לְפִי שֶׁכָּל נִשּׂוּאִים בָּאָרֶץ מִן הַשָּׁמַיִם הֵם, וּכְעִנְיַן שֶׁאָמְרוּ רז״ל: בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, וַאֲפִלּוּ מֵעֵבֶר לַיָּם.

גאֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי. הִזְהִירוֹ בִּשְׁבוּעָה שֶׁלֹּא יִקַּח אִשָּׁה לִבְנוֹ מִבְּנוֹת כְּנַעַן הַזֶּרַע הַמְקֻלָּל, לְפִי שֶׁהָאִשָּׁה מוּכֶנֶת לְפֻרְעָנוּת תַּטֶּה אֶת הָאָדָם לְצִדָּהּ כִּי כֵן עָשְׂתָה אֵם כָּל חָי, וּכְמוֹ שֶׁיָּדוּעַ מֵעִנְיַן שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּנָשִׁים נָכְרִיּוֹת שֶׁנָּשָׂא עַמֳּנִיּוֹת מוֹאֲבִיּוֹת צִידֹנִיּוֹת חִתִּיּוֹת, שֶׁהֵעִיד עָלָיו הַכָּתוּב (מלכים א י״א:ד׳): ״נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ״. וְעַל כֵּן הֻקְבַּע בְּיִשְׂרָאֵל מִנְהָג לִקְרֹא פָּרָשָׁה זוֹ לֶחָתָן בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, לְהַזְכִּיר הָעָם שֶׁיִּזָּהֵר בְּנִשּׂוּאָיו, וְשֶׁלֹּא יִקַּח אִשָּׁה לְשֵׁם יֹפִי, שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב אוֹמֵר (משלי ל״א:ל׳): ״שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי״, וְלֹא לְשֵׁם מָמוֹן, כִּי הַמָּמוֹן עָשֹׂה יַעֲשֶׂה לּוֹ כְנָפַיִם כְּנֶשֶׁר יָעוּף הַשָּׁמָיִם, וְלֹא לְשֵׁם שְׂרָרַת הַקְּרוֹבִים וּבְנֵי מִשְׁפָּחוֹת שֶׁיִּהְיֶה נֶעְזָר בָּהֶם וְיוּכַל לְהִשְׂתָּרֵר, לְפִי שֶׁהוּא נִכְשָׁל וְנֶעֱנָשׁ בְּכָל אַחַת וְאַחַת מִשָּׁלֹשׁ כַּוָּנוֹת אֵלּוּ. אֲבָל יִצְטָרֵךְ שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם וְשֶׁיִּדְבַּק בְּמִשְׁפָּחָה הֲגוּנָה, לְפִי שֶׁהַבָּנִים נִמְשָׁכִים בְּמִדּוֹתֵיהֶם בְּטֶבַע אַחַר מִשְׁפַּחַת הָאֵם, כִּי כֵן טֶבַע בַּיַּיִן לִהְיוֹת טַעְמוֹ נִמְשָׁךְ אַחַר הַכְּלִי אֲשֶׁר עָמַד בְּתוֹכוֹ.
וְעוֹד יֵשׁ בְּפָרָשָׁה זוֹ אַזְהָרָה לְאָדָם שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה מִבְּנוֹת מִשְׁפַּחְתּוֹ וְשֶׁיִּדְבַּק בִּקְרוֹבוֹתָיו, כִּי כֵן עָשָׂה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק״. וְכֵן עַמְרָם שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שמות ב׳:א׳): ״וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי״. כִּי כְּשֶׁהַבְּרִיּוֹת מִזְדַּוְּגוֹת כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֶל מִינוֹ הַשָּׁלוֹם מִתְקַיֵּם וּמִתְרַבֶּה בָּעוֹלָם, וְאִם אוּלַי יִשָּׂא אִשָּׁה לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתוֹ, יִהְיֶה לִבּוֹ גַּס עָלֶיהָ וְיַגִּיעַ לוֹ קָלוֹן. גַּם אִם יִשָּׂאֶנָּה לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ, תִּתְגָּאֶה עָלָיו וְכָל יְמֵיהֶם יַעַמְדוּ בִּקְטָטָה וּמְרִיבָה. וּכְבָר הִמְשִׁילוּ רז״ל הַמִּשְׁפָּחוֹת הַדְּבֵקוֹת זוֹ עִם זוֹ שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת בְּמַעֲלָה שָׁוָה, מָשָׁל לְעִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן, דָּבָר נָאֶה וּמִתְקַבֵּל. וּכְשֶׁאַחַת הֲגוּנָה וְהָאַחֶרֶת לֹא כֵן, אָמַר הַמָּשָׁל לְעִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַסְּנֶה, דָּבָר כָּעוּר אֵינוֹ מִתְקַבֵּל. וְעַל כֵּן רָאוּי לְאָדָם שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה לְשֵׁם שָׁמַיִם, הַטּוֹבִים יִדְבְּקוּ בַּטּוֹבִים וְהָרָעִים לֹא יוּכְלוּ לְהִדָּבֵק רַק עִם הָרָעִים, כִּי כָּל אֶחָד הוֹלֵךְ אַחַר מִינוֹ וְהַדּוֹמֶה לוֹ, שֶׁהֲרֵי הַטּוֹבִים מוֹאֲסִים אֶת הָרָעִים וְעַל כֵּן תָּבֹא הַמְּרִיבָה בְּחִבּוּרָם, כִּי אֵין הַשָּׁלוֹם מִתְקַיֵּם אֶלָּא כְּשֶׁהֵם מִזְדַּוְּגִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֶל מִינוֹ, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהילים קכ״ה:ד׳): ״הֵיטִיבָה ה׳ לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם״, קָרָא הַכָּתוּב הַמִּזְדַּוְּגִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ אֲשֶׁר כַּוָּנָתָם לְשֵׁם שָׁמַיִם טוֹבִים וִישָׁרִים, וְהִגִּיד הַכָּתוּב כִּי כְּשֶׁהַטּוֹבִים דְּבֵקִים עִם הַיְשָׁרִים, וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם עִם פֹּעֲלֵי הָאָוֶן, אָז יִהְיֶה שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.

ופֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה. בֵּאוּרוֹ, פֶּן תּוֹלִיךְ אֶת בְּנִי שָׁמָּה, כִּי לֹא הָיָה אַבְרָהָם חָפֵץ שֶׁיֵּצֵא יִצְחָק מִן הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לְחוּצָה לָאָרֶץ, לְפִי שֶׁהָיָה עוֹלָה תְמִימָה וְאֵין קֹדֶשׁ נַעֲשֶׂה חֹל.

יוְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ. הָיָה הַכָּתוּב רָאוּי לוֹמַר ״וּמִטּוּב אֲדֹנָיו״ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו״, כִּי עֲשָׂרָה גְּמַלִּים לֹא יָכִילוּ כָּל טוּב אֲדֹנָיו. אֲבָל עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יָעִיד הַכָּתוּב עַל מַעֲלַת הָעֶבֶד וְעַל אֱמוּנָתוֹ, וְיַגִּיד כִּי כָל כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וּנְכָסָיו שֶׁל אַבְרָהָם הַכֹּל הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ, כִּי כְּבָר הֻחְזַק אֶצְלוֹ אִישׁ אֱמוּנִים וְנָתַן הַכֹּל בְּיָדוֹ, כְּלוֹמַר בִּרְשׁוּתוֹ, כְּמוֹ (במדבר כ״א:כ״ו): ״וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ: ״וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ״ זוֹ דְּיָתִיקֵי, פֵּרוּשׁ שְׁטַר מַתָּנָה שֶׁכָּתַב לְיִצְחָק מִכֹּל אֲשֶׁר לוֹ כְּדֵי שֶׁיִּקְפְּצוּ לִשְׁלֹחַ לוֹ בִּתָּם. וּמִלַּת ״בְּיָדוֹ״ מוֹכִיחַ, וְכֵן מִלַּת ״וַיֵּלֶךְ״, כְּלוֹמַר שֶׁהָלַךְ עִם כָּל טוּב אֲדֹנָיו אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וְהוּא שְׁטַר הַמַּתָּנָה. וּלְכָךְ חָזַר שֵׁנִית: ״וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ״ וְהוּא שֶׁשָּׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו. וְהִנֵּה לְדֵעָה זוֹ מַה שֶׁכָּתוּב: ״וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק״, הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁהֶחֱזִיק אוֹתוֹ בַּנְּכָסִים בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ, שֶׁלֹּא יְעַרְעֲרוּ עָלָיו בְּנֵי קְטוּרָה, וּכְעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ה:ו׳): ״וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי״ וְגוֹ׳.

יבוַעֲשֵׂה חֶסֶד. פָּתַח הָעֶבֶד בִּתְפִלָּתוֹ בְּחֶסֶד וְחָתַם אוֹתָהּ בְּחֶסֶד, שֶׁאָמַר: ״וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי״, וְאֵין סָפֵק כִּי כֵּיוָן שֶׁנִּתְגַּדֵּל בְּבֵית אַבְרָהָם הָיָה חָכָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבַחָכְמָה, וְיָדַע כִּי זוֹ מִדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, וְעַל כֵּן הִתְפַּלֵּל בָּהּ.

יגהִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם. יֵשׁ לְהִתְעוֹרֵר בְּעִנְיַן פָּרָשָׁה זוֹ שֶׁהִיא כְּפוּלָה, וְדָרְשׁוּ רז״ל: יָפָה שִׂיחַת עַבְדֵי אָבוֹת לִפְנֵי הקב״ה מִתּוֹרָתָן שֶׁל בָּנִים, שֶׁהֲרֵי פָּרָשַׁת אֱלִיעֶזֶר כְּפוּלָה, וְהַרְבֵּה גּוּפֵי תּוֹרָה נְתוּנִים בִּרְמִיזָה. וְאֵין סָפֵק כִּי זֶה מוֹפֵת וְעֵדוּת גְּדוֹלָה עַל מַעֲלַת הָאָבוֹת שֶׁהֵם הֵם הַמֶּרְכָּבָה, וּבְוַדַּאי כֵּפֶל הַפָּרָשָׁה לֹא לְחִנָּם כִּי אִם לְעִנְיָנִים צְרִיכִים מֻכְרָחִים כַּאֲשֶׁר אֲפָרֵשׁ בַּפָּרָשָׁה. וְהִתְעוֹרֵר וּפְקַח עֵינֵי שִׂכְלְךָ כִּי כָל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה בְּהַצְלָחַת הַשְּׁלִיחוּת עַל הָעַיִן הָיוּ, וְהִזְכִּיר זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״עֵין הַמָּיִם״, וְאָמַר: ״וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל הָעָיִן״, וְאָמַר עוֹד: ״וַתֵּרֶד הָעַיְנָה״, וְיֵשׁ לְךָ לְהִתְבּוֹנֵן בְּשָׁלֹשׁ מִלּוֹת הָאֵלֶּה: ״עַיִן״ ״הָעַיִן״ ״הָעַיְנָה״.

ידוְהָיָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ. דָּרְשׁוּ רז״ל שְׁלֹשָׁה שָׁאֲלוּ שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, לִשְׁנַיִם הֵשִׁיבוּ כַּהֹגֶן וּלְאֶחָד הֵשִׁיבוּ שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, וְאֵלּוּ הֵן: אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם, וְשָׁאוּל בֶּן קִישׁ, וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי. אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם, דִּכְתִיב: ״וְהָיָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ״ וְגוֹ׳, יָכוֹל אֲפִילּוּ חִגֶּרֶת אֲפִילּוּ סוּמָא, זִמֵּן לוֹ הקב״ה רִבְקָה. שָׁאוּל בֶּן קִישׁ, דִּכְתִיב (שמואל א י״ז:כ״ה): ״וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל וְאֶת בִּתּוֹ יִתֶּן לוֹ״, יָכוֹל אֲפִילּוּ עֶבֶד אֲפִילּוּ מַמְזֵר, זִמֵּן לוֹ הקב״ה דָּוִד. יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, דִּכְתִיב (שופטים י״א:ל״א): ״וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי הַחוּצָה וְהַעֲלִיתִיהוּ עֹלָה״, יָכוֹל אֲפִילּוּ דָּבָר טָמֵא, זִמֵּן לוֹ הקב״ה בִּתּוֹ. וְהַיְנוּ דְּקָאָמַר לְהוּ נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל (ירמיהו ח׳:כ״ב): ״הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד אִם רֹפֵא אֵין שָׁם״, וּכְתִיב (שם י״ט): ״אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי״.
אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק. רְאוּיָה הִיא לוֹ, שֶׁהִיא גּוֹמֶלֶת חֲסָדִים וּרְאוּיָה לְהִכָּנֵס בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם.
וּבָהּ אֵדַע לְשׁוֹן תְּחִנָּה, הוֹדִיעֵנִי נָא שֶׁעָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי.

טווַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר. יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בְּתוֹסֶפֶת מִלַּת ״הוּא״, כִּי הָיָה הַכָּתוּב רָאוּי לוֹמַר ״וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר״. אֲבָל מִלַּת ״הוּא״ שְׁמוֹ שֶׁל הַקב״ה, וְכֵן (תהילים ק׳:ג׳): ״הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אֲנָחְנוּ״, (במדבר י״ח:כ״ג), ״וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא״. נִרְמָז בִּלְשׁוֹן ״הוּא״ כִּי הָיָה עִמּוֹ סִיּוּעַ אֱלֹהִים בַּשְּׁלִיחוּת הַהוּא עַל יְדֵי הַמַּלְאָךְ שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלָיו אַבְרָהָם ״הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ״, וְרָמַז לְךָ הַכָּתוּב כִּי הַמַּלְאָךְ קָדַם לְפָנָיו, וְעַד שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת הַדָּבָר כְּבָר הָיָה שָׁם הַמַּלְאָךְ עַל עֵין הַמַּיִם לְהַזְמִין לוֹ אֶת רִבְקָה. הוּא שֶׁאָמַר: ״וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת״, כִּי מִלַּת ״וְהִנֵּה״ לְשׁוֹן זִמּוּן הוּא, וּמִיָּד ״וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ״, מִמַּה שֶּׁרָאָה שֶׁעָלוּ הַמַּיִם לִקְרָאתָהּ כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל, וְאָז הִתְבּוֹנֵן הָעֶבֶד מִמַּה שֶּׁדִּבֵּר לוֹ אַבְרָהָם כִּי מַלְאַךְ ה׳ עִמּוֹ. וְכֵן סִפֵּר הוּא לִבְנֵי הַבַּיִת שֶׁאָמַר לוֹ אַבְרָהָם ״הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ אִתָּךְ וְהִצְלִיחַ דַּרְכֶּךָ״, מִפְּנֵי זֶה תִּמְצָא כִּי מִן הָעֵת הַזֹּאת שֶׁהוּבְרַר לוֹ כִּי הַמַּלְאָךְ עִמּוֹ, הוּא נִקְרָא בַּפָּרָשָׁה ״אִישׁ״, כִּי עַד עַתָּה קְרָאוֹ בְּשֵׁם ״עֶבֶד״: ״וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד״, ״וַיִּקַּח הָעֶבֶד״, ״וַיָּרָץ הָעֶבֶד״, מִכָּאן וָאֵילָךְ נִקְרָא ״אִישׁ״, עַל שֵׁם הַמַּלְאָךְ שֶׁהָיָה עִמּוֹ שֶׁנִּקְרָא ״אִישׁ״, וּכְעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (דניאל ט׳:כ״א): ״וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל״, (בראשית ל״ו) ״וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה״ עַל דַּעַת רז״ל. וְעַל כֵּן יִקְרָאֶנּוּ עַל שֵׁם הַמַּלְאָךְ הַהוֹלֵךְ עִמּוֹ. וְהִתְחִיל לוֹמַר: ״וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֶה״, כְּלוֹמַר מִתְעַכֵּב וְשׁוֹהֶא בִּשְׁבִילָהּ, כִּי הָיָה מִתְכַּוֵּן וּמִתְבּוֹנֵן בְּעִנְיַן הַמַּלְאָךְ שֶׁהֻבְטַח עָלָיו מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה רוֹאֶה הַצְלָחַת הַמַּעֲשִׂים. וּמִזֶּה יַזְכִּירֶנּוּ הַכָּתוּב בְּשֵׁם ״הָאִישׁ״: ״וַיִּקַּח הָאִישׁ״, ״וַיִּקֹּד הָאִישׁ״, ״כֹּה דִבֶּר אֵלַי הָאִישׁ״, ״וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה״. וְכַאֲשֶׁר הִרְשׁוּ אוֹתוֹ לָבָן וּבְתוּאֵל לָקַחַת אֶת רִבְקָה וְאָמְרוּ: ״הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ״, שֶׁהוּא גְּמַר הַשְּׁלִיחוּת וַחֲתִימַת הַצְלָחַת הַדֶּרֶךְ, חָזַר הָעֶבֶד לְקַדְמוּתוֹ וְהִזְכִּירוֹ הַכָּתוּב בִּלְשׁוֹן ״עֶבֶד״ כְּמַבָּרִאשׁוֹנָה. הוּא שֶׁאָמַר: ״וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב״, ״וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה וַיֵּלַךְ״, ״וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד״, ״וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד״, ״וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק״. וְאֵין לְהַקְשׁוֹת מִן ״הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה״, כִּי אֵינוֹ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה רַק דִּבְרֵי אָחִיהָ וְאִמָּהּ, וְלֹא יִתָּכֵן לָהֶם לוֹמַר ״הֲתֵלְכִי עִם הָעֶבֶד הַזֶּה״, שֶׁאֵינוֹ דֶּרֶךְ מוּסָר וְאֵין כְּבוֹדָהּ בְּכָךְ. וּמַה שֶׁכָּתוּב: ״וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ״ וְהֵם דִּבְרֵי תּוֹרָה, זֶה הָיָה לִכְבוֹד רִבְקָה, שֶׁאֵין לוֹמַר ״וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָעֶבֶד״, כִּי הַתּוֹרָה חָשְׁשָׁה לִכְבוֹד רִבְקָה וְנַעֲרוֹתֶיהָ. אוֹ אֶפְשָׁר עוֹד לוֹמַר כִּי ״הָאִישׁ מִשְׁתָּאֶה לָהּ״ רֶמֶז לַמַּלְאָךְ שֶׁהָיָה מִתְעַכֵּב וְשׁוֹהֶה עַל עֵין הַמַּיִם בִּשְׁבִילָהּ, וּמִשָּׁם וָאֵילָךְ קָרָא הָעֶבֶד בְּשֵׁם ״הָאִישׁ״. וּמַה שֶּׁיְּחַזֵּק לְךָ הָעִנְיָן הוּא אָמְרוֹ בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה: ״וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה וַיֵּלַךְ״. בֵּאֵר כִּי ״הָאִישׁ״ וְ״הָעֶבֶד״ עִנְיָנִים חֲלוּקִים זֶה מִזֶּה.

טזוַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל. וְלֹא אָמַר ״וַתִּשְׁאַב״ כְּשֵׁם שֶׁאָמַר בְּפַעַם שֵׁנִית ״וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו״. וּמִכָּאן דָּרְשׁוּ רז״ל: ״וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל״, כָּל הַנָּשִׁים יוֹרְדוֹת וּמְמַלְּאוֹת מִן הָעַיִן, וְזוֹ כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָהּ הַמַּיִם עָלוּ לִקְרָאתָהּ. אָמַר לָהּ הַקב״ה: אַתְּ סִימָן לְבָנַיִךְ. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב מִיָּד: ״וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ״, שֶׁרָאָה שֶׁעָלוּ הַמַּיִם לִקְרָאתָהּ.
וְיֵשׁ לְךָ לְהַשְׂכִּיל כִּי נִרְשְׁמָה בְּכָאן הַמִּלָּה הַזֹּאת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל שֵׁם בֶּן ע״ב הַפּוֹעֵל בַּמַּיִם הַנִּמְשָׁךְ מִכ״ו, וּמִכֹּחַ זֶה עָלוּ הַמַּיִם לִקְרָאתָהּ, וְהָיָה סִימָן לְבָנֶיהָ לְהִקָּרַע לָהֶם הַיָּם וְשֶׁיַּעֲלֶה הַבְּאֵר לִקְרָאתָם מִכֹּחוֹ, כִּי קְרִיעַת הַיָּם וּמַיִם מִן הַצּוּר, עַל יְדֵי מַטֵּה מֹשֶׁה הָיָה שֶׁבּוֹ הָיָה חָקוּק שֵׁם שֶׁל ע״ב אוֹתִיּוֹת.

יטוַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב. הַגְּבוּרָה הַזֹּאת לְרִבְקָה לִשְׁאֹב לְכָל גְּמַלָּיו לֹא הָיָה בְּחֹק הָאֶפְשָׁרוּת כִּי אִם בְּסִיּוּעַ אֱלֹהִי, וְכָל שֶׁכֵּן לְפִי דַּעַת הַמִּדְרָשׁ שֶׁהָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים. אֲבָל הָיָה הָעִנְיָן מִכְּלַל הַהַצְלָחָה שֶׁהִבְטִיחוֹ אַבְרָהָם ״הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ אִתָּךְ וְהִצְלִיחַ דַּרְכֶּךָ״, וְעַל כֵּן תִּמְצָא שֶׁנִּרְמַז בַּכָּתוּב הַזֶּה הַשֵּׁם הַגָּדוֹל הוּא שֵׁם הַגְּבוּרָה. וּבֵאֵר עוֹד כִּי מִשְׁפַּט הַגִּימֶ״ל לִהְיוֹתָהּ דְּגוּשָׁה, וְהָאָלֶ״ף רְשׁוּמָה בְּמִלַּת ״וַתֹּאמֶר״. וְהָבֵן זֶה.

כבוַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים. מַה הָיָה צָרִיךְ לְהוֹדִיעֵנוּ הַמִּשְׁקָל. אֲבָל רָמַז לְךָ בַּמַּתָּנוֹת הָאֵלֶּה שֶׁעָתִיד לָצֵאת מִמֶּנָּה עַם מְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה שֶׁיָּבִיאוּ שְׁקָלִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם ״בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת״, וְשֶׁיְּקַבְּלוּ שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית שֶׁהֵם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְיֵשׁ בִּכְלָלָם קע״ב תֵּיבוֹת, וְזֶהוּ ״וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם״. וְעוֹד כִּי לְשׁוֹן שֶׁקֶל הוּא נוֹטָרִיקוֹן ״אֵשׁ קוֹל״, רֶמֶז לְמַתַּן תּוֹרָה שֶׁכָּתוּב שָׁם (דברים ד׳:ל״ו): ״מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה״.
וּמִזֶּה יֵשׁ לְךָ לְהִתְבּוֹנֵן בִּדְבַר הָמָן הָרָשָׁע שֶׁאָמַר ״וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה״, כִּי כַּוָּנָתוֹ הָרָעָה לְהַשְׁמִיד שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל וּלְבַטֵּל בַּעֲשָׂרָה שֶׁלּוֹ הָעֲשָׂרָה שֶׁנִּתְּנוּ עַל יְדֵי הָאֵשׁ וְהַקּוֹל. וְזֶהוּ שֶׁרָמַז כָּאן בַּתְּפִלָּה: ״אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה׳״, כִּי זְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא ״אָנֹכִי״ שֶׁעֲתִידִין בָּנֶיהָ לְקַבֵּל הָיְתָה עִמּוֹ בְּהַצְלָחַת הַדֶּרֶךְ.
וְהִנֵּה כָּל הַמְּאֹרָעוֹת הָאֵלֶּה לְרִבְקָה הַכֹּל סִימָן לְבָנֶיהָ. וְהַמִּקְרִים שֶׁאֵרְעוּ לָעֶבֶד בְּהַצְלָחַת הַדֶּרֶךְ, דֻּגְמַת הַמִּקְרִים שֶׁאֵרְעוּ לְבָנֶיהָ בְּדֶרֶךְ הַמִּדְבָּר. כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מַלְאָךְ עִמּוֹ בַּדֶּרֶךְ מִכֹּחַ תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁאָמַר: ״הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ״, כָּךְ מָצִינוּ בְּבָנֶיהָ בְּדֶרֶךְ הַמִּדְבָּר (שמות כ״ג:כ׳): ״הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ״. וּלְפִי שֶׁהָיָה הַמַּלְאָךְ הַמְּיֻחָד שֶׁבַּנִּפְרָדִים, לְכָךְ אָמַר ״מַלְאָכוֹ״, כְּלוֹמַר הַמְּיֻחָד לוֹ, וְהוּא הַשַּׂר הָאֶחָד הַנֶּאֱצָל מִמִּדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. וְזֶהוּ (שם) ״כִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי״, אַבְרָהָם קְרָאוֹ בְּכָאן ״מַלְאָכוֹ״ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ ״מַלְאָכִי״. וּכְשֵׁם שֶׁעָלוּ הַמַּיִם לִקְרָאתָהּ, כֵּן בְּבָנֶיהָ בְּדֶרֶךְ הַמִּדְבָּר (במדבר כ״א:י״ז): ״עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ״. וְהָעֶבֶד שֶׁנָּתַן לָהּ הַמַּתָּנוֹת הָאֵלֶּה רָמַז לָהּ בָּהֶן, כִּי כְּשֵׁם שֶׁקִּבְּלָה הִיא הַמַּתָּנוֹת הָאֵלֶּה עַל יְדֵי עֶבֶד, כֵּן בָּנֶיהָ עֲתִידִים לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עֶבֶד ה׳ שֶׁהוּא הָיָה הָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן אֲשֶׁר כָּל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ, מִמַּה שֶּׁכָּתוּב (שמות ל״ג:י״ט): ״אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי״. וּכְשֵׁם שֶׁנָּתַן לָהּ מַתָּנוֹת רַבּוֹת מִקְצָתָן בַּדֶּרֶךְ וּמִקְצָתָן בַּבַּיִת, וְאוֹתָן שֶׁבַּדֶּרֶךְ הָיוּ ״נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם״, כֵּן בָּנֶיהָ בַּמִּדְבָּר הֵבִיאוּ שְׁקָלִים וְקִבְּלוּ שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית שֶׁבָּהֶן עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. וּכְשֵׁם שֶׁנָּתַן לָהּ מַתָּנוֹת בַּבַּיִת גַּם כֵּן מִלְּבַד אוֹתָן שֶׁנָּתַן לָהּ בַּדֶּרֶךְ, הוּא שֶׁכָּתוּב: ״וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב״, כֵּן בָּנֶיהָ בְּאֶרֶץ מוֹאָב סָמוּךְ לְבִיאָתָן לָאָרֶץ נִתְּנוּ לָהֶם מִצְוֹת רַבּוֹת, וּכְעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (דברים כ״ח:ס״ט): ״אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב״.
וּמִזֶּה דָּרְשׁוּ רז״ל: תּוֹרָה מְגִלָּה מְגִלָּה נִתְּנָה. וּכְשֵׁם שֶׁנִּכְפְּלָה הַפָּרָשָׁה זוֹ בְּעִנְיַן הָעֶבֶד שְׁתֵּי פְּעָמִים וְחָזַר הָעֶבֶד לְסַפֵּר כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאֵרְעוּ לוֹ בַּדֶּרֶךְ, כֵּן בָּנֶיהָ קִבְּלוּ הַתּוֹרָה לוּחוֹת רִאשׁוֹנוֹת וְלוּחוֹת שְׁנִיּוֹת, וּמֹשֶׁה עֶבֶד ה׳ בְּמִשְׁנֵה תוֹרָה חָזַר לְסַפֵּר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאֵרְעוּ לָהֶם בְּלוּחוֹת רִאשׁוֹנוֹת. וְהָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה שֶׁנִּרְמְזוּ בְּנִשּׂוּאֵי יִצְחָק וְרִבְקָה שֶׁהוֹלִידוּ לְיַעֲקֹב וּבָנָיו אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵהֶם עַם מְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה, נִרְמַז כָּל זֶה בִּשְׁלִיחוּת הָעֶבֶד לְמַעֲלַת הָאָבוֹת.

כגוַיֹּאמֶר בַּת מִי אַתְּ בֵּאוּרוֹ וּכְבָר אָמַר, כִּי בְּוַדַּאי לֹא נָתַן לָהּ הַנֶּזֶם וְהַצְּמִידִים עַד שֶׁשָּׁאַל לָהּ. וְכֵן תִּמְצָא בְּסִפּוּר הָעֶבֶד כִּי הַשְּׁאֵלָה קוֹדֶמֶת לַמַּתָּנוֹת, הוּא שֶׁאָמַר וָאֶשְׁאַל אֹתָהּ וָאֹמַר ״בַּת מִי אַתְּ״ וְאַחַר כָּךְ ״וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל אַפָּהּ״. וְכָמוֹהוּ ״וַיְבָרְכֵם וַיֵּרֶד״, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ וּכְבָר יָרְדוּ מֵעֲשׂוֹת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה.
לָלִין שֵׁם דָּבָר, וּמַשְׁמָעוּתוֹ לִינָה אַחַת, וְכֵן פֵּרְשׁוּ רז״ל. וְרִבְקָה שִׁנְּתָה הַלָּשׁוֹן וְאָמְרָה ״לָלוּן״, שֶׁהוּא מָקוֹר, שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ בְּכָל הַזְּמַנִּים כֻּלָּם, וְהָיָה דַּעְתָּהּ נִרְאֶה עַל לִינוֹת הַרְבֵּה. וְהַנָּכוֹן לְפָרֵשׁ ״לָלִין״ שֶׁהוּא לָשׁוֹן יוֹצֵא, וּמִשְׁפָּטוֹ ״לְהָלִין״, וְיֹאמַר הַכָּתוּב הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם שֶׁתָּלִינוּ אוֹתָנוּ וְנִסְתּוֹפֵף בְּצִלְּכֶם כְּמִנְהַג הָאוֹרֵחַ עִם אֲדוֹן הַבַּיִת. וְרִבְקָה הֵשִׁיבָה: ״גַּם מָקוֹם לָלוּן״ לֹא תִּצְטָרֵךְ, שֶׁנִּהְיֶה אֲנַחְנוּ מְלִינִין אוֹתְךָ, אֲבָל אַתָּה בְּעַצְמְךָ תִּבְחַר מְקוֹם לִינָה אִתָּנוּ בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁתִּרְצֶה, כְּמִנְהַג אֲדוֹן הַבַּיִת לֹא כְּמִנְהַג הָאוֹרֵחַ. וּמִזֶּה שִׁנְּתָה הַלָּשׁוֹן וְאָמְרָה ״לָלוּן״ שֶׁהוּא לְשׁוֹן עוֹמֵד.

כזאָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה׳ בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי. יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ כִּי הַכָּתוּב הַזֶּה יִרְמֹז שֶׁקָּפְצָה לוֹ הָאָרֶץ, כְּדַעַת רז״ל, כְּמִי שֶׁאוֹמֵר: אֲנִי הָיִיתִי הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַגָּדוֹל הַזֶּה, הוּא שֶׁאָמַר ״אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה׳״ וַאֲנִי בִּתְחִלַּת הַדֶּרֶךְ, וּמָצָאתִי עַצְמִי ״בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי״. וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: ״וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל הָעָיִן״ – הַיּוֹם יָצָאתִי וְהַיּוֹם בָּאתִי.

לבוַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י ז״ל: הִתִּיר זְמָמָם, שֶׁהָיָה סוֹתֵם פִּיהֶם שֶׁלֹּא יִרְעוּ בִּשְׂדוֹת אֲחֵרִים. וְכֵן דָּרְשׁוּ רז״ל בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה: הִתִּיר זְמָמֵיהֶן. רַבִּי יִרְמְיָה שָׁאֵיל לְרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: לֹא הָיוּ גְּמַלָּיו שֶׁל אַבְרָהָם דּוֹמִים לַחֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר. וּפֵרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן ז״ל כִּי הַכַּוָּנָה בַּמִּדְרָשׁ הַזֶּה לוֹמַר, אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הַחֲסִידוּת גָּדוֹל בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר יוֹתֵר מִבֵּיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, וּכְשֵׁם שֶׁחֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּר מִן הַדְּבָרִים הָאֲסוּרִים לִבְעָלָיו לְהַאֲכִיל, כָּל שֶׁכֵּן הַגְּמַלִּים שֶׁל בֵּית אַבְרָהָם וְאֵין צָרִיךְ לְזַמְּמָן. וְעַל כֵּן פֵּרֵשׁ הוּא ז״ל כִּי לְשׁוֹן ״וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים״ – שֶׁפִּתַּח מוֹסְרֵי צַוָּארָם, כִּי הָיָה מִנְהָגָם לְהוֹלִיכָם קְשׁוּרִים, מִלְּשׁוֹן (ישעיהו נ״ב:ב׳) ״הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ״. וּמִלַּת ״וַיְפַתַּח״ חוֹזֵר אֶל לָבָן, כִּי הוּא הַמְפַתֵּחַ וְהַנּוֹתֵן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלֵי הָאֲנָשִׁים, עַד כָּאן.

לגוַיּוּשַׂם לְפָנָיו לֶאֱכֹל. ״וַיּוּשַׂם״ קְרִי וְ״וַיִּישַׂם״ כְּתִיב בִּשְׁנֵי יוֹדִ״ין. וְדָרְשׁוּ רז״ל סַם הַמָּוֶת הֵטִיל לוֹ בַּקְּעָרָה כְּדֵי שֶׁיָּמוּת וְיִטְּלוּ כָּל מָמוֹנוֹ וְלֹא עָלְתָה בְּיָדָם, כִּי נִתְחַלְּפָה לוֹ בְּשֶׁל בְּתוּאֵל. וּלְכָךְ כְּתִיב ״וַיִּישַׂם״, כִּי אוֹת הַוָּא״ו וּשְׁנֵי הַיּוֹדִ״ין כְּמִסְפַּר הַשֵּׁם, וְרָמַז לְךָ הַכָּתוּב שֶׁהָיָה אוֹכֵל הַסַּם לוּלֵא ה׳ שֶׁהָיָה לוֹ וְהִצִּילוֹ בִּזְכוּת אַבְרָהָם, וְלֹא אָכַל עַד שֶׁדִּבֵּר כָּל דְּבָרָיו. וְהִזְכִּיר בְּסוֹף הַדְּבָרִים: ״וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עִמּוֹ״, לְהוֹצִיא בְּנֵי הַבַּיִת שֶׁלֹּא אָכְלוּ כִּי הָיוּ מִתְאַבְּלִים עַל בְּתוּאֵל שֶׁמֵּת עַל יְדֵי הַסַּם, כִּי הָעֶבֶד נִצַּל בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ״ וְלֹא הִזְכִּיר אָבִיהָ.

מווַתֹּאמֶר שְׁתֵה. זֶהוּ סִפּוּרוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה מְסַפֵּר לִבְנֵי הַבַּיִת, וְהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי״, כִּי כֵן הָיָה הָאֱמֶת, וְכֵן אָמְרָה לּוֹ בְּרֹאשׁ דְּבָרֶיהָ, אֲבָל בְּבֵית אָבִיהָ לֹא רָצָה לְהוֹדִיעַ זֶה, דֶּרֶךְ מוּסָר.

נוַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל. רָשָׁע הָיָה שֶׁהִקְדִּים לְדַבֵּר קֹדֶם אָבִיו. וְעוֹד יָעִידוּ דְּבָרָיו עַל תְּכוּנָתוֹ הָרָעָה שֶׁהִקְדִּים רַע לְטוֹב מִמַּה שֶׁאָמַר: ״לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב״.
מֵה׳ יָצָא הַדָּבָר. כְּלוֹמַר הַמַּעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ לְךָ מוֹכִיחִים. וּמִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁעִנְיַן הַזִּוּוּג הוּא נִגְזָר מִן הַשָּׁמַיִם, כְּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ רז״ל: אַרְבָּעִים יוֹם קֹדֶם יְצִירַת הַוָּלָד בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, וַאֲפִלּוּ מֵעֵבֶר לַיָּם. וְזֶהוּ שֶׁהִזְכִּיר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי י״ט:י״ד): ״בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה׳ אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת״. בֵּאֵר הַכָּתוּב מַה שֶׁהָאָבוֹת מַנְחִילִים לַבָּנִים וְהוּא הַבָּתִּים וְהַמָּמוֹן, אֲבָל אִשָּׁה מַשְׂכֶּלֶת אֵין כֹּחַ בְּיָדָם לְהַנְחִיל אוֹתָהּ לָהֶם כִּי מֵאֵת ה׳ תָּבֹא. וְהוֹדִיעָנוּ בָּזֶה כִּי אִשָּׁה מַשְׂכֶּלֶת יְקָרָה הִיא מִבַּיִת וָהוֹן, וּכְעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (משלי ל״א:י׳): ״אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא״. וּבְמִדְרַשׁ תְּהִלִּים: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה קָשֶׁה כֹּחַ הַזִּוּוּג, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִחֵד שְׁמוֹ עַל הַזִּוּוּג בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, בַּתּוֹרָה בַּנְּבִיאִים בַּכְּתוּבִים. בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מֵה׳ יָצָא הַדָּבָר״. בַּנְּבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים י״ד:ד׳): ״וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה׳ הִיא״. בַּכְּתוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י״ט): ״וּמֵה׳ אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת״, וּכְתִיב (משלי י״ח:כ״ב): ״מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה׳״. וְעוֹד דָּרְשׁוּ בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁהַנִּשּׂוּאִין נִגְזָרִין מִשְּׁעַת יְצִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ״ו:ג׳): ״הָעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם״. וְזֶהוּ בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי וַאֲפִלּוּ מֵעֵבֶר לַיָּם.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי וַאֲפִלּוּ מֵעֵבֶר לַיָּם, ״בַּת״ הִיא הַיּוֹ״ד, ״פְּלוֹנִי״ הוּא הַוָּא״ו, ״לִפְלוֹנִי״ הוּא הָאָלֶ״ף, שֶׁהוּא מֵעֵבֶר לְיַם הַחָכְמָה, וְהַכֹּל דָּבֵק וּמְיֻחָד. וּלְכָךְ לֹא אָמְרוּ ״פְּלוֹנִי יִשָּׂא פְּלוֹנִית״ אוֹ ״פְּלוֹנִית תִּנָּשֵׂא לִפְלוֹנִי״ כִּי רָצוּ לְהַקְדִּים הַנְּקֵבָה וּלְהַזְכִּיר אָבִיהָ וּבַעְלָהּ. וְזֶה לְשׁוֹן ״גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם״, וּנְטִיעָה זֹאת קֹדֶם יְצִירַת הָעוֹלָם הָיְתָה, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין.

סבוְיִצְחָק בָּא מִבֹּא. פְּשַׁט הַכָּתוּב הוּא מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ רז״ל: לְהֵיכָן הָלַךְ, לְהָבִיא אֶת הָגָר, אוֹתָהּ שֶׁיָּשְׁבָה עַל הַבְּאֵר וְאָמְרָה לְחַי עוֹלָמִים: רְאֵה בְּעֶלְבּוֹנִי.
וְיִתָּכֵן לוֹמַר כִּי יִרְמֹז לַמִּדָּה הַנִּקְרֵאת ״כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל״ הַמְכֻוָּן כְּנֶגֶד הַר הַמּוֹרִיָּה, יֹאמַר ״וְיִצְחָק בָּא מִבֹּא״, כְּלוֹמַר מִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, הוּא הַבְּאֵר הָאָמוּר לְחַי הָעוֹלָמִים שֶׁיִּרְאֶה אוֹתוֹ, כְּלוֹמַר שֶׁיַּשְׁפִּיעַ בּוֹ. וְרָמַז הַכָּתוּב כִּי בְּעוֹד שֶׁהָיָה יִצְחָק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב הָיְתָה מַחֲשַׁבְתּוֹ מְשׁוֹטֶטֶת בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הַמּוֹשֶׁכֶת מִמִּדָּתוֹ וּבָא מִשָּׁם, וְזֶהוּ לְשׁוֹן ״עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי״ וְלֹא אָמַר ״בִּבְאֵר״.

סגלָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה. לְהַלֵּךְ בֵּין הַשִּׂיחִים, כְּלוֹמַר לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וּלְטַיֵּל בֵּין הָאִילָנוֹת לְרוּחַ הַיּוֹם, זֶהוּ לְשׁוֹן הַפְּשָׁט.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ ״לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה״, אֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ק״ב:א׳): ״תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה׳ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ״. וּמִכָּאן אָמְרוּ רז״ל יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, ״לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה״ הַמִּתְפַּלֵּל לַשֵּׁם הַמְיֻחָד הוּא מַזְכִּיר הַכִּנּוּי, וּמִתּוֹךְ הַכִּנּוּי מוֹצְאוֹ, וְזֶהוּ לְשׁוֹן ״לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה״, וְכֵן (בראשית כ״ח:י״א) ״וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם״, כִּי הַשִּׂיחָה בַּשָּׂדֶה הַפְּגִיעָה בַּמָּקוֹם, וְזֶהוּ לְשׁוֹן (ירמיהו ז׳:ט״ז) ״וְאַל תִּפְגַּע בִּי״, (איוב כ״א:ט״ו) ״וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ״. וְכָל הַפְּעֻלּוֹת מְיֻחָסוֹת אֶל הַכִּנּוּי, וּמוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל בְּכֹחַ הַשֵּׁם הַמְיֻחָד. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר יִרְמְיָה (ירמיהו ח׳:י״ד): ״כִּי ה׳ אֱלֹהֵינוּ הֲדִמָּנוּ וַיַּשְׁקֵנוּ מֵי רֹאשׁ כִּי חָטָאנוּ לַה׳״, ״לוֹ״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״לַה׳״, וְהָבֵן זֶה.

סדוַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁנָּפְלָה אֶלָּא לְשׁוֹן הַטָּיָה, שֶׁהִטְּתָה אֶת עַצְמָהּ מְעַט לְצַד אֶחָד אֲבָל נִשְׁאֲרָה עַל הַגָּמָל. וְכֵן יוֹרֶה לְשׁוֹן ״מֵעַל״, כִּי אִלּוּ נָפְלָה הָיָה אוֹמֵר ״וַתִּפֹּל מֵהַגָּמָל״. וְעַל כֵּן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: ״וְאִתְרְכֵינַת״, הֵטִיל בּוֹ תַרְגּוּם ״הַטִּי נָא כַדֵּךְ״ שֶׁהוּא ״אַרְכִּינִי״. וְכֵן הִזְכִּיר הַכָּתוּב בְּנַעֲמָן (מלכים ב ה׳:כ״א): ״וַיַּרְא נַעֲמָן רָץ אַחֲרָיו וַיִּפֹּל מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם״, שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה בּוֹ אֶלָּא שֶׁהִטָּה אֶת עַצְמוֹ מְעַט בַּמֶּרְכָּבָה נֶגֶד הָרָץ הַבָּא. וּמִזֶּה אָמַר לוֹ אֱלִישָׁע (שם): ״כַּאֲשֶׁר הָפַךְ אִישׁ מֵעַל מֶרְכַּבְתּוֹ לִקְרָאתֶךָ״. וְהֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם פֵּרֵשׁ ״וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל״ – בִּרְצוֹנָהּ, כְּמוֹ ״וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו״. ״וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד״ – פֵּרוּשׁ, וּכְבָר אָמְרָה.

סואֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה. יִכְלוֹל עִנְיַן הַנִּחוּשׁ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּאָמְרוֹ: ״הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וְגוֹ׳ וְהָיָה הַנַּעֲרָה וְגוֹ׳״ וְהַקִּשּׁוּטִים שֶׁנָּתַן לְרִבְקָה בַּדֶּרֶךְ, וְהַמָּנוֹת שֶׁנָּתַן לָהּ וּלְאָחִיהָ וּלְאִמָּהּ בַּבַּיִת. גַּם יִכְלוֹל עוֹד עִנְיַן קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ, הַכֹּל הִגִּיד לוֹ.

סזוַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ. הִזְכִּיר תְּחִלָּה בְּכִנּוּי כְּשֶׁאָמַר ״וַיְבִאֶהָ״, וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר אֶת שְׁמָהּ כְּשֶׁאָמַר ״וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה״, וְהָיָה הַכָּתוּב רָאוּי שֶׁיֹּאמַר ״וַיִּקַּח יִצְחָק אֶת רִבְקָה וַיְבִאֶהָ הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ״. אֲבָל יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ בְּסוֹד הָעִנְיָן כִּי כִּוֵּן הַכָּתוּב לְהַקְדִּים שָׂרָה לְרִבְקָה כַּמִּשְׁפָּט לְפִי שֶׁקָּדְמָה לָהּ, וְלֹא נוֹלְדָה רִבְקָה עַד שֶׁמֵּתָה שָׂרָה. וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב (בראשית כ״ב:כ״ב-כ״ג): ״וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה״ וּסְמִיךְ לֵיהּ מִיָּד ״וַתָּמָת שָׂרָה״, וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁכְּבָר מֵתָה שָׂרָה בָּעֲקֵדָה. וְדָרְשׁוּ רז״ל כִּי יִצְחָק בֶּן שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנָה הָיָה בִּזְמַן הָעֲקֵדָה, וּכְשֶׁשָּׁמְעָה שָׂרָה בָּעֲקֵדָה פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ וָמֵתָה. וְהַכָּתוּב מֵעִיד: ״וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה״, אִם כֵּן בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים הָיְתָה כְּשֶׁלְּקָחָהּ.
וּמֵעַתָּה יָבֹא הַכָּתוּב עַל נָכוֹן, שֶׁהִזְכִּיר ״וַיְבִאֶהָ״ בְּכִנּוּיוֹ, וְיֹאמַר הַכָּתוּב״ ״וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה״, כִּי יִצְחָק הֱבִיאָהּ הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ כְּשֶׁלָּקַח אֶת רִבְקָה, וְעַל כֵּן אָמַר: ״וַיְבִאֶהָ״ כִּי הִתְעוֹרֵר הָאַהֲבָה הַקַּדְמוֹנִית. וְהָבֵן הֵיטֵב כִּי לָזֶה רָמְזוּ רז״ל בַּמִּדְרָשׁ שָׁם שֶׁאָמְרוּ: ״שָׂרָה אִמּוֹ״, וַהֲרֵי הִיא שָׂרָה אִמּוֹ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁשָּׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה נֵר דּוֹלֵק מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת וּבְרָכָה מְצוּיָה בָּעִסָּה וְעָנָן קָשׁוּר עַל הָאֹהֶל, וּמִשֶּׁמֵּתָה שָׂרָה פָּסְקוּ, וּמִשֶּׁבָּאת רִבְקָה חָזְרוּ.
וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ. יַגִּיד הַכָּתוּב מַעֲלַת יִצְחָק שֶׁלֹּא הָיָה מְקַבֵּל תַּנְחוּמִין עַל אִמּוֹ עַד שֶׁבָּאָה רִבְקָה וְהִתְנַחֵם בָּהּ.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ״, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאִם מֵתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם וְיֵשׁ לוֹ בָּנִים מִמֶּנָּה, שֶׁלֹּא יִשָּׂא אַחֶרֶת עַד שֶׁיַּשִּׂיא אֶת בָּנָיו תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה״ וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: ״וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה״.