פרק לט

אוְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה. דָּרְשׁוּ רז״ל: בֶּן אָמָה מוֹכֵר בֶּן חוֹרִים, וְעֶבֶד קוֹנֶה אוֹתוֹ. שֶׁהֲרֵי הַמְּדָנִים מְכָרוּ אוֹתוֹ, שֶׁהָיוּ בְּנֵי הָאָמָה בְּנֵי הָגָר, וּפוֹטִיפַר הָיָה עֶבֶד, וְנִתְקַיֵּם הַכָּתוּב (קהלת י׳:ז׳): ״רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים״. וְשַׂר הַטַּבָּחִים זֶה מְמֻנֶּה הָיָה לַהֲרֹג כָּל חַיָּבֵי הַהֲרִיגָה בִּגְזֵרַת הַמֶּלֶךְ, וְהָיָה גִּבּוֹר חַיִל וּבַעַל זְרוֹעַ כְּמוֹ נְבוּזַרְאֲדָן שֶׁהָיָה שַׂר גָּדוֹל, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (ירמיה ל״ט:י״ג): ״וַיִּשְׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים״, וּכְתִיב (מ״ב כ״ה:י״א): ״וְאֵת יֶתֶר הֶהָמוֹן הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים״. וְכֵן מָצִינוּ בְּאַרְיוֹךְ כְּתִיב (דניאל ב׳:י״ד): ״בֵּאדַיִן דָּנִיֵּאל הֵתִיב עֵטָא וּטְעֵם לְאַרְיוֹךְ רַב טַבָּחַיָּא דִּי מַלְכָּא״.
וּבַמִּדְרָשׁ ״וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה״, מַעֲשֶׂה בְּאַנְטוֹנִינוּס הַמֶּלֶךְ שֶׁבָּא לְקֵיסָרִין שֶׁלּוֹ וְשָׁלַח אַחַר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. בָּא רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּנוֹ עִמּוֹ וְרַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל. רָאָה רַבִּי שִׁמְעוֹן שָׁם לִגְיוֹן אֶחָד נָאֶה וּמְשֻׁבָּח, רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ לְקַפִּיטוֹלִירִין שֶׁל עַמּוּדִים. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי חִיָּא: רְאֵה כַּמָּה פְּטוּמִים עֲגָלִים שֶׁל עֵשָׂו. נְטָלוֹ רַבִּי חִיָּא וְהוֹלִיכוֹ לַשּׁוּק, וְהֶרְאָהוּ סַל שֶׁל תְּאֵנִים וְסַל עֲנָבִים וְהַזְּבוּבִים עֲלֵיהֶם, אָמַר רַבִּי חִיָּא: זְבוּבִים אֵלּוּ וְאוֹתוֹ לִגְיוֹן שֶׁרָאִיתָ אֵי זֶה מֵהֶם מְשֻׁבָּח? כְּשֶׁעָלָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵצֶל אָבִיו אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַרְתִּי לְרַבִּי חִיָּא וְכָךְ הֵשִׁיב לִי. אָמַר לוֹ אָבִיו: עַד עַכְשָׁיו נָתַן לוֹ הַבַּבְלִי מַמָּשׁ שֶׁהִשְׁוָה אוֹתוֹ לִזְבוּבִים, לְפִי שֶׁלִּגְיוֹנִים אֵלֶּה אֵינָם חֲשׁוּבִים כְּלוּם, אֲבָל זְבוּבִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ז׳:י״ח): ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁרֹק ה׳ לַזְּבוּב אֲשֶׁר בִּקְצֵה יְאֹרֵי מִצְרַיִם וְלַדְּבוֹרָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר״. וְכֵן כָּתוּב (שמות כ״ג): ״וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ״. וְכֵן בַּכִּנִּים וּבַצְפַרְדְּעִים. תֵּדַע שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַיֵּם גְּזֵרַת ״יָדֹעַ תֵּדַע״ בַּקָּטָן שֶׁבַּשְּׁבָטִים עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ. נִמְכַּר יוֹסֵף לְמִצְרַיִם, וְיָרְדוּ שָׁם אָבִיו וְאֶחָיו וּפָרְעוּ הַשְּׁטָר, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה״.

גכִּי ה׳ אִתּוֹ. הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר ״כִּי אֱלֹהִים אִתּוֹ״, אֲבָל אֲדֹנֵי יוֹסֵף הָיָה מִצְרִי לֹא יָדַע ה׳, וְעַל כֵּן יֹאמַר כִּי בִּרְאוֹתוֹ הַצְלָחָתוֹ הַגְּדוֹלָה הָיָה סָבוּר כִּי דֶּרֶךְ חָכְמַת הַכְּשָׁפִים הוּא, כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁהֵם נְהוּגִים בָּהֶם, עַד שֶׁרָאָה שֶׁהָיָה מֵאֵת עֶלְיוֹן בְּמַרְאָה שֶׁנִּרְאֵית לוֹ בַּחֲלוֹם אוֹ בְּעַמּוּד עָנָן לִכְבוֹד יוֹסֵף. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: ״וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה׳ אִתּוֹ״, הָיָה רוֹאֶה אוֹתוֹ מְלַחֵשׁ וְנִכְנָס מְלַחֵשׁ וְיוֹצֵא. אָמַר: מְזֹג רוֹתְחִין – וְהָיוּ רוֹתְחִין, מְזֹג פּוֹשְׁרִין – וְהָיוּ פּוֹשְׁרִין. וּמָה אָמַר, יוֹסֵף תֶּבֶן בְּעַפְרַיִם, חֲרָשִׁין בְּמִצְרַיִם? עַד הֵיכָן, עַד שֶׁרָאָה שְׁכִינָה עוֹמֶדֶת עַל גַּבָּיו, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: ״וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה׳ אִתּוֹ״.

דוַיְשָׁרֶת אֹתוֹ. בִּנְקִיּוּת וּבִזְרִיזוּת.
וַיַּפְקִידֵהוּ עַל בֵּיתוֹ. מִנָּהוּ בֶּן בֵּיתוֹ, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (מלכים א י״ח:ג׳): ״וַיִּקְרָא אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת״.
וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ. מִנָּהוּ שַׂר הָאוֹצָר, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (ישעיהו כ״ב:ט״ו): ״לֵךְ בֹּא אֶל הַסּוֹכֵן הַזֶּה עַל שֶׁבְנָא אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת״.

הוַיְבָרֶךְ ה׳ אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף. הִמְשִׁילוֹ הַכָּתוּב לַאֲרוֹן הַבְּרִית שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שמואל ב ו׳:י״א): ״וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן ה׳ בֵּית עֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ ה׳ אֶת עֹבֵד אֱדוֹם וְאֶת כָּל בֵּיתוֹ״.
בַּבַּיִת זוֹ בִּרְכַּת הַבַּיִת בַּמָּמוֹן וּבַכֵּלִים. וּבַשָּׂדֶה. בַּתְּבוּאוֹת וּבַפֵּרוֹת וּבַנְּטִיעוֹת, עַד עַכְשָׁיו הָיָה מְמֻנֶּה בְּחֶשְׁבּוֹן, מִכָּאן וְאֵילָךְ בְּלֹא חֶשְׁבּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף״.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה״, בַּבַּיִת שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּחֹרֶף, וּבַשָּׂדֶה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּקַּיִץ, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁעָמַד יוֹסֵף בְּבֵיתוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר שָׁנָה אַחַת, וּבְבֵית הָאֲסוּרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים מִשֶּׁפֵּירַשׁ מֵאָבִיו עַד שֶׁמָּלַךְ בְּמִצְרַיִם, וְהָיָה זְמַנּוֹ לָצֵאת מֵרְשׁוּת פּוֹטִיפַר לְסוֹף אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנִים לְפִי חֶשְׁבּוֹן אַחַת עֶשְׂרֵה אֲלֻמּוֹת בַּחֲלוֹם רִאשׁוֹן וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים בַּחֲלוֹם שֵׁנִי, אֶלָּא שֶׁנִּתְוַסְּפוּ לוֹ שְׁתֵּי שָׁנִים בְּעֹנֶשׁ שְׁתֵּי מִלּוֹת, שֶׁהֵם ״וְהִזְכַּרְתַּנִי וְהוֹצֵאתַנִי״.

ווְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה. לֹא הָיָה יוֹסֵף נִמְלָךְ עִמּוֹ כִּי אִם בְּמַטְעַמֵּי סְעוּדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל״. וְעוֹד יִכְלֹל הַלֶּחֶם הַהִיא כִּנּוּי עַל אִשְׁתּוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (שמות ב׳:כ׳): ״קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם״. וּכְתִיב (משלי ל׳:כ׳): ״אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ״. וְכֵן בֵּאֵר בְּסָמוּךְ ״כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ״.
וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה. גִּלָּה לָנוּ הַכָּתוּב עַל יָפְיוֹ אֲשֶׁר בַּעֲבוּרוֹ תְּבָעַתּוּ גְּבִירָתוֹ. וְאָמַר:

זוַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. לְהַגִּיד מַעֲלַת יוֹסֵף, כִּי אַחַר שֶׁהִשְׁלִיטוֹ הָאָדוֹן וְשָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמוֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ כָּעִנְיָן הַנִּזְכָּר וְהָיָה רוֹאֶה עַצְמוֹ אָדוֹן, תְּבָעַתּוּ גְּבִירָתוֹ וְלֹא קִבֵּל.
וּבַמִּדְרָשׁ: כֵּיוָן שֶׁרָאָה יוֹסֵף אֶת עַצְמוֹ בַּטּוֹבָה הַזֹּאת, הִתְחִיל לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְהָיָה מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרוֹ, וְאָמַר: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהִשְׁכִּיחַנִי מִבֵּית אָבִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אָבִיךָ מִתְאַבֵּל עָלֶיךָ, וְאַתָּה מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרְךָ? הֲרֵי אֲדוֹנַתְךָ מִזְדַּוֶּגֶת לְךָ וּמְצֵרָה לְךָ.

חוַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר הֵן אֲדֹנִי. תְּחִלַּת דִּבּוּרוֹ אָמַר לָהּ ״הֵן אֲדֹנִי״, כְּלוֹמַר וַהֲלֹא אֲדֹנִי מָצוּי לָךְ וּמָה אַתְּ עוֹשָׂה לִי. וְהַטַּעַם שֶׁבְּמִלַּת ״וַיְמָאֵן״ מוֹרֶה עַל אִסּוּר הַדָּבָר וְעַל הֱיוֹתוֹ נִמְנָע אֶצְלוֹ, מְמָאֵן בּוֹ בְּתַכְלִית הַמִּיאוּן, שֶׁהֲרֵי מִתּוֹךְ הַטְּעָמִים שֶׁבַּתּוֹרָה אָנוּ מְבִינִים מַה שֶׁלֹּא נִכְתַּב בָּהּ, כְּעִנְיַן הַתְּנוּעוֹת שֶׁבָּאָדָם שֶׁמִּתּוֹכָם נֵדַע כַּוָּנַת לִבּוֹ.
וּבַמִּדְרָשׁ ״הֵן אֲדֹנִי״, רָאָה אִיקוֹנִין שֶׁל יַעֲקֹב אָבִיו וְאָמַר לוֹ: יוֹסֵף, עֲתִידִים אַחֶיךָ שֶׁיִּכָּתְבוּ בְּאַבְנֵי אֵפוֹד, רְצוֹנְךָ שֶׁתִּהְיֶה חָסֵר מֵהֶם וְתִהְיֶה רוֹעֶה זוֹנוֹת?
וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי. דִּבְּרָה דֶּרֶךְ פְּרִיצוּת וְחֻצְפָּה, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (משלי ז׳:י׳): ״וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ שִׁית זוֹנָה וּנְצוּרַת לֵב״ וְגוֹ׳. וְזֹאת שִׂיחָה מֵאִשָּׁה מְנָאֶפֶת, אֲבָל אִשָּׁה כְּשֵׁרָה כְּגוֹן רוּת, בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה אָמְרָה (רות ג׳:ט׳): ״וּפָרַשְׂתָּ כְּנָפֶיךָ עַל אֲמָתְךָ״.
וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו. הָיָה אֶפְשָׁר לוֹמַר ״וַיֹּאמֶר לָהּ״, אֲבָל הוֹסִיף לוֹמַר ״אֵשֶׁת אֲדֹנָיו״ לְבָאֵר כִּי עִם הֱיוֹתָהּ גְּבֶרֶת אֵשֶׁת אֲדֹנָיו וְהָיָה יָרֵא אוֹתָהּ, אֶת ה׳ הָיָה יָרֵא יוֹתֵר.

טוְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים. הִגִּיד כִּי יַעֲשֶׂה שְׁתַּיִם רָעוֹת: הָאַחַת, שֶׁיִּהְיֶה בּוֹגֵד בַּאֲדוֹנָיו הַבּוֹטֵחַ בּוֹ, זֶהוּ ״הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת״ הִיא הַבְּגִידָה שֶׁיִּבְגֹּד לַאֲדוֹנָיו; הַשֵּׁנִית, שֶׁיִּהְיֶה חוֹטֵא לֵאלֹהִים, וְזֶהוּ כִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב שֶׁאָמַר עֵלִי לְבָנָיו (שמואל א ב׳:כ״ה): ״אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים וְאִם לַה׳ יֶחֱטָא אִישׁ מִי יִתְפַּלֶּל לוֹ״.

יוְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, אֲפִלּוּ בְּלֹא תַּשְׁמִישׁ. לִהְיוֹת עִמָּהּ, בְּתַשְׁמִישׁ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּיאָה בִּלְשׁוֹן הֲוָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (רות א׳:י״ב): ״גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, אָמְרָה לוֹ: לָמָּה אֵין אַתָּה שׁוֹמֵעַ לִי? אֵין אָדָם יוֹדֵעַ אוֹתָנוּ. אָמַר לָהּ: הַפְּנוּיוֹת שֶׁבָּכֶם אֲסוּרוֹת לָנוּ, אֵשֶׁת אִישׁ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְנָכְרִי אֶחָד שֶׁאָמַר לְיִשְׂרָאֵל: יֵשׁ לִי מַאֲכָל נָאֶה וּמְשֻׁבָּח לְהַאֲכִילְךָ. אָמַר לוֹ: וּמַהוּ? אָמַר לוֹ: בְּשַׂר חֲזִיר. אָמַר לוֹ: רֵיקָה שֶׁבָּעוֹלָם, שְׁחוּטָה שֶׁלָּכֶם בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה אֲסוּרָה לָנוּ, בְּשַׂר חֲזִיר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. כָּךְ אָמַר יוֹסֵף: פְּנוּיוֹת שֶׁלָּכֶם אֲסוּרוֹת, אֵשֶׁת אִישׁ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, לִהְיוֹת עִמָּהּ בְּגֵיהִנָּם. שְׁלֹשָׁה נֶאֱמָנִין הֵם: בַּעַל הַבַּיִת הַמַּפְרִישׁ מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי, אֵינוֹ נֶחְשָׁד עַל הַתְּרוּמָה וְהַמַּעַשְׂרוֹת, וְאֵין לְךָ נֶאֱמָן גָּדוֹל מִזֶּה; רַוָּק הַדָּר בִּשְׁכוּנַת זוֹנוֹת וְאֵינוֹ חוֹטֵא, אֵין לְךָ נֶאֱמָן גָּדוֹל מִזֶּה; עָנִי שֶׁהִפְקִידוּ לוֹ פִּקָּדוֹן וְלֹא נֶחְשָׁד עָלָיו, אֵין לְךָ נֶאֱמָן גָּדוֹל מִזֶּה. אִי אַתָּה מוֹצֵא נֶאֱמָן כְּיוֹסֵף, שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (יחזקאל כ״ג:כ׳): ״אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם״, וְהוּא בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהִיא מְשַׁדַּלְתּוֹ בְּכָל יוֹם וְלֹא נֶחְשָׁד עַל הָעֲרָיוֹת. שְׁלֹשָׁה כָּבְשׁוּ אֶת יִצְרָם וְאֵלּוּ הֵם: יוֹסֵף, בֹּעַז, פַּלְטִי בֶּן לַיִשׁ. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל בְּסַנְהֶדְרִין: תָּקְפּוֹ שֶׁל יוֹסֵף, עִנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל בֹּעַז, דְּאִלּוּ גַּבֵּי יוֹסֵף בַּיּוֹם וְאִלּוּ גַּבֵּי בֹּעַז בַּלַּיְלָה, דִּכְתִיב (רות ג׳:ח׳): ״וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו״. וְכָבַשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁלֹּא קָרַב אֵלֶיהָ כְּלָל עַד אַחַר הַנִּשּׂוּאִין. תָּקְפּוֹ שֶׁל בֹּעַז, עִנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל פַּלְטִי בֶּן לַיִשׁ, דְּאִלּוּ בֹּעַז חֲדָא לֵילְיָא וְאִלּוּ פַּלְטִי בֶּן לַיִשׁ כַּמָּה זְמַן. שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁבִּעֲתַתּוֹ רוּחַ רָעָה לְשָׁאוּל נָתַן לוֹ אֶת מִיכַל בִּתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כ״ה:מ״ד): ״וְשָׁאוּל נָתַן אֶת מִיכַל בִּתּוֹ אֵשֶׁת דָּוִד לְפַלְטִי בֶּן לַיִשׁ אֲשֶׁר מִגַּלִּים״, וְהָיָה יוֹדֵעַ פַּלְטִי בֶּן לַיִשׁ שֶׁלֹּא הָיוּ קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּאֵשֶׁת אִישׁ וְשָׁאוּל אָנַס אֶת בִּתּוֹ וּנְתָנָהּ לוֹ, וּמִפְּנֵי שֶׁנִּתְיָרֵא מִשָּׁאוּל הֶרְאָה עַצְמוֹ שֶׁלְּקָחָהּ כִּי לֹא הָיָה חָפֵץ בָּהּ. וְכֵיוָן שֶׁנִּתְבָּרֵר לְדָוִד שֶׁאֲנָסָהּ שָׁאוּל וְשֶׁלֹּא הָיָה חָפֵץ פַּלְטִי בֶּן לַיִשׁ בָּהּ, שָׁלַח לִבְנוֹ שֶׁל שָׁאוּל אַחַר שֶׁמֵּת שָׁאוּל וְאָמַר (שמואל ב ג׳:י״ד): ״תְּנָה אֶת אִשְׁתִּי אֶת מִיכַל אֲשֶׁר אֵרַשְׁתִּי לִי בְּמֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים״. וּלְפִיכָךְ פֵּרֵשׁ וְאָמַר (שם): ״וַיִּקָּחֶהָ מֵעִם אִישׁ״ וְלֹא אָמַר ״מֵעִם אִישָׁהּ״. וּמַה שֶׁכָּתוּב (שם) ״וַיֵּלֶךְ אִתָּהּ אִישָׁהּ״, פֵּרוּשׁוֹ שֶׁהָלַךְ פַּלְטִי לְלַוּוֹתָהּ לָלֶכֶת אֶל דָּוִד אִישָׁהּ. וּמַה שֶׁכָּתוּב (שם) ״הָלוֹךְ וּבָכֹה אַחֲרֶיהָ עַד בַּחוּרִים״, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִדָּוִד שֶׁמָּא לֹא יַאֲמִינֵהוּ וְיִגְמְלֵהוּ רָעָה.

יבוַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ. לִמֵּד הַכָּתוּב מַעֲלָתוֹ שֶׁלֹּא רָצָה לְהִתְעַצֵּם עִם אֲדוֹנָתוֹ וְלָקַחַת בִּגְדוֹ מִמֶּנָּה אֲבָל הִנִּיחוֹ אֶצְלָהּ לִכְבוֹדָהּ.
וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה. יָצָא לַחוּץ כְּדֵי שֶׁתִּתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִּתְבָּעֶנּוּ. אוֹ אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁרָצָה הַצַּדִּיק לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ נִתְחַכֵּם לִמְצֹא דֶּרֶךְ, וְיָצָא הַחוּצָה לְהִתְקָרֵר מִפְּנֵי שֶׁנִּתְחַמְּמוּ לוֹ כֹּחוֹת הַגּוּף.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה״, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה נַסְתָּ הַיּוֹם, הַיָּם יָנוּס מִפְּנֵי אֲרוֹנְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים קי״ד:ג׳): ״הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס״, מַה רָאָה? אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף.

ידרְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי. וְלֹא פֵּרְשָׁה מִי, וְהַכַּוָּנָה עַל בַּעֲלָהּ. וּמַה שֶׁלֹּא הִזְכִּירָה אוֹתוֹ הִנֵּה זֶה דֶּרֶךְ מוּסָר בַּנָּשִׁים. וּמַה שֶׁאָמְרָה ״אִישׁ עִבְרִי״, שֶׁהָיָה מוּחְזָק בָּאָרֶץ הוּא וַאֲבוֹתָיו כַּאֲנָשִׁים עִבְרִים, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מֵעֵבֶר הַנָּהָר. לְצַחֶק בָּנוּ. כִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב (משלי י׳:כ״ג): ״כִּשְׂחוֹק לִכְסִיל עֲשׂוֹת זִמָּה״. בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי. תִּפַּח רוּחָהּ, הִיא אָמְרָה לוֹ ״שִׁכְבָה עִמִּי״ וְאוֹמֶרֶת ״בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי״.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי״, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת ז׳:כ״ו): ״וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ״. רַבִּי יְהוּדָה בַּר שַׁלּוּם אוֹמֵר: אֵין לְךָ קָשֶׁה מִן הָאִשָּׁה, תֵּדַע כִּי בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל נֶאֱמַר (שמות ל״ב:כ״ח): ״וַיִּפּוֹל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ״, וּבְמַעֲשֵׂה זִמְרִי עַל יְדֵי אִשָּׁה נָפְלוּ (במדבר כ״ה) אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף. (קהלת ז׳:כ״ו) ״טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה״, זֶה יוֹסֵף. ״וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ״ זֶה זִמְרִי. מַהוּ ״אֲסוּרִים יָדֶיהָ״, הָיוּ תּוֹפְשׂוֹת לָאָדָם בַּשּׁוּק. כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה, אָמַר, מֵאֵיזֶה מָקוֹם אֶבְרָאֶנָּה, אִם מִן הָרֹאשׁ – תִּהְיֶה רוּחָהּ גַּסָּה, אִם מִן הָעַיִן – תִּהְיֶה סַקְרָנִית, אִם מִן הַפֶּה – תִּהְיֶה פַּטְפְּטָנִית, אִם מִן הָאֹזֶן – תִּהְיֶה צַיְתָנִית, אִם מִן הַיָּדַיִם – תִּהְיֶה גַּנֶּבֶת, אִם מִן הָרַגְלַיִם – תִּהְיֶה פַּדְרָנִית. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּרָאָהּ מִן הַצֵּלָע שֶׁהוּא מָקוֹם צָנוּעַ, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא צְנוּעָה וְיוֹשֶׁבֶת בַּבַּיִת. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בְּרָאָהּ מִן הָרֹאשׁ, רוּחָהּ גַּסָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג׳:ט״ז): ״יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן״. לֹא בְּרָאָהּ מִן הָעַיִן, וְהִיא סַקְרָנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): ״וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם״. וּכְתִיב (בראשית ג׳:ו׳): ״וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם״. לֹא בְּרָאָהּ מִן הַפֶּה, וְהִיא פַּטְפְּטָנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל׳:ט״ו): ״הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי״. לֹא בְּרָאָהּ מִן הַיָּדַיִם, וְהִיא גַּנֶּבֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל״א:י״ט): ״וַתִּגְנוֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים״. לֹא בְּרָאָהּ מִן הָאֹזֶן, וְהִיא צַיְתָנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י״ח:י׳): ״וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל״. לֹא בְּרָאָהּ מִן הָרַגְלַיִם, וְהִיא פַּדְרָנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל׳:ט״ז): ״וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ״, (בראשית ל״ד:א׳) ״וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה״.

יטכַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂה לִי עַבְדֶּךָ. זֶה רְאָיָה לְמַה שֶׁדָּרְשׁוּ ז״ל שֶׁהָיָה סָרִיס וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ, וּמִזֶּה דָּרְשׁוּ ז״ל: בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ אָמְרָה לוֹ. וְאֵין הַכַּוָּנָה תַּשְׁמִישׁ מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי סָרִיס הָיָה, אֲבָל הַתַּשְׁמִישׁ הָיָה בְּמִינֵי הַמִּשְׁמוּשׁ בְּחִבּוּק וּנְשִׁיקָה, כִּי אִלּוּ הָיָה תַּשְׁמִישׁ מַמָּשׁ אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁתּוֹדֶה בַּמֶּה שֶׁלֹּא הָיָה וְתִהְיֶה נִמְאֶסֶת בְּעֵינֵי בַּעֲלָהּ, וְאִלּוּ הָיָה הַדָּבָר אֱמֶת הָיָה רָאוּי לָהּ לְהַסְתִּירוֹ, אֵיךְ תְּכַזֵּב לְהַעֲלִיל עָלָיו לִפְגֹּם אֶת עַצְמָהּ. אֲבָל בֵּאוּר ״כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה״ בְּמִינֵי מִשְׁמוּשִׁין, כִּי הָרְשָׁעָה הַזֹּאת הֶעֱלִילָה עַל יוֹסֵף שֶׁבָּא כְּנֶגְדָּהּ וְקָם עָלֶיהָ לֶאֱנֹס אוֹתָהּ בְּמִינֵי מִשְׁמוּשִׁים וְחִבּוּקִין כָּמוֹהוּ.

כוַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר. הוּא הַבּוֹר, וְהוּא בַּיִת בָּנוּי בַּקַּרְקַע שֶׁקּוֹרִין לוֹ שִׁיגָ״ה בְּלַעַז אֲשֶׁר לוֹ פֶּתַח קָטָן מִלְּמַעְלָה, יַכְנִיסוּ בּוֹ הָאֲסוּרִים וּמִמֶּנּוּ בָּא לָהֶם הָאוֹרָה, וְהוּא מִלְּשׁוֹן (בראשית ו׳:ט״ז): ״צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּיבָה״, בְּחִלּוּף סָמֶ״ךְ בְּצָדִ״י. וְאַחַר כָּךְ פֵּרֵשׁ שֶׁהוּא בֵּית הַסֹּהַר הַמְּיֻחָד לִגְדוֹלֵי הַמַּלְכוּת, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים״. כִּי שְׁנֵי בֵּית הַסֹּהַר הָיוּ שָׁם: אֶחָד לִגְדוֹלֵי הַמַּלְכוּת גְּדוֹל הָאוֹרָה, וְאֶחָד לִשְׁאָר הָעָם קְטַן הָאוֹרָה. וּמַה שֶׁהוֹסִיף וְאָמַר: ״וַיְהִי שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר״, כְּדֵי לְהַסְמִיכוֹ אֶל ״וַיְהִי ה׳ אֶת יוֹסֵף״, וְלִמֵּד שֶׁבְּתוֹךְ בֵּית הַסֹּהַר הָיְתָה שְׁכִינָה עִמּוֹ.
וְיִתָּכֵן שֶׁגַּם הָרְמָזִים מוֹרִים בֶּעָתִיד, וְעִנּוּי יוֹסֵף בְּבֵית הַסֹּהַר רֶמֶז לְגָלוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא נִמְשָׁל לְבוֹר, וּמִזֶּה תִּקְּנוּ לָנוּ בַּתְּפִלָּה לְשׁוֹן ״יַעֲלֶה וְיָבֹא״, כִּי הָעוֹמֵד בַּבּוֹר צָרִיךְ שֶׁיַּעֲלֶה מִשָּׁם. וּכְשֵׁם שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה עִמּוֹ בְּתוֹךְ הַסֹּהַר כֵּן יִשְׂרָאֵל הַשְּׁרוּיִים בַּגָּלוּת שְׁכִינָה עִמָּהֶם, וּכְשֵׁם שֶׁכָּתוּב בְּיוֹסֵף (תהילים ק״ה:י״ח): ״בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ״, כֵּן בְּגָלוּת יִשְׂרָאֵל כְּתִיב (שם קז): ״יוֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל״. וּכְשֵׁם שֶׁכָּתוּב בְּיוֹסֵף ״וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד״, כֵּן יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת כָּתוּב בָּהֶם (עזרא ט׳:ט׳): ״וּבְעַבְדוּתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ וַיַּט עָלֵינוּ חֶסֶד״, וּכְתִיב (ישעיהו נ״ד:י׳): ״וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ״. וּכְתִיב בְּיוֹסֵף: ״וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר״, כֵּן יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת כְּתִיב בָּהֶם (תהילים ק״ו:מ״ו): ״וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים לִפְנֵי כָּל שׁוֹבֵיהֶם״. וּכְשֵׁם שֶׁיָּצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִים כֵּן יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת עֲתִידִים לָצֵאת וּלְהִגָּאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מ״ט:ט׳): ״לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ״. וּכְשֵׁם שֶׁכָּתוּב בְּיוֹסֵף (תהילים ק״ה:י״ט): ״עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אִמְרַת ה׳ צְרָפָתְהוּ״, כֵּן כָּתוּב בִּגְאוּלַת יִשְׂרָאֵל (דניאל י״ב:ד׳): ״וְאַתָּה דָּנִיֵּאל סְתֹם הַדְּבָרִים וַחֲתֹם הַסֵּפֶר עַד עֵת קֵץ יְשׁוֹטְטוּ רַבִּים וְתִרְבֶּה הַדָּעַת״.