בוַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל. דָּרְשׁוּ רז״ל: לָמָּה צִעֵר עַצְמוֹ, אָמַר יַעֲקֹב: אִלּוּ לִגְיוֹן אֶחָד שָׁלַח לָנוּ בְּגָדִים חַיָּבִים אָנוּ לִנְהֹג בּוֹ כָּבוֹד, וְיוֹסֵף מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּנִי אֶנְהַג בּוֹ בִּזָּיוֹן?
הכִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי. בְּכָאן נָתַן יַעֲקֹב הַבְּכֹרָה לְיוֹסֵף, וּמַה שֶּׁכָּתוּב (דברי הימים א ה׳:א׳): ״וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְכֹרָתוֹ לְיוֹסֵף״, מִן הַכָּתוּב הַזֶּה נֶאֱמַר כֵּן.
וְהִנֵּה דַּעַת רש״י ז״ל כִּי בְּכֹרָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף לֹא לְעִנְיַן נַחֲלָה, רַק לְעִנְיַן הַכָּבוֹד שֶׁיִּקָּרְאוּ בָּנָיו שְׁבָטִים.
וְהָרַמְבַּ״ן ז״ל דּוֹחֶה זֶה, כִּי אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם פָּנִים שֶׁיִּהְיֶה יוֹסֵף כִּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים בְּנַחֲלָה וְתִהְיֶה הַבְּכוֹרָה לְהִקָּרֵא שְׁנֵי שְׁבָטִים, אֲבָל בְּכוֹרָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף הָיְתָה לְעִנְיַן נַחֲלָה, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ״בְּנַחֲלָתָם״. וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: ״תְּרֵין שִׁבְטִין יִפְּקוּן מִבְּנוֹהִי יְקַבְּלוּן חוּלָקָא וְאַחְסָנְתָא״, שֶׁ״חוּלָקָא״ הוּא חֵלֶק הַבְּכוֹרָה, וְ״אַחְסָנְתָא״ יְרֻשַּׁת הַפָּשׁוּט.
זוַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן. מִפְּנֵי שֶׁעַתָּה יְצַוֶּה עַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אוֹתוֹ בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, עַל כֵּן יִתְנַצֵּל אֵלָיו שֶׁלֹּא קָבַר אֶת רָחֵל אִמּוֹ כְּשֵׁם שֶׁקָּבַר שָׁם אֶת לֵאָה. וּמִפְּנֵי זֶה יֹאמַר: ״מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן״, לוֹמַר כִּי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן מֵתָה וְלֹא נִקְבְּרָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ, אֲבָל מֵתָה פִּתְאוֹם בַּדֶּרֶךְ וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהוֹלִיכָהּ שָׁם לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה מִפְּנֵי טֹרַח הַיְלָדִים וְכֹבֶד הַמִּקְנֶה, כִּי אֵיךְ יַנִּיחֵם בַּדֶּרֶךְ וְיֵלֵךְ שָׁם. וְאִלּוּ הָיָה מוֹלִיכָם עִמּוֹ לֹא הָיוּ מַגִּיעִים שָׁם רַק בְּיָמִים רַבִּים, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיְתָה הַמְּעָרָה רְחוֹקָה מִשָּׁם כִּי אִם שִׁעוּר חֲצִי יוֹם. וּמִפְּנֵי זֶה אָמַר: ״מֵתָה עָלַי בַּדֶּרֶךְ״, כִּי בַּדֶּרֶךְ מֵתָה אֲבָל לֹא נִקְבְּרָה בַּדֶּרֶךְ כִּי אִם בָּרָמָה שֶׁהִיא עִיר בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר:
וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת. הָיָה מַסְפִּיק שֶׁיֹּאמַר הַכָּתוּב ״וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם״, שֶׁכְּבָר אָמַר ״בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה״, אֲבָל בָּא לְרַמֵּז מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ רז״ל שֶׁעַל פִּי הַדִּבּוּר קְבָרָהּ שָׁם, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עֶזְרָה לְבָנֶיהָ כְּשֶׁיַּגְלֵם נְבוּזַרְאֲדָן, וְהוּא שֶׁאָמַר יִרְמְיָה הַנָּבִיא (ירמיהו ל״א:ט״ו): ״קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ״. וּמִפְּנֵי זֶה הֶאֱרִיךְ הַכָּתוּב: ״וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם״, כְּלוֹמַר בַּדֶּרֶךְ שֶׁיַּעַבְרוּ בָּהּ בָּנֶיהָ. וְכָל זֶה הָיָה דֶּרֶךְ הִתְנַצְּלוּת לְיוֹסֵף שֶׁלֹּא יִחַר לוֹ, אֲבָל כַּוָּנַת יַעֲקֹב שֶׁלֹּא הוֹלִיכָהּ שָׁם כִּי יִתְבַּיֵּשׁ מֵאֲבוֹתָיו אִם יִקְבֹּר שְׁתֵּי אֲחָיוֹת בְּיַחַד. כֵּן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן ז״ל.
חוַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף. רְאִיָּה זוֹ בְּעֵין הַשֵּׂכֶל הִיא, אֵינֶנָּה בְּחוּשׁ הָעַיִן, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בּוֹ: ״וְלֹא יָכוֹל לִרְאוֹת״. מִי אֵלֶּה, שֶׁאֵינָם רְאוּיִם לִבְרָכָה, לְפִי שֶׁרָאָה יָרָבְעָם שֶׁעָתִיד לָצֵאת מִשֵּׁבֶט אֶפְרַיִם שֶׁהֶעֱמִיד שְׁנֵי עֲגָלִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שמות ל״ב:ד׳): ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״, וְרָאָה לְיֵהוּא וּבָנָיו יוֹצְאִים מִמְּנַשֶּׁה. וְהֵשִׁיב יוֹסֵף וְאָמַר: ״בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה״, הִזְכִּיר הַשֵּׁם שֶׁעָשָׂה לוֹ נִסִּים וְהִגִּיעוֹ לַמַּלְכוּת עַד שֶׁנָּתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ הָאִשָּׁה הַזֹּאת, וּמִמֶּנָּה הָיוּ לוֹ הַבָּנִים הַלָּלוּ. וְאָמַר ״בָּזֶה״, כְּלוֹמַר בָּעִנְיָן הַזֶּה שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁנּוֹלְדוּ לִי בְּמִצְרַיִם. וְדָרְשׁוּ רז״ל: ״בָּזֶה״, שְׁטַר כְּתוּבָה הֶרְאָה לוֹ.
יגוַיִּקַּח יוֹסֵף אֶת שְׁנֵיהֶם. הִגִּישָׁם יוֹסֵף לְאָבִיו כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָאוּי וְעַל הַסֵּדֶר הַנָּכוֹן, כִּי הִגִּישׁ אֶת מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר לִימִין אָבִיו וְהִגִּישׁ אֶפְרַיִם לִשְׂמֹאלוֹ.
וְהִנֵּה יַעֲקֹב יָדַע בְּיוֹסֵף כִּי יַגִּישֵׁם לְפָנָיו כָּךְ, וְעַל כֵּן שָׁלַח יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה, לְפִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כִּי מַעֲלָתוֹ שֶׁל אֶפְרַיִם גְּדוֹלָה מִשֶּׁל מְנַשֶּׁה, וְהוּא שֶׁאָמַר: ״גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם וְגוֹ׳ וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ״. וּמִפְּנֵי זֶה אָמַר ״שִׂכֵּל אֶת יָדָיו״, פֵּרֵשׁ רַבֵּינוּ חֲנַנְאֵל: הִרְכִּיב יָדָיו זוֹ עַל גַּב זוֹ, עַד כָּאן. וְכַוָּנָתוֹ לוֹמַר כִּי לֹא הֶחֱלִיף אֶת הַנְּעָרִים וְלֹא שִׁנָּה אוֹתָם מִמְּקוֹמָם, אֲבָל הֶחֱלִיף אֶת יָדָיו וְהִרְכִּיבָם זוֹ עַל גַּב זוֹ, וְשָׂם אֶת יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ הַצָּעִיר וּשְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שֶׁהָיָה הַבְּכוֹר. וְאֵין זֶה נָכוֹן, כִּי מַה צֹּרֶךְ לְהַרְכִּיב הַיָּדַיִם זוֹ עַל גַּב זוֹ וְשֶׁנֹּאמַר כִּי לֹא שִׁנָּה אֶת הַנְּעָרִים רַק יָדָיו.
אֲבָל הַנָּכוֹן לְפָרֵשׁ ״שִׂכֵּל אֶת יָדָיו״, מִיָּדָיו שֶׁל יוֹסֵף, כִּי רָאָה יַעֲקֹב שֶׁשָּׂם יוֹסֵף אֶת מְנַשֶּׁה לִימִין אָבִיו וְאֶת אֶפְרַיִם לִשְׂמֹאלוֹ, שִׂכֵּל אֶת יָדָיו וְשִׁנָּה אֶת הַנְּעָרִים, וְיִהְיֶה ״שִׂכֵּל אֶת יָדָיו״ בֵּאוּר לְ״וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ״ וְיֹאמַר הַכָּתוּב: ״וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם״, שֶׁשִּׁנָּה אֶת אֶפְרַיִם וּמְשָׁכוֹ לִימִינוֹ, וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שֶׁשִּׁנָּה אֶת מְנַשֶּׁה וּמְשָׁכוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וְלֹא שִׁנָּה אֶת יָדָיו וְלֹא הִרְכִּיבָם כְּלָל, אֲבָל שִׁנָּה אֶת הַנְּעָרִים. וְזֶהוּ בֵּאוּר ״שִׂכֵּל אֶת יָדָיו״, כְּלוֹמַר מִיָּדָיו שֶׁל יוֹסֵף, כִּי לֹא הִגִּישָׁם לְפָנָיו כָּךְ, רַק מְנַשֶּׁה לִימִין יִשְׂרָאֵל וְאֶפְרַיִם לִשְׂמֹאלוֹ. וְהָיְתָה הַבְּרָכָה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּסְמִיכָה זוֹ, כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בִּיהוֹשֻׁעַ (במדבר כ״ז:כ״ג): ״וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו״, כְּדֵי שֶׁיַּאֲצִיל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל הַנִּסְמָךְ. וּמִזֶּה הָעִנְיָן הָיְתָה הַסְּמִיכָה בִּזְמַן הַחֲכָמִים, גַּם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, כִּי לֹא יִתָּכֵן לַכֹּהֵן הַנּוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו שֶׁיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְעַל זֶה הָיָה פּוֹרֵשׂ כַּפָּיו לְמַעְלָה כְּדֵי לְהַאֲצִיל כֹּחַ הַבְּרָכָה לְמַטָּה מִמְּקוֹר הַבְּרָכָה הָעֶלְיוֹנָה, וְהוּא ״שִׂכֵּל אֶת יָדָיו״ מִלְּשׁוֹן שֵׂכֶל וְחָכְמָה, כִּי נִתְכַּוֵּן בְּעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו לְהַמְשִׁיךְ הַבְּרָכָה מִמְּקוֹר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל. וְכֵן אָמַר הַתַּרְגּוּם: ״אַחְכֵּימִנּוּן לִידוֹהִי״, כְּעִנְיַן (תהילים קל״ד:ב׳) ״שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה׳״, ״קֹדֶשׁ״ הִיא הַחָכְמָה שֶׁהִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה, וְהָבֵן זֶה.
כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר. אַף עַל פִּי שֶׁמְּנַשֶּׁה הַבְּכוֹר, לְפִי שֶׁיָּדַע מַעֲלַת הַצָּעִיר עָלָיו, וְהוּא כִּלְשׁוֹן (תהלים מ״א:ה׳) ״רְפָאָה נַפְשִׁי כִּי חָטָאתִי לָךְ״ – אַף עַל פִּי שֶׁחָטָאתִי לָךְ, וְכֵן ״סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ״.
טווַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר. פָּתַח בְּבִרְכַּת יוֹסֵף וְלֹא בֵּרֵךְ כִּי אִם הַנְּעָרִים.
וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, מִכָּאן יֵשׁ לִלְמֹד כִּי בִּרְכַּת הַנְּעָרִים הִיא הִיא בִּרְכַּת יוֹסֵף, וּמַעֲלַת הַנְּעָרִים הַכֹּל מַעֲלַת יוֹסֵף.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה יֵשׁ בַּבְּרָכָה הַזֹּאת רֶמֶז לִכְלַל עֶשֶׂר סְפִירוֹת, כִּי ״הָאֱלֹהִים״ – הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה, מְקַבְּלִים מִלְּמַעְלָה, וּקְרָאָם ״אַבְרָהָם וְיִצְחָק״ כִּי לְפִי הַפְּשָׁט הָיָה רָאוּי הַכָּתוּב שֶׁיֹּאמַר ״הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק״, אֲבָל אָמַר ״הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבוֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק״, וְזֶהוּ (בראשית ל״ה:ז׳) ״כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים״. וְאָמַר אַחַר כָּךְ: ״הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי״, הוּא ״אֲבִיר יַעֲקֹב״, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהילים פ׳:ב׳): ״רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף״. וּלְשׁוֹן ״רוֹעֶה״ מִלְּשׁוֹן ״רֵעַ״, כִּי בַּמִּדָּה הַהִיא יֵשׁ בָּהּ שָׁלוֹם וְרֵעוּת. וְאַחַר כֵּן חָתַם דְּבָרָיו בָּאַחֲרוֹנָה, שֶׁקָּרָא ״הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל״, וְאָמַר ״בְּקֶרֶב הָאָרֶץ״ כִּלְשׁוֹן ״כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ״. וְצָרִיךְ אַתָּה לָדַעַת כִּי אִלּוּ הִתְחִיל יַעֲקֹב תְּפִלָּתוֹ מִן ״הַמַּלְאָךְ״ הָיָה בָּזֶה קִצּוּץ נְטִיעוֹת, אֲבָל הִתְחִיל בְּמִלַּת ״הָאֱלֹהִים״, שֶׁהֵם הַמִּדּוֹת הַמְקַבְּלוֹת מִן הָעֶלְיוֹן, וְסִיֵּם בַּמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל, לַחְתֹּם תְּפִלָּתוֹ בּוֹ, וְאָז יִיחֵד אֶת הַכֹּל יִחוּד שָׁלֵם. וְאִם תַּשְׂכִּיל הֵיטֵב תִּמְצָא הַבְּרָכָה הַזֹּאת שֶׁבֵּרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים בְּכָאן, הִנֵּה הִיא כְּדִמְיוֹן הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרֵךְ אֶת יוֹסֵף לְמַטָּה, הוּא שֶׁאָמַר (בראשית מ״ט:כ״ד): ״מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל״. כִּי לְשׁוֹן ״יְדֵי״ הוּא שְׁתֵּי יָדוֹת שֶׁבְּכִסֵּא שְׁלֹמֹה, הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה, שֶׁכְּנֶגְדָּם הִזְכִּיר כָּאן ״אַבְרָהָם וְיִצְחָק״, ״אֲבִיר יַעֲקֹב״ הוּא תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל. וְלֹא תִמְצָא בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ ״אֲבִיר אַבְרָהָם״ וְלֹא ״אֲבִיר יִצְחָק״ אֶלָּא ״אֲבִיר יַעֲקֹב״, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהילים קל״ב:ב׳): ״נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב״, וְאָנוּ אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה: ״עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקֹב״, וְהַכַּוָּנָה עַל תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן לֹא תִּמְצָא הַלָּשׁוֹן הַזֶּה רַק בְּיַעֲקֹב: ״אֲבִיר יַעֲקֹב״, אוֹ ״אֲבִיר יִשְׂרָאֵל״ שֶׁהוּא יַעֲקֹב. וּכְנֶגְדּוֹ הִזְכִּיר כָּאן: ״הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי״, ״מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל״. בֵּאוּרוֹ שֶׁ״מִּשָּׁם״, ״מִיַּד אֲבִיר יַעֲקֹב״ שֶׁהוּא תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, מְקַבֵּל כֹּחַ וַאֲצִילוּת ״אֶבֶן יִשְׂרָאֵל״, הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְהִיא ״הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה״ הַחוֹתֶמֶת, וּלְשׁוֹן ״אֶבֶן״ שֶׁהוּא בְּבִנְיָן מַשְׁלִים הַכֹּל, כְּנֶגְדּוֹ הִזְכִּיר בְּכָאן ״הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי״.
וּמֵעַתָּה אֵין לִתְמוֹהַּ אִם פָּתַח יַעֲקֹב בְּבִרְכַּת יוֹסֵף וּבֵרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, לְפִי שֶׁבִּרְכַּת הַנְּעָרִים הִיא הַבְּרָכָה בְּיוֹסֵף, בְּמַעֲלַת וּבִפְנִימִיּוּת עִנְיַן יוֹסֵף. וְהִנֵּה לְשׁוֹן הַכְּתוּבִים נָאוֹת מְאֹד עַל זֶה וְהוּא מֵעִיד עָלָיו.
יטוְגַם הוּא יִגְדָּל וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ. הִזְכִּיר בָּהֶם ״גָּדוֹל״ וְ״קָטֹן״ כַּלָּשׁוֹן הֶאָמוּר בִּשְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת (בראשית א׳:ט״ז): ״אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן״. וְהִזְכִּיר ״וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם״ עַל יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיָה עָתִיד לָצֵאת מִשֵּׁבֶט אֶפְרַיִם, שֶׁכָּל הַגּוֹיִם רָאוּ הָאוֹת שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יָדוֹ, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י׳:י״ב-י״ג): ״שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן״, וּכְתִיב (שם): ״וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר״, וְאָמְרוּ ז״ל: זֶה סֵפֶר בְּרֵאשִׁית, שֶׁהוּא סֵפֶר הָאָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁנִּקְרְאוּ יְשָׁרִים, וּכְתִיב בֵּיהּ (יהושע ו׳:כ״ז): ״וַיְהִי ה׳ אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיְהִי שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ״.
כבְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל. לְיוֹסֵף יְדַבֵּר, כִּי בְּזַרְעֲךָ יְבָרֵךְ עַם יִשְׂרָאֵל וְיֹאמַר לַמִּתְבָּרֵךְ: ״יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה״. וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה. שֶׁהִקְדִּימוֹ לִמְנַשֶּׁה בְּכָל בִּרְכוֹתָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הַצָּעִיר עָשָׂה כֵן, לְפִי שֶׁרָאָה מַעֲלָתוֹ גְּדוֹלָה עַל הַבְּכוֹר, וְכֵן פֵּרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים.
וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ ״לִפְנֵי מְנַשֶּׁה״, לְפָנָיו מַמָּשׁ, וְאֵין הַכַּוָּנָה לְמַעֲלַת אֶפְרַיִם לִהְיוֹתוֹ קוֹדֵם לוֹ, אֶלָּא לְמַעֲלַת מְנַשֶּׁה הָאָח הַגָּדוֹל, וְהוּא כִּלְשׁוֹן (בראשית מ״ד:י״ד) ״וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו אָרְצָה״. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לְיַעֲקֹב לְלַמְּדוֹ מוּסָר וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, וְשֶׁיִּנְהוֹג כָּבוֹד בִּמְנַשֶּׁה אָחִיו הַגָּדוֹל כְּאָדָם שֶׁהוּא מֵשִׂים אֶת חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, לִהְיוֹתוֹ מְשֻׁעְבָּד לוֹ וְנִמְשָׁךְ אַחַר עֲצָתוֹ. וּלְפִי שֶׁהָיָה עָתִיד אֶפְרַיִם הַצָּעִיר לִהְיוֹת לוֹ יִתְרוֹן וּמַעֲלָה עַל הַבְּכוֹר, הֻצְרַךְ הַזָּקֵן לְשׂוּמוֹ עַתָּה ״לִפְנֵי מְנַשֶּׁה״, לְהַזְהִירוֹ עַל כְּבוֹדוֹ וְשֶׁלֹּא יִתְגָּאֶה עָלָיו לְמַעֲלָתוֹ הַגְּדוֹלָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רז״ל: וָא״ו יְתֵרָה, לְרַבּוֹת אָחִיךָ הַגָּדוֹל.
כאוַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף. אַחַר שֶׁבֵּרַךְ אֶת הַנְּעָרִים וַעֲשָׂאָם שְׁנֵי שְׁבָטִים חָזַר אֶל יוֹסֵף וְהִבְטִיחוֹ בַּגָּלוּת וּבַגְּאֻלָּה: ״וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם״ בַּגָּלוּת, ״וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ אֲבֹתֵיכֶם״ בַּגְּאֻלָּה.
כבשְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יֹאמַר: כְּבָר נָתַתִּי לְךָ בָּאָרֶץ הַהִיא הַחֵלֶק הָאֶחָד אֲשֶׁר בְּיָדִי לְתִתּוֹ, הוּא חֵלֶק הַבְּכוֹרָה שֶׁתִּהְיֶה בּוֹ יָתֵר עַל אַחֶיךָ, לְפִי שֶׁלָּקַחְתִּי אוֹתוֹ מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי. וְחֵלֶק הַבְּכוֹרָה הַזֶּה הוּא מַה שֶׁבֵּרְכוֹ שֶׁיִּהְיוּ בָּנָיו נַעֲשִׂים שְׁנֵי שְׁבָטִים בַּדְּגָלִים וּבַחֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים. וְעוֹד יִכְלוֹל חֵלֶק אַחֵר, וְהוּא הַחֵלֶק אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ בָּאָרֶץ, כִּי אֵין בְּיָדוֹ שֶׁיִּתֵּן רַק חֵלֶק אֶחָד בִּלְבַד, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּגְזֹל מֵאַחַד מִבָּנָיו, אֲבָל חֵלֶק הַבְּכוֹרָה נָתַן לוֹ שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ לִתְּנוֹ לְמִי שֶׁיִּרְצֶה מִבָּנָיו.
וּמַה שֶּׁאָמַר ״מִיַּד הָאֱמֹרִי״, כְּאִלּוּ אָמַר ״מִיַּד הַכְּנַעֲנִי״, אֲבָל הִזְכִּיר ״הָאֱמֹרִי״ לְפִי שֶׁהָיָה תַּקִּיף שֶׁבְּכֻלָּן.
וּמַה שֶׁאָמַר ״בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי״ לוֹמַר כִּי אֶרֶץ כְּנַעַן לֹא תִּכָּבֵשׁ לִפְנֵיהֶם כִּי אִם בְּחֶרֶב וּבְקֶשֶׁת. וְרָמַז לְמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (יהושע י״א:י״ט): ״לֹא הָיְתָה עִיר אֲשֶׁר הִשְׁלִימָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּלְתִּי הַחִוִּי יוֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת הַכֹּל לָקְחוּ בַמִּלְחָמָה כִּי מֵאֵת ה׳ הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעַן הַחֲרִימָם״. וְהָיָה לוֹ לוֹמַר ״בְּחֶרֶב וְקֶשֶׁת״, וּמַה שֶׁיִּחֵס הַחֶרֶב וְהַקֶּשֶׁת אֵלָיו, הַכַּוָּנָה כִּי זְכוּתוֹ הוּא הַנִּלְחָם לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים מ״ד:ד׳): ״כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ וּזְרוֹעָם לֹא הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם״, כְּלוֹמַר בִּזְכוּת הָאָבוֹת, ״כִּי יְמִינְךָ״ זֶה אַבְרָהָם, ״וּזְרוֹעֲךָ״ זֶה יִצְחָק, ״וְאוֹר פָּנֶיךָ״ זֶה יַעֲקֹב, כִּי פְּנֵי יַעֲקֹב חֲקוּקִים בַּמֶּרְכָּבָה. וְאוּנְקְלוֹס שֶׁתִּרְגֵּם ״בִּצְלוֹתִי וּבְבָעוּתִי״ לָזֶה כִּוֵּן, כִּי מִלַּת ״בְּקַשְׁתִּי״ עָשָׂה מִלְּשׁוֹן בַּקָּשָׁה, עַל כֵּן תִּרְגֵּם ״בָּעוּתִי״, וּמַה שֶׁתִּרְגֵּם ״בְּחַרְבִּי״ ״בִּצְלוֹתִי״ מִפְּנֵי שֶׁהַתְּפִלָּה מְגִנָּה עַל הָאָדָם כְּחֶרֶב בְּיַד גִּבּוֹר. אוֹ יִהְיֶה ״בְּחַרְבִּי״ בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הָאָבוֹת יְדָעוּהָ בְּשִׂכְלָם וְקִיְּמוּ אוֹתָהּ עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה, וְכֵן דָּרְשׁוּ בְּיַעֲקֹב (בראשית ל״ב:ה׳): ״עִם לָבָן גַּרְתִּי״ שֶׁקִּיֵּם בִּרְשׁוּתוֹ תַּרְיַ״ג מִצְוֹת. וּמָצִינוּ שֶׁהַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה לְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת, וְהוּא שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל (תהילים קמ״ט:ו׳): ״וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם״, הַתּוֹרָה דּוֹמָה לְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת מִשְּׁנֵי צְדָדִין, וְכֵן כָּתוּב בַּלּוּחוֹת (שמות ל״ב:ט״ו): ״מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתוּבִים״.
וְכָתַב הָרַמְבַּ״ן ז״ל קָרוֹב הוּא שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב כְּדֶרֶךְ שֶׁיַּעֲשׂוּ הַנְּבִיאִים, נָטָה יָדוֹ בַּחֶרֶב כְּנֶגֶד אֶרֶץ הָאֱמוֹרִי וְזָרַק שָׁם חִצִּים לִהְיוֹתָהּ נִכְבֶּשֶׁת לְפָנָיו, כְּעִנְיַן שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע (מלכים ב י״ג:ט״ז-י״ז): ״וַיָּשֶׂם אֱלִישָׁע יָדָיו עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע יְרֵה וַיּוֹר״, וְעַל זֶה אָמַר ״בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי״. וּמַה שֶׁאָמַר ״אֲשֶׁר לָקַחְתִּי״, כִּי מֵאָז לֻקְּחָה הָאָרֶץ לְפָנָיו, עַד כָּאן.
וְיֵשׁ שֶׁפֵּרֵשׁ ״מִיַּד הָאֱמוֹרִי״, הַבְּכוֹרָה שֶׁלָּקַחְתִּי מֵעֵשָׂו שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה אֱמוֹרִי, אוֹ שֶׁהָיָה צָד אָבִיו בְּאִמְרֵי פִיו, נְתַתִּיהָ לְךָ ״בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי״, בִּזְכוּתִי.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ ״וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד״, שְׁכֶם מַמָּשׁ. אָמַר לוֹ אֲנִי מַטְרִיחַ אוֹתְךָ בִּקְבוּרָה שֶׁתִּקְבְּרֵנִי בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ מָקוֹם שֶׁתִּקָּבֵר שָׁם, הוּא שֶׁכָּתוּב (יהושע כ״ד:ל״ב): ״וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם״.