פרק לח

אוַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה. הָיָה רָאוּי לְהַדְבִּיק פָּרָשַׁת ״וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה״ עִם פָּרָשָׁה זוֹ שֶׁל מַעְלָה, שֶׁהַכֹּל עִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹסֵף.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, סָמַךְ לָהּ פָּרָשַׁת יְהוּדָה לְלַמֶּדְךָ שֶׁהוֹרִידוּהוּ אֶחָיו מִגְּדֻלָּתוֹ כְּשֶׁרָאוּ בְּצָרַת אֲבִיהֶם, אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה אָמַרְתָּ ״לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים״, אִלּוּ אָמַרְתָּ לַהֲשִׁיבוֹ הָיִינוּ שׁוֹמְעִים לְךָ.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, סָמַךְ פָּרָשַׁת הַיִּבּוּם לְפָרָשַׁת הַמְּכִירָה כְּדֵי לִסְמֹךְ גִּלְגּוּל לְגִלְגּוּל, כִּי סוֹד הַיִּבּוּם הוּא סוֹד הַגִּלְגּוּל, וּמִן הַיָּדוּעַ שֶׁהַחֵטְא הַהוּא לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְבָּרֵר וּלְהִתְלַבֵּן רַק בְּסוֹד הַגִּלְגּוּל בַּעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת, כִּי אָז הַפַּח נִשְׁבָּר וְהַנְּפָשׁוֹת נִמְלְטוּ וְעָלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וּכְלַל הַדְּבָרִים, עֲשָׂרָה אֲחֵי יוֹסֵף אֵלּוּ עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת, וְעֵר וְאוֹנָן הֵם פֶּרֶץ וְזֶרַח, הוּא מַה שֶּׁכָּתוּב: ״וַיָּמָת עֵר וְאוֹנָן בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וַיִּהְיוּ בְנֵי יְהוּדָה״. וְהִנֵּה זֶה מֵרִמְזֵי הַתּוֹרָה, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין. מַה שֶּׁהָיוּ עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת וְהָאַחִים בַּעֲלֵי הַמַּעֲשֶׂה לֹא הָיוּ אֶלָּא תִּשְׁעָה, שֶׁהֲרֵי רְאוּבֵן לֹא הִסְכִּים עִמָּהֶם, יֵשׁ לוֹמַר לְפִי שֶׁגַּם יוֹסֵף חָטָא, כִּי חֵטְא הָאַחִים בּוֹ, הֲלֹא הוּא הָיָה הַסִּבָּה, כְּשֶׁהָיָה מִשְׂתָּרֵר עַל אֶחָיו הַנִּכְבָּדִים הַגְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מַכְעִיס אוֹתָם וּמִתְפָּאֵר כְּנֶגְדָּם בַּחֲלוֹמוֹתָיו, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה בִּכְלַל הַחֵטְא הָיָה בִּכְלַל הָעֹנֶשׁ, וּלְכָךְ נִפְקַד עָלָיו גַּם כֵּן. אוֹ יֵשׁ לוֹמַר שֶׁלֹּא נִפְקַד עַל יוֹסֵף כְּלָל, אֲבָל נִפְקַד עַל רְאוּבֵן, וְלֹא בִּשְׁבִיל חֵטְא יוֹסֵף שֶׁהֲרֵי רְאוּבֵן לֹא חָטָא בִּמְכִירָתוֹ, אֲבָל חֵטְא בִּלְהָה נִפְקַד עָלָיו, וְעַל כֵּן הָיוּ עֲשָׂרָה וּרְאוּבֵן בִּכְלָלָם עַל הַחֵטְא שֶׁחָטָא בְּמַעֲשֵׂה בִּלְהָה. וְזֶה רָמוּז בַּפָּסוּק (דברים ל״ג:ו׳): ״וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר״, כִּי הָיוּ עֲשָׂרָה עִם רְאוּבֵן, וְשָׁם אֶכְתֹּב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

בבַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי. כְּתַרְגּוּמוֹ ״תַּגָּרָא״, לֹא כְּנַעֲנִי מַמָּשׁ, כִּי יְהוּדָה הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֲבוֹתָיו וְחָלִילָה לוֹ שֶׁיִּשָּׂא מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי, וְהָיוּ נְשֵׁיהֶם מִצְרִיּוֹת עַמּוֹנִיּוֹת מוֹאֲבִיּוֹת וּמִיִּחוּסֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה, וּמִפְּנֵי זֶה פֵּרַט הַכָּתוּב בְּשָׁאוּל בֶּן שִׁמְעוֹן (בראשית מ״ו:י׳): ״וְשָׁאוּל בֶּן־הַכְּנַעֲנִית״, לְלַמֶּדְךָ כִּי זוֹ לְבַדָּהּ הָיְתָה בָּהֶם, וַאֲפִלּוּ בְּזוֹ סָבְרוּ רז״ל שֶׁאֵינָהּ כְּנַעֲנִית מַמָּשׁ, וְאָמְרוּ: זוֹ דִּינָה שֶׁנִּבְעֲלָה לִכְנַעֲנִי.

הוְהָיָה בִכְזִיב בְּלִדְתָּהּ אֹתוֹ. מַה בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁהָיָה יְהוּדָה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי בְּלִדְתָּהּ אֹתוֹ, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל שֵׁם שֶׁפָּסְקָה מִלֶּדֶת נִקְרָא הַמָּקוֹם ״כְּזִיב״. וְהָרַמְבַּ״ן ז״ל כָּתַב כִּי קְרָאַתּוּ ״שֵׁלָה״ מִלְּשׁוֹן ״שְׁגָגָה״, עַל שֵׁם הַמָּקוֹם, כִּי הָיָה בִכְזִיב בְּלִדְתָּהּ אֹתוֹ, וְהַשּׁוֹגֵג הוּא כּוֹזֵב בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ.
וְיִתָּכֵן לוֹמַר כִּי יֵשׁ בַּכָּתוּב הַזֶּה נִסְתָּר, וּמִלַּת ״כְּזִיב״ הוּא מִסְפָּר הַמִּתְחַלֵּף בַּשֵּׁם הַגָּדוֹל הַמְּיֻחָד, (כוזו), וְהוּא טוֹב לִתְפִלָּה, בְּשֶׁכְּבָר יָדַעְתָּ כִּי הוּא נֶחְקָר מִן הַשְּׁלִישִׁית שֶׁשָּׁם מְקוֹם הַבָּנִים, כַּיָּדוּעַ מִמִּצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן וּמִתְּפִלַּת חַנָּה. וְגִלָּה לְךָ הַכָּתוּב בָּזֶה כִּי אַחַר שֶׁיָּלְדָה ״שֵׁלָה״ שֶׁהוּא הַשְּׁלִישִׁי הָיָה יְהוּדָה מִתְפַּלֵּל בְּכֹחַ הַשֵּׁם הַהוּא כְּשֶׁיָּלְדָה אוֹתוֹ, וְשֶׁיִּתֵּן לוֹ בָּנִים הֲגוּנִים, זֶרַע אֲנָשִׁים, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א א׳:י״א) בְּחַנָּה: ״וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים״, לְפִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁאֵין עִקַּר זַרְעוֹ מֵאוֹתָן הַשְּׁלֹשָׁה. וְהִנֵּה נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר בְּתָמָר כַּלָּתוֹ וְיָלְדָה לוֹ תְּאוֹמִים, וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: ״וַתַּהַר לוֹ״, צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בּוֹ גִּבּוֹרִים כַּיּוֹצֵא בּוֹ. וְהִנֵּה מִלַּת ״בִּכְזִיב״ לְעֵד, בְּ׳כֹחַ כ׳וז״ו זָ׳כָה יְ׳הוּדָה בִּ׳תְאוֹמִים.

יוַיָּמָת גַּם אֹתוֹ. מִלַּת ״גַּם״ תּוֹרֶה שֶׁשְּׁנֵיהֶם בַּעֲבֵרָה אַחַת מֵתוּ, וְדָרְשׁוּ רז״ל: בִּשְׁלָמָא אוֹנָן כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו: ״וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ״, חָשַׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵין הַבָּנִים הַנּוֹלָדִים נִקְרָאִים זַרְעוֹ, לְפִיכָךְ שִׁחֵת אַרְצָה, אֶלָּא עֵר מַאי טַעְמָא עֲבַד הָכֵי, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעַבֵּר וְתַכְחִישׁ יָפְיָהּ. וְהָיְתָה כַּוָּנַת יְהוּדָה כְּשֶׁאָמַר ״וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ״, עַל אָחִיךָ שֶׁמֵּת, כְּמוֹ (בראשית כ׳) ״אִמְרִי לִי אָחִי הוּא״, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ עָלַי. וּמִן הַכָּתוּב הַזֶּה לָמְדוּ רז״ל: כָּל הַמּוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה חַיָּב מִיתָה. וְהַשְׁחָתָה זוֹ שֶׁאָמַר ״וְשִׁחֵת אַרְצָה״ הוּא עֲוֹן דּוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית ו׳:י״ב): ״כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר״. וְנִקְרָא עֵר ״רַע בְּעֵינֵי ה׳״, וְכֵן בְּאוֹנָן ״וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה׳״, וְכֵן בְּאַנְשֵׁי סְדֹם (בראשית י״ג:י״ב-י״ג) ״וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה׳״.

יאעַד יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם אָח גָּדוֹל מִמֶּנּוּ אָמַר לָהּ ״עַד יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי״, אֲבָל אִם הָיָה שָׁם אָח גָּדוֹל לֹא הָיָה אוֹמֵר ״עַד יִגְדַּל שֵׁלָה״. מִכָּאן אָמְרוּ רז״ל: תָּלָה בְּקָטָן עַד שֶׁיַּגְדִּיל אוֹ בְּגָדוֹל עַד שֶׁיָּבֹא מִמְּדִינַת הַיָּם, אוֹ בְּחֵרֵשׁ אוֹ בְּשׁוֹטֶה עַד שֶׁיִּשְׁתַּפֶּה, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וּמַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (רות א׳:י״א): ״שׁוֹבְנָה בְנֹתַי לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים״, וְיֵשׁ שֶׁסּוֹבְרִין: מִכְּלַל שֶׁאִלּוּ הָיָה לָהּ בָּנִים בְּמֵעֶיהָ שֶׁנּוֹלְדוּ אַחַר מִיתַת אֲחִיהֶם – בְּנֵי יִבּוּם הֵם, אֵינוֹ כֵן, שֶׁהֲרֵי בְּפֵרוּשׁ אָמַר הַכָּתוּב (דברים כ״ה:ה׳): ״כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו״, שֶׁהָיְתָה לָהֶם יְשִׁיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, פְּרָט לְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ.
כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו. כִּי מֻחְזֶקֶת הִיא שֶׁיָּמוּתוּ אֲנָשֶׁיהָ, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ: בִּתְרֵי זִמְנֵי הַוְיָא חֲזָקָה, כָּךְ פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י ז״ל. וְכָתַב הָרַמְבַּ״ן עַל זֶה: אִם כֵּן לָמָּה יַטְעֶה אוֹתָהּ יְהוּדָה וְהִיא אֲסוּרָה לְשֵׁלָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּנִשּׂוּאִין: בִּתְרֵי זִמְנֵי הַוְיָא חֲזָקָה. וְעַל כֵּן פֵּרֵשׁ שֶׁהָיָה שֵׁלָה רָאוּי לְיַבֵּם אֲבָל לֹא רָצָה אָבִיו שֶׁיְּיַבֵּם אוֹתָהּ וְעוֹדֶנּוּ נַעַר, כִּי חָשַׁשׁ יְהוּדָה פֶּן יִהְיֶה מַשְׁחִית זַרְעוֹ וְיִהְיֶה חַיָּב מִיתָה כֵּיוָן שֶׁהָיָה קָטָן וְאֵינֶנּוּ רָאוּי לְהוֹלִיד. וְכַאֲשֶׁר רָאֲתָה כִּי גָּדַל שֵׁלָה בְּעֵינֶיהָ וְהוּא עוֹדֶנּוּ נַעַר בְּעֵינֵי אָבִיו, אָז עָשְׂתָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה.

טוכִּי כִסְּתָה פָנֶיהָ. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט לְפִי שֶׁכִּסְּתָה פָּנֶיהָ חֲשָׁבָהּ לְזוֹנָה, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַזּוֹנוֹת לְכַסּוֹת פְּנֵיהֶן כְּדֵי שֶׁתִּזְנֶינָה אֲפִלּוּ מִן הַקְּרוֹבִים וְלֹא יַכִּירוּם.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ: ״כִּי כִסְּתָה פָנֶיהָ״ בְּבֵית חָמִיהָ, כְּלוֹמַר שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא גִּלְּתָה פָּנֶיהָ בְּבֵית יְהוּדָה, וּלְפִיכָךְ לֹא הָיָה יְהוּדָה מַכִּירָהּ. עַל זֶה דָּרְשׁוּ רז״ל: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רָגִיל בִּקְרוֹבוֹתָיו.

טזהָבָה נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ. הָיָה רָאוּי הַכָּתוּב לוֹמַר ״הָבִי״, אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בְּעֵינוֹ זוֹנָה תּוֹבַעַת בַּפֶּה כְּמִנְהַג הַזָּכָר, לְכָךְ שִׁנָּה הַכָּתוּב וְדִבֵּר לָהּ בִּלְשׁוֹן זָכָר. וּמָצִינוּ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה (בראשית י״ט:ל״ב): ״לְכָה נַשְׁקֶה״, שֶׁהָיָה רָאוּי לוֹמַר ״לְכִי״, וְשָׁם בֵּאַרְתִּי.

יחחֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ. עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, ״חֹתָמְךָ״ טַבַּעַת שֶׁאַתָּה חוֹתֵם בָּהּ, אוּלַי הָיָה בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל יְהוּדָה צוּרַת אַרְיֵה עַל שֵׁם ״גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה״. וּ״פְתִילֶךָ״. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: שִׂמְלָתְךָ שֶׁאַתָּה מִתְכַּסֶּה בָּהּ. וְכָתַב עָלָיו הָרַמְבַּ״ן ז״ל: אֵינֶנּוּ נָכוֹן שֶׁיִּתֵּן יְהוּדָה שִׂמְלָתוֹ וְיֵלֵךְ עָרוֹם מִמֶּנָּה, וְאֵיךְ יִקְרָא הַכָּתוּב לַשִּׂמְלָה ״פְּתִיל״ וְיֹאמַר עָלֶיהָ ״לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים״. וְאִם תֹּאמַר עַל שֵׁם פְּתִילֵי הַצִּיצִית, חָלִילָה שֶׁיְּזַלְזֵל יְהוּדָה בְּמִצְוַת צִיצִית לָתֵת אוֹתוֹ אֶתְנָן. וְעַל כֵּן פֵּרֵשׁ ז״ל ״וּפְתִילֶךָ״ – סוּדָר קָטָן שֶׁיַּעֲטֹף בּוֹ קְצָת הָרֹאשׁ, וְעוֹד הַיּוֹם מִנְהַג הַנִּכְבָּדִים בְּאַרְצוֹת הַמִּזְרָח שֶׁיִּפְרְשׂוּ אוֹתוֹ עַל רֹאשָׁם, וְיִקָּרֵא ״פְּתִיל״ עַל שֵׁם שֶׁהוּא קָצָר כִּפְתִיל, וְהוּא מְתֻרְגָּם ״שׁוֹשִׁיפָּא״ כְּתַרְגּוּם (דברים כ״ב:י״ז) ״וּפָרְשׁוּ הַשִּׂמְלָה״ – ״שׁוֹשִׁיפָּא״.
וּמַטְּךָ הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ כְּמִנְהַג הַשָּׂרִים, וּכְעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (יחזקאל י״ט:י״ד): ״מַטֵּה עֹז שֵׁבֶט לִמְשׁוֹל״, וּכְתִיב (בראשית מ״ט:י׳): ״לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה״.
וְיֵשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ, בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁשָּׁאֲלָה מִמֶּנּוּ עֵרָבוֹן רָמְזָה לוֹ עִנְיַן שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה: ״חֹתָמְךָ״, זוֹ עוֹנָה, לְפִי שֶׁהָאֵבָר חָתוּם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ; ״וּפְתִילֶךָ״, זֶה כְּסוּת; ״וּמַטְּךָ״, זֶה שְׁאֵר, וְהֵם הַמְּזוֹנוֹת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כ״ו:כ״ו): ״בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶם״.
וְעַל דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשׁ, ״חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ״ כֻּלָּן נִתְקַיְּמוּ בָּהּ: ״חֹתָמְךָ״, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ זְרֻבָּבֶל שֶׁכָּתוּב בּוֹ (חגי ב׳:כ״ג): ״וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם כִּי בְךָ בָחַרְתִּי נְאֻם ה׳ צְבָאוֹת״; ״וּפְתִילֶךָ״, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ בְּצַלְאֵל שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שמות ל״ט:ג׳): ״וְקִצֵּץ פְּתִילִם״; ״וּמַטְּךָ״, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ דָּוִד שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שמואל א): ״וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ״.

כדהוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף. וְקִבְּלוּ מִמֶּנּוּ מִיָּד. וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהוּא הָיָה הַדַּיָּן, וְכֹה מִשְׁפָּטָם לִהְיוֹת כָּל אִשָּׁה מְנָאֶפֶת לִשְׂרֵפָה. וְדָרְשׁוּ רז״ל: תָּמָר בִּתּוֹ שֶׁל שֵׁם הָיְתָה, וְהוּא כֹּהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן, לְפִיכָךְ דָּנוּהָ בִּשְׂרֵפָה, שֶׁכֵּן דִּין תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ״א:ט׳): ״וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת וְגוֹ׳ בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף״.

כההִיא מוּצֵאת. לִשָּׂרֵף. וְדָרְשׁוּ רז״ל מִכָּאן: נֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, שֶׁכָּךְ אָמְרָה תָּמָר: אִם יוֹדֶה – מוּטָב, וְאִם לָאו – הֲרֵינִי מַטִּיל עַצְמִי לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְלֹא אַלְבִּין פָּנָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּלַּת ״מוּצֵאת״ כְּתוּבָה בְּאָלֶ״ף, יֵשׁ לְפָרְשׁוֹ לְפִי הַדְּרָשׁ הַזֶּה מִלְּשׁוֹן (איכה ד׳:י״א) ״וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן״. וְתִמְצָא הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת כְּסִדְרָן: ״וַיֹּאמֶר יְ׳הוּדָה ה׳וֹצִיאוּהָ וְ׳תִשָּׂרֵף הִ׳יא מוּצֵאת״, לְהוֹדִיעַ כִּי בְּעֵת שֶׁהָיְתָה מַחְשֶׁבֶת יְהוּדָה לְשָׂרְפָהּ הָיְתָה מַחְשֶׁבֶת הקב״ה לְהַצָּלָה וְרַחֲמִים, וְהַכֹּל סִבּוֹת מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ.
וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר. כְּלוֹמַר שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ הַשְּׁלוּחִים בִּשְׁמָהּ. ״לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה״. כִּי הֵם עַצְמָם לֹא הָיוּ יוֹדְעִים מַה שֶּׁבְּיָדָהּ, וְעָשְׂתָה כֵן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ. וְכַאֲשֶׁר רָאֲתָה שֶׁלֹּא הוֹדָה בָּזֶה וְחָשְׁבָה אוּלַי שָׁכַח הָעִנְיָן, אָמְרָה לוֹ הִיא בְּעַצְמָהּ פָּנִים בְּפָנִים: ״הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת״ וְגוֹ׳, וּלְכָךְ הִזְכִּירָתַם בִּשְׁמָם, וַעֲדַיִן הָיְתָה כַּוָּנָתָהּ שֶׁאִם יוֹדֶה בָּזֶה מוּטָב, וְאִם לָאו תִּשָּׂרֵף וְלֹא תַּלְבִּין פָּנָיו.
וּבְתַרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי שֶׁל ״הִיא מוּצֵאת״ הִזְכִּיר כִּי סַמָּאֵל הֶחְבִּיאָם כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּמְצָאֵם וְתִשָּׂרֵף, וְתָמָר בִּקְשָׁה רַחֲמִים לִפְנֵי הקב״ה לְהַמְצִיא לָהּ שְׁלֹשָׁה וְיִנָּצְלוּ שְׁלֹשָׁה וְאָז תִּתֵּן לוֹ שְׁלֹשָׁה, וְרָמַז הקב״ה לְגַבְרִיאֵל וְהֶחֱזִירָם לָהּ וְהִשְׁלִיכָתַם לְרַגְלֵי הַדַּיָּנִים. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרָה לוֹ: ״הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה״.

כוצָדְקָה מִמֶּנִּי. כְּשֶׁהֵבִיאוּ לוֹ הַחוֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הוֹדָה מִיָּד, וְאָמַר ״צָדְקָה מִמֶּנִּי״, כְּלוֹמַר צָדְקָה בִּדְבָרֶיהָ, מִמֶּנִּי הִיא מְעֻבֶּרֶת, וְכֵן דַּעַת הַתַּרְגּוּם.
וְהָרַמְבַּ״ן זַ״ל פֵּרֵשׁ: ״צָדְקָה מִמֶּנִּי״ – יוֹתֵר מִמֶּנִּי, שֶׁאֲנִי נִתְכַּוַּנְתִּי לִזְנוּת וְהִיא נִתְכַּוְּנָה לְמִצְוַת יִבּוּם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְנִי״, כְּלוֹמַר עַל נָכוֹן עָשְׂתָה כֵן כְּשֶׁלֹּא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְּנִי, כִּי שֵׁלָה הוּא הַיָּבָם וַאֲנִי הַגּוֹאֵל אַחֲרָיו אִם לֹא יַחְפֹּץ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״צָדְקָה מִמֶּנִּי״, יָצְתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה: מִמֶּנִּי וּמֵאִתִּי יָצְאוּ הַדְּבָרִים. וְדָרְשׁוּ רז״ל בְּשִׁלְהֵי מַסֶּכֶת מַכּוֹת: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הוֹפִיעַ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שֵׁם, וּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל, וּבְבֵית דִּינוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה. בֵּית דִּינוֹ שֶׁל שֵׁם – יְהוּדָה אָמַר ״צָדְקָה״ וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אָמְרָה ״מִמֶּנִּי״. בֵּית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל – שֶׁנֶּאֱמַר (ש״א י״ב:ה׳): ״עֵד ה׳ בָּכֶם וְעֵד מְשִׁיחוֹ הַיּוֹם הַזֶּה וַיֹּאמֶר עֵד״, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיֹּאמְרוּ״, אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְשִׁיבָה: ״עֵד״. בֵּית דִּינוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה – שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ג): ״תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ״, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְשִׁיבָה אֵלָיו: ״הִיא אִמּוֹ״.
וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ. אַחַר שֶׁקִּיֵּם הַמִּצְוָה, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה מֻתֶּרֶת לוֹ כָּל יָמָיו. וְכַוָּנַת הָאוֹמֵר ״וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ״ וְלֹא פָּסַק, שֶׁמֻּתֶּרֶת הִיא לוֹ וְאִשָּׁה הִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם.

לוַיִּקְרָא שְׁמוֹ זָרַח. זֶרַח עַל שֵׁם הַחַמָּה, פֶּרֶץ עַל שֵׁם הַלְּבָנָה, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד בָּא מִפֶּרֶץ שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַלְּבָנָה. וְיָדוּעַ כִּי יְמוֹת הַלְּבָנָה כ״ט יוֹם, וְעַל כֵּן תִּמְצָא מִפֶּרֶץ בֶּן יְהוּדָה עַד צִדְקִיָּהוּ כ״ט אִישׁ. כֵּיצַד? פֶּרֶץ, חֶצְרוֹן, רָם עַמִּינָדָב, נַחְשׁוֹן, שַׂלְמוֹן, בֹּעַז, עוֹבֵד, יִשַׁי, דָּוִד, נִמְצָא דָּוִד עֲשִׂירִי לְפֶרֶץ. מִדָּוִד עַד יְהוֹיָכִין תִּמְצָא י״ט מְלָכִים, כֻּלָּם מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ, וְאֵלּוּ הֵן: שְׁלֹמֹה, רְחַבְעָם, אֲבִיָּה, אָסָא, יְהוֹשָׁפָט, יְהוֹרָם, אֲחַזְיָהוּ, יוֹאָשׁ, אֲמַצְיָה, עֻזִּיָּהוּ, יוֹתָם, אָחָז, יְחִזְקִיָּה, מְנַשֶּׁה, אָמוֹן, יֹאשִׁיָּהוּ, יְהוֹאָחָז, יְהוֹיָקִים, יְהוֹיָכִין, צִדְקִיָּהוּ. הֵם כ״ט אִישׁ כְּנֶגֶד יְמוֹת הַלְּבָנָה. וּכְשֵׁם שֶׁהַלְּבָנָה שׁוֹקַעַת אַחַר כ״ט יוֹם, כֵּן מַלְכוּת בֵּית דָּוִד נִפְסְקָה וְחָרַב הַמִּקְדָּשׁ בִּימֵי צִדְקִיָּהוּ, שֶׁהוּא כ״ט לְפֶרֶץ.
אֲבָל בְּמִדְרַשׁ וְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה סִדְּרוּ חֶשְׁבּוֹן זֶה בְּעִנְיָן אַחֵר, וְהוּא שֶׁכִּוְּנוּ יְמוֹת הַלְּבָנָה בְּתוֹסֶפֶת וּפְחָת כְּנֶגֶד מַלְכֵי יְהוּדָה, שֶׁהָיוּ בָּהֶם מִי שֶׁגָּבְרָה מַלְכוּתָם כְּנֶגֶד יְמֵי הַתּוֹסֶפֶת, וּמִי שֶׁחָלְשָׁה כְּנֶגֶד יְמֵי הַפְּחָת עַד שֶׁפָּסְקָה הַמַּלְכוּת לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁיֶּאֱרַע לַלְּבָנָה שֶׁהִיא מוֹסֶפֶת וְהוֹלֶכֶת וְאַחַר כָּךְ פּוֹחֶתֶת עַד שֶׁשּׁוֹקַעַת לְגַמְרֵי. וְהוּא שֶׁדָּרְשׁוּ (שמות י״ב:ב׳): ״הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם״, עַד שֶׁלֹּא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁאֵין הַמַּלְכוּת עוֹמֶדֶת לָהֶם אֶלָּא שְׁלֹשִׁים דּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם״, הַלְּבָנָה שְׁלֹשִׁים יוֹם וּמַלְכוּת שֶׁלָּהֶם שְׁלֹשִׁים דּוֹר, הַלְּבָנָה מַתְחֶלֶת לְהָאִיר יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ וְכָל שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת וּמְאִירָה עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם דִּיסְקוֹס שֶׁלָּהּ מִתְמַלֵּא וּמֵחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם וָאֵילָךְ מִתְחַסֵּר, וּבִשְׁלֹשִׁים אֵינָהּ נִרְאֵית. כָּךְ יִשְׂרָאֵל’ מֵאַבְרָהָם עַד שְׁלֹמֹה חֲמִשָּׁה עָשָׂר דּוֹר, אַבְרָהָם הִתְחִיל לְהָאִיר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מ״א:ב׳): ״מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק״ וְגוֹ׳, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיהו מ״ב:ו׳): ״אֲנִי ה׳ קְרָאתִיךָ״ וְגוֹ׳. בָּא יִצְחָק אַף הוּא הֵאִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּזְרַע יִצְחָק״, וּכְתִיב (תהילים צ״ז:י״א): ״אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק״. בָּא יַעֲקֹב וְהוֹסִיף אוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו י׳:י״ז): ״וְהָיָה אוֹר יִשְׂרָאֵל לְאֵשׁ״, וְאַחַר כָּךְ יְהוּדָה, פֶּרֶץ, חֶצְרוֹן, רָם, עַמִּינָדָב, נַחְשׁוֹן, שַׂלְמוֹן, בֹּעַז, עוֹבֵד, יִשַׁי, דָּוִד. כֵּיוָן שֶׁבָּא שְׁלֹמֹה נִתְמַלֵּא דִּיסְקוֹס שֶׁל לְבָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כ״ט:כ״ג): ״וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה׳ לְמֶלֶךְ״. בְּכִסְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה כָּתוּב בּוֹ (יחזקאל א׳:י׳) – ״וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה״. בִּשְׁלֹמֹה כְּתִיב (מלכים א ז׳:כ״ט): ״וְעַל הַמִּסְגְּרוֹת אֲשֶׁר בֵּין הַשְׁלַבִּים אֲרָיוֹת״, וּכְתִיב (שם): ״וּמַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים כְּמַעֲשֵׂה אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה״. בְּכִסְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין דָּבָר רַע נוֹגֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ה׳:ה׳): ״לֹא יְגֻרְךָ רָע״, וּבִשְׁלֹמֹה כְּתִיב (מלכים א ה׳:י״ח): ״אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע״ וְגוֹ׳. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה שִׁשָּׁה רְקִיעִים וְהוּא בַּשְּׁבִיעִי, וּבְכִסֵּא שְׁלֹמֹה כְּתִיב (מלכים א ה׳:י״ח): ״שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא״, וְיוֹשֵׁב עַל מַעֲלָה שְׁבִיעִית, הֲרֵי נִתְמַלֵּא דִּיסְקוֹס שֶׁל לְבָנָה. וּמִשְּׁלֹמֹה וָאֵילָךְ הִתְחִילוּ הַמְּלָכִים פּוֹחֲתִים וְהוֹלְכִים: רְחַבְעָם, אֲבִיָּה, וְכֵן כֻּלָּם עַד צִדְקִיָּה. כֵּיוָן שֶׁבָּא צִדְקִיָּהוּ (מלכים ב כ״ה:ז׳), ״וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר״, חָסַר אוֹרָהּ שֶׁל לְבָנָה. וְכָל אוֹתָם הַשָּׁנִים אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים הָיוּ הָאָבוֹת מִתְפַּלְּלִין עֲלֵיהֶם וְעוֹשִׂים שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ע״ב:ג׳): ״יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם״, וְאֵין ״הָרִים״ אֶלָּא אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו׳:ב׳): ״שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה׳ וְהָאֵתָנִים מֹסְדֵי אָרֶץ״, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (תהילים ע״ב:ז׳): ״וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ״. עַד שֶׁשָּׁקְעָה הַלְּבָנָה וְחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִשְׁלֹשִׁים דּוֹר, עַד כָּאן.
נִמְצֵאתָ לָמֵד, מֵאַבְרָהָם עַד שְׁלֹמֹה חֲמִשָּׁה עָשָׂר דּוֹר, כִּי הַמֶּלֶךְ דָּוִד הָיָה אַרְבָּעָה עָשָׂר לְאַבְרָהָם וְכֵן דו״ד עוֹלֶה אַרְבָּעָה עָשָׂר, וּשְׁלֹמֹה בְּנוֹ הָיָה חֲמִשָּׁה עָשָׂר לְאַבְרָהָם כְּנֶגֶד גְּמַר הַמִּלּוּי מֵהַלְּבָנָה, וְכֵן צִדְקִיָּהוּ הָיָה חֲמִשָּׁה עָשָׂר לִשְׁלֹמֹה, אֶלָּא שֶׁשְּׁלֹמֹה כְּנֶגֶד מִלּוּי הַלְּבָנָה וְצִדְקִיָּה כְּנֶגֶד שְׁקִיעָתָהּ. וְיָדוּעַ כִּי רֻבָּן שֶׁל מְלָכִים הָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה עַד שֶׁבָּא צִדְקִיָּהוּ שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ הָאַחֲרוֹן שֶׁמָּלַךְ אַחֲרֵי יְהוֹיָכִין וְהִרְשִׁיעַ כְּמוֹתָם, וְלֹא הָיָה בְּנוֹ שֶׁל יְהוֹיָכִין, וְאָז שָׁקְעָה הַלְּבָנָה, שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו עַל יְדֵי נְבוּכַדְנֶצַּר, הוּא שֶׁכָּתוּב בְּיִרְמְיָה (ירמיה ל״ט): ״בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְכָל חֵילוֹ אֶל יְרוּשָׁלַיִם וַיָּצֻרוּ עָלֶיהָ״. וּכְתִיב (שם): ״בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר״. וּכְתִיב (שם): ״וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְרֶצַּר בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה׳ וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ״ וְגוֹ׳. וְדָרְשׁוּ רז״ל בְּמַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת פֶּרֶק כֹּהֵן מָשִׁיחַ: הוּא שַׁלּוּם הוּא צִדְקִיָּהוּ, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁלּוּם, שֶׁשָּׁלְמָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד בְּיָמָיו, וּמַה שְּׁמוֹ – מַתַּנְיָה שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב כד): ״וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דֹדוֹ תַּחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ״, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ, אָמַר לוֹ: תְּהֵא מַצְדִּיק עָלֶיךָ אֶת הַדִּין אִם תִּמְרֹד בִּי. וּכְתִיב (דה״ב ל״ו:י״ג): ״וְגַם בַּמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר מָרָד אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים״ וְגוֹ׳.
וְעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה, יֵשׁ בַּכָּתוּב הַזֶּה בִּשְׁנֵי הַיִּלּוֹדִים הָאֵלֶּה סוֹד גָּדוֹל בְּסוֹד מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, אֲגַלֶּה מִמֶּנּוּ לְךָ קְצָת מִמִּסְתָּרָיו וְהַט אָזְנְךָ וּשְׁמָע.
יָדוּעַ כִּי שֵׁם ״אֱלֹהִים״ הַנִּזְכָּר בִּבְרֵאשִׁית הוּא מֶלֶךְ הָעוֹלָם וְהוּא הַתְּשׁוּבָה, וְזֶה אָנוּ אוֹמְרִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם: ״הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ״ וְ״הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט״, לְפִי שֶׁהַיּוֹם הַהוּא הוּא תְּחִלַּת מַעֲשָׂיו שֶׁאֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, וְאָמַר הַכָּתוּב (בראשית א׳:ג׳): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר״, לְבָאֵר כִּי מִכֹּחַ מַלְכוּת שָׁמַיִם הַנִּקְרָא ״אֱלֹהִים״ נֶאֶצְלוּ שְׁנֵי אוֹרִים הַלָּלוּ, וְעַל כֵּן אָמַר ״וַיְהִי אוֹר״, וְלֹא אָמַר כֵּן בִּשְׁאָר מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. וְיֵשׁ לְךָ לְהִתְבּוֹנֵן, שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה שֶׁהָיוּ שְׁנֵי אוֹרִים מַמָּשׁ, רַק שְׁנֵי כֹּחוֹת הָיוּ בּוֹ, הָאֶחָד כֹּחַ זַכְרוּת וְהַשֵּׁנִי כֹּחַ נַקְבוּת, אֲבָל הָאוֹר הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה אֶלָּא אֶחָד, וְהוּא אֶחָד כּוֹלֵל כֹּחַ זַכְרוּת וְכֹחַ נְקֵבוּת, וּמִן הָאוֹר הַזֶּה נֶאֶצְלוּ חַמָּה וּלְבָנָה בַּיּוֹם רְבִיעִי, וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְתִּי שָׁם בְּסֵדֶר בְּרֵאשִׁית, וְנֶאֱצַל כֹּחַ הַזַּכְרוּת עַל הַחַמָּה וְכֹחַ הַנַּקְבוּת עַל הַלְּבָנָה.
וּמֵעַתָּה הִתְבּוֹנֵן בְּעִנְיַן יְהוּדָה וְתָמָר וּשְׁנֵי הַיְלָדִים הָאֵלֶּה, פֶּרֶץ וָזָרַח, יִתְבָּאֵר לְךָ מִמֶּנּוּ עִנְיַן מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל: מַלְכוּתָא דְּאַרְעָא כְּעֵין מַלְכוּתָא דִּרְקִיעָא״. הִנֵּה נִקְרָא יְהוּדָה בַּשֵּׁם הַזֶּה עַל שֵׁם הַהוֹדָאָה, כְּעִנְיַן שֶׁאָמְרָה לֵאָה (בראשית כ״ט:ל״ה): ״הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה׳״, וְהוּא הָרְבִיעִי בַּשְּׁבָטִים, וְהַשֵּׁם הַמְיֻחָד רָשׁוּם בּוֹ, וְהָיָה מֶלֶךְ וְרֹאשׁ מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וְעַל כֵּן רְאוּיָה הָיְתָה תָּמָר לְהִזְדַּוֵּג לִיהוּדָה שֶׁתַּעֲשֶׂה הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא, מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה שְׁמָהּ תָּמָר הַכּוֹלֵל כֹּחַ זַכְרוּת וְכֹחַ נַקְבוּת, כִּי הַלּוּלָב הוּא הַזָּכָר וְהַפְּרִי שֶׁלּוֹ הוּא הַתָּמָר, שֶׁהוּא זָכָר מִבַּחוּץ וּבְגַרְעִינָתוֹ שֶׁבִּפְנִים הוּא נְקֵבָה, מַה שֶׁלֹּא תִּמְצָא כֵן בִּשְׁאָר כָּל הָאִילָנוֹת. וּרְאוּיִם הָיוּ פֶּרֶץ וָזֶרַח לִהְיוֹתָם נֶאֱצָלִים מִתָּמָר, כִּי הֵם כְּנֶגֶד חַמָּה וּלְבָנָה הַנֶּאֱצָלִים מִן הָאוֹר הָרִאשׁוֹן הַכּוֹלֵל זָכָר וּנְקֵבָה, כִּי זֶרַח כְּנֶגֶד הַחַמָּה שֶׁזּוֹרַחַת תָּמִיד בְּעִנְיָן שָׁוֶה, וּפֶרֶץ כְּנֶגֶד הַלְּבָנָה שֶׁהִיא פַּעַם מִתְמַלֵּאת פַּעַם חֲסֵרָה וְנִפְרֶצֶת, עַל כֵּן יִתְחַיֵּב מַלְכוּת בֵּית דָּוִד הַבָּא מִפֶּרֶץ לִהְיוֹת בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים פַּעַם קַיָּם פַּעַם בָּטֵל.
וְאִם תַּשְׂכִּיל בַּכָּתוּב תִּמְצָא כִּי כְּשֵׁם שֶׁהַחַמָּה מֻתְאֶמֶת בַּלְּבָנָה כָּךְ זֶרַח וָפֶרֶץ מֻתְאָמִים בְּבֶטֶן אֶחָד, וּמֻתְאָמִים בַּבְּכוֹרָה, כִּי זֶרַח הָיָה הַבְּכוֹר בִּנְתִינַת הַיָּד, הוּא שֶׁכָּתוּב: ״וַיִּתֶּן יָד״, וְאָמַר עָלָיו: ״זֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה״, וְאָמַר גַּם כֵּן: ״וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ״, וְלֹא אָמַר ״וַיָּשֶׁב יָדוֹ״. וּפֶרֶץ הָיָה הַבְּכוֹר בְּהִפָּטְרוֹ מִן הָרֶחֶם, וּמִזֶּה אָמַר: ״וְאַחַר יָצָא אָחִיו אֲשֶׁר עַל יָדוֹ הַשָּׁנִי״, כִּי הָיָה זֶרַח הָאַחֲרוֹן בְּפֶטֶר רֶחֶם אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה רִאשׁוֹן בִּנְתִינַת הַיָּד. וְדַע כִּי הַבְּכוֹר הַגָּמוּר מִשְּׁנֵיהֶם הָיָה פֶּרֶץ, שֶׁהוּא הַנִּפְטָר מִן הָרֶחֶם תְּחִלָּה, כִּי הַבְּכוֹר בְּפֶטֶר רֶחֶם תָּלָה רַחְמָנָא, וְכֵן הַכָּתוּב יַזְכִּיר שְׁמוֹ תְּחִלָּה, וּמִזֶּה תִּמְצָא בְּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד (תהילים פ״ט:כ״ח): ״אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ״. וּלְפִי שֶׁמַּלְכוּת בֵּית דָּוִד בָּא מִפֶּרֶץ וּפֶרֶץ כְּנֶגֶד הַלְּבָנָה, הִזְכִּירוּ חַכְמֵי הָאֱמֶת בְּחִדּוּשׁ הַלְּבָנָה: וּשְׁלַח לֵיהּ סִימָנָא: דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם. וְהַמַּאֲמָר הַזֶּה עַל דֶּרֶךְ פְּשׁוּטוֹ כִּי קָרָא הַלְּבָנָה בְּשֵׁם דָּוִד לְפִי שֶׁדָּוִד בָּא מִפֶּרֶץ שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַלְּבָנָה, וְעוֹד שֶׁהַלְּבָנָה נִקְרֵאת ״הַמָּאוֹר הַקָּטֹן״, וּכְתִיב בְּדָוִד (ש״א י״ז:י״ד): ״וְדָוִד הוּא הַקָּטָן״. וּבְאָמְרוֹ ״חַי וְקַיָּם״ כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר נִרְאֵית הַלְּבָנָה.
וְעַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד שֶׁאָנוּ בּוֹ יִרְמֹז הַמַּאֲמָר הַזֶּה לְכֹחַ הַלְּבָנָה שֶׁקְּרָאוֹ דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בִּלְשׁוֹן ״כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל״, וְעַל כֵּן הִזְכִּיר ״חַי וְקַיָּם״, זֶהוּ שֶׁרָמוּז לָנוּ בִּפְנִימִיּוּת דִּבְרֵיהֶם (דניאל ז׳:ט׳): ״עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו״, שְׁתֵּי כִּסְאוֹת. וּבְמַסֶּכֶת חֲגִיגָה פֶּרֶק ״אֵין דּוֹרְשִׁין״ גִּלּוּ לָנוּ חֲכָמִים דַּעְתָּם בָּזֶה, יֵשׁ מִי שֶׁאָמַר: אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לְדָוִד, וְיֵשׁ מִי שֶׁאָמַר: אֶחָד לִצְדָקָה וְאֶחָד לְדִין, וְיֵשׁ מִי שֶׁאָמַר: אֶחָד לְכִסֵּא וְאֶחָד לִשְׁרַפְרַף, כִּסֵּא לֵישֵׁב עָלָיו שְׁרַפְרַף לַהֲדֹם רַגְלָיו. וְהַחֲכָמִים נִרְאִים כְּחוֹלְקִים, וְאֵינוֹ כֵן, אֲבָל כֻּלָּן מַסְכִּימִים לְדַעַת אַחַת וְהַכֹּל עִנְיָן אֶחָד וְשֹׁרֶשׁ אֶחָד, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (הושע ג׳:ה׳): ״וּבִקְשׁוּ אֶת ה׳ אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם״, הוּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְעַל כֹּחַ זֶה דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל: רְאוּיִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִגְלוּ מִן מְקוֹמָם לְעוֹלָם, וְלֹא נִגְזְרָה גְּזֵרָה עַד שֶׁכָּפְרוּ בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כ׳:א׳): ״אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל״. וְיֵשׁ לְךָ לְהִתְבּוֹנֵן כִּי אֵין הַכָּתוּב כֶּפֶל לָשׁוֹן כְּדַעַת בַּעֲלֵי הַפְּשָׁט, אֲבָל הָעִנְיָן כִּי כָּפְרוּ בְּמַלְכוּת שֶׁל מַעְלָה וְכָפְרוּ גַּם כֵּן בְּמַלְכוּת בֶּן יִשַׁי לְמַטָּה, וְעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי לְכָךְ אָמְרוּ: ״אִישׁ לְאֹהָלָיו״, וְדָרְשׁוּ רז״ל: אִישׁ לֵאלֹהָיו, וְזֶה מְבֹאָר.
וְהִזְכִּיר הַכָּתוּב בְּזֶרַח אַרְבָּעָה פְּעָמִים ״יָד״, וְהוּא שֶׁכָּתוּב ״וַיִּתֶּן יָד״, ״וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי״, ״וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ״, ״אֲשֶׁר עַל יָדוֹ הַשָּׁנִי״. וְהֵם כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה חֲרָמִים שֶׁפָּשַׁט יָדוֹ בָּהֶן עָכָן בֶּן זֶרַח, וְהֵם: חֵרֶם עֲמָלֵק, חֵרֶם סִיחוֹן וְעוֹג, חֵרֶם כְּנַעֲנִיִּים, חֵרֶם יְרִיחוֹ.