בוַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה. בְּכָל אֶחָד מִן הָאָבוֹת מָצִינוּ בְּאֵרוֹת וּבְכָל אֶחָד מֵהֶם נִרְמַז הֶעָתִיד, וּבְעִנְיַן יִצְחָק קְרָאוֹ הַכָּתוּב (בראשית כ״ו:י״ט) ״בְּאֵר מַיִם חַיִּים״. וְהָעִנְיָן בְּכֻלָּן כִּי הַבְּאֵר רֶמֶז לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא עָתִיד לְהֵעָשׂוֹת בְּזַרְעָם, וְהִמְשִׁיל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִבְאֵר לְפִי שֶׁמִּשָּׁם תֵּצֵא תּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לַמַּיִם.
וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן. הָיָה אֶפְשָׁר לוֹמַר: ״וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן״, וְהוֹסִיף מִלַּת ״שָׁם״ עַל דֶּרֶךְ הַכָּתוּב (יחזקאל ג׳:כ״ג): ״וְהִנֵּה שָׁם כְּבוֹד ה׳ עוֹמֵד״. וְיִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ צֹאנוֹ שֶׁל מָקוֹם, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ל״ד:ל״א): ״וְאַתֵּנָה צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי״. וּכְתִיב (תהילים ע״ט:י״ג): ״וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ״. וְהִזְכִּיר שְׁלֹשָׁה לְפִי שֶׁיִשְׂרָאֵל שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: כֹּהֲנִים, לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים, וְהָיוּ עוֹלִים שָׁם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה.
כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְהָאֶבֶן. בְּכָאן נִרְמַז הַשֵּׁם הֶחָקוּק בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, ״כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ״, שֶׁמִּשָּׁם הָיוּ שׁוֹאֲבִין רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה הִיא עֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, הִיא דָּלֶ״ת שֶׁל ״אֶחָד״, הִיא הֵ״א אַחֲרוֹנָה שֶׁבַּשֵּׁם, ״עַל פִּי הַבְּאֵר״, עַל פֶּתַח הַמִּקְדָּשׁ.
גוְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים. רֶמֶז לְכָל יִשְׂרָאֵל הַמִּתְאַסְּפִים שָׁם מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם. ״וְגָלְלוּ״ מִלְּשׁוֹן ״וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ״. ״אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר״, כִּי בְּכֹחַ תְּפִלָּתָם הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְגַלְגְּלִין וּמְהַפְּכִין מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים. ״וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן״, שֶׁהָיוּ מַמְשִׁיכִין רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְהַאֲצִיל עֲלֵיהֶם הַבְּרָכָה מִלִּפְנַי לִפְנִים. ״וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקוֹמָהּ״, בֵּאוּרוֹ עַל כִּי הָיוּ מַעֲלִים בְּמַחְשַׁבְתָּן הָאֶבֶן שֶׁהָיְתָה עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקוֹמָהּ הָרִאשׁוֹן, כְּלוֹמַר לִמְקוֹמָהּ לְשָׁרְשָׁהּ וְלִמְקוֹם אֲצִילוּתָהּ, וּכְעִנְיַן שֶׁהִזְכִּיר בְּסֵפֶר יְצִירָה: ״הַעֲמֵד דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וְהָשֵׁב יוֹצֵר עַל מְכוֹנוֹ״.
וּבַמִּדְרָשׁ: ״וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה״, רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַר קְרָאֵי בְּסִינַי: ״בְּאֵר בַּשָּׂדֶה״ זֶה סִינַי, ״וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן״ אֵלּוּ כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים, ״כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ״ אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, ״וְהָאֶבֶן גְּדוֹלָה״ זוֹ שְׁכִינָה, ״וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה״ אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, ״וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן״ שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, ״וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקוֹמָהּ״ ״אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם״.
ה לָבָן בֶּן נָחוֹר. הָיָה רָאוּי לוֹמַר לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל, אֲבָל בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵם כְּבָנִים, וְכָמוֹהוּ: ״אֲחוֹתִי בַת אָבִי״, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בַּת בֶּן אָבִי, כִּי בַּת הָרָן בְּנוֹ שֶׁל תֶּרַח הָיְתָה. אוֹ יִקְרָאֶנּוּ הַכָּתוּב ״בֶּן נָחוֹר״ לְפִי שֶׁנָּחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם הָיָה אִישׁ הַשֵּׁם וְהַמַּעֲלָה, וְלֹא הָיָה לָבָן נוֹדָע בָּאָרֶץ בְּשֵׁם בְּתוּאֵל אָבִיו כִּי הָיָה אָדָם גָּרוּעַ, וְעַל כֵּן הֻצְרַךְ לוֹמַר ״בֶּן נָחוֹר״.
י וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב. הִזְכִּיר בַּכָּתוּב הַזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים ״אֲחִי אִמּוֹ״, לְהוֹדִיעַ כִּי כָּל מַה שֶּׁהִשְׁתַּדֵּל יַעֲקֹב בַּצֹּאן לְהַשְׁקוֹתָם וּמַה שֶּׁהָיָה חוֹמֵל עַל רָחֵל בַּת לָבָן לֹא עָשָׂה לִכְבוֹד לָבָן רַק לִכְבוֹד אִמּוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה אֲחִי אִמּוֹ. וּמִפְּנֵי זֶה בְּכָל פַּעַם שֶׁיַּזְכִּיר הַכָּתוּב שְׁמוֹ שֶׁל לָבָן הָרָשָׁע יַזְכִּיר בְּכָל פַּעַם ״אֲחִי אִמּוֹ״, לְבָאֵר כִּי לֹא הָיָה מַשְׁקֶה צֹאנוֹ שֶׁל לָבָן כִּי אִם בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה אֲחִי אִמּוֹ, וְזָכַר בְּלִבּוֹ אֶת אִמּוֹ אֲשֶׁר אֲהֵבַתּוּ שֶׁנָּתְנָה לוֹ הָעֵצָה הַזֹּאת לָבֹא אֵלָיו.
וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה טַעַם אַחֵר, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁיִּרְאֶה אָדָם אוֹ יִשְׁמַע מַה שֶּׁהוּא חָפֵץ הִנֵּה זֶה סִבָּה לְתוֹסֶפֶת כֹּחַ בְּכֹחַ תּוֹלַדְתּוֹ, וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה אָדָם חוֹשֵׁב כִּי טִבְעוֹ שֶׁל יַעֲקֹב בִּרְאוֹתוֹ אֶת רָחֵל נִמְשַׁךְ אַחַר תַּאֲוָה גּוּפָנִית וְהוֹסִיף בּוֹ כֹּחַ בִּגְלִילַת הָאֶבֶן מַה שֶּׁלֹּא הָיָה עוֹשֶׂה מִתְּחִלָּה, לְכָךְ הֻצְרַךְ לוֹמַר כַּמָּה פְּעָמִים ״אֲחִי אִמּוֹ״, לְהוֹרוֹת כִּי לֹא נִתּוֹסֵף כֹּחַ בְּטִבְעוֹ לְאַהֲבַת רָחֵל וְלֹא הָיָה לוֹ בִּרְאִיָּתָהּ שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת כְּטִבְעִי שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, אֲבָל הַכֹּל לְאַהֲבַת אִמּוֹ. וּמִפְּנֵי זֶה הִזְכִּיר הַכָּתוּב אֶת רָחֵל וְאֶת הַצֹּאן קֹדֶם שֶׁיַּזְכִּיר ״וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן״, וְלֹא אָמַר ״וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן״.
וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר. הָיָה יַעֲקֹב גָּדוֹל בְּכֹחַ וּגְבוּרָה, כִּי הָאֶבֶן אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ רוֹעֵי שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן לְהָנִיעַ אוֹתָהּ מִמְּקוֹמָהּ הוּא לְבַדּוֹ גָּלַל אוֹתָהּ מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וְהוּא עָיֵף מִצַּד הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ. גַּם מִצַּד הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת ״תּוּשִׁיָּה״ מִפְּנֵי שֶׁמַּתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁלָּמַד עַד עַתָּה בְּבֵית עֵבֶר, שֶׁהֲרֵי יָדוּעַ כִּי כְּשֶׁפֵּרַשׁ מִבֵּית אָבִיו יִצְחָק לֹא הָלַךְ מִיָּד לְחָרָן אֶל בֵּית לָבָן אֲבָל הָלַךְ לִלְמוֹד תּוֹרָה בְּבֵית עֵבֶר וְעָמַד שָׁם אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין זֶה נִזְכָּר בַּכָּתוּב וְאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁכָּךְ מָצִינוּ שֶׁצִּוָּה עָלָיו אָבִיו בְּצֵאתוֹ: ״קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה״, וְהוּא הֵבִין בְּאוֹתוֹ צִוּוּי תַּחַת לְשׁוֹן ״אִשָּׁה״ עִנְיָן נִסְתָּר, וְהוּא שֶׁהַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה לְאִשָּׁה, וְעָלֶיהָ הִזְכִּיר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם בִּפְנִינֵי מְשָׁלָיו (משלי ל״א:י׳): ״אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא״, וְאָמַר (משלי י״ב:ד׳): ״אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ״. וְדָרְשׁוּ רז״ל: אַל תִּקְרֵי ״מוֹרָשָׁה״ אֶלָּא מְאֹרָשָׂה, וְעַל כֵּן הִשְׁתַּדֵּל בַּנִּסְתָּר תְּחִלָּה וְהָלַךְ לְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית עֵבֶר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְהִנֵּה רז״ל מְקַבְּלֵי הָאֱמֶת קִבְּלוּ כֵן וְהוֹדִיעוּנוּ הָעִנְיָן לְפִי חֶשְׁבּוֹן שְׁנוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב מִתּוֹךְ שְׁנוֹתָיו שֶׁל יִשְׁמָעֵאל, וּכְמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ רז״ל בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה (דף יז), כְּשֶׁנִּתְבָּרֵךְ יַעֲקֹב מֵאָבִיו בֶּן ס״ג שָׁנִים הָיָה, וּבוֹ בַּפֶּרֶק יָצָא מִבֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ״. וְתַנְיָא: אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה יַעֲקֹב מוּטְמָן וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית עֵבֶר, וּכְשֶׁעָמַד עַל הַבְּאֵר בֶּן ע״ז שָׁנָה הָיָה. וּלְפִי זֶה קֹדֶם שֶׁהָלַךְ אֶל לָבָן לָמַד אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּבֵית עֵבֶר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִזְכַּר זֶה בַּכָּתוּב.
יאוַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל. קְטַנָּה הָיְתָה שֶׁלֹּא הָיְתָה עֲדַיִן רְאוּיָה לְהִבָּעֵל, וְעַל כֵּן מָסַר לָבָן הַצֹּאן בְּיָדָהּ וְלֹא מְסָרָן בְּיַד לֵאָה הַגְּדוֹלָה מִמֶּנָּה כִּי הָיְתָה רְאוּיָה לְאִישׁ וְיוֹשֶׁבֶת בַּבַּיִת. אוֹ נֹאמַר שֶׁהַנְּשִׁיקָה הַזֹּאת הָיְתָה נְשִׁיקַת הָרֹאשׁ אוֹ הַכָּתֵף, כִּי לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״בְּפִי רָחֵל״.
וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ. מִנְהַג הַקְּרוֹבִים בִּפְגִישָׁה. וְדַעַת רז״ל, לְפִי שֶׁצָּפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁאֵינָהּ נִכְנֶסֶת עִמּוֹ לִקְבוּרָה.
וּבַמִּדְרָשׁ לָמָּה בָּכָה? אָמַר יַעֲקֹב: אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבָּא הֵבִיא בְּיָדוֹ נְזָמִים וּצְמִידִים, וַאֲנִי אֵין בְּיָדִי כְּלוּם; לְפִי שֶׁרָדַף אֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו אַחֲרָיו בְּמִצְוַת אָבִיו לְהָרְגוֹ וְהִשִּׂיגוֹ, וּלְפִי שֶׁגָּדַל אֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו בְּחֵיקוֹ שֶׁל יִצְחָק מָשַׁךְ יָדוֹ, אָמַר לוֹ: מָה אֶעֱשֶׂה לְצִוּוּיוֹ שֶׁל אַבָּא? אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: טֹל מַה שֶּׁבְּיָדִי וְהֶעָנִי חָשׁוּב כְּמֵת.
יבכִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא. קָרוֹב לְאָבִיהָ, וְכֵן (בראשית י״ג:ח׳) ״כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ״.
בַּמִּדְרָשׁ: ״כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא״ – אִם לְרַמּוֹת הוּא בָּא, אֲנִי אָחִיו, וְאִם אָדָם כָּשֵׁר הוּא, אֲנִי בֶּן רִבְקָה אֲחוֹתוֹ הַכְּשֵׁרָה.
טוהֲכִי אָחִי אַתָּה. מִלַּת ״הֲכִי״ אֵינוֹ לְשׁוֹן מְסֻפָּק רַק לְשׁוֹן וַדַּאי, וְכֵן ״הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב״ שֶׁתַּרְגּוּמוֹ ״יָאוּת״.
וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם. יֹאמַר הַכָּתוּב, בְּוַדַּאי אָחִי אַתָּה וְעַד עַתָּה עֲבַדְתַּנִי חִנָּם חֹדֶשׁ יָמִים, כִּי כֵן הִזְכִּיר הַכָּתוּב: ״וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים״, וְאִם חָפֵץ אַתָּה לְהִתְעַכֵּב עוֹד מִכָּאן וָאֵילָךְ, ״הַגִּידָה לִּי מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ״. וְיַעֲקֹב הֵשִׁיב לוֹ: ״אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים״.
וְיֵשׁ לִתְמוֹהַּ בָּזֶה, מֶה הָיְתָה כַּוָּנַת יַעֲקֹב לְהַתְחִיל לְהַזְכִּיר לוֹ הַזְּמַן הַגָּדוֹל שֶׁל שֶׁבַע שָׁנִים לְהִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶם, וְאִלּוּ הָיָה לָבָן מַתְחִיל בָּזֶה שֶׁיֹּאמַר ״תַּעַבְדֵנִי שֶׁבַע שָׁנִים״ הָיָה רָאוּי לוֹ לְיַעֲקֹב שֶׁיְּמַעֵט הַזְּמַן וְיֹאמַר כִּי דַּי לוֹ בַּעֲבוֹדַת שתים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁהוּא זְמַן הַשָּׂכִיר, וְאֵיךְ יַתְחִיל הוּא בָּזֶה. וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ כִּי טַעַם ״אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים״ כְּדֵי שֶׁתַּשְׁלִים רָחֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד וְתִהְיֶה רְאוּיָה לְהֵרָיוֹן, כִּי קְטַנָּה הָיְתָה בַּת חָמֵשׁ שָׁנִים כְּשֶׁבָּאָה עִם הַצֹּאן וְלֹא הָיְתָה רָאוּי לְאִישׁ כְּלָל. וּמַה שֶׁיּוֹרֶה עַל זֶה, מַה שֶּׁאָמַר לוֹ: ״בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה״, כִּי בְּיָדוּעַ שֶׁרָחֵל קְטַנָּה מִלֵּאָה, אֲבָל בֵּאוּרוֹ, מִצַּד שֶׁהִיא קְטַנָּה אֵינִי יָכוֹל לְנָשְׂאָהּ עַכְשָׁו, וּמִפְּנֵי זֶה אַמְתִּין לָהּ שֶׁבַע שָׁנִים וְאֶעֱבֹד אוֹתָךְ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לְבִיאָה הִנֵּה יַעֲקֹב גּוּף שֶׁל קְדֻשָּׁה לֹא חָשַׁב לִהְיוֹת עִמָּהּ עַד מְלֹאת הַיָּמִים שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לְבָנִים וְיוּכַל לְקַיֵּם הַמִּצְוָה, כִּי יוֹדֵעַ הָיָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הָעֲתִידִין לָצֵאת מִמֶּנּוּ וּמַה תּוֹעֶלֶת שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה וְיִהְיֶה בָּטֵל, וְעַל כֵּן לֹא רָצָה לְנָשְׂאָהּ עַד עֲבוֹר שֶׁבַע שָׁנִים וְתִהְיֶה רְאוּיָה לְהֵרָיוֹן.
וְרַבֵּנוּ שְׁלֹמֹה ז״ל פֵּרֵשׁ מַה שֶּׁהוֹסִיף לוֹמַר ״בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה״ לְפִי שֶׁהָיָה לָבָן אֶצְלוֹ בְּחֶזְקַת רַמַּאי, וְחָשַׁב אוּלַי יָבִיא לוֹ אִשָּׁה מִן הַשּׁוּק שֶׁשְּׁמָהּ רָחֵל, לְכָךְ הֻצְרַךְ לוֹמַר ״בִּתְּךָ״; וְשֶׁמָּא יָבִיא לוֹ אֶת לֵאָה וְיֹאמַר: ״זוֹ בִתִּי״, לְכָךְ הוֹסִיף לוֹמַר ״הַקְּטַנָּה״. וְהִנֵּה יַעֲקֹב נִזְהַר בָּזֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יְרַמֵּהוּ לָבָן, וְאַף עַל פִּי כֵן רִמָּהוּ לְבַסּוֹף וְלֹא הוֹעִיל לוֹ כְּלוּם, וְהִכְנִיס לוֹ לֵאָה בִּמְקוֹם רָחֵל.
יזוְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת. כָּתַב הֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם ז״ל: וּבֶן אֶפְרַיִם אָמַר כִּי מִלַּת ״רַכּוֹת״ חֲסַר אָלֶ״ף, וְטַעְמוֹ ״אֲרֻכּוֹת״, וְהוּא הָיָה חֲסַר אָלֶ״ף, עַד כָּאן.
יטטוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ. פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ חֲנַנְאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁנְּתִינָתָהּ לְאִישׁ אַחֵר טוֹב, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאִשָּׁה בְּלֹא אִישׁ וְלֹא אִישׁ בְּלֹא אִשָּׁה, כְּעִנְיַן שֶׁכָּתוּב (בראשית ב׳:י״ח): ״לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ״, טוֹב אַתָּה מִזּוּלָתְךָ. וְזֶהוּ שְׁנֵי דְּבָרִים טוֹבִים, הָאֶחָד טוֹב מֵחֲבֵרוֹ. וְעוֹד מָצִינוּ שְׁנֵי דְּבָרִים רָעִים הָאֶחָד טוֹב מֵחֲבֵירוֹ (איכה ד׳:ט׳): ״טוֹבִים הָיוּ חַלְלֵי חֶרֶב מֵחַלְלֵי רָעָב״. וְעוֹד מָצִינוּ שְׁנֵי דְּבָרִים, הָאֶחָד טוֹב וְהַשֵּׁנִי פָּחוּת (קהלת ד׳:י״ג): ״טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל״. וְהָאֶחָד טוֹב מֵחֲבֵירוֹ (משלי ט״ו:י״ז): ״טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ״. וְעוֹד שְׁנֵי דְּבָרִים טוֹבִים וְיֵשׁ שְׁלִישִׁי טוֹב מִשְּׁנֵיהֶם (קהלת ה׳:ד׳): ״טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם״, וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם מִי שֶׁיִּדּוֹר וִישַׁלֵּם. וְכָמוֹהוּ (קהלת ד׳:ב׳-ג׳): ״וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה, וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם אֵת אֲשֶׁר עֲדֶן לֹא הָיָה״.
כוַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים. הָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים מְרֻבִּים, אֲבָל לְעִנְיַן טֹרַח הָעֲבוֹדָה אָמַר כֵּן, כִּי הָיוּ אֶצְלוֹ יָמִים אֲחָדִים, לֹא מִנְיַן שָׁנִים וְלֹא מִנְיַן חֳדָשִׁים, וְכֵן אָמַר: ״כִּי מָלְאוּ יָמָי״ וְלֹא אָמַר ״שְׁנוֹתָי״, וְזֶה לְהַמְעִיט בְּעֵינָיו טֹרַח שֶׁבַע שָׁנִים.
כאוְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ. כָּתַב הָרַמְבַּ״ן: אֵין זֶה דֶּרֶךְ מוּסָר אַף כִּי בַּצַּדִּיקִים. אֲבָל יֹאמַר הַכָּתוּב ״וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ״, לֹא שֶׁתִּתֵּן אוֹתָהּ וְאֵלֵךְ לְדַרְכִּי, אֲבָל שֶׁאֶשָּׂאֶנָּה וְאַשְׁלִים מְעַט הַיָּמִים אֲשֶׁר עָלַי, כִּי מֵעַתָּה לֹא תִּירָא מִמֶּנִּי שֶׁאֶעֱזָבְךָ וְאֶעֱזֹב הַמִּקְנֶה אֲשֶׁר לְךָ, עַד כָּאן.
וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ כִּי הַדִּבּוּר הַזֶּה לְיַעֲקֹב לֹא הָיָה מִצַּד הַתַּאֲוָה, שֶׁהָיָה בּוֹ רֹעַ מוּסָר, רַק מִצַּד הַשֵּׂכֶל. וְיָדוּעַ שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ אֵצֶל הַשֵּׂכֶל בֵּין אֵבְרֵי הַמִּשְׁגָּל לִשְׁאָר הָאֵבָרִים, כְּגוֹן הַפָּנִים וְהַיָּדַיִם, וּמֵעוֹלָם אָדָם וְאִשְׁתּוֹ לֹא עָשׂוּ לָהֶם חֲגוֹרוֹת לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה עַד שֶׁאָכְלוּ וְהִמְשִׁיכוּ כֹּחַ מֵעֵץ הַדַּעַת וְנִתְלַבְּשׁוּ בְּתַאֲווֹת. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הָיוּ הָאָבוֹת שִׂכְלִיִּים כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵין לִתְמֹהַּ עֲלֵיהֶם בַּדָּבָר הַזֶּה, כִּי כָל כַּוָּנָתָם בְּהִשְׁתַּמְּשָׁם בִּכְלֵי הַגּוּף כְּדֵי לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הַשֵּׂכֶל. גַּם הָאִמָּהוֹת רָחֵל וְלֵאָה שֶׁהָיוּ מְרִיבוֹת זוֹ עִם זוֹ עַל הַפְּעֻלָּה הַזֹּאת הַטִּבְעִית, כָּל דִּבְרֵיהֶם הָיוּ מִן הַמִּין הַזֶּה, כִּי הָיוּ יוֹדְעוֹת בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁשְּׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים עֲתִידִין לָצֵאת מִיַּעֲקֹב מֵאַרְבַּע נָשִׁים. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרָה לֵאָה לְרָחֵל: ״הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי״ וְגוֹ׳, וְהֵשִׁיבָה רָחֵל: ״לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה״, וְלֵאָה שֶׁיָּצְאָה לִקְרָאתוֹ וְאָמְרָה לוֹ: ״אֵלַי תָּבֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ״, לֹא הָיְתָה כַּוָּנָתָן רְדִיפַת הַתַּאֲוָה חַס וְשָׁלוֹם כִּי אִם כַּוָּנַת הַמִּצְוָה בִּלְבַד כַּאֲשֶׁר יָדְעוּ בִּנְבוּאָה. וְהַדִּבּוּר הַזֶּה כִּנְבוּאָה בָּאָבוֹת שֶׁכָּל פְּעֻלּוֹתֵיהֶם נִמְשָׁכוֹת אַחַר הַשֵּׂכֶל וְכָל דִּבְרֵיהֶם אֲפִלּוּ הַשִּׂיחָה שֶׁלָּהֶם ״עַל פִּיו יַחֲנוּ וְעַל פִּיו יִסָּעוּ״, גַּם בָּאִמָּהוֹת הַנְּבִיאוֹת, אֵין בָּהֶן כִּעוּר וְלֹא רֹעַ מוּסָר. וּרְאָיָה בְּרוּרָה לָזֶה מַה שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: רָחֵל שֶׁזִּלְזְלָה בְּמִשְׁכָּבוֹ שֶׁל צַדִּיק לֹא זָכְתָה לְהִקָּבֵר עִמּוֹ, לֵאָה שֶׁתָּבְעָה וְאָמְרָה לוֹ: ״אֵלַי תָּבֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ״ נִשְׂתַּכְּרָה שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה יִשָּׂשכָר. וְזֶהוּ ״וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא״, לֹא אָמַר ״בַּלַּיְלָה הַהוּא״ אֶלָּא ״בַּלַּיְלָה הוּא״, לְפִי שֶׁהוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרָה לֵאָה: ״נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי״, כְּלוֹמַר שְׂכָרִי כְּפִי כַּוָּנָתִי, כִּלְשׁוֹן (ישעיהו מ׳:י׳-י״א) ״הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו״. וְעוֹד, מִתּוֹךְ מַה שֶׁכָּתוּב: ״וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה״ יוֹרֶה שֶׁהִתְפַּלְּלָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וַהֲרֵי לָמַדְתָּ כִּי עַל הַפְּעֻלָּה הַטִּבְעִית הַזֹּאת נֶעֶנְשָׁה זוֹ וְנִשְׂתַּכְּרָה זוֹ, וְהַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ אֵינוֹ כִּי אִם עַל מַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת. וְהִנֵּה הָעִנְיָנִים כֻּלָּם יוֹרוּ וְיָעִידוּ כִּי כַּוָּנָתָם הָיְתָה לַמִּצְוָה.
כהוְהִנֵּה הִיא לֵאָה. דָּרְשׁוּ רז״ל: וְכִי עַד הַשְׁתָּא לָאו לֵאָה הִיא? אֶלָּא יַעֲקֹב מָסַר סִימָנִים לְרָחֵל וּכְשֶׁרָאֲתָה שֶׁמַּכְנִיסִין לוֹ לֵאָה אָמְרָה: עַכְשָׁיו תִּכָּלֵם אֲחוֹתִי, עָמְדָה וּמָסְרָה לָהּ הַסִּימָנִים. רָחֵל תָּפְשָׂה פֶּלֶךְ שְׁתִיקָה, לֵאָה תָּפְשָׂה פֶּלֶךְ הוֹדָיָה. רָחֵל תָּפְשָׂה פֶּלֶךְ שְׁתִיקָה, שֶׁהָיָה יַעֲקֹב מְשַׁלֵּחַ לָהּ סִבְלוֹנוֹת וְלָבָן נוֹטְלָן מִמֶּנָּה וְנוֹתְנָן לְלֵאָה וְרָחֵל שׁוֹתֶקֶת. לְפִיכָךְ עָמְדוּ כָּל בָּנֶיהָ בַּעֲלֵי שְׁתִיקָה, שֶׁהֲרֵי בִּנְיָמִין הָיָה יוֹדֵעַ בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְשָׁתַק. שָׁאוּל בֶּן בְּנָהּ מַה כְּתִיב בֵּיהּ (שמואל א י׳:ט״ז): ״וְאֶת דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד לוֹ״. אֶסְתֵּר מַה כְּתִיב בָּהּ (אסתר ב׳:כ׳): ״אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ״. לֵאָה תָּפְשָׂה פֶּלֶךְ הוֹדָיָה, אָמְרָה: ״הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה׳״, עָמְדוּ כָּל בָּנֶיהָ בַּעֲלֵי הוֹדָיָה. יְהוּדָה מַה כְּתִיב בֵּיהּ (בראשית מ״ט:ח׳): ״יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ״. דָּוִד אָמַר (תהילים קל״ו:א׳): ״הוֹדוּ לַה׳ כִּי טוֹב״. דָּנִיֵּאל כְּתִיב בֵּיהּ (דניאל ו׳:י״א): ״וּמְצַלֵּא וּמוֹדֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ״.
לגַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה. הַכַּוָּנָה שֶׁאָהַב אֶת לֵאָה אֲבָל רָחֵל יוֹתֵר. וְזֶה בְּהֵפֶךְ מִמַּה שֶׁהוּא טֶבַע הָעוֹלָם לֶאֱהֹב יוֹתֵר הָאִשָּׁה שֶׁיָּדַע אָדָם רִאשׁוֹנָה, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רז״ל: אֵין אִשָּׁה כּוֹרֶתֶת בְּרִית אֶלָּא לְמִי שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּלִי. וּלְפִי שֶׁאַהֲבָה זוֹ הָיְתָה שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ הוֹסִיף וְאָמַר: גַּם אֶת רָחֵל. כָּךְ פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן ז״ל.
לאכִּי שְׂנוּאָה לֵאָה. חַס וְשָׁלוֹם שֶׁיִּשְׂנָא יַעֲקֹב אֶת לֵאָה, אֲבָל יֹאמַר עָלֶיהָ ״שְׂנוּאָה״ בְּעֵרֶךְ רָחֵל שֶׁהָיְתָה אֲהוּבָה בְּיוֹתֵר. אוֹ אָמַר ״שְׂנוּאָה״ מֵרָחֵל, וְהַשִּׂנְאָה בַּעֲבוּר הַקִּנְאָה.
לבוַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן. הִזְכִּיר בְּכֻלָּן ״וַתַּהַר וַתֵּלֶד״ לְהוֹרוֹת עַל תְּכִיפַת עִנְיָן. וְסָמַךְ הַלֵּידָה לַהֵרָיוֹן עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ יוֹלְדוֹת כָּל אַחַת לְשִׁבְעָה חֳדָשִׁים, שֶׁהֲרֵי בְּשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנִיִּים שֶׁל עֲבוֹדַת רָחֵל נוֹלְדוּ כָּל הַשְּׁבָטִים כֻּלָּם חוּץ מִבִּנְיָמִן. וְהִנְנִי מַזְכִּיר לְךָ טַעַם הַנּוֹלָדִים לְשִׁבְעָה שֶׁהֵם חַיִּים וְהַנּוֹלָדִים לִשְׁמוֹנָה מֵתִים. דַּע כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת מְשַׁמֵּשׁ חֹדֶשׁ אֶחָד, וְסִדּוּרָם גַּם כֵּן שצ״ם חנכ״ל. אֲבָל סֵדֶר הַבְּרִיאָה הוּא חל״ם כצנ״ש לְשִׁבְעָה יְמֵי בְּרֵאשִׁית. וְהַסִּדּוּר הַזֶּה שֶׁל חָדְשֵׁי הָעִבּוּר, שַׁבְּתַאי מְשַׁמֵּשׁ חֹדֶשׁ רִאשׁוֹן, וְצֶדֶק חֹדֶשׁ שֵׁנִי, וְכֵן בְּכֻלָּם עַד לְבָנָה שֶׁהִיא שְׁבִיעִית, וְהוּא כּוֹכָב מְמֻנֶּה עַל הַחַיִּים. וְעַל כֵּן הַנּוֹלָד בַּשְּׁבִיעִי יִחְיֶה. אֲבָל כְּשֶׁיִּכָּנֵס בְּשַׁבְּתַאי שֶׁהוּא חוֹזֵר חֲלִילָה, וְהוּא שְׁמִינִי, לְפִי שֶׁטִּבְעוֹ שֶׁל שַׁבְּתַאי קַר וְיָבֵשׁ שֶׁהוּא טֶבַע הַמִּיתָה, עַל כֵּן אֵין הַוָּלָד חַי בַּשְּׁמִינִי כִּי יְמִיתֵהוּ בְּטִבְעוֹ שֶׁהוּא טֶבַע הַמִּיתָה, וְיַחֲזִיר אוֹתוֹ טִפָּה כְּשֵׁם שֶׁהָיָה בּוֹ מִתְּחִלָּה. אֲבָל כְּשֶׁיַּעֲבֹר הַשְּׁמִינִי יִכָּנֵס בַּתְּשִׁיעִי שֶׁהוּא צֶדֶק, וְהוּא כּוֹכָב הַחַיִּים וְהַטּוֹב, אָז יִחְיֶה. וְהִנֵּה רֹב הַנּוֹלָדִים הֵם לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים, וְהֵם לְכוֹכַב צֶדֶק שֶׁהוּא הַתְּשִׁיעִי בַּחֲזָרַת חֲלִילָה, וְיֵשׁ נוֹלָדִים לַעֲשָׂרָה חֳדָשִׁים וְהֵם לְמַאְדִּים, וְיֵשׁ נוֹלָדִים לְאַחַד עָשָׂר חֳדָשִׁים וְהֵם לְחַמָּה. וְרז״ל אָמְרוּ: עוּבְדָא הֲוָה בְּרַבָּה תּוֹסְפָאָה דְּאִשְׁתַּהִי וָלָד עַד תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא וְאַכְשְׁרֵיהּ, כְּלוֹמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה בַּעְלָהּ מָצוּי עִמָּהּ אַף עַל פִּי כֵן הִכְשִׁירוֹ וְלֹא הֶחֱזִיק אוֹתוֹ בְּחֶזְקַת מַמְזֵר אֶלָּא בְּחֶזְקַת כָּשֵׁר, דְּכָל זְמַן דְּלָא עָבְרוּ עֲדַיִן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אַמְרִינַן רוֹב בְּעִילוֹת הַלֵּךְ אַחַר הַבַּעַל, שֶׁלִּפְעָמִים הַוָּלָד שׁוֹהֶה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
וְדַע כִּי שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת הַלָּלוּ הַשְּׁנַיִם מֵהֶם טוֹבִים וּמוֹעִילִים מְאֹד, וְהֵם צֶדֶק וְנֹגַהּ. וְהַשְּׁנַיִם מֵהֶם מַזִּיקִים מְאֹד, וְהֵם שַׁבְּתַאי וּמַאְדִּים. וְהַשְּׁנַיִם מֵהֶם בַּעֲלֵי אוֹרָה, וְהֵם חַמָּה וּלְבָנָה. וְנִשְׁאַר כּוֹכָב, שֶׁהוּא אֶמְצָעִי מָזוּג, טוֹב עִם הַטּוֹבִים וְרַע עִם הָרָעִים.
וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן. קְרִיאַת שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים לְאִמּוֹתֵינוּ לֵאָה וְרָחֵל הַכֹּל הָיָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל פִּי מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כִּי לֵאָה בְּאַרְבָּעָה בָּנֶיהָ רָמְזָה כָּל הָעֶשֶׂר מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, קָרְאָה הָרִאשׁוֹן רְאוּבֵן כְּנֶגֶד מִדַּת הַדִּין, הִיא הֵ״א אַחֲרוֹנָה שֶׁבַּשֵּׁם, לְפִי שֶׁמִּמֶּנָּה יָבֹא לָהּ כֹּחַ הַתּוֹלָדָה. וְיָדְעָה זֶה מֵאַבְרָהָם שֶׁנִּתְוַסֵּף בִּשְׁמוֹ אוֹת הֵ״א, וְכֵן דָּרְשׁוּ ז״ל: אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, אַבְרָהָם מוֹלִיד. וּלְשׁוֹן ״רְאוּבֵן״ מִלְּשׁוֹן רְאִיָּה, כִּי הָרְאִיָּה מִכֹּחַ הַהֵ״א שֶׁהִיא מִדַּת הַדִּין, וּמִטַּעַם זֶה הוּא גְּדוֹל כֹּחַ עַיִן הָרָע. וְכֵן שִׁמְעוֹן מִלְּשׁוֹן שְׁמִיעָה, כִּי הַשְּׁמִיעָה מִכֹּחַ הַוָּי״ו שֶׁבַּשֵּׁם שֶׁהִיא ו׳ קְצָווֹת, וּלְכָךְ אָמְרָה: ״כִּי רָאָה ה׳״, ״כִּי שָׁמַע ה׳״. הֲרֵי לְךָ רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן כְּנֶגֶד מִדַּת הַדִּין וְשֵׁשׁ קַצְווֹתֶיהָ הַכְּלוּלִין בָּהּ, וְכֵן כַּוָּנָתָן בְּכָל שְׁאָר הַשְּׁבָטִים בִּשְׁמוֹתָם, הִנְנִי מְבָאֵר לְךָ כָּל אֶחָד מֵהֶם בִּמְקוֹמוֹ, הַט אָזְנְךָ בְּבֵאוּרָם.
לדעַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי. חוֹזֵר לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְכָךְ לֹא אָמַר ״קָרְאָה״, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ הַקּוֹרֵא וְהַמְחַבְּרוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ, כִּי הוּא הָעֲשִׂירִי בַּבָּנִים וְהָעֲשִׂירִי קֹדֶשׁ לַה׳. וּלְפִי שֶׁיָּדְעָה בְּבֵרוּר שֶׁיִּהְיוּ לְחֶלְקָהּ שְׁלֹשָׁה בָּנִים לְמִעוּט, עַל כֵּן אָמְרָה: ״כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים״, וְכִוְּנָה בּוֹ כְּנֶגֶד חִבּוּר הַשְּׁלֹשָׁה שֶׁל מַעְלָה הָרְשׁוּמִים בְּמִלַּת ״אִישׁ״ כַּנִּרְמָז בְּסֵפֶר הַבָּהִיר. וְזֶה טַעַם ״יִלָּוֶה אִישִׁי״, כִּי שְׁלָשְׁתָּם חִבּוּר אֶחָד וְדָבָר אֶחָד. וּמִטַּעַם זֶה הָיוּ בְּנֵי לֵוִי מוֹרֵי הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל״ג:י׳): ״יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב״. וְנֶחֱלַק שֵׁבֶט לֵוִי לִשְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת, כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה. וּכְשֶׁיָּלְדָה הָרְבִיעִי יְהוּדָה שֶׁהָיָה יוֹתֵר מֵחֶלְקָהּ, רָצְתָה לְפָרֵט מַה שֶׁכְּבָר נִכְלַל בְּשֵׁם לֵוִי וְקָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה, וְהוּא שֶׁנָּתְנָה הוֹדָאָה לַבִּינָה, שֶׁהוּא מְקוֹם הַבָּנִים, וְאָמְרָה: ״הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה׳״. וְנִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהַכֹּל נִכְלַל בְּאַרְבָּעָה בְּנֵי לֵאָה: רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן רֶמֶז לַשְּׁכִינָה עִם שֵׁשׁ קַצְווֹתֶיהָ, לֵוִי וִיהוּדָה רֶמֶז לַשְּׁלֹשָׁה שֶׁעַל גַּבֵּיהֶן.
לההַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה׳. הוּא הַשֵּׁם הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּי״ג מִדּוֹת, הִיא מִדַּת הַתְּשׁוּבָה, וּלְכָךְ נִרְמַז הַשֵּׁם הַזֶּה בִּשְׁמוֹ, כִּי הוֹדָה וְלֹא בּוֹשׁ וְגָרַם לִרְאוּבֵן שֶׁיּוֹדֶה, וּלְכָךְ יָצָא מִזַּרְעוֹ דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה.
וְכַאֲשֶׁר נִשְׁלְמוּ לְלֵאָה אַרְבָּעָה בָּנִים וְרָחֵל אֵין לָהּ כְּלָל, קִנְאָה בָּהּ קִנְאָה יְתֵרָה, וּבָאָה אֵצֶל יַעֲקֹב בְּכֹחַ שֶׁיִּתֵּן לָהּ בָּנִים עַל כָּל פָּנִים בְּכֹחַ תְּפִלָּתוֹ. וְהוּא הֵשִׁיב לָהּ כִּי אֵין הַדָּבָר בְּיָדוֹ, וְאֵין הַמְּנִיעָה מִמֶּנּוּ כִּי אִם מֵהַשֵּׁם יִתְעַלֶּה. וְאָז מָסְרָה לוֹ בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ כְּדֵי שֶׁתִּמְשֹׁךְ כֹּחַ הַלֵּידָה מִמֶּנָּה בְּמַעֲשֶׂה מִן הַמַּחְשָׁבָה, וְהוּא שֶׁאָמְרָה לוֹ: ״הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ״. וְכָךְ אָמְרָה רָחֵל: אֲנִי אֵין לִשְׁמִי אוֹת הֵ״א, הַנּוֹתֶנֶת כֹּחַ הַהוֹלָדָה, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ לְלֵאָה וְזִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ. אָמְנָם יֵשׁ בְּבִלְהָה שִׁפְחָתִי שְׁתַּיִם, בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי מִכֹּחַ הָאַחַת, ״וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה״ מִכֹּחַ הַשֵּׁנִית, וְאָז יָלְדָה לוֹ בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ דָּן.