א(דברים א ח) אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבֹתֵיכֶם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב? אִם לְעִנְיַן שְׁבוּעוֹת אָבוֹת, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר (חבקוק ג ט): ״שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה״! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב? כְּדַיי אַבְרָהָם בְּעַצְמוֹ, כְּדַיי יִצְחָק בְּעַצְמוֹ, כְּדַיי יַעֲקֹב בְּעַצְמוֹ.
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנָּתַן לְעַבְדּוֹ שָׂדֶה אַחַת בְּמַתָּנָה; לֹא נְתָנָהּ לוֹ אֶלָּא כְּמוֹת שֶׁהִיא. עָמַד הָעֶבֶד הַהוּא וְהִשְׁבִּיחָהּ, וְאָמַר: מַה בְּיָדִי? לֹא נְתָנָהּ לִי אֶלָּא כְּמוֹת שֶׁהִיא! חָזַר וּנְטָעָהּ כֶּרֶם, וְאָמַר: מַה בְּיָדִי? לֹא נְתָנָהּ לִי אֶלָּא כְּמוֹת שֶׁהִיא!
כָּךְ כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת הָאָרֶץ, לֹא נְתָנָהּ לוֹ אֶלָּא כְּמוֹת שֶׁהִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יג יז): ״קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה״. עָמַד אַבְרָהָם וְהִשְׁבִּיחָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כא לג): ״וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע״. עָמַד יִצְחָק וְהִשְׁבִּיחָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כו יב): ״וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים״. עָמַד יַעֲקֹב וְהִשְׁבִּיחָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לג יט): ״וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה״.
בלָתֵת לָהֶם – אֵלּוּ בָּאֵי הָאָרֶץ, וּלְזַרְעָם – אֵלּוּ בְנֵיהֶם, אַחֲרֵיהֶם – אֵלּוּ שֶׁכָּבְשׁוּ דָּוִד וְיָרָבְעָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים ב יד כה): ״הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת״ וְגוֹ׳.
גרַבִּי אוֹמֵר: לָתֵת לָהֶם – אֵלּוּ עוֹלֵי בָבֶל, וּלְזַרְעָם – אֵלּוּ בְּנֵיהֶם, אַחֲרֵיהֶם – אֵלּוּ יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ.