א(דברים ג כו) וַיִּתְעַבֵּר ה׳ בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נִתְמַלֵּא עָלַי חֵמָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לָשׂוּחַ מִפְּנֵי עֻבָּרָהּ.
בלְמַעַנְכֶם, בִּשְׁבִילְכֶם נַעֲשָׂה לִי כָּךְ. וְלֹא שָׁמַע אֵלָי, וְלֹא קִבֵּל תְּפִלָּתִי. וַיֹּאמֶר ה׳ אֵלַי רַב לָךְ, אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, אָדָם נוֹדֵר, לְאָן הוֹלֵךְ? לֹא אֵצֶל רַבּוֹ שֶׁיַּתִּיר לוֹ נִדְרוֹ? מָה עָלֶיךָ? לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי רַבָּךְ!
גדָּבָר אַחֵר: וַיֹּאמֶר ה׳ אֵלַי רַב לָךְ, אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, דּוּגְמָא אַתָּה עָשׂוּי לְדַיָּנִים שֶׁיֹּאמְרוּ: מָה מֹשֶׁה, שֶׁהוּא חֲכַם חֲכָמִים, גְּדוֹל גְּדוֹלִים – לֹא נָשָׂא לוֹ פָנִים, עַל יְדֵי שֶׁאָמַר (במדבר כ י) ״שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים״, נִגְזְרָה גְזֵרָה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לָאָרֶץ, הַמְעַנִּים אֶת הַדִּין וְהַמְעַוְּתִים אֶת הַדִּין – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וּמָה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף – לֹא נִמְנַע מִלְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שְׁאָר בְּנֵי אָדָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! וּמָה חִזְקִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ (מלכים ב כ א) ״צַו לְבֵיתְךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה״ לֹא נִמְנַע מִלְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים; שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ: אֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לח ב): ״וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל״, שְׁאָר יִשְׂרָאֵל עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
דדָּבָר אַחֵר: וַיֹּאמֶר ה׳ אֵלַי רַב לָךְ, אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, הַרְבֵּה לְךָ בְּיָדִי לָעוֹלָם הַבָּא, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: הַרְבֵּה לְךָ בְּיָדִי, אַל תְּבַיְּשֵׁנִי. דָּבָר אַחֵר: וַיֹּאמֶר ה׳ אֵלַי רַב לָךְ, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: עִבֵּר פְּלוֹנִי דֶּרֶךְ עַל פְּלוֹנִי.
ה(דברים ג כז) אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי... עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, מִכָּן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: יָפָה תְּפִלָּה אַחַת יוֹתֵר מִמֵּאָה מַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁבְּכָל מַעֲשָׂיו שֶׁל מֹשֶׁה לֹא נֶאֱמַר לוֹ ״עֲלֵה״, וּבְדָבָר זֶה נֶאֱמַר לוֹ ״עֲלֵה״. מִכָּן אָמְרוּ: הָעוֹמְדִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ הוֹפְכִים פְּנֵיהֶם כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִתְפַּלְלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח מח) ״וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם״; הָעוֹמְדִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוֹפְכִים פְּנֵיהֶם כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלִַם וּמִתְפַּלְלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ו לד): ״וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ הָעִיר״; הָעוֹמְדִים בִּירוּשָׁלִַם הוֹפְכִים פְּנֵיהֶם כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמִתְפַּלְלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ו לב): ״וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַבַּיִת הַזֶּה״; הָעוֹמְדִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ מְכַוְּנִים אֶת לִבָּם כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִתְפַּלְלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ו כו): ״וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה״. נִמְצְאוּ עוֹמְדִים בַּצָּפוֹן הוֹפְכִים פְּנֵיהֶם לַדָּרוֹם, בַּדָּרוֹם הוֹפְכִים פְּנֵיהֶם לַצָּפוֹן, בַּמִּזְרָח פְּנֵיהֶם לַמַּעֲרָב, בַּמַּעֲרָב פְּנֵיהֶם לַמִּזְרָח, נִמְצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מִתְפַּלְלִים לְמָקוֹם אֶחָד.
ווּרְאֵה בְעֵינֶיךָ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר עַל בְּנוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְבֵית לִינָה שֶׁלּוֹ. נִכְנַס לְפֶתַח פַּלְטוֹרִין שֶׁלּוֹ – מְשָׁכוֹ וְדִבֵּר עִמּוֹ. נִכְנַס לְפֶתַח טְרִיקְלִין שֶׁלּוֹ – מְשָׁכוֹ וְדִבֵּר עִמּוֹ. כֵּיוָן שֶׁבָּא לִכָּנֵס לַקִּיטוֹן, אָמַר לוֹ: מִכָּן וְאֵילָךְ אַתְּ אָסוּר. כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּל עַצְמִי אֵינִי מָשׁוּךְ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא מְלֹא הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, מְלֹא חֶבֶל שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמָּה! אָמַר לוֹ: וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר.
ז(דברים ג כח) וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ, אֵין צַוָּאָה אֶלָּא זֵרוּז, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא ז): ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ״, חֲזַק בַּתּוֹרָה וֶאֱמָץ בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים.
חכִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, אִם עוֹבֵר לִפְנֵיהֶם – עוֹבְרִים, וְאִם לָאו – אֵינָם עוֹבְרִים.
טוְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם, אִם מַנְחִילָם – נוֹחֲלִים, וְאִם לָאו – אֵינָם נוֹחֲלִים. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁהָלְכוּ לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה בָּעַי, נָפְלוּ מֵהֶם כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ז ה-י): ״וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ וַיִּרְדְּפוּם, וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלוֹתָיו וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן ה׳ עַד הָעֶרֶב, וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֲהָהּ ה׳ אֱלֹהִים לָמָּה הֵעֲבַרְתָּ הַעֲבִיר... בִּי אֲדֹנָי מָה אֹמַר אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָפַךְ... וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל יְהוֹשֻׁעַ קוּם לָךְ לָמָּה זֶּה אַתָּה נֹפֵל עַל פָּנֶיךָ״, לֹא כָּךְ אָמַרְתִּי לְמֹשֶׁה רַבְּךָ מִתְּחִלָּה: אִם עוֹבֵר לִפְנֵיהֶם – עוֹבְרִים, וְאִם לָאו – אֵינָם עוֹבְרִים, אִם מַנְחִילָם – נוֹחֲלִים, וְאִם לָאו – אֵינָם נוֹחֲלִים? שְׁלַחְתָּם וְלֹא הָלַכְתָּ אַחֲרֵיהֶם!