אאַתָּה הַחִלּוֹתָ – אַתָּה הִתַּרְתָּ לִי נִדְרִי בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי (שמות ג י): ״לֵךְ וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם״, אָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ: אֵינִי יָכוֹל, שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּעְתִּי לְיִתְרוֹ שֶׁאֵינִי זָז מֵאֶצְלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב כא): ״וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ״, וְאֵין הוֹאָלָה אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יד כד): ״וַיּוֹאֶל שָׁאוּל אֶת הָעָם״.
בדָּבָר אַחֵר: אַתָּה הַחִלּוֹתָ – אַתָּה פָּתַחְתָּ לִי פֶּתַח שֶׁאֶעֱמֹד וְאֶתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ עַל בָּנֶיךָ בְּשָׁעָה שֶׁסָּרְחוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט יד): ״הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם״, וְכִי מֹשֶׁה תָּפוּס הָיָה בַּקֹּדֶשׁ? אֶלָּא כָּךְ אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה פָּתַחְתָּ לִי פֶּתַח שֶׁאֶעֱמֹד וְאֶתְפַּלֵּל עַל בָּנֶיךָ, וְעָמַדְתִּי וְהִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיהֶם, וְשָׁמַעְתָּ תְּפִלָּתִי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנָם. הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאֲנִי עִמָּהֶם בִּתְפִלָּה, וְהֵם לֹא הִתְפַּלְּלוּ עָלַי. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם תְּפִלַּת יָחִיד עַל הָרַבִּים כָּךְ נִשְׁמַעַת, תְּפִלַּת הָרַבִּים עַל הַיָּחִיד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
גלְהַרְאוֹת אֶת עַבְדֶּךָ – יֵשׁ שֶׁקָּרְאוּ עַצְמָם עֲבָדִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאָם עֲבָדִים, וְיֵשׁ שֶׁקָּרְאוּ עַצְמָם עֲבָדִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא קְרָאָם עֲבָדִים, וְיֵשׁ שֶׁלֹּא קָרְאוּ עַצְמָם עֲבָדִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאָם עֲבָדִים. אַבְרָהָם קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח ג): ״אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ״, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כו כד): ״בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי״. יַעֲקֹב קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב יא): ״קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ״, וְהַמָּקוֹם קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מא ח): ״וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי״. מֹשֶׁה קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב ז): ״לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה״. דָּוִד קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטז טז): ״אֲנִי עַבְדֶּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ״, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט לד): ״וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי״, (יחזקאל לז כה) ״וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם״. יְשַׁעְיָה קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מט ה): ״וְעַתָּה כֹּה אָמַר ה׳ יוֹצְרִי מִבֶּטֶן לְעֶבֶד לוֹ״, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כ ג): ״כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף״. שְׁמוּאֵל קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ג י): ״וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל דַּבֵּר כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ״, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא קְרָאוֹ עֶבֶד. שִׁמְשׁוֹן קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים טו יח): ״אַתָּה נָתַתָּ בְיַד עַבְדְּךָ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה״, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא קְרָאוֹ עֶבֶד. שְׁלֹמֹה קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ג ט): ״וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ״, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא קְרָאוֹ עֶבֶד אֶלָּא תְּלָאוֹ בְּדָוִד אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יא יג): ״לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי״. אִיּוֹב לֹא קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ב ג): ״הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב״. יְהוֹשֻׁעַ לֹא קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד (יהושע כד כט): ״וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד ה׳״. כָּלֵב לֹא קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד כד): ״וְעַבְדִּי כָלֵב״. אֶלְיָקִים לֹא קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כב כ): ״וְקָרָאתִי לְעַבְדִּי לְאֶלְיָקִים״. זְרֻבָּבֶל לֹא קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (חגי ב כג): ״בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה׳ צְבָאוֹת אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם ה׳ וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם כִּי בְךָ בָחַרְתִּי נְאֻם ה׳״. דָּנִיֵּאל לֹא קָרָא עַצְמוֹ עֶבֶד וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ עֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ו כא): ״דָּנִיֵּאל עֲבֵד אֱלָהָא חַיָּא״. חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לֹא קָרְאוּ עַצְמָם עֲבָדִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאָם עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ג כו): ״שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ עַבְדוֹהִי דִּי אֱלָהָא עִלָּאָה פֻּקוּ וֶאֱתוֹ״. נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא קָרְאוּ עַצְמָם עֲבָדִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאָם עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ג ז): ״כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה׳ אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים״.
דאֶת גָּדְלְךָ – זֶה בִּנְיַן אָב לְכָל ״גָּדְלְךָ״ שֶׁבַּתּוֹרָה.
הוְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה – אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שמות ח א): ״נְטֵה אֶת יָדְךָ״.
ואֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ – שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם: אֲפַרְכוֹס יוֹשֵׁב עַל אֲפַרְכִיָּא שֶׁלּוֹ – מִתְיָרֵא הוּא מִן סַנְקְתִּידְרוֹס שֶׁלּוֹ שֶׁלֹּא יַחֲזִירֶנּוּ. אַתָּה שֶׁאֵין לְךָ סַנְקְתִּידְרוֹס, מִפְּנֵי מָה אֵין אַתָּה מוֹחֵל לִי? מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹשֵׁב עַל בִּימָה שֶׁלּוֹ – מִתְיָרֵא הוּא מִפְּנֵי דִּיתוּכוֹס שֶׁלּוֹ, שֶׁלֹּא יַחֲזִירֶנּוּ. אַתָּה שֶׁאֵין לְךָ דִּיתוּכוֹס, מִפְּנֵי מָה אֵין אַתָּה מוֹחֵל לִי?
זאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֶׂיךָ – בְּמִצְרַיִם, וְכִגְבוּרוֹתֶיךָ – עַל הַיָּם. דָּבָר אַחֵר: כְּמַעֲשֶׂיךָ – בְּמִצְרַיִם, וְכִגְבוּרוֹתֶיךָ – עַל הַיַּרְדֵּן.