א(דברים ו ה) וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹהֶיךָ, עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה. הִפְרִישׁ בֵּין הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה: הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה שְׂכָרוֹ כָּפוּל וּמְכֻפָּל! לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (דברים י כ): ״אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאוֹתוֹ תַעֲבֹד״, יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מֵחֲבֵרוֹ, כְּשֶׁהוּא מַצְרִיכוֹ – מַנִּיחוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ, אֲבָל אַתָּה – עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה! שֶׁאֵין לְךָ אַהֲבָה בִּמְקוֹם יִרְאָה וְיִרְאָה בִּמְקוֹם אַהֲבָה אֶלָּא בְּמִדַּת מָקוֹם בִּלְבַד.
בדָּבָר אַחֵר: וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹהֶיךָ – אַהֲבֵהוּ עַל הַבְּרִיּוֹת כְּאַבְרָהָם אָבִיךָ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב ה) ״וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן״. וַהֲלֹא אִם מִתְכַּנְּסִים כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם לִבְרֹאת יַתּוּשׁ אֶחָד וּלְהַכְנִיס בּוֹ נְשָׁמָה אֵינָם יְכוֹלִים! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ מְגַיְּרָם וּמַכְנִיסָם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.
גבְּכָל לְבָבְךָ – בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ: בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רָע.
דדָּבָר אַחֵר: בְּכָל לְבָבְךָ – בְּכָל לֵב בָּךְ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִבְּךָ חָלוּק עַל הַמָּקוֹם.
הוּבְכָל נַפְשְׁךָ – אֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים מד כג): ״כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה״. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מַנְסְיָא אוֹמֵר: וְכִי הֵיאַךְ אִפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לֵיהָרֵג בְּכָל יוֹם? אֶלָּא מַעֲלֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַצַּדִּיקִים כְּאִלּוּ הֵם נֶהֱרָגִים בְּכָל יוֹם! שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּי אוֹמֵר: בְּכָל נַפְשְׁךָ, אָהֳבֵהוּ עַד מִצּוּי נֶפֶשׁ.
ורַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם נֶאֱמַר בְּכָל נַפְשְׁךָ לָמָּה נֶאֱמַר בְּכָל מְאֹדֶךָ? וְאִם נֶאֱמַר בְּכָל מְאֹדֶךָ לָמָּה נֶאֱמַר בְּכָל נַפְשְׁךָ? יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁגּוּפוֹ חָבִיב עָלָיו מִמָּמוֹנוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר בְּכָל נַפְשְׁךָ, וְיֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמָּמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר בְּכָל מְאֹדֶךָ.
זרַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אִם נֶאֱמַר בְּכָל נַפְשְׁךָ קַל וָחֹמֶר בְּכָל מְאֹדֶךָ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בְּכָל מְאֹדֶךָ? בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ, בֵּין בְּמִדַּת הַטּוֹב וּבֵין בְּמִדַּת פֻּרְעָנוּת. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר (תהלים קטז יג): ״כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה׳ אֶקְרָא״, (תהלים קטז ג-ד) ״צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וּבְשֵׁם ה׳ אֶקְרָא״. וְכֵן אִיּוֹב אוֹמֵר (איוב א כא): ״ה׳ נָתַן וַה׳ לָקַח יְהִי שֵׁם ה׳ מְבֹרָךְ״ – עַל מִדַּת הַטּוֹב, קַל וָחֹמֶר עַל מִדַּת פֻּרְעָנוּת. מָה אִשְׁתּוֹ אוֹמֶרֶת לוֹ? (איוב ב ט): ״עוֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ, בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמֻת״. וּמָה אָמַר לָהּ? (איוב ב י) ״כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי, גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל?״ אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל הָיוּ כְּעוּרִים בַּטּוֹבָה, וּכְשֶׁבָּאת עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנוּת קִבְּלוּהָ בְּעַל כָּרְחָם. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִי שֶׁכָּעוּר בַּטּוֹבָה נָאֶה בַפֻּרְעָנוּת, אָנוּ, שֶׁנָּאִים בַּטּוֹבָה, לֹא נְהֵא נָאִים בַפֻּרְעָנוּת? וְהוּא שֶׁאָמַר לָהּ ״כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי״.
חוְעוֹד יְהֵא אָדָם שָׂמֵחַ בַּיִּסּוּרִים יוֹתֵר מִן הַטּוֹבָה, שֶׁאִלּוּ אָדָם בְּטוֹבָה כָּל יָמָיו – אֵינוֹ נִמְחָל לוֹ מֵעָווֹן שֶׁבְּיָדוֹ; וּבַמֶּה נִמְחָל לוֹ? בַּיִּסּוּרִים.
טרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (משלי ג יב): ״כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה׳ יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה״, מִי גָרַם לַבֵּן שֶׁיֵּרָצֶה לָאָב? הֱוֵי אוֹמֵר אֵלּוּ יִסּוּרִים.
ירַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (דברים ח ה) ״וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה׳ אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ״, אַתָּה וְלִבְּךָ יוֹדְעִים מַעֲשִׂים שֶׁעָשִׂיתָ, וְיִסּוּרִים שֶׁהֵבֵאתִי עָלֶיךָ, שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד מַעֲשֶׂיךָ שֶׁעָשִׂיתָ הֵבֵאתִי עָלֶיךָ!
יארַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲבִיבִים יִסּוּרִים, שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם חָל עַל מִי שֶׁיִּסּוּרִים בָּאִים עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״ה׳ אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ״.
יברַבִּי נָתָן בְּרַבִּי יוֹסֵף אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁבְּרִית כְּרוּתָה לָאָרֶץ, כָּךְ בְּרִית כְּרוּתָה לַיִּסּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר ״ה׳ אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָ״, וְאוֹמֵר (דברים ח ז): ״כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה״.
יגרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: חֲבִיבִים יִסּוּרִים, שֶׁשָּׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נִתְּנוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְאַוִּים לָהֶן – וְלֹא נִתְּנוּ לָהֶם אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִים, וְאֵלּוּ הֵם: תּוֹרָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָעוֹלָם הַבָּא.
ידתּוֹרָה מִנַּיִן? (משלי א ב) ״לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר״, וְאוֹמֵר (תהלים צד יב): ״אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ״.
טואֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן? (דברים ח ה-ז) ״ה׳ אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָ... כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה״.
טזהָעוֹלָם הַבָּא מִנַּיִן? (משלי ו כג) ״כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר״, אֵי זֶה הוּא דֶרֶךְ שֶׁמְּבִיאָה הָאָדָם לָעוֹלָם הַבָּא? הֱוֵי אוֹמֵר אֵלּוּ יִסּוּרִים.
יזרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: חֲבִיבִים יִסּוּרִים, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁקָּרְבָּנוֹת מְרַצִּים כָּךְ יִסּוּרִים מְרַצִּים. בַּקָּרְבָּנוֹת הוּא אוֹמֵר (ויקרא א ד): ״וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו״, בַּיִּסּוּרִים הוּא אוֹמֵר (ויקרא כו מג): ״וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם״, וְעוֹד שֶׁיִּסּוּרִים מְרַצִּים יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת בְּמָמוֹן וְיִסּוּרִים בְּגוּף, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איוב ב ד): ״עוֹר בְּעַד עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ״.
יחוּכְבָר הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר חוֹלֶה, וְנִכְנְסוּ רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָה לְבַקְּרוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי טַרְפוֹן: רַבִּי, חָבִיב אַתָּה לְיִשְׂרָאֵל מִגַּלְגַּל חַמָּה, שֶׁגַּלְגַּל חַמָּה מֵאִיר בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הֵאַרְתָּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: רַבִּי, חָבִיב אַתָּה לְיִשְׂרָאֵל מִמַּתַּן גְּשָׁמִים, שֶׁגְּשָׁמִים נוֹתְנִים חַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה נָתַתָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: רַבִּי, חָבִיב אַתָּה לְיִשְׂרָאֵל מֵאָב וָאֵם, שֶׁאָב וָאֵם מְבִיאִים לָעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הֵבֵאתָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: רַבִּי, חֲבִיבִים יִסּוּרִים! אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְתַלְמִידָיו: סְמָכוּנִי! יָשַׁב לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אָמַר לוֹ: אֱמוֹר, עֲקִיבָה! אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (דברי הימים ב לג א): ״בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ, וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם״, וְאוֹמֵר (משלי כה א): ״גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה״, וְכִי עָלַת עַל לֵב שֶׁחִזְקִיָּהוּ לִמֵּד תּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, וְלִמְנַשֶּׁה בְּנוֹ לֹא לִמֵּד תּוֹרָה? אֶלָּא כָּל תַּלְמוּד שֶׁלִּמְּדוֹ וְכָל עָמָל שֶׁעָמַל בּוֹ לֹא הוֹעִיל לוֹ, אֶלָּא יִסּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לג י-יג): ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מְנַשֶּׁה וְאֶל עַמּוֹ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ וַיָּבֵא ה׳ עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחוֹחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה, וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי ה׳ אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ לִירוּשָׁלִַם לְמַלְכוּתוֹ״, הָא חֲבִיבִים יִסּוּרִים!
יטרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ, אֱהָבֵהוּ בְּכָל לְבָבְךָ כְּאַבְרָהָם אָבִיךָ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מא ח): ״וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי״.
כוּבְכָל נַפְשְׁךָ – כְּיִצְחָק שֶׁעָקַד עַצְמוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב י): ״וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת״.
כאבְּכָל מְאֹדֶךָ – הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ כְּיַעֲקֹב אָבִיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב יא): ״קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת״.