א(דברים ו ו) וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ, רַבִּי אוֹמֵר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו ה): ״וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ״, אֵינִי יוֹדֵעַ: כֵּיצַד אוֹהֲבִים אֶת הַמָּקוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ, תֵּן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עַל לִבְּךָ, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם וּמִדַּבֵּק בִּדְרָכָיו!
באֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם – שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כְּדִיוּטַגְמָא יְשָׁנָה, שֶׁאֵין אָדָם סוֹפְנָהּ, אֶלָּא כְּדִיוּטַגְמָא חֲדָשָׁה שֶׁהַכֹּל רָצִים לִקְרוֹתָהּ.
געַל לְבָבֶךָ, מִכָּן הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: צָרִיךְ אָדָם לְהַשְׁבִּיעַ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹצֵא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַצַּדִּיקִים מַשְׁבִּיעִים אֶת יִצְרָם.
דבְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר (בראשית יד כב-כג): ״הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל ה׳ אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ אִם מִחוּט עַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ״. בְּבֹעַז הוּא אוֹמֵר (רות ג יג): ״וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי ה׳ שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר״. בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (שמואל א כו י): ״וַיֹּאמֶר דָּוִד חַי ה׳ כִּי אִם ה׳ יִגָּפֶנּוּ אוֹ יוֹמוֹ יָבוֹא וָמֵת אוֹ בַמִּלְחָמָה יֵרֵד וְנִסְפָּה״. בֶּאֱלִישָׁע הוּא אוֹמֵר (מלכים ב ה טז): ״חַי ה׳ אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם אֶקַּח״. וּכְשֵׁם שֶׁהַצַּדִּיקִים מַשְׁבִּיעִים אֶת יִצְרָם שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, כָּךְ הָרְשָׁעִים מַשְׁבִּיעִים אֶת יִצְרָם לַעֲשׂוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ה כ): ״חַי ה׳ כִּי אִם רַצְתִּי אַחֲרָיו וְלָקַחְתִּי מֵאִתּוֹ מְאוּמָה״.