פיסקא יא

א(דברים א יא) ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים, אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּינוּ מֹשֶׁה, אִי אֶפְשֵׁנוּ שֶׁתְּבָרְכֵנוּ! הַמָּקוֹם הִבְטִיחַ אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ (בראשית כב יז): ״כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל״, וְאַתָּה נוֹתֵן קִצְבָּה לְבִרְכָתֵינוּ! מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ נְכָסִים הַרְבֵּה, וְהָיָה לוֹ בֵּן קָטָן, וְהָיָה צָרִיךְ לָצֵאת לִמְדִינַת הַיָּם. אָמַר: אִם אֲנִי מַנִּיחַ נְכָסַי בְּיַד בְּנִי הוּא עוֹמֵד וּמְבַזְבְּזָם, אֶלָּא הֲרֵינִי מְמַנֶּה לוֹ אֶפִּיטְרוֹפּוֹס עַד שֶׁיִּגְדַּל. מִשֶׁהִגְדִּיל הַבֵּן הַהוּא אָמַר לוֹ לָאֶפִּיטְרוֹפּוֹס: תֵּן לִי כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהִנִּיחַ לִי אַבָּה בְּיָדְךָ! עָמַד וְנָתַן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ כְּדֵי פַרְנָסָתוֹ. הִתְחִיל אוֹתוֹ הַבֵּן מֵצֵר, אָמַר לוֹ: הֲרֵי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהִנִּיחַ לִי אַבָּה בְּיָדְךָ? אָמַר לוֹ: כָּל מַה שֶּׁנָּתַתִּי לְךָ – לֹא נָתַתִּי לְךָ אֶלָּא מִשֶּׁלִּי; אֲבָל מַה שֶׁהִנִּיחַ לְךָ אָבִיךָ – הֲרֵיהוּ שָׁמוּר! כָּךְ אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים – זוֹ מִשֶּׁלִּי, וְשֶׁלָּכֶם – וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם כְּחוֹל יַמִּים וּכְצִמְחֵי אֲדָמָה וְכִדְגֵי הַיָּם וּ״כְכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב״.