פיסקא יד

אוַתַּעֲנוּ אֹתִי וַתֹּאמְרוּ טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת. הָיָה לָכֶם לוֹמַר: רַבֵּינוּ מֹשֶׁה, מִמִּי נָאֶה לִלְמֹד תּוֹרָה: מִמְּךָ, אוֹ מִתַּלְמִידְךָ, אוֹ מִתַּלְמִיד תַּלְמִידְךָ? לֹא מִמְּךָ, שֶׁנִּצְטַעַרְתָּ עָלֶיהָ? כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד כח) ״וַיְהִי שָׁם עִם ה׳ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה״, (דברים ט ט) ״וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם״ וְגוֹ׳! אֶלָּא יוֹדֵעַ אֲנִי מַה שֶּׁתַּחַת עִקְבֵי רַגְלֵיכֶם! הֱיִיתֶם אוֹמְרִים: עַכְשָׁיו הוּא מְמַנֶּה עָלֵינוּ דַּיָּנִים, שְׁמוֹנִים אֶלֶף חָסֵר פְּרוֹטְרוֹט, וְאִם אֵין אֲנִי – בְּנִי, וְאִם אֵין בְּנִי – בֶּן בְּנִי; וְאָנוּ מְבִיאִים לוֹ דּוֹרוֹן – וְהוּא נוֹשֵׂא לָנוּ פָנִים בַּדִּין!׳ לְכָךְ נֶאֱמַר וַתַּעֲנוּ אֹתִי: כְּשֶׁהָיִיתִי מִתְעַצֵּל בַּדְּבָרִים הֱיִיתֶם אוֹמְרִים: יֵעָשֶׂה הַדָּבָר בִּמְהֵרָה!