א(דברים יא יג) וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ה א) ״וּלְמַדְתֶּם אוֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹתָם״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא נִתְחַיְּבוּ בַּתַּלְמוּד עַד שֶׁנִּתְחַיְּבוּ בַּמַּעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי, מַגִּיד שֶׁמִּיָּד נִתְחַיְּבוּ בַּתַּלְמוּד.
בוְאֵין לִי אֶלָּא מִצְווֹת עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, כְּגוֹן בְּכוֹרוֹת וְקָרְבָּנוֹת וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה. מִצְווֹת מִשֶּׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, כְּגוֹן הָעוֹמֶר וְהַחַלָּה וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי, לְרַבּוֹת שְׁאָר מִצְווֹת.
גאֵין לִי אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא כָּבְשׁוּ וְיָשְׁבוּ, מִשֶּׁכָּבְשׁוּ וְיָשְׁבוּ, כְּגוֹן לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעַשְׂרוֹת וּתְרוּמָה שְׁמִטִּים וְיוֹבְלוֹת, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי, לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם מִצְווֹת אֲחֵרוֹת.
דוּלְמַדְתֶּם אוֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹתָם, מַגִּיד שֶׁמַּעֲשֶׂה תָּלוּי בַּתַּלְמוּד, וְאֵין תַּלְמוּד תָּלוּי בַּמַּעֲשֶׂה. וְכֵן מָצִינוּ, שֶׁעָנַשׁ עַל הַתַּלְמוּד יוֹתֵר מִן הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד א): ״שִׁמְעוּ דְּבַר ה׳ בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי רִיב לַה׳ עִם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי אֵין אֱמֶת וְאֵין חֶסֶד וְאֵין דַּעַת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ״.
האֵין אֱמֶת – אֵין דִּבְרֵי אֱמֶת נֶאֱמָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כג כג): ״אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר״.
ווְאֵין חֶסֶד – אֵין דִּבְרֵי חֶסֶד נֶאֱמָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט סד): ״חַסְדְּךָ ה׳ מָלְאָה הָאָרֶץ״.
זוְאֵין דַּעַת – אֵין דִּבְרֵי דַעַת נֶאֱמָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד ו): ״נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ״.
חוְאוֹמֵר (ישעיה ה כד): ״לָכֵן כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה יִרְפֶּה״, וְכִי יֵשׁ לְךָ קַשׁ שֶׁהוּא אוֹכֵל אֵשׁ? אֶלָּא קַשׁ זֶה הוּא עֵשָׂו הָרָשָׁע, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְרַפִּים יְדֵיהֶם מִן הַמִּצְוֹת – שׁוֹלֵט בָּהֶם.
טוְאוֹמֵר (ירמיה ט יא-יב): ״מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי ה׳ אֵלָיו וְיַגִּדָהּ, עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עוֹבֵר? וַיֹּאמֶר ה׳ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם, וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי וְלֹא הָלְכוּ בָהּ״.
יוְאוֹמֵר (עמוס ב ד): ״כֹּה אָמַר ה׳ עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יְהוּדָה וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל מָאֳסָם אֶת תּוֹרַת ה׳ וְחֻקָּיו לֹא שָׁמָרוּ״.
יאוּכְבָר הָיוּ רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי עֲקִיבָה וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מְסֻבִּים בְּבֵית עָרִיס בְּלוֹד. נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה זוֹ לִפְנֵיהֶם: מִי גָדוֹל, תַּלְמוּד אוֹ מַעֲשֶׂה? אָמַר ר׳ טַרְפוֹן: גָּדוֹל מַעֲשֶׂה! ר׳ עֲקִיבָה אוֹמֵר: גָּדוֹל תַּלְמוּד! עָנוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ: גָּדוֹל תַּלְמוּד, שֶׁהַתַּלְמוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה!
יברַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: גָּדוֹל תַּלְמוּד, שֶׁקּוֹדֵם לַחַלָּה אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלַמַּעַשְׂרוֹת חֲמִשִּׁים וְאַרְבַּע, וְלַשְּׁמִטִּים שִׁשִּׁים וְאַחַת, וְלַיּוֹבְלוֹת מֵאָה וְשָׁלֹשׁ.
יגוּכְשֵׁם שֶׁעָנַשׁ עַל הַתַּלְמוּד יוֹתֵר מִן הַמַּעֲשֶׂה, כָּךְ נָתַן שָׂכָר עַל הַתַּלְמוּד יוֹתֵר מִן הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם״, מַהוּ אוֹמֵר? ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם״, וְאוֹמֵר (תהלים קה מד-מה): ״וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו״ וְגוֹ׳.
ידאֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם שָׁמַע אָדָם דָּבָר מִפִּי קָטָן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל יְהֵא בְעֵינָיו כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חָכָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חָכָם, אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יב יא): ״דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבוֹנוֹת״. מָה דָּרְבָן זֶה מְכַוֵּן אֶת הַפָּרָה לְתַלְמֶיהָ, לְהָבִיא חַיִּים לִבְעָלֶיהָ, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מְכַוְּנִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם לְדַעַת הַמָּקוֹם. וְלֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חֲכָמִים, אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת״, וְאֵין אֲסֻפּוֹת אֶלָּא סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא טז): ״אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְלֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי סַנְהֶדְרִין, אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יב יא): ״נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד״, וְאוֹמֵר (ישעיה סג יא): ״וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ״. וְלֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי מֹשֶׁה, אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי הַגְּבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד״, וְאוֹמֵר (תהלים פ ב): ״רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה״, וְאוֹמֵר (דברים ו ד): ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״.
טוהֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ז ה): ״עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים״. ״עֵינַיִךְ״ – אֵלּוּ זְקֵנִים הַמִּתְמַנִּים עַל הַצִּבּוּר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה כט י): ״כִּי נָסַךְ עֲלֵיכֶם ה׳ רוּחַ תַּרְדֵּמָה וַיְעַצֵּם אֶת עֵינֵיכֶם״. ״בְּרֵכוֹת״ – מָה בְּרֵכָה זוֹ, אֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ – כָּךְ אֵין אָדָם עוֹמֵד עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים. ״בְּחֶשְׁבּוֹן״ – בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁנִּגְמָרִים בְּעֵצָה וּבְמַחֲשָׁבָה; הֵיכָן נִגְמָרִים? בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, ״עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים״. מָה הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ז ה): ״אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק״? אִם עֲשִׂיתֶם אֶת הַתּוֹרָה – קַוּוּ לְאֵלִיָּהוּ, שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ (מלכים א יט טו): ״לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק״, וְאוֹמֵר (מלאכי ג כב–כד): ״זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי״ וְגוֹ׳ ״הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ״ וְגוֹ׳ ״וְהֵשִׁיב״ וְגוֹ׳.
טזלְאַהֲבָה אֶת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, שֶׁמָּא תֹּאמַר: הֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל שֶׁאַעֲשִׁיר, בִּשְׁבִיל שֶׁאֶקָּרֵא רַבִּי, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲקַבֵּל שָׂכָר לָעוֹלָם הַבָּא? תַּלְמוּד לוֹמַר: לְאַהֲבָה אֶת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, כָּל שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים – לֹא תְהוּ עוֹשִׂים אֶלָּא מֵאַהֲבָה.
יזוּלְעָבְדוֹ – זֶה תַּלְמוּד. אַתָּה אוֹמֵר זֶה תַּלְמוּד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עֲבוֹדָה? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (בראשית ב טו): ״וַיִּקַּח ה׳ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ״, וְכִי מָה עֲבוֹדָה לְשֶׁעָבַר וּמָה שְׁמִירָה לְשֶׁעָבַר? הָא לָמַדְתָּ: ״לְעָבְדָהּ״ – זֶה תַּלְמוּד; ״וּלְשָׁמְרָהּ״ – אֵלּוּ מִצְווֹת! וּכְשֵׁם שֶׁעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ קְרוּיָה עֲבוֹדָה – כָּךְ תַּלְמוּד קָרוּי עֲבוֹדָה!
יחדָּבָר אַחֵר: וּלְעָבְדוֹ – זוֹ תְּפִלָּה; אַתָּה אוֹמֵר זוֹ תְּפִלָּה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עֲבוֹדָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם; וְכִי יֵשׁ עֲבוֹדָה בַּלֵּב? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וּלְעָבְדוֹ – זוֹ תְּפִלָּה! וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר (תהלים קמא ב): ״תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב״, וְאוֹמֵר (דניאל ו יא): ״וְדָנִיֵּאל כְּדִי יְדַע דִּי רְשִׁים כְּתָבָא עַל לְבַיְתֵהּ״ וְגוֹ׳, וְאוֹמֵר (דניאל ו כא): ״וּכְמִקְרְבֵהּ לְגֻבָּא לְדָנִיֵּאל בְּקָל עֲצִיב זְעִק עָנֵא מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל דָּנִיֵּאל עֲבֵד אֱלָהָא חַיָּא אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא הֲיְכֵל לְשֵׁיזָבוּתָךְ מִן אַרְיָוָתָא״ וְכִי יֵשׁ פּוּלְחָן בְּבָבֶל? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וּלְעָבְדוֹ – זוֹ תְּפִלָּה! וּכְשֵׁם שֶׁעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ קְרוּיָה עֲבוֹדָה – כָּךְ תְּפִלָּה קְרוּיָה עֲבוֹדָה!
יטרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם – הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לַכֹּהֲנִים שֶׁלֹּא יְהֵא לִבָּם חוֹלֵק בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה.
כדָּבָר אַחֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (דברים ו ה) ״בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ״? לְהַלָּן לַּיָּחִיד, כָּאן לַצִּבּוּר. לְהַלָּן לַתַּלְמוּד, כָּאן לַמַּעֲשֶׂה. הוֹאִיל וְשָׁמַעְתָּ – עֲשֵׂה! עֲשִׂיתֶם מַה שֶּׁעֲלֵיכֶם – אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁעָלַי: (דברים יא יד) ״וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ״!