א(דברים א כז) וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּתוֹךְ מִשְׁכְּנֵיהֶם וְאוֹמְרִים דְּבָרִים כְּמִתְלַהֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כו כב): ״דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים״, אֲבָל סַכִּין יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם וּבָקְעָה אֶת כְּרֵסָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן״.
בדָּבָר אַחֵר: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּתוֹךְ מִשְׁכְּנֵיהֶם, וּמְבַכִּים כְּמֵת לָהֶם. נוֹטְלִים אֶת בְּנֵיהֶם וְאוֹמְרִים לָהֶם: אוֹי לָכֶם דְּוֻיִּים, אוֹי לָכֶם סְגוּפִים, לְמָחָר יְהוּ הוֹרְגִים מִכֶּם, יְהוּ שׁוֹבִים מִכֶּם, יְהוּ צוֹלְבִים מִכֶּם עַל הַצְּלוּב. נוֹטְלִים אֶת בְּנוֹתֵיהֶם וְאוֹמְרִים לָהֶן: אוֹי לָכֶן דְּוֻיּוֹת, אוֹי לָכֶן סְגוּפוֹת, לְמָחָר יְהוּ הוֹרְגִים מִכֶּן, יְהוּ שׁוֹבִים מִכֶּן, יְהוּ מַעֲמִידִים מִכֶּן בְּקָלוֹן.
גבְּשִׂנְאַת ה׳ אֹתָנוּ, אִיפְשָׁר שֶׁהַמָּקוֹם שׂוֹנֵא אֶת יִשְׂרָאֵל? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (מלאכי א ב): ״אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה׳״! אֶלָּא הֵם שֶׁשּׂוֹנְאִים אֶת הַמָּקוֹם! מָשָׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר: מָה דִּבְלִבָּךְ עַל רָחֲמָךְ – מָה דִּבְלִבֵּהּ עֲלָךְ.
דלָתֵת אוֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ז ט): ״וְיִשְׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִי וְכָל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְנָסַבּוּ עָלֵינוּ וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ, וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל״?